פְּתַח-נָא הַגּוֹרָל דֶּרֶךְ תּוּשִׁיָּה לִי,

אֶעֱשֶׂה דְבַר-מָה בְּעַד הָאָדָם;

אַל יְהֵא גֹוֵעַ בְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת

הַלַּהַב הַנַּעֲלֶה, הַלּוֹהֵט בִּי בַּדָּם.

כִּי לַהַב בְּלִבִּי, לַהַב מִשָּׁמַיִם,

כָּל טִפָּה וְטִפָּה בְּדָמִי יְשַׁלְהֵב,

כָּל דֶפֶק לְבָבִי תְּפִלָּה הִנֵּהוּ,

תְּחִנָּה לְבִרְכַּת אשֶׁר כָּל-לֵב.

מִי יִתְּנֵנִי וְלֹא בְּדִבְרֵי-סֶרֶק,

כִּי בְּפֹעַל-יָדִי זֹאת אֲמַמְּשָׁה,

וִיהִי-לוֹ תַּגְמוּל בְּעַד כָּל מַעַשׂ

צְלָב חָדָשׁ עַל גֻּלְגֹּלְתָּא חֲדָשָׁה.

לָמוּת עַל מִזְבַּח אָשְׁרוֹ שֶׁל הַחֶלֶד,

כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת מִיתָה אֲשֶׁר כָּזֹאת!

יָפָה וּמְאֻשֶּׁרֶת מִכָּל תַּעֲנוּגוֹת-עֹנֶג

שֶׁל חַיֵּי-הַהֶבֶל עֲלֵי אֲדָמוֹת.

אֱמָר-נָא הַגּוֹרָל, פַּלֵּא-נָא הַפַּעַם,

כִּי כָּכָה אָמוּתָה – וַאֲנִי בְּכָל לֵב

בְּמוֹ יָדִי אֲכוֹנֵן אֶת צְלָב-הַיִּסּוּרִים

אֲשֶׁר עָלֵיהוּ צָלֹב אִצָּלֵב.

יְפֹעֲמוּ פַּעֲמוֹנֵי-הָאַזְעָקָה!

וְגַם בְּיָדִי תְּנוּ חֶבֶל הַפַּעַם!

אֲנִי נִרְעָד כֻּלִּי, אֶפֶס לֹא מֵאֵימָה,

בְּלִבִּי יִפְעֲמוּ הַכְּאֵב וְהָזַּעַם.

הַכְּאֵב, יַעַן כִּי סוּפַת-קֵץ חֲדָשָה

בָּאָה עַל מוֹלַדְתֵּנוּ הַמִּתְמוֹטֶטֶת,

וְזַעַם, יַעַן כִּי אֲחָזַתְנוּ עַצְלוּת

וְהַשֵּׁנָה מֵעֵינֵינוּ אֵינָהּ נִמְרֶטֶת.

לְרֶגַע אֶחָד הִתְעוֹרְרָה הָאֻמָּה,

וְהִבִּיטָה סָבִיב, מָה רַעַשׁ בַּחֶלֶד? –

וּמִיָּד הִתְהַפְּכָה לְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי

וְשׁוּב נִרְדְּמָה וִישֵׁנָה כְּיֶלֶד.

הָקִיצִי, הִתְעוֹרְרִי, אֻמָּה אֻמְלָלָה,

אֲשֶׁר יָכֹלְתְּ לִהְיוֹת לְאַחֵר לָעֵינַיִם,

וּבְשֶׁל עַצְלָנוּתֵךְ זֹאת הָאֲרוּרָה

רוֹבֶצֶת תָּמִיד אֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם.

עוּרִי, מוֹלַדְתִּי, כִּי אִם לֹא בַּמּוֹעֵד –

שׁוּב לֹא תִּתְעוֹרְרִי עַד בִּלְתִּי-יָרֵחַ!

וְאִם תִּתְעוֹרְרִי, לֹא תַּסְפִּיקִי אֶלָּא

עַל מַצְבַת קִבְרֵךְ אֶת שְׁמֵךְ לְפַתֵּחַ.

הָקִיצִי, מוֹלֶדֶת! שָׁעָה רָמָה אַחַת

תּוּכַל לְתַקֵּן אֶלֶף שְׁנוֹת עֶוֶל,

“בַּכֹּל לִזְכּוֹת, אוֹ אֶת הַכֹּל לְאַבֵּד!”

הָדִּבֵּר הַזֶּה יִתְנוֹסֵס עַל הַדֶּגֶל.

כֹּה הַרְבֵּה נִלְבַּטְנוּ בִּשְׁכֹל וְכִשָּׁלוֹן,

שֶׁהָיְתָה וְלֹא הָיְתָה זֹה הָאָרֶץ לָנוּ;

הָבָה, נַרְאֶה-נָא הַפַּעַם לָעוֹלָם,

כִּי אֵין לְשׁוּם אָדָם יָד וְשֵׁם בָּנוּ.

וְאִם נִגְזַר עָלֵינוּ לָסוּף מִן הָעוֹלָם,

הָבָה, יַשְׁמִידוּנוּ מִתַּחַת שְׁמֵי-מַעַל! –

אָמְנָם יָרֵא אֲנִי הַמָּוֶת, לֹא אַכְחִיד,

וְאוּלָם רַק כְּמוֹת בְּנֵי-בְּלִיַּעַל.

הָבָה, נָמוּתָה, אִם אָסוּר לָנוּ לִחְיוֹת,

נָמוּת מוֹת-כָּבוֹד לְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת,

שֶׁיּוֹרִידוּ עָלֵינוּ גַם אֵלֶּה דִמְעָה,

אֲשֶׁר הִשְׁמִידוּנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

יְהִי-נָא הַפַּעַם בְּקִרְבֵּנוּ כָּל אִישׁ

כְּאִלּוּ לִזְרִינְיִי¹ הִנּוֹ נִין וָנֶכֶד,

יִלָּחֵם הַפַּעַם בְּקִרְבֵּנוּ כָּל אִיש,

כְּאִלּוּ מוֹלַדְתּוֹ רַק עָלָיו סוֹמֶכֶת!

אָכֵן. אוֹ-אָז, אוֹ-אָז הִכָּרֵת לֹא נִּכָּרֵת,

אֲזַי צָפוּי לָנוּ כָּבוֹד אוֹר-זוֹרֵעַ;

אוֹ אָז תִּהְיֶה לָנוּ סוֹף-סוֹף אֲחֻזַּת-עַד,

אֲשֶׁר עַד הֵנָּה רַק חָלַמְנוּ עָלֶיהָ.

אִזְרִי-עֹז, דִּרְכִי-עֹז אֻמָּתִי עַם-מַדְיָאר

וּכְחֶתֶף-פִּתְאֹם הַפְגִּיעִי בְּפֶגַע:

עוּטִי כִּבְרַק-רַעַם, הַפְתִּיעִי אֶת אוֹיְבֵךְ

לִתְפִלַּת-וִדּוּי בַּל יַסְפִּיק לוֹ הָרֶגַע!

אַל תִּשְׁאֲלִי, אֵי אוֹיֵב? הַבִּיטִי, סָבִיב!

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׂאִי אֶת עֵינַיִךְ. –

אַךְ הָרַע, הַמְּסֻכָּן בְּכָל הָאוֹיְבִים

הוּא אֲשֶׁר כְּאָח יִתְרַפֵּק עָלַיִךְ.

בְּקִרְבֵּנוּ הֵם הָאוֹיְבִים הַמַּמְאִירִים.

אַחִים נְבָלִים, הַבּוֹגְדִים, בְּנֵי-קַיִן.

כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְקַעֲקֵעַ מֵאָה,

כְּטִפַּת רַעַל חָבִית מְלֵאָה יַיִן.

פְּסַק-דִין הַמָּוֶת יִגָּזֵר לְרֹאשָׁם,

וְאִם יַד-הַתַּלְיָן רִבּוֹא תְּזַבֵּחַ!

וְאִם בְּחַלּוֹנוֹת-הַבָּתִּים יַעֲלֶה

וְיִכָּנֵס בְּזֶרֶם דַם-הַמַּטְבֵּחַ!

יֵקַל לְחַסֵּל אֶת אוֹיְבֵינוּ שֶׁבַּחוּץ,

אִם יִשָּׁמְדוּ נְבָלֵינוּ פֹּה פְּנִימָה…

הַצִּדָּה הַנֵּבֶל!… מַהֵר אֶל הַמִּגְדָּל,

אֶת פַּעֲמוֹן הָאַזְעָקָה אַפְעִימָה!

יְמֵי דָמִים אָחֱזֶה בָּחֲלוֹם,

עֲלֵי תֵּבֵל יָבִיאוּ קֶרֶץ,

וַעֲלֵי חָרְבוֹת עוֹלָם הַזֶּה

עוֹלָם חָדָשׁ קָם לְתִפְאֶרֶת,

לוּ רַק תָּרֹן, לוּ רַק תָּרֹן

חֲצוֹצְרַת-הַקְּרָב הַמְעוֹרֶרֶת

לְאוֹת תִּגְרָה, לְאוֹת תִּגְרָה

תּוֹחִיל נַפְשִׁי-בִּי הַנִּסְעֶרֶת,

לִקְפֹּץ מַהֵר עֲלֵי סוּסִי

אָשִׂישׂ לַמִּלְחָמָה כַּסַּעַר,

אֶל תּוֹךְ שׁוּרַת הַגִּבּוֹרִים

אֶצְהַל צָהֹל בְּפֶרֶא-דַהַר.

אִם אֶת חָזִי לִי יִפְצְעוּ,

תִּהְיֶה לִי אֲשֶׁר מָזוֹר תַּגִּיהַּ,

וְאֶת פִּצְעִי לִי תְּרַפֵּא

בִּצֳרִי-גִלְעָד נְשִׁיקַת-פִּיהָ.

