לִי סִפֵּר מַעֲשִׂיָּֽה זוֹ אַרְכִיבְּלוֹֽפֶר־לְמוֹפֵת.

הוּא עַצְמוֹ אָמַר: זֶה שֶׁקֶר! זֶה סִמָּן שֶׁזּוֹ אֱמֶת.

בֵּין זְבוּבִים פִּתְאֹם הוֹפִיעַ רֹאשׁ חָרִיף, הוֹגֵה־דֵעוֹת,

שֶׁחָקַר וְאַף הִגִּיעַ לְגִלּוּי חָשׁוּב מְאֹד:

אַהֲבָה הִיא סוֹד חַיֵּינוּ, בְּלִי זִיוָהּ הֵם עֵסֶק בִּישׁ –

וְלָכֵן, עַל זְבוּב בַּר־נֶפֶשׁ לֶאֱהוֹב גַּם עַכָּבִישׁ.

בִּגְבוּרַת שִׂכְלוֹ בִּלְבַד, שֶׁהָגָה יוֹמָם וָלַיִל,

הוּא עָשָׂה אֶת זֶה הַחַיִּל,

וּלְאוֹר אוֹתָהּ תּוֹרָה,

בָּא עַד שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה:

כְּלוּם רוֹדְפִים אֶת הַזְּבוּבִים עַל־לֹא־עָוֶל? לֹא, חָלִילָה!

רְאוּיִים הֵם לְעָנְשָׁם: בַּטָּלָה אוֹתָם הִכְשִׁילָה.

סוֹבְבִים הֵם בְּלִי תוֹעֶלֶת! סְתָם אִיצָה־רִיצָה מֻפְקֶרֶת!

לוּ עָשׂוּ גַּם הֵמָּה דְבַשׁ, כַּדְּבוֹרִים שֶׁבַּכַּוֶּרֶת,

הוֹ־הוֹ־הוֹ, כִּי־אָז… כִּי־אָז – –

וְעֵינֵי פִילוֹסוֹפֵנוּ לָהֲטוּ מֵרֹב אֶכְּסְטַז.

בְּלִי הַרְבּוֹת עוֹד שַׁקְֽלָא־טַרְֽיָא,

הוּא שִׁגֵּר אֶת “קִישׁ־קִישׁ־קַרְֽיָא”,

זְבוּב כָּרוֹז מְאֹד מָהִיר,

שֶׁיָעוּף מֵעִיר לְעִיר

לְבַשֵּׂר לָעָם כֻּלּוֹ, בְּלִי הֶבְדֵּל וָשֹׁנִי,

לִזְבוּבֵי הָאַרְמוֹנוֹת וּצְרִיפֵי הָעֹנִי,

לִגְבִירִים וְקַבְּצָנִים,

לְבוּרִים וְלַמְדָּנִים:

"אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּפֶסַח, בְּבִנְיַן מוֹשַׁב־זְקֵנִים,

יִתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ כֶּנֶס. הִשְׁתַּתְּפוּ בַּהֲמוֹנִים!"

כְּרוּז חוֹקְרֵנוּ לֹא נִשְׁאַר

קוֹל קוֹרֵא בְּתוֹךְ מִדְבָּר.

בַּשָּׁעָה הַמְבֻשֶּׂרֶת

נִתְכַּנְּסוּ לִמְקוֹם־עֲצֶרֶת

הֲמוֹנִים שֶׁל מֻזְמָנִים –

מַחֲנוֹת זַמְזְמָנִים.

וְאוֹתוֹ גְאוֹן־הַחֵקֶר כְּבָר צִפָּה שָׁם לַקָּהָל

וְנָשָׂא לִפְנֵי הַכֶּנֶס נְאוּמוֹ הַמְפֻלְפָּל.

אַךְ סִיֵּם אֶת דְּרָשָׁתוֹ, נִפְתְּחָה דִיסְקוּֽסְיָה

וְהֵחֵלָּה שָׁם זִמְזֹמֶת – וְאַנְדְּרָלָמוּֽסְיָה.

– "דְּבַשׁ? מַדּוּעַ לֹא? וַדַּאי!

זֶה כְּדַאי!

– קַל לוֹמַר: הָכִינוּ דְּבַשׁ! אַךְ מִנַּיִן? יֵשׁ מֵאַיִן?

– אַשְׂכִּילְכֶם כְּהֶרֶף־עַיִן:

דְּבַשׁ עוֹשִׂים מֵעֲשָׂבִים!

