רקע
יצחק ליבוש פרץ
חרם
יצחק ליבוש פרץ
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

על סדר היום – –

אבל מוטב שנדבר בלשון פשוטה:

צרת היום היא החרם.

עובדות אינן מניחות שיבטלו אותן. עובדות אסור להעלים מהן עין: אסור לעצום עין רגע אחד.

אמת, הצד השני אינו כל־כך עקבי בחרם. ואף־על־פי שהתאבון גדל עם האכילה, כמאמר הצרפתי, הנה אין השינַיִם חדות ומסוכנות ביותר…

אבל אנו יושבים בסמוך לנהר והמים גואים ועולים, אסור להוריד את היאַרמוּלקא מעל לעינים ולישון. הרוח אינו מסוכן, המים עדיין אינם עמוקים ביותר, אבל לשטוף ולהציף בית־ישׂראל קטן יכולים הם, ודבר זה אסור לזלזל בו.

ובפרט שהעת עת רעה. ואפילו היזק של פרוטה קטנה היזק הוא!

ואם לא נהיה מתגוננים, עלול להתרבות מספרם של אותם הדגים דגים במים עכורים, עלול לגדול ולגדול מספרם של הללו המבקשים ליהנות ולהתפרנס מכל מהומה!

הפועל עומד מרחוק, הפּאַטריוֹט הפולני האמיתי עומד מן הצד ופוכר את ידיו. הוא רואה את החלוקה הרביעית של פולין. אבל הללו עדיין אין להם בשעה זו שום דעה. אין קולם נשמע, ורק למחר יגיעו אל רשות הדבּוּר.

אך כהיום הזה גדלות צפרני־הטרף אצל שויאֶנטוֹכוֹבסקי. ליפּאַצאֶויטש צועק:

– בית אחרי בית חנות אחרי חנות נוציא מידיכם!

העתונות משסה. העתונות של ב' פרוטות נקראת בתאבון, הרעל משתפך… טובות אינן נשמעות.

ב“קוּלטוּראַ פּוֹלסקאַ” דבּרוּ בעד וכנגד, אך על הדברים שנאמרו בעד עברו בשתיקה. ואותם שנאמרו כנגדנו – נדפסו בכל מקום.

שמא אתם רואים כדברי־טובה עלינו את מה שכתב עלינו הפריץ הישיש ב“קוּריאֶר פּוֹלסקי”?

הוא אדם בעל לב טוב, הזקן הזה…

אין הוא רוצה לגרום נחת־רוח וכבוד לליטאים הללו, שלמענם יהא הוא סר מדרך האהבה הנוצרית!

ואולם אנחנו, העקשנים, אין אנו רוצים אהבה וחבּה. אדם מחבב בשׂר, גבינה וכיוצא בהם, בשביל לאכול אותם ולעכּלם. אנו רוצים צדק ומשפט. ואת הללו לא נשׂיג על נקלה כל־כך בלא האבקות.

“רחמים וחבּה” הם האידיאל של כלבלב־בית, הניזון משׂרידי השולחן. בדבר הזה רוצה להסתפק ההתבוללות. אם היא רוצה, תושיט ידה לקבל קצבה…

אנחנו אנוסים אנו להתגונן!

אך להתגונן בלא פחד.

הפחד מביא לאזלת־ידים, לאִבּוּד־החושים, לשתּוּק גמור, או, מה שמסוכן עוד יותר – לידי פרפור וטלטול־אֵברים של חולה־נופל. מכים – ראש בקרקע!… מטלטלים ידים ורגלים בחלל־האויר, בלי לפגוע במישהו פגיעה כלשהי!

שודד בא לשדוד אותנו, אל נא נשליך לו את רכושנו, את רוחנו, את בריאותנו, את רצוננו, את יכלתנו האחרונה להתגונן.

מבקשים לקחת מאתנו ביד חזקה את כל־יש־לנו; והפחד עלול לייבּש את מוח־עצמותינו, למצוץ את דם לבּנו, לבלבל את דעתנו!

כך רצים, בשעה שפורצת דליקה, פרות וסוסים ישר אל תוך האש.

עובדות יש לשקול, להתבונן בהן ולהעריכן, בעינים בהירות ועקשניות.

עובדות צריך להבין!

ומאחר שהבינו אותן, ומאחר שההבחנה הובחנה כראוי, כבר נמצאה הדרך לרפואה וכבר נטלה מן הסכנה מחציתה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37274 יצירות מאת 1934 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!