וְאִם אֶפֹּל בַּשְּׁבִי, תִּהְיֶה

אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל בֵּית-הַסֹּהַר

וּבְעֵינֵי-שַׁחַר זוֹהֲרוֹת

תַּשְׁפִּיעַ עָלַי שֶׁפַע-זֹהַר.

וְאִם אֶפֹּלָה, אִם אֶפֹּל

בַּקְּרָב אוֹ עַל בָּמַת-מַטְבֵּח

תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּרְחַץ דָמִי

מִגּוּפָתִי בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם עַל סַף הַדְּבִיר,

צוּר-מַחֲצֶבֶת לְגוֹרַל הָאֻמָּה הַזֹּאת.

חַכּוּ רֶגַע. אַל-נָא תִּכָּנְסוּ עֲדַיִן,

הַקְשִׁיבוּ-נָא לְאֹמֶר-פִּי הַמַּזְהִיר,

דְּבַר אִיש אֶחַד בְּשֵׁם אַלְפֵי-רְבָבוֹת.

הַמּוֹלֶדֶת אֲשֶׁר רָכְשׁוּ אֲבוֹתֵינוּ

בְּזֵעַת אַפָּם וּבְדַם לְבָבָם,

הַמּוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה עוֹד,

זוּלָתִי שְׁמָהּ בְּקִרְבֵּנוּ יִדֹּד

כְּרוּחַ-רְפָאִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה.

הַמּוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה עוֹד,

כְּתָלֶיהָ כֻּרְסְמוּ בְּשִׁנֵּי תּוֹלַעַת

בִּתְקוּפוֹת אֲשֶׁר עָבָרוּ,

וְהַסְּעָרָה הַחֲדָשָׁה אֶת גַּגָּהּ מְפַעְפַּעַת,

יוֹשְׁבֶיהָ שׁוֹכְנִים תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם,

כְּחַיְתוֹ-יַעַר וּבַעֲלֵי-כָּנָף.

אֲשֶׁר פָּעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ לִפְנֵי שְׁנוֹת אֶלֶף,

עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, וּבְכָל קָרְבָּן שֶׁהוּא

וְגַם אִם כֻּלְּכֶם תֹּאבְדוּ עַד-אֶחָד.

גַּם עֲלֵיכֶם שׂוּמָה לִיצוֹר מוֹלֶדֶת!

וּמוֹלֶדֶת חֲדָשָׁה, יָפָה מִן הַקּוֹדֶמֶת

וַחֲסֻנָּה מִמֶּנָּה שֶׁבַע-שִׁבְעָתַיִם.

מוֹלֶדֶת חֲדָשָׁה,

לֹא יִהְיוּ בָּהּ מִגְדְּלֵי-סְגֻלָּה

בְּחִירִים וְגֵאִים,

וּמְאוּרוֹת מַחְשַׁכִּים, מִשְׁכָּן לָעֲטַלֵּפִים. –

מוֹלֶדֶת חֲדָשָׁה, בָּהּ יַחְדֹּר הָאוֹר

וְהָאֲוִיר הַצַּח אֶל כָּל קֶרֶן-זָוִית,

לְהַגִּיהַּ כָּל עַיִן וּלְהַבְרִיא כָּל נֶפֶשׁ.

לֹא אֹמַר אָמֹר: הַשְׁלִיכוּ כָּל אַבְנֵי

הַבִּנְיָן הַנּוֹשָׁן – אַךְ בִּדְקוּ-נָא כָּל חֵפֶץ,

אֲשֶׁר אֶל תּוֹךְ הַמַּסַּד תַּכְנִיסוּ,

וְאִם אֲכָלוֹ עָשׁ, זִרְקוּהוּ בְּלִי רַחֵם,

וְאַף אִם זִכְרוֹן-קֹדֶשׁ סָפוּן בְּקִרְבּוֹ.

כִּי אוֹי לַמּוֹלֶדֶת, שֶׁיְסוֹדָהּ רָעוּעַ,

כָּל עֲמַלְכֶם יִהְיֶה לְאֶפַע,

יָבֹא רֶגַע וְהַבַּיִת יִתְמוֹטֵט.

הַאִם כָּל אִישׁ מִכֶּם שָׁקֹל שָׁקַל בְּלִבּוֹ,

אֶל מָה גָמַר אֹמֶר לָתֵת חַיָּיו קֹדֶשׁ?

רַבָּה הַתְּהִלָּה הַצְּפוּיָה לָכֶם פֹּה –

אַךְ הֲיָדֹעַ יְדַעְתֶּם, כִּי רַק עֲמַל-פֶּרֶךְ

רָאוּי לִתְהִלָּה?

אֲשֶׁר לֹא אַהֲבַת-הַמּוֹלֶדֶת הַיּוֹקֶדֶת

וּמְגַמָּה טְהוֹרָה הֱבִיאַתּוּ הֲלוֹם,

כִּי תַּאֲוַת-הַגְּדֻלָּה, אוֹ אַהֲבַת בֶּצַע

שְׁפֵלוֹת מִכָּל שָׁפָל הֵנָּה מְשָׁכוּהוּ –

אַל-נָא יַעֲבוֹר בְּרֶגֶל-טֻמְאָה

עַל סַף מִקְדָּשׁ זֶה הַקָּדוֹשׁ מִכָּל קֹדֶשׁ.

כִּי אִם שָׂם בּוֹ רֶגֶל וְאַחַר יֵצֵא,

מְאֵרָה וְקָלוֹן יְלַוּוּהוּ עֲדֵי-עַד.

אַתֶּם אֲשֶׁר אֱלִילֵי שָׁוְא-וָשֶׁקֶר

לֹא כָּבְשׁוּ בְּלִבְּכֶם אֶת מְקוֹם קָדְשׁוֹ

שֶׁל אֱלֹהֵי-הָאָדָם, הָרָם עַל כָּל-רָמִים,

אֲשֶׁר אוֹר-הַמּוֹלֶדֶת בְּקִרְבְּכֶם בּוֹעֵר

כִּמְנוֹרַת-תָּמִיד עֲלֵי הַמִּזְבֵּח,

הָבָה, הִכָּנְסוּ וּפָעָלְכֶם יִשְׂגֶּה

וְיִצְלַח כָּל-כָּכָה, עַד כִּי כָּל-תֵּבֵל

תִּשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֵהוּ,

כִּי יִרְאוּ בְּעַיִן פֹּה בְּמוֹלַדְתֵּנוּ

הָאשֶׁר יִנְוֶה בְּכָל בַּיִת וָבַיִת –

וְהַעֲרֵץ יַעֲרִיצוּ אֶת בּוֹנֶיהָ לָנֶצַח.

בְּיָדוֹ הָאַחַת קֶרֶן-מַחֲרֵשָׁה,

בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הַחֶרֶב,

כָּךְ תִּרְאוּ אֶת מִסְכֵּנֵנוּ הָעָם,

פַּעַם שׁוֹתֵת זֵעָה וּפַעַם דָם,

כָּל יְמֵי-חַיָּיו, בְּלִי הֶרֶף.

לָמָּה הוּא מֵזִיעַ אֶת זֵעַת-אַפּוֹ,

הֲלֹא מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ שׁוֹאֶלֶת,

מַלְבּוּשׁ לְעוֹרוֹ וּמָזוֹן מְעָט,

אוּלַי הָאֵם-הָאֲדָמָה בִּלְבָד

גַּם מֵאֵלֶיהַ מְגַדֶּלֶת.

וּבְבֹא הָאוֹיֵב, לָמָּה יִשְׁפּוֹךְ דָם?

וְלָמָּה יֹאחַז כְּלִי-זַיִן?

לְהָגֵן עַל הַמּוֹלֶדֶת?… אָמְנָם, אָמְנָם…

בִּמְקוֹם זְכֻיּוֹת הַמּוֹלֶדֶת הִיא שָׁם

וְהָעָם זְכֻיּוֹת לוֹ אַיִן.

עַל פִּסְגַּת הָהָר עָמַד נִצָּב פֶּסֶל.

הָהָר הָיָה גָבֹהַּ מֵעַל כָּל גָּבֹהַּ,

עַד שֶׁהֶעָבִים חֲגוֹרָה לוֹ שִׁמֵּשׁוּ,

וְעַל שִׁכְמוֹ נָח הַשֶּׁמֶש בְּזָהֳרֵי-קַיִץ.

עַל הַפִּסְגָּה שָׁם עָמַד פֶּסֶל-הַמַּתֶּכֶת,

דְמוּת-עֲנָקִים, זִיו-כָּבוֹד קוֹרֶנֵת,

בְּיָדוֹ הָאַחַת לוֹ חֶרֶב-מִלְחֶמֶת

וּבַשְּׁנִיָּה לוֹ דֶגֶל-נִצָּחוֹן יִנּוֹע.

אֵיכָכָה בָּא הַפֶּסֶל שָׁמָּה הָהָרָה?

הֲמִן הָאֲדָמָה הֱרִימוּהוּ כָּכָה,

אוֹ יָרַד מִשָּׁמַיִם? – קָדוֹשׁ יוֹתֵר מִמַּעַל,

אַךְ רָם יוֹתֵר אִם יַד-אָדָם הֱקִימַתּוּ.

יַד-אַחַת פָּעֲלוּ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם יַחַד,

הָאָדָם עָמַל בְּאוֹן וֵאלֹהִים לוֹ הוֹשִׁיעַ.

מֵאוֹת בַּשָּׁנִים עָבְרוּ בֵּינְתַּיִם,

שֶׁרִבֹּא הַיָּדַיִם כִּלּוּ אֶת הַפֹּעַל.

נִשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה, הַפֶּסֶל נִצַּב מָעְלָה,

אֵירֹפָּה הִבִּיטָה – וְרִבְבוֹת בִּרְכַּיִם

כָּרְעוּ בִּדְחִילָה. הִכְרִיעוּ אוֹתָמוֹ

הַדְרַת הַכָּבוֹד וְרֶטֶט הַפַּחַד. –

עוֹמֵד עוֹד הָהָר אַךְ פִּסְגָּתוֹ שׁוֹמֶמֶת,

אֵיפֹה הוּא הַפֶּסֶל אֲשֶׁר יַעַטְרֵהוּ?

אוּלַי הִתְקַנְאוּ בּוֹ שְׁמֵי-הַשָּמַיִם

לְהוֹדָהּ שֶׁל הָאָרֶץ וַאֲלֵיהֶם סְחָבוּהוּ?

לֹא, כִּי בָּא רַעַשׁ מִתְּהֹמוֹת הָאֹפֶל,

חִלְחֵל יְסוֹדוֹ וַיְנַפְּצוֹ עֲדֵי-אָרֶץ,

וּמִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ טִלְטְלָהוּ לְמַטָּה,

וּבְבִצַּת הַבִּקְעָה בָּלַע אוֹתוֹ הָרֶפֶשׁ, –

אַתְּ, מוֹלַדְתִּי, הִנָּךְ זֶה הַפֶּסֶל:

נִגְזַר-אֹמֶר עָלַיִךְ לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּסֶּחִי.

שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שָּׁכַבְתְּ לְמַעֲצֶבֶת

תַּחַת גַּלִּים נִצִּים, לְטִיט-יָוֵן הִרְקִיבוּ.

וְרֹאשֵׁךְ אֲשֶׁר פַּעַם כְּזֵר הִכְתִּירוּהוּ

שְׁכֵנֵי-כּוֹכָבִים בְּכָבוֹד וְתִפְאֶרֶת,

הַיּוֹם תּוֹלְעֵי-בִּצָּה, מִשְׁפַּחַת הַשֶּׁקַע

בְּגוּפוֹתֵיהֶם הַמַּבְחִילוֹת יְכַסּוּהוּ. –

מוֹלַדְתִּי הָאֻמְלָלָה, מוֹלַדְתִּי הַנִּכְפֶּשֶׁת,

אֵיכָכָה בִּלְשׁוֹנִי אוּכַל לְהַבִּיעַ

אֶת חַשְׁרַת-רִגְשׁוֹתַי, אֲשֶׁר כְּגֶשֶׁם-זַעַף

לְזֵכֶר עֲבָרֵךְ מִלְּבָבִי מִשְׁתַּפֶּכֶת? –

אַךְ סוּרָה יָגוֹן! הָלְאָה קַדְרוּת-אֵבֶל!

הֵן אָנוּ שׁוֹקְדִים עַל פֶּסֶל-קָדְשֵׁנוּ,

עוֹד מְעַט וּמְסְּחִי-טֻמְאָתוֹ טִהַרְנוּהוּ

וְנוֹצִיאוֹ הַחוּצָה לְרוּחַ מְזַכֶּכֶת.

אֵתָיוּ וּבֹאוּ! אָנוּ בְּמוֹ יָדֵינוּ

נְרַחֲצוֹ וּנְחַדֵּשׁ אֶת זִיווֹ כְּמִקֶּדֶם,

אִישׁ-אִישׁ וְכֹחוֹ, הָאִשָּׁה בְּדִמְעוֹתֶיהָ

וְהַגֶּבֶר בְּדַם-לֵב יְחַנְּכוֹ לְתִפְאֶרֶת.

וְאַחַר נְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ

וְעַל פִּסְגַּת הָהָר, לִמְקוֹמוֹ נַעֲלֶנּוּ,

מִשָּׁם הָיָה נִשְׁקָף בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ

עַל פְּנֵי תֵּבֵל, אֲשֶׁר כָּבוֹד תַּנְוֵהוּ.

הָעִיזוּ נְעָרִים וּזְקֵנִים גַּם יַחַד!

בּוּזוּ לָאָדָם, שֶׁלֹּא יָבוּז לַעֲצַלְתַּיִם,

אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה אֶת הָרֶגַע הַמַּכְרִיעַ:

אִם לִכְלִמּוֹת, אוֹ לִתְהִלַּת-נֶצַח!

אַל יָעֵז אִישׁ בְּקַלּוּת-דַּעַת

לִפְרֹט כָּעֵת עַל הַמֵּיתָרִים,

יְהָב כַּבִּיר נוֹטֵל עֲלֵי שֶׁכֶם

אֲשֶׁר אֶת נֵבֶל-הַשִּׁיר יָרִים.

אִם לא תֵּדַע, אֶלָּא לְהַנְעִים

אֶת יְגוֹן-עַצְמְךָ וְשִׂמְחָתְךָ,

אֵין בְּךָ צֹרֶךְ פֹּה בַּחֶלֶד,

בִּכְלִי-הַקֹּדֶשׁ אַל תִּגַּע.

בְּמִדְבַּר-סִין נָדִים אֲנַחְנוּ

כְּמוֹ משֶׁה וְעַמּוֹ אֲזַי

אַחֲרֵי עַמּוּד הָאֵשׁ נָדָדוּ,

אֲשֶׁר שָלַח לָהֶם אֲדֹנָי.

עַמּוּד-הָאֵשׁ אֲשֶׁר כָּזֶה

הֵקִים אֱלֹהִים בָּזֶה הַזְּמַן:

הַמְּשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר יוֹלִיכוּ

לְאֶרֶץ-כְּנַעַן אֶת הָעָם. –

לָכֵן קָדִימָה, מְשׁוֹרֵר-בְּחֶסֶד

בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם שְׁכֶם אֶחָד,

אָרוּר הָאָדָם, אֲשֶׁר יַנִּיחַ

אֶת דֶּגֶל הָעָם מִתּוֹךְ הַיָּד!

אָרוּר אֲשֶׁר מִמֹּרֶךְ-לְבָבוֹ

אוֹ עַצְלָנוּתוֹ נֶחֱשַׁל אָחוֹר

וּבְעוֹד הָעָם שַׁח, נִלְחָם, מֵזִיעַ,

הוּא יַנְעִים שִׁיר כְּצִפּוֹר-דְרוֹר.

אָכֵן יֶשְׁנָם גַם נְבִיאֵי-שֶׁקֶר,

בִּלְשׁוֹן זֵדִים יָרִיעוּ שִׁירָה,

כִּי הִנֵּה, דַיֵּנוּ, נוּכַל נָנוּחַ,

הִנֵּה, הִנֶּהָ אֶרֶץ הַבְּחִירָה. –

שָׁוְא וָשֶׁקֶר, דִבְרֵי-רִיק חֲצוּפִים,

אֲשֶׁר רְבָבוֹת לְעֵין-כֹּל מַכְחִישִׁים,

בְּשָׁרָב וּבְקֹר, בִּמְצוּקָה וָעֹנִי

יְבַלּוּ יְמֵיהֶם הַמְיֹאָשִׁים.

אָכֵן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִסַּל-הַשֶּׁפַע

כָּל אִישׁ יוּכַל יְמַלֵּא יָדָיו,

וּבַהֲסִבָּה אֶל שֻׁלְחַן-הַצֶּדֶק

שֶׁבֶת-אַחִים יֵשְׁבוּ יַחְדָּיו,

אַחֲרֵי אֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ הַדֵּעָה

תָּהֵל זָהֳרָהּ בְּכָל חַלּוֹן –

אוֹ אָז נַעֲמֹד, אֲזַי נָנוּחַ,

כִּי אֶרֶץ-כְּנַעַן תִּהְיֶה הֲלֹם.

וּלְעֵת-עַתָּה, אַל יְהֵא נֹפֶשׁ,

כָּל חַיֵּינוּ הֵם שְׂדֵה-קְרָבוֹת. –

אָמְנָם אוּלַי בְּעַד כָּל עֲמָלֵנוּ

אָנוּ לֹא נִזְכֶּה כָּל פְּרָס לִרְאוֹת,

אוּלָם הַמָּוֶת עָצוֹם יַעֲצֹם

אֶת עַפְעַפֵּינוּ בִּנְשִׁיקָה חַמָּה

וּבְחֶבֶל-פְּרָחִים יוֹרִידוּ אוֹתָנוּ

עֲלֵי כַּר-מֶשִׁי לְחֵיק הָאֲדָמָה.

אֲדוֹנִים אַנְשֵׁי-הַחַיִל, מַה שְּׁלוֹמְכֶם?

הַאִם צַוַּארְכֶם קְצָת מְדַגְדֵּג לָכֶם?

צַוָּארוֹן חָדִיש נָכִין לָכֶם, דוֹדַי,

לֹא הָדוּר כָּל כָּךְ, אַךְ צַר הוּא לְמַדַּי.

הֲתִזְכְּרוּ אֵיךְ בִּקַּשְׁנוּ בְּקוֹל מָךְ וָמָט

יַחַס אֱנוֹשִׁי אֵלֵינוּ מְעַט-קָט?

קְחוּ-נָא גַם אוֹתָנוּ אֶל שׁוּרַת-הָאָדָם,

הִתְחַנֵּן הָעָם הַדָּךְ – וְשָׁוְא וְחִנָּם.

הָעָם בְּעֵינֵיכֶם חַיַּת-בַּיִת הָיָה –

אוּלַי יִגְמֹל לָכֶם כָּעֵת כְּמוֹ חַיָּה?

