רקע
יצחק ליבוש פרץ
היו שקטים!
יצחק ליבוש פרץ
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

ויש לה לעתונות הפולנית, זו שרשות־הדבּוּר כהיום הזה שלה היא, כלבי־גישוּש לבלוֹש בעתונות היהודית… משוּמדונים כאלה…

תוקפים אותו לפעמים, משוּמדוֹן כזה, געגועים על מעט יהדות.

הוא רואה לפעמים בחלומו מזוזה!

בשבתו על נזיד־העדשים, שבעבורו מכר את יחידתו – את נשמתו – הוא נזכר לפעמים בבצלצל יהודי חינני – ועולות הדמעות ונקווֹת בעיניו…

וגם כך סתם ובעלמא, בלא שום סבּה מתעוררים לפעמים הגעגועים וצובטים את הלב, – דבר מוזר ומופלא, היהדות הזאת!

ורוצה הוא לעקור אותה בכוח מלבו, ורוצה הוא לגרשה מתוך החלומות; ורוצה הוא לקרוע את הנימה האחרונה ביותר – –

והוא עושׂה, – בדומה לכל המשוּמדים שבימי־הבינים, – כל־מיני מעשׂים רעים…

ואם בזמנים הללו אי־אפשר לו למומר שיהא נעשׂה אינקויזיטוֹר ראשי, הרי הוא נעשׂה כלבלב־בּלוּש, מחבל קטן, חורץ־לשון והולך־רכיל.

אם אי־אפשר לשׁרוף באש יהודים שלימים בבת־אחת, הרי הוא שׂמח לקרוע מעל גופו כלשהו ומשהו של בשׂר ועור!

* * *

בא לו כלבלב כזה, כולו שואף ונושף, בעיניו דולקת הרעבתנות ולשונו משורבבת ותלויה לו, – ומתנפל על ה“פריינד”, נועץ שיניו ונוגס נגיסה כלשהי ועוקר “חתיכונת” מתוך פיליטון שלי כנגד ההתבוללות… ומיד – בורח ונעלם…

קורא לו טבּחו של ה“גוֹניעֶץ” ואומר: – הצדה!

ומיד מוטל הכלבלב לרגליו, והחתיכונת, רטובה וממורקת ברוק הכלבי, כבר היא נמצאת בידו של הטבּח… “רוטב” אין חסר במטבח, תמיד משהו מיטגן במחבת הגדולה – והריהו מהפך את החתיכונת לכאן ולכאן במרחשת, וכבר מוכן! מאכל־מלכים בשביל “הקורא היקר”!

בתפריט נקרא הדבר:

“רעיונות מנוּוָלים”.

כמובן:

מתוך פה כזה, מתוך ידים כאלה, ועם רוטב כזה!

* * *

מסוֹר מסר, כי “אם יש להכּנע לסביבה, הרי מוטב לסביבה הרוסית… כי אם לשון זרה, הרי מוטב הלשון הרוסית”.

ולא מלה אחת על־כך, שכל זה נאמר לחסידי־ההתבוללות המכוּרים ל“דידך” – לפי מוּסרם הם ולפי הפסיכולוגיה שלהם!

ולא רמז על־כך, שהאשמתי את המתבולל, כי הוא, הסובר שלאומיות היא דבר שאפשר לקנותו ולמכרו, להחליפו ולהמירו – שהוא ורק הוא עלול למכור, להחליף ולהמיר “אוֹיטשיזנאַ” ב“אוֹטעֶטשעֶסטבוֹ”!

כי רק הוא, שאך אתמול יכול היה לפשוט מעליו את יהדותו ולהעלותו על עצמו עור חדש, פולני, עלוּל היום, ואם לא היום – הרי מחר או למחרת־המחר – להשיל מעל עצמו את העור הפולני ולהיות לרוּסי!

ולא מלה אחת על־כך, שעל יחסינו אנו אל העם הפולני נאמר ברור ומפורש, שהוא הויה ויהיה לוֹיאַלי, נאמן וטוב, שאנו סולידאַריים עם העם הפולני לכל אורך חזית־השחרור…

חתיכות אלה לא נגס הכלבלב… עכשיו נוסף עוד על־כך הרוֹטב של מטבח־ה“גוֹניעֶץ”, מתוך המרחשת הרוחשת עולמית:

זיוּף קטן:

במקום “מדינה”, בענין הכניעה למוֹלך מדינה, המבקש לדכא את כל המעוּטים, הכניסו את המלה: סביבה, חברה… במקום “מלוכה” מופיעה המלה – עם!

* * *

אבל כל אלה הם מעשׂים בכל יום. לכך אנחנו רגילים, ועל־כך לא היינו מאבדים אפילו דבור אחד, לא היינו מאבדים אפילו טפּת־דיוֹ אחת, אלמלא…

אלמלא הנשמות יראות־האלוהים שיש לנו בתוכנו.

אלמלא הנשמות הקטנטנות, שאינן פוסקות מלרעוד ומלחרוד, ואינן חדלות מלגמגם: למה יאמרו הגויים… והנה הם באים ומייללים, שטופים זעה של פחדים:

– שתקו, אל תדברו!

– אל תעירו ואל תעוררו עלינו את חמתו של העם הפולני, – הוא ירעיב אותנו, העם הפולני!

ולהם חייב אני לומר: אל תרעדו ואל תעליבו את העם הפולני!

לא ה“רוֹלאַ”, לא ה“גוֹניעֶץ” וכל כיוצא בהם ואף לא הליבּראליזם המוחלד והצבוע מחדש של ה“פּראַוודא” – הם העם הפולני.

הם מדברים, והעם הפולני־לאמיתו – שותק.

כשהגיע הוא, לשעה קלה, לרשות־הדבּוּר, נשמעו דבּוּרים אחרים מכּול וָכוֹל…

“עשׂה, כפי שאתה רוצה לעשׂות, ובלבד שתעזור להשתחרר; דבּר כפי שלשונך רגילה, אך דבּר כאדם בן־חורין…”

ממולך־המדינה לא נשמעו דבּוּרים כגון אלה…

והקצב עזב את הסדן – באו ה“גוֹניעֶץ” וכל כיוצא בו וקפצו ועלו עליו.

והם הם ראשי־המדברים…

ואם, – אל אפתח פה לשׂטן, – אם הם יוסיפו עוד לדבר זמן רב… אם לנזקנו שלנו וגם – לא פחות מזה – לנזקו של העם הפולני, יוסיפו עוד האנשים האלה לדבּר זמן רב וישסו ויחרחרו ריב בשמו של העם הפולני ובשמו יהיו חונקים ומחניקים – –

הרי – איני רוצה להעלות את הדברים על דל שׂפתותי – הרי אז ישלחו אתכם לפּטרבּוּרג…

ברכבות מיוחדות, בדומה למוזגים מגליציה בנסיעתם לוינה!

יהיו צועקים, שאתם עושׂים פוליטיקה יהודית ואתם תעשׂו את שלכם, אתם בעלי נשמות קטנות ופחדניות של “למה יאמרו הגויים”! רחמים תבקשו בפטרבּוּרג, וגם זאת – ברוסית תבקשו רחמים, כשהם שההם ביקשו בגרמנית!

היו שקטים!

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47799 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!