¹

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהָיָה בְעִיר מֵעָרֵי סִין אִישׁ חַיָּט עָנִי, וְהָיָה לוֹ יֶלֶד שְׁמוֹ עַלַא אַלדִּין. וְיֶלֶד זֶה הָיָה מִנַּעֲרוּתוֹ רֵיקָא וְלֹא־יִצְלָח. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל עֶשֶׂר שָׁנִים, בִּקֵּשׁ אָבִיו לְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. אַךְ בְּסִבַּת הֱיוֹתוֹ עָנִי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן לְלַמְּדוֹ מְלָאכָה אוֹ מַדָּע אוֹ מִקְצוֹעַ. לְקָחוֹ אָבִיו אֶל חֲנוּתוֹ לְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת הַחַיָּטִים. וְאוּלָם בִּהְיוֹת הַיֶּלֶד רֵיקָא וְרָגִיל לְשַׂחֵק תָּמִיד עִם יַלְדֵי רֹבַע הָעִיר, לֹא הָיָה יוֹשֵׁב גַּם יוֹם אֶחָד בַּחֲנוּת, אֶלָּא הָיָה מְצַפֶּה לְשָׁעָה שֶׁיֵּצֵא אָבִיו מִן הַחֲנוּת לְצֹרֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹ לְהִתְרָאוֹת עִם זַבִּין, וְהָיָה עַלַא אַלדִּין בּוֹרֵחַ מִיָּד וְיוֹצֵא אֶל הַגַּנִּים עִם הַיְלָדִים הָרֵיקִים הַשּׁוּלְיוֹת הַדּוֹמִים לוֹ. הָיָה זֶה מַצָּבוֹ, וְלֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הוֹרָיו וְלֹא לָמַד אוּמָנוּת. וּמִיגוֹנוֹ וְצַעֲרוֹ עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִצְלַח חָלָה אָבִיו וָמֵת. וְעַלַא אַלדִּין נִשְׁאַר בְּמַצָּבוֹ כְמוֹ שֶׁהָיָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אֵם עַלַא אַלדִּין שֶׁבַּעְלָהּ מֵת וּבְנָהּ לֹא יִצְלַח וְלֹא יוֹעִיל לִכְלוּם כְּלָל וּכְלָל, מָכְרָה אֶת הַחֲנוּת וְכָל מַה שֶּׁמָּצְאָה בָהּ, וְהָיְתָה טֹוָה צֶמֶר־גֶּפֶן וּמִתְפַּרְנֶסֶת מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ וּמְפַרְנֶסֶת אֶת בְּנָהּ עַלַא אַלדִּין הַלֹּא־יִצְלָח. וְעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁרָאָה עַצְמוֹ שֶׁנִּפְטַר מִצָּרַת אָבִיו הוֹסִיף רֵיקָנוּת עַל רֵיקָנוּתוֹ וְנַעֲשָׂה לֹא־יִצְלַח עוֹד יוֹתֵר, וְלֹא הָיָה בָא לְבֵיתָם אֶלָּא בִשְׁעַת הָאֹכֶל. וְהָיְתָה אִמּוֹ הָעֲנִיָּה וְהַמִּסְכֵּנָה מְפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ מִמִּטְוֵה כַפֶּיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וְשָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּרֹבַע הָעִיר מְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים אֲשֶׁר לֹא יִצְלְחוּ, הִגִּיעַ דַּרְוִישׁ מַעֲרָבִי וְעָמַד לְהִסְתַּכֵּל בַּיְלָדִים. הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעַלַא אַלדִּין וּמִתְבּוֹנֵן אֶל צוּרָתוֹ הֵיטֵב מִבֵּין יֶתֶר חֲבֵרָיו. וְדַרְוִישׁ זֶה הָיָה מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִית וְהוּא מְכַשֵּׁף הַיָּכוֹל לְהַפִּיל הַר עַל הַר בִּכְשָׁפָיו. וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּחָכְמַת הַפַּרְצוּף. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן לְעַלַא אַלְדִּין הֵיטֵב אָמַר בְּלִבּוֹ: “נַעַר זֶה הוּא מְבֻקָּשִׁי וְהוּא זֶה שֶׁיָּצָאתִי מֵאַרְצִי לְחַפְּשׂוֹ”. לָקַח אַחַד הַיְלָדִים בְּמֶרְחַק מָקוֹם וּשְׁאָלוֹ עַל אוֹדוֹת עַלַא אַלדִּין, וּבֶן מִי הוּא, וְהִתְחַקָּה לָדַעַת עַל כָּל מַצָּבָיו כֻלָּם. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֶל עַלַא אַלדִּין וּלְקָחוֹ הַצִּדָּה, וְאָמַר לוֹ: “יֶלֶד, כְּלוּם אֵינְךָ בֶּן פְּלוֹנִי הַחַיָּט?” אָמַר לוֹ: “כֵּן אֲדוֹנִי, וְאוּלָם אָבִי זֶה לוֹ זְמַן שֶׁמֵּת”. וְהַמְכַשֵּׁף הַמַּעֲרָבִי כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ נָפַל עַל צַוְּארֵי עַלַא אַלדִּין וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְהִתְחִיל מְנַשְּׁקוֹ וּבוֹכֶה וְשׁוֹפֵךְ דִּמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו. כְּשֶׁרָאָה עַלַא אַלדִּין אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הַמַּעֲרָבִי, תָּמַהּ עָלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: “מַה סִּבַּת בִּכְיָתְךָ, אֲדוֹנִי? וּמֵאַיִן אַתָּה מַכִּיר אֶת אָבִי?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי בְּקוֹל עָצוּב וְשָׁבוּר: “אֵיךְ זֶה תִשְׁאָלֵנִי, בְּנִי, שְׁאֵלָה זוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִגַּדְתָּ לִי שֶׁאָבִיךָ, אָחִי, כְּבָר מֵת. וְאָבִיךָ הוּא אָחִי, וּבָאתִי עַכְשָׁו מֵאַרְצִי. וְאַחֲרֵי הֱיוֹתִי בַנֵּכָר שָׁם, הָיִיתִי שָׂמֵחַ, שֶׁהָיִיתִי מְקַוֶּה לִרְאוֹתוֹ וּלְהִתְנַחֵם בּוֹ, וְעַכְשָׁו הִגַּדְתָּ לִי שֶׁכְּבָר מֵת, וְהַדָּם לֹא הִסְתִּיר מִמֶּנִּי שָׁאַתָּה בֶן אָחִי, וּכְבָר הִכַּרְתִּיךָ מִבֵּין כָּל שְׁאָר הַיְלָדִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָבִיךָ לֹא הִתְחַתֵּן עֲדַיִן כְּשֶׁעֲזַבְתִּיו”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף אָמַר לְעַלַא אַלדִּין בֶּן הַחַיָּט: “בְּנִי, עַלַא אַלדִּין, וַאֲנִי עַכְשָׁו נֶהֶרְסוּ נֶחָמָתִי וְשִׂמְחָתִי בְּאָבִיךָ, אָחִי, שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁאַחֲרֵי הֱיוֹתִי בַנֵּכָר אֶרְאֶה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁאָמוּת. וְאוּלָם הַגּוֹרָל שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵינוּ גְזָלַנִי מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם מַה שֶּׁנִּגְזַר אֵין מִמֶּנּוּ מִפְלָט, וְאֵין תַּחְבּוּלָה נֶגֶד מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נָטַל אֶת עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, לֹא נִשְׁאֲרָה לִי נֶחָמָה אֶלָּא בְךָ, וְאַתָּה לִי תַחַת אָבִיךָ, בִּהְיוֹת שָׁאַתָּה מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ. וּמִי שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ מְמַלֵּא מָקוֹם אַחֲרָיו לֹא מֵת, בְּנִי”. שָׁלַח הַמְכַשֵּׁף אֶת יָדוֹ וְהוֹצִיא עֲשָׂרָה דִינָרִים וְהוֹשִׁיטָם לְעַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֵיכָן בֵּיתְכֶם, וְהֵיכָן הִיא אִמְּךָ, אֵשֶׁת אָחִי?” נְטָלוֹ עַלַא אַלדִּין וְהֶרְאָהוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתָם. אָמַר לוֹ הַמְכַשֵּׁף: “בְּנִי, טֹל מָמוֹן זֶה וְתֵן אוֹתוֹ לְאִמְּךָ וּמְסֹר לָהּ שָׁלוֹם מֵאִתִּי, וְהוֹדַע אוֹתָהּ שֶׁדּוֹדְךָ, אָחִי אָבִיךָ, כְּבָר בָּא מֵאֶרֶץ נָכְרוֹ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר אָבוֹא אֶצְלְכֶם לָתֵת לָהּ שָׁלוֹם, וְאֶרְאֶה אֶת הַבַּיִת שֶׁהָיָה אָחִי שׁוֹכֵן בּוֹ, וְאֶרְאֶה הֵיכָן קִבְרוֹ”. נָשַׁק עַלַא אַלדִּין אֶת יַד הַמַּעֲרָבִי, וְהָלַךְ לוֹ, רָץ מִשִּׂמְחָתוֹ אֶל אִמּוֹ. נִכְנַס שֶׁלֹּא כְמִנְהָגוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה נִכְנָס אֵלֶיהָ אֶלָּא בִשְׁעַת הָאֹכֶל בִּלְבָד. נִכְנַס אֶצְלָהּ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, הִתְבַּשְּׂרִי בְטוֹב בִּדְבַר דּוֹדִי, אֲחִי אָבִי, שֶׁכְּבָר בָּא מִנֵּכָר וְהוּא נוֹתֵן לָךְ שָׁלוֹם”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ אַתָּה מְהַתֵּל בִּי. מִי הוּא דוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ, וּמֵאַיִן לְךָ דוֹד בַּחַיִּים?” אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “כֵּיצַד זֶה תֹּאמְרִי, אִמִּי, שֶׁאֵין לִי דוֹדִים וְלֹא קְרוֹבִים בַּחַיִּים? וַהֲרֵי אִישׁ זֶה דוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא, וּכְבָר אִמְּצַנִי אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקַנִי, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְאָמַר לִי, שֶׁאוֹדִיעַ לָךְ זֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “אָמְנָם כֵּן, יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהָיָה לְךָ דוֹד, אָח לְאָבִיךָ, וְאוּלָם כְּבָר מֵת, וְאֵינִי יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ דוֹד שֵׁנִי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמְכַשֵּׁף הַמַּעֲרָבִי יָצָא בַבֹּקֶר וְהִתְחִיל מְחַפֵּשׂ אֶת עַלַא אַלדִּין בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וּבְעוֹד הוּא מְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, פָּגַשׁ בְּעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁהוּא מְשַׂחֵק עִם הָרֵיקִים כְּדַרְכּוֹ. כְּשֶׁקָּרַב אֵלָיו תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְאִמְּצוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל אִמְּךָ וְתֵן לָהּ שְׁנֵי דִינָרִים אֵלֶּה וֶאֱמֹר לָהּ: ‘הִנֵּה דוֹדִי רְצוֹנוֹ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הָעֶרֶב אֶצְלֵנוּ, טְלִי שְׁנֵי דִינָרִים אֵלֶּה וַעֲשִׂי אֲרוּחַת עֶרֶב טוֹבָה’. וְאוּלָם קֹדֶם לַכֹּל, הַרְאֵה לִי שֵׁנִית אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתְכֶם”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי, דּוֹדִי”. הָלַךְ לְפָנָיו וְהוֹרָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶך לַבַּיִת, וְעֲזָבוֹ הַמַּעֲרָבִי וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. נִכְנַס עַלַא אַלדִּין הַבַּיְתָה וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ וְנָתַן לָהּ אֶת שְׁנֵי הַדִּינָרִים וְאָמַר לָהּ: “דּוֹדִי, רְצוֹנוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלֵנוּ אֲרוּחַת הָעֶרֶב”. קָמָה מִיָּד אֵם עַלַא אַלדִּין, וְיָצְאָה לַשּׁוּק וְקָנְתָה כָל מַה שֶּׁזְּקוּקִים לוֹ, וְהִתְחִילָה לְהָכִין אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְשָׁאֲלָה מֵאֵת שְׁכֵנֶיהָ מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה לוֹ מִן הַצַּלָּחוֹת וְזוּלַת זֶה. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב אָמְרָה לִבְנָהּ עַלַא אַלדִּין: “בְּנִי, הֲרֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב מוּכָנָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁדּוֹדְךָ אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת, לֵךְ אֵפוֹא לְפָגְשׁוֹ בַדֶּרֶךְ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה וְהִנֵּה דוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת. יָצָא עַלַא אַלדִּין וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף וְעִמּוֹ מְשָׁרֵת נוֹשֵׂא מַשְׁקֶה וּפֵרוֹת. הִכְנִיסָם עַלַא אַלדִּין הַבַּיְתָה. הִסְתַּלֵּק הַמְשָׁרֵת לְדַרְכּוֹ, וְנִכְנַס הַמַּעֲרָבִי וְנָתַן שָׁלוֹם לְאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וְשָׁאַל אוֹתָהּ: “הֵיכָן מְקוֹם אָחִי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ?” הֶרְאֲתָה לוֹ אֵם עַלַא אַלדִּין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ בַעְלָהּ. בָּא לְשָׁם וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְהִתְחִיל מְנַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ וְאוֹמֵר: “אוֹי, מַה מְּעַט הוּא מַזָּלִי וּמֶה עָלוּב גּוֹרָלִי, אַחֲרֵי שֶׁחָסַרְתִּי אוֹתְךָ אָחִי, הוֹי עוֹרֵק עֵינִי”. וְעָשָׂה כָךְ וּמֵעֵין זֶה בוֹכֶה וְנֶאֱנָח. עַד שֶׁחָשְׁבָה אֵם עַלַא אַלדִּין בְּבֵרוּר שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת גִּיסָהּ. וּכְשֶׁהִתְעַלֵּף מֵרֹב מַה שֶּׁנֶּאֱנַח וְנֶאֱנַק, בָּאָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהֵרִימָה אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ: “מַה הַתּוֹעֶלֶת בָּזֶה שָׁאַתָּה מֵמִית עַצְמֶךָ?”

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין הִתְחִילָה מְנַחֶמֶת אֶת הַמַּעֲרָבִי וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁיָּשַׁב, לִפְנֵי שֶׁעָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן, הִתְחִיל מְסַפֵּר לָהּ וְאָמַר לָהּ: “אֵשֶׁת־אָחִי, אַל יִפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינַיִךְ זֶה שֶׁבְּכָל יָמַיִךְ לֹא רָאִית אוֹתִי וְלֹא הִכַּרְתְּ אוֹתִי בִזְמַנּוֹ שֶׁל הַמָּנוֹחַ אָחִי, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר עָזַבְתִּי מִזְמַן אַרְבָּעִים שָׁנָה עִיר זוֹ וְיָצָאתִי לַנֵּכָר מִמּוֹלַדְתִּי וְנָסַעְתִּי לְאֶרֶץ הֹדּוּ הַקְּדוּמָה וְהֹדּוּ הָאַחֲרוֹנָה וְאֶרֶץ עֲרָב כֻּלָּהּ, וְנִכְנַסְתִּי לְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגַרְתִּי בְעִיר עֲצוּמָה שֶׁהִיא פֶלֶא הָעוֹלָם מֶשֶׁךְ זְמָן, וְלִבְסוֹף נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִי, וְגַרְתִּי בְאֶרֶץ זוֹ זְמַן שְׁלשִׁים שָׁנָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי, אֵשֶׁת־אָחִי, בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יוֹשֵׁב, הִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּאַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי וְאָחִי הַמָּנוֹחַ, וְרַבּוּ כִסּוּפַי לִרְאוֹתוֹ, הָיִיתִי בוֹכֶה וְנֶאֱנָח עַל נָכְרִי וְרַחֲקִי מִמֶּנּוּ, וְלִבְסוֹף הִטְרִידַתְנִי תְּשׁוּקָתִי אֵלָיו עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ זוֹ, שֶׁהִיא מְקוֹם מַנַּח רֹאשִׁי וּמוֹלַדְתִּי, לִרְאוֹת אֶת אָחִי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘בֶּן־אָדָם, כַּמָּה לְךָ אַתָּה עוֹד לִשְׁכֹּן בַּנֵּכָר מִחוּץ לְעִירְךָ וּמוֹלַדְךָ, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָח יָחִיד וְאֵין לְךָ זוּלָתוֹ? קוּם וְסַע וּרְאֵה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁתָּמוּת, מִי יוֹדֵעַ מְסִבּוֹת הַזְמָן וּמִקְרֵי הַיָּמִים, חֲבַל הוּא שֶׁאָמוּת וְלֹא אֶרְאֶה אֶת אָחִי, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לְךָ הוֹן רָב, וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁאָחִיךָ בִמְצוּקָה מַצָּבוֹ וּבְעֹנִי, וְתַעֲזֹר אֶת אָחִיךָ וְתִרְאֶה אוֹתוֹ’. קַמְתִּי מִיָּד וַהֲכִינוֹתִי עַצְמִי לִנְסִיעָה וְקָרָאתִי אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה בַּקֻּרְאָן אַחֲרֵי תְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְרָכַבְתִּי וּבָאתִי לְעִיר זוֹ אַחֲרֵי סִבְלוֹת וִיגִיעוֹת רַבּוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי, עַד שֶׁהָיָה אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה לִי לְמַחֲסֶה וְנִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי שִׁלְשׁוֹם מְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, רָאִיתִי אֶת בֶּן־אָחִי עַלַא אַלדִּין מְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים, וְחֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר, אֵשֶׁת אָחִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי נִקְרַע לוֹ לִבִּי, שֶׁהַדָּם כָמֵהַּ לְדָמוֹ, וְהִרְגִּישׁ לִבִּי שֶׁהוּא בֶן־אָחִי וְשָׁכַחְתִּי אֶת כָּל עֲמָלִי וִיגוֹנִי בְּשָׁעָה שֶׁרְאִיתִיו, וְכִמְעַט שֶׁעַפְתִּי מִשִּׂמְחָה, וְאוּלָם כְּשֶׁהוֹדִיעַנִי שֶׁאָחִי הַמָּנוֹחַ כְּבָר נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הִתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן, וּבְוַדַּאי סִפֵּר לָךְ כְּבָר עַלַא אַלדִּין מַה שֶּׁעָבַר עָלַי. וְאוּלָם הִתְנַחַמְתִּי בְמִדַּת מַה בְּעַלַא אַלדִּין שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו תַּחְתָּיו הַמָּנוֹחַ, וּמִי שֶׁהִשְׁאִיר וָלָד תַּחְתָּיו לֹא מֵת”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף אָמַר לְאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין: “וּמִי שֶׁהִשְׁאִיר וָלָד תַּחְתָּיו לֹא מֵת”. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בּוֹכָה לִדְבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֶל עַלַא אַלדִּין כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחָהּ זֵכֶר בַּעְלָהּ וּלְנַחֲמָהּ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת זְמָמוֹ. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, עַלַא אַלדִּין, מַה הוּא שֶׁלָּמַדְתָּ מִן הָאוּמָנֻיּוֹת, וּמָה עִסְקְךָ? כְּלוּם לָמַדְתָּ אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנְסוּ בָהּ אַתָּה וְאִמְּךָ?” הִתְבַּיֵּשׁ עַלַא אַלדִּין וְנִכְלַם, וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהוֹרִידוֹ לָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “מִנַּיִן? חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר כְּלָל וְעִקָּר. יֶלֶד רֵיקָא שֶׁכָּזֶה לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם. כָּל הַיּוֹם הוּא מִסְתּוֹבֵב עִם יַלְדֵי הָרֹבַע הָרֵיקָנִיִּים כָּמוֹהוּ. וְאָבִיו, לְדַאֲבוֹנִי, לֹא מֵת אֶלָּא מִצַּעֲרוֹ עָלָיו. אַף אֲנִי מַצָּבִי בְאוֹי וַאֲבוֹי, אֲנִי טֹוָה לַיְלָה כַיּוֹם צֶמֶר־גֶּפֶן וִיגֵעָה לְהַשִּׂיג לִי שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם, שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים אוֹתָם יַחַד, וְזֶהוּ מַצָּבִי, גִּיסִי. וּבְחַיֶּיךָ אֲנִי נִשְׁבַּעַת שֶׁאֵין הוּא נִכְנָס אֵלַי אֶלָּא בִשְׁעַת הָאֹכֶל וְלֹא זוּלַת זֶה, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת לִסְגֹּר אֶת דֶּלֶת בֵּיתִי וְלֹא לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ לוֹ, וְאֶעֶזְבֶנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ וִיחַפֵּשׂ לוֹ פַרְנָסָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ. אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי אִשָּׁה בָאָה בַיָּמִים, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹחַ לַעֲמֹל וְלִדְאֹג לְפַרְנָסָתוֹ שֶׁל מֵעֵין זֶה. הוֹי אֱלֹהִים, כְּלוּם עָלַי לִדְאֹג לְפַרְנָסָתִי? אֲנִי זְקוּקָה לְמִי שֶׁיְּפַרְנְסֵנִי”. פָּנָה הַמַּעֲרָבִי אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “לָמָּה זֶה, בֶּן אָחִי, אַתָּה מִסְתּוֹבֵב רֵיקָא בְרֵיקָנִיּוּת שֶׁכָּזוֹ? בּוּשָׁה הִיא לְךָ, וְאֵין זֶה נָאֶה לַאֲנָשִׁים שֶׁכְּמוֹתְךָ. אַתָּה בַעַל־שֵׂכֶל, בְּנִי, וּבֶן אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, חֶרְפָּה הִיא לְךָ שֶׁתְּהֵא אִמְּךָ, אִשָּׁה בָאָה בַיָּמִים, דּוֹאֶגֶת לְפַרְנָסָתְךָ. וַהֲרֵי אַתָּה הָיִיתָ לְאִישׁ, וּמִן הָרָאוּי הוּא שֶׁתְּתַכֵּן לְךָ דֶרֶךְ שֶׁתּוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס בָּהּ. בְּנִי, הִסְתַּכֵּל נָא, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים בְּאַרְצֵנוּ מְלַמְּדֵי אוּמָנוּת שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, בְּחַר לְךָ אוּמָנוּת שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲסַדֵּר אוֹתְךָ בָּהּ בִּכְדֵי שֶּתִּגְדַּל, בְּנִי, וְתִמָּצֵא לְךָ אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ. וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בְאוּמָנוּת אָבִיךָ, בְּחַר לְךָ אֵפוֹא אוּמָנוּת זוּלָתָהּ שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, וֶאֱמֹר לִי מַה הִיא, וַאֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִי, בְּנִי”. כְּשֶׁרָאָה הַמַּעֲרָבִי שֶׁעַלַא אַלדִּין שָׁתַק וְלֹא עָנָהוּ כְלוּם, יָדַע שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם מְלָאכָה כְּלָל וְעִקָּר, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר רֵיקָא. אָמַר לוֹ: “בֶּן־אָחִי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁכֵּן גַּם אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד אוּמָנוּת, הֲרֵי אֲנִי פוֹתֵחַ לְךָ חֲנוּת שֶׁל סוֹחֵר נִכְבָּד מִן הָאֲרִיגִים הַיְקָרִים בְּיוֹתֵר, וְתִוָּדַע לִבְנֵי־אָדָם, וְתִשָּׂא וְתִתֵּן אִתָּם וְתִמְכֹּר וְתִקְנֶה, וְתִהְיֶה יָדוּעַ בָּעִיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ הַמַּעֲרָבִי, שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ סוֹחֵר נִכְבָּד, שָׂמַח מְאֹד, שֶׁכֵּן נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהָאֲדוֹנִים לְבוּשָׁם נָקִי וְנָאִים הֵם כֻּלָּם. הִסְתַּכֵּל בַּמַּעֲרָבִי וְצָחַק וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, כְּאוֹמֵר: “מַסְכִּים אָנִי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף הִתְבּוֹנֵן בְּעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁהוּא מְצַחֵק, וְיָדַע שֶׁהוּא מְרֻצֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ לְאָדוֹן מְכֻבָּד. אָמַר לוֹ: “בִּהְיוֹת שָׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶֹה אוֹתְךָ אָדוֹן נִכְבָּד וְאֶפְתַּח לְךָ חֲנוּת, הֱיֵה אֵפוֹא, בֶּן־אָחִי, לְאִישׁ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְמָחָר אֲנִי נוֹטֶלְךָ רֵאשִׁית כֹּל לַשּׁוּק וְגוֹזֵר לְךָ חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה, שֶׁל אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים, שֶׁתִּהְיֶה חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֲרִים. וְאַחַר־כָּךְ אֶרְאֶה לְךָ חֲנוּת, וְאַשְׁלִים הַבְטָחָתִי שֶׁהִבְטַחְתִּיךָ”. וְאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין הָיְתָה עַד עַכְשָׁו מִקְצָת בְּסָפֵק, שֶׁהַמַּעֲרָבִי אֵינוֹ גִיסָהּ. וְאוּלָם כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַבְטָחָתוֹ לִבְנָהּ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ חֲנוּת שֶׁל סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים, שֶׁל אֲרִיגִים וּמָמוֹן וְזוּלַת זֶה, גָּמְרָה בְדַעְתָּהּ שֶׁמַּעֲרָבִי זֶה הוּא בֶאֱמֶת גִּיסָהּ, שֶׁכֵּן לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם זָר כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עִם בְּנָהּ. הִתְחִילָה מוֹכִיחָה אֶת בְּנָהּ וּמְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ שֶׁיּוֹצִיא אֶת קַלּוּת־דַּעְתּוֹ מֵרֹאשׁו וְיִהְיֶה לְאִישׁ, וְשֶׁיִּשְׁמַע תָּמִיד לְקוֹל דּוֹדוֹ, שֶׁהוּא לוֹ כְאָבִיו, וְשֶׁיִּהְיֶה הַזְּמַן שֶׁהֶעֱבִיר עִם רֵיקָנִים כָּמוֹהוּ חָלַף וְעָבַר. אַחַר כָּךְ קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְעָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְשָׂמָה עָלָיו אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, יָשְׁבוּ כֻלָּם וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וְהַמַּעֲרָבִי מְשׂוֹחֵחַ עִם עַלַא אַלדִּין בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר וְזוּלַת זֶה. וְעַלַא אַלדִּין לֹא יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִשִֹּמְחָתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַמַּעֲרָבִי שֶׁהַלַּיְלָה כְּבָר עָבַר, קָם וְהָלַךְ לִמְקוֹמוֹ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁיַּחֲזֹר בַּבֹּקֶר וְיִקַּח אֶת עַלַא אַלדִּין לִגְזֹר לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי דוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת. קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וּפָתְחָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס רַק בִּקֵּשׁ אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לַשּׁוּק. יָצָא אֵלָיו עַלַא אַלדִּין וּבֵרַךְ אֶת דּוֹדוֹ בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר וְנָשַׁק יָדוֹ. תְּפָסוֹ הַמַּעֲרָבִי בְּיָדוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ לַשּׁוּק וְנִכְנַס לַחֲנוּת שֶׁל אֲרִיגִים מִכָּל הַמַּלְבּוּשִׁים וּבִקֵּשׁ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים, יִקְרַת הַמְחִיר. הֵבִיא לוֹ הַסּוֹחֵר מְבֻקָּשׁוֹ תָּפוּר וּמוּכָן לְכָל פְּרָטָיו. אָמַר הַמַּעֲרָבִי לְעַלַא אַלדִּין: “בְּחַר, בְּנִי, מַה שֶּׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”. שָׂמַח עַלַא אַלדִּין מְאֹד, כְּשֶׁרָאָה שֶׁדּוֹדוֹ נָתַן לוֹ הָרְשׁוּת לִבְחֹר. וּבֵרֵר לְעַצְמוֹ אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. שִׁלֵּם הַמַּעֲרָבִי מִיָּד לַסּוֹחֵר אֶת מְחִירָם, וְיָצָא וְלָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. הִתְרָחֲצוּ בוֹ וְיָצְאוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקֶה, וְקָם עַלַא אַלדִּין וְלָבַשׁ אֶת הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה, וְשָׂמַח וְהָיָה שְׂבַע רָצוֹן. נִגַּשׁ אֶל דּוֹדוֹ וְהוֹדָה לוֹ וְנָשַׁק יָדוֹ וְהִלֵּל אֶת חַסְדּוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא עִם עַלַא אַלדִּין מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, לְקָחוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַשּׁוּק וְאֶת הַמִּקְנֶה וְהַקִּנְיָן, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, צָרִיךְ אַתָּה לָבוֹא בְחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים, וּבְיִחוּד הַסּוֹחֲרִים, כְּדֵי שֶׁתִּלְמַד מֵהֶם הַמִּסְחָר, בִּהְיוֹת שֶׁזֶּה יִהְיֶה אוּמָנוּתְךָ”. לְקָחוֹ וְהֶרְאָה לוֹ גַם הָעִיר וְאֶת הַמִּסְגָּדִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִרְאוֹת בָּעִיר, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס עִמּוֹ שָׁם אֶל חֲנוּת אֹכֶל, וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַמַּאֲכָל בְּצַלָּחוֹת שֶׁל כֶּסֶף. סָעֲדוּ סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ דֵי שָׂבְעָם וְיָצְאוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. הָיָה הַמַּעֲרָבִי מַרְאֶה לְעַלַא אַלדִּין אֶת מְקוֹמוֹת הַטִּיּוּל וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הַחֲשׁוּבִים, וְנִכְנַס עִמּוֹ לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַיָּפִים וְהַנֶּהְדָּרִים. אַחַר־כָּךְ לְקָחוֹ לְפֻנְדָּק הַזָּרִים שֶׁל הַסּוֹחֲרִים, בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מִתְאַכְסֵן הַמַּעֲרָבִי, וְהִזְמִין הַמַּעֲרָבִי אֲחָדִים מִן הַסּוֹחֲרִים שֶׁבַּפֻּנְדָּק, וּבָאוּ וְיָשְׁבוּ לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב, וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁזֶּה בֶּן־אָחִיו וְשֶׁשְּׁמוֹ עַלַא אַלדִּין. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וּכְבָר בָּא הַלַּיְלָה, קָם וְלָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין וְלִוָּהוּ אֶל אִמּוֹ. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בִּבְנָהּ, כְּאִלּוּ הוּא סוֹחֵר, יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ, הַמִּסְכֵּנָה, מִשִּׂמְחָה. וְהִתְחִילָה לְהוֹדוֹת עַל חֶסֶד גִּיסָהּ הַמַּעֲרָבִי וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “גִּיסִי, אֵין בִּי דֵי יְכֹלֶת לְהוֹדוֹת לְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְהַלֵּל אוֹתְךָ עַל הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ עִם בְּנִי”. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “אֵשֶׁת־אָחִי, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כָל חֶסֶד כְּלָל, שֶׁהֲרֵי זֶה בְּנִי וְהַחוֹבָה עָלַי שֶׁאֶהְיֶה לוֹ בִמְקוֹם אָחִי, אָבִיו, הֱיִי שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹאֶלֶת² אֲנִי מֵאַללָּהּ בִּכְבוֹד הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁיַּשְׁאִירְךָ בַּחַיִּים וִיקַיֵּם אוֹתְךָ גִּיסִי, וְיַאֲרִיךְ לְךָ חַיִּים, שֶׁתִּהְיֶה לְמַחֲסֶה לְנַעַר יָתוֹם זֶה, וְהוּא יָסוּר תָּמִיד לְמִשְׁמַעְתְּךָ וּפְקֻדָּתְךָ, וְלֹא יַעֲשֶׂה אֶלָּא מַה שֶּׁתְּצַוֶּה עָלָיו”. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “עַלַא אַלדִּין הוּא אִישׁ בָּאֲנָשִׁים וּבַעַל־שֵׂכֶל וּבֶן־טוֹבִים, וְתִקְוָתִי לֵאלֹהִים, שֶׁיִּהְיֶה תַּחַת אָבִיו וְתִרְאִי נַחַת מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם יִקְשֶׁה עָלַי, בִּגְלַל זֶה שֶׁמָּחָר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְלֹא אוּכַל לִפְתֹּחַ לוֹ חֲנוּת, בִּהְיוֹת שֶׁכָּל הַסּוֹחֲרִים יֵצְאוּ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה אֶל הַגַּנִּים וּמְקוֹמוֹת הַטִּיּוּל, וְאוּלָם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אִם יִרְצֶה הַבּוֹרֵא, נַעֲשֶׂה עִסְקֵנוּ. וְאוּלָם לְמָחָר אֲנִי בָא אֲלֵיכֶם וְאֶקַּח אֶת עַלַא אַלדִּין לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַגַּנִּים וְאֶת מְקוֹמוֹת הַטִּיּוּל שֶׁמִחוּץ לָעִיר, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁלֹּא רָאָם עַד עַכְשָׁו, וְיִרְאֶה אֶת הָאֲנָשִׁים הַסּוֹחֲרִים וְאֶת הַחֲשׁוּבִים שֶׁיֵּצְאוּ לְטַיֵּל שָׁם, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אוֹתָם וְיַכִּירוּ אוֹתוֹ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הָלַךְ וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה בְאַכְסַנְיָתוֹ, וּבַבֹּקֶר בָּא אֶל בֵּית הַחַיָּט וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וְעַלַא אַלדִּין מֵרֹב שִׂמְחָתוֹ בִּבְגָדִים שֶׁלָּבַשׁ אוֹתָם וּבְמַה שֶּׁהִתְעַנֵּג בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן מִן הַמֶּרְחָץ וְהַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וּרְאִיַּת בְּנֵי־הָאָדָם, וּמִתּוֹךְ הִרְהוּרָיו בְּדוֹדוֹ שֶׁיָּבוֹא בַבֹּקֶר לְקַחְתּוֹ שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַגַּנִּים – לֹא יָשֵׁן אוֹתוֹ לַיְלָה, וְלֹא עָצַם עַיִן, וְלֹא יָכֹל לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, מְצַפֶּה לַעֲלוֹת הַיּוֹם. וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת, יָצָא מַהֵר כְּנִיצוֹץ אֵשׁ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וּמָצָא אֶת הַמַּעֲרָבִי. אִמְּצוֹ הַמַּעֲרָבִי אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְהָלְכוּ יַחַד. אָמַר לוֹ: “בֶּן־אָחִי, הַיּוֹם אֲנִי מַרְאֶה לְךָ דָּבָר שֶׁלֹּא רְאִיתוֹ בְחַיֶּיךָ, מֵעוֹלָם”. הִתְחִיל מְבַדֵּר אֶת דַּעַת עַלַא אַלדִּין וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ בִדְבָרִים. יָצְאוּ מִשַּׁעַר הָעִיר וְהָיָה הַמַּעֲרָבִי מוֹלִיכוֹ בֵּין הַגַּנִּים וּמַרְאֶה לוֹ אֶת מְקוֹמוֹת הַטִּיּוּל הַנֶּהְדָּרִים וְאֶת הָאַרְמוֹנוֹת הַבְּנוּיִים אֵיתָן הַנִּפְלָאִים. וְכָל פַּעַם שֶׁרָאוּ גַן אוֹ הֵיכָל אוֹ אַרְמוֹן, הָיָה הַמַּעֲרָבִי עוֹמֵד וְאוֹמֵר לְעַלַא אַלדִּין: “מָצָא זֶה חֵן בְּעֵינֶיךָ, בְּנִי עַלַא אַלדִּין?” וְעַלַא אַלדִּין כִּמְעַט נִטְרְפָה דַעְתּוֹ מִן הַשִּׂמְחָה, שֶׁכֵּן רָאָה דְבָרִים שֶׁלֹּא רָאָה מִיָּמָיו כְּלָל. לֹא פָסְקוּ מִלָּלֶכֶת וּמֵהִסְתַּכֵּל עַד שֶׁעָיְפוּ. נִכְנְסוּ שָׁם אֶל גַּן גָּדוֹל, הַמַּרְחִיב אֶת הַדַּעַת וּמְהַנֶּה אֶת הָרוֹאֶה. וְהָיוּ מִזְרְקוֹת הַמַּיִם שֶׁלּוֹ בֵּין הַפְּרָחִים, וְהַמַּיִם יוֹצְאִים מִפִּיּוֹת אֲרָיוֹת שֶׁל נְחשֶׁת קָלָל כְּזָהָב. יָשְׁבוּ לְיַד בְּרֵכָה וְנָחוּ קְצָת. הָיָה עַלַא אַלדִּין מְאֻשָּׁר וְשָׂמַח מְאֹד וְהִתְחִיל מִתְבַּדֵּחַ עִם דּוֹדוֹ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כְאִלּוּ הָיָה דוֹדוֹ בֶאֱמֶת. קָם הַמַּעֲרָבִי וְהִתִּיר אֶת אֲזוֹרוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ צְרוֹר מָלֵא מִן הָאֹכֶל וְהַפְּרִי וְזוּלַת זֶה, וְאָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “בֶּן־אָחִי, בְּוַדַּאי כְּבָר רָעֵב אַתָּה, גַּשׁ וֶאֱכֹל מַה שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ”. נִגָשׁ עַלַא אַלדִּין וְאָכַל, וְאָכַל הַמַּעֲרָבִי עִמּוֹ, וְהִתְעַנְּגוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם וְנָחוּ. אָמַר הַמַּעֲרָבִי: “קוּם בֶּן־אָחִי, אִם כְּבָר נַחְתָּ, שֶׁנִּתְהַלֵּךְ קְצָת וְנֵלֵךְ קָדִימָה”. קָם עַלַא אַלדִּין וְהִתְחִיל הַמַּעֲרָבִי מוֹלִיכוֹ מִגַּן אֶל גַּן עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת הַגַּנּוֹת כֻּלָּם וְהִגִּיעוּ שָׁם אֶל הַר גָּבֹהַּ, וּבִהְיוֹת שֶׁעַלַא אַלדִּין לֹא יָצָא מִיָּמָיו מִשַּׁעַר הָעִיר, וְלֹא הָלַךְ בְּכָל יְמֵי חַיָּיו כָּל הַהֲלִיכָה הַזּוֹ, אָמַר לַמַּעֲרָבִי: “דּוֹדִי, לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הַגַּנִּים כֻּלָּם וְרָאִינוּ אוֹתָם, וּבָאנוּ לִפְנֵי הָהָר? אִם הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, לֹא נִשְׁאַר בִּי עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת, שֶׁעָיַפְתִּי מִן הַיְגִיעָה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד לְפָנֵינוּ גַנִּים. תֵּן לָנוּ וְנַחֲזֹר, וְנָשׁוּב אֶל הָעִיר”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “לֹא, בְּנִי, דֶּרֶךְ זוֹ וְהַגַּנִּים לֹא נִגְמְרוּ עֲדַיִן, וַהֲרֵינוּ הוֹלְכִים לִרְאוֹת גַּן שֶׁאֵין אֵצֶל הַמְּלָכִים כָּמוֹהוּ, וְכָל הַגַּנִּים שֶׁרָאִיתָ כְּאֶפֶס וּכְאַיִן הֵם לְעֻמַּת גַּן זֶה. אֱזוֹר כֹּחֲךָ לָלֶכֶת. הֲרֵי אַתָּה, תּוֹדָה לָאֵל, בֶּן־חַיִל”. הִתְחִיל הַמַּעֲרָבִי מַשִּׂיא אֶת עַלַא אַלדִּין בִּדְבָרִים טוֹבִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים מֻפְלָאִים שֶׁל שֶׁקֶר וֶאֱמֶת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה מַטְּרַת הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף הַזֶּה, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב לְאֶרֶץ סִין, וּבָא בִגְלָלָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ, אָמַר הַמַּעֲרָבִי לְעַלַא אַלדִּין: “בֶּן־אָחִי, שֵׁב וְתָנוּחַ, שֶׁזֶּה מְקוֹמֵנוּ שֶׁאָנוּ מְכַוְּנִים לָבוֹא אֵלָיו, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, אֲנִי מַרְאֶה לְךָ לִבְסוֹף דְּבָרִים נִפְלָאִים, שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם בָּעוֹלָם כְּמוֹתָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל אָדָם בָּזֶה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְהַרְאוֹתוֹ לְךָ אָתָּה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמְכַשֵּׁף הַמַּעֲרָבִי אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “אֵין אֶחָד מִן הַבְּרוּאִים שֶׁרָאָה זֶה שָׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִרְאוֹתוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁתָּנוּחַ, קוּם וְחַפֵּשׂ קִסְמֵי עֵץ, דֶּלֶק וַעֲנָפִים יְבֵשִׁים שֶׁיִּהְיוּ דַקִּים וִיבֵשִׁים, שֶׁנַּצִּית אֵשׁ, וְאַרְאֶה לְךָ, בֶּן־אָחִי, דָּבָר וְתִרְאֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין כָּךְ הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת, מַה הוּא שֶׁהוֹלֵךְ דּוֹדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. שָׁכַח אֶת עֲיֵפוּתוֹ וְקָם מִיָּד וְהִתְחִיל לֶאֱסֹף עֲצֵי־דֶלֶק דַּקִּים וַעֲנָפִים יְבֵשִׁים, הָיָה אוֹסֵף עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “דַּי, בֶּן־אָחִי”. הוֹצִיא הַמַּעֲרָבִי מִכִּיסוֹ קֻפְסָה וּפָתַח אוֹתָהּ וְלָקַח מִתּוֹכָהּ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ מִן הַקְּטֹרֶת וְהִקְטִיר וְלָחַשׁ וְסִדֵּר הַשְׁבָּעוֹת וְאָמַר דְּבָרִים בִּלְתִּי מוּבָנִים, מִיָּד נִפְתְּחָה הָאֲדָמָה וְרָעֲשָׁה וְרָעֲדָה. נִפְחַד עַלַא אַלדִּין וְנִבְהַל מִזֶּה וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ. כְּשֶׁרָאָהוּ הַמְכַשֵּׁף