רקע
אליעזר שטיינברג
הַכֶּלֶב וְהָאַוָּזוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: טברסקי, מהד' ב'; תשי"ד

מֶה הָיָה לוֹ לְבַר־כַּלְבָּא? לֹא אֵרַע כָּל רַע שֶׁהוּא,

אַךְ לִבּוֹ נִכְסַף לְפֶתַע לְאוֹתוֹ מִין מַשֶּׁהוּ

שֶׁקּוֹרְאִים תַּרְבּוּת, טוּב־טַעַם, טַקְט וְנִמּוּסִין…

כָּל יָמָיו הוּא הִתְגַּלְגֵּל בְּאַשְׁפָּה כָּפְרִית שֶׁלּוֹ

וְשׁוֹטֵט לְיַד אִטְלִיז, שֶׁסִּפֵּק אֶת הַתַּפְרִיט שֶׁלּוֹ –

וּמִנַּיִן לוֹ הִרְהוּר כָּזֶה? תֵּיקוּ! מִסְתּוֹרִין!


נִמְאֲסָה כְּבָר עַל בַּר־כַּלְבָּא

הַחֶבְרָה שֶׁהוּא הֻרְגַּל בָּה:

שֶׁל כְּלָבִים גַּסֵּי־הָרוּחַ, שֶׁל קוֹנוֹת רַגְזָנִיּוֹת…

אוֹי, פִּיּוֹת לָהֶן, פִּיּוֹת!

הַקְּלָלוֹת בָּהֶם תִּצְמַחְנָה כִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת!

וְכֵיצַד מִתְעַלְּלוֹת הֵן, בְּבוֹאָן יוֹם־יוֹם אִיטְלִיזָה,

בַּקַּצָּב, רֶבּ גָּד מִסְכֵּן… הוֹי, חֻצְפָּה שֶׁל עַמָּא פְּזִיזָא!

לִכְאוֹרָה, מִי שָׂם בֶּן־כֶּלֶב לִפְרַקְלִיט שֶׁל הַקַּצָּב?

אַךְ חוֹרֶה לוֹ הַמַּצָּב!

מָה, טִפְּשָׁה, תִּתְּנִי בּוֹ דֹפִי?

לָךּ נוֹתְנִים? וּבְכֵן, חֲטֹפִי!

לֹא! בִּמְקוֹם לוֹמַר תּוֹדָה,

הִיא טוֹעֶנֶת הָא וְדָא.

גָּד נוֹתֵן לוֹ חֲתִיכֹנֶת רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד –

“לֹא!” – תִּצְעַק הַמְפֻנֶּקֶת: “הַב לָשׁוֹן לִי, תֵּן כָּבֵד!”

הוּא נוֹתֵן צֵלָע מֻבְחֶרֶת – שׁוּב מַבּוּל שֶׁל עֲצֻמוֹת:

“מַה נּוֹתֵן אַתָּה, רוֹצֵחַ? גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת?”


נוּ, וּמָה אִם זוֹהִי עֶצֶם? סַם הִיא? מִישֶׁהוּ יֻרְעַל בָּהּ?

הַלְוַאי, הָיוּ נוֹתְנִים אֶת הָעֶצֶם לְבַר־כַּלְבָּא!

יֵשׁ לָהּ טַעַם שֶׁל גַּן־עֵדֶן! אַךְ אוֹתָן נְשֵׁי־אִטְלִיז!

כָּל חֶפְצָן – אֶת גָּד בִּישׁ־גַּדָּא לְבַלְבֵּל וּלְהַרְגִּיז!

וְעַל מִי נִשְׁפָּך הָרֹגֶז? מִי שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל?

שַׁאֲלוּ אֶת הַמַּקֵּל!

הֶחָתוּל גּוֹנֵב לוֹ חֵלֶב –

וּמַכּוֹת סוֹפֵג הַכֶּלֶב.

וּמַדּוּעַ־זֶה? – פָּשׁוּט:

הָעִקָּר חָסֵר: תַּרְבּוּת!

אוֹי, הֵיכָן אוֹתוֹ מוֹצְאִים, בֶּן־תַּרְבּוּת בְּלִי דֹפִי?

שֶׁמָּא, זֶהוּ בַּר־חֲזִירָא מְעֻדַּן־הָאֹפִי?

אוֹ חָתוּל נוֹכֵל, בַּר־שׁוּנְרָא, יִקָּחֵהוּ אֹפֶל?


הִנֵּה כָּךְ הִרְהֵר בַּר־כַּלְבָּא – וּפִתְאֹם עֵינָיו חוֹזוֹת:

לִקְרָאתוֹ קְרֵבָה בַּדֶּרֶךְ לַהֲקָה שֶׁל אַוָּזוֹת.

לְבָנוֹת, צַחוֹת, יָפוֹת הֵן וּפוֹסְעוֹת בַּעֲדִינוּת.

הִנֵּה זֶה נִקְרָא תַּרְבּוּת!


הֵן אוֹמְרוֹת: “בָּרוּךְ הַבָּא!”

הוּא עוֹנֶה: “תּוֹדָה רַבָּה!”

שׁוֹאֲלוֹת הֵן: “מַה שְּׁלוֹמֶךָ”?

עִנְיָנֶיךָ? מַעֲשֶׂיךָ?"


הוּא עוֹנֶה מְנֻמָּסוֹת: "וְכִי מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?

יְגֵעִים הֵם, כַּיָּדוּעַ, עִנְיְנֵי הַפַּרְנָסוֹת!

עַל כָּל עֶצֶם כְּבָר רָבִים,

לְפָחוֹת, שִׁבְעָה כְּלָבִים!"


הֵן תְּמֵהוֹת: "אֱמוֹר, בְּעֶצֶם:

כְּלוּם כְּדַאי לָרִיב עַל עֶצֶם?

וְכִי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה תֹכֶן?

לוּ הָיָה זֶה דֹחַן!"


– מָה? אַתֶּן מִתְלוֹצְצוֹת? הַאֻמְנָם לֹא תְּבִינֶינָה?

עֶצֶם זוֹ – הֲרֵי מִמֶּנָּה

הַלְּשַׁד אֲנִי מוֹצֵץ,

וְלוֹעֵס בְּפִיהוּ דֹּחַן – כְּלוֹעֵס עָפָר אוֹ עֵץ".


מִסְתַּכְּלוֹת הֵן זֹאת בָּזֹאת – וְאוֹמרוֹת מְרֻגָּזוֹת:

“מְשַׁטֶּה הַכֶּלֶב בָּנוּ! דַּי! נֵלֵךְ נָא, אַוָּזוֹת!”


מְלַוֶּה אוֹתָן הַכֶּלֶב בְּעֵינָיו בְּרַחְמָנוּת:

"לֹא תֵּדַעְנָה טַעַם־עֶצֶם! מַה דַּלָּה אוֹתָהּ תַּרְבּוּת!

המלצות קוראים
תגיות