רקע
יוסף חיים ברנר
שְׁאִיפָה

התפקיד העיקרי של הסוציאליזם היהודי בזמן הזה הוא לחזק את הכוחות הפרודוקטיביים והאפשרויות הפרודוקטיביות של הפרוליטריון היהודי, כלומר, של החלק הבלתי-מנצל שבעם היהודי, שהוא הלוז שבשדרת האומה היהודית; להעביר את האלמנטים הבלתי-עובדים שבו, מפני חוסר מקום ותנאים או מחוֹסר הרגל ויכולת, לחיי-עבודה; לסדר את ההגירה של ההמון היהודי מן המקומות המקיאים אותו אל המקומות, שיתחדשו על ידו ושיחדשו אותו –

לתכלית זו עתידות כל מפלגות-הפועלים היהודיות בכל מקום – אם רק כוח-חיים אמיתי בהן – להתאחד. ההגירה לארץ-ישראל תהיה אחד מסעיפי-העבודה של ההתאחדות הזאת.

בארץ-ישראל יש עוד מקומות פנויים שהפועל היהודי יוכל להתבצר בהם. מפרי-עבודתו לא יוכל להתקיים מיד. ולכן יִדָרשו קאפיטאלים, שיכלכלוהו כל עת עבודתו הפיונרית. יִדָרשו גם מסדרים טכניים ורוחניים. באיחודם של אלה האחרונים יהיה צורך; במפלגות של עכשיו – לא.

פועלי ארץ-ישראל צריכים להסתדר בהסתדרות-פועלים אחת, שתעשה כל הנחוץ לחיזוק כוחו של הפועל היהודי בארץ. אין ההסתדרות הזאת צריכה להיקרא דוקא ציונית-סוציאלית: השׁם “הסתדרות פועלי-ארץ-ישׂראל” דַיוֹ. רוח הציונות הפרוליטרית, כלומר, רוח הסוציאליזם היהודי האמיתי יחַיה את ההסתדרות הזאת מאליו. יהיה גוף של פועלים יהודים בארץ-ישראל; נשמת-הסוציאליזם תוּפּח בו מאליה. אי-אפשר בלי נשמה זו. ואולם בכדי להימלט מפלפולים מפרידים, מתיאוריות טראדיציוניות מקלקלות, מן המסורות המפלגתיות, מן הקשרים לוועד מרכזי זה או אחר; בכדי שהפועל לא יאמר: “פועל צעיר” אני, “צעיר-ציון” אני, “פועל ציון” אני וכו' וכו'; בכדי שוועידת-הפועלים הכללית תוכל לבחור מתוכה את היותר מוכשׁרים, מבלי שים לב לעבָרָם המפלגתי; בכדי שמוסדות הפועלים הנחוצים יִוָצרו בלי חיכוכים קשים – לשם כל זה צריכה הסתדרות-פועלים פנימית ארצי-ישראלית זו לבלי להוסיף על עצמה כל שם-לואי. הסתדרות פועלי-ארץ-ישראל – בזה נאמר הכל. על כורחה תהיה מה שהיא על פי עצם מהותה. וגם שדה-פעולתה של ההסתדרות יהיה – הכל. לעבודת-השלום ולעבודת-המלחמה. אין הגבלות ואיסורים.

נקווה, כי החלוץ, כשיתחזק בארץ ימלא גם את התפקיד הגדול הזה של יצירת הסתדרות אחת של פועלי ארץ-ישראל, שהיא תסדר את עבודת הקבוצות החקלאיות, שהיא תארגן את גדודי העבודה הציבורית (אשׁר בלעדיהם לא יבָּרא דבר), שהיא תפקח על האגודות המקצועיות בעיר.

תיבּרא הסתדרות כזו – אם נעים לכם ביותר, קראו לה “בלתי-מפלגתית” – סוף הקשר עם הסתדרות-הפועלים בגולה ועם ההסתדרות הבין-לאומית של פועלי-העולם (הערבים בכלל) – לבוא: בעלי-הברית הטבעיים יחפשו זה את זה.

עם ההסתדרות של לא-פועלים תבוא הסתדרות זו בקשר ארעי או בריב, – הכל לפי צורך-השעה של ההמונים היהודים העובדים והרוצים לעבוד, המבקשים עבודה ולחם ונושאים בנפשם את חלום הגאולה העולמית.


[“קונטרס”, סיון תר"ף: בתוך “מכתבי חברים”, החתימה: בר-יוחאי]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!