הַמַּעֲרָבִי שֶׁרְצוֹנוֹ לִבְרֹחַ, כָּעַס עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל, בִּהְיוֹת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ לֹא הָיְתָה בָהּ תּוֹעֶלֶת בְּלִי עַלַא אַלדִּין, בִּהְיוֹת שֶׁהָאוֹצָר שֶׁאֵלָיו הִתְכַּוֵּן לְפָתְחוֹ, לֹא יִפָּתַח אֶלָּא בִפְנֵי עַלַא אַלדִּין. וּכְשֶׁרָאָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ, קָם אֵלָיו וְהֵרִים יָדוֹ וְהִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט הִפִּיל אֶת שִׁנָּיו. הִתְעַלֵּף עַלַא אַלדִּין וְנָפַל לָאָרֶץ, וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הִתְעוֹרֵר בְּכִשְׁפֵי הַמַּעֲרָבִי וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וְאָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתִי, שֶׁאֲנִי רָאוּי לְמַכּוֹת אֵלוּ?” הִתְחִיל הַמַּעֲרָבִי מַרְגִּיעוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “בְּנִי, רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹתְךָ לְבֶן־חַיִל, אַל תַּמְרֶה אֵפוֹא אֶת פִּי, שֶׁהֲרֵי אֲנִי דוֹדְךָ כְּאָבִיךָ, שְׁמַע אֵפוֹא לְקוֹלִי לְכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, שֶׁאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּשְׁכַּח אֶת כָּל הַצָּרָה וְהֶעָמָל, כְּשֶׁתִּרְאֶה דָבָר מֻפְלָא”. אַחֲרֵי שֶׁנִּפְתְּחָה הָאֲדָמָה לִפְנֵי הַמְכַשֵּׁף, וְנִרְאֲתָה לוֹ אֶבֶן שַׁיִשׁ שֶׁבְּתוֹכָה טַבַּעַת יְצוּקָה נְחשֶׁת, פָּנָה הַמַּעֲרָבִי אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אִם אַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמְרוֹ לְךָ, תִּהְיֶה עָשִׁיר יוֹתֵר מִכָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם. וּמִסִּבָּה זוֹ הִכִּיתִיךָ, בְּנִי, שֶׁכֵּן נִמְצָא כָּאן אוֹצָר וְהוּא לִשְׁמֶךָ, וְאַתָּה רוֹצֶה לִשְׂטוֹת מֵעָלָיו וְלִבְרֹחַ. וְאוּלָם שִׂים דַּעְתְּךָ עַכְשָׁו, וּרְאֵה כֵיצַד פָּתַחְתִּי אֶת הָאֲדָמָה בִּלְחִישׁוֹתַי וְהַשְׁבָּעוֹתַי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “בְּנִי עַלַא אַלדִּין, שִׂים דַּעְתְּךָ, שֶׁתַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהַטַּבַּעַת בּוֹ, שָׁם הָאוֹצָר שֶׁהִגַּדְתִּי לְךָ עַל אוֹדוֹתָיו. שִׂים אֵפוֹא יָדְךָ בַּטַּבַּעַת וְהָרֵם הָרִצְפָּה שֶׁלֹּא יוּכַל גַּם אֶחָד בָּאָדָם לְפָתְחָהּ זוּלָתְךָ, וְלֹא יוּכַל אָדָם מִבַּלְעָדֶיךָ לָשִׂים רַגְלוֹ בְּתוֹךְ אוֹצָר זֶה, שֶׁכֵּן הוּא שָׁמוּר לְךָ. וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמַע לִי כְּכָל אֲשֶׁר אוֹרֶה אוֹתְךָ וְלֹא תָסוּר מִדְּבָרַי אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת. וְזֶה כֻלּוֹ, בְּנִי, הוּא לְטוֹבָתְךָ, שֶׁכֵּן אוֹצָר זֶה יָקָר מְאֹד; מַלְכֵי הָעוֹלָם אֵין אִתָּם כָּמוֹהוּ, וְהוּא לְךָ וָלִי”. שָׁכַח עַלַא אַלדִּין הַמִּסְכֵּן אֶת הָעֲיֵפוּת וְאֶת הַמַּכָּה וְהַבְּכִי, וְנִפְתַּע מִדִּבְרֵי הַמַּעֲרָבִי, וְשָׂמַח שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר בְּמִדָּה שֶׁהַמְּלָכִים לֹא יִהְיוּ עֲשִׁירִים מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, צַוֵּה עָלַי כָּל מַה שָּׁאַתָּה רוֹצֶה, שֶׁאֲנִי מְצַיֵּת לִפְקֻדָּתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “בֶּן־אָחִי, אַתָּה כִּבְנִי וְיָקָר לִי בִּהְיוֹתְךָ בֶּן־אָחִי, וַאֲנִי אֵין לִי קְרוֹבִים זוּלָתְךָ וְאַתָּה יוֹרְשִׁי וּמְמַלֵּא מְקוֹמִי אַחֲרַי, בְּנִי”. נִגַּשׁ אֶל עַלַא אַלדִּין וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵן, לְמִי כָל עֲמָלִי זֶה כֻלּוֹ, בְּנִי, אִם לֹא בִּשְׁבִילְךָ, שֶׁאֶעֶשְׂךָ אִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד מְאֹד. אַל תַּמְרֶה אֵפוֹא אֶת פִּי לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. גַּשׁ אֶל טַבַּעַת זוֹ וְהָרֵם אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “דּוֹדִי, טַבַּעַת זוֹ כְבֵדָה עָלַי, אֵינִי יָכוֹל לַהֲרִימָהּ לְבַדִּי, גַּשׁ אֵפוֹא וַעֲזֹר לִי גַם אַתָּה לַהֲרִימָהּ, שֶׁאֲנִי צָעִיר לְשָׁנִים”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “בֶּן־אָחִי, לֹא יַעֲלֶה בְיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, אִם אֲנִי מְסַיֵּעַ עַל יָדְךָ, וַעֲמָלֵנוּ יֹאבַד בַּשָּׁוְא, וְאוּלָם אַתָּה שִׂים יָדְךָ בַּטַּבַּעַת וְהָרֵם אוֹתָהּ, וְתוּרַם מִיָּד עַל יָדְךָ, שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֵין אָדָם הַיָּכוֹל לִנְגֹּעַ בָּהּ זוּלָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁתָּרִים אוֹתָהּ בַּטֵּא אֶת שִׁמְךָ וְאֶת שֵׁם אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וּמִיָּד תּוּרַם לְךָ וְלֹא תַרְגִּישׁ בַּהֲסָרָתָהּ”. הִתְחַזֵּק עַלַא אַלדִּין, וְגָבְרָה הַחְלָטָתוֹ וְעָשָׂה כְפִי שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ הַמַּעֲרָבִי, וְהֵרִים הָרִצְפָּה בְכָל הַקַּלּוּת, כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּא אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְאִמּוֹ, כְּפִי שֶׁהוֹרָה אוֹתוֹ הַמַּעֲרָבִי. הוּרְמָה הָרִצְפָּה, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ הַצִּדָּה.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין, אַחֲרֵי שֶׁהֵרִים אֶת הָרִצְפָּה מֵעַל דֶּלֶת הָאוֹצָר, רָאָה מַעֲבָר מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּלְדַלְתּוֹ מוֹבִילָה מַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ בְּעֵרֶךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “עַלַא אַלדִּין, תֵּן דַּעְתְּךָ וַעֲשֵׂה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ בְּדִיּוּק, וְאַל תִּגְרַע מִמֶּנּוּ דָבָר, וְרֵד בְּכָל הַזְּרִיזוּת לְמַעֲבָר זֶה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְקַרְקָעִיתוֹ וְתִמְצָא שָׁם מָקוֹם מְחֻלָּק לְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת. וּבְכָל מָקוֹם מֵהֶם תִּרְאֶה אַרְבָּעָה כַדִּים שֶׁל זָהָב וְזוּלָתָם מִן הַזָּהָב הַמְזֻקָּק וָכֶסֶף. וְאוּלָם הִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לָגַעַת בָּהֶם וְלֹא תִקַּח מֵהֶם כְּלוּם. עֲבֹר עֲלֵיהֶם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַמָּקוֹם הָרְבִיעִי, וְאַל תִּתֵּן גַּם לִבְגָדֶיךָ אוֹ שׁוּלֶיךָ לִנְגֹּעַ בַּכַּדִּים וְאַף לֹא בַּיָּדוֹת, וְאַל תֵּעָצֵר בְּדַרְכְּךָ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה אַחֶרֶת מִכֵּן, הֲרֵי תֵּהָפֵךְ צוּרָתְךָ מִיָּד וְתִהְיֶה לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה. וְּכְשֶׁתַּגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הָרְבִיעִי, תִּמְצָא שָׁמָּה דֶלֶת, תִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וּתְבַטֵּא אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁבִּטֵּאתָ אוֹתָם עַל הָרִצְפָּה, וְהִכָּנֵס. שֶׁמִּשָּׁם תִּכָּנֵס אֶל גַּן כֻּלּוֹ מְפֹאָר הָעֵצִים וּפֵרוֹת. וּמִשָּׁם עֲבֹר בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּמְצָא אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְתִמְצָא מִסְדְּרוֹן וּבוֹ סֻלָּם שֶׁבּוֹ שְׁלשִׁים מַדְרֵגוֹת בְּעֵרֶךְ, וְתִתְבּוֹנֵן גַּם מֵעַל לַמִּסְדְּרוֹן וָמַעְלָה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף לִמֵּד אֶת עַלַא אַלדִּין, כֵּיצַד לָרֶדֶת אֶל הָאוֹצָר, וְאָמַר לוֹ: “וּכְשֶׁתַּגִּיעַ אֶל הַהֵיכָל תִּמְצָא שָׁמָּה מְנוֹרָה תְּלוּיָה מֵעַל הַהֵיכָל לְמַעְלָה. קַח אֶת הַמְּנוֹרָה וּשְׁפֹךְ אֶת הַשֶּׁמֶן מִתּוֹכָהּ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּחֵיקְךָ, וְאַל תַּחֲשׁשׁ לִבְגָדֶיךָ, שֶׁאֵין הוּא שֶׁמֶן. וּכְשָׁאַתָּה חוֹזֵר יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְךָ לִקְטֹף מִן הָעֵץ כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, שֶׁלְּךָ הוּא כָּל עוֹד הַמְּנוֹרָה בְיָדְךָ”. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הַמַּעֲרָבִי דְבָרָיו לְעַלַא אַלדִּין, הֵסִיר מֵעַל אֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת וְשָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבַּע עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, וְטַבַּעַת זוֹ תַּצִּיל אוֹתְךָ מִכָּל צָרָה וּפַחַד שֶׁיֶּאֱרַע לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתִּשְׁמֹר כָּל מַה שֶּׁאֲמַרְתִּיו לְךָ. קוּם אֵפוֹא עַכְשָׁו וָרֵד וֶאֱזֹר כֹּחֲךָ וְחֲזֵּק לִבְּךָ וְאַל תִּירָא, שֶׁהֲרֵי אִישׁ אַתָּה וְלֹא יֶלֶד. וְאַחַר־כָּךְ, בְּנִי, הִנֵּה בִזְמַן קָצָר תַּשִּׂיג עשֶׁר עָצוּם, עַד שֶׁתִּהְיֶה הֶעָשִׁיר בָּעוֹלָם”. קָם עַלַא אַלדִּין וְיָרַד בַּמַּעֲבָר וּמָצָא אֶת אַרְבַּעַת הַמְּקוֹמוֹת, וּבְכָל מָקוֹם אַרְבָּעָה כַדִּים שֶׁל זָהָב. עָבַר מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי בְּכָל הַזְּרִיזוּת וְהֶחָרִיצוּת וְנִכְנַס לַגַּן וְעָבַר מִמֶּנּוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַהֵיכָל וְעָלָה בַסֻּלָּם וְנִכְנַס לַהֵיכָל, וּמָצָא אֶת הַמְּנוֹרָה וְכִבָּה אוֹתָהּ וְשָׁפַךְ אֶת הַשֶּׁמֶן מִתּוֹכָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּחֵיקוֹ וְיָרַד לַגַּן וְהִתְחִיל מִסְתַּכֵּל בָּעֵצִים, וַעֲלֵיהֶם עוֹפוֹת הַמְשַׁבְּחִים בְּקוֹלוֹתֵיהֶם אֶת הַבּוֹרֵא הָאַבִּיר, וְלֹא רָאָה אוֹתָם קֹדֶם לְכֵן כַּאֲשֶׁר נִכְנַס. וְהָיוּ עֵצִים אֵלֶּה כָּל פֵּרוֹתֵיהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר. וְהָיָה כָל עֵץ נוֹשֵׂא פְרִי בִצְבָעִים שׁוֹנִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שׁוֹנוֹת מִכָּל הַגְּוָנִים, יָרֹק וְלָבָן וְצָהֹב וְאָדֹם וְזוּלַת זֶה מִן הַצְּבָעִים. וְהָיָה זֹהַר אוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת חָזָק יוֹתֵר מִזֹּהַר הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶצֶם הַיּוֹם. וְהָיָה גָדְלָהּ שֶׁל כָּל אֶבֶן יְקָרָה לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁאֶפְשָׁר לְתָאֵר, עַד שֶׁאֵין לִמְצֹא גַם אַחַת בְּגֹדֶל הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהֶן אֵצֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הָעוֹלָם וְאַף לֹא בְגֹדֶל חֶצְיָהּ שֶׁל הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּהֵן.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין נִכְנַס בֵּין הָעֵצִים, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבַדְּבָרִים הַמַּפְתִּיעִים אֶת הָעַיִן וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת. הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְרָאָה שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים פְּרִי מַאֲכָל, פֵּרוֹתֵיהֶם מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַיְקָרוֹת: זְמָרַגְדִין וְיַהֲלֹם וְאֹדֶם וּפְנִינִים וְזוּלַת זֶה מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת הַמְאַבְּדוֹת אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה זֶה דָבָר שֶׁלֹּא רָאָהוּ עַלַא אַלדִּין מֵעוֹלָם בְּחַיָּיו, וְלֹא הָיָה בְגִיל הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיֵּדַע עֶרְכָּן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ, לִהְיוֹתוֹ עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים, חָשַׁב שֶׁאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ כֻלָּן זְכוּכִית הֵן אוֹ בְדֹלַח. אָסַף מֵהֶן מְלֹא חֵיקוֹ וְכִיסָיו, וְהִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל אִם הֵם פְּרִי הָעֲנָבִים וְהַתְּאֵנִים וְזוּלָתָם מִן הַפֵּרוֹת הַנֶּאֱכָלִים אִם לָאו. מָצָא אוֹתָם כְּמוֹ זְכוּכִית. הִתְחִיל לֶאֱסֹף בְּחֵיקוֹ מִכָּל מִין שֶׁבְּפֵרוֹת הָאִילָנוֹת, כְּשֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְלֹא עֶרְכָּן. וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא הִשִּׂיג חֶפְצוֹ בָאֹכֶל, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אוֹסֵף אֲנִי מֵאֵלֶּה פֵרוֹת הַזְּכוּכִית וּמְשַׂחֵק בָּהֶם בַּבַּיִת”. הָיָה קוֹטֵף וְשָׂם בְּכִיסָיו וְחֵיקוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ קָטַף מִן הַפֵּרוֹת וְשָׂם אוֹתָם בַּחֲגוֹרָתוֹ וְאָזַר אוֹתָהּ, וְנָשָׂא מֵהֶן בְּמִדָּה שֶׁהָיְתָה אֶפְשָׁר לוֹ, וְחָשַׁב שֶׁיַּנִּיחֵם בְּבֵיתוֹ לְקִשּׁוּט, מִשּׁוּם שֶׁחֲשָׁבָם לִזְכוּכִית, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי. אַחֲרֵי זֶה מִהֵר בַּהֲלִיכָה מִפַּחְדּוֹ מִפְּנֵי דוֹדוֹ הַמַּעֲרָבִי, עַד שֶׁעָבַר אֶת אַרְבַּעַת הַמְּקוֹמוֹת, וְעָבַר אֶת הַמַּעֲבָר מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְלֹא הִסְתַּכֵּל בַּחֲזִירָתוֹ בְּכַדֵּי הַזָּהָב, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּקַּח מֵהֶם בַּחֲזִירָתוֹ בּאוֹתוֹ זְמַן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַסֻּלָּם וְעָלָה בוֹ, וְנִשְׁאֲרָה לוֹ רַק מִקְצָת מִן הַדֶּרֶךְ, הַיְנוּ הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיתָה גְבוֹהָה יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁזּוּלָתָהּ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲלוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, בִּגְלַל הַמַּשָּׂא שֶׁנָּשָׂא. אָמַר לַמַּעֲרָבִי: “דּוֹדִי, תֵּן לִי יָדְךָ, וַעֲזֹר לִי שֶׁאֶעֱלֶה”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “בְּנִי, תֵּן לִי הַמְּנוֹרָה וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ. אֶפְשָׁר שֶׁהִיא הַמַּכְבִּידָה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ מַכְבִּידָה עָלַי בִּמְאוּמָה, וְרַק תֵּן לִי אַתָּה יָדְךָ, וּבִזְמַן שֶׁאֶעֱלֶה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת הַמְּנוֹרָה”. אַךְ בִּהְיוֹת שֶׁהַמַּעֲרָבִי הָיָה חֶפְצוֹ אַךְ וְרַק בַּמְּנוֹרָה וְלֹא בְּזוּלַת זֹאת, הִתְחִיל מַפְצִיר בְּעַלַא אַלדִּין, שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמְּנוֹרָה. וְעַלַא אַלדִּין בִּהְיוֹת שֶׁכָּרַךְ אֶת הַמְּנוֹרָה בְּתוֹךְ בְּגָדָיו, וְכִיסֵי פֵרוֹת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִחוּצָה לָהּ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לוֹ לְהַגִּיעַ בְּיָדוֹ אֶל הַמְּנוֹרָה לָתֵת אוֹתָהּ לוֹ. דָּחַק בּוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמְּנוֹרָה וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. כָּעַס עָלָיו כַּעַס רַב, וְהָיָה דוֹרֵשׁ אֶת הַמְּנוֹרָה וְעַלַא אַלדִּין אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּנוֹרָה לְתִתָּהּ לוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּנוֹרָה לְתִתָּהּ לְדוֹדוֹ הַמַּעֲרָבִי הַשַּׁקְרָן. נִתְרַבָּה כַעְסוֹ שֶׁל הַמַּעֲרָבִי, שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַטְּרָתוֹ, וְעַלַא אַלדִּין מַבְטִיחוֹ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲלֶה מִן הַמְּעָרָה יִתֵּן אוֹתָהּ לוֹ, בְּלִי שֶׁיְּשַׁקֵּר בִּצְפוּנוֹ וּבְלִי שׁוּם כַּוָּנָה שְׁפָלָה. כְּשֶׁרָאָה הַמַּעֲרָבִי שֶׁעַלַא אַלדִּין אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת לוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל, בִּהְיוֹת שֶׁאָבְדָה תִקְוָתוֹ מִמֶּנָּה. לָחַשׁ לְחָשִׁים וְהִשְׁבִּיעַ הַשְׁבָּעוֹת וְהִשְׁלִיךְ קְטֹרֶת בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, וּמִיָּד נֶעְתְּקָה הָרִצְפָּה וְנִתְקְעָה בִמְקוֹמָהּ בְּכֹחַ כִּשּׁוּפוֹ, וְכִסְּתָה הָרִצְפָּה אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, וְנִשְׁאַר עַלַא אַלדִּין מִתַּחַת לָאֲדָמָה, לֹא יָכֹל לָצֵאת. שֶׁכֵּן הָיָה הַמְכַשֵּׁף זָר וְלֹא דוֹדוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, וְרַק נָהַג זִיּוּף בְּעַצְמוֹ וְהִתְיַמֵּר עַל שֶׁקֶר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְנוֹרָה זוֹ בְּאֶמְצָעוּתוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין שֶׁהָיָה אוֹצָר זֶה שָׁמוּר רַק לוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ סָגַר הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר אֶת הָאֲדָמָה עַל עַלַא אַלדִּין וַעֲזָבוֹ שֶׁיָּמוּת בָּרָעָב. וְהָיָה מַעֲרָבִי אָרוּר זֶה מֵאֶרֶץ אַפְרִיקָה מִן הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִי, וּמִקַּטְנוּתוֹ הָיָה לָהוּט אַחֲרֵי הַכְּשָׁפִים וְכָל לִמּוּדֵי הָרוּחוֹת, וּמְדִינַת אַפְרִיקָה מְפֻרְסֶמֶת בְּלִמּוּדִים אֵלֶּה כֻלָּם. וְלֹא פָסַק מַעֲרָבִי זֶה דוֹרֵשׁ וּמִתְלַמֵּד מִקַּטְנוּתוֹ בְעִירוֹ אַפְרִיקָה, עַד שֶׁיָּדַע בְּדִיּוּק אֶת כָּל הַלִּמּוּדִים. וּמֵרֹב מַה שֶּׁהִשִּׂיג מִן הַיְדִיעוֹת וְהַלִמּוּדִים בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּלְחָשִׁים וְהַשְׁבָּעוֹת, נִתְגַּלָּה לוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁבְּקַצְוֵי עָרֵי סִין עִיר שֶׁשְּׁמָהּ אַלְקַלְעָאס, וְשֶׁבְּעִיר זוֹ אוֹצָר חָשׁוּב שֶׁלֹּא אָצַר כְּמוֹתוֹ גַם אֶחָד מִמַּלְכֵי הָעוֹלָם, וְהַמּוּזָר בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁבְּאוֹצָר זֶה מְנוֹרָה נִפְלָאָה, שֶׁמִּי שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם בָּאָרֶץ יוֹתֵר עָשִׁיר מִמֶּנּוּ לֹא לְעֹז וְלֹא לְעשֶׁר, וְגַם הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר בְּמַלְכֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג גַּם מִקְצָת מֵעשֶׁר מְנוֹרָה זוֹ וְעֶרְכָּהּ וְכֹחָהּ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי גִלָּה בְלִמּוּדָיו וְרָאָה שֶׁמְּנוֹרָה זוֹ תַעֲלֶה בְחֶלְקוֹ שֶׁל עֶלֶם שֶׁשְּׁמוֹ עַלַא אַלדִּין, מִמּוֹצָא עָנִי, וְיָדַע שֶׁנַּעַר זֶה הוּא מֵעִיר זוֹ, וְרָאָה שֶׁקַּל הוּא לְקַחְתָּהּ, וְאֵין כָּל קשִׁי בָזֶה, בְּלִי כָל דֹּחַק. לָזֹאת הֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה לְסִין, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה עִם עַלַא אַלדִּין, וְחָשַׁב לְהַשִּׂיג מְנוֹרָה זוֹ. אַךְ עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא וְנִכְזְבָה תִקְוָתוֹ, וְאָבַד יְגִיעוֹ בַּשָּׁוְא. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת עַלַא אַלדִּין וְסָגַר בִּכְשָׁפָיו עָלָיו אֶת הָאֲדָמָה שֶׁיָּמוּת. אַךְ מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִחְיוֹת אֵין לוֹ הוֹרֵג. וְשֵׁנִית הִתְכַּוֵּן בָּזֶה הַמַּעֲרָבִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַלַא אַלדִּין וְלֹא יַעֲלֶה אֶת הַמְּנוֹרָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה. הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְחָזַר לְאַרְצוֹ אַפְרִיקָה אָבֵל, שֶׁכְּבָר נוֹאַשׁ מִתִּקְוָתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה בְעִנְיַן הַמְכַשֵּׁף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנִּסְגְּרָה בְּפָנָיו הָאֲדָמָה, הִתְחִיל קוֹרֵא לְדוֹדוֹ הַמַּעֲרָבִי, שֶׁדָּמָה שֶׁהוּא דוֹדוֹ, שֶׁיּוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ, שֶׁיַּעֲלֶה מִן הַמַּעֲבָר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָיָה קוֹרֵא, וּכְשֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה, הִכִּיר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מִרְמַת הַמַּעֲרָבִי שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ עִמּוֹ, וְשֶׁהוּא אֵינוֹ דוֹדוֹ אֶלָּא שַׁקְרָן וּמְכַשֵּׁף. נוֹאַשׁ עַלַא אַלדִּין מֵחַיָּיו, וְיָדַע הֶעָלוּב, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ מוֹצָא לַעֲלוֹת מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה. הִתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ עַל מַה שֶּׁהִגִּיעוֹ, וְאַחֲרֵי זְמַן מוּעָט קָם וְיָרַד, לִרְאוֹת אוּלַי יַרְחִיב לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה פֶתַח, שֶׁיֵּצֵא בְדַרְכּוֹ. הָיָה פוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאָה אֶלָּא הַחֲשֵׁכָה וְאַרְבָּעָה קִירוֹת סְגוּרִים עָלָיו, בִּהְיוֹת שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף סָגַר בִּכְשָׁפָיו אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת. וְאַף גַּם אֶת הַגַּן שֶׁנִּכְנַס בּוֹ עַלַא אַלדִּין סָגַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ לוֹ פֶּתַח שֶׁיֵּצֵא בְדַרְכּוֹ מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה, וִימַהֵר הַמָּוֶת לָבוֹא עָלָיו. נִתּוֹסַף דִּכְאוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְרָבְתָה אַנְחָתוֹ כְּשֶׁרָאָה הַדְּלָתוֹת כֻּלָּן נְעוּלוֹת וְגַם הַגַּן, שֶׁחָשַׁב לְהִתְנַחֵם בּוֹ קְצָת. מְצָאָן נְעוּלוֹת וְהִתְחִיל צוֹעֵק וּבוֹכֶה כְאָדָם שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתוֹ, וְחָזַר וְיָשַׁב עַל מַדְרְגוֹת הַסֻּלָּם שֶׁל הַמַּעֲבָר, שֶׁנִּכְנַס בְּדַרְכּוֹ לִפְנֵי כֵן.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין יָשַׁב עַל מַדְרֵגוֹת סֻלַּם הַמַּעֲבָר בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתוֹ. וְאוּלָם כְּבָר נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, שֶׁבִּרְצוֹתוֹ דָבָר יֹאמַר לוֹ: ‘הֱוֵה’, וְהָיָה, שֶׁכֵּן הוּא הַבּוֹרֵא הַצָּלָה מִתּוֹךְ עֶצֶם הַמְּצוּקָה. וְזֶהוּ שֶׁעַלַא אַלדִּין, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרִידוֹ הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף לַמַּעֲבָר, נָתַן לוֹ טַבַּעַת וְשָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה טַבַּעַת זוֹ תַּצִּילְךָ מִכָּל מְצוּקָה, כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּצָרוֹת אוֹ פְּגָעִים, וְתַרְחִיק מֵעָלֶיךָ אֶת הַצָּרוֹת כֻּלָּן, וְתִהְיֶה בְעֶזְרְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה”. וְהָיָה זֶה בִגְזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְהַצָּלַת עַלַא אַלדִּין. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עַלַא אַלדִּין יוֹשֵׁב וֶנֶאֱנָח וּבוֹכֶה עַל מַצָּבוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתוֹ מִן הַחַיִּים וְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו הַצַּעַר, הִתְחִיל מְפָרֵךְ בְּיָדָיו מֵעֹז אֶבְלוֹ, כְּמִנְהַג הָאֲבֵלִים, וּמֵרִים יָדָיו וּמִתְחַנֵּן אֶל אֱלֹהִים וְאוֹמֵר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהַּ אֶלָּא אַתָּה לְבַדְּךָ, הָאַדִּיר וְהַכֹּל יָכוֹל, כַּבִּיר הַכֹּחַ וּמְחַיֶּה הַמֵּתִים, עוֹשֶׂה כָל אֲשֶׁר חָפֵץ וּמוֹצִיאוֹ לְפֹעַל, מֵסִיר הַצָּרוֹת וְהַקְּשָׁיִים וּמְגוֹלֵל אוֹתָם, אַתָּה מְנָת גּוֹרָלִי וְאַתָּה הַיֶּשַׁע הַטּוֹב. וּמֵעִיד אָנֹכִי שֶׁמֻּחַמָּד עַבְדְּךָ וּשְׁלִיחֲךָ. אֱלֹהַי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי בִּזְכוּת כְּבוֹדוֹ אֶצְלְךָ שֶׁתְּחַלְּצֵנִי מִצָּרָתִי”. פָּגַע בִּפְרִיכָתוֹ אֶת יָדָיו בַּטַּבַּעַת, וּמִיַּד הִתְיַצֵּב לְפָנָיו עֶבֶד וְאָמַר לוֹ: “הִנְנִי עַבְדְּךָ מוּכָן לְשֵׁרוּתְךָ, בַּקֵּשׁ כָּל מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁכֵּן אֲנִי עֶבֶד לָזֶה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַטַּבַּעַת, טַבַּעַת אֲדוֹנִי”. הִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין וְרָאָה שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא מֵרוּחוֹת אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה, עוֹמֵד לְפָנָיו³, וְנִבְהַל מִפְּנֵי מַרְאֵהוּ הַמַּבְהִיל. וְאוּלָם כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הָעֶבֶד אוֹמֵר לוֹ: “בַּקֵּשׁ כָּל מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי עַבְדְּךָ מִשּׁוּם שֶׁטַּבַּעַת אֲדוֹנִי בְיָדְךָ”, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ וְהִרְהֵר בְּדִבְרֵי הַמַּעֲרָבִי אֵלָיו בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַטַּבַּעַת. שָׂמַח מְאֹד וְאִמֵּץ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד אֲדוֹן הַטַּבַּעַת, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲלֵנִי מֵעַל לִפְנִי הָאֲדָמָה”. וּמִיָּד, בְּטֶרֶם גָּמַר דְּבָרָיו אֵלֶּה, וְהִנֵּה הָאָרֶץ נִפְתְּחָה וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ עַל שַׁעַר הָאוֹצָר מִבַּחוּץ, וְהוּא מֵעַל לִפְנֵי הָעוֹלָם. רָאָה עַלַא אַלדִּין אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם, אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלשָׁה יָמִים מִתַּחַת לָאֲדָמָה, כְּשֶׁיָּשַׁב בָּאוֹצָר בַּחֲשֵׁכָה, וְהִתְחִיל אוֹר הַיּוֹם לְהַכּוֹת עַל פָּנָיו וְזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִפְתֹּחַ אֶת עֵינָיו, אֶלָּא הָיָה פוֹתְחָן מְעַט וְעוֹצְמָן מְעַט, עַד שֶׁחָזְקוּ עֵינָיו וְהִתְרַגְּלוּ לָאוֹר, וְנִשְׁתַּחְרְרוּ עֵינָיו מִן הַחֲשֵׁכָה.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אַחֲרֵי יְצִיאָתוֹ מִן הָאוֹצָר זְמַן מֻעָט, פָּקַח עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשָׂמַח מְאֹד, וְאוּלָם תָּקְפָה אוֹתוֹ תְמִיהָה שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ מֵעַל לְדֶלֶת הָאוֹצָר, שֶׁיָּרַד בּוֹ בִּזְמַן שֶׁפָּתַח אוֹתוֹ הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, וְהַדֶּלֶת קְבוּעָה בִמְקוֹמָהּ וְהָאֲדָמָה מָשְׁוָה עָלֶיהָ, וְאֵין בָּהּ סִימָן שֶׁל דֶּלֶת כְּלָל וְעִקָּר. גָּדְלָה תְמִיהָתוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְדָמָה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא בְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִסְתַּכֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ בָּעֵצִים וּבָעֲנָפִים, בְּמָקוֹם שֶׁקִּטֵּר בּוֹ וְלָחַשׁ הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף. פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְרָאָה אֶת הַגַּנִּים מֵרָחוֹק, וְהִסְתַּכֵּל בַּדֶּרֶךְ וְהִכִּירָהּ שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁבָּא בָהּ. הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁהוֹצִאוֹ מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה וְהִצִּילוֹ מִן הַמָּוֶת אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְרְתָה תִקְוָתוֹ מִן הַחַיִּים. קָם וְהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ לָעִיר שֶׁהִכִּיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ וְהָלַךְ לְבֵיתָם וְנִכְנַס אֵצֶל אִמּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ, הִנֵּה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁאָפְפָה אוֹתוֹ עַל הַצָּלָתוֹ, נָפַל עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי אִמּוֹ מִתְעַלֵּף מִפַּחְדּוֹ וּמִן הָעֲיֵפוּת אֲשֶׁר סָבַל מִמֶּנָּה וּמֵעָצְמַת שִׂמְחָתוֹ וְרַעֲבוֹנוֹ. וְאִמּוֹ הָיְתָה אֲבֵלָה מֵאָז עָזַב אוֹתָהּ, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בּוֹכָה וְנֶאֱנַחַת עָלָיו. וּכְשֶׁרָאַתְהוּ נִכְנָס אֵלֶיהָ שָׂמְחָה בוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְאוּלָם אָפַף אוֹתָהּ הַיָּגוֹן כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ נוֹפֵל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. וְאוּלָם הִיא לֹא נִתְרַשְּׁלָה, אֶלָּא מִיָּד מִהֲרָה וְזִלְּפָה עַל פָּנָיו מַיִם וּבִקְּשָׁה מִשְּׁכֵנֶיהָ קְצַת מֵי וְרָדִים וְנָתְנָה לוֹ לְהָרִיחַ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר קְצָת בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה שֶׁתָּבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, זֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי דָבָר כָּל עִקָּר”. קָמָה אִמּוֹ וְהֵכִינָה לוֹ מִן הַנִּמְצָא אֶצְלָהּ וְשָׂמָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם בְּנִי וְהֵיטִיב לִבְּךָ, וּכְשֶׁתָּנוּחַ הַגֵּד לִי מָה אֵרַע לְךָ וּמַה פָּגַע בְּךָ, בְּנִי, וַאֲנִי לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שָׁאַתָּה עָיֵף כָּעֵת”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָכַל וְהֵיטִיב לִבּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנָּח וְנָשַׁם לִרְוָחָה, אָמַר לְאִמּוֹ: “אִמִּי, טְרוּנְיָה רַבָּה לִי עָלַיִךְ עַל שֶׁעָזַבְתְּ אוֹתִי לְאִישׁ אָרוּר זֶה, שֶׁהִתְאַמֵּץ לְאַבְּדֵנִי, וּכְבָר בִּקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי. וּדְעִי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת בְּעֵינַי מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ הָאָרוּר, שֶׁהָיָה בָרוּר לָךְ שֶׁהוּא דוֹדִי אֲחִי אָבִי, אִלּוּלֵא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהִצִּילַנִי מִמֶּנּוּ. אֲנִי וְאִמִּי רֻמֵּינוּ עַל יָדוֹ, בָּזֶה שֶׁהִבְטִיחַ הָאָרוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמִּי טוֹבָה, וּבָזֶה שֶׁהָיָה מַרְאֶה לִי חִבָּה. דְּעִי אִמִּי שֶׁאִישׁ מַעֲרָבִי מְכַשֵּׁף זֶה אָרוּר הוּא וְשַׁקְרָן וְרַמַּאי וּמוֹלִיךְ שׁוֹלָל וְצָבוּעַ, בְּמִדָּה שֶׁגַּם הַשְּׂטָנִים שֶׁמִתַּחַת לָאָרֶץ אֵינָם כָּמוֹהוּ. יִקְלֶנּוּ אֱלֹהִים עִם כָּל סְפָרָיו יַחַד. שִׁמְעִי, אִמִּי, מַה שֶּׁעָשָׂה הָאָרוּר הַזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ אֱמֶת וָצֶדֶק. צְאִי וּרְאִי מַה שֶּׁרִמָּה אוֹתָנוּ הָאָרוּר בְּהַבְטָחוֹתָיו שֶׁהִבְטִיחַ לִי אוֹתָן שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמִּי כָל טוֹב. וּרְאִי אוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה מַרְאֶה אוֹתָהּ לִי. וְלֹא עָשָׂה כָל זֶה אֶלָּא כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, וְהָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לְהָרְגֵנִי, וְהַתּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתִי. דְּעִי, אִמִּי, וְשִׁמְעִי מַה שֶּׁעָשָׂה אָרוּר זֶה”. סִפֵּר עַלַא אַלדִּין לְאִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה מֵעֶצֶם שִׂמְחָתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיד לָהּ כָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, מֵאָז נִפְרַד מִמֶּנָּה, וְכֵיצַד הוֹבִיל אוֹתוֹ⁴ הַמַּעֲרָבִי אֶל הָהָר שֶׁבּוֹ הָאוֹצָר, וְכֵיצַד לָחַשׁ לְחָשָׁיו וְקִטֵּר קְטָרְתּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “וְאַחַר־כָּךְ, אִמִּי, הִכַּנִי בְיָדוֹ עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי מִכְּאֵבִי שֶׁבָּא לִי מִמֶּנּוּ. וּכְבָר עֲבָרַנִי פַחַד גָּדוֹל כְּשֶׁנִּבְקַע הָהָר וְנִפְתְּחָה הָאֲדָמָה לְפָנַי בִכְשָׁפָיו, וְנִבְהַלְתִּי וּפָחַדְתִּי מִקּוֹל הָרַעַם שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְהַחשֶׁךְ שֶׁבָּא כְּשֶׁקִּטֵּר קְטֹרֶת וְלָחַשׁ לְחָשִׁים, וּבִקַּשְׁתִּי לִבְרֹחַ כְּשֶׁרָאִיתִי בַלָּהוֹת אֵלּוּ מִפַּחְדִּי. וּכְשֶׁרָאַנִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ, חֲרָפַנִי וְהִכַּנִי. וְעָשָׂה זֹאת בִּהְיוֹת שֶׁגַּם אִם הָאוֹצָר נִפְתָּח, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָרֶדֶת לְתוֹכוֹ בְעַצְמוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא נִפְתַּח אֶלָּא לְפָנַי מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹצָר הוּא לִשְׁמִי וְאֵינוֹ לוֹ. וְעָשָׂה זֹאת בִּגְלַל זֶה שֶׁהוּא הַמְכַשֵּׁף הַטָּמֵא יָדַע, שֶׁהָאוֹצָר הַזֶּה לֹא יִפָּתַח אֶלָּא לְפָנַי, וְשֶׁהָעשֶׁר הַזֶּה שָׁמוּר לִי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין סִפֵּר לְאִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף וְאָמַר לָהּ: “אַחֲרֵי שֶׁהִכַּנִי, הִשְׁתַּדֵּל לְפַיְּסֵנִי כְּדֵי לְהוֹרִידֵנִי אֶל הָאוֹצָר אֲשֶׁר נִפְתַּח וְיַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, וּכְשֶׁהוֹרִידַנִי נָתַן לִי טַבַּעַת וְשָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעִי. וְהָיְתָה טַבַּעַת זוִֹ לִפְנֵי כֵן בְּיָדוֹ, יָרַדְתִּי לָאוֹצָר וּמָצָאתִי אַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת כֻּלָּם מְלֵאִים זָהָב וָכֶסֶף וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא שֶׁכָּל זֶה אֵינוֹ כְלוּם, וְצִוַּנִי הָאָרוּר שֶׁלֹּא אֶטֹּל מִזֶּה כְלוּם. נִכְנַסְתִּי אַחֲרֵי זֶה לְגַן גָּדוֹל כֻּלּוֹ עֵצִים גְּבֹהִים וּפֵרוֹתָיו יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לִטְרֹף אֶת הַדַּעַת, אִמִּי. כֻּלָּם בְּדֹלַח בִּצְבָעִים מִצְבָעִים שׁוֹנִים. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ מְנוֹרָה זוֹ, לְקַחְתִּיהָ מִיָּד וְכִבִּיתִי אוֹתָהּ וְשָׁפַכְתִּי מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ”. הוֹצִיא עַלַא אַלדִּין מֵחֵיקוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לְאִמּוֹ, וְכָזֹאת הֶרְאָה לָהּ אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁהֱבִיאָן מִן הַגַּן, וְהָיוּ שְׁנֵי כִיסִים גְּדוֹלִים מְלֵאִים מֵאוֹתָן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאֵין בְּנִמְצָא אֵצֶל מַלְכֵי הָעוֹלָם גַּם אַחַת מֵהֶן, וְשֶׁעַלַא אַלדִּין לֹא יָדַע עֶרְכָּן, אֶלָּא הָיָה חוֹשְׁבָן שֶׁהֵן זְכוּכִית אוֹ בְדֹלַח. אַחַר־כָּךְ אָמַר עַלַא אַלדִּין לְאִמּוֹ: “וְאַחֲרֵי שֶׁהֵבֵאתִי, אִמִּי, אֶת הַמְּנוֹרָה וְהִגַּעְתִּי לִפְתֹּחַ הָאוֹצָר, וְקָרָאתִי לַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כְדוֹד לִי, שֶׁיִּתֵּן לִי יָדוֹ וְיִמְשְׁכֵנִי שֶׁאֶעֱלֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי נוֹשֵׂא דְבָרִים כְּבֵדִים, וְלֹא הָיָה לִי כֹחַ לַעֲלוֹת לְבַדִּי, לֹא נָתַן לִי יָדוֹ אֶלָּא אָמַר לִי: ‘תֵּן הַמְּנוֹרָה שֶׁעִמְּךָ וְאַחַר־כָּךְ אֶתֵּן לְךָ אֶת יָדִי וְאַעֲלֶה אוֹתְךָ’. וַאֲנִי בִהְיוֹת שֶׁנָּשָׂאתִי אֶת הַמְּנוֹרָה בְּתוֹךְ חֵיקִי וְהַכִּיסִים מִבַּחוּץ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ לְתִתָּהּ לוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘דּוֹדִי, אֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ אֶת הַמְּנוֹרָה. כְּשֶׁאֶעֱלֶה אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ’. אַךְ הוּא לֹא חָשַׁב לְהַעֲלוֹת אוֹתִי, וְלֹא הָיָה חֶפְצוֹ אֶלָּא הַמְּנוֹרָה, וְהָיְתָה כַוָּנָתוֹ לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וְלִסְגֹּר בְּפָנַי אֶת הָאָרֶץ וּלְהָמִית אוֹתִי, כְּפִי שֶׁעָשָׂה בָאַחֲרוֹנָה. זֶהוּ, אִמִּי, מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵאֵת הַטָּמֵא הַמְכַשֵּׁף”. סִפֵּר לָהּ עַלַא אַלדִּין כָּל הַדָּבָר עַד סוֹפוֹ, וְהִתְחִיל לְחָרֵף אֶת הַמַּעֲרָבִי בְּכָל זַעַם וּשְׂרֵפַת הַלֵּב וְאוֹמֵר: “הוֹי, מִי הוּא הָאָרוּר הַזֶּה, הַמְכַשֵּׁף הַטָּמֵא, הַגַּזְלָן, קְשֵׁה הַלֵּב, חֲסַר כָּל רֶגֶשׁ אֱנוֹשִׁי, צָבוּעַ וַחֲסַר כָּל רַחֲמִים וְחֶמְלָה?”