אוּלַי כְּפֶרֶא-יַעַר יָעוּט עֲלֵיכֶם,

לִצְבֹּעַ צִפָּרְנָיו וְשִׁנָּיו בְּדִמְכֶם? –

הַחוּצָה רְבָבוֹת! מִמְּגוּרְכֶם עֲלוּ,

חֶרְמֵשׁ וְקִלְּשׁוֹן וְכֵילַפּוֹת טְלוּ,

שְׁעַת-כּשֶׁר לָנוּ, הִנֵּה הֵקִיץ הַקֵּץ,

שְׁעַת-נָקָם הֵקִיצָה עַל כָּל זֵד וָמַץ.

מֵאוֹת שָׁנִים עָלֵינוּ שָׁמַן כָּל שׁוֹעַ רָם,

יִשְׁמְנוּ כְּלָבֵינוּ כָּעֵת מִבְּשָׂרָם!

עֲלֵי קִלְּשׁוֹן אוֹתָם! וְאַחַר לַסּוּחָה,

יַעַרְכוּ הַכְּלָבִים מִשַּׁמְנָם אֲרוּחָה! –

אַךְ לֹא, בְּכָל זֹאת… חַכּוּ-נָא יְדִידִים,

נְהֵא יָפִים מֵהֶם, אֵין אָנוּ נְגִידִים.

הָעָם קָדוֹשׁ מִכֹּל אַחֲרֵי הָאֱלֹהִים,

נְהֵא-נָא לְשֵׁם זֶה כְּהֹגֶן רְאוּיִם!

נְנַשֶׁה אֶת סִבְלֵנוּ, הַפַּעַם נִשְׁכַּח,

אִם הַנָּגִיד יִרְצֶה לִהְיוֹת לָנוּ לְאָח,

אִם יַשְׁלִיךְ גַאֲוָתוֹ וְשֶׁלֶט-אֲצִילִים

וְעִם שִׁוְיוֹנֵנוּ הַמָּלֵא אִם יַשְׁלִים.

שָׂרִים רָמִים בּוֹאוּ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם,

הֵא לָכֶם יָדֵנוּ וּתְנוּ אֶת יֶדְכֶם,

חֻלְיוֹת שָׁווֹת נִהְיֶה בְּשַׁלְשֶׁלֶת אַחַת,

הַמּוֹלֶדֶת זְקוּקָה לְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד.

אֵין פְּנַאי לְהִתְמַהְמֵהַּ, מַהֲרוּ, מַהֵר!

הַיּוֹם שְׁעַת-רָצוֹן, מָחָר נְאַחֵר –

אַךְ אִם אַחֲרֵי אֵלֶּה עוֹד תַּעְדּוּ גָאוֹן,

אֱלֹהֵי-הָאֱלֹהִים אֶת נַפְשְׁכֶם יָחֹן!

תּוֹךְ לֶב לַמְבֶּרְגְּ סַכִּין, לְצַוַּאר לָטוּר פַּלְצוֹר,

וְאַחֲרֵיהֶם יָבֹאוּ גַם אֲחֵרִים בַּתּוֹר,

הַחִלֹּתָ הָעָם, לִהְיוֹת אַדִּיר סוֹף סוֹף,

אָמְנָם כָּל זֶה יָפֶה, אָמְנָם כָּל זֶה טוֹב,

וְאוּלָם בָּזֶה לֹא תָּחִישׁוּ אֶת הַקֵּץ –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

שָׁוְא תִּקְצֹר אֶת הַדַּרְדַּר עַד אֵין-סוֹף,

אֲשֶׁר נִכַּשְׁתָּ הַיּוֹם, שׁוּב יִפְרַח לָרֹב.

לַשָּׁוְא תִּגְדַּע אֶת צַמֶּרֶת הָאִלָּן,

הוּא שׁוּב יַצְמִיחַ פֹּארֹתָיו עִם הַזְּמָן.

עָקְרֵהוּ מִשָּׁרְשׁוֹ לְבַל הָנֵץ יָנֵץ –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

אוֹ אוּלַי עֲדַיִן לֹא לָמַדְתָּ, הוֹי הָעָם,

לִשְׂנֹא אֶת הַמֶּלֶךְ שִׂנְאַת נֶפֶשׁ וָדָם?

הוֹי, אִלּוּ יָכֹלְתִּי אֶל קִרְבְּכֶם לִשְׁפֹּךְ

אֶת הַשִּׂנְאָה הַפְּרוּעָה, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ

לְבָבִי נִגְרֶשֶׁת כְּיָם דִּי-נוּר אֵין קֵץ! –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

כָּל מוֹרָשֵׁי לְבָבָם פּוֹרִים רוֹשׁ וְעָוֹן,

כְּבָר מִבֶּטֶן אִמָּם שׁוֹפֵעַ הַזָּדוֹן,

שְׁטוּפֵי קְלוֹן-פֶּשַׁע חַיֵּיהֶם כֻּלָּם

מִמַּבַּט אִישׁוֹן-עֵינָם יַקְדִּיר הָעוֹלָם,

וְהַקַּרְקַע בָּהּ רוֹקְבִים סָרֵס תִּסָּרֵס –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

הַמּוֹלֶדֶת כָּל אַפְסֶיהָ שְׂדֵה מִלְחָמָה,

הַמָּוֶת בָּהּ יִקְצֹר לִשְׁאִיָּה וּשְׁמָמָה,

פֹּה כְּפָר בּוֹעֵר, שָׁם מִתְיַקֶּדֶת עִיר,

וְרִבּוֹא יְלָלוֹת פּוֹלְחוֹת אֶת הָאֲוִיר

וְהַמָּוֶת וְהַשֹּׁד – זֶה לִבָּם חָפֵץ!

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

לַכֹּל בָּעוֹלָם יֻטֶּה חֶסֶד וַחֲנִינָה,

רַק לֹא לַמְּלָכִים, לָהֶם אַף כִּמְלֹא נִימָה!

אֶת חַרְבִּי וְנִבְלִי אַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם,

מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲנִי אֶהְיֶה תַּלְיָן,

אִם אִישׁ מִשּׁוּרוֹתֵיכֶם הָעֵז לֹא יָעֵז –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

גֶּרְמָנִי זֶה מָה הוּא סָח,

שֶׁהָרַעַם אוֹתוֹ יַךְ!

הַשְּׁוַבִּיּוּת הִשְׁמִיעָה דֵעַ,

שֶׁנְּשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֶיהָ.

חוֹבוֹת עָשִׂיתָ, פְּרַע אוֹתָם,

וְאִם גַם תְּעַלֵּעַ דָם,

וְאִם גַם בְּחַיֶּיךָ יַעַל,

חֹטֶר בֶּן בְּנֵי בְּלִיַּעַל!

וּבְאִם לֹא נְשַׁלֵּם,

פּוֹשֵׂק הוּא פִּיו וּמְאַיֵּם:

מִלְחָמָה יִשְׁלַח עָלֵינוּ

וְיִכְבּשׁ אֶת מוֹלַדְתֵּנוּ.

תִּכְבּשׁ אֶת אִמְּךָ הַזּוֹנָה,

וְלֹא אַרְצֵנוּ תְּכַנַּע! –

הֵם מִתְיַמְּרִים בְּרַהֶבֶת,

אֲשֶׁר שֶׁשְׁתָּם רוֹדְפִים אַרְנֶבֶת.

הַגֶּרְמָנִי, לְאַט לְךָ,

פֹּה תִּסְתַּחֵף לְךָ שָׂדְךָ,

אִם צַר לְךָ בְּתוֹךְ עוֹרֶךָ,

אֲנַחְנוּ מִשָּׁם נוֹצִיאֶךָ.

עֵצָה טוֹבָה אֶתֵּן לָכֶם:

הַאֲרִיכוּ-נָא אֶת רַגְלֵיכֶם,

שֶׁתִּתִמַלְּטוּ עֲלֵי קַבַּיִם

עֵת תֵּצְאוּ בְּשֵׁן וָעַיִן.

בְּנֶשֶׁק לֹא נְכַבֶּדְכֶם,

כְמוֹ כְּלָבִים נְחַבֶּטְכֶם,

כָּך נוֹרִישְׁכֶם מֵעָלֵינוּ,

שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה גַם מִקְטַרְתֵּנוּ!

אֵין מְגֻחָךְ מֵאֲשֶׁר הָאָדָם,

מִתְרַבְרֵב, מִשְׁתַּחֵץ, גֵּאֶה וָרָם.

עַל כָּל הָעוֹלָם חָטְמוֹ מַגְבִּיהַּ,

כְּאִלּוּ לַחֲרוֹשׁ בּוֹ אֶת הָרָקִיעַ

תּוֹקֵעַ אוֹתוֹ בַּחֲלַל הָאֲוֵיר –

אָדָם יָהִיר, בַּמֶּה זֶה תִּתְיָהֵר?

מֵהֶרֶף-עַיִן מַה יּוֹתֵר קָצָר?

יְמֵי חַיֶּיךָ, יְדִידִי הַיָּקָר.

הַזְּמָן בָּא כְּחֶתֶף וּמִיָּד בּוֹרֵחַ,

בְּיָדוֹ הָאַחַת חִתּוּלְךָ פּוֹרֵחַ

וּצְעִיף-אֶבְלְךָ בַּשְּׁנִיָּה יֶאֱבַל –

אָדָם יָהִיר, בַּמֶּה זֶה תִּתְגַּדָּל?

בְּרֶגַע אֶחָד מַה תַּסְפִּיק לַעֲשׂוֹת?

תִּכְבּוֹש עַמִּים? תַּכְנִיעַ אֲרָצוֹת?

רַק מוּגֵי-לֵב יָכֹלְתָּ לְהַכְנִיעַ,

הַאֻמְנָם תְּהִלָּה הִיא זֹאת, לְהָרִיעַ

עַל שִׁלְטוֹן בִּכְאֵלֶּה? – הֲלֹא זֶה בּוּשָׁה!

