רקע
אליעזר שטיינברג
עַכְבַּרְחַיִל
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: טברסקי, מהד' ב'; תשי"ד

בְּאַחַת אַרְצוֹת־הַחֶלֶד

הֹר־הָהָר הָרָה וַיֵלֶד.

שֵׁשׁ שָׁנִים גָּנַח הָהָר,

בַּשְּׁבִיעִית – יָלַד עַכְבָּר.


חֳדָשִׁים רַבִּים עָבָרוּ. וְגָדַל הָעַכְבָּרוֹן.

בְּקוֹמָה, אָמְנָם, לֹא הַר הוּא – וַאֲפִילוּ לֹא הָרוֹן.

אַךְ גָּדוֹל מִבְּנֵי־מִינוֹ הוּא

וְחָזָק מֵאֵין כָּמוֹהוּ –

גַּמַּדְמַד בֵּין הֲרָרִים

וְעֲנָק בֵּין עַכְבָּרִים.

הֵם יָרְאוּ מִן הָעֲנָק וְקָרְאוּ לוֹ עַכְבַּרְחַֽיִל

וְכֻלָּם עָמְדוּ הָכֵן לְשָׁרְתוֹ יוֹמָם וָלַיִל.

לְחַקּוֹת הֲלִיכוֹתָיו – זוֹ מָסֹרֶת מְקֻדֶּשֶׁת:

כָּל אֵימַת שֶׁיִּתְעַטֵּשׁ – אֶת כֻּלָּם תִּתְקוֹף עַטֶּשֶׁת.

אִם חוֹלֶה הוּא, מוּבָאוֹת

מִכָּל צַד לוֹ רְפוּאוֹת.

אִם נִקְלָע לַאֲסֵפָה הוּא, דּוּמִיָּה תִּשְׂרוֹר סָבִיב:

הָעֵדָה כֻּלָּהּ בִּדְחִילוּ מְצַפָּה לְאֵמֶר־פִּיו;

כָּל אֶחָד נִכְנָע כַּכֶּבֶשׂ

וְשׁוֹתֵק כְּפֶסֶל־גֶּבֶס.

גְּדוֹל אוֹרְחִים הוּא עַכְבַּרְחַיִל בְּכָל “בְּרִית” וְכָל חֻפָּה:

לוֹ כּוֹסִית – לַכֹּל טִפָּה,

לוֹ אֱגוֹז – לַכֹּל קְלִפָּה.

בְּרַם, יוֹדֵעַ כָּל בָּקִיֽ זֹאת:

אֵין מַנְהִיג לְלֹא קַפְּרִיֽזוֹת.

וְגַם בּוֹ, בְּעַכְבַּרְחַיִל, מִין חִשְׁקִיק כָּזֶה דָבַק:

בְּשָׁכְבוֹ לִישׁוֹן בַּלַּיִל, מְרַחְרֵחַ הוּא טַבַּק.

אֶת רֵיחוֹ נַפְשׁוֹ חוֹמֶדֶת –

בְּלִי טַבַּק שְׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת.


וְהֵיכָן הוּא הַטַּבַּק? בְּקֻפְסָה, בְּ“טַבַּקֶּרְֽקָה”.

וְהֵיכָן הַטַּבַּקֶּרְקָה? הִיא בִּידֵי הַסָּב רֶבּ בֶּרְֽקָה.

וְרֶבּ בֶּרְקָה – אִישׁ נֶחְמָד,

הַמֵּיטִיב עִם כָּל אֶחָד.

כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב לִישׁוֹן, הוּא תָּמִיד פּוֹתֵחַ

קֻפְסָתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן: הִתְכַּבֵּד, אוֹרֵחַ –

וְלַכְלֵךְ מֵרֹב־שִׂמְחָה

אֶת אַפְּךָ וְאֶת שְׂפָמְךָ!

וְהָיָה לְךָ רִחְרוּחַ

לִבְרִיאוּת וְנַחַת־רוּחַ.

וְרָאִיתָ בַּחֲלוֹם

שֶׁפַע־אשֶׁר וְשָׁלוֹם –

וְצָלִי־שֶׁל־חֲתוּלִים, בְּחֶמְאָה מָרוּחַ.


וְחַיָּיו שֶׁל עַכְבַּרְחַיִל, מְטֻבָּק וּמְעֻטָּשׁ,

מְתוּקִים הָיוּ מִדְּבַשׁ –

אִלְמָלֵא נָסַע רֶבּ בֶּרְקָה,

וְעִמּוֹ הַטַּבַּקֶּרְקָה!

יוֹם… שָׁבוּעַ… חֹדֶשׁ פָּג –

אֵין קֻפְסָה וְאֵין טַבַּק,

אֵין טַבַּק וְאֵין רִחְרוּחַ –

אֶת הַכֹּל נָשָׂא הָרוּחַ.


בְּמָרָה־שְׁחוֹרָה שָׁרוּי גִּבּוֹרֵנוּ עַכְבַּרְחַיִל.

הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל בַּיּוֹם וְאֵינוֹ יָשֵׁן בַּלַּיִל:

מִתְאַוֶּה לְהִתְעַטֵּשׁ –

וְהָעֹטֶשׁ מִתְעַקֵּשׁ!

הוֹ, עִנּוּי: בִּקְצֵה הַחֹטֶם

נֶאֱבָק דִּגְדּוּג עִם סֹתֶם.

(כָּךְ עַל קְצֵה לְשׁוֹן הַלֵּץ

מְפַרְכֵּס חִדּוּד עוֹקֵץ!)

גַּל־דִּגְדּוּג זוֹרֵם קָדִימָה: הוֹ, הִנֵּהוּ כְּבָר פּוֹרֵץ!..

אַךְ אֲבוֹי לוֹ: כָּל כֹּחוֹֽ תָּשׁ

בְּדִיּוּק עַל סַף הָעֹטֶשׁ:

חֲסֵרָה עוֹד מִן הַסְּתָם

טִפּ־טִפֹּנֶת, נְקֻדֹּנֶת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּעוֹלָם –

אַךְ הָעֹטֶשׁ בִּלְעָדֶיהָ הוּא כְּחֹטֶם בְּלִי חוֹלָם.


מִתְיַשֶּׁב־לוֹ עַכְבַּרְחַיִל – וּמוּלוֹ הַכַּת כֻּלָּהּ.

שִׂיא דְרִיכוּת! פִּרפּוּר־רַגְלַיִם – עֵד לְעֹצֶם פְּעֻלָּה.

עוֹד מִמְתָּח נִמְרָץ כַּצֹּרֶךְ – וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה!

הַפֻּרְקָן – הוּא כְּבָר בַּשַּׁעַר: עוֹד מְעַט יִפְרוֹץ הַמֶּרִי –

רְבָבָה שֶׁל עֲטִישׁוֹת תִּתְמַזֵּג בְּרַעַם־יֶרִי!

וְתִזְרַח פִּתְאֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְעֵינַיִם יִקְרְנוּ –

נוּ???

המלצות קוראים
תגיות