רקע
יוסף חיים ברנר
בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה (ברקים לבן־אב"י)

ברקים (רשימות, שירים וציורים). כתבם בסערה (!) איתמר (?) בן- אב"י. חלק ראשון, ירושלם, אתתמ"ד לחורבן. 243 עמודים.


בשיר הידוע “לא אלך עמם, לא אלך” אומר פרישמאן: “ואשנא מבעירי-קש ואומרים הנה ברקים”. ואולם את מבעיר-הקש שלפנינו, האומר על קש וגבבא שלו בפירוש: “ברקים” – לא נשנא. התרגשותו ואי-ידיעתו מכפרות עליו. לחמול ולנוד לו בראש – כן; אבל הנוכל לשנוא את האיש העומד ומשורר:

כי היה היתה אֵלתי,

זו היפה בבנות-ארצתי,

מגזע אותן הנערות,

ההורגות כשהן אוהבות.

לכן הרגה בלהבת-לבבה

את הראשון אשר אהבה,

והרגה עוד עשרים (!) אחרים

ולסוף הרגה גם אותי. –?

הלא אם יבוא נער “מתחיל לכתוב” עם שיר כזה לאיזה בית-מערכת – ושלחוהו הביתה בשלום ולא יכו בחרפה את לחייו. ועתה אם לקח זה “המטרטר” את דברי ה“סערה” שלו, שׁהצחיקו בשׁעתם, בפתַיותם ולשׁונם הטַטָרית, כשׁנדפסו בעתוני בן-יהודה אביו, ואספם לאסיפה והקדישם “לזו אמי הגדולה הראשונה לעבריות אחר החורבן, זו אמי הלבנה” וכו' – הנבוא עליו בטרוניה?

אמנם, יש אשר יצטערו מתוך חשש, שמא ישגה איזה עלם תמים במושבה או בעיר לחשוב, בבוא הספר הזה לידו, שזוהי בבחינת ספרות; ויש אשר ימצאו פה, כבכל נלעג, גם איזה צד טרגי: הרי ילד ארץ-ישראלי זה, שמצא לנכון לחזור ולהדפיס את פטפוטיו, שאין דוגמתם בשום מקום, מדבר ב“הערות” על “כתבים מסוג אחר לגמרי” ועל עצמו כעל חולם ולוחם ומתרעם על “התורעים לו: בַּעַר! " ופונה, כביכול, לקוראים ורוצה בהשפעה… אחרים אולי גם “יעמיקו” את הפרובלימה ויאמרו: “הירושלמי הצעיר” הלז, כמו שבן-אב”י מסמן את עצמו בהקדמה, מי יודע אם אינו באמת בא-כוחו של הישוב הירושלמי החדש, פרי-התחיה; ואם הטרגדיה האישית שלו אינה כל כך גדולה, שהרי כל אלה “המחשבות לאלפים” אינן נזכרות באמת ובתמים – הנה מי יודע, אם ברגשנות המזוייפת ובריקניות הפינוֹמנַלית שלו אינו במקצת ביטויה של ארץ-ישראל החדשה, לפחות, של הרוח המהלך בחלק מהאינטליגנציה האזרחית-הפרזיאולוגית שלה…

מי יודע… – אומר גם אני. ובכל זאת… בכל זאת לא אשנא את בעל-ה“ברקים”. יותר מדי יודע אני עם מי ועם מה יש לי עסק בכאן. והאמינו לי גם אתם, הדואגים, שאין סכנה. הקוּריוֹז צועק כאן גלוי מכל עמוד ועמוד, מכל שורה ושורה – אין צעיף ואין מסווה. וזהו הטוב שבדבר.


[“האחדות”, תשרי תרע"ד: החתימה: בן-שלמה]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47335 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!