אָדָם יָהִיר, בַּמֶּה זֶה תִּתְנַשָּׂא?

וְאִם שֵׁם רָכַשְׁתָּ לְךָ וְשָׁמְעָה,

עִמְּךָ יָמוּת, עִמְּךָ יֵרֵד דּוּמָה.

אוֹ כְּכֶלֶב אֶל הַקֶּבֶר יְלַוֶּךָ,

שָׁם מֵאוֹת מִסְפָּר יִשְׁמוֹר עָלֶיךָ,

אַחַר בְּרָעָב וּבְצָמָא יִתְפַּגֵּר –

אָדָם יָהִיר, בַּמֶּה זֶה תִּתְפָּאֵר?

וְלוּ נִשְׁאַר שִׁמְךָ הָרָם – אַיֵּה?

הֵן גַּם עַמְּךָ פַּעַם לְאֶפֶס יְהֵא,

וְהָאָרֶץ בָּהּ חַי עַמְּךָ כַּיּוֹם,

הָיְתָה תְּהֹם-יָם, וְשׁוּב תִּהְיֶה תְּהֹם.

וְגַם כַּדּוּר-הָאָרֶץ פֹּה יִתְפּוֹרֵר –

אָדָם יָהִיר, בַּמֶּה זֶה תִּתְיָהֵר?

הַיָּם קָם וְשָׁב לִתְחִיָּה,

יָם-הָעַמִּים הִנֵּה קָם;

לְחֶרְדַּת אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

בְּכֹחַ מְחַלְחֵל מָתְנַיִם

מַכֶּה גַלֵּי-זַעַם בַּעְיָם.

הַרְאִיתֶם אֶת הַמָּחוֹל?

הַשְׁמַעְתֶּם אֶת הַפְּזָם?

כָּל אֲשֶׁר לֹא יֵדַע עֲדַיִן,

יֶחֱזֶה פֹּה עַיִן-בְּעַיִן,

אֵיכָכָה יִשְׁתַּעֲשַׁעֵ הַיָּם.

רוֹעֵשׁ הַיָּם וּמִשְׁתּוֹלֵל,

יִתְרַתֵּחַ וְיֵהֹם,

אֳנִיּוֹת נָעוֹת בְּשִׁכֹּרֶן

וּשְׁבוּרוֹת מִפְרָשִׂים וְתֹרֶן

יוֹרְדוֹת אֶל תְּהֹם הַגֵּיהִנֹּם. –

הָרֵק נָא, הָרֵק אֶת חֲרוֹנְךָ,

מַבּוּל-מַיִם, הִנָּגֵר,

חֲשׂף נָא תְּהֹמְךָ לָעַינָיִם

וּזְרֹק אֶל עַנְנֵי-שָׁמַיִם

אֶת קֶצֶף-עֻזְּךָ הַמִּתְמַרְמֵר.

וּלְעֵדוּת לְדוֹר-דוֹרִים

חֲרֹתָה בּוֹ בְּשְׁמֵי מָרוֹם:

אַף כִּי הַיָּם הִנּוֹ לְמַטָּה

וְהַמָּשׁוֹט עָלָיו לְמַעְלָה,

בְּכָל זֹאת הַיָּם הוּא הָאָדוֹן!

אָפֵל הוּא הַמִּכְרֶה,

אַךְ עֲשָׁשִׁיּוֹת בּוֹעֲרוֹת בּוֹ.

אָפֵל הוּא הַלַּיְלָה,

אַךְ דוֹלְקִים בּוֹ כּוֹכָבִים.

אָפֵל הוּא לֶב-הָאָדָם

וְלֹא עֲשָׁשִׁית וְלֹא כּוֹכָבִים בּוֹ אָיִן,

וְאַף לֹא קֶרֶן עֲמוּמָה מְהַבְהֶבֶת.

שֵׂכֶל עָלוּב,

הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת אוֹר,

נַהֲלֵנִי-נָא אִם אוֹר הִנֶּךָּ.

לְפָחוֹת צַעַד אֶחָד נַהֲלֵנִי!

לֹא אֲבַקֶּשְׁךָ,

לְהָאִיר אֶל עֵבֶר צְעִיף הַמָּוֶת,

אֶל עֵבֶר הַקֶּבֶר;

לֹא אֶשְׁאָלְךָ, מַה יָּבִיא עָלַי,

אַךְ הַגִּידָה-נָא לִי, מָה אֲנִי

וּמַדּוּע הִנֵּנִי?

הַאִם לְשֵׁם עַצְמוֹ נוֹלַד הָאָדָם,

כִּי הוּא עַצְמוֹ עוֹלָם הִנֵּהוּ;

אוֹ שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא חֻלְיָה אַחַת

בַּשַּלְשֶׁלֶת הַכַּבִּירָה,

אֲשֶׁר שְׁמָהּ חֶלֶד?

הַאִם עָלֵינוּ לִחְיוֹת

לְמַעַן שְׂשׂוֹנוֹתֵינוּ אָנוּ,

אוֹ נֵבְךְּ עִם הַבּוֹכִים יַחַד?

כַּמָּה הָיוּ,

אֲשֶׁר מָצְצוּ אֶת הַדָּם

מִלֵּב זוּלָתָם

לְטוֹבַת נַפְשָׁם

וּבְלִי כָּל עֹנֶשׁ?

וְכַמָּה הָיוּ,

אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת דָמָם

מִלֵּב עַצְמָם

וּבְלִי כָּל גְמוּל? –

אַךְ אַחַת הִיא:

הַנּוֹתֵן חַיָּיו קָרְבָּן,

לֹא לְמַעַן הַגְּמוּל יִתְּנֵם,

אֶלָּא לְמַעַן הוֹעִיל לְרֵעֵהוּ,

הַאִם מוֹעִיל הוּא, אוֹ לֹא?

זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה, וְלֹא:

“לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת”.

הֲבוֹא תָּבוֹא הַתְּקוּפָה,

אֲשֶׁר הָרְשָׁעִים יַעַצְרוּהָ,

וְהַטּוֹבִים לָהּ יִכְמָהוּ:

תְּקוּפַת הָאשֶׁר לַכֹּל?

הֵן כָּל אָדָם בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר יִמְצָאֵהוּ.

וְאוּלַי אִישׁ לֹא מְצָאוֹ עֲדַיִן?

אוּלַי אֲשֶׁר אָנוּ בְּשֵׁם אשֶׁר נְכַנֶּה,

רִבּוֹא מִינֵי תּוֹעֶלֶת,

כָּל אֶחָד אֵינוֹ אֶלָּא קַרְנָהּ

שֶׁל שֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה

אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָאֹפֶק,

אַךְ עָלֹה תַעֲלֶה פַּעַם?

וְהָיְתָה לוֹ לָעוֹלָם מַטָּרָה

וְהֵרוֹם יֵרוֹם הָעוֹלָם בְּלִי-הֶרֶף

אֶל הַמַּטָּרָה הַזֹּאת

עַד אֲשֶׁר יַשִּׁיגֶנָּה פַּעַם!

וּמַה אִם אָנוּ דּוֹמִים רַק לְעֵץ,

הַפּוֹרֵחַ וְנוֹבֵל?

אוֹ לְגַל, הָעוֹלֶה וְגֵאֶה

וְאַחַר יִשְׁתַּטָּח?

אוֹ לְאֶבֶן, הַנִּזְרֶקֶת לְמַעְלָה

וְאַחַר תִּפּוֹל?

אוֹ לְנוֹדֵד, הַמְטַפֵּס עֲלֵי הָר

וּמִשֶּׁעָלָה הַפִּסְגָּה,

שׁוּב יוֹרֵד –

וְחוֹזֵר חֲלִילָה לָנֶצַח?

מַעְלָה וּמַטָּה, מַעְלָה וּמַטָּה…

מַחֲרִיד!

אֲשֶׁר מַחֲשָׁבָה זוֹ לֹא תְקָפַתּוּ עֲדַיִן,

לֹא תְקָפָהוּ הַקֹּר

וְלֹא יֵדַע מַה זֶּה קֹר.

לְעֻמַּת מַחֲשָׁבָה זוֹ

קֶרֶן-שֶׁמֶשׁ חַמָּה הוּא הַנָּחָשׁ,

הַזּוֹחֵל עַל חָזֵנוּ כְּחֶלְזוֹן-קֶרַח

לְהַקְפִּיא אֶת הַדָּם,

אַחַר יִתְפַּתֵּל סְבִיב צַוָּארֵנוּ

וְיַחֲנִיק לָנוּ אֶת בֵּית הַנְּשִׁימָה.

לְנִיבִי תַּחֲוִיר כָּל נֶפֶשׁ רַכָּה –

שִׁירִי אוֹת-סַעֲרֵךְ הוּא, מַהְפֵּכָה.

עֲצוּבִים הַיָּמִים וְשָׁחוֹר הוּא הַזְּמָן.

אֲבוֹתֶיךָ עֲזָבוּךָ, הוֹי לְאֹם, הוֹי עָם.

אַתָּה נַתֵּק נִתַּקְתָּ אֶת מוֹסְרוֹתֶיךָ,

כְּדֵי שֶׁכְּבֵדִים מֵהֶם יְרַסְּקוּ יָדֶיךָ.

אֶת פָּנֶיךָ עוֹד יְכַס הָאָבָק שֶׁמִּכְּבָר,

וְהִנֵּה גוֹרָלְךָ שׁוּב יַכְפִּישְׁךָ בֶּעָפָר.

לֹא-לֹא, לֹא גוֹרָל, כִּי בָּנֶיךָ שֶׁלְּךָ,

רְצוֹנָם הוּא שֶׁשּׁוּב מַשְׁפִּיל כְּבוֹדְךָ.

