רקע
אסתר ראב
צפצפה
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אהוד בן עזר; 2019

בפינת הגן על הדשא יש אגם קטן, ודאי צינור נישבר ומחלחל מים, אגם קטן עגול ובתוכו פיסת תכלת משתקפת וצפצפה, ענק כולה, עומדת בשלכתה, עשוייה פיליגרן, מין אצבעות דקות מכסיפות לה והן נטויות לשמיים בתחינה, וגבוהה הצפצפה, אדירה, ובנוייה כולה רשת ענפים ודומה ששולי עננים יאחזו בצמרתה בעוברם, ועורכת היא תחרות באפרורית מבהיקה שלה עם עננים אפורים כהים ועננים בהירים ומוכספים יותר, ולפתע כאילו פיזרה וטיאטאה בצמרתה את כולם והיא חוגגת על רקע תכלת טלולה ורווייה וכל זלזל מאמירה מצטייר בכסף על פני התכלת.

לרגליה בדשא אגם קטן אשר נתהווה ודאי מצינור שבור שמחלחל מימיו, זוג בולבולים יורד מן הפונצינה וטובל משתכשך, מרעיד כנפיים, וטס לו הלאה; כעת בא נחליאלי בודד, נכנס ברגליו הארוכות לשלולית, שותה מים, טובל בצניעות רבה, מיישר בחרטומו נוצות מתמרדות – ומתנשא מרוענן כולו מן הרחצה, בציוץ עליז.

אחריו באה להקה שלימה של אדומי-גרון, יורדים, משתכשכים, ומשרים תכלת זה לזה, גם בולבולים באים, ולפתע בא אנקור – וכולם קופצים ופורחים להם, האנקור ממשיך להתרחץ ביחידות ובשקט, האנקורים היושבים על הפונצינה ממשיכים בוויכוחיהם – האגם כעת ריק, והנה בבת אחת עטה להקת האנקורים על האגם כאילו חיכו רק לרגע זה, ובצוותא ובעיסוק ובמריבה הם משתקשקים ומתעסקים זה עם זה, לבסוף פורשים כנף ונעלמים כולם ביחד –


*

נכתב: שלהי שנות ה-60 או ראשית שנות ה-70 לערך. נכתב על שני דפים קטנים, ללא כותרת.

המלצות קוראים
תגיות