רקע
יוסף חיים ברנר
מִן הָעִתּוֹנוּת הַיְהוּדִית
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב : ספרית פועלים; 1978 - 1985

ב“טאֶג” הניו-יורקי מה' אייר כותב על עמוד המאמרים הראשיים ד"ר ק. פארענבערג:

“הפוגרום בירושלים הכזיב את תוחלתנו בכפליִם: נכזבה תקוָתנו בעתיד-הישוב בפלשתינה ונכזבה תוחלתנו מידידותה של אנגליה. ההכזבה השניה היא הכי מכאיבה והכי מסוכנה בשבילנו. להביע זה בגלוי – הנה חובתה של דעת-הקהל”.

ישמור אלהים את דעת הקהל העברי מאנשי-פרוגרס ומאנשי “חובה” כאלה, שאי-ידידות-אנגליה קשה להם מחורבן-עולמים של הישוב.

– – – – –

באותו ה“טאֶג” מכ' אייר ובאותו העמוד החשוב של המאמרים הראשיים כותב מנהל אחר של דעת-הקהל – וא. וואהלינער שמו – לאמור:

“די איצטיגע ציוניסטישע פיהרער ווילען א מרכז רוחני, א העברעאיסטישען קולטור-צענטר, א העברעאישען אוניווערזיטעט – – לאמיר קלאר ווערען, אז צוליב דעם העברעאיזם און צוליב א העברעאישען אוניווערזיטעט קאנען מיר ניט מקריב זיין דאס פאלק און די אידישע היים. – – – א מרכז קאנען מיר איבערלאזען צום הייפעלע העברעער און זיך פערנעהמען מיט וויכטיגערע זאכען. און אויב עס זאלען ניט זיין קיין בעגרינדעטע האפנונגען (מצד הממשלות) אויף א אידישער נאציאנאלער היים, וועט עס זיך אפשר גאר לוינען ארויספיהרען דאס ביסעל אידען פון די געפעהרליכע פאלעסטינער חורבות” –1

הנה בעל-טובה ובעל-רחמים – עפרא לפומיה!

– – – – –

בעתון פרובינציאלי-ליטאי-ציוני ביודיש אני קורא: “יהי יחסנו להחלטת סאן-רימו מה שיהיה, אבל אין ספק, כי עומדים אנו לקראת עבודה רבה, ולכן צריכים קודם כל להגביר את כוח-עתוננו. נחוץ לעורר תעמולה גדולה לטובת הפרעסע-אַקציע של עתוננו, וכו' וכו'”.

פרעסע-אקציע לשם עבודת-הציוניות והציוניות לשם הפרעסע-אקציע…

אבל המצב אינו רק שם2 כך. כל האַפּאַראט הציוני הוא לשם קיבוץ-כספים, וכל הכספים המקובצים מתבזבזים לאפאראט הציוני.

מעגל-קסמים.

– – – – –

על הפרנסות של האינטליגנציה-למחצה שלנו, מחוסרת הפרנסה, נוספה אחת חדשה: יצירת מפלגות שמאליות. מתחברים שנים-שלושה הולכי בטל, מחברים ריזולוציה, שולחים אותה לחוץ-לארץ לשנים-השלושה המחזיקים גם כן באותה ריזולוציה – והריבולוציה השמאלית הולכת ונעשית – לטובת הפרוליטריון!

ב“אוואנגארד” הוינאי אנחנו מוצאים “בעריכט” מפלשתינה על “המועצה המפלגתית שלנו” (של המ.פ.ס., פועלי-ציון מחודשים) בפסח, שבה השתתפו בתור באי-כוח המשלחת ניר ונתן. החליטו: לארגן את ההמונים הערבים בכפר ובעיר (המחליטים לא דיברו אף פעם מימיהם עם ערבי אחד!); לבלי להתאחד עם “אחדות-העבודה” (ה“בעריכט” מוסיף" “למרות כל הכרכורים הדיפלומאטיים של חברי-המשלחת הפועל-ציוניים, השמאליים, כביכול”; כלומר ניר ונתן, סופרי ה“אונזער אמת”, שדבריהם נעתקו משם ל“אוואנגארד” גופא, הם בשעת הצורך המכרכרים הדיפלומאטיים וה“שמאליים, כביכול”… השמאליות האמתית היא רק באולם-לוֹרנץ!).

ולבסוף: “נאך לאנגע אנשטריינגונגען (!) און נאכ’ן גובר זיין פון די פארשידינסטע העברעאיסטיש-שאוויניסטישע מניעות (??) איז אונז געלינגען צו פארווירקליכען דעם הייסען וואונש”3 ולהוציא את ה“אונזער אמת” –

כך עושה ה“אוואנגארד” הריבולוציוני ריבולוציות פרוליטריות קומוניסטיות ושאר דברים גדולים בעולם –

ריקנים!


[“גליון קונטרס, סיון תר”ף; החתימה: יוסף חבר]


  1. [“המנהיגים הציונים של עכשיו רוצים מרכז רוחני, מרכז–תרבות הברייאיסטי, אוניברסיטה עברית – – יהא–נא ברור לנו, כי לשם ההברייאיזם ולשם אוניברסיטה עברית אין אנו יכולים להקריב את העם ואת בית–המכורה היהודי – – – אשר למרכז יכולים אנו להניחו לקומץ ההברייאֶר ולתת דעתנו על עניינים חשובים יותר. ואם לא תהיינה תקוות מבוססות (מצד הממשלות) לבית לאומי יהודי, אפשר שיהא כדאי אפילו להוציא את מעט היהודים מן החורבות הפלשתינאיות המסוכנות”. –]  ↩

  2. “שם” – כך במקור – הערת פב"י.  ↩

  3. [לאחר מאמצים מרובים (!) ולאחר התגברות על המעצורים (??) ההברייאיסטים השוביניסטים השונים ביותר, הצלחנו להגשים את שאיפתנו הלוהטת]  ↩

המלצות קוראים
תגיות