– "שְׁטוּת! עוֹשִׂים אוֹתוֹ מִוֶּרֶד וּמִשֹּׁמֶן־תַּרְנְגֹלֶת.

– שֶׁיֻּשְׁקֶה הָעַכָּבִישׁ מִין כָּזֶה שֶׁל פִּגּוּלְגֹּלֶת!

דְּבַשׁ עוֹשִׂים מֵעֲנָבִים!

– מָה? מִמִּיץ? יְחִי הַלֹּגֶם!

הֵן הַמִּיץ מוֹצֵץ כָּל עֹגֶם!

– הִזְ־זְ־זָהֵר – זִמְזֵם לְפֶתַע גַּמְגְּמָן אֶחָד: זְ־זְ־זְכוֹר:

מִן הַמְ־מְ־מִיץ תִּהְיֶה שְׁ־שְׁ־שִׁכּוֹר!

– וּמִמָּה נָכִין דִּבְשֵׁנוּ?

– אֶת דִּבְשְׁ־שְׁ־שֵׁנוּ? מִן הַמְ־מְ־מָן!

– מַה תֹּאמְרוּ עַל מָן מִפִּיהוּ שֶׁל פְּרוֹפֶֽסּוֹר גַּמְגְּמָן?

– שְׁ־שְׁ־שְׁתוֹק, מַמְזְ־זְ־זֵר! עַזְ־זְ־זוּת־שֶׁל־מֶצַח!

בְּקִצּוּר, כִּמְעַט הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד רֶצַח.

גַּם יַתּוּשׁ נִקְלַע לַכֶּנֶס: זֶה שֶׁל טִיטוֹס הָרָשָׁע.

(עֹקֶץ פִּיו לֹא תַּשׁ עֲדַיִן, כִּי עָשׂוּי הוּא נְחוּשָׁה).

הוּא הִצִּיעַ לָעֲצֶרֶת

שֶׁפַע חֹמֶר לַתּוֹצֶרֶת:

"הֶחָכָם דִּבֵּר בְּנֹעַם, הַמָּתוֹק כִּדְבַשׁ מַמָּשׁ:

קְחוּ, אֵפוֹא, אֶת מֶתֶק־פִּיהוּ – וַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ דְּבַשׁ!"

– הַֽסּוּ! הַסּוּ! נָא לָשֶׁבֶת! אֲסוּרִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה!

– אַל תִּצְעַק־נָא “הַסּוּ! הַסּוּ!” – וְיִהְיֶה שָׁקֵט מִמֵּיֽלָא.

– הוֹי, טִפְּשַֽׁיָּא! אַשְׁמָאִים!

– עַֽמָּא פְּזִיֽזָא! רַמָּאִים!

כָּךְ הֵם דָּנוּ כָּל הַלַּיְלָה. אַךְ, סוֹף־סוֹף, הַבֹּקֶר אוֹר –

וּבִכְתָב זְבוּבִי יָדוּעַ עַל הַקִּיר כָּתְבוּ לֵאמוֹר:

"מַחְלִיטִים שֶׁכָּל שָׁנָה יְכֻנְּסוּ אֲסֵפָתַיִם

שֶׁל זְבוּבִים יוֹדְעֵי־עֵצָה וּזְרִיזֵי־שְׂפָתַיִם,

וּמִלְּבַדֽ־זֹאת, בְּעִתָּהּ,

הַיְנוּ, פַּעַם בִּשְׁמִטָּה,

וַעֲדַת־חֵרוּם בְּחֶלֶם –

עַד יַמְצִיאוּ חֹמֶר־גֶּלֶם,

כָּרָצוּי וְכַנִּדְרָשׁ,

לְיִצּוּר הַדְּבָשׁ".

וּמֵאָז – מַתְחִיל כָּל קַיִץ

בְּזִמְזוּם, הִמְהוּם וָצַיִץ:

הַזְּבוּבִים הַנּוֹאָשִׁים

רוֹעֲשִׁים וְגוֹעֲשִׁים…

אֲסֵפוֹת לְשֵׁם שָׁמַיִם –

סְעָרוֹת בְּכוֹס־שֶׁל־מַיִם…

יוֹם שָׁלֵם מִתְעוֹפְפִים הֵם, סוֹבְבִים בִּסְחַרְחוֹרָה…

וְהֵיכָן הַדְּבַשׁ?

– לְכוּ־נָא, בִּמְחִילָה, אֶל הַדְּבוֹרָה!