וְכַמָּה שְׁחֲטָאָה זוֹ נוֹרָאָה וַאֲיֻמָּה,

יְהֵא-נָא גְמוּלָהּ אָיֹם פִּי-כַמָּה!

הַאֻמְנָם הוֹי, עַמִּי, תַּשְׁפִּיל אֶת רֹאשְׁךָ

וְתַחַת זֵר-תְּהִלָּה תְּכַסֶּנּוּ סוּחָה? –

בְּטֶרֶם יַד צַר יַעֲמִיסְךָ מוֹטָה,

הַתֶּז-נָא רֹאשְׁךָ בְּיָדֶיךָ-אַתָּה.

יָבוֹא הָאוֹיֵב וְחָלָל יְשַׁעְבֵּד

וּמִצְעַד נִצְחוֹנוֹ תְּהִי לִוְיַת-מֵת.

וְתֶל-קִבְרְךָ יְהִי כִּסְאוֹ בָּרָמָה,

וּמִפְקַד-צְבָאָיו קְהַל-עֲדַת הָרִמָּה. –

אַךְ אַתְּ, מוֹלַדְתִּי, לֹא תֵּדְעִי אָזְלַת-יָד

וְלַהַב חֲרוֹנֵךְ עַל פָּנַיִךְ יוּקַד,

יָדַיִךְ הֵן אוֹחֲזוֹת בַּשֶּׁלַח הַמָּרוּט,

מִי יִחְיֶה וְלֹא אַתְּ חַיֵּי הֵל וְחֵרוּת? –

מַהֵר, אֶת שִׂפְתוֹתַיִךְ, אַיֶּלֶת אֲהָבִים!

וְאַתָּה, הַנַּעַר – כּוֹס דַם-הָעֲנָבִים!

עִם תֹּם הַלְּגִימָה וְהַנְּשִׁיקָה תָּשֹׁק,

יִנֹּס-נָא הַדֶּגֶל לַקָּרוֹב וְרָחוֹק – – –

לְנִיבִי תַּחֲוִיר כָּל נֶפֶשׁ רַכָּה –

שִׁירִי אוֹת-סַעֲרֵךְ הוּא, מַהְפֵּכָה.

חֶרֶב-אָבוֹת רְוַת-דָם

מָחְלָדָה תְּלוּיָה שָׁם,

אֵינָה מַבְרֶקֶת לְמִשְׁעִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

רַק בַּטְלָן חַי חַיֵּי-הוֹד,

אֲנִי חַי, כִּי לֹא אֶעֱבֹד,

הֶעָמָל הוּא לֶעָנִי ­–

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

סֹל, הֶדְיוֹט, לִי אֶת הַדֶּרֶךְ,

הֵן סוּסְךָ מוֹשֵׁךְ בְּפֶרֶךְ,

הַאֲכַתֵּת לִי אֶת רַגְלִי? –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי?

אוּלַי לַעֲסוֹק בְּמַדָּעִים?

הַמְּלֻמָּדִים הֵם חֵלְכָּאִים.

קְרֹא וּכְתֹב לֹא עִנְיָנִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

גַם מִקְצֹע לִי אָמְנָם,

אֵין דוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם:

אֱכֹל וּשְׁתוֹת בְּלִי דֳמִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

טוֹב שֶׁלֹּא אֶפְרַע מִסִּים,

מִשְׁקִי הַקָּט חַי בְּנִסִּים,

אַךְ חוֹבוֹת בְּשֶׁפַע לִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

בְּבֵית-אָבוֹת וּבִזְכוּת-ישֶׁן,

אַחֲרֵי בְּלוֹת חַיַּי בְעֶשֶׁן,

מַלְאָכִים יַעֲלוּ אוֹתִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

כִּפַּת-הַשָּׁמַיִם: כִּפַּת קֶבֶר-נֶצַח.

כֵּן, כִּפַּת קֶבֶר,

בּוֹ אֲרוֹן-מֵתִים כַּבִּיר לְאֵין-חֵקֶר:

כַּדּוּר-הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵם, הֻכָּה חֵרֶם. –

וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁם לְמַעְלָה – עֲשָׁשִׁית-הַקֶּבֶר,

שֶׁאוֹרָהּ הַמְהַבְהֵב יָגֵעַ

מַגְוִין אֶת אֲפֵלַת-הָאֶפֶס

לַאֲדֻמָּה-צְהַבְהֶבֶת חִוֶּרֶת.

דְמָמָה. סוֹף-סוֹף דִמְמַת-מָוֶת. –

אַךְ הִנֵּה קוֹל רַעַם.

כֵּן: רַחַשׁ הָרִמָּה הַכּוֹסֶסֶת

אֶת שׁוֹכְנֵי הַקֶּבֶר

עֲצוּמֵי הָעֵינַיִם.

עֲצוּמוֹת הֵן כָּל הָעֵינָיִם,

בְּתוֹכָן הִבְרִיק פַּעַם

גֵּץ הָאַהֲבָה וְהָאֵיבָה.

וּמְלֹא גֹעַל מִתּוֹכָן נִשְׁקָפוּ,

כְּהַשְׁקֵף מֵחַלּוֹנוֹת בָּתֵּי-הַבּשֶׁת

הַגַּאֲוָה, הַקִּנְאָה וְהָרַהַב,

הַבּוּז וְהַכְּנִיעָה גַם יָחַד.

וְקַר גַם הַלֵּב, לָנֶצַח.

תֹּפֶת קָטָן זֶה, בּוֹ גָרוּ

אַלְפֵי שֵׁדֵי שַׁחַת,

בּוֹ יָקַד מוֹקֵד כָּל פֶּשַׁע

בְּלַהַב אֲשֶׁר לֹא יִכְבֶּה לָנֶצַח. –

אַךְ הִנֵּה הֵקִיץ גַם קִצּוֹ שֶׁל הַנֶצַח.

יָשֵׁן הוּא הַמַּאֲרָב לְכָל יְשַׁר-נֶפֶשׁ,

יָשֵׁן הוּא הַמַּעַל בְּיָדִיד וּבְמוֹלֶדֶת

וְיֶתֶר כָּל מִפְלֶצֶת,

וְגַם אֲשֶׁר לִוָּה אוֹתָם כָּל הַדֶּרֶךְ

מוּסַר-הַכְּלָיוֹת הַגּוֹרֵס בְּמַחְתֶּרֶת.

אוּלָם זֶה הִקְדִּים לִגְוֹעַ

וּבְנֵי דוֹר תְּקוּפַת-הַמָּוֶת

רַק אֶת שִׁמְעוֹ שָׁמָעוּ. –

וְעַתָּה הַקֵּץ לַכֹּל. וְאָמְנָם לָנֶצַח. –

רַק אֲנִי חַי עֲדַיִן.

לְבַדִּי נוֹתַרְתִּי בַּחֲלַל הַקֶּבֶר,

עוֹמֵד וְתוֹהֶה וּמְצַפֶּה לָאוֹרֵחַ,

לַמָּוֶת הַמְאַחֵר לְהוֹפִיעַ. –

לָמָּה לֹא תּוֹפִיעַ, הַמָּוֶת?

אוּלַי חוֹשְׁשֶׁךָּ,

פֶּן אֵאָבֵק עִמְּךָ וַאֲנַצְּחֶךָ?

אַל תִּירָא, כִּי הִנֵּה חָדַלְתִּי

לִהְיוֹת מַה שֶׁהָיִיתִי:

בֶּן-אָדָם עַז-הָרוּחַ,

הַמִּתְקוֹמֵם בְּמֹחַ עָז לַגּוֹרָל וְלַנֵּצַח.

בֹּא-נָא בְּלִי חָת. לֹא אֶמְרֹד הַפַּעַם.

אֶמְסֹר אֶת נַפְשִׁי בְּיָדֶיךָ,

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, הַמָּוֶת.

אֶשָּׂא תְּפִלַּת-אַשְׁכָּבָה מְלַחֶשֶׁת

לְכָל חַי תַחַת הַשָּׁמַיִם,

וְאַתָּה תְּהֵא בַּת-קוֹל-אָמֵן סוֹעֶרֶת:

סְחָפֵנִי-נָא וְאֵינֶנִּי.

מַחֲשָׁבָה אַחַת בְּלִבִּי כּוֹסֶסֶת:

לָמוּת בְּמִטָּה בֵּין כַּר וָכֶּסֶת.

לִבּוֹל לְאַט כְּהִבּוֹל הַוֶּרֶד,

אֲשֶׁר תּוֹלַעַת בּוֹ מְנַקֶּרֶת.

לֶאֱפֹס כְּמוֹ נֵר, שְׁבִיב אַחֲרֵי שְׁבִיב

בְּחֶדֶר רֵיק, עָזוּב מִסָּבִיב. –

לֹא מִיתָה כָּזֹאת, אֱלֹהַי,

לֹא מִיתָה כָּזֹאת הָבֵא עָלַי!