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דִבְרֵי בְנָהּ וּמַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, אָמְרָה לוֹ: “אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, כּוֹפֵר הוּא וְצָבוּעַ מַשְׁמִיד בְּנֵי־הָאָדָם בִּכְשָׁפָיו. וְאוּלָם הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, בְּנִי, שֶׁהִצִּילְךָ מֵעָרְמָתוֹ וְרַמָּאוּתוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף זֶה הָאָרוּר, שֶׁהָיִיתִי מְדַמָּה שֶׁהוּא בֶאֱמֶת דּוֹדְךָ”. וְעַלַא אַלדִּין בִּהְיוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא יָשֵׁן כְּלָל, וּמָצָא עַצְמוֹ אֲחוּז תְּנוּמָה, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן. קָם וְיָשֵׁן וְכָזֹאת יָשְׁנָה אִמּוֹ אַחֲרָיו. וְלֹא פָסַק עַלַא אַלדִּין לִישֹׁן, וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בַיּוֹם הַשֵּׁנִי קָרוֹב לַצָּהֳרַיִם. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בִּקֵּשׁ מִיַּד מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, אֵין אֶצְלִי כְלוּם לָתֵת לְךָ שֶׁתֹּאכְלֶנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי אֶתְמוֹל, כְּבָר אֲכַלְתִּיו. וְאוּלָם הַמְתֵּן קְצָת שֶׁאֶצְלִי כָּאן קְצָת מַטְוֶה, וַאֲנִי מוֹרִידָתוֹ לַשּׁוּק לְמָכְרוֹ וְאֶקְנֶה לְךָ בָּזֶה מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אִמִּי, שִׁמְרִי אֶת הַמַּטְוֶה אַל תִּמְכְּרִיהוּ. וְאוּלָם תְּנִי לִי אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵבֵאתִי, שֶׁאָקוּם וְאֶמְכְּרֶנָּה וְאֶקְנֶה בִמְחִירָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל. וְחוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁהַמְּנוֹרָה תָּבִיא מְחִיר רַב יוֹתֵר מִן הַמַּטְוֶה”. קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְהֵבִיאָה אֶת הַמְּנוֹרָה, וּמָצְאָה אוֹתָהּ מְלֻכְלֶכֶת מְאֹד. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי הַמְּנוֹרָה. וְאוּלָם הִיא מְלֻכְלֶכֶת וּכְשֶׁנִּרְחַץ אוֹתָהּ וּנְמָרֵק אוֹתָהּ תִּמָּכֵר בִּמְחִיר רַב יוֹתֵר”. קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְלָקְחָה בְיָדָהּ קְצָת חוֹל וְהָיְתָה מְמָרֶקֶת בּוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה. לֹא מָרְקָה אוֹתָהּ אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁנִּגְלָה עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַשֵּׁדִים, צוּרָתוֹ צוּרָה מַבְהִילָה וְקוֹמָתוֹ רְחָבָה, וְהוּא כְאִלּוּ הוּא מִן הָעֲנָקִים, וְאָמַר לָהּ: “אִמְרִי, מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי. הֲרֵי אֲנִי עַבְדֵּךְ וְעֶבֶד זֶה שֶׁבְּיָדוֹ הַמְּנוֹרָה, וְלֹא רַק אֲנִי בִלְבַד אֶלָּא כָל עַבְדֵי הַמְּנוֹרָה הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר בְּיָדֵךְ”. נִבְהֲלָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְאָחַז אוֹתָהּ פַּחַד וְנִדְבַּק לְשׁוֹנָהּ לְחִכָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה צוּרָה מַבְהִילָה זוֹ, וְלֹא יָכְלָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹת צוּרַת רוּחוֹת כְּמוֹ זוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לֹא יָכְלָה מִפַּחְדָּהּ לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַמְבֻקָּשׁ, אֶלָּא נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת מִבֶּהָלָתָהּ. וְהָיָה בְנָהּ עַלַא אַלדִּין עוֹמֵד מֵרָחוֹק, וּכְבָר רָאָה אֶת הַשֵּׁד שֶׁל הַטַּבַּעַת כְּשֶׁשִּׁפְשֵׁף אוֹתָהּ בִּהְיוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאוֹצָר. וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁד לְאִמּוֹ, מִהֵר חִישׁ וְלָקַח אֶת הַמְּנוֹרָה מִיָּד אִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד הַמְּנוֹרָה, אֲנִי רָעֵב, וּרְצוֹנִי שֶׁתָּבִיא לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֹכַל, וְשֶׁיִהְיֶה דָבָר טוֹב לְמַעְלָה מִן הַמְבֻקָּשׁ”. נֶעְלַם הַשֵּׁד הֶרֶף עַיִן וְהֵבִיא לוֹ שֻׁלְחָן גָּדוֹל וִיקַר־עֵרֶךְ שֶׁל כֶּסֶף, וּשְׁנֵי בַקְבּוּקֵי יַיִן צָלוּל וְיָשָׁן וְלֶחֶם לָבָן מִשֶּׁלֶג, וְשָׂם אוֹתָם לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין וְנֶעְלַם. קָם עַלַא אַלדִּין⁵ וְהִזְלִיף עַל פְּנֵי אִמּוֹ מֵי וְרָדִים וְנָתַן לָהּ לְהָרִיחַ מִן הַצְּמָחִים הָרֵיחָנִיִּים הַזַּכִּים, וְהִתְעוֹרְרָה. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, קוּמִי שֶׁנֹּאכַל מִן הָאֹכֶל הַזֶּה, אֲשֶׁר הִרְחִיב לָנוּ בוֹ אֶלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין שֻׁלְחָן גָּדוֹל זֶה וְהוּא מִכֶּסֶף, אָחֲזָה אוֹתָהּ הִשְׁתָּאוּת לַדָּבָר הַזֶּה וְאָמְרָה לִבְנָהּ: “מִי הוּא זֶה הַנָּדִיב הָאָצִיל אֲשֶׁר חָשַׁב עַל רַעֲבוֹנֵנוּ וְעָנְיֵנוּ, וְנוֹטֶה לָנוּ חֶסֶד? נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁהַשֻּׂלְטָאן נוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבֵנוּ וְעָנְיֵנוּ, וְשָׁלַח לָנוּ שֻׁלְחָן זֶה”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵין זוֹ עֵת לִשְׁאֵלוֹת, קוּמִי וְנֹאכַל, שֶׁרְעֵבִים אֲנַחְנוּ”. קָמוּ וְיָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן וְהָיוּ אוֹכְלִים. כְּשֶׁטָּעֲמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין מִן הָאֹכֶל הַזֶּה, שֶׁמִּיָּמֶיהָ וּמֵעוֹלָם לֹא אָכְלָה כָמוֹהוּ, אָכְלוּ מַהֵר בְּכָל תֵּאָבוֹן מֵעָצְמַת רַעֲבוֹנָם. וּמִלְּבַד זֶה הָיָה הָאֹכֶל כְּמַאֲכָל הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים. וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אִם שֻׁלְחָן זֶה יְקַר הַמְּחִיר הוּא אִם לָאו, שֶׁלֹּא רָאוּ מִימֵיהֶם דְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל וְשָׂבְעוּ, וְנִשְׁאַר אֶצְלָם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהֶם לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב וְגַם לַיּוֹם הַשֵּׁנִי, קָמוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ. פָּנְתָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אֶל בְּנָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, סַפֵּר לִי, מַה זֶּה קָּרָה עִם הָעֶבֶד הַשֵּׁד? הֲרֵי עַכְשָׁו אָכַלְנוּ, תּוֹדָה לָאֵל, וְשָׂבַעְנוּ דַיֵּנוּ מִטּוּבוֹ, וְאֵין לְךָ תּוֹאֲנָה לֵאמֹר: ‘רָעֵב אֲנִי’”. סִפֵּר לָהּ עַלַא אַלדִּין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין הָעֶבֶד, כְּשֶׁנָּפְלָה הִיא מִתְעַלֶּפֶת מִפַּחְדָּהּ. תָּמְהָה תְּמִיהָה רַבָּה וְאָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת הִיא, וְאוּלָם אִם גַּם נָכוֹן שֶׁשֵּׁדִים בָּאִים אֶל בְּנֵי־אָדָם, הֲרֵי אֲנִי, בְּנִי, לֹא רְאִיתִים בְּכָל יְמֵי חַיַּי, וְחוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁזֶּה הוּא שֶׁהִצִּילְךָ בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ בְּתוֹךְ הָאוֹצָר”. אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא זֶה, אִמִּי. הָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁנִּרְאָה אֵלַיִךְ הוּא עֶבֶד הַמְּנוֹרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה, בְּנִי?” אָמַר לָהּ: “עֶבֶד זֶה צוּרָתוֹ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁל הַהוּא. וְהַהוּא הָיָה מְשָׁרֵת הַטַּבַּעַת, וְזֶה שֶׁרְאִיתִיהוּ אַתְּ הוּא עֶבֶד הַמְּנוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְיָדֵךְ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר לְאִמּוֹ: “אִמִּי, הָעֶבֶד שֶׁנִּרְאָה לָךְ הוּא עֶבֶד הַמְּנוֹרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּיו, אָמְרָה: “אִם כָּךְ הֲרֵי אוֹתוֹ אָרוּר שֶׁנִּרְאָה לִי, וְשֶׁכִּמְעַט הֱמִיתַנִי מִפַּחְדִּי מִפָּנָיו, הוּא הוּא זֶה שֶׁל הַמְּנוֹרָה”. אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵעִמְּךָ, בְּנִי, וּמַשְׁבִּיעָתְךָ בֶּחָלָב שֶׁיָּנַקְתָּ מִמֶּנִּי, שֶׁתַּשְׁלִיךְ מִמְּךָ וָהָלְאָה אֶת הַמְּנוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַטַּבַּעַת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גּוֹרְמִים פַּחַד גָּדוֹל לָנוּ, וְלֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לִרְאוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאָסוּר עָלֵינוּ לְהִתְרָעוֹת אִתָּם, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, מַזְהִיר אוֹתָנוּ מִפְּנֵיהֶם”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, דְּבָרַיִךְ הֵם עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. וְאוּלָם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאָמַרְתְּ אִי־אֶפְשָׁר לִי. אִי־אֶפְשָׁר לִי לְאַבֵּד לֹא אֶת הַמְּנוֹרָה וְלֹא אֶת הַטַּבַּעַת, אַחֲרֵי שֶׁרָאִית מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמָּנוּ מִן הַטּוֹב, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ רְעֵבִים. וּדְעִי אִמִּי, שֶׁמַּעֲרָבִי זֶה הַשַּׁקְרָן וְהַמְכַשֵּׁף, כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לָאוֹצָר, לֹא בִקֵּשׁ מְאוּמָה לֹא מִזָּהָב וְלֹא מִכֶּסֶף, שֶׁהָיוּ אַרְבַּעַת הַמְּקוֹמוֹת מְלֵאִים מֵהֶם, וְלֹא צִוַּנִי אֶלָּא זוֹ בִלְבַד שֶׁאָבִיא לוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע עֹצֶם תּוֹעַלְתָּהּ. וְאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד, לֹא הָיָה עָמֵל וְיָגֵעַ וּבָא מֵאַרְצוֹ לְאֶרֶץ זוֹ לְבַקְּשָׁהּ. וְאַף לֹא הָיָה סוֹגֵר עָלַי אֶת הָאוֹצָר, כְּשֶׁחָסֵר הָיָה אֶת הַמְּנוֹרָה, בַּאֲשֶׁר לֹא נְתַתִּיהָ לוֹ. עָלֵינוּ מֻטָּל אֵפוֹא, אִמִּי, שֶׁנִּתֵּן דַּעְתֵּנוּ עַל הַמְּנוֹרָה הַזֹּאת וְנִשְׁמֹר עָלֶיהָ, שֶׁכֵּן הִיא פַרְנָסָתֵנוּ וְהִיא עָשְׁרֵנוּ, וְעָלֵינוּ שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹתָהּ לְשׁוּם אָדָם וּכְמוֹ כֵן בַּאֲשֶׁר לַטַּבַּעַת אִי־אֶפְשָׁר לִי לַהֲסִירָהּ מֵעַל אֶצְבָּעִי, שֶׁכֵּן אִלּוּלֵא טַבַּעַת זוֹ לֹא הָיִית רוֹאָה אוֹתִי בַּחַיִּים, אֶלָּא הָיִיתִי מֵת מִתַּחַת לָאֲדָמָה בְּתוֹךְ הָאוֹצָר. וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר לִי לַהֲסִירָהּ מִיָּדִי, וּמִי יוֹדֵע מַה הוּא אֲשֶׁר יִקְרֶה לִי בִּרְבוֹת הַיָּמִים, מִכְשׁוֹל אוֹ צָרָה אוֹ מְאֹרָע מִן הַמְּאֹרָעוֹת הַמַּזִּיקִים, שֶׁטַּבַּעַת זוֹ תַּצִּילֵנִי מֵהֶם, וְאוּלָם מִתּוֹךְ זֶה שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד אֶת רְצוֹנֵךְ, הֲרֵינִי מֵסִיר מִלְּפָנַיִךְ מְנוֹרָה זוֹ, וְלֹא אֶתֵּן שֶׁתִּרְאִי אוֹתָהּ עוֹד אַחֲרֵי זֶה לְעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ דְבָרָיו, וּבָחֲנָה אוֹתָם, מָצְאָה שֶׁהֵם אֱמֶת, וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ. וְאוּלָם מִצִּדִּי אֲנִי, הֲרֵי אֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹתָם עוֹד לְעוֹלָם, וְאֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹת נֶגֶד עֵינַי אוֹתוֹ מַרְאֶה אָיֹם שֶׁרְאִיתִיו”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין וְאִמּוֹ הָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמַּאֲכָל שֶׁהֵבִיא הַשֵּׁד שְׁנֵי יָמִים, וְאַחַר־כָּךְ כָּלָה. וּכְשֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלָם מַשֶּׁהוּ שֶׁיֹּאכְלוּהוּ, קָם וְלָקַח צַלַּחַת מִן הַצַּלָּחוֹת שֶׁהֵבִיא אוֹתָם הָעֶבֶד עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהָיוּ זָהָב מְזֻקָּק, וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין לֹא יָדַע מַה הֵם, וְהָלַךְ עִמָּהּ לַשּׁוּק. רָאָה אוֹתוֹ אָדָם יְהוּדִי נִתְעָב מִן הַשְּׂטָנִים. נָתַן לוֹ אֶת הַצַּלַּחַת, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַיְּהוּדִי, לָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין הַצִּדָּה, שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ אָדָם, וְהִסְתַּכֵּל בַּצַּלַּחַת בְּדִיּוּק, וּמְצָאָהּ שֶׁל זָהָב מְזֻקָּק. וְאוּלָם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אִם עַלַא אַלדִּין יוֹדֵעַ עֵרֶךְ הַצַּלַּחַת אוֹ שֶׁהוּא תַם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר בָּזֶה. אָמַר לוֹ: “בְּכַמָּה, אֲדוֹנִי, צַלַּחַת זוֹ?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אַתָּה הַיּוֹדֵעַ כַּמָּה הִיא שָׁוָה”. נָבוֹךְ הַיְּהוּדִי וְלֹא יָדַע כַּמָּה יִתֵּן בַּעֲדָהּ לְעַלַא אַלדִּין, בִּהְיוֹת שֶׁעַלַא אַלדִּין הֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּטִיב מִסְחָר. שָׁקַל הַיְּהוּדִי בְדַעְתּוֹ לָתֵת לוֹ מְעַט, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁעַלַא אַלדִּין יוֹדֵעַ עֶרְכָּהּ. שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ לָתֵת לוֹ הַרְבֵּה, וְאוּלָם אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁנִּבְעַר הוּא מִדַּעַת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֶרְכָּהּ”. הוֹצִיא מִכִּיסוֹ דִינָר זָהָב וּנְתָנוֹ לוֹ. כְּשֶׁרָאָה עַלַא אַלדִּין אֶת הַדִּינָר בְּיָדוֹ, נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ מַהֵר. הִכִּיר הַיְּהוּדִי שֶׁהַנַּעַר אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעֵרֶךְ הַצַּלַּחַת וְהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְמוּרָה עַל זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ דִינָר זָהָב, וְלֹא נָתַן לוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל שִׁשִּׁים פְּרוּטָה. לֹא נִתְעַכֵּב עַלַא אַלדִּין וְהָלַךְ מִיָּד אֶל הַנַּחְתּוֹם וְקָנָה מִמֶּנּוּ לֶחֶם וּפָרַט אֶת הַדִּינָר וְלָקַח אֶת הַמָּעוֹת וְהָלַךְ אֶל אִמּוֹ, וְנָתַן לָהּ אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת עֹדֶף הַדִּינָר, וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, לְכִי וּקְנִי לָנוּ, מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. קָמָה אִמּוֹ וְהָלְכָה וְקָנְתָה כָּל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לוֹ, וְאָכְלוּ וְנֶהֱנוּ. הָיָה עַלַא אַלדִּין בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה כָלֶה מְחִיר צַלַּחַת אַחַת נוֹטֵל צַלַּחַת אַחֶרֶת וּמוֹלִיכָהּ אֶל הַיְּהוּדִי. וְקָנָה מִמֶּנּוּ הַיְּהוּדִי הָאָרוּר כָּל אֵלֶּה הַצַּלָּחוֹת בִּמְחִיר מִצְעָר. וְהָיָה הַיְּהוּדִי מְבַקֵּשׁ גַּם לְהַפְחִית מִן הַמְּחִיר, וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה דִינָר, פָּחַד, שֶׁאִם יַפְחִית לוֹ, יֵלֵךְ הַנַּעַר וְיִמְכְּרֶנָּה לְזוּלָתוֹ, וְיַפְסִיד אוֹתוֹ הָרֶוַח הָרַב. לֹא פָסַק עַלַא אַלדִּין מוֹכֵר צַלַּחַת אַחֲרֵי צַלַּחַת עַד שֶׁמָּכַר אֶת כָּל הַצַּלָּחוֹת, וְנִשְׁאַר אֶצְלוֹ אַךְ וְרַק הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיוּ עָלָיו הַצַּלָּחוֹת. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה גָדוֹל וְכָבֵד, הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת הַיְּהוּדִי הַבַּיְתָה, וְהוֹצִיא לוֹ אֶת הַשֻּׁלְחָן. וּבִזְמַן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּגָדְלוֹ נָתַן לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים. לָקַח אוֹתָם עַלַא אַלדִּין וְהָלַךְ לוֹ הַיְּהוּדִי. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מִתְפַּרְנֵס הוּא וְאִמּוֹ מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּינָרִים, עַד שֶׁאָזְלוּ. קָם עַלַא אַלדִּין וְהוֹצִיא אֶת הַמְּנוֹרָה וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ, וְיָצָא אֵלָיו הָעֶבֶד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ לִפְנֵי כֵן.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהָעֶבֶד הַשֵּׁד מְשָׁרֵת הַמְּנוֹרָה אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “בַּקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי עַבְדְּךָ וְעֶבֶד כָּל מִי שֶׁעִמּוֹ הַמְּנוֹרָה”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “חֶפְצִי הוּא שֶׁתָּבִיא לִי שֻׁלְחַן אֹכֶל כָּזֶה שֶׁהֵבֵאתָ לִי לִפְנֵי כֵן, שֶׁרָעֵב אֲנִי”. וּכְהֶרֶף עַיִן הֵבִיא לוֹ הָעֶבֶד אֶת הַשֻּׁלְחָן, כָּזֶה שֶׁהֵבִיא לוֹ לִפְנֵי כֵן, וְעָלָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה צַלָּחוֹת מִן הַצַּלָּחוֹת הַמְפֹאָרוֹת וּבָהֶן מִמַּאַכְלֵי מַעֲדַנִּים, וְעַל הַשֻּׁלְחָן גַּם בַּקְבּוּקֵי יַיִן יָשָׁן וְלֶחֶם נָקִי. וְאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין כְּבָר הִקְדִּימָה וְיָצְאָה, כְּשֶׁיָּדְעָה שֶׁבְּנָהּ רְצוֹנוֹ לְשַׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִרְאֶה אֶת הַשֵּׁד פַּעַם שְׁנִיָּה. וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט נִכְנְסָה וְהִסְתַּכְּלָה בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה הַמָּלֵא צַלְּחוֹת כֶּסֶף, וְרֵיחַ הָאֹכֶל הַמְשֻׁבָּח בַּבַּיִת כֻּלּוֹ. הִתְפַּלְּאָה וְשָׂמְחָה. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “הַבִּיטִי, אִמִּי אַתְּ אָמַרְתְּ לִי שֶׁאַשְׁלִיךְ אֶת הַמְּנוֹרָה, הַבִּיטִי אֵפוֹא וּרְאִי אֶת תּוֹעֲלִיּוֹת הַמְּנוֹרָה”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים טוּבוֹ, וְאוּלָם אֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹתוֹ”. יָשְׁבוּ עַלַא אַלדִּין הוּא וְאִמּוֹ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ דֵי שָׂבְעָם וְשָׁמְרוּ מַהּ שֶּׁנּוֹתַר אֶצְלָם לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁכָּלָה מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָם מִן הַמַּאֲכָל, קָם עַלַא אַלדִּין וְנָטַל צַלַּחַת מִצַּלְּחוֹת הַשֻּׁלְחָן מִתַּחַת לִבְגָדָיו וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַיְּהוּדִי לִמְכֹּר אוֹתָהּ לוֹ. וְעַל־פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּת שֶׁל צוֹרֵף זָהָב, וְהָיָה זֶה אִישׁ יָשָׁר, חָסִיד וִירֵא אֱלֹהִים. כְּשֶׁרָאָה הַצּוֹרֵף הַזָּקֵן אֶת עַלַא אַלדִּין, שְׁאָלוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וּכְבָר רְאִיתִיךָ פְעָמִים רַבּוֹת כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר מִכָּאן וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם אָדָם יְהוּדִי, וּרְאִיתִיךָ נוֹתֵן לוֹ אֵיזֶה חֲפָצִים, וְדוֹמַנִי שֶׁגַּם עַכְשָׁו עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ, וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ לִמְכֹּר לוֹ מַה שֶּׁאִתְּךָ. וְאִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּנִי, שֶׁמָּמוֹנָם שֶׁל הַמֻּסְלִמִים הַמְיַחֲדִים אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מֻתָּר לַיְּהוּדִים, וְתָמִיד הֵם מְרַמִּים אֶת הַמֻּסְלִמִים, וּבִפְרָט אוֹתוֹ יְהוּדִי אָרוּר, שֶׁנָּשָׂאתָ וְנָתַתָּ עִמּוֹ וְנָפַלְתָּ בְּיָדוֹ. וְאִם יֵשׁ עִמְּךָ, בְּנִי, מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְמָכְרוֹ, הַרְאֵהוּ לִי וְאַל תַּחֲשׁשׁ כְּלָל, שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ מְחִירוֹ, נִשְׁבָּע אָנֹכִי לְךָ בַאֲמִתּוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הוֹצִיא עַלַא אַלדִּין אֶת הַצַּלַּחַת לַזָּקֵן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַזָּקֵן, נְטָלָהּ וְשָׁקַל אוֹתָהּ בַּמִּשְׁקָל, וְשָׁאַל אֶת עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “כְּמוֹ זֹאת הָיִיתָ מוֹכֵר לַיְּהוּדִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן, כָּמוֹהָ כַּאֲחוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ: “כַמָּה הָיָה נוֹתֵן לְךָ בִּמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה נוֹתֵן לִי דִינָר”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַצּוֹרֵף הַזָּקֵן, כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי עַלַא אַלדִּין שֶׁהַיְּהוּדִי הָיָה נוֹתֵן לוֹ בִמְחִיר הַצַּלַּחַת דִּינָר אֶחָד, אָמַר לוֹ: “מִי הוּא הָאָרוּר הַזֶּה הַמְרַמֶּה אֶת עוֹבְדֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה?” הִסְתַּכֵּל בְּעַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַיְּהוּדִי הָרַמַּאי הַזֶּה כְּבָר רִמָּה אוֹתְךָ וְצָחַק עָלֶיךָ, בִּהְיוֹת שֶׁצַּלַּחְתְּךָ זוֹ כֶסֶף נָקִי הִיא. וּכְבָר שְׁקַלְתִּיהָ וּמָצָאתִי מְחִירָהּ שִׁבְעִים דִּינָר. וְאִם רְצוֹנְךָ לָקַחַת מְחִירָהּ קַח”. מָנָה לוֹ הַצּוֹרֵף הַזָּקֵן שִׁבְעִים דִּינָר. לְקָחָם מִיָּדוֹ וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ, שֶׁגִּלָּה לוֹ רַמָּאוּת הַיְּהוּדִי. וְהָיָה בְּכָל פַּעַם שֶׁאָזַל מְחִיר צַלַּחַת, הָיָה מֵבִיא לוֹ צַלַּחַת. וְעַלַא אַלדִּין וְאִמּוֹ נִתּוֹסַף עָשְׁרָם, וְאוּלָם לֹא פָסְקוּ לִחְיוֹת כְּדַרְכָּם בְּמַצָּב בַּינוֹנִי מִבְּלִי לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת יְתֵרוֹת וּמִבְּלִי לְבַזְבֵּז. עָזַב עַלַא אַלדִּין אֶת הָרֵיקָנוּת וְהַהִתְרוֹעֲעוּת לְעוּלֵי הַיָּמִים, וְהִתְחִיל לָבוֹא בְּחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלֵמִים, וְהוֹלֵךְ כָּל יוֹם לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וְיוֹשֵׁב בְּחֶבְרַת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים בָּהֶם, וְשׁוֹאֵל עַל מַצְּבֵי הַסְּחוֹרוֹת וּמְחִירֵי הַחֲפָצִים וְזוּלַת זֶה. וְהָיָה הוֹלֵךְ לַשּׁוּק הַצּוֹרְפִים וְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן לְמַצְּבֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָיָה רוֹאֶה אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת נִמְכָּרוֹת וְנִקְנוֹת שָׁם. וְהֵבִין בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁשְּׁנֵי הַכִּיסִים שֶׁמִּלֵּא אוֹתָם מִפֵּרוֹת הָעֵצִים, כְּשֶׁהָיָה בָּאוֹצָר, אֵין הֵן זְכוּכִית וְלֹא בְדֹלַח, אֶלָּא אֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהֵבִין כִּי הִגִּיעַ לְעשֶׁר, שֶׁהָאַדִּיר בַּמְּלָכִים לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו מֵעוֹלָם. הִתְבּוֹנֵן בְּכָל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְלֹא רָאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן שָׁוָה לַקְּטַנָּה מֵאֵלּוּ שָׁאֶצְלוֹ. לֹא פָסַק לָלֶכֶת כָּל יוֹם לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּמִתְוַדֵּעַ לִבְנֵי־אָדָם וּמִתְיַדֵּד עִמָּם וְשׁוֹאֲלָם בְּעִנְיָנֵי מִקְנֶה וְקִנְיָן וּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְשׁוֹאֵל עַל הַיָּקָר וְהַזּוֹל גַּם כֵּן, עַד לְיוֹם מֵאוֹתָם הַיָּמִים, שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא כְּהֶרְגֵלוֹ לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹבֵר, שָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז: “בִּפְקֻדַּת מוֹשֵׁל הַחֶסֶד, מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲדוֹן הַדּוֹר וְכָל הָעִתִּים: כָּל הָאֲנָשִׁים יִסְגְּרוּ אֶת בָּתֵּי מִסְחָרָם וַחֲנֻיּוֹתֵיהֶם וְיִכָּנְסוּ אֶל בָּתֵּיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּת הַשֻּׂלְטָאן רְצוֹנָה לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. וְכָל מִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת הַפְּקֻדָּה, עָנְשׁוֹ מִיתָה וְדָמוֹ בְרֹאשׁוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין כְּרוּז זֶה, הִשְׁתּוֹקֵק לְהִסְתַּכֵּל בְּבַת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁאָמַר בְּלבּוֹ: “הֲרֵי כָל הָאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְתַכְלִית מְבֻקָּשִׁי הוּא לִרְאוֹתָהּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ לוֹ דֶרֶךְ לְהַעֲרִים בָּהּ, כְּדֵי לִסְכוֹת בְּבַת הַשֻּׂלְטָאן הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וּמָצָא לְטוֹב בְּיוֹתֵר, שֶׁיַּעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי דֶלֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ, לִרְאוֹת פָּנֶיהָ כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. וְתֵכֶף וּמִיָּד הָלַךְ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, זְמַן מַה לִּפְנֵי מוֹעֵד בּוֹאָהּ, וְעָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. וְהָיָה אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁעָמַד שָׁם אֵין אָדָם רוֹאֶה אוֹתוֹ בוֹ. קָרְבָה בַּת הַשֻּׂלְטָאן וְעָבְרָה בָעִיר וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְהִסְתַּכְּלָה בָהֶם וּבָאָה אֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ, וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ הֵרִימָה צְעִיף פָּנֶיהָ, כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת, וְזָהֲרוּ פָנֶיהָ כְאִלּוּ הֵם הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה אוֹ הַפְּנִינָה הַיְקָרָה, וְהִיא כְמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ:

מִי אֲשֶׁר זָרָה כְּחַל קְסָמִים בְּמַבָּטֶיהָ,

וַיֶּאֱרֶה אָרֹה שׁוֹשַׁנִּים מֵעַל לְחָיֶיהָ.

וּמֵחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה עָנַד שַׂעְרָהּ,

וַתָּפֶץ חֶשְׁכָתָהּ לַיִל, בְּמִצְחָהּ אוֹרָה.

אָמַר הַמְסַפֵּר: וּכְשֶׁהֵרִימָה מֵעַל פָּנֶיהָ אֶת הַצָּעִיף וְרָאָה אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין, אָמַר: “אֱמֶת הוּא שֶׁיְּצִירָתָהּ שֶׁבַח לְבוֹרְאָהּ, וְיִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיָּצַר אוֹתָהּ וְיִפָּה אוֹתָהּ בְּיֹפִי זֶה וּבַחֵן”. תַּשׁ כֹּחוֹ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ וְנָבוֹכָה דַעְתּוֹ, וְהָקְסְמוּ עֵינָיו, וְלָקְחָה אַהֲבָתוֹ אֶת כָּל לִבּוֹ. חָזַר וּבָא הַבַּיְתָה וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְהוּא נִדְהָם. הָיְתָה אִמּוֹ מְדָבֶּרֶת אֵלָיו, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ וְלֹא עוֹנֶה לָהּ. הִגִּישָׁה אֵלָיו אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהוּא בְמַצָּב זֶה. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ? הַאִם יִכְאַב לְךָ מַשֶּׁהוּ? הַגֵּד לִי כְּלוּם פְּגָעֲךָ מַשֶּׁהוּ, שֶׁאַתָּה שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגְךָ? מְדַבֶּרֶת אֲנִי אֵלֶיךָ וְאֵינְךָ מֵשִׁיב לִי”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין – שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַנָּשִׁים הֵן כְּאִמּוֹ, וְאַף־עַל פִּי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ בִּדְבַר יָפְיָהּ שֶׁל בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה הוּא הַיֹּפִי וְהַחֵן – פָּנָה אֶל אִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “הַנִּיחִי לִי”. הִפְצִירָה בוֹ אִמּוֹ שֶׁיִּגַּשׁ וְיֹאכַל. נִגַּשׁ וְאָכַל קְצָת וְקָם וְשָׁכַב עַל מִטָּתוֹ מְהַרְהֵר, עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. וְלֹא פָסַק גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי מִלִּהְיוֹת שָׁרוּי בְּאוֹתוֹ מַצָּב. תָּקְפָה אֶת אִמּוֹ מְבוּכָה בִּדְבַר בְּנָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹדַעַת מַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ, וְחָשְׁבָה שֶׁיּוּכַל הֱיוֹת מְאֹד שֶׁחוֹלֶה הוּא. נִגְּשָׁה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “בְּנִי, אִם חָשׁ אַתָּה כְאֵב, אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, הַגֵּד לִי, שֶׁאֵלֵךְ וְאָבִיא לְךָ רוֹפֵא. וְהַיּוֹם נִמְצָא בְעִיר זוֹ רוֹפֵא מֵאֶרֶץ עֲרָב, שֶׁשָּׁלַח הַשֻּׂלְטָאן וֶהֱבִיאוֹ, וְנִתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בָעִיר שֶׁהוּא זָרִיז מְאֹד. וְאִם חוֹלֶה אַתָּה, הֲרֵינִי הוֹלֶכֶת וְקוֹרְאָה אוֹתוֹ אֵלֶיךָ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁאִמּוֹ מְבַקֶּשֶׁת לְהָבִיא לוֹ רוֹפֵא, אָמַר לָהּ: “אִמִּי, בָּרִיא אֲנִי וְאֵינִי חוֹלֶה, וְאוּלָם דּוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁכָּל הַנָּשִׁים כְּמוֹתֵךְ, וְאוּלָם אֶתְמוֹל הִסְתַּכַּלְתִּי בַּגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּת הַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ”. סִפֵּר לָהּ עַלַא אַלדִּין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ כֻלּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “בְּוַדַּאי שָׁמַעַתְּ אֶת הַכָּרוֹז כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז, שֶׁאָדָם לֹא יִפְתַּח חֲנוּתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁתַּעֲבֹר הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְאוּלָם אֲנִי רְאִיתִיהָ כְמוֹת שֶׁהִיא, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ הֵרִימָה צְעִיף פָּנֶיהָ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּפָנֶיהָ וְרָאִיתִי אֶת הַבְּרִיאָה הַנֶּהְדָּרָה, תְּקָפַתְנִי, אִמִּי, הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתִי לָהּ, וּבוֹעֲרִים הַכִּסּוּפִים אֵלֶיהָ בְּכָל אֵבָרַי, וְלֹא אוּכַל בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא מְנוּחָה, כָּל עוֹד לֹא אַשִּׂיג אוֹתָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ מִן הַשֻּׂלְטָאן אָבִיהָ לְהַשִּׂיאָה לִי כְדָת וּבְהֶתֵּר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי בְנָהּ, חָשְׁבָה שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים סִתְרָה עָלֶיךָ, נִרְאֶה שֶׁדַּעְתְּךָ נִטְרְפָה עָלֶיךָ, חֲזֹר לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְאַל תְּהִי כַּמְּטֹרָפִים”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “לֹא, אִמִּי, לֹא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי וְאֵין אֲנִי מִן הַמְשֻׁגָּעִים, וּדְבָרַיִךְ אֵלֶּה לֹא יְשַׁנּוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּדַעְתִּי, וְאִי־אֶפְשָׁר לִי לִמְצֹא מְנוּחָה מִבְּלִי שֶׁאַשִּׂיג אֶת חֶמְדַּת לִבִּי, אֶת הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר הַיָּפָה, וּרְצוֹנִי לְבַקְּשָׁהּ מֵאָבִיהָ הַשֻּׂלְטָאן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְּחַיַּי שֶׁלֹּא תְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אוֹתְךָ אָדָם וְיֹאמַר שֶׁמְּשֻׁגָּע אָתָּה. הֶרֶף מִן הַשְּׁטוּת הַזֹּאת, וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יִגַּשׁ לְעִנְיָן כָּזֶה וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֻּׂלְטָאן? וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת, כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה כְדֵי לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה זוֹ מִן הַשֻּׂלְטָאן, אִם דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים, וְעַל־יְדֵי מִי אַתָּה חָפֵץ לְבַקְּשָׁהּ?” אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “עַל־יְדֵי מִי, אִמִּי, תָבוֹא בַקָּשָׁה כָזוֹ, כָּל עוֹד אַתְּ בַחַיִּים? וּמִי אֶצְלִי נֶאֱמָן עָלַי יוֹתֵר מִמֵּךְ? רְצוֹנִי שֶׁאַתְּ בְּעַצְמֵךְ תְּבַקְּשִׁי בַקָּשָׁה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מִזֶּה. כְּלוּם נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כָמוֹךָ? הוֹצֵא מַחֲשָׁבָה זוֹ מִדַּעְתְּךָ, וַחֲשֹׁב בֶּן מִי אַתָּה, בְנִי? בֶּן חַיָּט, הֶעָנִי וְהַנִּקְלֶה בַחַיָּטִים הַנִּמְצָאִים בָּעִיר זוֹ, וַאֲנִי גַם כֵּן אִמְּךָ, וּמִשְׁפַּחְתִּי הָיוּ גַם כֵּן עֲנִיִּים מְאֹד, וְאֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְבַקֵּשׁ אֶת בַּת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁאָבִיהָ אֵינוֹ מַסְכִּים לְהַשִּׂיאָהּ לִבְנֵי מְלָכִים וְשֻׂלְטָאנִים, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ כְעֶרְכּוֹ בְכֹחַ וּבְעֶמְדָּה וּבְכָבוֹד, וְאִם יִהְיוּ פָחוֹת מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה לֹא יִתֵּן לָהֶם אֶת בִּתּוֹ”?

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אלדִּין הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁגָּמְרָה אִמּוֹ אֶת דְּבָרֶיהָ, וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, כָּל זֶה שֶׁחָשַׁבְתְּ, אֲנִי יוֹדֵע אוֹתוֹ, וּבָרוּר הוּא לִי יָפֶה מְאֹד, שֶׁאֲנִי בֶן עֲנִיִּים. וְאוּלָם כָּל דְּבָרַיִךְ לֹא יַעֲבִירוּ אוֹתִי מִמַּטְּרָתִי כְלָל. אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבַקְשֵׁךְ, שֶׁאִם בְּנֵךְ אֲנִי וְאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי, תַּעֲשִׂי עִמִּי אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה וְאַל תִּרְחֲקִי מֵעָלַי, שֶׁהַמָּוֶת מְמַהֵר לָבוֹא עָלַי אִם אֵינִי מַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי מֵאֲהוּבַת לִבִּי. וַאֲנִי, אִמִּי, עַל כָּל פָּנִים בְּנֵךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת דְּבָרָיו בָּכְתָה מִצַּעְרָהּ עָלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כֵּן הוּא שֶׁאִמְּךָ אֲנִי וְאֵין לִי יֶלֶד וְתוֹךְ־כְּבֵדִי זוּלָתְךָ, וְתַכְלִית חֶפְצִי הִיא שֶׁאֶשְׂמַח בְּךָ וְאַשִּׂיאֲךָ אִשָּׁה, אֶלָּא אִם הָיִיתִי רוֹצָה לְבַקֵּשׁ לְךָ כַּלָּה מֵאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ וּמַעֲמָדֵנוּ, הֲרֵי יִשְׁאֲלוּ מִיָּד אִם אוּמָנוּת בְּיָדְךָ אוֹ מְקַרְקְעִין אוֹ מִסְחָר אוֹ גַן שֶׁתִּתְפַּרְנֵס. וּמָה אוּכַל לַהֲשִׁיבָם? וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לִי לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לִבְנֵי־אָדָם עֲנִיִּים כָּמוֹנוּ, אֵיךְ זֶה אָעֵז, בְּנִי, לְבַקֵּשׁ אֶת בַּת מֶלֶךְ סִין אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּאֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לְפָנָיו וְלֹא אֵלֶּה שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו? הַבְחֵן דָּבָר זֶה בְשִׂכְלְךָ. וּמִי זֶה יְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְבֶן חַיָּטִים? וַאֲנִי יוֹדַעַת הֵיטֵב, שֶׁאִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּעִנְיָן זֶה, יִהְיֶה רַק לְהוֹסִיף עַל אֲסוֹנֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁעִנְיָן זֶה יִגְרֹם לָנוּ סַכָּנָה גְדוֹלָה מֵאֵת הַשֻּׂלְטָאן, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה בָהּ הַמָּוֶת לִי וּלְךָ. וַאֲנִי עַצְמִי, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִי לְהַרְהִיב עֹז בְּסַכָּנָה כָזוֹ וּלְחֻצְפָּה כָזוֹ? הוֹי, בְּנִי, בְּאֵיזֶה אֹפֶן אֲבַקֵּשׁ לְךָ מִן הַשֻּׂלְטָאן אֶת בִּתּוֹ? וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִי לְהִכָּנֵס אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן? וּכְשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, מָה אֲשִׁיבֵם? וְיָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁיַּחְשְׁבוּנִי לִמְשֻׁגַּעַת. וְגַם אִם תֹּאמַר, שֶׁנִּגַּשְׁתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן, מַה הוּא שֶׁאֶקָּחֶנוּ תִּקְרֹבֶת וְדוֹרוֹן לִכְבוֹד הַשֻּׂלְטָאן?”

