רקע
שַׁנְדּוֹר פֶּטֵפִי
הָאָדָם הָאַחֲרוֹן
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: הונגרית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: סיני; תשי"ב 1952

כִּפַּת-הַשָּׁמַיִם: כִּפַּת קֶבֶר-נֶצַח.

כֵּן, כִּפַּת קֶבֶר,

בּוֹ אֲרוֹן-מֵתִים כַּבִּיר לְאֵין-חֵקֶר:

כַּדּוּר-הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵם, הֻכָּה חֵרֶם. –

וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁם לְמַעְלָה – עֲשָׁשִׁית-הַקֶּבֶר,

שֶׁאוֹרָהּ הַמְהַבְהֵב יָגֵעַ

מַגְוִין אֶת אֲפֵלַת-הָאֶפֶס

לַאֲדֻמָּה-צְהַבְהֶבֶת חִוֶּרֶת.

דְמָמָה. סוֹף-סוֹף דִמְמַת-מָוֶת. –

אַךְ הִנֵּה קוֹל רַעַם.

כֵּן: רַחַשׁ הָרִמָּה הַכּוֹסֶסֶת

אֶת שׁוֹכְנֵי הַקֶּבֶר

עֲצוּמֵי הָעֵינַיִם.

עֲצוּמוֹת הֵן כָּל הָעֵינָיִם,

בְּתוֹכָן הִבְרִיק פַּעַם

גֵּץ הָאַהֲבָה וְהָאֵיבָה.

וּמְלֹא גֹעַל מִתּוֹכָן נִשְׁקָפוּ,

כְּהַשְׁקֵף מֵחַלּוֹנוֹת בָּתֵּי-הַבּשֶׁת

הַגַּאֲוָה, הַקִּנְאָה וְהָרַהַב,

הַבּוּז וְהַכְּנִיעָה גַם יָחַד.

וְקַר גַם הַלֵּב, לָנֶצַח.

תֹּפֶת קָטָן זֶה, בּוֹ גָרוּ

אַלְפֵי שֵׁדֵי שַׁחַת,

בּוֹ יָקַד מוֹקֵד כָּל פֶּשַׁע

בְּלַהַב אֲשֶׁר לֹא יִכְבֶּה לָנֶצַח. –

אַךְ הִנֵּה הֵקִיץ גַם קִצּוֹ שֶׁל הַנֶצַח.

יָשֵׁן הוּא הַמַּאֲרָב לְכָל יְשַׁר-נֶפֶשׁ,

יָשֵׁן הוּא הַמַּעַל בְּיָדִיד וּבְמוֹלֶדֶת

וְיֶתֶר כָּל מִפְלֶצֶת,

וְגַם אֲשֶׁר לִוָּה אוֹתָם כָּל הַדֶּרֶךְ

מוּסַר-הַכְּלָיוֹת הַגּוֹרֵס בְּמַחְתֶּרֶת.

אוּלָם זֶה הִקְדִּים לִגְוֹעַ

וּבְנֵי דוֹר תְּקוּפַת-הַמָּוֶת

רַק אֶת שִׁמְעוֹ שָׁמָעוּ. –

וְעַתָּה הַקֵּץ לַכֹּל. וְאָמְנָם לָנֶצַח. –

רַק אֲנִי חַי עֲדַיִן.

לְבַדִּי נוֹתַרְתִּי בַּחֲלַל הַקֶּבֶר,

עוֹמֵד וְתוֹהֶה וּמְצַפֶּה לָאוֹרֵחַ,

לַמָּוֶת הַמְאַחֵר לְהוֹפִיעַ. –

לָמָּה לֹא תּוֹפִיעַ, הַמָּוֶת?

אוּלַי חוֹשְׁשֶׁךָּ,

פֶּן אֵאָבֵק עִמְּךָ וַאֲנַצְּחֶךָ?

אַל תִּירָא, כִּי הִנֵּה חָדַלְתִּי

לִהְיוֹת מַה שֶׁהָיִיתִי:

בֶּן-אָדָם עַז-הָרוּחַ,

הַמִּתְקוֹמֵם בְּמֹחַ עָז לַגּוֹרָל וְלַנֵּצַח.

בֹּא-נָא בְּלִי חָת. לֹא אֶמְרֹד הַפַּעַם.

אֶמְסֹר אֶת נַפְשִׁי בְּיָדֶיךָ,

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, הַמָּוֶת.

אֶשָּׂא תְּפִלַּת-אַשְׁכָּבָה מְלַחֶשֶׁת

לְכָל חַי תַחַת הַשָּׁמַיִם,

וְאַתָּה תְּהֵא בַּת-קוֹל-אָמֵן סוֹעֶרֶת:

סְחָפֵנִי-נָא וְאֵינֶנִּי.

המלצות קוראים
תגיות