אֱהִי-נָא עֵץ, שֶׁמַּכַּת-בָּרָק פּוֹלַחַת,

אוֹ סַעַר יַעַקְרֵהוּ עַל שָׁרְשׁוֹ בְּיַחַד,

אֱהִי-נָא צוּר-סֶלַע, יְגַלְגְּלוֹ הַקֶּרֶץ

בַּחֲזִיזֵי רַעַם מַחֲרִיד שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

בְּקוּם כָּל עָם נִדְכֶּה עַל כָּל זֵד וָמֵץ,

יִמְאַס בְּעֻלּוֹ וְיֵצֵא חוֹצֵץ,

בְּפָנִים מַאְדִּימִים וּבְדֶגֶל אָדֹם

וַעֲלֵי הַדֶּגֶל יִתְנוֹסֵס בָּרוֹם:

"חֵרוּת-עוֹלָם! "

וְהַכֹּל יַרְעִימוּ מִמִּזְרָח עַד מַעֲרָב

וּבְעוֹשְׁקֵי-תֵּבֵל יִתְמַרְמֵר הַקְּרָב – –

שָׁם בַּמַּעֲרָכָה

נַפְשִׁי אֶפְּחָה,

שָׁם יִגַּר דָּמִי מִלִּבִּי הַגֹּוֵעַ

וְהֲגִיג-שְׂפָתַי הָאַחֲרוֹן הַמִּתְרוֹעֵעַ

יִבְלָעֶנּוּ רֹן פְּלָדָה גוֹעֵרָה,

רַעַם תּוֹתָחִים וּתְרוּעַת חֲצוֹצְרָה,

וְעַל גּוּפִי הַמֵּת

יְשַׁעֲטוּ שָׁעֵט

סוּסֵי-דַהַר אֶל הַנִּצָּחוֹן

וְיַעַזְבוּנִי שָׁם רָמוּס בֶּהָמוֹן –

שָׁם יֹאסְפוּ אֶת עַצְמוֹתַי הַפְּזוּרוֹת

בְּבֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַקְּבוּרוֹת

וּבְרָב עָם וּמַנְגִּינָה, בְּצַעֲדֵי-אַט,

בִּדְגָלִים עֲטוּפֵי-אֵבֶל יִטְמְנוּ לָעַד

בְּקֶבֶר-אַחִים אֶת גִבּוֹרֵינוּ כֻּלָּם,

בְּעַד קָדְשֵׁךְ נָפָלוּ, חֵרוּת-עוֹלָם!

הַאִם מַתָּ? אוֹ אוּלַי שָׁבָץ אָחַז יָדֶךָ,

יַנְקוֹאִי הַנַּעֲרָץ, אוֹ אוּלַי שָׁכַחְתָּ, שֶׁגַּם אֲנִי הִנֵּנִי?

אוֹ אֵיזֶה שֵׁד קָרֶךָ? גַּם אֶת שִׁמְךָ אֵין לִשְׁמֹעַ.

אִם אַמֵּץ אִמֶּצְךָ עֶרֶשׂ-חַיֵּי הַנֶּצַח, הַקֶּבֶר,

הֲרֵי שָׁלוֹם לַעֲפָרֶךָ! חֲלוֹמוֹת יָפִים לְךָ שָׁם מָטָּה!

לֹא תַּפְרִיעַ מְנוּחָתְךָ שְׁאֵלָתִי הַנּוֹזֶפֶת,

שַׁלָּמָה תִּשְׁתֹּק, לָמָּה לֹא תִּפְצֶה פֶּה בְּאִגֶּרֶת?

אַךְ אִם הַשָּׁבָץ הִכֶּךָ, לֶךְ-נָא אֶל בֵּית-מִרְקַחַת

וַעֲשֵׂה, בְּנִי, כִּי תֵּרָפֵא, וְאַחַר כְּתֹב, מַהֵרָה!

וְאִם שָכֹחַ שְׁכַחְתָּנִי, אִם רֵעֲךָ נִמְחָה מִלִּבֶּךָ,

אוֹ אָז, אָחִי, צֵא-נָא מִדַּעְתְּךָ, מֵעֹמֶק לֵב אֲאַחֵל לָךְ.

הֲיָדַעְתָּ מֶה עָשִׂיתָ, עֵת רָשַׁמְתָּ אֶת שְׁמֶךָ

בְּעֹמֶק לְבָבִי שָׁם פְּנִימָה? תּוֹךְ סֶלַע צוּר חַקֹּתָ

בְּעֵט-פְּלָדָה אוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר לֹא יִמָּחֲקוּ לָנֶצַח.

וַאֲנִי? הַאִם אֶת שְׁמִי אֱלֵי חוֹל שָׂרַטְתִּי,

אֲשֶׁר רוּחַ מְצוּיָה תִּדְּפֶנּוּ עִמּוֹ יַחַד?

רַב תּוֹדוֹת אִם כָּךְ הוּא – אַךְ נָקֵל לִי כִּי אַאֲמִינָה,

כִּי גַם שִׁירִים רָעִים לִי, מַאֲשֶׁר כִּי שְׁכַחְתָּנִי.

נִרְפֶּה אַתָּה, אָחִי, זֶהוּ הַדָּבָר. עָצֵל לִכְתֹּב, כָּמוֹנִי.

לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ, הַנַּח לִי אֶת הָעַצְלָה וֶהְיֵה זָרִיז מִמֶּנִּי,

לִי זֶה יָאֶה (וְכָל כָּךְ טוֹב), הֵן תְּוַתֵּר עָלֶיהָ,

אִם אֲבַקֶּשְׁךָ הַפַּעַם. – הֶאָח, כְּבָר אֶרְאֶךָּ

חוֹטֵף אֶת הָעֵט בְּצַוָּארוֹ, תּוֹחֵב חָטְמוֹ בַּחֶרֶת,

חוֹרֵשׁ אֶת הַתְּלָמִים הָאֲרֻכִּים בְּנִיר-הָאִגֶּרֶת,

וּקְרוּעֵי-בְּלוּיֵי רַעְיוֹנוֹת אֶל תּוֹכָם זוֹרֵעַ,

כִּי טוֹב שֶׁלֹא תִּכְתֹּב כְּלָל, מִשֶּׁתְּמַלֵּא אֶת אִגְּרוֹתֶיךָ

וְאֶת קֻרְקְבָנִי מַחְשְׁבוֹת חָכְמָה וָשֵׂכֶל,

כִּי אֵין בָּעוֹלָם שְׁטוּת גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר אִגֶּרֶת מְחֻכֶּמֶת,

אֵימָה גְדוֹלָה מַפִּילָה הִיא עָלָי. שֶׁמָּא מִשּׁוּם שֶׁנִבְצַר מִמֶּנִי

לְחַבֵּר כָּזֹאת. אֶפְשָׁר מְאֹד. אַךְ אִם כָּךְ הוּא,

הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּאִטְרִיּוֹת-גְּבִינָה וּּבְטַבַּק הַקְּטֹרֶת

וּבְכָל הַקָּדוֹשׁ וְהֶחָבִיב עָלָי – גְבִרְתִּי רַבַּת-הַחֶסֶד,

אוֹתָךְ אֲבַקֵּש בְּכָל לְשׁוֹן-בַּקָּשָׁה, הַכִּי-נָא נֶפֶשׁ

אֶת בַּעֲלֵךְ וְגַדְּפִיהוּ כַּדָּת, אִם גַם אַחֲרֵי אֵלֶּה

לֹא יִכְתֹּב לִי, אוֹתוֹ זֶה וָזֶה, יִּמַּח שְׁמֵי-שָׁמַיִם!

יִכְתֹּב לִי עַל הַכֹּל, בִּפְרוֹטְרוֹט, וּבְיִחוּד אִם עָלַיִךְ

יִכְתֹּב לִי בִּקְצָרָה, אֶתְכָּעֵס בְּכַעַס אָרֹךְ לְאֵין-קֵצֶה.

וְאַל נָא יִשְׁכַּח אֶת לָצִי הַחוּם וְאֶת יוּלִישׁ הַזֹּהֶבֶת

אֶת הַיְלָדִים הַנֶּחְמָדִים, וּמַה שְּׁלוֹם הַגֶּנֶת,

אֲשֶׁר עֵינַי נִתְלוּ בְּשׁוֹשַׁנֶּיהָ לֹא פָעַם,

כְּשֶׁנַּפְשִׁי הַמַּפְלִיגָה נָשְׂאָה אֶל יַעֲלָתִי אֶת דּוֹדֶיהָ.

וְהַמִּגְדָּל הַפָּגוּם, שֶׁאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת בַּשַּׁעַר

בְּרֹאשׁ עָטוּר אֵזוֹב דַל מַחֲרִישׁ בְּעַצָּבֶת

וּמְחַכֶּה לַעֲתִידוֹ, וְאִם יָשִׂים עָלָיו רֶגֶל,

יִתְמוֹטֵט כְּקַבְּצָן, אֲשֶׁר אֶת קַבָּיו חָטַף הַמָּוֶת. –

וְהַאִם הַחֲסִידָה עוֹד עוֹמֶדֶת עָלָיו לְמָעְלָה

וּבְהָגוּת-נְכָאִים אֶל אָפְקֵי מֶרְחַקִּים מַבֶּטֶת?

עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה חָבִיב עָלָי רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת.

הַרְבֵּה נָפוֹת תְּהִלָּה וְיֹפִי מֵאָז עָבַרְתִּי,

אַךְ שֶׁלָּכֶם אֶזְכֹּר, אַף כִּי אֵין בּוֹ כָּל פֶּלֶא.

הַיָּמִים שֶׁבִּלִּיתִי שָׁם אִתְּכֶם, אֶל לִבִּי טְמָנוּהוּ לָנֶצַח,

מֵאָז גַם אַרְמְנוֹת-הוֹד רָמִים רָאִיתִי,

שָׁם הַכֹּל, הַכֹּל כַּבִּיר, רַק נֶפֶשׁ בַּעֲלֵיהֶם זְעֶרֶת.

וְשָׁם זָכֹר נִזְכַּרְתִּי בְּאָהָלְכֶם הַנָּמוּךְ, הַצָּנוּעַ,

בּוֹ הַכֹּל זְעַרְעָר, וְנֶפֶשׁ בְּעָלָיו כַּבִּירָה וְנֶהְדֶּרֶת! –

אִי, מַה קַּדַּחַת נִכְנְסָה בִּי, לוֹמַר שִׁבְחֲכֶם בִּפְנֵיהֶם?