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אָמְרָה לִבְנָהּ: “אָמְנָם, בְּנִי, הַשֻּׂלְטָאן אֶרֶךְ־אַפַּיִם הוּא, וְאֵינוֹ מְגָרֵשׁ אָדָם הַבָּא אֶצְלוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צֶדֶק אוֹ רַחֲמִים, אוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ מִקְלָט אֶצְלוֹ, אוֹ כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַתָּת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נְדִיב־רוּחַ עוֹשֶׂה טוֹב עִם הַקָּרוֹב וְעִם הָרָחוֹק. וְאוּלָם אֵינוֹ אוֹצֵל חַסְדּוֹ אֶלָּא לָרָאוּי לוֹ, אוֹ כְּשֶׁעָשָׂה לוֹ מַעֲשֶׂה בַמִּלְחָמָה, אוֹ שֶׁהֵגֵן עַל אַרְצוֹ. וְאוּלָם אַתָּה, הַגֵּד לִי, מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לַשֻּׂלְטָאן אוֹ לַמַּמְלָכָה, עַד שֶׁתְּהֵא רָאוּי לְחֶסֶד זֶה מֵאִתּוֹ? וְשֵׁנִית, הֲרֵי חֶסֶד זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקְּשׁוֹ אֵינוֹ לְפִי עֶרְכְּךָ, וְאִי־אֶפְשָׁר שֶׁהַמֶּלֶךְ יִתֵּן לְךָ אֶת הַחֶסֶד שָׁאַתָּה מְבַקְּשׁוֹ. וְזֶה הַנִּגָּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָאן וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח לוֹ בְיָדוֹ מַתָּת מַה שֶּׁהוּא הַמַּתְאִים לְמַעֲלָתוֹ, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר לְךָ אַתָּה שֶׁתְּסַכֵּן בְּנַפְשְׁךָ בִּפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְתַעֲמֹד לְפָנָיו וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִתּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין מַשֶּׁהוּ לְהַגִּישׁ לוֹ, שֶׁיַּתְאִים לִכְבוֹדוֹ?” אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אִמִּי, אַתְּ מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים נְכוֹחִים, וּנְכוֹנָה דַעְתֵּךְ, וּמֵחוֹבָתִי אֲנִי לַחֲשֹׁב בָּזֶה שֶׁאַתְּ מַזְכִּירָה לִי, כֻּלּוֹ. וְאוּלָם אִמִּי, אַהֲבָתִי לְבַת הַשֻּׂלְטָאן הַגְּבֶרֶת בַּדְּרֻ אַלְבֻּדוּר נִכְנְסָה לְתוֹךְ תּוֹכֵי לִבִּי, וְאֵינִי מוֹצֵא מְנוּחָה מִבְּלִי שֶׁאַשִּׂיג אוֹתָהּ. וְאוּלָם אַתְּ הֶעֱלֵית בְּדַעְתִּי דָבָר שֶׁאֲנִי שְׁכַחְתִּיו, וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר יְאַמֵּץ אֶת רוּחִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת בִּתּוֹ עַל יָדֵךְ. אַתְּ, אִמִּי, אוֹמֶרֶת לִי: ‘מַה הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁאַגִּישׁ אוֹתָהּ לַשֻּׂלְטָאן, כְּמִנְהַג בְּנֵי אָדָם?’ וְהַמַּצָּב הוּא שֶׁאֶצְלִי תִּקְרֹבֶת וּמַתָּנָה, שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב, אִמִּי, שֶׁהַמְּלָכִים אֵין אֶצְלָם כְּמוֹתָהּ כְּלָל וּכְלָל, וְלֹא גַם הַדּוֹמֶה לָהּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר לְאִמּוֹ: “אִמִּי, הֲרֵי זֶה שֶׁדִּמִּיתִי שֶׁהוּא זְכוּכִית וּבְדֹלַח, אֵינוֹ אֶלָּא אֲבָנִים יְקָרוֹת. וּמְדַמֶּה אֲנִי שֶׁמַּלְכֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם אֵין בִּרְשׁוּתָם גַּם הַפְּחוּתָה שֶׁבָּהֶן. וַאֲנִי עַל־יְדֵי הִתְרוֹעֲעִי עִם הַסּוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, יָדַעְתִּי שֶׁהֵן אֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר, וְהֵן אֵלֶּה שֶׁהֲבֵאתִים מִן הָאוֹצָר בַּכִּיסִים. וְאִם אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת לִי נַחַת רוּחַ, הֲרֵי אֶצְלֵנוּ צַלַּחַת חַרְסִינָה, קוּמִי וְהָבִיאִי אוֹתָהּ אֵלַי שֶׁאֲמַלְּאֶנָּה מֵאוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְתִקְחִי אַתְּ אוֹתָן מַתָּנָה לַשֻּׂלְטָאן, וּבָרוּר לִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זוֹ, יִהְיֶה קַל לָךְ הַדָּבָר, וְתַעַמְדִי לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וּתְבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ חֶפְצִי. וְאִם אַתְּ, אִמִּי, לֹא תִרְצִי לְהִשְׁתַּדֵּל בִּשְׁבִילִי לְהַשִּׂיג חֶפְצִי מֵהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אַלְבֻּדוּר, דְּעִי שֶׁאָמוּת. וְאַל תְּפַקְפְּקִי מִבְּחִינַת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֲבָנִים יְקָרוֹת רַבּוֹת מְחִיר מְאֹד. וְיִהְיֶה בָּרוּר לָךְ אִמִּי, שֶׁהָלַכְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְרָאִיתִי אוֹתָם הַסּוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מוֹכְרִים אֲבָנִים טוֹבוֹת, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁווּ גַם בְּרֶבַע לְיָפְיָן שֶׁל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאֶצְלֵנוּ, בִּמְחִירִים יְקָרִים מְאֹד, שֶׁאֵין דַּעַת אָדָם תּוֹפַסְתָּם. וַאֲנִי מֵאָז שֶּׁרָאִיתִי זֹאת אָמַרְתִּי, שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאֶצְלֵנוּ מְחִירָן רַב מְאֹד. קוּמִי אֵפוֹא, אִמִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ, וְהָבִיאִי לִי אֶת צַלַּחַת הַחַרְסִינָה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ אוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁאֲסַדֵּר בָּהּ מֵאֵלֶּה הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְנִרְאֶה אֵיךְ יִהְיֶה מַצָּבָן בָּהּ”. קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְהֵבִיאָה אֶת צַלַּחַת הַחַרְסִינָה וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “הָבָה אֶרְאֶה, אִם אֱמֶת הֵם דִּבְרֵי בְּנִי בִּדְבַר אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ אִם לָאו”. שָׂמָה אֶת הַצַּלַּחַת לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין וְהוֹצִיא עַלַא אַלדִּין מִן הַכִּיסִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְהָיָה מְסַדְּרָן בַּצַּלַּחַת. וְלֹא פָסַק מִסַּדֵּר בָּהּ מִמִּינֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתָהּ. וּכְשֶׁמִּלֵּא אוֹתָהּ כֻלָּהּ, הִסְתַּכְּלָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בַּצַּלַּחַת, וְלֹא יָכְלָה לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּצַּלַּחַת. וְיָתֵר עַל כֵּן, הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ מִפְּנֵי זֹהַר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאוֹרָן וְרֹב בְּרָקָן, וְנִדְהֲמָה בְּדַעְתָּהּ מֵהֶן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בָּרוּר לָהּ אִם מְחִירָן הוּא בֶאֱמֶת רַב בְּאוֹתָהּ מִדָּה אִם לֹא. חָשְׁבָה בְדַעְתָּהּ שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁדִּבְרֵי בְנָהּ אֱמֶת, שֶׁאֵין אֵצֶל הַמְּלָכִים כְּמוֹתָן. פָּנָה אֵלֶיהָ עַלַא אַלדִּין וְאָמַר: “כְּלוּם רוֹאָה אַתְּ, אִמִּי, שֶׁזֹּאת מַתָּנָה יְקָרָה לַשֻּׂלְטָאן? וּבָרוּר לִי, שֶׁתַּשִּׂיגִי עַל יָדָהּ כָּבוֹד רַב, וְשֶׁהוּא יְקַבֵּל אוֹתָךְ בְּכָל הַכָּבוֹד. וְעַכְשָׁו, אִמִּי, לֹא נִשְׁאֲרוּ לָךְ טְעָנוֹת. הוֹאִילִי אֵפוֹא וְקוּמִי וּקְחִי צַלַּחַת זוֹ וּלְכִי בָהּ אֶל הָאַרְמוֹן”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “אָמְנָם, בְּנִי, הַמַּתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ מְאֹד וּמְחִירָהּ רַב, וְאֵין אַף אֶחָד שֶׁאֶצְלוֹ כְּמוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. וְאוּלָם מִי זֶה יִהְיֶה לוֹ אֹמֶץ לֵב לָגֶשֶׁת וּלְבַקֵּשׁ מִן הַשֻּׂלְטָאן אֶת בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר? אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַרְהִיב עֹז לוֹמַר לוֹ: ‘חָפַצְתִּי בְבִתְּךָ’, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתִי: ‘מַה חֶפְצֵךְ?’ וְדַע, בְּנִי, שֶׁלְּשׁוֹנִי תִהְיֶה קְשׁוּרָה. וְאַף גַּם אִם אָמַרְנוּ, שֶׁאֱלֹהִים יִתֵּן לִי כֹחַ, וְאִמֵּץ רוּחִי, וְאֹמַר לוֹ: ‘חֶפְצִי לְהִתְחַתֵּן בְּךָ, בָּזֶה שֶׁתִּתֵּן אֶת בִּתְּךָ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לִבְנִי עַלַא אַלדִּין’, הֲרֵי יַחְשְׁבוּנִי אוֹתָהּ שָׁעָה לִמְשֻׁגַּעַת וְיוֹצִיאוּנִי בְּבוּשָׁה וְחֶרְפָּה. וְאֵינִי צְרִיכָה לוֹמַר לְךָ, שֶׁאֶפֹּל לְתוֹךְ סַכָּנַת מָוֶת, וְלֹא רַק אֲנִי בִּלְבַד אֶלָּא גַם אַתָּה. וְעִם כָּל זֶה, בְּנִי, הִנֵּה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, עָלַי לְאַמֵּץ רוּחִי וְלָלֶכֶת. וְאוּלָם, בְּנִי, אִם יְקַבְּלֵנִי הַמֶּלֶךְ וִיכַבְּדֵנִי בִּגְלַל הַמַּתָּנָה אָז אֲבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶּׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אָמְרָה לִבְנָהּ: “אֲבַקֵּשׁ מֵהַשֻּׂלְטָאן מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, הַיְנוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ. וּכְשֶׁיִּשְׁאָלוּנִי: ‘מַה הוּא רְכוּשְׁךָ וּמַה הֵן הַכְנָסוֹתֶיךָ?’ כְּמִנְהַג בְּנֵי־אָדָם, מַה אַגִּיד לוֹ? וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּשְׁאָלֵנִי בִדְבַר זֶה לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁאָלֵנִי עַל אוֹדוֹתֶיךָ”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁאַל זֹאת הַשֻּׂלְטָאן, בִּזְמַן שֶׁיִּרְאֶה אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַדְרָתָן. וְאַל תַּחְשְׁשִׁי לִדְבָרִים שֶׁלֹּא יִקְרוּ. אַתְּ, רַק קוּמִי וּבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ בִתּוֹ, וְהַגִּישִׁי לוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ, וְאַל תֵּשְׁבִי וְתַחְשְׁבִי עַל הַקּשִׁי שֶׁבְּעִנְיָן. וַהֲרֵי יָדַעַתְּ כְּבָר מִלִּפְנֵי כֵן, אִמִּי בִּדְבַר הַמְּנוֹרָה שֶׁאֶצְלִי, הַדּוֹאֶגֶת עַכְשָׁו לְפַרְנָסָתֵנוּ. וְכָל אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה יוּבָא אֵלַי, וְתִקְוָתִי הִיא שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ אֵדַע מַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁיִּשְׁאָלֵנִי בְּדָבָר זֶה”. נִתְעַסְּקוּ עַלַא אַלדִּין וְאִמּוֹ בְּשִׂיחָה בְּעִנְיָן זֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה כֻלּוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְאִמְּצָה אֶת לִבָּהּ, וּבְיִחוּד בִּזְמַן שֶׁבֵּאֵר לָהּ בְּנָהּ קְצָת עַל מַצְּבֵי הַמְּנוֹרָה וְתוֹעֲלִיּוֹתֶיהָ, הַיְנוּ שֶׁהִיא מְבִיאָה לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהֵם מְבַקְּשִׁים. אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה עַלַא אַלדִּין שֶׁאִמּוֹ אִמְּצָה אֶת רוּחָהּ, בַּזְמַן שֶׁבֵּאֵר לָהּ עִנְיָנֵי הַמְּנוֹרָה, פָּחַד שֶׁתְּסַפֵּר זֹאת לִבְנֵי־אָדָם. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הִזָּהֲרִי שֶׁלֹּא תְדַבְּרִי עִם שׁוּם אָדָם בִּדְבַר הַמְּנוֹרָה וְתוֹעֲלִיּוֹתֶיהָ, שֶׁהִיא טוּבֵנוּ. תְּנִי דַעְתֵּךְ שֶׁלֹּא תִכָּשְׁלִי בַדָּבָר בְּדַבְּרֵךְ עִם בְּנֵי־אָדָם עַל אוֹדוֹתֶיהָ, לְמַעַן לֹא נְאַבְּדֶנָּה וּנְאַבֵּד אֶת הַטּוֹבָה שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִּים בָּהּ, שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “אַל תַחֲשׁשׁ לְכָךְ, בְּנִי”. קָמָה וְנָטְלָה אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בָּהּ וְיָצְאָה בְּעוֹד מוֹעֵד שֶׁתַּגִּיעַ וְתִכָּנֵס בִּמְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּטֶרֶם שֶׁיִּהְיֶה שָׁם דֹּחַק, וְעָטְפָה אֶת הַצַּלַּחַת בְּמִטְפַּחַת נָאָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעָה לֹא הָיָה עוֹד הַמּוֹשָׁב שָׁלֵם. רָאֲתָה אֶת הַמִּשְׁנֶה וַאֲחָדִים מִרַבֵּי הַמְּלוּכָה נִכְנָסִים לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַשֻּׂלְטָאן, אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הָיָה הַמּוֹשַׁב שָׁלֵם בַּמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְרָאשֵׁי הָעָם וְהָאֶמִירִים וְהַנִּכְבָּדִים. אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הוֹפִיעַ הַשֻּׂלְטָאן, וְהִתְיַצְּבוּ לְפָנָיו הַמִּשְׁנִים וְזוּלָתָם וְרָאשֵׁי הָעָם וְהַנִּכְבָּדִים. יָשַׁב הַשֻּׂלְטָאן בַּמּוֹשָׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְהָיוּ כָל הַנִּמְצָאִים בַּמּוֹשָׁב עוֹמְדִים לְפָנָיו יְדֵיהֶם מְשֻׁלָּבוֹת עַל חֲזֵיהֶם, מְצַפִּים לִפְקֻדָּתוֹ לָשֶׁבֶת. צִוָּה עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּמְקוֹמוֹ לְפִי דַרְגָּתוֹ, וְהֻגְּשׁוּ הַתְּבִיעוֹת לַשֻּׂלְטָאן, וְשָׁפַט בְּכָל דָּבָר וְדָבָר עַל אָפְנוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַמּוֹשָׁב לְסוֹפוֹ. קָם הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס אֶל הָאַרְמוֹן, וְהָלַךְ לוֹ כָל חַי לְדַרְכּוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, בִּהְיוֹת שֶׁבָּאָה לִפְנֵי כֻלָּם, הָיָה לָהּ מָקוֹם לְהִכָּנֵס. וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא דִבֵּר עִמָּהּ לְהַכְנִיסָהּ לִפְנֵי הַשֹֻּלְטָאן, נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת עַד שֶׁנִּגְמַר הַמּוֹשָׁב, וְקָם הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן, וְהָלַךְ כָּל חַי לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁהַשֻּׂלְטָאן קָם מִכִּסְאוֹ וְנִכְנָס לָאַרְמוֹן, הִסְתַּלְּקָה לְדַרְכָּהּ וְחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ וְנִכְנְסָה אֶל בֵיתָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין בְּנָהּ וְרָאָה אֶת הַצַּלַּחַת בְּיָדָהּ, הֵבִין שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר, שֶׁאֵרַע לָהּ מְאֹרָע. לֹא רָצָה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ עַד שֶׁנִּכְנְסָה וְהִנִּיחָה אֶת הַצַּלַּחַת וְסִפְּרָה הִיא מַה שֶּׁאֵרַע. לְבַסּוֹף אָמְרָה לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, בְּנִי, שֶׁהָיָה לִי אֹמֶץ לֵב, וְרָאִיתִי לִי מָקוֹם בָּאַרְמוֹן הַיּוֹם, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדִי לְדַבֵּר אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וְאָכֵן אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הֲרֵינִי מְדַבֶּרֶת אֵלָיו מָחָר. וְהַיּוֹם הֲרֵי הָיוּ גַם רַבִּים מִבְּנֵי־הָאָדָם שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדָם, כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר אֶל הַשֻּׂלְטָאן. מָחָר, בְּנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת אֵלָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה יִהְיֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין דִּבְרֵי אִמּוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה מְרֻבָּה. וְאִם כִּי הָיָה מְצַפֶּה לַדָּבָר שָׁעָה בְּשָׁעָה מֵעֹז אַהֲבָתוֹ וְחִשְׁקוֹ בַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, הִנֵּה עִם זֶה הִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת. לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וּבַבֹּקֶר קָמָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְהָלְכָה עִם הַצַּלַּחַת אֶל מוֹשַׁב הַשֻּׂלְטָאן. וְרָאֲתָה אֶת הַמּוֹשָׁב נָעוּל. שָׁאֲלָה בְנֵי־אָדָם, וְאָמְרוּ לָהּ: “תָּמִיד אֵין הַשֻּׂלְטָאן מְסַדֵּר מוֹשָׁב אֶלָּא שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁבוּעַ”. הֻכְרְחָה לַחֲזֹר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְבֵיתָהּ. וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת בְּכָל יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אֶת אֲסִיפַת הַמּוֹשָׁב, הָיְתָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי אוּלַם הַמּוֹשָׁב עַד שֶׁהָיָה הַמּוֹשָׁב נִגְמָר וְחוֹזֶרֶת. וְהָיוּ יָמִים שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אֶת אוּלַם הַמּוֹשָׁב נָעוּל. נִשְׁאֲרָה בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שָׁבוּעַ, וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם. כְּשֶׁהָלְכָה בַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וְעָמְדָה כְּמִנְהָגָהּ לִפְנֵי הַמּוֹשָׁב עַד שֶׁנִּגְמַר, וְלֹא הֵהִינָה לְהִכָּנֵס אוֹ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ, וְקָם הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְנַס אֶל הָאַרְמוֹן, וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה עִמּוֹ, פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, זֶה לִי שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּכָל מוֹשָׁב זְקֵנָה זוֹ בָאָה לְכָאן, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ תָּמִיד נוֹשֵׂאת תַּחַת מְעִילָהּ מַשֶּׁהוּ. כְּלוּם יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה, הַמִּשְׁנֶה, עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְעַל מַה שֶּׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הֲרֵי הַנָּשִׁים מְעוּטוֹת שֵׂכֶל, וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁאִשָּׁה זוֹ בָאָה לְהִתְלוֹנֵן לְפָנֶיךָ עַל בַּעְלָהּ אוֹ עַל אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ”. לֹא הִסְתַּפֵּק הַשֻּׂלְטָאן בִּתְשׁוּבַת הַמִּשְׁנֶה, אֶלָּא צִוָּה עָלָיו שֶׁאִם תָּבוֹא פַעַם אַחֶרֶת אֶל הַמּוֹשָׁב יָבִיא אוֹתָהּ לְפָנָיו. שָׂם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אַחֲרֵי שֶּׁאָחֲזָה בְמִנְהָגָהּ וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת בְּכָל יוֹם שֶׁהָיָה בוֹ מוֹשָׁב וְעוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם הַמּוֹשָׁב לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיְתָה הַמִּסְכֵּנָה עֲיֵפָה מְאֹד, וְהָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת לְמַלֵּא רְצוֹן עַלַא אַלדִּין בְּנָהּ, שֶׁהָיְתָה בִגְלָלוֹ רוֹאָה לְקַל כָּל יִגִיעָה – הִנֵּה בְיוֹם אֶחָד מֵאוֹתָם הַיָּמִים הָלְכָה אֶל מְקוֹם הַמּוֹשָׁב כְּמִנְהָגָהּ וְעָמְדָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֻּׂלְטָאן, צִוָּה עַל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “זֹאת הִיא הָאִשָּׁה שֶׁדִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל אוֹדוֹתֶיהָ יוֹם אֶתְמוֹל. הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנַי, שֶׁאֶרְאֶה מַה הִיא תְבִיעָתָהּ, וְאָדוּן דִּינָהּ”. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיַּד וְהִכְנִיס אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁהִגִּיעָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן הֶרְאֲתָה לוֹ רַחֲשֵׁי כָבוֹד וּבֵרְכָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ וּבַאֲרִיכוּת יָמִים וּבְנֹעַם נֶצַח וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לָהּ הַשֻּׂלְטָאן: “אִשָּׁה, הֲרֵי לִי כָל יוֹם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ בָּאָה אֶל הַמּוֹשָׁב וְאֵינֵךְ מְדַבֶּרֶת דָּבָר. הַגִּידִי לִי, אִם יֵשׁ לָךְ בַּקָּשָׁה שֶׁאֲמַלְּאֶנָּה לָךְ”. נָשְׁקָה אֵם עַלַא אַלדִּין אֶת הָאָרֶץ פַּעַם שְׁנִיָּה וּבֵרְכָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּן, חֵי רֹאשְׁךָ, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁבַּקָּשָׁה לִי. וְאוּלָם קֹדֶם לַכֹּל הַבְטַח לִי בִּטָּחוֹן מֵאִתְּךָ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַרְצוֹת בַקָּשָׁתִי בְאָזְנֵי אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, בִּהְיוֹת שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד, שֶׁמַּעֲלָתְךָ תִּמְצָא אֶת בַּקָּשָׁתִי מוּזָרָה”. וְהַשֻּׂלְטָאן, כְּדֵי לְהָבִין אֶת בַּקָּשָׁתָהּ, וּבִהְיוֹת מֵעֶצֶם טִבְעוֹ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן אֶרֶךְ־רוּחַ מְאֹד, לָכֵן נָתַן לָהּ בִּטָּחוֹן, וְצִוָּה מִיָּד לְהוֹצִיא אֶת כָּל מִי שֶׁהָיה אֶצְלוֹ וְנִשְׁאַר הוּא לְבַדּוֹ וְהַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לָהּ: “אִמְרִי בַקָּשָׁתֵךְ, וּבִטָּחוֹן לָךְ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי גַם אֶת סְלִיחָתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אֱלֹהִים יִסְלַח לָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הִנֵּה לִי בֵן, עַלַא אַלדִּין שְׁמוֹ, שֶׁשָּׁמַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִפְתַּח חֲנוּתוֹ וְלֹא יֵרָאֶה בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּת אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן הוֹלֶכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁשָּׁמַע בְּנִי זֹאת, בִּקֵּשׁ לִרְאוֹתָהּ, וְהִתְחַבֵּא בְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לוֹ לִרְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ הֵיטֵב, וְהָיָה זֶה מֵאֲחוֹרֵי דֶלֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁבָּאָה, רָאָה אוֹתָהּ וְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ יָפֶה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁרָצָה. וְהִנֵּה מִשָּׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, מֶלֶךְ הַזְּמַן, עַד עַכְשָׁו, אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵחַיָּיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֲבַקְּשָׁהּ מִמַּעֲלָתְךָ שֶׁתַּשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ. וְלֹא עָלָה בְיָדִי לְהוֹצִיא מִדַּעְתּוֹ מַחֲשָׁבָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲבָתָהּ הִשְׁתַּלְטָהּ עַל לִבּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לִי: ‘דְּעִי אִמִּי, שֶׁאִם אֵינִי מַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי, אֲנִי מֵת בְּלִי שׁוּם סָפֵק’. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֵפוֹא מִמַּעֲלָתְךָ אֹרֶךְ־רוּחַ וּסְלִיחָה עַל הַמְצוּקָה הַזֹּאת מִצִּדִּי וּמִצַּד בְּנִי. וְאַל תָּשֶׁת עָלֵינוּ חַטָּאת בִּגְלַל זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, הִנֵּה בְשִׂים לֵב לְאֹרֶךְ־רוּחוֹ הִתְחִיל לִצְחֹק וְשָׁאַל אוֹתָהּ: “מַה הוּא זֶה שֶׁאִתָּךְ, וּמַה הוּא צְרוֹר זֶה?” כְּשֶׁרָאֲתָה אֵם עַלַא אַלדִּין שֶׁהַשֻּׂלְטָאן לֹא כָעַס עַל דְּבָרֶיהָ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד⁶ אֶלָּא שֶׁצָּחַק, פָּתְחָה מִיָּד אֶת הַחֲבִילָה וְהִגִּישָׁה לוֹ אֶת צַלַּחַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אַחֲרֵי שֶׁהֵרִימָה מֵעֲלֵיהֶן אֶת הַמִּטְפַּחַת, וְנַעֲשָׂה כָל הַמּוֹשָׁב כְּאִלּוּ מוּאָר בְּנִבְרָשׁוֹת וּפָמוֹטִים, נִרְעַשׁ וְנִפְתַּע מִזֹּהַר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהָיָה מִשְׁתָּאֶה לְתִפְאַרְתָּן וּלְגָדְלָן וְיָפְיָן.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִשְׁתָּאָה וְאָמַר: “עַד הַיּוֹם לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם כְּמוֹ אֵלּוּ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְיֹפִי, לְגֹדֶל וּלְחֵן. וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁתִּמָּצֵא בְּאוֹצְרוֹתַי גַם אַחַת כְּמוֹתָן”. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד אַתָּה אוֹמֵר, הַמִּשְׁנֶה? כְּלוּם רָאִיתָ אַתָּה מִיָּמֶיךָ כְּמוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ הַנֶּהְדָּרוֹת?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, וְאֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁיִּמָּצֵא בְּאוֹצְרוֹת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ גַּם כַּקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּלוּם אֵין רָאוּי זֶה שֶׁשָּׁלַח לִי מַתָּנָה אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ, שֶׁיִּהְיֶה חָתָן לְבִתִּי הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר? לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה, אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁשּׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ רָאוּי לָהּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַשֻּׂלְטָּאן נִקְשְׁרָה לְשׁוֹנוֹ מִצַּעַר, שֶׁהָיָה מִצְטָעֵר צַעַר רַב, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ הִבְטִיחוֹ שֶׁיַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ. וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הַאֲרֵךְ לִי רוּחֲךָ. מַעֲלָתְךָ הִבְטַחְתָּ אוֹתִי שֶׁתְּהֵא הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לִבְנִי. אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַת כְּבוֹדְךָ לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ עַד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים תִּהְיֶה הַמַּתָּנָה שֶׁל בְּנִי יִקָרָה יוֹתֵר מִזֹּאת”. וְהַמֶּלֶךְ אָמְנָם יָדַע שֶׁזֶּהוּ דָבָר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְיַד הַמִּשְׁנֶה וְלֹא בְיַד הֶעָצוּם בַּמְּלָכִים, וְאוּלָם שָׁלַט בְּעַצְמוֹ וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁהוּת עַד לִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, וּפָנָה אֶל הַזְּקֵנָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לָהּ: “לְכִי אֶל בְּנֵךְ וְאִמְרִי לוֹ, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ דִבּוּר שֶׁתְּהֵא בִתִּי לִשְׁמוֹ, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁאָכִין אוֹתָהּ וְאֶת צְרָכֶיהָ, וּמִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּמְתִּין עַד לִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים”. קִבְּלָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אֶת הַתְּשׁוּבָה וְהוֹדְתָה לַשֻּׂלְטָאן וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה וּבָאָה מְמַהֶרֶת, עָפָה מִשִּׂמְחָתָהּ, עַד שֶׁהִגִּיעָה לַבַּיִת וְנִכְנָסָה. רָאָה אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין שֶׁפָּנֶיהָ צוֹחֲקוֹת, וְהֵבִין שֶׁבְּשׂוֹרָה טוֹבָה עִמָּהּ, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָזְרָה מַהֵר וְלֹא שָׁהֲתָה כְמוֹ כָל יוֹם, וְלֹא חָזְרָה עִם הַצַּלַּחַת. שָׁאַל אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לָהּ: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הֵבֵאת לִי בְשׂוֹרָה טוֹבָה, אִמִּי, וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְעֶרְכָּן פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן, וְנִתְקַבַּלְתְּ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. וְהַשֻּׂלְטָאן הֶאֱרִיךְ לָךְ רוּחוֹ וְשָׁמַע מִפִּיךְ אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ?” הִגִּידָה לוֹ כָל דָּבָר, וְכֵיצַד קִבֵּל אוֹתָהּ הַשֻּׂלְטָאן וְהִתְפַּלֵּא עַל יִקְרַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאַף גַּם הַמִּשְׁנֶה, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הִבְטִיחַנִי שֶׁתְּהֵא הַבַּת עַל שִׁמְךָ, אֶלָּא, בְּנִי, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִבֵּר אֵלָיו דְבָרִים בְּסוֹד לִפְנֵי שֶׁהִבְטִיחַנִי. וְאַחֲרֵי שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה בְסוֹד, הוֹעִידַנִי לְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יְהֵא הַמִּשְׁנֶה מֵכִין רָעָה, שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת דַּעַת הַמֶּלֶךְ”.

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ, וְכֵיצַד הוֹעִידָהּ הַשֻּׂלְטָאן לְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, רָחֲבָה דַעְתּוֹ וְשָׂמַח מְאֹד וְאָמַר: “אָמְנָם זֶה שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הוֹעִידֵךְ אַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, זְמַן אָרֹךְ הוּא. וְאוּלָם עַל כָּל פָּנִים שִׂמְחָתִי רַבָּה”. הוֹדָה לְאִמּוֹ וְהִרְבָּה לְהַכִּיר לָהּ טוֹבָה עַל עֲמָלָהּ וְאָמַר לָהּ: “חֵי אֱלֹהִים, אִמִּי, שֶׁדּוֹמֶה אֲנִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי בַקֶּבֶר וְהֶעֱלֵית אוֹתִי מִתּוֹכוֹ. וַאֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן בָּרוּר לִי מֵעַתָּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם לֹא יוֹתֵר עָשִׁיר מִמֶּנִּי וְלֹא יוֹתֵר מְאֻשָּׁר”. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁעָבְרוּ מִשְּׁלשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שְׁנֵי חֳדָשִׁים. וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים יָצְאָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה לַשּׁוּק לִקְנוֹת שֶׁמֶן. רָאֲתָה אֶת הַשְּׁוָקִים כֻּלָּם נְעוּלִים וְהָעִיר כֻּלָּהּ מְפֹאָרָה וְהָאֲנָשִׁים שָׂמִים בְּחַלּוֹנוֹתֵיהֶם נֵרוֹת וּפְרָחִים. רָאֲתָה אֶת הַצָּבָא וְהַחַיָּלוֹת וְהַשָּׂרִים עַל סוּסֵיהֶם בְּתַהֲלוּכָה וְהָאֲבוּקוֹת וְהַנִּבְרָשׁוֹת דּוֹלְקוֹת. תָּקְפָה אוֹתָהּ הִתְפַּלְּאוּת מִפֶּלֶא זֶה וְתִפְאָרָה זוֹ. נִגְּשָׁה לַחֲנוּת מוֹכֵר שֶׁמֶן שֶׁהָיְתָה שָׁם פְּתוּחָה וְקָנְתָה מִמֶּנָּה שֶׁמֶן, וְאָמְרָה לְמוֹכֵר הַשֶּׁמֶן: “בְּחַיֶּיךָ, דּוֹדִי, מָה הָעִנְיָן בָּעִיר הַיּוֹם, שֶׁבְּנֵי־אָדָם עוֹשִׂים תִּפְאָרָה זוֹ, וְשֶׁהַשְּׁוָקִים וְהַבָּתִּים כֻּלָּם מְקֻשָּׁטִים, וְהַצָּבָא רוֹכֵב?” אָמַר לָהּ מוֹכֵר הַשֶּׁמֶן: “אִשָּׁה, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין אַתְּ נָכְרִיָּה בְעִיר זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא, מֵעִיר זוֹ אֲנִי”. אָמַר לָהּ: “אַתְּ מֵעִיר זוֹ, וְאִי אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַדָּבָר, שֶׁבֶּן הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל מְכַנֵּס הַלַּיְלָה אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּת הַשֻּׂלְטָאן? הִנֵּה הוּא כָעֵת בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, וַהֲרֵי אֶמִירִים אֵלֶּה וְצָבָא זֶה יוֹצְאִים בְּתַהֲלוּכָה וְהֵם עוֹמְדִים מְחַכִּים לוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בְּתַהֲלוּכָה אֶל הָאַרְמוֹן אֵצֶל בַּת הַשֻּׂלְטָאן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אֶת דְּבָרָיו נִתְמַלְּאָה צַעַר וְאִבְּדָה עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ, כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת לְהוֹדִיעַ אֶת בְּנָהּ דָבָר מַעֲצִיב זֶה, בִּהְיוֹת שֶׁבְּנָהּ הַמִּסְכֵּן הָיָה מְצַפֶּה שָׁעָה שָׁעָה עַד שֶׁיִּמְלְאוּ שְׁלשֶׁת הֶחֳדָשִׁים. חָזְרָה מִיָּד אֶל בֵּיתָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה וְנִכְנְסָה אֶל בֵּיתוֹ, אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, רְצוֹנִי לְהוֹדִיעֲךָ דָּבָר, וְאוּלָם קָשֶׁה עָלַי צַעַרְךָ שֶׁתִּצְטַעֵר מִמֶּנּוּ”. אָמַר לָהּ: “אִמְרִי, מַה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה הַשֻּׂלְטָאן כְּבָר הֵפֵר אֶת הַבְטָחָתוֹ לְךָ בִּדְבַר בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וּבַלַּיְלָה הַזֶּה מְכַנֵּס אוֹתָהּ בֶּן הַמִּשְׁנֶה. וַאֲנִי, בְּנִי, חָשַׁבְתִּי מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהַמִּשְׁנֶה יְשַׁנֶּה אֶת דַּעַת הַשֻּׂלְטָאן, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו בְּסוֹד לְפָנַי”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “כֵּיצַד יָדַעְתְּ זֶה שֶׁבֶּן הַמִּשְׁנֶה הוֹלֵךְ לָבוֹא הַלַּיְלָה אֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אַלְבֻּדוּר בַּת הַשֻּׂלְטָאן?” סִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ כָל מַה שֶּׁרָאֲתָה בָעִיר מִן הַתַּפְאוּרָה בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה לִקְנוֹת שֶׁמֶן, וְכֵיצַד הָיוּ הַשָּׂרִים וְרַבֵּי הַמַּמְלָכָה עוֹמְדִים בַּתַּהֲלוּכָה וּמְצַפִּים לְצֵאתוֹ שֶׁל בֶּן הַמִּשְׁנֶה מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְשֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה הוּא מְכַנֵּס אוֹתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת עַלַא אַלדִּין תָּקְפָה אוֹתוֹ קַדַּחַת מִצַּעְרוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הֶעֱלָה בְדַעְתּוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה וְשָׂמַח וְאָמַר לְאִמּוֹ: “בְּחַיַּיִךְ, אִמִּי, חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁבֶּן הַמִּשְׁנֶה לֹא יִשְׂמַח בָּהּ כְּפִי שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת. וְאוּלָם נַנִּיחַ עַכְשָׁו דִבּוּרִים אֵלֶּה וְקוּמִי שִׂימִי לָנוּ אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁנִּסְעַד אוֹתָהּ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֶכָּנֵס לְחֶדְרִי קְצָת, תָּבוֹא הָרְוָחָה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אַחֲרֵי שֶׁסָּעַד אֲרוּחַת הָעֶרֶב נִכְנַס לְחֶדְרוֹ וְנָעַל הַדֶּלֶת עָלָיו וְהֵבִיא אֶת הַמְּנוֹרָה וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ, וּמִיָּד בָּא אֵלָיו הָעֶבֶד וְאָמַר לוֹ: “בַּקֵּשׁ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי עַבְדְּךָ וְעֶבֶד כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ הַמְּנוֹרָה, אֲנִי וְכָל עַבְדֵי הַמְּנוֹרָה”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “שְׁמַע, אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי מֵהַשֻּׂלְטָאן לְהַשִּׂיא לִי אֶת בִּתּוֹ וְהִבְטִיחַנִי לְמַלֵּא בַקָּשָׁתִי לְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְלֹא עָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ, אֶלָּא נְתָנָהּ לְבֶן הַמִּשְׁנֶה, וְהַלַּיְלָה הוּא מִתְכַּוֵּן לָבוֹא אֵלֶיהָ. וְעַכְשָׁו אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, אִם עֶבֶד נֶאֱמָן לַמְּנוֹרָה אַתָּה, שֶׁהַלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַכַּלָּה וְהֶחָתָן יְשֵׁנִים יַחַד, תִּשָּׂא אוֹתָם בְּתוֹךְ מַצָּעֵיהֶם לְמָקוֹם זֶה. זֶהוּ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקְּשׁוֹ מֵאִתְּךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. וְאִם יֵשׁ לְךָ שֵׁרוּת זוּלָתִי זֶה, צַוֵּה אוֹתִי כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אֵין אִתִּי עַכְשָׁו בַּקָּשָׁה זוּלַת זוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”. נֶעְלַם הָעֶבֶד וְחָזַר עַלַא אַלדִּין לִגְמֹר אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלּוֹ עִם אִמּוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הָעֵת, שֶׁיָּדַע שֶׁהַשֵּׁד יָבוֹא בָהּ, קָם וְנִכְנַס אֶל חֶדְרוֹ, וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, וְהִנֵּה הָעֶבֶד כְּבָר הֵבִיא אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה בְּמַצָּעֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם עַלַא אַלדִּין שָׂמַח בָּזֶה שִׁמְחָה עֲצוּמָה. אָמַר לָעֶבֶד: “שָׂא אֶת בֶּן־הַתְּלִיָּה הַזֶּה, וְהַשְׁכֵּב אוֹתוֹ בְּבֵית־הַכִּסֵּא”. מִיָּד נָשָׂא הָעֶבֶד אֶת בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְהִשְׁכִּיב אוֹתוֹ בְּבֵית־הַכִּסֵּא. וְלִפְנֵי שֶׁיָּצָא מֵעַל פָּנָיו, נָפַח עָלָיו נְפִיחָה, שֶׁיִּבֵּשׁ אוֹתוֹ בָהּ. וְהָיָה מַצַּב בֶּן הַמִּשְׁנֶה בְּאוֹי־וַאֲבוֹי. אַחַר־כָּךְ חָזַר הָעֶבֶד אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר? הַגֵּד לִי” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “חֲזֹר בַּבֹּקֶר, שֶׁתִּקַּח אוֹתָם לִמְקוֹמָם”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”, וְנֶעְלַם הָעֶבֶד. קָם עַלַא אַלדִּין כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כִּמְעַט שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָבָר זֶה בֶּאֱמֶת, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּבֵיתוֹ, הִנֵּה לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיָה נִשְׂרָף בְּאַהֲבָתָהּ מִזְּמַן, שָּׁמַר עַל הַנִּימוּס כְּלַפֶּיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבֶרֶת הַיָּפוֹת, אַל תַּחְשְׁשִׁי שֶׁהֲבֵאתִיךְ לְכָאן, לְחַלֵּל כְּבוֹדֵךְ, חָלִילָה לִי. וְאוּלָם רַק שֶׁלֹּא לָתֵת לְאַחֵר לְהִתְעַלֵּס בָּךְ, בִּהְיוֹת שֶׁאָבִיךְ הַשֻּׂלְטָאן, נָתַן לִי דִבּוּרוֹ שֶׁיִּתֵּן אוֹתָךְ לִי. הֱיִי אֵפוֹא בְּבִטְחָה וְשַׁלְוָה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּת הַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁרָאֲתָה עַצְמָהּ בְּבַיִת עָלוּב וְחָשׁוּךְ זֶה, וְשָׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי עַלַא אַלדִּין, אָחֲזוּ אוֹתָהּ פַּחַד וּרְעָדָה, וְנִדְהֲמָה וְלֹא עָצְרָה כֹחַ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לְעַלַא אַלדִּין. קָם עַלַא אַלדִּין וְהֵסִיר בְּגָדָיו, וְהֵטִיל חֶרֶב בֵּינָהּ לְבֵינוֹ וְיָשֵׁן לְצִדָּהּ בְּמַצָּע, מִבְּלִי לִבְגֹּד. וְלֹא רָצָה אֶלָּא לִמְנוֹעַ אֶת נִשּׂוּאֶיהָ לְבֶן הַמִּשְׁנֶה. אֶלָּא שֶׁעַל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר עָבַר לַיְלָה אֻמְלָל שֶׁבַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה גָרוּעַ מִמֶּנּוּ מִיָּמֶיהָ. וּבֶן הַמִּשְׁנֶה שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב בְּבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יָכֹל לְהִתְנוֹעֵעַ מִן הָאֵימָה שֶׁנָפְלָה עָלָיו מִן הָעֶבֶד. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, בָּא הָעֶבֶד לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין מִבְּלִי שֶׁשִּׁפְשֵׁף בַּמְּנוֹרָה וְאָמַר לוֹ: “אִם חָפֵץ אַתָּה מַשֶּׁהוּ, אֱמֹר לִי שֶׁאֶעֱשֶׂנּוּ, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “לֵךְ וְשָׂא אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לִמְקוֹמָם”. וּבְהֶרֶף עַיִן עָשָׂה הָעֶבֶד מַה שֶׁצִּוָּה עַלַא אַלדִּין, שָׂם אֶת בֶּן הַמִּשְׁנֶה עִם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְנָשָׂא אוֹתָם וְהִנִּיחָם בִּמְקוֹמָם, בָּאַרְמוֹן כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, מִבְּלִי שֶׁיִּרְאוּ מִי שֶׁהוּא. וְאוּלָם כִמְעַט מֵתוּ מִפַּחַד, כְּשֶׁרָאוּ אֶת עַצְמָם נִשָּׂאִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. לֹא הִסְפִּיק הָעֶבֶד לְהַנִּיחָם בִּמְקוֹמָם וְלָצֵאת, וּכְבָר בָּא הַשֻּׂלְטָאן אֵצֶל בִּתּוֹ לִרְאוֹתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן הַמִּשְׁנֶה שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, קָם מִן הַמַּצָּע, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע שֶׁאֵין אַף אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס מִלְּבַד הַשֻּׂלְטָאן. וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְחַמֵּם קְצָת, בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא עָבַר זְמַן רַב מֵאָז עָזַב אֶת בֵּית־הַכִּסֵּא. קָם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן נִכְנַס אֵצֶל בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּנְשָׁקָהּ בֵּין עֵינֶיהָ וּבֵרֵךְ אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר וְשָׁאַל אוֹתָהּ בִּדְבַר אֲרוּסָהּ, וְאִם הִיא שְׂבֵעַת רָצוֹן בּוֹ. לֹא עָנְתָה לוֹ כָל תְּשׁוּבָה כְּלָל, וְהִבִּיטָה עָלָיו בְּעֵין זַעַם. דִּבֵּר אֵלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת, וְהִיא שׁוֹתֶקֶת, אֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ גַם מִלָּה אַחַת. לָקַח לוֹ הַשֻּׂלְטָאן דַּרְכּוֹ וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנַס אֵצֶל הַמַּלְכָּה וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע מִצַּד הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וּבִהְיוֹת שֶׁהַמַּלְכָּה לֹא חָפְצָה לְהַנִּיחַ אֶת הַשֻּׂלְטָאן כּוֹעֵס עַל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, זֶהוּ מִנְהָגָם שֶׁל רֹב הַנִּשָּׂאִים בְּיוֹם חֲתֻנָּתָם, שֶׁהֵם מִתְבַּיְשִׁים וּמִתְפַּנְּקִים קְצָת. אַל תַּקְפִּיד עָלֶיהָ, שֶׁאַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים תַּחֲזֹר לְעַצְמָהּ וּתְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם. עַכְשָׁו הַבּוּשָׁה הִיא, מֶלֶךְ הַזְּמַן, הַמְעַכֶּבֶת בַּעֲדָהּ מִלְּדַבֵּר. וְאוּלָם רוֹצָה אֲנִי לְהִכָּנֵס אֶצְלָהּ וְלִרְאוֹתָהּ”. קָמָה הַמַּלְכָּה וְלָבְשָׁה בְּגָדֶיהָ וּבָאָה אֵצֶל בִּתָּהּ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וּבֵרְכָה אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר וְנָשְׁקָה אוֹתָהּ בֵּין עֵינֶיהָ, וְהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֵינָהּ עוֹנָה אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה כְּלָל וְעִקָּר. אָמְרָה הַמַּלְכָּה בְלִבָּהּ: “אֵין סָפֵק שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מוּזָר, שֶׁהֶחֱרִיד אוֹתָהּ חֲרָדָה זוֹ”. שָׁאֲלָה אוֹתָהּ: “בִּתִּי, מַה הַסִּבָּה לְמַצָּבֵךְ זֶה? הַגִּידִי לִי מַה הִגִּיעַ לָךְ, עַד שֶׁאֲנִי בָאָה וּמְבָרֶכֶת אוֹתָךְ בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר, וְאֵינֵךְ מְשִׁיבָה לִי תְשׁוּבָה?” הֵרִימָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לָהּ: “אַל תַּקְפִּידִי עָלַי, אִמִּי. מֵחוֹבָתִי הוּא לְקַבֵּל אֶת פָּנַיִךְ בְּכָל הַכָּבוֹד וְהַיְקָר, אַחֲרֵי שֶׁכִּבַּדְתְּ אוֹתִי וּבָאת אֶצְלִי. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמֵּךְ שֶׁתִּשְׁמְעִי אֶת הַסִּבָּה לְמַצָּבִי זֶה, וְתִרְאִי אֵיךְ הָיָה לַיְלָה זֶה שֶׁבִּלִּיתִיו, שֶׁהָיָה הָאֻמְלָל בַּלֵּילוֹת. לֹא הִסְפַּקְנוּ לִשְׁכַּב, אִמִּי, וְהִנֵּה אֶחָד שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים טִיבוֹ נָשָׂא אֶת הַמַּצָּע וְהֶעֱבִירָנוּ לְמָקוֹם חָשׁוּךְ, מְלֻכְלָךְ וּבָזוּי”. סִפְּרָה הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְאִמָּהּ הַמַּלְכָּה כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְכֵיצַד לָקְחוּ אֶת חֲתָנָהּ וְנִשְׁאֲרָה הִיא לְבַדָּהּ, וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט בָּא בָּחוּר אַחֵר שֶׁשָּׁכַב בִּמְקוֹם חֲתָנָהּ וְשָׂם חֶרֶב בֵּינָהּ וּבֵינוֹ, וְאָמְרָה: “וּבַבֹּקֶר חָזַר זֶה שֶׁלָּקַח אוֹתָנוּ וְנָשָׂא אוֹתָנוּ וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְכָאן, לִמְקוֹמֵנוּ. וְאַךְ הֵבִיא אוֹתָנוּ לְמָקוֹם זֶה וַעֲזָבָנוּ, נִכְנַס אָבִי הַשֻּׂלְטָאן תֵּכֶף וּמִיָּד אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן, לֹא הָיָה לִי לֹא לֵב וְלֹא לָשׁוֹן לְדַבֵּר אֶל אָבִי, וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמֵּךְ, אִמִּי, שֶׁתַּגִּידִי לוֹ סִבַּת מַצָּבִי זֶה, שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עָלַי עַל שֶׁלֹּא הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ תְשׁוּבָה, וְלֹא יִשָּׂא טִינָה עָלַי וְיִמְחַל לִי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה אֶת דִּבְרֵי בִתָּהּ בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, שִׂימִי לִבֵּךְ שֶׁלֹּא תְּדַבְּרִי בִּפְנֵי שׁוּם אָדָם דְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁבַּת הַשֻּׂלְטָאן יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ. וְטוֹב עָשִׂית שֶׁלֹּא הִגַּדְתְּ לְאָבִיךְ דְּבָרִים אֵלֶּה. הִזָּהֲרִי וְהִשָּׁמְרִי בִּתִּי, מֵהַגִּיד זֹאת”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “אִמִּי, דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשֵׂכֶל מָלֵא וְלֹא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי. וְאוּלָם זֶה הוּא שֶׁקָּרָה לִי, וְאִם אִי אַתְּ מַאֲמִינָה לִי שַׁאֲלִי אֶת חֲתָנִי”. אָמְרָה לָהּ הַמַּלְכָּה: “קוּמִי עַכְשָׁו, בִּתִּי, וְהָסִירִי דִמְיוֹנוֹת אֵלֶּה מִדַּעְתֵּךְ, וְלִבְשִׁי בְּגָדַיִךְ, וְהִסְתַּכְּלִי בִּחֲגִיגַת הַחֲתוּנָה הַנֶּעֱרֶכֶת בָּעִיר לִכְבוֹדֵךְ, וְהַשְּׂמָחוֹת שֶׁסֻּדְּרוּ בַּמַּמְלָכָה בְּגִינֵךְ וְשִׁמְעִי לְקוֹל הַתֻּפִּים וְהַזִּמְרָה, וּרְאִי אֶת כָּל הַתַּפְאוּרָה כֻלָּהּ לִכְבוֹד כְּלוּלוֹתַיִךְ, בִּתִּי”. וּמִיָּד הֵבִיאָה הַמַּלְכָּה אֶת הַנְּעָרוֹת הַחַדְרָנִיּוֹת וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלבֻּדוּר וְקִשְּׁטוּהָ. אַחַר־כָּךְ קָמָה הַמַּלְכָּה וְנִכְנְסָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר רָאֲתָה חֲלוֹם וּמַרְאוֹת קָשִׁים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּקְפִּיד עָלֶיהָ עַל זֶה שֶׁלֹּא עָנְתָה לְךָ”. הֵבִיאָה הַמַּלְכָּה בַסֵּתֶר אֶת בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל הָעִנְיָן, וְאִם דִּבְרֵי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֱמֶת הֵם אוֹ לֹא. וְאוּלָם בֶּן הַמִּשְׁנֶה מִפַּחְדּוֹ שֶׁיְּאַבֵּד אֶת אֲרוּסָתוֹ, שֶׁלֹּא תֵלֵךְ מִיָּדוֹ, אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִין לִי כָל יְדִיעָה מִמַּה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת”. וְהָיָה בָרוּר לַמַּלְכָּה שֶׁבִּתָּהּ הָיוּ לָהּ דִמְיוֹנוֹת וַחֲלוֹם. נִמְשְׁכוּ הַשְּׂמָחוֹת בְּאוֹתוֹ יוֹם וְרָקְדוּ הָרַקְדָנִיּוֹת וְזִמְּרוּ הַמְזַמְּרוֹת וְכָל כְּלֵי הַזִּמְרָה מַשְׁמִיעִים נְגִינוֹתֵיהֶם. וְהָיוּ הַמַּלְכָּה וְהַמִּשְׁנֶה וּבֶן הַמִּשְׁנֶה שׁוֹקְדִים הַרְבֵּה בְסִדּוּר הַשִּׂמְחָה, לְשַׂמֵּחַ אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְשֶׁיָּפוּג צַעְרָהּ. וְלֹא הִנִּיחוּ דָבָר כְּדֵי לְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה. וְעָשׂוּ כָל זֶה לְפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתּוֹצִיא מַה שֶׁבְּלִבָּהּ וְשֶׁתִּרְחַב דַּעְתָּהּ. וְאוּלָם כָּל זֶה לֹא הִשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ בִכְלוּם, וְהָיְתָה שׁוֹתֶקֶת וְנִדְהֶמֶת מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. אָמְנָם בֶּן הַמִּשְׁנֶה אֵרַע לוֹ יוֹתֵר מִזֶּה, בִּהְיוֹת שֶׁשָּׁכַב בְּבֵית־הַכִּסֵּא, וְאוּלָם הוּא כִחֵשׁ הַדָּבָר וְהוֹצִיא מִדַּעְתּוֹ פְגִיעָה רָעָה זוֹ, מִפַּחְדּוֹ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת אֲרוּסָתוֹ וּכְבוֹדוֹ. וּבְיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הָיוּ מְקַנְּאִים בּוֹ בִגְלַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, שֶׁהָיָה בוֹ גַם מִן הַכָּבוֹד הַמְרֻבֶּה וְשֵׁנִית בִּגְלַל יָפְיָהּ הָרַב שֶׁל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְחִנָּהּ הַמֻּפְלָא. יָצָא עַלַא אַלדִּין בְּאוֹתוֹ יוֹם וְרָאָה אֶת הַשְּׂמָחוֹת שֶׁהָיוּ בָעִיר וּבָאַרְמוֹן, וְהָיָה מְצַחֵק, וּבְיִחוּד כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הָאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל הַכָּבוֹד שֶׁהִשִּׂיג בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְעַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב בָּזֶה שֶׁנַּעֲשָׂה חֲתַן הַשֻּׂלְטָאן, וְעַל הַמְּסִבּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַנֶּעֱרָכוֹת לִכְבוֹד שִׂמְחָתוֹ וַחֲתֻנָּתוֹ. אָמַר עַלַא אַלדִּין בְּלִבּוֹ: “אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים, מִסְכֵּנִים, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, עַד שֶׁאַתֶּם מְקַנְּאִים בּוֹ”. וּכְשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, קָם עַלַא אַלדִּין וְנִכְנַס לְחֶדְרוֹ וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו הָעֶבֶד מִיָּד.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹפִיעַ הָעֶבֶד לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין, וְצִוָּהוּ לְהָבִיא אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ עִם חֲתָנָהּ, כְּמוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, לִפְנֵי שֶׁיַּשִּׁיר בֶּן הַמִּשְׁנֶה אֶת בְּתוּלֶיהָ – לֹא נִתְעַכֵּב הָעֶבֶד, וְנֶעְלַם מִיָּד זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן, וְהֵבִיא אֶת הַמַּצָּעִים וּבָהֶם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּבֶן הַמִּשְׁנֶה. עָשָׂה בְּבֶן הַמִּשְׁנֶה כְּמוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, הַיְנוּ לְקָחוֹ וְהִשְׁכִּיבוֹ בְּבֵית־הַכִּסֵּא, וְהִנִּיחוֹ שָׁם מְשֻׁתַּק אֵבָרִים מֵרֹב הָאֵימָה וְהַפַּחַד. וְעַלַא אַלדִּין קָם וְשָׂם אֶת הַחֶרֶב בֵּינוֹ לְבֵין הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְיָשֵׁן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, בָּא הָעֶבֶד וְהֶחֱזִיר אֶת הַשְּׁנַיִם לִמְקוֹמָם. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מָלֵא שִׂמְחָה עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְבֶן הַמִּשְׁנֶה. וְהַשֻּׂלְטָאן בְּשָׁעָה שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר, בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אֵצֶל בִּתּוֹ בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לִרְאוֹת, אִם תִּנְהַג בּוֹ כְפִי שֶׁנָּהֲגָה בַיּוֹם שֶׁעָבַר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ קָם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וּבָא אֶל אַרְמוֹן בִּתּוֹ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, קָם בֶּן הַמִּשְׁנֶה מִיָּד וְיָרַד מִן הַמַּצָּע וְהִתְחִיל לוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדָיו, כְּשֶׁצַּלְעוֹתָיו רוֹחֲפוֹת מִקֹּר, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַשֻּׂלְטָאן, לֹא עָבַר עֲדַיִן זְמַן מַה מֵּאָז הֵבִיאָם הָעֶבֶד. נִכְנַס הַשֻּׂלְטָאן וְנִגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, כְּשֶׁהִיא עַל מַצָּעָה, וְהֵסִיר אֶת הַמָּסָךְ וּבֵרְכָהּ בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר וְנָשַׁק אוֹתָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְשָׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ. רָאָה אוֹתָהּ מְקַמֶּטֶת מִצְחָהּ, אֵינָה מְשִׁיבָה לוֹ תְשׁוּבָה כְלָל, אֶלָּא מַבִּיטָה אֵלָיו כְּשֶׁהִיא כוֹעֶסֶת וּמַצָּבָהּ בְּאוֹי וַאֲבוֹי. כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן עָלֶיהָ עַל שֶׁאֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ, וְשִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ מַשֶּׁהוּ. שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ בְיָדוֹ וְאָמַר לָהּ: “מַה זֶּה אֵרַע לָךְ, אוֹ שֶׁאַתְּ מַגִּידָה לִי מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בָךְ, אוֹ שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת חַיַּיִךְ מִיָּד. כְּלוּם זֶהוּ כְבוֹדִי וְכִבּוּדִי אֶצְלֵךְ? מְדַבֵּר אֲנִי אֵלַיִךְ וְאֵין אַתְּ מְשִׁיבָה לִי אֲפִילּוּ מִלָּה אַחַת”. כְּשֶׁרָאֲתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שֶׁאָבִיהָ כָעַס וְהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, חָלַף פַּחְדָּהּ וְהֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אָבִי הַיָּקָר, אַל תִּכְעַס עָלַי וְאַל תְּהִי מָהִיר בְּזַעַמְךָ, שֶׁיֵּשׁ לִסְלֹחַ לִי עַל מַה שָּׁאַתָּה רוֹאֶה מֵאִתִּי. שְׁמַע נָא מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וּבְוַדַּאי, כְּשֶׁתִּשְׁמַע עִנְיָנִי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בִי בִשְׁנֵי לֵילוֹת אֵלֶּה, תִּסְלַח לִי, וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי מַעֲלָתְךָ עָלַי, כְּמוֹ שֶׁהִסְכַּנְתָּ בְּאַהֲבָתְךָ לִי”. הִגִּידָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְאָבִיהָ הַשֻּׂלְטָאן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ: “אָבִי, אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִי, שְׁאַל אֶת אֲרוּסִי, וְהוּא יְסַפֵּר לְמַעֲלָתְךָ כָּל דָּבָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אֵינִי יוֹדַעַת מָה הֵם עוֹשִׂים בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ מֵאֶצְלִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת⁷ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הֵם מַנִּיחִים אוֹתוֹ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי בִתּוֹ תְּקָפָהוּ יָגוֹן וְנִתְמַלְּאוּ עֵינָיו דְמָעוֹת. הֵשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ וְנִגַּשׁ וּנְשָׁקָהּ וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, לָמָּה לֹא הִגַּדְתְּ לִי בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, שֶׁאֶמְנַע מִמֵּךְ עִנוּיִים אֵלּוּ וּפַחַד זֶה שֶׁבָּאוּ עָלַיִךְ הַלַּיְלָה? וְאוּלָם אֵין כָּל רָעָה. קוּמִי וְהָסִירִי מִדַּעְתֵּךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה. הַלַּיְלָה אֲנִי מַפְקִיד עָלַיִךְ שׁוֹמְרִים, וְלֹא יִפְגַּע בָךְ עוֹד מַה שֶּׁפָּגַע בָּךְ”. חָזַר הַשֻּׂלְטָאן לְאַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה מִיָּד לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁבָּא וְעָמַד לְפָנָיו, שָׁאַל אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “אֵיךְ אַתָּה, הַמִּשְׁנֶה, רוֹאֶה עִנְיָן זֶה? כְּלוּם הִגִּיד לְךָ בִּנְךָ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וּלְבִתִּי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶת בְּנִי לֹא אֶתְמוֹל וְלֹא הַיּוֹם”. סִפֵּר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן כָּל מַה שֶּׁסִּפְּרָה לוֹ בִתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי עַכְשָׁו, שֶׁנִוָּדַע מִפִּי בִנְךָ אֲמִתּוּת הַמַּצָּב, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר שֶׁבִּתִּי מִפַּחְדָּהּ אֵין הִיא יוֹדַעַת מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. וְאוּלָם דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ כֻּלָּם אֱמֶת”. קָם הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ וְהֵבִיא אֶת בְּנוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִּדְבַר כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן, אִם אֱמֶת הוּא אִם לָאו. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָבִי הַמִּשְׁנֶה, חָלִילָה לָהּ לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְשַׁקֵּר. אָכֵן כָּל מַה שֶּׁאָמְרָה אֱמֶת הוּא. וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי קָשֶׁה מִזֶּה. שֶׁכֵּן אֲנִי בִמְקוֹם לִישֹׁן עִם אֲרוּסָתִי עַל הַמַּצָּע, שָׁכַבְתִּי בְּבֵית־הַכִּסֵּא בִּמְקוֹם חשֶׁךְ וּבַלָּהוֹת שֶׁרֵיחוֹ רַע וְאָרוּר, וְצַלְעוֹתַי נִתְכַּוְּצוּ מִקֹּר”. סִפֵּר לוֹ הַנַּעַר לְאָבִיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְאָמַר לוֹ לְבַסּוֹף: “אָבִי הַיָּקָר, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה לִי לְפֶה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וּתְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁיְשַׁחְרְרֵנִי מִנִּשּׂוּאִים אֵלּוּ. אָמְנָם כִּי כָבוֹד גָּדוֹל הוּא לִי לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ, וּבְיִחוּד שֶׁאַהֲבַת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר הִשְׁתַּלְּטָה עַל לִבִּי, וְאוּלָם לֹא נִשְׁאַר עוֹד בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל עוֹד לַיְלָה אֶחָד, מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת שֶׁעָבְרוּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנוֹ, נִתְמַלֵּא יָגוֹן וְנִצְטַעֵר מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְגַדֵּל אֶת בְּנוֹ וּלְהַאְדִּירוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ חֲתַן הַשֻּׂלְטָאן. הִרְהֵר וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָן זֶה, כֵּיצַד לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה. וְהָיָה קָשֶׁה בְעֵינָיו מְאֹד לְבַטֵּל אֶת הַנִּשּׂוּאִים, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל לַעֲשָׂרָה קְדוֹשִׁים עַד שֶׁהִשִּׂיג דָּבָר מֵעֵין זֶה. אָמַר לִבְנוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, בְּנִי, שֶׁנִּרְאֶה אֲנַחְנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, אַחֲרֵי שֶּׁנַּפְקִיד עֲלֵיכֶם שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶתְכֶם. וְאַל תְּאַבֵּד כָּבוֹד גָּדוֹל זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ לְזוּלָתְךָ”. עָזַב אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְחָזַר אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁאָמְרָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֱמֶת. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּחֲתֻנָּה”. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן מִיָּד לְהַפְסִיק אֶת הַשְּׂמָחוֹת וּלְבַטֵּל אֶת הַנִּשּׂוּאִין. תָּמְהוּ בְּנֵי־הָאָדָם וְכָל תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה עַל הַדָּבַר הַמּוּזָר הַזֶּה, וּבְיִחוּד כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת בְּנוֹ יוֹצְאִים מִן הָאַרְמוֹן בְּמַצָּב שֶׁיֵּשׁ לְקוֹנֵן עָלָיו, מִצַּעַר וְזַעַם רַב. הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים: “מַה קָּרָה וּמֵאֵיזוֹ סִבָּה בָטְלָה הַחֲתֻנָּה וּפָקְעוּ הַנִּשּׂוּאִין?” וְלֹא הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ מָה הָעִנְיָן מִלְּבַד בַּעַל־הַדִּין עַלַא אַלדִּין שֶׁהָיָה צוֹחֵק בַּמִּסְתָּרִים. בָּטְלוּ הַנִּשּׂוּאִין, וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָאן כְּבָר שָׁכַח וְלֹא שָׁב עוֹד לַחְשֹׁב עַל דְּבַר הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְלֹא הַמִּשְׁנֶה. וְלֹא יָדְעוּ מֵאַיִן זֶה קָרָה מַה שֶּׁקָּרָה. הֶאֱרִיךְ עַלַא אַלדִּין רוּחוֹ עַד שֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שֶׁהוֹעִיד הַשֻּׂלְטָאן שֶׁאַחֲרֵיהֶם יִהְיוּ נִשּׂוּאֵי עַלַא אַלדִּין עִם בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וּמִיָּד שָׁלַח עַלַא אַלדִּין אֶת אִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן לְבַקְּשׁוֹ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ. הָלְכָה אֵם עַלַא אַלדִּין אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁבָּא הַשֻּׂלְטָאן אֶל הַמּוֹשָׁב וְרָאָה אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, נִזְכַּר בְּהַבְטָחָתוֹ לָהּ שֶׁאַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים יַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לִבְנָהּ. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, זֹאת הִיא הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה לִי מַתָּנָה אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וַאֲנַחְנוּ כְבָר נָתַנּוּ לָהּ דִבּוּר לְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנַי קֹדֶם כָּל דָּבָר”. הָלַךְ הַמִּשְׁנֶה וְהֵבִיא אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, חִלְּקָה לוֹ כָבוֹד וּבֵרְכָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ וּבְאשֶׁר תָּמִיד. שָׁאַל אוֹתָהּ הַשֻּׂלְטָאן, אִם יֵשׁ לָהּ בַּקָּשָׁה, אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הֲרֵי שְׁלשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שֶׁהוֹעַדְתָּ לִי לְהַשִּׂיא אַחֲרֵיהֶם לִבְנִי עַלַא אַלדִּין אֶת בִּתְּךָ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר כְּבָר מָלְאוּ”. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ לְבַקָּשָׁה זוֹ, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בְּמַצַּב שֶׁל עֲנִיָּה, וְהִיא מִן הַשְּׁפָלִים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם. וְאוּלָם הַמַּתָּנָה שֶׁהִקְרִיבָה לוֹ יְקָרָה מְאֹד וְאֵין עֲרֹךְ לָהּ. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בַּדָּבָר לְפִי דַעְתְּךָ? אֲנִי, לְפִי הָאֱמֶת נָתַתִּי לָהּ דִבּוּר. וְאוּלָם נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם אֲנָשִׁים עֲנִיִּים וְאֵינָם מִן הַחֲשׁוּבִים בִּבְנֵי־אָדָם”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמִּשְׁנֶה, בִּהְיוֹת שֶׁהַקִּנְאָה הָרְגָה אוֹתוֹ, וּמִהְיוֹתוֹ נֶעֱצָב עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד כְּמוֹ זֶה יִשָּׂא אֶת בַּת הַשֻּׂלְטָאן, וּמִבְּנִי יִנָּטֵל כָּבוֹד זֶה?” אָמַר לַשֻּׂלְטָאן: “נְשִׂיאִי, עִנְיָן קַל הוּא זֶה לִמְנוֹעַ אֶת הַנָּכְרִי הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָאֶה לְמַעֲלָתְךָ, שֶׁתִּתֵּן בִּתְּךָ לְאָדָם מְעֵין זֶה, שֶׁאֵין יוֹדְעִים מָה הוּא”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “בְּאֵיזֶה אֹפֶן, נִדְחֶה מֵעָלֵינוּ אָדָם זֶה אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי לוֹ דִבּוּר? הֲרֵי דִבּוּרָם שֶׁל הַמְּלָכִים תְּעוּדָה מְאֻשֶּׁרֶת הֵם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “נְשִׂיאִי, עֲצָתִי הִיא שֶׁתִּדְרשׁ מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב צָרוּף וּמְזֻקָּק מְלֵאוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָן לְךָ בּאוֹתוֹ יוֹם, וְאַרְבָּעִים נְעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת אֶת הַצַּלָּחוֹת וְאַרְבָּעִים עֶבֶד”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “חֵי אֱלֹהִים, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁנְּכוֹחָה דִבַּרְתָּ, שֶׁכֵּן זֶהוּ דָבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶפְשָׁרִי לוֹ, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ פְּטוּרִים מִמֶּנּוּ בְדֶרֶךְ זוֹ”. אָמַר לָהּ הַשֻּׂלְטָאן לְאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין: “לְכִי וְאִמְרִי לִבְנֵךְ, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּהַבְטָחָתִי שֶׁהִבְטַחְתִּיו. וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁיּוכַל לָתֵת לִי מֹהַר בִּתִּי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ, הַיְנוּ אַרְבָּעִים צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב טָהוֹר, וְשֶׁתִּהְיֶינָה כֻלָּן מְלֵאוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵבֵאת לִי, וְאַרְבָּעִים נְעָרוֹת תִּשֶּׂאנָה אוֹתָן וְאַרְבָּעִים עֶבֶד בְּשֵׁרוּתָן שֶׁיְּלַוּוּ אוֹתָן. וְאִם יִהְיֶה זֶה בִיכָלְתּוֹ שֶׁל בְּנֵךְ, אֲנִי מַשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתִּי”. חָזְרָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לְבֵיתָהּ, כְּשֶׁהִיא מְנִיעָה בְרֹאשָׁהּ וְאוֹמֶרֶת: “מִנַּיִן לִבְנִי הַמִּסְכֵּן צַלָּחוֹת אֵלוּ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ? נַנִּיחַ שֶׁבְּעִנְיַן הַצַּלָּחוֹת וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, יַחְזֹר אֶל הָאוֹצָר וְיֶאֱסֹף מִן הָעֵצִים אִם כִּי אֵין אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיַּעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, אַךְ נֹאמַר שֶׁהוּא מֵבִיא מֵהֶן. וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת וְהָעֲבָדִים מִנַּיִן?” לֹא פָסְקָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לְדַבֵּר אֶל עַצְמָהּ, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מְצַפֶּה לָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תְדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ שֶׁתַּשִּׂיג אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וְשֶׁזֶּהוּ דָבָר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָהֶם לִבְנֵי־אָדָם כְּמוֹתֵנוּ?” אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי, מָה הָעִנְיָן?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, קִבְּלַנִי הַשֻּׂלְטָאן בְּכָל הַכָּבוֹד כְּמִנְהָגוֹ. וְנִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִתָּנוּ טוֹבָה. וְאוּלָם שׂוֹנַאֲךָ הָאָרוּר הוּא הַמִּשְׁנֶה שֶׁכֵּן אַחֲרֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי אֶל הַשֻּׂלְטָאן בְּשִׁמְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, הַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן שֶׁהוֹעִיד לִי כְבָר נִגְמַר, וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘הַאִם תִּתֵּן מַעֲלָתְךָ פְּקֻדָּה לְהַשִּׂיא בִּתְּךָ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לִבְנִי עַלַא אַלדִּין’ – פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְדִּבֵּר אִתּוֹ. וְעָנָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה דְבָרִים בְּסוֹד, וְאַחַר־כָּךְ הֵשִׁיב לִי הַשֻּׂלְטָאן תְּשׁוּבָה”. סִפְּרָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לִבְנָהּ מַה שֶּׁדָּרַשׁ הַשֻּׂלְטָּאן, וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הוּא דוֹרֵשׁ מִמְּךָ תְּשׁוּבָה מִיָּד. וְאוּלָם חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּבָה אֶצְלֵנוּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין כְּשֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי אִמּוֹ, צָחַק וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לוֹ אֶצְלֵנוּ תְּשׁוּבָה, וּמְדַמָּה שֶׁהָעִנְיָן קָשֶׁה מְאֹד. הוֹאִילִי נָא וְקוּמִי וְהָבִיאִי לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּסְעַד אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, תִּרְאִי אִם יִרְצֶה הָרַחֲמָן אֶת הַתְּשׁוּבָה. וְאַף הַשֻּׂלְטָאן דָּמָה שֶׁהוּא בִקֵּשׁ דָּבָר עָצוּם כְּדֵי לְהַרְחִיקֵנִי מֵהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וְהַמַּצָּב הוּא שֶׁהוּא בִקֵּשׁ הַדָּבָר הַפָּחוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב עָלָיו. וְאוּלָם קוּמִי עַכְשָׁו וּקְנִי לָנוּ דְבַר מַה שֶּׁנֹּאכַל, וְהַנִּיחִי לִי שֶׁאָכִין לָךְ הַתְּשׁוּבָה”. קָמָה אִמּוֹ וְיָצְאָה לִקְנוֹת צְרָכֶיהָ מִן הַשּׁוּק לְהָכִין אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. נִכְנַס עַלַא אַלדִּין לְחַדְרוֹ וְלָקַח אֶת הַמְּנוֹרָה וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ, וּמִיָּד נִגְלָה עָלָיו הָעֶבֶד וְאָמַר: “בַּקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אֲנִי בִקַּשְׁתִּי אֶת בַּת הַשֻּׂלְטָאן לְקַחְתָּהּ לִי לְאִשָּׁה, וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָאן דָּרַשׁ מִמֶּנִּי אַרְבָּעִים צַלָּחוֹת זָהָב טָהוֹר וְשֶׁיְּהֵא מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כָּל צַלַּחַת עֲשָׂרָה רוֹטְלִים, וְשֶׁתִּהְיֶינָה כֻלָּן מְלֵאוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּגַן הָאוֹצָר, וְתִהְיֶינָה נוֹשְׂאוֹת אֶת אַרְבָּעִים הַצַּלָּחוֹת אַרְבָּעִים נַעֲרָה, וְעִם כָּל נַעֲרָה מְשָׁרֵת, בְּסַךְ־הַכֹּל אַרְבָּעִים מְשָׁרֵת. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּבִיא לִי כָל זֶה כֻלּוֹ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי”. נֶעְדַּר שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְהֵבִיא אֶת אַרְבָּעִים הַנַּעֲרָה וְעִם כָּל נַעֲרָה מְשָׁרֵת וְעַל רֹאשָׁהּ שֶׁל כָּל נַעֲרָה, צַלַּחַת שֶׁל זָהָב טָהוֹר, וְהֵן מְלֵאוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר, וְהִגִּישׁ אוֹתָם לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “זֶהוּ מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ, וְהַגֵּד לִי אִם אַתָּה זָקוּק לְדָבָר אוֹ שֵׁרוּת זוּלַת זֶה?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אֵין אֲנִי זָקוּק לִכְלוּם, וּכְשֶׁאֶהְיֶה זָקוּק לְמַשֶּׁהוּ אֲנִי מְבִיאֲךָ וּמַגִּיד לְךָ”. נֶעְלַם הָעֶבֶד, וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט בָּאָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְנִכְנְסָה אֶל בֵּיתָהּ וְרָאֲתָה אֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת וְהִתְפַּלְּאָה וְאָמְרָה: “כָּל זֶה מִן הַמְּנוֹרָה. יַשְׁאִיר אוֹתָהּ אֱלֹהִים תָּמִיד בְּיַד בְּנִי”. וְעוֹד בְּטֶרֶם פָּשְׁטָה אֶת מְעִילָהּ, אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אִמִּי, זוֹהִי שַׁעְתֵּךְ לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַשֻּׂלְטָאן לְאַרְמוֹנוֹ לְתוֹךְ הַרְמוֹנוֹ. טְלִי לוֹ מַה שֶּׁדָּרַשׁ וְהוֹלִיכִי אוֹתוֹ לוֹ מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁבְּכֹחִי לְמַלֵּא מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וְיוֹתֵר מִכֵּן, וְשֶׁהוּא מוּלָךְ שׁוֹלָל עַל־יְדֵי הַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁדִּמּוּ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּפָּטְרוּ מִמֶּנִּי”. קָם עַלַא אַלדִּין מִיָּד וּפָתַח דֶּלֶת הֶחָצֵר וְהוֹצִיא אֶת הַנְּעָרוֹת וְאֶת הָעֲבָדִים זוּג זוּג, כָּל נַעֲרָה וּלְצִדָּהּ מְשָׁרֵת, עַד שֶׁמִּלְּאוּ אֶת רֹבַע הָעִיר. יָצְאָה לִפְנֵיהֶם אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים בְּרֹבַע הָעִיר, בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אֶת מַרְאֵה הַפֶּלֶא הַזֶּה, עוֹמְדִים מִסְתַּכְּלִים וּמִשְׁתָּאִים, מִתְבּוֹנְנִים לְצוּרוֹת הַנְּעָרוֹת וְיָפְיָן וְחִנָּן וּלְבוּשָׁן, בְּגָדִים כֻּלָּם אֲרוּגִים זָהָב וּמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשֶׁהַפָּחוֹת בְּבִגְדֵיהֶן שָׁוֶה אֲלָפִים. הִסְתַּכְּלוּ בַצַּלָּחוֹת וְרָאוּ אֶת הַזֹּהַר הָעוֹלֶה מֵהֶן שֶׁגָּבַר עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. אִם כִּי כָל צַלַּחַת מְכֻסָּה בְּמַטְלִית שֶׁל אָרִיג רָקוּם חוּטֵי זָהָב מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהָאֲנָשִׁים וְאַנְשֵׁי רֹבַע הָעִיר עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֶה מוּזָר זֶה. הָלְכָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְהָלְכוּ הַנְּעָרוֹת אַחֲרֶיהָ וְהָעֲבָדִים בְּסֵדֶר גָּמוּר וּמִשְׁטָר. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים עוֹמְדִים וּמִתְבּוֹנְנִים לְיָפְיָן שֶׁל הַנְּעָרוֹת וְנוֹתְנִים שֶׁבַח לַבּוֹרֵא הָאַדִּיר, עַד שֶׁהִגִּיעוּ, וְהִכְנִיסָה אוֹתָן אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לָאַרְמוֹן. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם הַשָּׂרִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וּמְפַקְּדֵי הַצָּבָא, אָחֲזָה אוֹתָם הִתְפַּלְאוּת. וְהֻכּוּ בְסַנְוֵרִים מִן הַמַּרְאֶה הַזֶּה. שֶׁבְּכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם לֹא רָאוּ דָבָר שֶׁכָּזֶה, וּבִפְרָט הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן שׁוֹבָה גַם אֶת שִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם יְרֵא־שָׁמַיִם, אִם כִּי הָיוּ כָל שׁוֹמְרֵי־הַסַּף וּמְפַקְּדֵי צְבָא הַשֻּׂלְטָאן בְּנֵי גְדוֹלִים וְאֶמִירִים. וְהִשְׁתָּאוּ עוֹד יוֹתֵר לַבְּגָדִים יִקְרֵי הַמְּחִיר שֶׁעֲלֵיהֶן וְלַצַּלָּחוֹת שֶׁעַל רָאשֵׁיהֶן, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִפְתּוֹחַ נֶגְדָּן עֵינֵיהֶם בִּגְלַל שֶׁפַע בְּרָקָן וְזָהֳרָן. נִכְנְסוּ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר וְהוֹדִיעוּ לַשֻּׂלְטָאן, וּמִיָּד צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְהַכְנִיסָם לְפָנָיו לַהֵיכָל. הִכְנִיסָה אוֹתָם אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וּכְשֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן חָלְקוּ לוֹ כֻלָּם כָּבוֹד לַשֻּׂלְטָאן בְּכָל נִמּוּס וִיקָר, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְעֹז־כֹּחַ וּבְאשֶׁר, וְהִנִּיחוּ מֵעַל רָאשֵׁיהֶן אֶת הַצַּלָּחוֹת לְפָנָיו, וְעָמְדוּ יְדֵיהֶן כְּפוּתוֹת עַל חֲזֵיהֶן, אַחֲרֵי שֶׁהֵסִירוּ אֶת מִכְסוֹת הַצַּלָּחוֹת. הִתְפַּלֵּא הַשֻּׂלְטָאן פֶּלֶא עָצוּם וְנִפְתַּע מִיפִי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְחִנָּן, שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁאֶפְשָׁר לְתָאֵר, וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּצַלָּחוֹת הַזָּהָב הַמְּלֵאוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הַמְסַמְּאוֹת אֶת הָעַיִן. נָבוֹךְ הַשֻּׂלְטָאן מִפֶּלֶא זֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְאִלֵּם לֹא יוּכַל לְדַבֵּר כְּלוּם מֵרֹב הִתְפַּלְּאוּתוֹ. וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ עוֹד יוֹתֵר בְּחָשְׁבוֹ, כֵּיצַד נַעֲשָׂה זֶה כֻלּוֹ בְשָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמָן. צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת הַנְּעָרוֹת וּמַה שֶּׁאִתָּן, הַצַּלָּחוֹת, לְאַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. הוֹבִילוּ אֶת הַנְּעָרוֹת וְנִכְנְסוּ. אַחַר־כָּךְ נִגְשָׁה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְאָמְרָה לַשֻּׂלְטָאן: “נְשִׂיאִי, אֵין זֶה הַרְבֵּה לְפִי עֵרֶךְ כְּבוֹד הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וּרְאוּיָה הִיא לְכִפְלֵי כִפְלַיִם מִזֶּה”. פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “מַה תֹּאמַר, הַמִּשְׁנֶה, לְזֶה שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לְהָבִיא עשֶׁר כָּזֶה בִּזְמַן מֻעָט? כְּלוּם אֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת חָתָן לַשֻּׂלְטָאן, וְשֶׁתְּהֵא בַת הַשֻּׂלְטָאן אֲרוּסָתוֹ?” וְהַמִּשְׁנֶה אָמְנָם הִתְפַּלֵּא עַל שֶׁפַע עשֶׁר זֶה יוֹתֵר מִן הַשֻּׂלְטָאן. וְאוּלָם הַקִּנְאָה הָרְגָה אוֹתוֹ, וְרָבְתָה בוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ כְּבָר נִתְרַצָּה בְמַתָּן וּבְמֹהַר. אַךְ אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִתְנַגֵּד לָאֱמֶת וְלוֹמַר לַשֻּׂלְטָאן: “אֵין הוּא רָאוּי”. וְאוּלָם הֶעֱרִים בְּעָרְמָה עַל הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ אֶת בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְעַלַא אַלדִּין, הַיְנוּ בְאָמְרוֹ לוֹ: “אֲדוֹנִי, אוֹצְרוֹת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יִשְׁווּ בְצִפָּרְנָהּ שֶׁל בִּתְּךָ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. הִגְדַּלְתָּ יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה בְעֵרֶךְ זֶה לְעֻמַּת עֶרְכָּהּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, הִכִּיר שֶׁדְּבָרָיו אֵלֶּה הֵם מִגֹּדֶל קִנְאָתוֹ. פָּנָה אֶל אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לָהּ: “אִשָּׁה, לְכִי אֶל בְּנֵךְ וְאִמְרִי לוֹ, שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הַמַּתָּן וַאֲנִי עוֹמֵד בְּהַבְטָחָתִי, וּבִתִּי אֲרוּסָתוֹ וְהוּא חֲתָנִי', וְאִמְרִי לוֹ, שֶׁיָּבוֹא לְכָאן שֶׁאַכִּיר אוֹתוֹ, וְלֹא יַגִּיעַ לוֹ מֵאִתִּי אֶלָּא כָל כָּבוֹד וִיקָר. וְלַיְלָה זֶה הוּא רֵאשִׁית חֲגִיגַת הַחֲתֻנָּה. וְאוּלָם כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ, תְּנִי לוֹ לָבוֹא אֶצְלִי וְאַל יִתְעַכֵּב”. חָזְרָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לְבֵיתָהּ מְמַהֶרֶת, עַד שֶׁהָרוּחוֹת לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגָהּ מֵרֹב הִזְדָּרְזוּתָהּ לְבַשֵּׂר אֶת בְּנָהּ. וְהָיְתָה טָסָה מִשִּׂמְחָה, בַּהֲשִׁיבָהּ אֶל לִבָּהּ שֶׁבְּנָהּ הוֹלֵךְ לִהְיוֹת חֲתַן הַשֻּׂלְטָאן. אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְפַזֵּר אֶת הַמּוֹשָׁב וְנִכְנַס אֶל אַרְמוֹן הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְצִוָּה אוֹתָם לְהָבִיא אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַצַּלָּחוֹת לְפָנֶיהָ וּלְפָנָיו, שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָן. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָן וְהִתְבּוֹנְנָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, נִפְתְּעָה וְאָמְרָה: “אֵינִי מְדַמָּה שֶׁתִּמָּצֵא בְאוֹצְרוֹת הָעוֹלָם גַּם אַחַת מֵאֵלֶּה הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת”. הִסְתַּכְּלָה בַּשְּׁפָחוֹת וְהִתְפַּלְּאָה עַל יָפְיָן וְחִנָּן, וְיָדְעָה שֶׁכָּל זֶה הוּא מֵאֵת חֲתָנָהּ הֶחָדָשׁ, שֶׁהִגִּישׁ אוֹתָן לְשֵׁרוּתָהּ, וְשָׂמְחָה אִם כִּי הָיְתָה עֲצוּבָה וּמִצְטַעֶרֶת עַל חֲתָנָהּ בֶּן הַמִּשְׁנֶה. שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּבְיָפְיָן שֶׁל הַשְּׁפָחוֹת וְרָחֲבָה דַעְתָּהּ, וְשָׂמַח אָבִיהָ מְאֹד לְשִׂמְחָתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה שֶׁכְּבָר סָרוּ יְגוֹנָהּ וְצַעְרָהּ. שָׁאַל אוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, הַאִם מָצָא זֶה חֵן בְּעֵינַיִךְ? וְחוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁאֲרוּסֵךְ יָפֶה יוֹתֵר מִבֶּן הַמִּשְׁנֶה. וּלְבַסּוֹף, בִּתִּי, תִּשְׂמְחִי הַרְבֵּה עִמּוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים”. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַשֻּׂלְטָאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעָה אִמּוֹ לַבַּיִת וְנִכְנְסָה כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת מֵרֹב שִׂמְחָתָהּ, נִחֵשׁ עַלַא אַלדִּין, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ, טוֹב, וְאָמַר: “לֵאלֹהִים הַתְּהִלָּה לְעוֹלָם וָעֶד, כְּבָר תַּם וְנִשְׁלַם מַה שֶּׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, בְּנִי, וְיִיטַב לִבְּךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִשַּׂגְתָּ חֶפְצְךָ וְנִתְקַבְּלָה עַל דַּעַת הַשֻּׂלְטָאן⁸ מַתְּנָתְךָ, הַיְנוּ מַתָּן וּמֹהַר הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וְהִיא אֲרוּסָתְךָ. וְהַלַּילָה בְּנִי, חֲתֻנַּתְכֶם וְכַנֶּסְךָ אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וְהַשֻּׂלְטָאן, כְּדֵי לְאַמֵּת וּלְאַשֵּׁר לִי דְבָרָיו, פִּרְסֵם אוֹתְךָ לִפְנֵי הָעוֹלָם שֶׁאַתָּה חֲתָנוֹ, וְשֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה לֵיל הַבִּיאָה. וְאוּלָם אָמַר לִי: ‘תְּנִי לִבְנֵךְ שֶׁיָּבוֹא אֶצְלִי, כְּדֵי שֶׁאַכִּיר אוֹתוֹ, וַאֲנִי אֲקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָל הַכָּבוֹד וְהַיְקָר’. וּמֵעַכְשָׁו, בְּנִי, הֲרֵי נִגְמַר תַּפְקִידִי וְנִשְׁלַם, וְלֹא נִשְׁאַר הַדָּבָר אֶלָּא עָלֶיךָ”. קָם עַלַא אַלדִּין וְנָשַׁק אֶת יַד אִמּוֹ וְהוֹדָה לָהּ, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ שֶׁיִּרְבֶּה טוּבָהּ, וְקָם וְנִכְנַס לְחֶדְרוֹ, וְנָטַל אֶת הַמְּנוֹרָה וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הָעֶבֶד, וְאָמַר לוֹ: “מוּכָן אֲנִי לְשֵׁרוּתְךָ. בַּקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בַּקָּשָׁתִי שֶׁתִּקָּחֵנִי לְבֵית־מֶרְחָץ שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם דּוֹמֶה לוֹ, וְתָכִין לִי חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל מְלָכִים, יִקְרַת הַמְּחִיר עַד מְאֹד, שֶׁלֹּא הָיָה אֵצֶל הַמְּלָכִים כָּמוֹהָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נָשָׂא אוֹתוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־מֶרְחָץ שֶׁלֹּא רָאוּ מְלָכִים וְקֵיסָרִים כָּמוֹהוּ. כֻּלּוֹ שַׁיִשׁ וְאַבְנֵי־חֵן אֲדֻמִּים וּבוֹ צִיּוּרִים נִפְלָאִים הַמַּקְסִימִים אֶת הָעַיִן. וְלֹא הָיָה בוֹ אָדָם, וּבוֹ אוּלָם כֻּלּוֹ מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יְקָרוֹת. כְּשֶׁנִּכְנַס עַלַא אַלדִּין אֵלָיו, נִכְנַס אֵלָיו אֶחָד מִן הַשֵּׁדִים בְּצוּרַת אָדָם, וְרָחַץ אוֹתוֹ וְטִפֵּל בּוֹ כְּכָל הַמְבֻקָּשׁ בִּשְׁלֵמוּת, כַּסֵּדֶר בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִתְרַחֵץ עַלַא אַלדִּין וְטִפְּלוּ בוֹ בְכָל טִפּוּל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ אֶל הָאוּלָם הַחִיצוֹנִי וּמָצָא בְגָדָיו שֶׁנִּטְּלוּ מִמֶּנּוּ וּבִמְקוֹמָם תְּמוּרָתָם חֲלִיפַת בְּגָדִים מִן הַמְפֹאָרִים בְּבִגְדֵי מְלָכִים. הֵבִיאוּ לוֹ מַשְׁקָאוֹת וְקָפֶה מָסוּךְ עִנְבָּר וְשָׁתָה וְקָם. בָּאוּ לְפָנָיו חֲבוּרָה שֶׁל עֲבָדִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ אֶת הַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים. לָבַשׁ וּמָשַׁח עַצְמוֹ בְּסַמִּים וּבִבְשָׂמִים. וַהֲלֹא יָדַעְתָּ, הַקּוֹרֵא, שֶׁעַלַא אַלדִּין הָיָה בֶן חַיָּט עָנִי, וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא הָיָה אָדָם חוֹשֵׁב כֵן, אֶלָּא אוֹמֵר: “זֶהוּ הֶחָשׁוּב בְּכָל בְּנֵי הַמְּלָכִים יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הַמְשַׁנֶּה אֶת אֲשֶׁר לֹא יִשְׁתַּנֶּה”. אַחַר־כָּךְ בָּא לְפָנָיו הָעֶבֶד מִן הַשֵּׁדִים וְנָשָׂא אוֹתוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּבֵיתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “הֵן, רְצוֹנִי שֶׁתָּבִיא אֵלַי שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים מַמְלוּכִּים, אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יֵלְכוּ לְפָנַי וְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יֵלְכוּ אַחֲרַי, רוֹכְבִים עַל סוּסֵיהֶם, עַל בִּגְדֵיהֶם וְעַל זֵינָם, וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם וְעַל סוּסֵיהֶם מִן הַחֲפָצִים הַיְקָרִים רַבֵּי הַמְחִיר מְאֹד, שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים בְּאוֹצְרוֹת הַמְּלָכִים. וְהָבֵא לִי סוּס שֶׁיִּהְיֶה מֶרְכָּב שֶׁל קֵיסָרִים וְשֶׁיִּהְיוּ כֵּלָיו וְרִתְמָתוֹ זָהָב, וְכֻלָּם מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יְקָרוֹת. וְהָבֵא לִי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים דִּינָרִים, אֵצֶל כָּל אַחַד הַמַּמְלוּכִּים אֶלֶף דִּינָר, שֶׁרְצוֹנִי לָלֶכֶת עַכְשָׁו אֶל הַשֻּׂלְטָאן. אַל תִּתְמַהְמַהּ אֵפוֹא, שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ לֹא אוּכַל לָלֶכֶת אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן בִּלְעָדָיו. וְהָבֵא לִי גַם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁפָחוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה יְחִידוֹת בָּעוֹלָם בְּיָפְיָן, וַעֲלֵיהֶן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים, שֶׁתֵּלַכְנָה עִם אִמִּי לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָּאן, וְתִהְיֶה עִם כָּל נַעֲרָה חֲלִיפָה הַמַּתְאִימָה לִלְבוּשֵׁי נְשֵׁי הַמְּלָכִים”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. נֶעְלַם קְצָת, וּכְהֶרֶף עַיִן הֵבִיא לוֹ כָל מַה שֶּׁצִּוָּהוּ עָלָיו, וּבְיָדוֹ סוּס אַבִּיר שֶׁאֵין בְּסוּסֵי הָעַרְבִים שֶׁבָּעֲרָבָה דוֹמֶה לוֹ, וְעָלָיו כֵּלִים מִן הָאָרִיג הַמְפֹאָר בְּיוֹתֵר, רָקוּם בְּזָהָב. מִיָּד הֵבִיא עַלַא אַלדִּין אֶת אִמּוֹ וּמָסַר לָהּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הַשִּׁפְחָה, וְנָתַן לָהּ חֲלִיפַת הַבְּגָדִים שֶׁתִּלְבַּשׁ הִיא, וְתֵצֵא בְלִוְיַת הַשְּׁפָחוֹת לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָאן. שָׁלַח אֶת אַחַד הַמַּמְלוּכִּים שֶׁהֵבִיא אוֹתָם לוֹ הַשֵּׁד, אֶל הַשֻּׂלְטָאן, לִרְאוֹת אִם יָצָא הַשֻּׂלְטָאן מִן הַהַרְמוֹן אִם לָאו. הָלַךְ הַמַּמְלוּךְּ מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק וְחָזַר אֵלָיו חִישׁ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַשֻּׂלְטָאן מְצַפֶּה לְבוֹאֶךָ”. קָם עַלַא אַלדִּין וְרָכַב, וְרָכְבוּ לְפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו הַמַּמְלוּכִּים, וְהָיָה בְּמַרְאָם כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ אֶת יוֹצְרָם עַל שֶׁעָטָה אוֹתָם מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן. וְהָיוּ מְפַזְּרִים אֶת הַזָּהָב עַל בְּנֵי־הָאָדָם לִפְנֵי אֲדוֹנָם עַלַא אַלדִּין שֶׁעָלָה עֲלֵיהֶם בְּיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, עַל כָּל בְּנֵי הַמְּלָכִים. יִשְׁתַּבַּח זֶה הַנּוֹתֵן וְהַקַּיָּם לָעַד. וְכָל זֶה הָיָה מִסְגֻלּוֹת הַמְּנוֹרָה הַנִּפְלָאָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיְתָה בִרְשׁוּתוֹ, הָיָה מַשִּׂיג מִן הַיֹּפִי וּמִן הַחֵן וּמִן הָעשֶׁר וּמִן הַדַּעַת. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מִשְׁתָּאִים לִנְדִיבוּתוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְרֹב אֲצִילוּתוֹ, וְנִפְתְּעוּ כְּשֶׁרָאוּ מַה שֶּׁנָּסוּךְ עָלָיו מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי, וְתַרְבּוּתוֹ וְיִקְרָתוֹ, וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הָרַחֲמָן עַל בְּרִיאָה אֲצִילָה זוֹ שֶׁיָּצַר, וְהָיוּ כֻלָּם מְבָרְכִים אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא בֶן פְּלוֹנִי הַחַיָּט. וְלֹא הָיָה אֶחָד שֶׁקִּנֵּא בוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ: “רָאוּי הוּא”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִפְתְּעוּ מֵעַלַא אַלדִּין וּנְדִיבוּתוֹ וַאֲצִילוּתוֹ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֶל חֲצַר הַשֻּׂלְטָאן, וּמְפַזֵּר זָהָב בְּדַרְכּוֹ. וְהָיוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאַרְמוֹן, וְהַמַּמְלוּכִּים מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו מְפַזְּרִים זָהָב לִבְנֵי־אָדָם. וּכְבָר אָסַף הַשֻּׂלְטָּאן אֶצְלוֹ אֶת גְּדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ וְהוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁהוּא נָתַן דִּבּוּר לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְעַלַא אַלדִּין, וְצִוָּם שֶׁיַּמְתִּינוּ לוֹ עַד לַזְּמַן שֶׁיִּקְרַב, וְיֵצְאוּ כֻלָּם לִקְרָאתוֹ, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְאֶת אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר וְאֶת מְפַקְדֵי הַצָּבָא, וְהָיוּ כֻלָּם מְצַפִּים לְבוֹאוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ עַלַא אַלדִּין בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת בָּרֶגֶל מִן הַשַּׁעַר. נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד הָאֶמִירִים, שֶׁמִּנָּה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָּאן לְכָךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַפְּקֻדָּה הִיא שֶׁתִּכָּנֵס כְּשֶׁאַתָּה רוֹכֵב עַל סוּסְךָ, עַד שֶׁתֵּרֵד עַל שַׁעַר מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת”. הָלְכוּ כֻלָּם לְפָנָיו וְנִכְנַס עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לְשַׁעַר מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת. נִגְּשׁוּ אֲחָדִים מֵהֶם וְתָפְסוּ לוֹ רֶסֶן הַסּוּס, וַאֲחָדִים סְמָכוּהוּ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, וַאֲחָדִים תְּפָסוּהוּ בְיָדוֹ וְהוֹרִידוּהוּ, וְהָלְכוּ לְפָנָיו הָאֶמִירִים וְעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה וְהִכְנִיסוּהוּ לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת עַד שֶׁקָּרַב אֶל כִּסֵּא הַשֻּׂלְטָאן. יָרַד הַשֻּׂלְטָאן מִיָּד מֵעַל כִּסְאוֹ וְאִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ, וּמָנַע אוֹתוֹ מִלְּנַשֵּׁק אֶת הַשָּׁטִיחַ. נָשַׁק אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ מִימִינוֹ. וְנָהַג עַלַא אַלדִּין כַּחוֹבָה הַמַּתְאִימָה לִנְהֹג בִּמְלָכִים מִן הַנִּמּוּס וְסֵדֶר הַבְּרָכוֹת וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הִנֵּה נְדִיבוּת מַעֲלָתְךָ הוֹאִיל לְהַרְשׁוֹת לִי לָשֵׂאת אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בִּתְּךָ, אִם כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי לְעֹצֶם הַחֶסֶד הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִן הַבְּזוּיִים שֶׁבַּעֲבָדֶיךָ. הִנְנִי שׁוֹאֵל אֵפוֹא מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיַּשְׁאִירְךָ לָעַד וִיקַיֵּם אוֹתְךָ, וּלְפִי הָאֱמֶת, אֲדוֹנִי, לְשׁוֹנִי חַסְרַת אוֹנִים לְהוֹדוֹת לְךָ עַל עָצְמַת חֶסֶד זֶה הָעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַגְּבוּל, שֶׁהֵיטַבְתָּ עִמִּי בִּנְדִיבוּתְךָ. וּמְצַפֶּה אֲנִי מִמַּעֲלָתְךָ שֶׁתַּאֲצִיל לִי בִּנְדִיבוּתְךָ אֲדָמָה שֶׁתִּהְיֶה מַתְאִימָה לְכָךְ, שֶׁאֶבְנֶה עָלֶיהָ אַרְמוֹן רָאוּי לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר”. נִפְתַּע הַשֻּׂלְטָּאן כְּשֶׁרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין בַּחֲלִיפָה מַלְכוּתִית זוֹ. הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְרָאָה אֶת הַמַּמְלוּכִּים הָעוֹמְדִים לְשֵׁרוּתוֹ וּמַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי. וְנִתּוֹסְפָה הִתְפַּלְּאוּת הַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁקָּרְבָה וּבָאָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין בִּבְגָדִים יִקְרֵי הַמְּחִיר הַמְפֹאָרִים, כְּאִילּוּ הִיא מַלְכָּה. וְהִתְבּוֹנֵן אֶל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הַשְּׁפָחוֹת שֶׁבְּשֵׁרוּתָהּ הָעוֹמְדוֹת לְפָנֶיהָ וִידֵיהֶן שְׁלוּבוֹת עַל חֲזֵיהֶן כִּכְפוּתוֹת, בְּכָל הַנִּמּוּס וְהַכָּבוֹד. הִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן גַּם לְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וַעֲדִינוּת הַבָּעָתוֹ, וְהָפְתַּע הַשֻּׂלְטָאן מִזֶּה, הוּא וְכָל הַנִמְצָאִים בִּמְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת אֶצְלוֹ. וְהָיְתָה יוֹקֶדֶת אֵשׁ בְּלֵב הַמִּשְׁנֶה מִקִּנְאָתוֹ בְּעַלַא אַלדִּין, עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן סֵדֶר הַבְּרָכוֹת מִפִּי עַלַא אַלדִּין וְרָאָה עֶצֶם חֲשִׁיבוּתוֹ וְעִם זֶה כְנִיעָתוֹ וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ, אִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: “קָשֶׁה עָלַי, בְּנִי, שֶׁלֹּא אֻשַּׁרְתִּי בְךָ לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין בְּצוּרָה זוֹ, שָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְצִוָּה מִיָּד עַל הַתִּזְמֹרֶת וְהַיּוֹדְעִים נִגּוּן לְנַגֵּן. קָם הַשֻּׂלְטָאן וְלָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין וְהִכְנִיסוֹ לָאַרְמוֹן. סֻדְּרָה אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְעָרְכוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת. יָשַׁב הַשֻּׂלְטָאן וְהוֹשִׁיב אֶת עַלַא אַלדִּין לְצִדּוֹ הַיְמָנִי, וְיָשְׁבוּ גַּם הַמִּשְׁנִים וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וּנְשׂוּאֵי הַפָּנִים שֶׁבַּמַּמְלָכָה, כָּל אֶחָד מֵהֶם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְהָיוּ הַמְנַגְּנִים מְנַגְּנִים, וְעָרְכוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה בָאַרְמוֹן. הִתְחִיל הַשֻּׂלְטָאן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם עַלַא אַלדִּין בִּדְבָרִים וּלְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מֵשִׁיב לוֹ בְּכָל הַנִּמּוּס וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן כְּאִלּוּ הָיָה גָדֵל בְּאַרְמוֹן מְלָכִים, אוֹ כְאִלּוּ בָא בְחֶבְרָתָם. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן כְּכָל אֲשֶׁר אָרְכָה הַשִּׂיחָה בֵּינֵיהֶם, מוֹסִיף שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, וְשָׂמַח כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת יְפִי תְּשׁוּבוֹתָיו וּנְעִימוּת מְלִיצָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וּבָאוּ וְעָרְכוּ אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין וְכָתְבוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֵי עַלַא אַלדִּין עִם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. אַחֲרֵי זֶה בִקֵּשׁ עַלַא אַלדִּין לָלֶכֶת. עֲצָרוֹ הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַשִּׂמְחָה קַיֶּמֶת וְהַחֲתֻנָּה הִנָּהּ, וְסֵדֶר הַנִּשּׂוּאִין נֶעֱרַךְ וּשְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין נִכְתַּב”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לִבְנוֹת לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אַרְמוֹן שֶׁיִּהְיֶה מַתְאִים לִכְבוֹדָהּ וּמַעֲמָדָהּ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁאָבוֹא אֵלֶיהָ מִבְּלִי זֶה. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, יִגָּמֵר בִּנְיַן הָאַרְמוֹן עַל־יְדֵי עָצְמַת שְׁקִידַת עַבְדְּךָ וְהַשְׁגָּחַת מַעֲלָתְךָ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר. וַאֲנִי, אָמְנָם אֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי נִכְסָף לְהִתְעַלֵּס בַּגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר עַכְשָׁו, וְאוּלָם הַחוֹבָהּ עָלַי לְשֵׁם שֵׁרוּתָהּ הַמֻּטָּל עָלַי לַעֲסֹק בָּזֶה”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הִתְבּוֹנֵן, בְּנִי, וּרְאֵה אֶת הָאֲדָמָה שֶׁתִּמְצָא אוֹתָהּ מַתְאִימָה לִדְרִישָׁתְךָ, וְקַח אוֹתָהּ. הַכֹּל בְּיָדְךָ. וְאוּלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא כָּאן לִפְנֵי אַרְמוֹנִי, כִּבְרַת אֲדָמָה רְחָבָה. וְאִם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, בְּנֵה אֶת הָאַרְמוֹן עָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “וְזוֹהִי מַטְּרַת בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֶהְיֶה קָרוֹב לְמַעֲלָתֶךָ”. נִפְרַד עַלַא אַלדִּין מִן הַשֻּׂלְטָאן וְיָצָא וְרָכַב וְרָכְבוּ עִמּוֹ הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְהָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “רָאוּי הוּא”, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנִכְנַס אֶל חֶדְרוֹ וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה, וְהִנֵּה הָעֶבֶד עוֹמֵד לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: “בַּקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֵׁרוּת חָשׁוּב שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ לִי, וְהוּא שֶׁתִּבְנֶה לִי אַרְמוֹן מוּל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן בְּכָל הַמְּהִירוּת, וְשֶׁיִּהְיֶה פִלְאִי בְּבִנְיָנוֹ, שֶׁלֹּא רָאוּ הַמְּלָכִים כְּדֻגְמָתוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּכָל הַצְּרָכִים, מִמַּצַּע מַלְכוּתִי נֶהְדָּר וְזוּלָתוֹ”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהָעֶבֶד נֶעְלַם, וּבְטֶרֶם נִבְקַע הַשַּׁחַר, בָּא אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָאַרְמוֹן כְּבָר נִגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַדְּרִישָׁה. וְאִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹתוֹ, קוּם מִיָּד וּרְאֵה אוֹתוֹ”. קָם עַלַא אַלדִּין וְנָשָׂא אוֹתוֹ הָעֶבֶד כְּהֶרֶף עַיִן אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עַלַא אַלדִּין, נִפְתָּע מִן הַבִּנְיָן הַזֶּה. וְהָיוּ כָל אֲבָנָיו מִן הַיָּשְׁפֵה וְהַשַּׁיִשׁ וּמִן הַשַּׁיִשׁ הָאָדֹם וּמִן הַפְּסִיפִין. הִכְנִיסוֹ הָעֶבֶד לְתוֹךְ אוֹצָר מָלֵא מִכָּל מִין מִזָּהָב וָכֶסֶף וּמִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר, וְאֵין לְשַׁעֵר עֶרְכּוֹ וּמְחִירוֹ. וְהִכְנִיסוֹ גַם לְמָקוֹם שֵׁנִי וְרָאָה שָׁם כָּל צָרְכֵי הַשֻּׁלְחָן, צַלָּחוֹת וְכַפּוֹת וְקַנְקַנִּים וְטַסִּים שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְגַם בַּקְבּוּקִים וְכוֹסוֹת. הִכְנִיסוֹ לַמִּטְבָּח וְרָאָה בוֹ אֶת הַטַּבָּחִים וְאֶצְלָם כָּל צָרְכֵיהֶם, וּכְלֵי הַבִּשּׁוּל כֻּלָּם הָיוּ גַּם כֵּן מִזָּהָב וּמִכֶּסֶף. אַחַר־כָּךְ הִכְנִיס אוֹתוֹ לְמָקוֹם וּמָצָא אוֹתוֹ מָלֵא תֵבוֹת מְלֵאוֹת מַלְבּוּשִׁים שֶׁל מְלָכִים, דָּבָר הַמּוֹצִיא אָדָם מִדַּעְתּוֹ, מִן הָאֲרִיגִים הָרְקוּמִים בְּזָהָב, הֹדִּים וְסִינִים וְדִיבָג. הִכְנִיסוֹ גַם לִמְקוֹמוֹת רַבִּים מְלֵאִים, מַה שֶּׁאֵין כֹּחַ לַמְּתָאֵר לְתָאֵר, עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לְאֻרְוַת הַסּוּסִים, וּמָצָא בָהּ סוּסִים שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ בָעוֹלָם אֵצֶל הַמְּלָכִים כְּמוֹתָם. וְהִכְנִיסוֹ מִבִּפְנִים לְתוֹךְ בֵּית־אוֹצָר וּמָצָא אוֹתוֹ כֻלּוֹ מָלֵא רְתָמוֹת וְאֻכָּפִים יִקְרֵי מְחִיר שֶׁהָיוּ כֻלָּם טְווּיִם בִּפְנִינִים וּבַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְזוּלַת זֶה. וְהָיָה כָל זֶה בְלַיְלָה אֶחָד. נִפְתַּע עַלַא אַלדִּין וְהֻכָּה בְּסַנְוֵרִים מֵעָצְמַת עשֶׁר זֶה, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ גַם הָאַדִּיר בְּמַלְכֵי הָעוֹלָם. וְהָיָה הָאַרְמוֹן מָלֵא מְשָׁרְתִים וּשְׁפָחוֹת הַמַּפְתִּיעִים בְּיָפְיָם גַּם אָדָם חָסִיד. וְהָיָה הַנִּפְלָא בְכָל זֶה שֶׁרָאָה בָאַרְמוֹן בַּדְּיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה בִּיתָן עִם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים תָּאִים, כֻּלּוֹ מִזְּמָרַגְדִין וְשֹׁהַם וְזוּלַת זֶה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָיָה תָּא אֶחָד שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּנְיָנוֹ. וְהָיְתָה זֹאת בַקָּשַׁת עַלַא אַלדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְכֹחַ הַשֻּׂלְטָאן לְהַשְׁלִים בִּנְיָנוֹ. כְּשֶׁרָאָה עַלַא אַלדִּין אֶת הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ, שָׂשׂ וְשָׂמַח מְאֹד. פָּנָה אֶל הָעֶבֶד וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ דָּבָר אֶחָד, וְהוּא הֶחָסֵר, וּכְבָר שָׁכַחְתִּי לְהַגִּיד לְךָ עַל אוֹדוֹתָיו”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “בַּקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שָׁטִיחַ שֶׁל דִּיבָג גָּדוֹל וְשֶׁיִּהְיֶה כֻלּוֹ נֶאֱרָג בְּזָהָב וְיִהְיֶה מֻצָּע מֵאַרְמוֹנִי עַד לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ עָלָיו הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר כְּשֶׁתָּבוֹא לְכָאן, וְלֹא תֵלֵךְ עַל הָאֲדָמָה”. הָלַךְ הָעֶבֶד לִזְמַן מֻעָט וְחָזַר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי כְּבָר מוּכָן”. לְקָחוֹ וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַשָּׁטִיחַ שֶׁהָיָה מוֹצִיא אָדָם מִדַּעְתּוֹ, וְהָיָה מֻצָּע מֵאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן עַד לְאַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא הָעֶבֶד אֶת עַלַא אַלדִּין וְהִנִּיחוֹ בְבֵיתוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהָעֶבֶד אַחֲרֵי שֶׁהֶרְאָה אֶת הַשָּׁטִיחַ לְעַלַא אַלדִּין, הֶחֱזִיר אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ. וְהָיָה הַזְּמַן כְּבָר בְּעֶצֶם הַיּוֹם. קָם הַשֻּׂלְטָאן מִשְּׁנָתוֹ וּפָתַח אֶת חַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן וְרָאָה לִפְנֵי אַרְמוֹנוֹ בִנְיָן. הִתְחִיל לְשַׁפְשֵׁף עֵינָיו וּפוֹתְחָן הֵיטֵב וּמִתְבּוֹנֵן, וְרָאָה אַרְמוֹן גָּדוֹל הַמַּדְהִים אֶת הַשֵּׂכֶל, וְרָאָה שָׁטִיחַ מֻצָּע מֵאַרְמוֹנוֹ עַד לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְכָזֹאת רָאוּ שׁוֹמְרֵי הַשַּׁעַר וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָאַרְמוֹן, וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו מִעִנְיָן זֶה. וּבְתוֹךְ אוֹתוֹ זְמַן נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה, וּבִזְמַן שֶׁהוּא נִכְנַס רָאָה אֶת הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ וְאֶת הַשָּׁטִיחַ, וְהִתְפַּלֵּא גַם הוּא. וּכְשֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ הַשֻּׂלְטָאן הִתְחִילוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּדָבָר מוּזָר זֶה וּמִתְפַּלְּאִים, בַּאֲשֶׁר רָאוּ דָבָר הַמַּפְתִּיעַ אֶת הָרוֹאֶה וּמַרְחִיב אֶת הַדַּעַת, וְאָמְרוּ: “אָכֵן אַרְמוֹן זֶה, לֹא נְדַמֶּה שֶׁיּוּכְלוּ הַמְּלָכִים לִבְנוֹת בִּנְיָן כְּדֻגְמָתוֹ”. פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם רוֹאֶה אַתָּה שֶׁעַלַא אַלדִּין רָאוּי הוּא שֶׁיִּהְיֶה חָתָן לְבִתִּי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר? הִנֵּה רָאִיתָ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ לְבִנְיַן מְלָכִים זֶה וְעשֶׁר זֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַקִּיף אוֹתוֹ בְדַעְתּוֹ שֵׂכֶל אָדָם”. וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה מִתּוֹךְ קִנְאָתוֹ בְּעַלַא אַלדִּין אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הֲרֵי בִנְיָן זֶה וּבְנִיָּה זוֹ וְעשֶׁר זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ אֶלָּא בְאֶמְצָעוּת כְּשָׁפִים, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, לֹא מִן הַמְּלָכִים הָאַדִּירִים בָּאָרֶץ וְלֹא מִן הָעֲשִׁירִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָקִים וּלְהַצִּיב אֵיתָן בְּלַיְלָה אֶחָד בִּנְיָן זֶה”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, אֵיךְ זֶה תַחְשֹׁב תָּמִיד עַל עַלַא אַלדִּין רַק רָע. וְאוּלָם דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁזֶּהוּ מִקִּנְאָתְךָ בּוֹ. הֲלֹא הָיִיתָ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אֲדָמָה זוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ אַרְמוֹן לְבִתִּי, וַאֲנִי אָצַלְתִּי לוֹ בְרָכָה לְעֵינֶיךָ לִבְנוֹת אַרְמוֹן עַל אֲדָמָה זוֹ. וְזֶה שֶׁהִגִּישׁ לִי מֹהַר בִּתִּי אֲבָנִים שֶׁאֵין בְּיַד מְלָכִים גַּם מִקְצַת מֵהֶם, כְּלוּם תִּקְצַר יָדוֹ לִבְנוֹת אַרְמוֹן שֶׁכָּזֶה?”

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְהֵבִין שֶׁהַשֻּׂלְטָאן אוֹהֵב אֶת עַלַא אַלדִּין הַרְבֵּה, רָבְתָה קִנְאָתוֹ בוֹ. וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת נֶגְדּוֹ דָבָר, שָׁתַק וְלֹא הֵשִׁיב לַשֻּׂלְטָאן תְּשׁוּבָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וְהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לָאַרְמוֹן, שֶׁשָּׁם נֶעֱרֶכֶת חֲגִיגַת חֲתֻנָּתוֹ, וְהָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת כֻּלָּם כְּבָר בָּאוּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן לִהְיוֹת בְּמַעֲמַד חֲגִיגַת הַחֲתֻנָּה – קָם וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה. בָּא אֵלָיו הָעֶבֶד וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּקֵּשׁ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי לְפָנֶיךָ נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “רְצוֹנִי לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן. הַיּוֹם חֲגִיגַת הַחֲתֻנָּה, וְזָקוּק אֲנִי לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתְּבִיאֵם לִי”. נֶעְלַם הָעֶבֶד הֶרֶף־עַיִן וְחָזַר אֵלָיו וְאִתּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. קָם עַלַא אַלדִּין וְרָכַב עַל סוּסוֹ וְרָכְבוּ עִמּוֹ הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ מֵאַחֲרָיו וּמִלְּפָנָיו, וְהָלַךְ אֶל הָאַרְמוֹן, וְהָיָה מְחַלֵּק זָהָב בֵּין הַבְּרִיּוֹת כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אַהֲבָתוֹ בְתוֹךְ לִבּוֹת בְּנֵי־הָאָדָם וְהִרְבּוּ לְהַלֵּל אֶת נְדִיבוּתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן וְרָאוּ אוֹתוֹ הָאֶמִירִים וְהַשָּׂרִים וְהַצָּבָא שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים מְצַפִּים לוֹ, מִהֲרוּ מִיָּד אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהוֹדִיעוּהוּ. קָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצָא לְפָגְשׁוֹ וְאִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ וְהִכְנִיסוֹ כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס בְּיָדוֹ, לְאַרְמוֹן, וְיָשַׁב וְהוֹשִׁיבוֹ לְצַד יְמִינוֹ. וְהָיְתָה הָעִיר כֻּלָּה מְפֹאָרָה, וּכְלֵי הַנִּגּוּן בָּאַרְמוֹן מְנַגְּנִים וְהַמְזַמְּרִים מְזַמְּרִים. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לָשִׂים אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. מִהֲרוּ הַמְשָׁרְתִים וְהַמַּמְלוּכִּים וְְעָרכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת כְּיַד הַמְּלָכִים. יָשְׁבוּ הַשֻּׂלְטָאן וְעַלַא אַלדִּין וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְנִכְבַּדֵּי הַמַּמְלָכָה, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ דַיָּם. וְהָיְתָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה בָאַרְמוֹן וּבָעִיר, וְהָיוּ כָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת שְׂמֵחִים, וְכָל הָאֲנָשִׁים בְּכָל הַמַּמְלָכָה הָיוּ שָׂשִׂים. הָיוּ בָאִים גְּדוֹלֵי הַמְּחוֹזוֹת הַשּׁוֹנִים וּנְצִיבֵי אֲרָצוֹת מִן הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת, לַחֲזוֹת בְּשִׂמְחַת עַלַא אַלדִּין וַחֲגִיגַת חֲתֻנָּתוֹ. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִתְפַּלֵּא בְלִבּוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, כֵּיצַד זֶה הָיְתָה בָאָה אֵלָיו עֲנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנָהּ בְיָדוֹ עשֶׁר עָצוּם זֶה. וְאוּלָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ בָאִים לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן לַחֲזוֹת בְּשִׂמְחַת עַלַא אַלדִּין, כְּשֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין וִיפִי בִּנְיָנוֹ, אָחֲזָה אוֹתָם הִתְפַּלְּאוּת גְּדוֹלָה, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאַרְמוֹן עָצוּם כְּמוֹ זֶה, יוּקַם אֵיתָן בְּלַיְלָה אֶחָד? הָיוּ כֻלָּם מְבָרְכִים אֶת עַלַא אַלדִּין וְאוֹמְרִים: “יְעַנְגֵּהוּ אֱלֹהִים. חֵי אֱלֹהִים שֶׁרָאוּי הוּא לָזֶה. יִשְׁלַח לוֹ אֱלֹהִים בִּרְכָתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, קָם וְנִפְרַד מִן הַשֻּׂלְטָאן, וְרָכְבוּ הוּא וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְהָלַךְ לְאַרְמוֹנוֹ, לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל פְּנֵי אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ הֵידָד קוֹל אֶחָד, כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר: “אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ עֹנֶג, אֱלֹהִים יוֹסִיף לוֹ עֹז, אֱלֹהִים יְקַיְּמֵהוּ עַד עוֹלָם”. הָיְתָה לוֹ תַּהֲלוּכַת חֲתֻנָּה עֲצוּמָה מִן הַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ, וְהוּא מְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם זָהָב. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אַרְמוֹנוֹ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ, וְיָשַׁב עַל הַדִיוָאן וְעָמְדוּ הַמַּמְלוּכִּים יְדֵיהֶם שְׁלוּבוֹת וּכְפוּתוֹת לְפָנָיו. וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הִגִּישׁוּ לוֹ מַשְׁקָאוֹת. נָתַן פְּקֻדָּה לַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ וְנַעֲרוֹתָיו וְסָרִיסָיו וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָאַרְמוֹן, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל פְּנֵי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֲרוּסָתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְנַעֲשָׂה הָאֲוִיר טָרִי, וְנִשְׁבְּרָה חֻמָּהּ שֶׁל חַמָּה, צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן עַל הַצָּבָא וְהָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים שֶׁיֵּרְדוּ לְמִגְרַשׁ מֵרוֹץ הַסּוּסִים. יָרְדוּ כֻלָּם וְיָרַד הַשֻּׂלְטָאן בְּעַצְמוֹ. קָם עַלַא אַלדִּין גַּם הוּא וְרָכַב עִם הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ וְיָרַד גַּם הוּא אֶל הַמִּגְרָשׁ, וְהֶרְאָה אֶת אַבִּירוּתוֹ, וְהָיָה מְשַׂחֵק בַּמִּגְרָשׁ, וְלֹא הָיָה יָכֹל אָדָם לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְהָיָה רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר, שֶׁאֵין בַּאֲצִילֵי סוּסֵי עַרְבֵי הָעֲרָבָה דֻגְמָתוֹ. וְהָיְתָה אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ מֵחַלּוֹן אַרְמוֹנָהּ, וּבְשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ חֵן וְאוֹתָהּ פָרָשׁוּת נִתְלַהֲטָה בְּאַהֲבָתוֹ וְכִמְעַט שֶׁהָיְתָה עָפָה מִשִּׂמְחָה. אַחֲרֵי שֶׁשִּׂחֲקוּ כַּמָּה סִבּוּבִים בַּמִּגְרָשׁ, וְהֶרְאָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁעִמּוֹ מִן הַפָּרָשׁוּת, וְעַלַא אַלדִּין עָלָה עַל כֻּלָּם, הָלַךְ הַשֻּׂלְטָאן לְאַרְמוֹנוֹ, וְכָזֹאת חָזַר עַלַא אַלדִּין. הָלְכוּ עִמּוֹ בְּתַהֲלוּכַת חֲתָנִים וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ הַשֻּׂלְטָאנִי הַמְפֻרְסָם, וְנִכְנַס וְהִתְרַחֵץ וְהִתְבַּשֵּׂם וְיָצָא וְלָבַשׁ חֲלִיפָה מְפֹאֶרֶת מִן הָרִאשׁוֹנָה וְרָכַב, וְרָכְבוּ לְפָנָיו הָאֶמִירִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ בְּתַהֲלוּכַת חֲתֻנָּה עֲצוּמָה. וְהָיוּ אַרְבָּעָה מִן הַמִּשְׁנִים נוֹשְׂאִים חֲרָבוֹת סְבִיבוֹ. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְנָכְרִים וְהַצָּבָא כֻּלָּם הוֹלְכִים לְפָנָיו בְּתַהֲלוּכַת חֲתָנִים נוֹשְׂאִים נֵרוֹת וְתֻפִּים וַחֲלִילִים וּכְלֵי־נִגּוּן וּכְלֵי־זִמְרָה, עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל אַרְמוֹנוֹ. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וְיָשַׁב, וְיָשְׁבוּ הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְהֵבִיאוּ הַמַּמְלוּכִּים מַשְׁקָאוֹת וּמְתִיקוֹת, וְהִשְׁקוּ אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בַתַּהֲלוּכָה, וְהָיוּ הַבְּרִיּוֹת בְּמִסְפָּר אֲשֶׁר לֹא יְמָּנֶה וְלֹא יְסָּפֵר. וְצִוָּה עַלַא אַלדִּין אֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְיָצְאוּ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְפִזְּרוּ זָהָב לָאֲנָשִׁים.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁחָזַר מִמִּגְרַשׁ הַהִתְחָרוּת וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ, צִוָּה מִיָּד שֶׁיּוֹלִיכוּ אֶת בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּתַהֲלוּכַת חֲתֻנָּה וּבִתְרוּעָה, וְיוֹבִילוּ אוֹתָהּ אֶל אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין חֲתָנָהּ. וּמִיָּד רָכְבוּ הַצָּבָא וְנִכְבַּדֵּי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהָיוּ בְּתַהֲלוּכַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְיָצְאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים עִם נֵרוֹת וְעָרְכוּ תַהֲלוּכַת חֲתֻנָּה עֲצוּמָה לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן חֲתָנָהּ עַלַא אַלדִּין, וְהָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין לְצִדָּהּ, וְהָיוּ לְפָנֶיהָ נְשֵׁי הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְהַנִּכְבָּדִים. וְהָיוּ אִתָּהּ שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים הַשְּׁפָחוֹת שֶׁהִגִּישָׁם לָהּ דּוֹרוֹן עַלַא אַלדִּין. וְהָיָה בְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן נֵר גָּדוֹל מִכֹּפֶר וְעִנְבָּר, תָּקוּעַ בְּתוֹךְ פָּמוֹט שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְיָצְאוּ כֻלָּם, מִי שֶׁהָיָה בְאַרְמוֹן מִנָּשִׁים וַאֲנָשִׁים, עִמָּהּ. וְהָלְכוּ כֻלָּם לְפָנֶיהָ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן חֲתָנָהּ, וְהֶעֱלוּהָ לְחַדְרָהּ עַל הַגְזוּזְטְרָה וְהֶחֱלִיפוּ לָהּ אֶת הַבְּגָדִים, בְּגָדִים מִבְּגָדִים שׁוֹנִים, וְהֶרְאוּ אוֹתָהּ לְהַרְאוֹת יָפְיָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ לְהָרְאוֹת יָפְיָהּ הִכְנִיסוּהָ לְחַדְרוֹ שֶׁל אֲרוּסָהּ. אַחֲרֵי כֵן בָּא אֵלֶיהָ אֲרוּסָהּ עַלַא אַלדִּין, וְהָיְתָה אִמּוֹ אֵצֶל הָאֲרוּסָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וּכְשֶׁנִּגַּשׁ עַלַא אַלדִּין וְהֵסִיר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ, הָיְתָה אִמּוֹ סוֹכָה בְיָפְיָהּ שֶׁל הַכַּלָּה וְחִנָּהּ, וְהִסְתַּכְּלָה בַחֶדֶר שֶׁהִיא בוֹ, כֻּלּוֹ עָשׂוּי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבוֹ תְלוּיוֹת מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצוֹת כֻּלָּן זְמָרַגְדִּין וְאַבְנֵי־יְקָר, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן מְפֹאָר, וְאוּלָם אֲפִלּוּ חֶדֶר זֶה בִּלְבַד, אֵינִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁגַּם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַקֵּיסָרִים הָיָה בִרְשׁוּתוֹ כָמוֹהוּ, וְאֵינִי מְדַמָּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת חֶדֶר שֶׁכָּזֶה”. הָיְתָה גַם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר מִתְבּוֹנֶנֶת וּמִשְׁתָּאָה לְאַרְמוֹן זֶה וְתִפְאַרְתּוֹ. עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ בְגִיל. בָּאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁמוֹנִים נַעֲרָה, כָּל אַחַת בְּיָדָהּ כְּלִי מִכְּלֵי־הַנִּגּוּן וְהַזִּמְרָה. הֵנִיעוּ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן וְנָגְעוּ בַמֵּיתָרִים וְהָיוּ מְנַגְּנוֹת נִגּוּנִים, שֶׁכִּמְעַט קָרְעוּ לִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים. הוֹסִיפָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְהִתְפַּלֵּא פֶּלֶא עַל פֶּלֶא, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי, מֵעוֹלָם, מַנְגִּינוֹת כְּמוֹ אֵלֶּה”, עַד שֶׁחָדְלָה לֶאֱכֹל וְהָיְתָה מַאֲזִינָה. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מוֹזֵג לָהּ יַיִן וּמוֹשִׁיט לָהּ בְּיָדוֹ, וְנָקְפוּ הַתַּעֲנוּג וְהָאשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וְהָיָה זֶה לַיְלָה נֶהְדָּר, שֶׁלֹּא בִלָּה אֲלֶכְּסַנְדֵּר בַּעַל הַקַּרְנַיִם⁹ בְּשַׁעְתּוֹ כָּמוֹהוּ. וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵיהֶם, קָם עַלַא אַלדִּין וּבָא עַל אֲרוּסָתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר קָם עַלַא אַלדִּין, וּכְבָר הֵכִין לוֹ סוֹכֵן אוֹצָרוֹ חֲלִיפָה הֲדוּרָה יִקְרַת־הַמְּחִיר מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבִּלְבוּשֵׁי הַמְּלָכִים. לָבַשׁ וְיָשַׁב וְהִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַקָּפֶה מָסוּךְ בְּעִנְבָּר, וְשָׁתָה. צִוָּה לֶאֱסֹר אֶת סוּסוֹ וַאֲסָרוּהוּ. קָם וְרָכַב, וְרָכְבוּ הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ עִמּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו, וְהָלַךְ אֶל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו וְנִכְנַס, נִכְנְסוּ הַמְשָׁרְתִים וְהוֹדִיעוּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן עַל בּוֹאוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁעַלַא אַלדִּין בָּא, קָם מִיָּד וְקִבֵּל אֶת פָּנָיו וְאִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה בְנוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ לִימִינוֹ. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים וְנִכְבַּדֵּי הַמֶּמְשָׁלָה וּגְדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה. וְאֵחֵל לוֹ הַשֻּׂלְטָאן טוֹב וּבֵרַךְ אוֹתוֹ. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לָשִׂים אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ דֵי שָׂבְעָם, וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ, הֵסִירוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת מִלִּפְנֵיהֶם. פָּנָה עַלַא אַלדִּין אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, יִיטַב בְּעֵינֵי מַעֲלָתְךָ לְכַבְּדֵנִי הַיּוֹם בְּסָעָדְךָ אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם אֵצֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בִּתְּךָ הַיְקָרָה, וְשֶׁיִּהְיוּ בְחֶבְרַת מַעֲלָתְךָ כָּל הַמִּשְׁנִים וּגְדוֹלֵי מֶמְשַׁלְתֶּךָ”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ בּוֹ: “בְּכָבוֹד, בְּנִי”. וְצִוָּה מִיָּד אֶת הַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה וְנִכְבַּדֵּי הַמַּמְלָכָה וְקָם וְרָכַב וְרָכְבוּ עִמּוֹ, וְרָכַב עַלַא אַלדִּין, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל אַרְמוֹנוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַשֻּׂלְטָאן לָאַרְמוֹן וְהִתְבּוֹנֵן לַבִּנְיָן הַזֶּה וְאֹפֶן בְּנִיָּתוֹ וְהָאֲבָנִים שֶׁבּוֹ מִן הַיָּשְׁפֵה וְאַבְנֵי הַחֵן הָאֲדֻמּוֹת, נִפְתַּע וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו מִן הַתִּפְאֶרֶת הַזֹּאת וְהָעשֶׁר וְהַיְקָר. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “מַה תֹּאמַר הַמִּשְׁנֶה? כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ דָּבָר שֶׁכָּזֶה? כְּלוּם יִמָּצֵא גַּם אֵצֶל הָאַדִּיר שֶׁבְּמַלְכֵי הָעוֹלָם עשֶׁר וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, כָּזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְּאַרְמוֹן זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, זֶהוּ דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְכֹחָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְאִי־אֶפְשָׁר לָהֶם לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם יַחַד לִבְנוֹת אַרְמוֹן כָּזֶה, וְאַף לֹא יִמְצְאוּ אוּמָנִים לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה כָּזוֹ, אֶלָּא אִם יִהְיֶה, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְמַעֲלָתְךָ, בְּכֹחַ כְּשָׁפִים”. הֵבִין הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהַמִּשְׁנֶה תָּמִיד אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא מִקִּנְאָתוֹ שֶׁהוּא מְקַנֵּא בְּעַלַא אַלדִּין, וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ לַשֻּׂלְטָאן שֶׁכָּל זֶה כֻלּוֹ אֵינוֹ בְכֹחַ בְּנֵי־אָדָם, אֶלָּא כֻלּוֹ כְשָׁפִים. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “דַּי לְךָ, הַמִּשְׁנֶה. דַּבֵּר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וַאֲנִי יוֹדֵעַ הַסִּבָּה הַמְּבִיאָה אוֹתְךָ לְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה”. הָלַךְ עַלַא אַלדִּין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁהֱבִיאוֹ אֶל הַבִּיתָן לְמָעְלָה. הִסְתַּכֵּל בַּתִּקְרָה הַמְקֻמָּרָה וְחַלּוֹנוֹתֶיהָ וּמַעֲשֵׂה הַשְּׂבָכָה, כֻּלָּם עֲשׂוּיִים זְמָרַגְדִּין וְאַבְנֵי־יְקָר וְזוּלַת אֵלֶּה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר. הִתְפַּלֵּא וְנִפְתַּע וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְנִשְׁאַר נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ. הִתְחִיל הַשֻּׂלְטָאן מְשׁוֹטֵט בַּבִּיתָן וּמִסְתַּכֵּל בַּדְּבָרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הָעַיִן. הִתְבּוֹנֵן בַּחַלּוֹן שֶׁאֵלָיו הִתְכַּוֵּן עַלַא אַלדִּין וְהִשְׁאִירוֹ חָסֵר מִבְּלִי לִגְמֹר בִּנְיָנוֹ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִגְמַר, אָמַר: “חֲבָל עָלֶיךָ, חַלּוֹן, שֶׁאֵינְךָ גָּמוּר!” פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה הַסִּבָּה שֶׁלֹּא נִגְמַר חַלּוֹן זֶה וּמַעֲשֵׂה הַשְּׂבָכָה שֶׁלּוֹ?”