טוֹב שֶׁנִּזְכַּרְתִּי! כָּל מַה שֶׁאָמַרְתִּי אַךְ שָׁקֶר,

שֶׁקֶר מְגֻנֶּה הוּא, בֹּו לְשַׁחֵד אָמַרְתִּי

אֶת לֵב הָאָדוֹן הַנּוֹטָרִיּוֹן, כְּדֵי… כְּדֵי שֶׁיְּמַנֵּנִי

לְנוֹטֵר, אוֹ רוֹעֵה-חֲזִירִים בִּכְפָרוֹ, אִם בְּיָמֵינוּ

תִּתְפַּנֶּה אַחַת הַמִּשְׂרוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה.

הוֹי, גַם עָלָי לְהַתְחִיל וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִית הַפָּעַם,

אֲנִי מִתְחַתֵּן, יְדִידִי, הֵן יָדַעְתָּ, וְכֵן גַם יָדַעְתָּ,

שֶׁאֲחֻזָּתִי אֵינָה מַמְטִירָה אֶל חֵיקִי רֹב עשֶׁר

מֵאָז סָבִי הַמֵּאָה מְכָרָהּ, אוֹ גַם לֹא רְכָשָׁהּ עֲדַיִן.

וְכָךְ אֵין צַפִּיחִית בִּדְבָשׁ. – מִשְׂרָה נְחוּצָה לִי,

אֶת רֹאשִׁי אָכֹף וְאֶלְמַד לְחַיֵּך יָפֶה, בְּמִשְׁמָעַת.

לְצַיֵּת מְלֵא-חֵן, הִתְרַפֵּס וְזָחֹל עַל הַבֶּטֶן,

וִיהִי לִי לֶחֶם-חֻקִּי (וְלֶחֶם בְּחֶמְאָה)… אִי! יְהִי לַכֶּלֶב

וְלֹא לִי!… הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת בִּלְבָד מְלַהֶטֶת

עַנְנֵי-לֶהָבָה מוּל עֵינַי הַיּוֹקְדוֹת בְּדָם קוֹדֵחַ

וְלִבִּי בִּי יִגְעָשׁ, מִשְׁתּוֹלֵל כְּסַיַּח-פֶּרֶא,

בְּתֵת הָרוֹעֶה רִאשׁוֹנָה צַוָּארוֹ בַּחֶבֶל,

כְּדֵי לְהוֹלִיכוֹ מִן הַסַּוֶּסֶת אֶל יְצוּל-הַמִּרְכֶּבֶת.

לֹא פַּחַד-הַמַּשָּׂא עָלָיו, אֲשֶׁר עָלָיו לִמְשֹׁךְ בְּפָרֶךְ,

לֹא! כִּי אִם גֹעַל הָרִתְמָה, בְּדַהֲרָתוֹ תַּעַצְרֶנּוּ.

וַאֲשֶׁר קֻפַּח לוֹ, לֹא יְחַטֶּאנוּ לֹא מִסְפֹּא-יֶרֶק

וְגַם לֹא רִתְמַת-תִּפְאֶרֶת. כִּי מַה לוֹ הָאֹכֶל

וְהַהוֹד הַנּוֹצֵץ? אֲפָר-הָעֲרָבָה לוֹ מָתוֹק מִכָּל מֶתֶק

וְאִם גַם שֻׁלַּח בּוֹ רָזוֹן, וְאִם גַם הַגֶּשֶׁם יַכֵּהוּ,

וְאִם גַם יִמְרֹט רַעְמָתוֹ כָּל קוֹץ וּסְבַךְ-שִׂיחַ –

וּבִּלְבָד שֶׁיְּהֵא חָפְשִׁי, וּבִּלְבָד שֶׁיְּרַדֵּף בְּלַהַט

אֶת רוּחוֹת הַצִּיָּה וּנְחָשָׁיו הַצְּהֻבִּים שֶׁל הָרַעַם – –

הֱיוּ שָׁלוֹם! רָצִיתִי עוֹד לְהִתְיַחֵד אִתְּכֶם הַפָּעַם,

יְדִידַי הַיְקָרִים, אַךְ הִנֵּה הָרוּחַ הַסּוֹחֶפֶת

נָשְׁפָה לְמִפְרַשׂ-דִמְיוֹנִי מְאַת-הַשֶּׁטַח,

נִתַּק הָעֹגֶן, מַשַּׁטְתִּי דוֹהֶרֶת, הַחוֹף רָץ אָחוֹרָה,

וְהַיָּם נְטוּל-הָאֹפֶק עַל זְרוֹעוֹת קִצְפּוֹ יְנַעַנְעֵנִי,

וּבְעוֹד תִּגְעַשׁ הַסּוּפָה וּמִפְלְשֵׁי-עָבִים יַרְעִימוּ שָׁמַיִם,

אֲנִי תּוֹפֵשׂ בְּעַצְבֵי-נִבְלִי וּשְׂפָתַי בְּאֵשׁ פְּרוּעָה

יְרַנֵּנוּ

אֶת הִמְנוֹנֵךְ הַהוֹמֶה, אַתְּ חֵרוּת קְדוֹשָׁה שֶׁבַע-שִׁבְעָתַיִם.

הַאֻמְנָם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,

אַתָּה פֶּרֶא אֶשֶׁד-הָרִים,

אֲשֶׁר שָׁטַפְתָּ בִּשְׁאוֹן תְּקוּפָה

הִכִּיתָ גַלִּים פְּרוּעִים?

הַאִם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,

מִלִּבִּי לָנֶצַח?

הַאִם לְצִפּוֹר-כְּלוּב שְׁקֵטָה

יְהֵא נֶשֶׁר-הַיַּעַר,

אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ פַּעַם צִפָּרְנָיו

בְּגַב סוּפַת-אֵימִים

וְרָכַב עָלֶיהָ בִּגְאוֹן-נִצָּחוֹן?

הַאִם הָעֶלֶם הַלּוֹהֵט,

לְאֶזְרָח מֵנִיד-רֹאשׁ

חָבוּשׁ כִּפַּת-לַיְלָה

וּשְׁלֵו-מְנוּחוֹת יֶהִי?

אֲשֶׁר לִפְעָמִים

עוֹרוֹ לֹא יְכִילֶנּוּ

וַאֲשֶׁר שְׁמוֹ נִשָּׂא

עַל כָּל שְׂפָתַיִם:

פֶטֵיפִי אִישׁ-הַזַּעַם?

אַךְ שָׁוְא חוֹשְׁשֵׁנִי,

פַּחַד-שָׁוְא הוּא זֶה!

יֵצֶר-רוּחִי הַנַּעֲלֶה,

רֹגֶז-הָעֲלוּמִים

לֹא יוּכַל יַעַזְבֵנִי.

פֶּרֶא אֶשֶׁד-הֶהָרִים

מִלְּבָבִי לֹא יֵאָסֵף,

לֹא יִיבַש וְלֹא יְכַזֵּב,

רַק זִרְמוֹ שָׁקַט מְעָט

בְּמִדַּת-מָה הַפַּעַם,

יַעַן עוֹבֵר הוּא בְּדַרְכּוֹ כָּעֵת

בְּשַׁדְמוֹת מִישׁוֹר,

בְּשַׁדְמוֹתֶיךָ, הֹוֶה,

בְּאֵין הָר וָעֵמֶק. –

אַךְ הִנֵּה שָׁם עַרְבַת-הֶעָתִיד הַמְטֹרֶשֶׁת

עִם תְּהוֹמוֹתֶיהָ –

בְּהַגִּיעַ שָׁמָּה

נַחַל רָגְזִי,

יִּגְאֶה לְנָהָר,

נָחֹת יִנְחַת בְּשֶׁטֶף

עַל אוֹיְבַיִךְ, מוֹלַדְתִּי,

כְּמַפַּל-נִיאֲגָרָה הַמְשֻׁלָּח

אֱלֵי תְּהוֹם!

אוֹהֵב אָנֹכִי, אוּלַי כָּךְ עֲדַיִן

שׁוּם יְלוּד-אִשָּׁה לֹא אָהַב אָהֹב:

אוֹהֵב אָנֹכִי בְּאַהֲבַת-קֹדֶשׁ,

אַךְ אֲהוּבָתִי אֵינֶנָּה בַּת-חֲלוֹף.

אֲהוּבָתִי אֵלָה, בַּת-הַשָּׁמָיִם

שֶׁשָּׂמוּהָ בְּחֵרֶם נָע-וָנָד.

שְׁמָהּ חֵרוּת – אַךְ אֲנִי לֹא אֶרְאֶנָּה

לְדַאֲבוֹנִי רַק בַּחֲלוֹם בִּלְבָד.

וְאוּלָם בַּחֲלוֹם תְּדִירוֹת אֶרְאֶנָּה,

כִּמְעַט לַיְלָה-לָיְלָה בָּאָה עָדַי,

כָּךְ גַם בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר נִפְגַּשְׁנוּ

שְׁנֵינוּ יַחַד בֵּין פִּרְחֵי שָׂדַי.

כָּרַעְתִּי בֶּרֶךְ וָאֲגַל בְּאָזְנֶיהָ

אַהֲבָתִי הַיּוֹקֶדֶת לִנְצָחִים –

וְאַחַר אֱלֵי אֶרֶץ הִתְכּוֹפַפְתִּי

לִקְטֹף וּלְהוֹשִׁיט לָהּ צְרוֹר-פְּרָחִים.

וּפִתְאֹם אֲחוֹרֵי גַבִּי הוֹפִיעַ

תַּלְיָן וְהִתִּיז רֹאשִׁי מֵעָלָי –

הוּא נָפַל יָשָׁר לְכַפִּי וְכָכָה

בִּמְקוֹם פְּרָחִים הוֹשַׁטְתִּיו לָהּ שָׁי.