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אָמַר לַשֻּׂלְטָאן: “אֲדוֹנִי, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁחֹסֶר גְּמִירַת חַלּוֹן זֶה, הוּא מִסִּבַּת זֶה שֶׁמַּעֲלָתְךָ הֵאַצְתָּ בְּעַלַא אַלדִּין לַעֲרֹךְ הַחֲתֻנָּה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ שָׁהוּת לְהַשְׁלִימוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס עַלַא אַלדִּין אֵצֶל אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְהוֹדִיעַ לָהּ עַל דְּבַר בּוֹא אָבִיהָ הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁחָזַר אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “בְּנִי עַלַא אַלדִּין, מַה הַסִּבָּה שֶׁשִּׂבְכַת בִּיתָן זֶה אֵינָהּ גְּמוּרָה?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, מִתּוֹךְ הַדְּחִיפוּת לַחֲתֻנָּה לֹא הִסְפִּיקוּ הָאוּמָנִין לְגָמְרָהּ”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “רְצוֹנִי שֶׁאֶגְמֹר בִּנְיָנָהּ אָנֹכִי”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יַתְמִיד אֱלֹהִים עֻזְּךָ, הַמֶּלֶךְ, אָכֵן זֶה יַשְׁאִיר לְךָ זִכָּרוֹן בְּאַרְמוֹן בִּתֶּךָ”. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְהָבִיא אֶת הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְצוֹרְפֵי הַזָּהָב, וְצִוָּה שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם מֵאוֹצָרוֹ כָּל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִזָּהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת. בָּאוּ הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְצוֹרְפֵי הַזָּהָב, וְצִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לַעֲבֹד בְּהַשְׁלָמַת שִׂבְכַת הַבִּיתָן. וּבֵינְתַיִם יָצְאָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיהָ הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו וְרָאָה פָנֶיהָ צוֹחֲקוֹת, אִמְּצָהּ אֶל לִבּוֹ וְנָשַׁק אוֹתָהּ וּלְקָחָהּ וְנִכְנַס עִמָּהּ לְאַרְמוֹנָהּ, וְנִכְנְסוּ כֻלָּם. וְהָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וּכְבָר הוּבְאוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת, אֶחָד לַשֻּׂלְטָאן וְלַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּלְעַלַא אַלדִּין, וְשֻׁלְחָן שֵׁנִי לַמִּשְׁנֶה וְרַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה וְנִכְבַּדֵּי הַמַּמְלָכָה וְלִמְפַקְּדֵי הַצָּבָא וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְלַנְּצִיבִים. יָשַׁב הַשֻּׂלְטָאן בֵּין בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וַחֲתָנוֹ עַלַא אַלדִּין. כְּשֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לָאֹכֶל וְטָעַם אוֹתוֹ, אֲחָזַתּוּ הִתְפַּלְּאוּת מֵאוֹתָם הַמַּאֲכָלִים וְהַתַּבְשִׁילִים הַטְּעִימִים וְהַמְפֹאָרִים. וְהָיוּ עוֹמְדוֹת לִפְנֵיהֶם שְׁמוֹנִים נְעָרוֹת, כָּל נַעֲרָה יְכוֹלָה הָיְתָה לוֹמַר לְאַגַּן־הַסַּהַר: “קוּם וְאֵשֵׁב אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ”, וּבְיַד כָּל אַחַת מִכְּלֵי הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר וְהַגִּיל. תִּקְּנוּ כְלֵיהֶן וּפָרְטוּ עַל מֵיתְרֵיהֶם וְהָיוּ מְנַגְּנוֹת נִגּוּנִים נוּגִים הַמַּרְחִיבִים אֶת הַלֵּב הֶעָצוּב. רָחַב לֵב הַשֻּׂלְטָאן וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת קוֹרַת־רוּחַ וְאשֶׁר וְאָמַר: “אָמְנָם כֵּן, דָּבָר הוּא זֶה, שֶׁתִּקְצַר יָדָם שֶׁל קֵיסָרִים וּמְלָכִים לְהַשִּׂיגוֹ”. נִגְּשׁוּ לֶאֱכֹל וְלִשְּׁתּוֹת וְהַכּוֹס נוֹקֶפֶת בֵּינֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר שָׂבְעוּ דַיָּם. הִגִּישׁוּ אֶת הַמְּתִיקָה וּמִינֵי הַפֵּרוֹת וְזוּלַת זֶה, וְהֻגְּשׁוּ בְּאוּלָם אַחֵר. עָבְרוּ אֵלָיו וְלָקְחוּ מִמַּעֲדַנִּים אֵלֶּה דֵי חֶפְצָם. קָם הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹת אִם עֲבוֹדַת הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהַצּוֹרְפִים דּוֹמָה לַעֲבוֹדַת הָאַרְמוֹן. עָלָה אֲלֵיהֶם וְהִסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדָתָם, וְכֵיצַד הֵם עוֹבְדִים, וְרָאָה הֶבְדֵּל רַב מִכְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדָם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן לַעֲבוֹדַת הַצּוֹרְפִים וְהָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּצָאוּהוּ בְּבֵית־הָאוֹצָר מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת כְּבָר הֵבִיאוּ, וְאֵינוֹ מַסְפִּיק, צִוָּה בְאוֹתָהּ שָׁעָה לִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל וְשֶׁיִּתְּנוּ מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְאִם לֹא יַסְפִּיק, יִקְּחוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ עַלַא אַלדִּין בְּמַתָּנָה. לָקְחוּ הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אֶת כָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶן הַשֻּׂלְטָאן. עָבְדוּ בָהֶן וּמְצָאוּן גַּם הֵן בִּלְתִּי מַסְפִּיקוֹת וְלֹא הִשְׁלִימוּ בָהֶן גַּם הַחֵצִי הֶחָסֵר מִשִּׂבְכַת הַבִּיתָן. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לָקַחַת אֶת כָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַנִּמְצָאוֹת אֵצֶל הַמִּשְׁנִים וּגְדוֹלֵי הַמֶּמְשָׁלָה. לָקְחוּ הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אֶת כָּל זֶה, וְְעָסְקוּ בוֹ, וְלֹא הִסְפִּיקוּ גַם הֵן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר עָלָה עַלַא אַלדִּין לִרְאוֹת בַּעֲבוֹדַת הָעוֹסְקִים בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּמְצָאָם שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ מִן הָעֲבוֹדָה גַם חֲצִי הַשְּׂבָכָה הַחֲסֵרָה. צִוָּה אוֹתָם מִיָּד לְחַלֵּץ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבְדוּ וְשֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. חִלְּצוּן כֻּלָּן וְשָׁלְחוּ אֶת אֲשֶׁר לַשֻּׂלְטָאן, לַשֻּׂלְטָאן, וַאֲשֶׁר לַמִּשְׁנִים, לַמִּשְׁנִים. וְהָלְכוּ הָעוֹסְקִים בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁעַלַא אַלדִּין צִוָּם עַל כָּךְ. שָׁאַל אוֹתָם: “מַה הוּא שֶׁאָמַר לָכֶם? וּמַה הַסִּבָּה? וְלָמָּה זֶה לֹא רָצָה שֶׁתִּשְׁלַם מְלֶאכֶת הַשְּׂבָכָה? וְלָמָּה זֶה הֶחֱרִיב זֶה שֶׁעֲשִׂיתֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כְּלוּם בַּדָּבָר, אֶלָּא זֶה שֶׁצִּוָּנוּ לְהַחֲרִיב כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ”. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן מִיָּד לְהָבִיא אֶת סוּסוֹ וְקָם וְרָכַב וְהָלַךְ אֶל אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין. וְעַלַא אַלדִּין אַחֲרֵי שֶׁפִּטֵּר אֶת הַצּוֹרְפִים וְאֶת הָעוֹסְקִים בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִלְּפָנָיו, נִכְנַס אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה. נִגְלָה אֵלָיו הָעֶבֶד מִיָּד וְאָמַר לוֹ: “בַּקֵּשׁ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, עַבְדְּךָ אֲנִי וְסָר לִפְקֻדָּתֶךָ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “רְצוֹנִי שֶׁתַּשְׁלִים אֶת שִׂבְכַת הַבִּיָתן הַחֲסֵרָה”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. נֶעְדַּר מֵאֶצְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה חָזַר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זֶה שֶׁצִּוִּיתָ אוֹתִי כְּבָר הִשְׁלַמְתִּיו”. הָלַךְ עַלַא אַלדִּין וְעָלָה אֶל הַבִּיתָן, וְרָאָה אֶת כָּל הַשְּׂבָכָה שֶׁהֻשְׁלְמָה. וַעֲדַיִן הוּא מִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַשֻּׂלְטָאן בָּא אֶצְלְךָ, וְהוּא עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן”. יָרַד עַלַא אַלדִּין מִיָּד לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין אָמַר לוֹ: “לָמָּה, בְּנִי, עָשִׂיתָ כָּךְ, וְלֹא נָתַתָּ לָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁיַּשְׁלִימוּ אֶת שִׂבְכַת הַבִּיתָן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּאַרְמוֹנְךָ מָקוֹם חָסֵר?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, לֹא עֲזַבְתִּיהָ חֲסֵרָה אֶלָּא בִרְצוֹנִי, וְלֹא שֶׁקָּצְרָה יָדִי לְהַשְׁלִימָהּ. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶרְצֶה שֶׁתְּכַבְּדֵנִי מַעֲלָתְךָ בְּבִקּוּרְךָ בָּאַרְמוֹן שֶׁיְּהֵא בוֹ מַשֶּׁהוּ חָסֵר. וּלְמַעַן תֵּדַע שֶׁלֹּא קָצְרָה יָדִי לְהַשְׁלִימָהּ, הִנֵּה עֲלֵה מַעֲלָתְךָ וּרְאֵה שִׂבְכוֹת הַבִּיתָן, אִם יֵשׁ בָּהֶן מַשֶּׁהוּ חָסֵר”. עָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן, וְנִכְנַס לַבִּיתָן וְהִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא מָצָא בְשִׂבְכוֹתָיו חָסֵר כְּלוּם, אֶלָּא מְצָאָן כֻּלָּן שְׁלֵמוֹת. וּכְשֶׁרָאָה הִתְפַּלֵּא וְאִמֵּץ אֶת עַלַא אַלדִּין אֶל לִבּוֹ וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “בְּנִי, מָה הָעִנְיָן הַמּוּזָר הַזֶּה? בְּלַיְלָה אֶחָד אַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה שֶׁתִּקְצַר יָדָם שֶׁל הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת לַעֲשׂוֹתָהּ בָּחֳדָשִׁים. חַי אֱלֹהִים, אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶחָד אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים חַיֶּיךָ וְיַתְמִיד קִיּוּמְךָ, אֵין עַבְדְּךָ רָאוּי לִתְהִלָּה זוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “חַי אֱלֹהִים, בְּנִי, שֶׁאַתָּה רָאוּי לְכָל תְּהִלָּה, בִּהְיוֹת שֶׁעָשִׂיתָ דָּבָר אֲשֶׁר תִּקְצַר יַד כָּל אוּמָנֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹתוֹ”. יָרַד הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְנַס לְאַרְמוֹן בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לָנוּחַ אֶצְלָהּ. רָאָה אוֹתָהּ שְׂמֵחָה מְאֹד עַל הַיְקָר שֶׁהִיא בוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁנָּח הַשֻּׂלְטָאן אֶצְלָהּ קְצָת, חָזַר לְאַרְמוֹנוֹ. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין רוֹכֵב כָּל יוֹם עִם הַמַּמְלוּכִּים וְחוֹצֶה דַרְכּוֹ בָעִיר וְהַמַּמְלוּכִּים מֵאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו מְפַזְּרִים זָהָב לַבְּרִיּוֹת עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל. וְנִתְלַהֲבוּ הַבְּרִיּוֹת, הַזָּר וּבֶן הָעִיר, הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק בְּאַהֲבָתָם לוֹ בִּגְלַל שֶׁפַע נְדִיבוּתוֹ וַאֲצִילוּתוֹ. הִרְבָּה אֶת מְלַאי הָעֲנִיִּים וְהַמִּסְכֵּנִים, וְהָיָה הוּא בְעַצְמוֹ מְחַלֵּק מַתּוֹתָיו בֵּינֵיהֶם בְּיָדָיו. וְעַל יְדֵי כָךְ יָצְאָה לוֹ שְׁמוּעָה כְבוּדָה בַמַּמְלָכָה כֻלָּהּ. וְהָיוּ רֹב גְּדוֹלֵי הַמֶּמְשָׁלָה וְהָאֶמִירִים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלֹא הָיוּ נִשְׁבָּעִים אֶלָּא בְחַיָּיו הַיְקָרִים. וְהָיָה יוֹצֵא מִזְּמַן לִזְמַן לְצַיִד וּלְמִגְרַשׁ הַהִתְחָרוּת לִרְכֹּב עַל סוּס וּלְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מִלְחָמָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. וְהָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ מְשַׂחֵק עַל גַבֵּי הַסּוּסִים, מוֹסִיפָה לְאַהֲבָה אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמְהַרְהֶרֶת בְּלִבָּהּ, שֶׁאֱלֹהִים עָשָׂה אִתָּהּ חֶסֶד גָּדוֹל, בָּזֶה שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם בֶּן הַמִּשְׁנֶה, כְּדֵי לְשָׁמְרָהּ לַחֲתָנָהּ הָאֲמִתִּי לְעַלַא אַלדִּין.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין הָיְתָה שְׁמוּעָתוֹ הַטּוֹבָה וּתְהִלָּתוֹ הוֹלֶכֶת וְרַבָּה כָּל יוֹם, וְנִתְרַבְּתָה אַהֲבָתוֹ בְלֵב כָּל הַנְּתִינִים, וְהָיָה גָדוֹל בְּעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם. וּבְאוֹתָם הַיָּמִים גַּם יָצְאוּ אֲחָדִים מֵאוֹיְבֵי הַשֻּׂלְטָאן לְמִלְחָמָה עַל הַשֻּׂלְטָאן. הֵרִיק הַשֻּׂלְטָאן אֶת צְבָאוֹ לָצֵאת לִקְרַאת הָאוֹיֵב, וּמִנָּה אֶת עַלַא אַלדִּין לְרֹאשׁ הַצָּבָא. הָלַךְ עַלַא אַלדִּין עִם הַצָּבָא עַד שֶׁקָּרַב אֶל הָאוֹיֵב. וְהָיָה צְבָא הָאוֹיֵב רַב מְאֹד. הֵרִיק עַלַא אַלדִּין אֶת חַרְבּוֹ וְתָקַף אֶת הָאוֹיֵב וּפָרְצוּ הַמִּלְחָמָה וְהַקְּרָב וְקָשְׁתָה הַמַּעֲרָכָה. שָׁבָה עַלַא אַלדִּין אוֹתָם וְהָדַף אוֹתָם וְהָרַג אֶת רֻבָּם, וְשָׁלַל אֶת מָמוֹנָם וְאֶת כְּלֵיהֶם וּבָזַז אֶת מִקְנָם אֲשֶׁר לֹא יְמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר. חָזַר אַחֲרֵי שֶׁנָּצַח נִצָּחוֹן עָצוּם וְנִכְנַס לָעִיר, שֶׁכְּבָר פֵּאֲרוּ אוֹתָהּ לִכְבוֹדוֹ מִשִּׂמְחָתָם בּוֹ. יָצָא הַשֻּׂלְטָאן לִקְרָאתוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְהַצְלָחָתוֹ וְאִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ. וְהָיָה בַמַּמְלָכָה חַג גָּדוֹל וְשִׂמְחָה רַבָּה. נִכְנְסוּ הַשֻּׂלְטָאן וְעַלַא אַלדִּין אֶל אַרְמוֹנוֹ, וְקִבְּלָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת פָּנָיו כְּשֶׁהִיא שְׂמֵחָה וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְנִכְנַס אֵלֶיהָ לְחַדְרָהּ. וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט בָּא הַשֻּׂלְטָאן וְיָשְׁבוּ, וְהֵבִיאוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַמַּשְׁקָאוֹת וְשָׁתוּ. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְפָאֵר בְּתַפְאוּרָה אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה כֻּלָּהּ לִכְבוֹד נִצְחוֹן עַלַא אַלדִּין עַל הָאוֹיֵב. וְהָיוּ הַנְּתִינִים וְהַצָּבָא וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם, אֱלֹהִים לָהֶם בַּשָּׁמַיִם וְעַלַא אַלדִּין עַל הָאָרֶץ. וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עוֹד וְעוֹד, בְּשִׂים לֵב לְתוֹסְפוֹת נְדִיבוּתוֹ וַאֲצִילוּתוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ בְּעַד הַמַּמְלָכָה וּפָרָשִׁיּוּתוֹ וְשַׁבְּרוֹ אֶת הָאוֹיֵב. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַלַא אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, הִנֵּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָזַר לְאַרְצוֹ, נִשְׁאַר כָּל הַזְּמַן הַזֶּה כֻלּוֹ אָבֵל עַל מַה שֶּׁנָּשָׂא וְסָבַל מִן הַיגִיעָה וְהֶעָמָל כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַמְּנוֹרָה, וְעַל יְגִיעוֹ שֶׁעָלָה בַתֹּהוּ. וְעַל שֶׁבּוֹ בָרֶגַע שֶׁהִגִּיעָה הַלְּגִימָה עַד כְּדֵי לִלְגֹּם אוֹתָהּ, פָּרְחָה מִיָּדוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בְּכָל זֶה וּמִצְטָעֵר וּמְגַדֵּף אֶת עַלַא אַלדִּין מֵרֹב כַּעֲסוֹ עָלָיו. וְהָיָה לְעִתִּים אוֹמֵר: “בִּהְיוֹת שֶׁאוֹתוֹ מַמְזֵר כְּבָר מֵת מִתַּחַת לָאֲדָמָה, הֲרֵינִי מְרֻצֶּה בָזֶה, וְיֵשׁ לִי תִקְוָה בִּדְבַר הַמְּנוֹרָה לְהַשִּׂיגָהּ לִי, בִּהְיוֹת שֶׁהִיא שְׁמוּרָה עֲדַיִן”. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִחֵשׁ בַּחוֹל וְהוֹצִיא צוּרוֹת, סִדֵּר אוֹתָן וַעֲרָכָן בְּמַעֲרֶכֶת וְרָשַׁם אוֹתָן כְּדֵי לְעַיֵּן וְלָדַעַת בְּבֵרוּר עַל דְּבַר מוֹת עַלַא אַלדִּין, וְאִם הַמְּנוֹרָה שְׁמוּרָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה. הִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּצוּרוֹת אִמּוֹתֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן¹⁰ וְלֹא רָאָה אֶת הַמְּנוֹרָה. עָלָה זַעְמוֹ, וְנִחֵשׁ שׁוּב לִרְאוֹת בְּבֵרוּר אִם מֵת עַלַא אַלדִּין, וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ בְּבֵית־הָאוֹצָר. נִתְרַבָּה כַּעְסוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא חַי עַל פְּנֵי הָעוֹלָם, וְהִכִּיר שֶׁהָעֶלֶם יָצָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהִשִּׂיג אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁסָּבַל וְנָשָׂא הוּא בִגְלָלָהּ עָמָל וּתְלָאָה, שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לְסָבְלָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי סָבַלְתִּי יְגִיעוֹת הַרְבֵּה, וְעָמַלְתִּי עָמָל שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בּוֹ זוּלָתִי בִּגְלַל מְנוֹרָה זוֹ, וְאָרוּר זֶה יִטְּלֶנָּה מִבְּלִי כָל צַעַר? וַדַּאי הוּא שֶׁאִם הוּא יוֹדֵעַ תּוֹעַלְתָּהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, הֲרֵי אֵין בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ עָשִׁיר מִמֶּנּוּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, כְּשֶׁרָאָה וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁעַלַא אַלדִּין יָצָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהִשִּׂיג לוֹ אֶת טוּבָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהָרְגוֹ”. נִחֵשׁ שׁוּב בַּחוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה, וּבָדַק וּבָחַן בַּצּוּרוֹת, וְרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁהִגִּיעַ לְעשֶׁר עָצוּם, וְשֶׁנָּשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת הַשֻּׂלְטָאן. בָּעֲרָה כָאֵשׁ חֲמָתוֹ מִקִּנְאָתוֹ וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְהִצְטַיֵּד וְנָסַע אֶל אֶרֶץ סִין. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁעַלַא אַלדִּין בְּתוֹכָהּ, נִכְנַס אֵלֶיהָ וְיָרַד בְּאַחַד הַפֻּנְדְקָאוֹת וְשָׁמַע אֶת הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין הֵם מְשׂוֹחֲחִים אֶלָּא בְתִפְאֶרֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין. אַחֲרֵי שֶׁנָּפַשׁ מִנְּסִיעָתוֹ לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָרַד לְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. וְלֹא הָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מְסַפְּרִים בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן וְתִפְאַרְתּוֹ וּמְדַבְּרִים עַל יָפְיוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְחִנּוֹ וּנְדִיבוּתוֹ וַאֲצִילוּתוֹ וְטוּב מִדּוֹתָיו. נִגַּשׁ הַמַּעֲרָבִי אֶל אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְתָאֲרִים אֶת עַלַא אַלדִּין בְּאוֹתָם תֵּאוּרִים, וְאָמַר לוֹ: “בָּחוּר נָאֶה, מִי הוּא זֶה שֶׁאַתֶּם מְתָאֲרִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “נִכָּר שֶׁנָּכְרִי אַתָּה, הָאִישׁ, וּבָאתָ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְאוּלָם אִם גַּם נַנִּיחַ שֶׁמֵּאֶרֶץ רְחוֹקָה אַתָּה, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ בִּדְבַר הָאֶמִיר עַלַא אַלדִּין שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְדַמֶּה, מָלְאָה הָעוֹלָם, וְאַרְמוֹנוֹ מִפִּלְאֵי הָעוֹלָם? הֲרֵי שָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ הָרָחוֹק בְּקַצְוֵי אֶרֶץ וְהַקָּרוֹב, וְכֵיצַד זֶה לֹא שָׁמַעְתָּ כְּלוּם מִזֶּה, וְלֹא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין? יוֹסִיף לוֹ אֱלֹהֵינוּ יְקָר וְיבָרְכֵהוּ בְטוֹב”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “תַּכְלִית מְבֻקָּשִׁי הוּא לְהִסְתַּכֵּל בְּאַרְמוֹן זֶה. וְאִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּדִי, הוֹבִילֵנִי אֵלָיו, שֶׁנָּכְרִי אָנִי”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “שָׁמַעְתִּי וּכְבַקָּשָׁתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלַךְ לְפָנָיו וְהוֹבִילוֹ אֶל אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין. הִתְחִיל הַמַּעֲרָבִי מִתְבּוֹנֵן בְּאַרְמוֹן זֶה, וְהִכִּיר שֶׁכָּל זֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה. אָמַר: “אָה אָה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי כוֹרֶה לוֹ בוֹר לְאָרוּר זֶה, בֶּן הַחַיָּט שֶׁלֹּא הָיָה מַשִּׂיג מְזוֹן לַיְלָה אֶחָד. וְאוּלָם אִם הַגּוֹרָל יִתֵּן לִי כֹחַ, עָלַי לְהַחֲזִיר אֶת אִמּוֹ לִטְווֹת בְּפִלְכָּהּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בָרִאשׁוֹנָה. וְהוּא, אֲנִי נוֹטֵל אֶת חַיָּיו”. חָזַר לְפֻנְדָּקוֹ וְהוּא בְמַצָּב שֶׁל כַּעַס וְצַעַר וְיָגוֹן מִקִּנְאָתוֹ בְּעַלַא אַלדִּין.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, כְּשֶׁהִגִּיעַ לַפֻּנְדָּק לָקַח כֵּלִים שֶׁל אִצְטַגְנוֹנִים וְנִחֵשׁ בַּחוֹל, כְּדֵי לָדַעַת הֵיכָן הַמְּנוֹרָה, וּמָצָא אוֹתָהּ שֶׁהִיא בָאַרְמוֹן, וְאֵין הִיא עִם עַלַא אַלדִּין. שָׂמַח בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר: “מֵעַתָּה קַל הַדָּבָר, שֶׁאֶטֹּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָרוּר זֶה, וְאָז דֶּרֶךְ לִי לְהַשִּׂיג מְנוֹרָה זוֹ”. הָלַךְ אֶל חָרַשׁ נְחשֶׁת וְאָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה לִי כַמָּה מְנוֹרוֹת, וְקַח מִמֶּנִּי מְחִירָן בְּשֶׁפַע. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לְהִזְדָּרֵז בִּגְמִירָתָן”. אָמַר לוֹ צוֹרֵף הַנְּחשֶׁת: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. עָבַד בָּהֶן צוֹרֵף הַנְּחשֶׁת וְכִלָּה מְלַאכְתָּן. כְּשֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שִׁלֵּם לוֹ הַמַּעֲרָבִי מְחִירָן כַּמָּה שֶׁבִּקֵּשׁ, וּלְקָחָן וְהָלַךְ וּבָא אֶל הַפֻּנְדָּק וְהִנִּיחָן בְּתוֹךְ סַל, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל הָעִיר וּשְׁוָקֶיהָ, וּמַכְרִיז: “מִי הוּא שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַחֲלִיף מְנוֹרָה עַתִּיקָה בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה?” וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ מַכְרִיז כָּךְ, צוֹחֲקִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: “אֵין סָפֵק שֶׁאָדָם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא, שֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב וּמַחֲלִיף מְנוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעַתִּיקוֹת”. הָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְהַלְּכוֹת אַחֲרָיו, וְהָיוּ יַלְדֵי רָבְעֵי הָעִיר רָצִים אַחֲרָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְצַחֲקִים עָלָיו, וְהוּא אֵינוֹ נִמְנַע מִדַּרְכּוֹ וְאֵינוֹ שָׁת לֵב לְכָךְ. לֹא פָסַק מִלְּשׁוֹטֵט בָּעִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ תַּחַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְהָיָה מַכְרִיז בְּקוֹל רָם כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַיְלָדִים מְצַעֲקִים עָלָיו: “מְשֻׁגָּע, מִשֻׁגָּע”. וְעַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בַּבִּיתָן, וְשָׁמְעָה אֶחָד מַכְרִיז וְהַיְלָדִים מְצַעֲקִים עָלָיו¹¹, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִינָה מַה הוּא הַנַּעֲשֶׂה. צִוְּתָה עַל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְאָמְרָה לָהּ: “לְכִי וּרְאִי, מִי הוּא שֶׁמַּכְרִיז, וְעַל מַה הוּא מַכְרִיז” הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִתְבּוֹנְנָה וְרָאֲתָה אֶחָד מַכְרִיז: “מִי הוּא שֶׁיַּחֲלִיף מְנוֹרָה עַתִּיקָה בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה”, וְהַיְלָדִים מֵאֲחוֹרָיו מְצַחֲקִים עָלָיו. חָזְרָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה לִגְבִרְתָּהּ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הִנֵּה זֶה אָדָם הַמַּכְרִיז: ‘מִי יַחֲלִיף מְנוֹרָה עַתִּיקָה בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה’, וְתִינוֹקוֹת הוֹלְכִים אַחֲרָיו וּמְצַחֲקִים עָלָיו”. צָחֲקָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר גַּם הִיא עַל דָּבָר מוּזָר זֶה, וּכְבָר שָׁכַח עַלַא אַלדִּין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּחֶדְרוֹ, מִבְּלִי לְהַנִּיחָהּ בַּאֲרוֹנוֹ וְלִנְעֹל עָלֶיהָ. וְרָאֲתָה אוֹתָהּ אַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, נִזְכֶּרֶת אֲנִי, שֶׁרָאִיתִי בַחֲדַר אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין מְנוֹרָה עַתִּיקָה. הָבִי וְנַחֲלִיף אוֹתָהּ אֵצֶל אָדָם זֶה בְאַחַת חֲדָשָׁה, שֶׁנִּרְאֶה אִם אֱמֶת דְּבָרָיו, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הָבִי אֶת הַמְּנוֹרָה הָעַתִּיקָה שֶׁאָמַרְתְּ עָלֶיהָ שֶׁרָאִית אוֹתָהּ בַּחֲדַר אֲדוֹנֵךְ”. וְלֹא הָיָה עִם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שׁוּם יְדִיעָה בִּדְבַר הַמְּנוֹרָה וּסְגֻלּוֹתֶיהָ, וְשֶׁהִיא הִיא שֶׁעַל יָדָהּ הִגִּיעַ עַלַא אַלדִּין חֲתָנָהּ לְמַצָּב עָצוּם זֶה, וְהָיָה תַכְלִית מְבֻקָּשָׁה לִבְחֹן וְלִרְאוֹת אֶת שִׂכְלוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה, הַמַּחֲלִיף אֶת הֶחָדָשׁ בְּיָשָׁן. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְעָלְתָה לְחַדְרוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין וְחָזְרָה עִם הַמְּנוֹרָה אֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וְלֹא הָיָה אֶחָד יוֹדֵעַ עָרְמַת הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף וּמְזִמָּתוֹ. צִוְּתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת רֹאשׁ הַסָּרִיסִים, שֶׁיֵּרֵד וְיַחֲלִיף אֶת הַמְּנוֹרָה בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה. נָטַל אֶת הַמְּנוֹרָה וְיָרַד וְנָתַן אוֹתָהּ לַמַּעֲרָבִי וְלָקַח מִמֶּנּוּ מְנוֹרָה בַחֲלִיפִין. וְחָזַר רֹאשׁ הַסָּרִיסִים אֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְנָתַן לָהּ אֶת הַמְּנוֹרָה הַמֻּחְלֶפֶת, הִתְבּוֹנְנָה בָהּ וְרָאֲתָה אוֹתָהּ חֲדָשָׁה בֶאֱמֶת. הִתְחִילָה מְצַחֶקֶת עַל שִׂכְלוֹ שֶׁל הַמַּעֲרָבִי. וְאוּלָם הַמַּעֲרָבִי, בְּשָׁעָה שֶׁלָּקַח אֶת הַמְּנוֹרָה, וְהִכִּירָהּ שֶׁהִיא מְנוֹרַת הָאוֹצָר, שָׂם אוֹתָהּ מִיָּד בְּחֵיקוֹ, וְעָזַב אֶת כָּל הַמְּנוֹרוֹת לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַחֲלִיפִים אִתּוֹ, וְהָלַךְ אָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהָלַךְ בִּמְקוֹמוֹת הַמִּישׁוֹר, וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה, וְרָאָה שֶׁהוּא לְבַדּוֹ בָעֲרָבָה, אֵין אֶחָד זוּלָתוֹ. הוֹצִיא אֶת הַמְּנוֹרָה מֵחֵיקוֹ וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ, וּמִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַשֵּׁד הַמָּארִד, וְאָמַר לוֹ: “עַבְדְּךָ נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ, לְפָנֶיךָ. בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׂא אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין מִמְּקוֹמוֹ עַל שׁוֹכְנָיו וְכָל מִי שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, וְגַם אוֹתִי אִתָּם, וְתַנִּיחַ אוֹתָם בְּאַרְצִי אֶרֶץ אַפְרִיקָה. וְאַתָּה מַכִּיר אֶת עִירִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא שֶׁיִּהְיֶה אַרְמוֹן זֶה בְעִירִי בֵין הַגַּנִּים”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד, הַשֵּׁד הַמָּארִד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה. עֲצֹם עַיִן וּפְקַח עַיִן וְאַתָּה מוֹצֵא עַצְמְךָ בְּאַרְצְךָ עִם הָאַרְמוֹן”. וּמִיָּד בְּהֶרֶף עַיִן הָיָה כָל זֶה, וְהָעְתְּקוּ הַמַּעֲרָבִי וְאַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְאֶרֶץ אַפְרִיקָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף. נָשׁוּב עַכְשָׁו אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְאֶל עַלַא אַלדִּין. הַשֻּׂלְטָאן קָם בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתוֹ, וּמִתּוֹךְ הֱיוֹתוֹ קָשׁוּר בְּנֶפֶשׁ בִּתּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּמֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ הָיָה רָגִיל בְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן וְלִרְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. קָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּהֶרְגֵּלוֹ, וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן לִרְאוֹת אֶת בִּתּוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיף הַשֻּׂלְטָאן מֵחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ, וְהִסְתַּכֵּל בְּאַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין לֹא רָאָה כְלוּם, אֶלָּא רָאָה הַכֹּל נִמְחַק כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְפָנִים, וְלֹא רָאָה לֹא אַרְמוֹן וְלֹא בִנְיָן. לָבְשָׁה אוֹתוֹ מְבוּכָה וְנִבְהֲלוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְהִתְחִיל לְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו שֶׁמָּא הֵן עֲכוּרוֹת אוֹ אֲפֵלוֹת. הָיָה מִתְבּוֹנֵן, וּלְבַסּוֹף נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהָאַרְמוֹן אֵין לוֹ כָל שָׂרִיד וְכָל מְצִיאוּת, וְלֹא יָדַע לֹא אָרְחוֹ וְלֹא עִנְיָנוֹ. נִתְגַּבְּרָה מְבוּכָתוֹ וְהִכָּה כַּף אֶל כַּף, וְהָיוּ דִמְעוֹתָיו נוֹשְׁרוֹת עַל זְקָנוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּבִתּוֹ. שָׁלַח מִיָּד וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה, וּבָא אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁנִּכְנַס רָאָה אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ מַצָּב אָבֵל. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “סְלִיחָה הַמֶּלֶךְ, יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָה, מִשּׁוּם מָה אַתָּה אָבֵל?” אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה קָּרַנִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “לֹא כְלוּם, אֲדוֹנִי, חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם, לַחֲלוּטִין”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “אִם כָּךְ לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ לְעֵבֶר אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כֵּן אֲדוֹנִי, עֲדַיִן הוּא נָעוּל”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אִם אֵין לְךָ יְדִיעָה בַדָּבָר, קוּם אֵפוֹא וּרְאֵה אוֹתוֹ דֶרֶךְ הַחַלּוֹן, וְהַבֵּט הֵיכָן אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא נָעוּל עֲדַיִן”. קָם הַמִּשְׁנֶה וְהִסְתַּכֵּל בְּדֶרֶךְ הַחַלּוֹן לְעֵבֶר אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין וְלֹא מָצָא כְלוּם, לֹא אַרְמוֹן וְלֹא זוּלַת זֶה. אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְנִבְהַל וְחָזַר אֶל הַשֻּׂלְטָאן. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “מֵעַכְשָׁו יוֹדֵעַ אַתָּה סִבַּת אֶבְלִי? כְּלוּם רָאִיתָ אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין שֶׁאָמַרְתָּ עָלָיו שֶׁהוּא נָעוּל?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:

“מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי כְּבָר הִגַּדְתִּי לִפְנֵי כֵן לְמַעֲלָתְךָ, שֶׁאַרְמוֹן זֶה וְעִנְיָנִים אֵלֶּה כֻּלָּם כְּשָׁפִים הֵם”. נִתְלַקְּחָה חֲמַת הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן עַלַא אַלדִּין?” אָמַר לוֹ: “בְּצַיִד הוּא”. צִוָּה תֵּכֶף וּמִיָּד אֲחָדִים מִן הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא שֶׁיֵּלְכוּ וְיָבִיאוּ אֶת עַלַא אַלדִּין כָּבוּל בָּאֲזִקִּים. הָלְכוּ הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל עַלַא אַלדִּין, וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ עַלַא אַלדִּין, אַל תָּשִׂים אָשָׁם בָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַשֻּׂלְטָאן צִוָּנוּ, שֶׁנִּקָּחֲךָ כָּבוּל וְאָסוּר בִּכְבָלִים. וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמְּךָ לִסְלֹחַ לָנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ תַּחַת פְּקֻדָּה מַלְכוּתִית, וְאִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְרוֹת”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין דִּבְרֵי הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא נִתְמַלֵּא תְמִיהָה וְנֶאֶלְמָה לְשׁוֹנוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע הַסִּבָּה. פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: “חֶבְרָה, כְּלוּם אֵין אִתְּכֶם יְדִיעָה עַל דְּבַר הַסִּבָּה לִפְקֻדָּה זוֹ מֵאֵת הַשֻּׂלְטָאן? אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי נָקִי וְלֹא עָשִׂיתִי שׁוּם חֵטְא לֹא נֶגֶד הַשֻּׂלְטָאן וְלֹא נֶגֶד מַלְכוּתוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה כְלָל וּכְלָל”. יָרַד עַלַא אַלדִּין מֵעַל סוּסוֹ וְאָמַר לָהֶם: “עֲשׂוּ בִי מַה שֶּׁצִּוָּה אֶתְכֶם עָלַי הַשֻּׂלְטָאן, מִשּׁוּם שֶׁפְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן הִיא עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשָּׂרִים כָּבְלוּ אֶת עַלַא אַלדִּין וְאָסְרוּ אוֹתוֹ בָאֲזִקִּים, וְגָרְרוּ אוֹתוֹ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְהִכְנִיסוּהוּ לָעִיר. וּכְשֶׁרָאוּ הַנְּתִינִים אֶת עַלַא אַלדִּין כָּבוּל וְאָסוּר בְּבַרְזֶל, הֵבִינוּ שֶׁהַשֻּׂלְטָּאן מְבַקֵּשׁ לִכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ. וּמִהְיוֹתוֹ אָהוּב עֲלֵיהֶם בְּמִדָּה מְרֻבָּה מְאֹד, הִתְאַסְּפוּ הַנְּתִינִים כֻּלָּם וְנָשְׂאוּ נִשְׁקָם וְיָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם וְהָלְכוּ בְעִקְּבוֹת הַצָּבָא, לִרְאוֹת מָה הָעִנְיָן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַצָּבָא עִם עַלַא אַלדִּין אֶל הָאַרְמוֹן, נִכְנְסוּ וְהוֹדִיעוּ לַשֻּׂלְטָאן. מִיָּד צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לַתַּלְיָן שֶׁיֵּלֵךְ וְיִכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ. כְּשֶׁרָאוּ הַנְּתִינִים עִנְיָן זֶה מִן הַשֻּׂלְטָּאן, נָעֲלוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְשָׁלְחוּ לְהַגִּיד לַשֻּׂלְטָאן: “בְּשָׁעָה זוֹ אָנוּ הוֹרְסִים אֶת הָאַרְמוֹן הַזֶּה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְעָלֶיךָ, אִם יִפְגַּע בְּעַלַא אַלדִּין הַנֵּזֶק הַקַּל שֶׁבְּקַלִּים”. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וְהוֹדִיעַ לַשֻּׂלְטָאן, וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הִנֵּה הָעִנְיָן הוֹלֵךְ לְהָבִיא כְלָיָה עָלֵינוּ, וְהַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתִּמְחַל לְעַלַא אַלדִּין שֶׁלֹּא יִקְרֶה אוֹתָנוּ אָסוֹן, שֶׁכֵּן הַנְּתִינִים אוֹהֲבִים אֶת עַלַא אַלדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָנוּ”. וּכְבָר פָּרַשׂ הַתַּלְיָן אֶת עוֹר הַדָּמִים וְהוֹשִׁיב עָלָיו אֶת עַלַא אַלדִּין וְקָשַׁר אֶת עֵינָיו, וְעָג מִסָּבִיב לוֹ שְׁלשָׁה עִגּוּלִים, מַמְתִּין לִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹנָה. הִסְתַּכֵּל הַשֻּׂלְטָאן בַּנְּתִינִים, וּכְבָר תָּקְפוּ אוֹתוֹ וְעָלוּ לָאַרְמוֹן לְהָרְסוֹ. מִיָּד צִוָּה עַל הַתַּלְיָן לְהָסִיר יָדוֹ מֵעַל עַלַא אַלדִין וְצִוָּה אֶת הַכָּרוֹז שֶׁיֵּצֵא בֵין הַנְּתִינִים וְיַכְרִיז, שֶׁהוּא סָלַח לְעַלַא אַלדִּין וְנָטָה לוֹ חֶסֶד. כְּשֶׁרָאָה עַלַא אַלדִּין שֶׁנַּפְשׁוֹ נִצָּלָה, וְהִבִּיט אֶל הַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַחֲרֵי שֶׁמַּעֲלָתְךָ עָשִׂיתָ חֶסֶד עִמִּי בַּאֲשֶׁר לְחַיַּי, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וְהַגֵּד לִי מַה חֶטְאִי?” אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “בּוֹגֵד, כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ עַד עַכְשָׁו אֶת פִּשְׁעֶךָ?” וּפָנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “קַח אוֹתוֹ שֶׁיִּרְאֶה מִן הַחַלּוֹנוֹת, הֵיכָן אַרְמוֹנוֹ”. כְּשֶׁלָּקַח אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְהִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין מִן הַחַלּוֹנוֹת לְעֵבֶר אַרְמוֹנוֹ, וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם מָחוּק כְּמוֹת שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁבָּנָה בוֹ אֶת הָאַרְמוֹן, וְלֹא רָאָה כָל שָׂרִיד כְּלָל לָאַרְמוֹן, נָבוֹךְ וְנִבְהַל שֶׁלֹּא יָדַע מַה שֶּׁאֵרַע. כְּשֶׁחָזַר, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מָה רָאִיתָ? הֵיכָן הוּא אַרְמוֹנְךָ? וְהֵיכָן הִיא בִתִּי תּוֹךְ־תּוֹכֵי לִבִּי וִיחִידָתִי שֶׁאֵין לִי זוּלָתָהּ?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֵין לִי כָל יְדִיעָה כְּלָל וּכְלָל, וְלֹא בְמַה שֶּׁאֵרַע”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “דַּע, עַלַא אַלדִּין, שֶׁכְּבָר סָלַחְתִּי לְךָ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ וְתִרְאֶה אֶת הַדָּבָר וּתְחַפֵּשׂ לִי אֶת בִּתִּי. וְאַל תָּבוֹא אֵלַי אֶלָּא עִמָּהּ. וְאִם אֵין אַתָּה מְבִיאָהּ אֵלַי, חֵי רֹאשִׁי, שֶׁאֲנִי כּוֹרֵת אֶת רֹאשֶׁךְ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, מֶלֶךְ הַזְּמַן, אוּלָם הַרְוַח לִי הַזְּמַן בְּעֵרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְאִם אֵין אֲנִי מְבִיאָהּ אֵלֶיךָ אַחֲרֵי הַמּוֹעֵד הַזֶּה, כְּרֹת אֶת רֹאשִׁי, וַעֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כְּפִי בַּקָּשָׁתְךָ שָׁהוּת אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַל תְּדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ שֶׁתִּמָּלֵט מִיָּדִי, שֶׁאֲנִי מְבִיאֲךָ, וַאֲפִלּוּ אִם תְּהֵא מֵעַל לָעֲנָנִים וְלֹא רַק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בִלְבַד”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָאן, יְהִי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְמַעֲלָתְךָ, שֶׁאִם אֵינִי מְבִיאָהּ לְךָ לִזְמַן זֶה, הֲרֵינִי בָא אֵלֶיךָ שֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי”. כְּשֶׁרָאוּ הַנְּתִינִים וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם אֶת עַלַא אַלדִּין שָׂמְחוּ בוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִמְלְאוּ גִיל עַל הַצָּלָתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַחֶרְפָּה שֶׁבָּעִנְיָן הַזֶּה וְהַבּוּשָׁה וְשִׂמְחַת הַמְקַנְּאִים הִשְׁפִּילוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין, וְיָצָא וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בָּעִיר נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר. עָמַד בָּעִיר שְׁנֵי יָמִים בְּמַצָּב אָבוּל מְאֹד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר כַּלָּתוֹ. וְהָיוּ אֲנָשִׁים מְבִיאִים אֵלָיו בַּסֵּתֶר בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלֶּה מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. אַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים יָצָא מִן הָעִיר מְשׁוֹטֵט בְּמִדְבָּרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה עֵבֶר יִפְנֶה. לֹא פָסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ שָׁם בְּדַרְכּוֹ קָרוֹב לְנָהָר. וּמֵרֹב דְּאָגָה שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו, נִכְרְתָה תִקְוָתוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ בַנָּהָר. וְאוּלָם בִּהְיוֹתוֹ מֻסְלִם בֶּן־חוֹרִין וּמְאַחֵד אֱלֹהִים, יָרֵא אֶת אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. וְעָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר לִרְחֹץ כַּדָּת לִתְפִלָּה. לָקַח אֶת הַמַּיִם בְּיָדוֹ, וְהָיָה מְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבָא שִׁפְשׁוּפוֹ עַל הַטַּבַּעַת. נִגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁד הַמָּארִד וְאָמַר לוֹ: “הִנְנִי מוּכָן לְשֵׁרוּתְךָ, וְעַבְדְּךָ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ. בַּקֵּשׁ מַה שָּׁאַתָּה רוֹצֶה”. שָׂמַח עַלַא אַלדִּין שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַשֵּׁד הַמָּארִד וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתָּבִיא אֵלַי אֶת אַרְמוֹנִי וְאֶת אֲרוּסָתִי בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּתוֹכוֹ עִם כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָאַרְמוֹן”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד: “אֲדוֹנִי, יִקְשֶׁה עָלַי מְאֹד זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. דָּבָר הוּא שֶׁאֵינוֹ בְכֹחִי, שֶׁכֵּן דָּבָר זֶה תָלוּי בְּעַבְדָּהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה וְאֵינִי יָכוֹל לְהָעִיז בְּפָנָיו”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בִּהְיוֹת שֶׁזֶּהוּ דָבָר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְךָ, הִנֵּה קַח אוֹתִי וְשִׂים אוֹתִי לְיַד אַרְמוֹנִי בְאֵיזוֹ אֶרֶץ שֶׁהוּא”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה אֲדוֹנִי”. נָשָׂא אוֹתוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד וּבְהֶרֶף־עַיִן אֶחָד שָׂם אוֹתוֹ לְצַד אַרְמוֹנוֹ בְּאֶרֶץ אַפְרִיקָה לִפְנֵי אַרְמוֹן אֲרוּסָתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַלַּיְלָה. הִתְבּוֹנֵן אֶל הָאַרְמוֹן, וְנָגֹלּוּ מֵעָלָיו דַּאֲגָתוֹ וְאֶבְלוֹ, וְקִוָּה לֵאלֹהִים אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתוֹ לִרְאוֹת אֶת אֲרוּסָתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. הִתְחִיל מְהַרְהֵר בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים, יְרוֹמַם כֹּחוֹ, הַנִּסְתָּרִים, וְכֵיצַד הֵבִיאָה לוֹ הַטַּבַּעַת רְוָחָה, וְכֵיצַד הָיְתָה תִקְוָתוֹ נִכְרָתָה, אִלּוּלֵא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים חֶסֶד עַל־יְדֵי עֶבֶד הַטַּבַּעַת. שָׂמַח וּפָסַק מִמֶּנּוּ כָּל אֵבֶל. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ זֶה אַרְבָּעָה יָמִים שֶׁלֹּא יָשֵׁן בָּהֶם מֵרֹב צַעֲרוֹ וְדַאֲגָתוֹ וְאֶבְלוֹ וְרֹב הִרְהוּרָיו, בָּא לְצַד הָאַרְמוֹן וְיָשֵׁן תַּחַת אִילָן, בִּהְיוֹת הָאַרְמוֹן, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, בֵּין גַּנִּים אַפְרִיקָנִים מִחוּץ לָעִיר.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין יָשֵׁן אוֹתוֹ לַיְלָה לְצַד הָאַרְמוֹן תַּחַת עֵץ בְּכָל הַמְּנוּחָה. אָמְנָם זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹאשׁ אֵצֶל מְבַשֵּׁל הָרָאשִׁים לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה¹², אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ הַיְגִיעָה וּמִעוּט הַשֵּׁנָה בְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים, גָּבְרָה עָלָיו הַשֵּׁנָה, וְיָשֵׁן עַד לִפְנוֹת בֹּקֶר, שֶׁאָז הִתְעוֹרֵר מִצִּפְצוּפָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים. קַם וּבָא אֶל נָהָר שָׁם, שֶׁהָיָה נִכְנָס אֶל תּוֹךְ הָעִיר, וְרָחַץ שְׁתֵּי יָדָיו וּפָנָיו וְרָחַץ כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר. כְּשֶׁגָּמַר אֶת תְּפִלָּתוֹ חָזַר וְיָשַׁב תַּחַת חַלּוֹנוֹת חֲדָרֶיהָ שֶׁל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וְהָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, מֵרֹב אֶבְלָהּ עַל פֵּרוּדָהּ מֵאֲרוּסָהּ וּמִן הַשֻּׂלְטָאן אָבִיהָ וּמִן הַצָּרָה שֶׁאֵרַע לָהּ מִן הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר הַמְכַשֵּׁף, מַשְׁכִּימָה בְּכָל יוֹם עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר וְיוֹשֶׁבֶת וּבוֹכָה. וְלֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה בַלֵּילוֹת כְּלָל, וְנִמְנְעָה מִכָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וְהָיְתָה שִׁפְחָתָהּ נִכְנֶסֶת אֵלֶיהָ אַחֲרֵי גָמְרָהּ בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בַּחֲתִימַת תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ. וְעַל־פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַחַלּוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁתִּסְתַּכֵּל גְּבִרְתָּהּ בָּאִילָנוֹת וּבַנְּהָרוֹת וְתִתְנַחֵם. הִסְתַּכְּלָה הַנַּעֲרָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹן וּמָצְאָה אֶת עַלַא אַלדִּין אֲדוֹנָהּ יוֹשֵׁב תַּחַת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וְאָמְרָה לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “גְּבִרְתִּי, גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין הוּא זֶה הַיּוֹשֵׁב תַּחַת הַחֲדָרִים?” קָמָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר חִישׁ מַהֵר, וְהִסְתַּכְּלָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת וְרָאֲתָה אוֹתוֹ. הֵרֵים עַלַא אַלדִּין רֹאשׁוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לָהּ שָׁלוֹם, וְהֵם עָפִים מִשִּׂמְחָה. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס אֶצְלִי מִן הַדֶּלֶת הַסּוֹדִית, מִשּׁוּם שֶׁהָאָרוּר אֵינֶנּוּ כָאן עַכְשָׁו”. צִוְּתָה אֶת הַנַּעֲרָה, וְיָרְדָה וּפָתְחָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת הַסּוֹדִית, וְקָם עַלַא אַלדִּין וְנִכְנַס דַּרְכָּהּ. יָצְאָה לִקְרָאתוֹ כַלָּתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר מִן הַדֶּלֶת, וְאִמְּצוּ זֶה אֶת זֶה אֶל לִבָּם בְּכָל שִׂמְחָה, עַד שֶׁהָיוּ בוֹכִים מִשֶּׁפַע שְׂשׂוֹנָם. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “גְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, קֹדֶם לְכָל דָּבָר רְצוֹנִי לְשָׁאֲלֵךְ: אֲנִי הִנַּחְתִּי מְנוֹרָה שֶׁל נְחשֶׁת עַתִּיקָה בְאַרְמוֹנִי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר נֶאֶנְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי, חֲבִיבִי, הִיא הִיא שֶׁהָיְתָה סִבַּת נְפִילָתֵנוּ בְצָרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “כֵּיצַד קָרָה עִנְיָן זֶה?” סִפְּרָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר כָּל הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד הֶחֱלִיפוּ אֶת הַמְּנוֹרָה הָעַתִּיקָה בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה. אָמְרָה לוֹ: “וְאַחֲרֵי זֶה בַיּוֹם הַשֵּׁנִי לֹא רָאִינוּ אֶת עַצְמֵנוּ בַבֹּקֶר, אֶלָּא בְאֶרֶץ זוֹ. וְזֶה שֶׁעָקַב אוֹתִי וְהֶחֱלִיף אֶת הַמְּנוֹרָה, הִגִּיד לִי שֶׁהוּא בְכֹחַ כְּשָׁפָיו עָשָׂה בָנוּ מַעֲשִׂים אֵלֶּה בְאֶמְצָעוּת הַמְּנוֹרָה, וְשֶׁהוּא מַעֲרָבִי מֵאַפְרִיקָה, וַאֲנַחְנוּ בְעִירוֹ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “הַגִּידִי לִי, מַה כַּוָּנַת אָרוּר זֶה בְּנוֹגֵעַ אֵלַיִךְ? וּמַה הוּא מְדַבֵּר אֵלַיִךְ? וּמַה הוּא אוֹמֵר לָךְ? וּמַה חֶפְצוֹ מִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּכָל יוֹם הוּא בָא אֶצְלִי פַעַם אַחַת לֹא יוֹתֵר, וּמְבַקֵּשׁ לִמְשֹׁךְ אוֹתִי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְשֶׁאֶקַּח אוֹתוֹ תְמוּרָתְךָ, וְשֶׁאֶשְׁכַּח אוֹתְךָ וְאוֹצִיא אוֹתְךָ מִדַּעְתִּי. וְאָמַר לִי, שֶׁאָבִי הַשֻּׂלְטָאן כָּרַת אֶת רֹאשֶׁךָ. וְהָיָה אוֹמֵר לִי עַל אוֹדוֹתֶיךָ, שֶׁאַתָּה הִנְּךָ בֶן עֲנִיִּים וְהוּא הַסִּבָּה לְעָשְׁרְךָ, וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתִי בְשִׂיחָה. וְאוּלָם אֵינוֹ רוֹאֶה מִמֶּנִּי אֶלָּא דְמָעוֹת וּבְכִי, וְלֹא שָׁמַע מִמֶּנִּי גַם רַחַשׁ מָתוֹק אֶחָד”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “הַגִּידִי לִי הֵיכָן הִנִּיחַ אֶת הַמְּנוֹרָה, אִם אַתְּ יוֹדַעַת?” אָמְרָה לוֹ: “תָּמִיד הוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ אִתּוֹ, אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְאַף גַּם בְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר לִי כָל מַה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ, הוֹצִיא אֶת הַמְּנוֹרָה מֵחֵיקוֹ, וְהֶרְאַנִי אוֹתָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח מְאֹד וְאָמַר לָהּ: “גְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, שִׁמְעִי: אֲנִי – רְצוֹנִי עַכְשָׁו לָצֵאת וְלַחֲזֹר, כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי לְבוּשִׁי זֶה, וְאַל תִּתְמְהִי עַל זֶה. וְשִׂימִי אַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁתַּעֲמֹד תָּמִיד לְיַד הַדֶּלֶת הַסּוֹדִית, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֵנִי בָא, תִּפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד. וַאֲנִי אֲתַכֵּן תַּחְבּוּלָה שֶׁאֶהֱרֹג בָּהּ אֶת הָאָרוּר הַזֶּה”. קָם עַלַא אַלדִּין וְיָצָא מִשַּׁעַר הָאַרְמוֹן וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּקְרָה לוֹ בְדַרְכּוֹ אָדָם אִכָּר. אָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם, קַח בִּגְדִי וְתֵן לִי בִגְדֶּךָ”. לֹא רָצָה הָאִכָּר. הִכְרִיחַ אוֹתוֹ עַלַא אַלדִּין וְנָטַל מִמֶּנּוּ בִגְדוֹ וְלָבָשׁ אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת בְּגָדָיו יִקְרֵי הָעֵרֶךְ. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ עַלַא אַלדִּין בַּדֶּרֶךְ לָעִיר עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ. וְהָלַךְ אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי הַבְּשָׂמִים וְקָנָה מִמּוֹכְרֵי הַבְּשָׂמִים בַּנַּג חָרִיף הַפּוֹעֵל פְּעֻלָּתוֹ כְרֶגַע. קָנָה מִמֶּנּוּ שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים¹³ בְּמִשְׁקָל בִּשְׁנֵי דִינָרִים, וְחָזַר בְּדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה, פָּתְחָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת הַסּוֹדִית, וְנִכְנַס אֵצֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אֵצֶל אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, אָמַר לָהּ: “שִׁמְעִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמֵּךְ שֶׁתִּתְלַבְּשִׁי וְתִתְקַשְּׁטִי, וְתָסִירִי מֵעָלַיִךְ אֶבְלֵךְ. וּכְשֶׁיָּבוֹא הָאָרוּר הַמַּעֲרָבִי, קַבְּלִי אוֹתוֹ בִבְרָכָה בְּבוֹאוֹ, וְקַבְּלִי אֶת פָּנָיו בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת וְאִמְרִי לוֹ, שֶׁיָּבוֹא וְיִסְעַד אֲרוּחַת הָעֶרֶב אִתָּךְ, וְהַרְאִי לוֹ שֶׁכְּבָר שָׁכַחַתְּ אֶת אֲהוּבֵךְ עַלַא אַלדִּין וְאֶת אָבִיךְ, וְשֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וּבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ יַיִן אָדֹם, וְהַרְאִי לוֹ כָל אוֹתוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשׂוֹן וּשְׁתִי לְחַיָּיו. וְאַחֲרֵי שֶׁתַּשְׁקִי אוֹתוֹ שְׁתֵּי כוֹסוֹת אוֹ שָׁלשׁ מִן הַיַּיִן עַד שֶׁתַּשִּׂיאִי אֶת דַּעְתּוֹ, שִׂימִי לוֹ אֶת הָאַבְקָה הַזֹּאת בְּכוֹס, וּמַלְּאִי לוֹ מֵעָלֶיהָ מִן הַמַּשְׁקֶה. וּכְשֶׁיִּשְׁתֶּה כוֹס זוֹ שֶׁתָּשִׂימִי בָהּ אַבְקָה זוֹ, מִיָּד יִתְגַּלְגֵּל כַּמֵּת, עַל גַּבּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת דִּבְרֵי עַלַא אַלדִּין, אָמְרָה לוֹ: “זֶהוּ דָבָר קָשֶׁה עָלַי מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם כְּדֵי שֶׁנֵּחָלֵץ מִתּוֹעֲבַת אָרוּר זֶה שֶׁהֵבִיא עָלַי יָגוֹן בְּפֵרוּדְךָ וּבְפֵרוּד אָבִי, הֲרֵי מֻתָּר לְהָרְגוֹ, אֶת הָאָרוּר הַזֶּה”. אָכַל עַלַא אַלדִּין וְשָׁתָה עִם אֲרוּסָתוֹ כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנוֹ, וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְיָצָא מִן הָאַרְמוֹן. הֵבִיאָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת הַנַּעֲרָה הַחַדְרָנִית שֶׁלָּהּ, וְתִּקְּנָה אוֹתָהּ וְקִשְּׁטָה אוֹתָהּ. קָמָה וְלָבְשָׁה בְגָדִים יְקָרִים וּמֵרְקָה עַצְמָהּ בִּבְשָׂמִים. וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ, כְּשֶׁהַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר בָּא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּמַצָּב זֶה, שָׂמַח מְאֹד, וְשָׂמַח בְּיוֹתֵר אַחֲרֵי שֶׁקִּדְּמָה אֶת פָּנָיו בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, בְּנִגּוּד לְמִנְהָגָהּ. נִתּוֹסֵף לַהַט אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְהִשְׁתּוֹקֵק לָהּ. לָקְחָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְהוֹשִׁיבַתְהוּ וְאָמְרָה לוֹ: “אִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ, בּוֹא אֶצְלִי הַלַּיְלָה שֶׁנִּסְעַד יַחַד אֲרוּחַת הָעֶרֶב. רַב לִי לְהִתְאַבֵּל, שֶׁכֵּן אִם גַּם אֵשֵׁב אֲבֵלָהּ אֶלֶף שָׁנָה אֵין בָּזֶה תּוֹעֶלֶת. עַלַא אַלדִּין, אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזֹר מִן הַקֶּבֶר, וַאֲנִי שָׁקַלְתִּי בְדַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיךָ אֵלַי אֶתְמוֹל, שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁאָבִי הַשֻּׂלְטָאן הֲרָגוֹ מֵרֹב אֲבֵלוּתוֹ עַל פֵּרוּדִי. וְאַל¹⁴ תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתִי הַיּוֹם מֵאֶתְמוֹל. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי שֶׁאֶקַּח אוֹתְךָ לִי לְאָהוּב וּלְרֵעַ שַׁעֲשׁוּעִים תַּחַת עַלַא אַלדִּין, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִי גֶבֶר זוּלָתֶךָ. מְצַפָּה אֲנִי אֵפוֹא שֶׁתָּבוֹא, כְּדֵי שֶׁנִּסְעַד יַחַד אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְנִשְׁתֶּה קְצָת יַיִן בְּיַחַד. וּרְצוֹנִי הוּא שֶׁתַּטְעִים אוֹתִי מִיֵּין אַרְצְךָ אַפְרִיקָה, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא טוֹב יוֹתֵר. וַאֲנִי אָמְנָם אֶצְלִי יַיִן, וְאוּלָם מִיֵּין אַרְצֵנוּ הוּא, וַאֲנִי תַכְלִית מְבֻקָּשִׁי הִיא לִטְעֹם יֵין אַרְצְכֶם”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי, כְּשֶׁרָאָה אֶת אַהֲבַת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שֶׁהֶרְאֲתָה לוֹ, וְשֶׁהִיא הִשְׁתַּנְּתָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה בוֹ מִן הָאֵבֶל, דִּמָּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁכְּבָר נִכְרְתָה תִקְוָתָהּ מֵעַלַא אַלדִּין, וְשָׂמַח מְאֹד, וְאָמַר לָהּ: “רוּחִי, שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה לְכָל אֲשֶׁר תִּרְצֶנּוּ וּתְצַוִּינִי עָלָיו. וַהֲרֵי אֲנִי אֶצְלִי בְּבֵיתִי כַּד יַיִן מִיֵּין אַרְצֵנוּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹמְרוֹ אָצוּר תַּחַת הָאֲדָמָה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְמַלֵּא מִמֶּנּוּ דֵי צָרְכֵּנוּ וְחוֹזֵר אֶצְלֵךְ מִיָּד”. וְהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר כְּדֵי לַעֲקֹב אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, אַל נָא תֵלֵךְ וְתִפָּרֵד מֵעָלַי, שְׁלַח אַחַד מְשָׁרְתֶיךָ שֶׁיְמַלֵּא לָנוּ מִמֶּנּוּ, וְהִשָּׁאֵר אַתָּה יוֹשֵׁב אֶצְלִי שֶׁאֶתְנַחֵם בְּךָ”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מְקוֹם הַכַּד זוּלָתִי. וַאֲנִי לֹא אֶתְמַהְמַהּ מִשּׁוּב אֶצְלֵךְ”. יָצָא הַמַּעֲרָבִי, וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט חָזַר, וּכְבָר הֵבִיא מִן הַיַּיִן דֵּי צָרְכָּם. אָמְרָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “הִטְרַחְתִּיךָ וְהוֹגַעְתִּיךָ, חֲבִיבִי” אָמַר לָהּ: “לְגַמְרִי לֹא, עֵינִי. אֲנִי מִתְכַּבֵּד בְּשֵׁרוּתֵךְ”. יָשְׁבָה עִמּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לַשֻּׁלְחָן, וְהָיוּ הַשְּׁנַיִם אוֹכְלִים. בִּקְּשָׁה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר לִשְׁתּוֹת, וּמִיָּד מִלְּאָה לָהּ הַנַּעֲרָה כוֹס. אַחַר־כָּךְ מִלְּאָה גַם לַמַּעֲרָבִי. הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שׁוֹתָה לְחַיָּיו וּלְשִׂמְחַת לִבּוֹ וְאַף הוּא שׁוֹתֶה לְחַיֶּיהָ, וְהִתְחִילָה לְשַׁעַשְׁעוֹ. וְהָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר יְחִידָה בְדוֹרָהּ בְּצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וַעֲדִינוּת הַהַבָּעָה. הָיְתָה עוֹקֶבֶת אוֹתוֹ וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו בְּהַבָּעָה מְתוּקָה וּמְלֵאָה בִינָה, כְּדֵי לְהַלְהִיב אֶת לִבּוֹ בְאַהֲבָתָהּ יוֹתֵר. וְהָיָה הַמַּעֲרָבִי מְדַמֶּה שֶׁזֶּה יוֹצֵא מִתּוֹךְ לִבָּהּ בַּאֲמִתּוּת, וְלֹא יָדַע שֶׁאַהֲבָתָהּ זוֹ לוֹ רַק פַּח הִיא שֶׁהִצִּיבָה לוֹ לְהָרְגוֹ. נִתְרַבָּה חִשְׁקוֹ הָעַז בָּהּ, וּמֵת מֵאַהֲבָתוֹ לָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה מַה שֶּׁהִיא מַרְאָה לוֹ מֵעֲדִינוּת הַהַבָּעָה. הָיָה תוֹהֶה, וְנִהְיָה רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר עָלָיו מִתַּעֲנוּג, וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא עוֹלָם בְּעֵינָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף סְעֻדַּת הָעֶרֶב, וּכְבָר הִשְׁתַּלֵּט הַיַּיִן עַל רֹאשׁוֹ, וְהִכִּירָה זֹאת בּוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, אָמְרָה לוֹ: “אֲנַחְנוּ בְאַרְצֵנוּ מִנְהָג אֶצְלֵנוּ, וְאֵינִי יוֹדַעַת אִם אַתֶּם בְּאֶרֶץ זוֹ נוֹהֲגִים בּוֹ אִם לָאו”. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “וּמַה הוּא מִנְהָג זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “נָהוּג הוּא שֶׁבְּסוֹף אֲרוּחַת הָעֶרֶב נוֹטֵל כָּל אֶחָד כּוֹס אֲהוּבוֹ וְשׁוֹתֵהוּ”. מִיָּד נָטְלָה אֶת כּוֹסוֹ וּמִלְּאָה אוֹתוֹ לָהּ יַיִן, וְצִוְּתָה אֶת הַנַּעֲרָה לָתֵת לוֹ אֶת כּוֹסָהּ, שֶׁהָיָה בוֹ הַיַּיִן מָסוּךְ בְּבַנַּג, כְּפִי שֶׁהוֹדִיעָה לַנַּעֲרָה כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת. וְהָיוּ כָל הַנְּעָרוֹת וְהַמְשָׁרְתִים בָּאַרְמוֹן מְבַקְשִׁים מִיתָתוֹ, וְהָיוּ בְעֵצָה אַחַת עַל כָּךְ עִם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. הוֹשִׁיטָה לוֹ הַנַּעֲרָה אֶת הַכּוֹס. וְהוּא, בְשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְרָאָה שֶׁשָּׁתְתָה בְכוֹסוֹ וְנָתְנָה לוֹ בְכוֹסָהּ לִשְׁתּוֹת, דִּמָּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא אֲלֶכְּסַנְדֵר בַּעַל הַקַּרְנַיִם¹⁵, כְּשֶׁרָאָה מִמֶּנָּה כָל הָאַהֲבָה הַזֹּאת. אָמְרָה לוֹ כְּשֶׁהִיא מִתְנוֹדֶדֶת עַל צְדָדֶיהָ וְשָׂמָה אֶת יָדָהּ בְּיָדוֹ: “רוּחִי, הֲרֵי כוֹסְךָ עִמִּי וְכוֹסִי עִמְּךָ, כָּךְ שׁוֹתִים הָאוֹהֲבִים זֶה בְכוֹסוֹ שֶׁל זֶה”. הִגִּישָׁה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת כּוֹסוֹ אֶל פִּיהָ וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ וְהִנִּיחָה אוֹתָהּ, וְנִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בְלֶחְיוֹ. הָיָה עָף מִשִּׂמְחָה, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהָ. הֵרִים אֶת הַכּוֹס אֶל פִּיו וְשָׁתָה אוֹתָהּ כֻּלָּהּ מִבְּלִי לְהַבְחִין אִם יֵשׁ בַּכּוֹס מַשֶּׁהוּ אִם לָאו. הִתְהַפֵּךְ תֵּכֶף וּמִיָּד כַּמֵּת עַל גַּבּוֹ וְנָפְלָה הַכּוֹס מִיָּדוֹ. שָׂמְחָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּכָךְ, וְרָצוּ הַנְּעָרוֹת וּפָתְחוּ אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן לְעַלַא אַלדִּין אֲדוֹנָם, וְנִכְנַס.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְעָלָה לְחַדְרֵי אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּמְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְהַמַּעֲרָבִי כְּהָרוּג לְפָנֶיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֶל אֲרוּסָתוֹ וְנָשַׁק לָהּ וְהוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. פָּנָה אֶל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי אַתְּ וְנַעֲרוֹתַיִךְ אֶל חֲדָרַיִךְ הַפְּנִימִיִּים, וְהַנִּיחִי אוֹתִי לְבַדִּי כְּדֵי שֶׁאֲסַדֵּר עֲבוֹדָתִי”. לֹא שָׁהֲתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, אֶלָּא נִכְנְסָה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ אֶל הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים. קָם עַלַא אַלדִּין וְנָעַל עֲלֵיהֶם אֶת הַדֶּלֶת וְנִגַּשׁ אֶל הַמַּעֲרָבִי, וְשָׁלַח יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַמְּנוֹרָה מֵחֵיקוֹ, וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְכָרַת אֶת רֹאשׁ הַמַּעֲרָבִי. אַחַר־כָּךְ שִׁפְשֵׁף אֶת הַמְּנוֹרָה, וְנִגְלָה עָלָיו הָעֶבֶד הַשֵּׁד הַמָּארִד וְאָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ אֲדוֹנִי. מָה אַתָּה חָפֵץ?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “רְצוֹנִי מִמְּךָ שֶׁתָּרִים אֶת הָאַרְמוֹן הַזֶּה מֵאֶרֶץ זוֹ וְתִשָּׂא אוֹתוֹ לְאֶרֶץ סִין, וְתָנִיחַ אוֹתוֹ בַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ, לִפְנֵי אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן”. אָמַר לוֹ הַמָּארִד: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי”. נִכְנַס עַלַא אַלדִּין וְיָשַׁב עִם הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֲרוּסָתוֹ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְיָשְׁבוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֵּׁד הַמָּארִד נוֹשֵׂא אֶת הָאַרְמוֹן אִתָּם יַחַד וְשָׂם אוֹתוֹ בִמְקוֹמוֹ לִפְנֵי אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן. צִוָּה עַלַא אַלדִּין אֶת הַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן וְיָשְׁבוּ הוּא וְהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֲרוּסָתוֹ וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּכָל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אַחַר־כָּךְ עָבְרוּ אֶל מוֹשַׁב הַמַּשְׁקֶה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, וְיָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְנַשֵּׁק זֶה אֶת זֶה בְכָל הַתְּשׁוּקָה, בִּהְיוֹת שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם זְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ יַחַד. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁזָּרְחָה שֶׁמֶשׁ הַיַּיִן בְּרָאשֵׁיהֶם וּתְקָפָתַם שֵׁנָה וְקָמוּ וְיָשְׁנוּ עַל יְצוּעֵיהֶם בְּכָל הַתַּעֲנוּג. אַחַר־כָּךְ קָם עַלַא אַלדִּין בַּבֹּקֶר וְעוֹרֵר אֶת אֲרוּסָתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. בָּאוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת וְהִלְבִּישׁוּהָ אֶת בְּגָדֶיהָ וְתִקְּנוּהָ וְקִשְּׁטוּהָ, וְלָבַשׁ עַלַא אַלדִּין אֶת הַמְפֹאָרִים בְּמַלְבּוּשָׁיו, וְהָיוּ הַשְּׁנַיִם עָפִים מִשִּׂמְחָה עַל הִתְאַחֲדָם יַחַד אַחֲרֵי הִפָּרְדָם. וְהָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שְׂמֵחָה מְאֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁתִּרְאֶה אֶת אָבִיהָ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַלַא אַלדִּין וְהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֻּׂלְטָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר שִׁחְרֵר אֶת עַלַא אַלדִּין, לֹא פָסַק מֵהִתְאַבֵּל עַל אַבְּדוֹ אֶת בִּתּוֹ, וְהָיָה בְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עָלֶיהָ כְּמוֹ נָשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הָיְתָה יְחִידָתוֹ, אֵין לוֹ זוּלָתָהּ. וּבְכָל יוֹם בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה קָם מִשְּׁנָתוֹ, הָיָה בָא מְמַהֵר אֶל הַחַלּוֹן, פּוֹתְחוֹ וּמִסְתַּכֵּל לָעֵבֶר שֶׁהָיָה בוֹ אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין וּבוֹכֶה עַד אֲשֶׁר יָבְשׁוּ עֵינָיו וְנִפְצְעוּ עַפְעַפָּיו. וּבְאוֹתוֹ יוֹם בַּבֹּקֶר קָם כְּמִנְהָגוֹ וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה לְפָנָיו בִּנְיָן. הִתְחִיל מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וּמִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב. וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁזֶּהוּ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין. צִוָּה תֵכֶף וּמִיָּד עַל דְּבַר הַסּוּס, וְחָבְשׁוּ אוֹתוֹ לוֹ, וְיָרַד רוֹכֵב וּבָא אֶל אַרְמוֹן עַלַא אַלדִּין. וְעַלַא אַלדִּין, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, יָרַד וְקִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְחַדְרֵי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בִּתּוֹ, שֶׁהָיתָה אַף הִיא נִכְסֶפֶת מְאֹד אֶל אָבִיהָ. יָרְדָה אֵלָיו וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו בְּדֶלֶת הַמַּדְרֵגוֹת לִפְנֵי הָאוּלָם הַתַּחְתּוֹן. אִמֵּץ אוֹתָהּ אָבִיהָ אֶל לִבּוֹ, וְהָיָה מְנַשְּׁקָהּ וּבוֹכֶה, וְכָזֹאת גַּם הִיא. הֶעֱלָה אוֹתָם עַלַא אַלדִּין אֶל הַחֲדָרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְיָשְׁבוּ, וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן שׁוֹאֲלָהּ לְמַצָּבָהּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר הִתְחִילָה מְסַפֶּרֶת לְאָבִיהָ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אָבִי, לֹא שָׁאַפְתִּי רוּחַ אֶלָּא בְיוֹם אֶתְמוֹל, כְּשֶׁרָאִיתִי בוֹ אֶת אֲרוּסִי. וְהוּא שֶׁהִצִּילַנִי מִשִּׁבְיוֹ שֶׁל אָדָם מַעֲרָבִי, מְכַשֵּׁף אָרוּר, שֶׁדּוֹמָה אֲנִי שֶׁאֵין מְשֻׁקָּץ מִמֶּנּוּ עַל פְּנֵי כָל הָאֲדָמָה. וְאִלּוּלֵא עַלַא אַלדִּין חֲבִיבִי, לֹא הָיִיתִי נִצֶּלֶת מִיָּדוֹ וְלֹא הָיִיתָ רוֹאֶה אוֹתִי כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּכְבָר אֲפָפוּנִי, אָבִי, אֵבֶל וְצַעַר עָצוּם לֹא רַק עַל פֵּרוּדִי מֵאִתְּךָ אֶלָּא גַּם עַל פֵּרוּדִי מֵאֲרוּסִי עַלַא אַלדִּין, שֶׁאֲנִי אֲסִירַת תּוֹדָה לוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּשִׂים אֶל לֵב שֶׁהוּא שֶׁהִצִּילַנִי מִן הַמְכַשֵּׁף הָאָרוּר הַזֶּה”. הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר מְסַפֶּרֶת לְאָבִיהָ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וּמְסַפֶּרֶת לוֹ עַל דְּבַר עִנְיַן הַמַּעֲרָבִי וּמַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּהּ, וְשֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ מוֹכֵר מְנוֹרוֹת הַמַּחֲלִיף חֲדָשָׁה בְעַתִּיקָה. “וּבַאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי אֶת זֶה לְמִעוּט שֵׂכֶל מִמֶּנּוּ וְהָיִיתִי צוֹחֶקֶת עָלָיו וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת מִרְמָתוֹ וּמַטְּרָתוֹ, לָקַחְתִּי מְנוֹרָה עַתִּיקָה שֶׁהָיְתָה בְחַדְרֵי אֲרוּסִי וְשָׁלַחְתִּי אוֹתָהּ עִם הַסָּרִיס, וְהֶחֱלִיף אוֹתָהּ אֶצְלוֹ בִמְנוֹרָה חֲדָשָׁה. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, אָבִי, בַּבֹּקֶר מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בָאַרְמוֹן עִם כָּל אֲשֶׁר בּוֹ בְאַפְרִיקָה. וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת סְגֻלּוֹת מְנוֹרַת אֲרוּסִי שֶׁהֶחֱלַפְתִּיהָ, עַד שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ אֲרוּסִי עַלַא אַלדִּין וְתִכֵּן תַּחְבּוּלָה עָלָיו עַד שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּדוֹ. וְאִלּוּלֵא הָיָה מַשִּׂיג אוֹתָנוּ אֲרוּסִי, הָיָה בְחֶפְצוֹ שֶׁל הָאָרוּר לָבוֹא אֵלַי בְּאֹנֶס. וְעַלַא אַלְדִּין אֲרוּסִי נָתַן לִי אַבְקָה וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ לוֹ בְכוֹס יַיִן וְהִשְׁקִיתִיו, וְשָׁתָה אוֹתוֹ וְהִתְגַּלְגֵּל כְּמֵת. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס אֲרוּסִי עַלַא אַלדִּין, וְאֵינִי יוֹדַעַת¹⁶ כֵּיצַד עָשָׂה שֶׁנֶעְתַּקְנוּ מֵאֶרֶץ אַפְרִיקָה לִמְקוֹמֵנוּ כָאן”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “אֲדוֹנִי, כְּשֶׁעָלִיתִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ כְהָרוּג מָשְׁלָךְ וְיָשֵׁן מִן הַבַּנַּג, אָמַרְתִּי לַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: ‘הִכָּנְסִי אַתְּ וְנַעֲרוֹתַיִךְ אֶל הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים’, וְקָמָה וְנִכְנְסָה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בַּמַּרְאֶה הָאָיֹם הַזֶּה, נִגַּשְׁתִּי אֲנִי אֶל הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר וְשָׁלַחְתִּי יָדִי אֶל חֵיקוֹ וְהוֹצֵאתִי אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁכְּבָר הִגִּידָה לִי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שֶׁהִיא תָמִיד בְּחֵיקוֹ. וּכְשֶׁלְּקַחְתִּיהָ, שָׁלַפְתִּי אֶת חַרְבִּי וְכָרַתִּי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָרוּר, וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בַמְּנוֹרָה וְצִוִּיתִי עַל עֲבָדֶיהָ שֶׁיִּשְׂאוּ אוֹתָנוּ עִם הָאַרְמוֹן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהִנִּיחוּנוּ כָאן. וְאִם מַטִּיל אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, סָפֵק בִּדְבָרַי, קוּם עִמִּי וּרְאֵה אֶת הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר”. קָם הַמֶּלֶךְ וְהִכְנִיס אוֹתוֹ עַלַא אַלדִּין אֶל הַחֶדֶר, וְרָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת הַמַּעֲרָבִי וְצִוָּה מִיָּד שֶׁיִּקְחוּ אֶת נִבְלָתוֹ וְיִשְׂרְפוּהָ וְיִזְרוּהָ לָרוּחַ. אִמֵּץ הַשֻּׂלְטָאן אֶת עַלַא אַלדִּין אֶל לִבּוֹ וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “סְלַח לִי, בְּנִי, שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ לְאַבֵּד חַיֶּיךָ בִּגְלַל תּוֹעֲבַת מְכַשֵּׁף אָרוּר זֶה שֶׁהֱטִילְךָ לְתוֹךְ חֲפִירָה זוֹ. וְיֵשׁ לִסְלֹחַ לִי, בְּנִי, עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, בִּגְלַל שֶׁרָאִיתִי שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת בִּתִּי יְחִידָתִי, שֶׁהִיא יְקָרָה עָלַי יוֹתֵר מִמַּלְכוּתִי. וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לֵב הַהוֹרִים הַמָּלֵא כִסּוּפִים לְיַלְדֵיהֶם, וּבְיוֹתֵר אֲנִי, בִּהְיוֹת שֶׁאֵין לִי זוּלַת הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר”. הָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִצְטַדֵּק לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין וּמְנַשְּׁקוֹ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר לַשֻּׂלְטָאן: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אַתָּה לֹא עָשִׂיתָ עִמִּי כְלוּם שֶׁלֹּא כְדִין. וְאַף אֲנִי אֵין בִּי חֵטְא. וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה כֻלּוֹ מִן הַמַּעֲרָבִי הַנִּתְעָב וְהַמְכַשֵּׁף”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהַמְּדִינָה תְפֹאַר, וּפֵאֲרוּ אוֹתָהּ, וְסִדְּרוּ שְׂמָחוֹת וְשָׂשׂוֹן. וְצִוָּה אֶת הַכָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בָּעִיר, שֶׁיּוֹם זֶה יוֹם חַג גָּדוֹל, וְשֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׂמָחוֹת בְּכָל הַמַּמְלָכָה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ זְמַן, שְׁלשִׁים יוֹם, לְשׁוּב הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וַאֲרוּסָהּ עַלַא אַלדִּין. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה בְעַלַא אַלדִּין וְהַמַּעֲרָבִי, וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין עִם כָּל זֶה לֹא נִפְטַר עֲדַיִן מִן הָאָרוּר הַמַּעֲרָבִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁגּוּפָתוֹ נִשְׂרְפָה וְזָרוּהָ לָרוּחַ. שֶׁכֵּן הָיָה לְאָרוּר זֶה אָח נִתְעָב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בִכְשָׁפִים וּבְנִחוּשִׁים בְּחוֹל וּבְאִצְטַגְנִינוּת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמָּשָׁל: פּוֹל וְנֶחֱלַק¹⁷, וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם שׁוֹכֵן בְּצַד אַחֵר מִן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיְּמַלְאוּ אוֹתוֹ בְּכִשְׁפֵיהֶם וְתַרְמִיתָם וּמְזִמָּתָם. קָרָה שֶׁאָחִיו שֶׁל הַמַּעֲרָבִי בִקֵּשׁ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לָדַעַת, כֵּיצַד מַצַּב אָחִיו. הֵבִיא אֶת הַחוֹל שֶׁלּוֹ וְנִחֵשׁ בּוֹ וְהוֹצִיא צוּרוֹת וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֵן וְחָקַר בָּהֵן הֵיטֵב, וּמָצָא אֶת אָחִיו בְּבֵית הַקְּבָרוֹת מֵת. הִתְאַבֵּל וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאָחִיו מֵת. נִחֵשׁ שֵׁנִית כְּדֵי לָדַעַת, כֵּיצַד הָיְתָה מִיתָתוֹ, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם מֵת, וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת בְּאֶרֶץ סִין וְשֶׁמִּיתָתוֹ הָיְתָה הַמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, וְיָדַע שֶׁזֶּה שֶׁהֲרָגוֹ עֶלֶם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ עַלַא אַלדִּין. קָם מִיָּד וְהִצְטַיֵּד לִנְסִיעָה וְנָסַע וְעָבַר מִדְבָּרוֹת וְצִיּוֹת וְהָרִים בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ סִין, לְעִירוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן שֶׁבָּהּ עַלַא אַלדִּין. בָּא אֶל אַכְסַנְיַת הַנָּכְרִים וְשָׂכַר לוֹ מָקוֹם וְנָח בּוֹ קְצָת וְקָם לְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, לִרְאוֹת לוֹ דֶרֶךְ שֶׁתְּסַיֵּעַ אוֹתוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ הַשָּׁפָל, לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אָחִיו בְּעַלַא אַלדִּין. נִכְנַס שָׁם אֶל בֵּית־קָפֶה בַּשּׁוּק שֶׁהָיָה גָדוֹל, וְשֶׁבּוֹ מִתְאַסְּפִים בְּנֵי אָדָם, בִּהְיוֹת רַבִּים מֵהֶם מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחַק הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת וּמֵהֶם בְּמִשְׂחַק הַמַּלְכָּה וּמֵהֶם בְּמִשְׂחַק הַשַּׁאח־מַאת וְזוּלַת זֶה. יָשַׁב בּוֹ וְשָׁמַע אֶת בְּנֵי הָאָדָם הַיּוֹשְׁבִים לְצִדּוֹ מְדַבְּרִים בִּדְבַר אִשָּׁה זְקֵנָה עוֹבֶדֶת־אֱלֹהִים, פָאטִמָה שְׁמָהּ, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת תָּמִיד בְּתָא־נְזִירִים שֶׁלָּהּ מִחוּץ לָעִיר, עוֹבֶדֶת אֶת הָאֱלֹהִים, וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת לָעִיר אֶלָּא יוֹמַיִם בַּחֹדֶשׁ בִּלְבַד, וְשֶׁרַבִּים פְּלָאֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר בְּלִבּוֹ: “מֵעַתָּה מָצָאתִי אֶת זֶה שֶׁאֲנִי מְבַקְשׁוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ אֲנִי מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשִׁי”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף נִגַּשׁ אֶל בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּפִלְאֵי אוֹתָהּ זְקֵנָה עוֹבֶדֶת הָאֱלֹהִים, וְאָמַר לְאֶחָד מֵהֶם: “דּוֹדִי, שָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם מְשׂוֹחֲחִים בְּפִלְאֵי אַחַת קְדוֹשָׁה, פָאטִמָה שְׁמָהּ. הֵיכָן הִיא וְהֵיכָן מְקוֹמָהּ?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “תְּמֵהַנִי, כֵּיצַד תִּהְיֶה בְעִירֵנוּ וְלֹא שָׁמַעְתָּ עַל דְּבַר עוֹבֶדֶת הָאֱלֹהִים וּנְזִירוּתָהּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְטִיב יִרְאָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי נָכְרִי, וְרַק לֵיל אֶתְמוֹל הִגַּעְתִּי לְעִירְכֶם זֹאת. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּּר לִי עַל דְּבַר פִּלְאֵי הַנַּעֲלָה הַזֹּאת, וְהֵיכָן מְקוֹמָהּ, שֶׁכֵּן שָׁרוּי אֲנִי בְצָרָה, וּרְצוֹנִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ לְבַקְּשָׁהּ לְהִתְפַּלֵּל עָלַי, אוּלַי יַצִּילֵנִי אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה מִצָּרָתִי בְאֶמְצָעוּת תְּפִלָּתָהּ”. סִפֵּר לוֹ הָאִישׁ עַל דְּבַר פִּלְאֵי עוֹבֶדֶת הָאֱלֹהִים פָאטִמָה וְיִרְאָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים וְטִיב עֲבוֹדָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְתָפַס בְּיָדוֹ וְיָצָא עִמּוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לִמְקוֹמָהּ בְּתוֹךְ מְעָרָה בְּרֹאשׁ הַר קָטָן. הִרְבָּה לְבָרְכוֹ בְטוֹב וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ בָאַכְסַנְיָה. וְעַל־פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה יָרְדָה פָאטִמָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם לָעִיר. יָצָא הַמְכַשֵּׁף הַמַּעֲרָבִי בַּבֹּקֶר מִן הָאַכְסַנְיָה, וְרָאָה אֶת הָאֲנָשִׁים צְפוּפִים. נִגַּשׁ לִרְאוֹת, מַה הָעִנְיָן, וְרָאָה אֶת פָאטִמָה עוֹמֶדֶת, וְכָל מִי שֶׁהָיָה בוֹ כְאֵב, בָּא אֵלֶיהָ וּמְקַבֵּל בְּרָכָה מִמֶּנָּה וּמְבַקְשָׁהּ לְהִתְפַּלֵל. וְאַךְ נָגְעָה בוֹ מִיָּד נִתְרַפֵּא מִמַּה שֶּׁבּוֹ מִן הַכְּאֵב. הָלַךְ הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף בְּעִקְּבוֹתֶיהָ עַד שֶׁחָזְרָה אֶל מְעָרָתָּהּ. הִמְתִּין הַמַּעֲרָבִי לַלַּיְלָה, עַד לִשְׁעַת חֲשֵׁכָה, וְקָם וְנִכְנַס לַחֲנוּת מוֹכֵר מַשְׁקָאוֹת וְשָׁתָה לוֹ כוֹס יַיִן וְיָצָא מִן הָעִיר וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל מְעָרַת פָאטִמָה הַנְּזִירָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ, נִכְנַס לַמְּעָרָה וְרָאָה אוֹתָהּ יְשֵׁנָה עַל גַּבָּהּ, עַל מַטְלִית שֶׁל מַחֲצֶלֶת. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְיָשַׁב עַל בִּטְנָהּ וְשָׁלַף פִּגְיוֹן וְצָעַק עָלֶיהָ. הִתְעוֹרְרָה וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אָדָם מַעֲרָבִי שׁוֹלֵף פִּגְיוֹן וְהוּא יוֹשֵׁב עַל לִבָּהּ, מְבַקֵּשׁ לְהָרְגָהּ. נִפְחֲדָה וְנִרְעֲדָה. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “שִׁמְעִי, אִם אַתְּ מְדַבֶּרֶת מַשֶּׁהוּ אוֹ צוֹעֶקֶת, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתָךְ מִיָּד. עַתָּה קוּמִי וַעֲשִׂי כָל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ”. וְנִשְׁבַּע לָהּ שְׁבוּעָה שֶׁאִם הִיא עוֹשָׂה מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה עָלֶיהָ, לֹא יַהֲרֹג אוֹתָהּ. קָם מֵעָלֶיהָ וְקָמָה פָאטִמָה. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “תְּנִי לִי אֶת בְּגָדַיִךְ וּטְלִי אֶת בְּגָדַי”. נָתְנָה לוֹ אֶת בְּגָדֶיהָ וְאֶת קִשּׁוּרֵי רֹאשָׁהּ וּמִטְפַּחְתָּהּ וּמְעִילָהּ. אָמַר לָהּ: “וְצָרִיךְ גַּם זֶה שֶׁתִּמְשְׁחִינִי בְמַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה צֶבַע פָּנַי דוֹמֶה לְצֶבַע פָּנַיִךְ”. נִכְנְסָה פָאטִמָה לְתוֹךְ הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאָה בַּקְבּוּק שֶׁמִּשְׁחָה בְּתוֹכוֹ וְנָטְלָה מִמֶּנָּה בְכַפָּהּ וּמָשְׁחָה לוֹ אֶת פָּנָיו, וְנַעֲשָׂה צֶבַע פָּנָיו כְּצֶבַע פָּנֶיהָ. הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת מִשְׁעַנְתָּהּ וְלִמְּדָה אוֹתוֹ, כֵּיצַד יֵלֵךְ וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה כְּשֶׁיֵּרֵד לָעִיר. וְשָׂמָה בְצַוָּארוֹ אֶת הַמַּחֲרֹזֶת שֶׁלָּהּ, וְלִבְסוֹף הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַמַּרְאָה וְאָמְרָה לוֹ: “הִסְתַּכֵּל, מֵעַכְשָׁו אֵין אַתָּה נִבְדָּל מִמֶּנִּי בִכְלוּם”. הִסְתַּכֵּל הַמַּעֲרָבִי וְרָאָה עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא פָאטִמָה בְעַצְמָהּ, לֹא הָלְכָה וְלֹא בָאָה¹⁸. מָעַל בִּשְׁבוּעָתוֹ כְּשֶׁהִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה חֶבֶל. הֵבִיאָה לוֹ חֶבֶל. לָקַח אוֹתָהּ וְתָלָה אוֹתָהּ בּוֹ בַמְּעָרָה. וּכְשֶׁמֵּתָה גְּרָרָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ לְתוֹךְ גֹּב שָׁם, שֶׁהָיָה מִחוּץ לַמְּעָרָה.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת פָאטִמָה וְהִשְׁלִיכָהּ לַגֹּב, חָזַר וְיָשֵׁן בִּמְעָָרָתָהּ עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְקָם וְיָרַד לָעִיר וּבָא תַחַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין. נִתְאַסְּפוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהָיָה בָרוּר לָהֶם שֶׁהוּא פָאטִמָה הַנְּזִירָה, וְהָיָה עוֹשֶׂה כְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה פָאטִמָה, שָׁת יָדוֹ עַל הַכּוֹאֲבִים וְקוֹרֵא לָזֶה אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקֻּרְאָן וְלָזֶה פָרָשָׁה אַחֶרֶת מִן הַקֻּרְאָן וּמִתְפַּלֵּל עַל זֶה. וּמֵרֹב זֶה שֶׁנִּצְטוֹפְפוּ עָלָיו וּמִשְּׁאוֹן בְּנֵי הָאָדָם, שָׁמְעָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וְאָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “רְאֶינָה מָה הָעִנְיָן וּמַה סִבַּת שָׁאוֹן זֶה?” הָלַךְ רֹאשׁ הַסָּרִיסִים לִרְאוֹת מָה הָעִנְיָן, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, שָׁאוֹן זֶה בִּגְלַל הַגְּבִירָה פָאטִמָה הוּא, רְצוֹנֵךְ לְצַוּוֹת שֶׁאֲבִיאֶנָּה אֶצְלֵךְ לְקַבֵּל בְּרָכָה מִמֶּנָּה?” אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ וְהָבֵא אוֹתָהּ אֵלַי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת עַל פְּלָאֶיהָ וּמַעֲלוֹתֶיהָ, וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲנִי לְקַבֵּל בְּרָכָה מִמֶּנָּה, שֶׁבְּנֵי־אָדָם הִגִּידוּ לִי הַרְבֵּה עַל מַעֲלוֹתֶיהָ”. הָלַךְ רֹאשׁ הַסָּרִיסִים וְהֵבִיא אֶת הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף שֶׁהָיָה מִתְחַפֵּשׂ בְּצוּרַת פָאטִמָה, וְהִגִּיעַ לִפְנֵי הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הִתְחִיל לַעֲרֹךְ לָהּ סֵדֶר תְּפִלּוֹת, וְלֹא הָיָה גַם אֶחָד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בַּדָּבָר שֶׁהִיא פָאטִמָה הַנְּזִירָה. קָמָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ לְצִדָּהּ, וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, רְצוֹנִי שֶׁתַּעַמְדִי אֶצְלִי תָמִיד כְּדֵי שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בָּךְ וְאַף גַּם אֶלְמַד מִמֵּךְ דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְיִרְאָתוֹ וְאֶשְׁקֹד לָלֶכֶת בִּדְרָכַיִךְ”, וְהָיָה זֶה מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ הַמְכַשֵּׁף הָאָרוּר. הִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִים מְזִמָּתוֹ יוֹתֵר, וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אִשָּׁה מִסְכֵּנָה יוֹשֶׁבֶת בָּעֲרָבָה, וְשֶׁכְּמוֹתִי אֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲמֹד בְּאַרְמוֹנוֹת מְלָכִים”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “אַל תִּדְאֲגִי כְלָל, גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ מָקוֹם בְּבֵיתִי כְּדֵי שֶׁתַּעַבְדִי בוֹ אֶת אֱלֹהִים, וְלֹא יִכָּנֵס אֵלַיִךְ אַף אֶחָד כְּלָל וּכְלָל, וְתַעַבְדִי אֶת אֱלֹהִים כָּאן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִם תְּהִי בִמְעָרָתֵךְ”. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא, גְּבִרְתִּי, אֲנִי לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ, שֶׁכֵּן דִּבְרֵי בְנֵי מְלָכִים אֵין לְהִתְנַגֵּד לָהֶם וְאֵין לְהָשִׁיב אוֹתָם רֵיקָם, אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתָּךְ שֶׁאֲכִילָתִי וּשְׁתִיָּתִי וִישִׁיבָתִי בְחַדְרִי תִהְיֶינָה בִיחִידוּת, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם אֵלַי, וְאֵין אֲנִי זְקוּקָה לְמַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, אֶלָּא כָל יוֹם עֲשִׂי עִמִּי חַסְדֵּךְ וְשִׁלְחִי אֵלַי בְיַד נַעֲרָתֵךְ לְחֶדְרִי פְרוּסַת לֶחֶם וּמַשְׁקֵה מַיִם, וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱכֹל, אֹכַל בְּחֶדְרִי לְבַדִּי”. וְהָיְתָה כַוָּנַת הָאָרוּר בָּזֶה מִפַּחְדּוֹ פֶּן יִפָּרַע לְשִׁמְצָה בַהֲרִימוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנָיו בִּשְׁעַת הָאֹכֶל וְיַכִּירוּהוּ שֶׁגֶּבֶר הוּּא, בִזְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ. אָמְרָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ. לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ תִּרְצִיהוּ. קוּמִי עַכְשָׁו עִמִּי, שֶׁאַרְאֶה לָךְ אֶת הַחֶדֶר שֶׁבְּכַוָּנָתִי לְסַדְּרוֹ לְשִׁכְנֵךְ אֶצְלֵנוּ”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר קָמָה וְלָקְחָה אֶת הַמְכַשֵּׁף שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא פָאטִמָה הַנְּזִירָה וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהִקְצְתָה לוֹ לְשִׁכְנוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, כָּאן תִּשְׁכְּנִי וְזֶה הַחֶדֶר לִשְׁמֵךְ הוּא, וְתַעַמְדִי בוֹ בְכָל הַשַּׁלְוָה וְהַמְּנוּחָה בַסֵּתֶר”. הוֹדָה לָהּ הַמַּעֲרָבִי עַל חַסְדָּהּ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָהּ. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אוֹתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְהֶרְאֲתָה לוֹ אֶת הַתִּקְרָה הַמְקֻמָּרָה וְאֶת הַבִּיתָן הַנִפְלָא. אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “חַי אֱלֹהִים, בִּתִּי, שֶׁהוּא פִלְאִי וְיוֹתֵר מִכֵּן. וְאֵינִי מְדַמָּה שֶׁיִּמָּצֵא בָעוֹלָם כְּמוֹתוֹ וְהוּא עָצוּם עַד לְתַכְלִית. וְאוּלָם חֲבַל עַל דָּבָר אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹסִיף לוֹ יֹפִי וְתִפְאֶרֶת יוֹתֵר”. אָמְרָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, מַה הוּא חָסֵר? וּמַה הוּא הַדָּבָר שֶׁיְקַשְּׁטֶנּוּ? אִמְרִי לִי אוֹתוֹ. אֲנִי הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא שָׁלֵם בַּכֹּל”. אָמַר לָהּ הַמְכַשֵּׁף: “גְּבִרְתִּי, מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ הוּא שֶׁתְּהֵא תְלוּיָה בֵיצַת הָעוֹף רֻךְ בְּכִפָּתוֹ, וְאִלּוּ הָיְתָה תְלוּיָה בְכִפָּתוֹ לֹא הָיָה לְאַרְמוֹן זֶה דוֹמֶה בָעוֹלָם כֻּלּוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר: “מַה הוּא עוֹף זֶה, וְהֵֵיכָן תִמָּצֵא בֵיצָתוֹ?” אָמַר לָהּ הַמַּעֲרָבִי: “גְּבִרְתִּי, זֶהוּ עוֹף עָצוּם שֶׁיָּכוֹל לָשֵׂאת אֶת הַגָּמָל וְאֶת הַפִּיל בֵּין צִפָּרְנָיו וְלָעוּף אִתָּם, מִהְיוֹתוֹ גָדוֹל וְעָצוּם. וְהָעוֹף הַזֶּה מָצוּי עַל הָרֹב בְּהַר קָאף, וְהָאוּמָן שֶׁעָשָׂה אַרְמוֹן זֶה יָכוֹל לְהָבִיא בֵיצַת עוֹף זֶה”. פָּסְקוּ מִדְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁהִגִּיעַ זְמַן אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם. עָרְכוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְיָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וּבִקְּשָׁה מִן הַמְכַשֵּׁף הָאָרוּר לְאֱכֹל עִמָּהּ, וְלֹא קִבֵּל וְלֹא חָפֵץ. קָם וְנִכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁנָּתְנָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר וְהֵבִיאוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב וְחָזַר עַלַא אַלדִּין מִן הַצַּיִד, קִבְּלָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר אֶת פָּנָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. אִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, וְרָאָה בָהּ צַעַר בְּמִקְצָת, כְּשֶׁהִיא שֶׁלֹּא כְהֶרְגֵּלָהּ, אֵינָהּ צוֹחֶקֶת. אָמַר לָהּ: “מַה קָּרָה לָךְ חֲבִיבָתִי? הַגִּידִי לִי, כְּלוּם הִגִּיעַ לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּטְרִיד אֶת דַּעְתֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל דָּבָר לַחֲלוּטִין, וְאוּלָם חֲבִיבִי, אִלּוּ הָיְתָה תְלוּיָה בְכִפָּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאַרְמוֹן בֵּיצַת עוֹף רֻךְ, לֹא הָיָה בָעוֹלָם דּוֹמֶה לְאַרְמוֹנֵנוּ”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “וּמִשּׁוּם כָּךְ אַתְּ עֲצוּבָה? וַהֲרֵי זֶה הַקַּל אֶצְלִי מִכָּל דָּבָר. הֵרָגְעִי, וְכָל דָּבָר שֶׁאַתְּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ, אַךְ הַגִּידִי לִי וַאֲנִי מְבִיאוֹ אֵלַיִךְ מִתַּחְתִּית הָעוֹלָם בַּזְּמַן הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר וְהַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר”.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁעַלַא אַלדִּין, אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ דַּעְתָּהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, וְהִבְטִיחָהּ לְמַלֵּא אֶת כָּל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ, נִכְנַס לְחֶדְרוֹ וְנָטַל אֶת הַמְּנוֹרָה וְשִׁפְשֵׁף בָּהּ. נִגְלָה עָלָיו הַשֵּׁד הַמָּארִד תֵּכֶף וּמִיָּד וְאָמַר לוֹ: “בַּקֵּשׁ, מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתָּבִיא לִי בֵיצַת רֻךְ, וְתִתְלֶה אוֹתָהּ בְּכִפַּת הָאַרְמוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמָּארִד אֶת דִּבְרֵי עַלַא אַלדִּין, קִמֵּט מִצְחוֹ וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: “הוֹי כְּפוּי טוֹבָה, כְּלוּם לֹא דַי שֶׁאֲנִי וְכָל עַבְדֵי הַמְּנוֹרָה בְשֵׁרוּתְךָ, עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ גַּם זֶה שֶׁנָּבִיא לְךָ אֶת גְּבִרְתֵּנוּ לַהֲנָאָתְךָ, כְּדֵי שֶׁתִּתְלֶה אוֹתָהּ בְּכִפַּת אַרְמוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁתִּתְעַנְּגוּ אַתָּה וַאֲרוּסָתֶךָ? חַי אֱלֹהִים, שֶׁרְאוּיִים אַתֶּם, אַתָּה וָהִיא, שֶׁאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְאֵפֶר מִיָּד, וְאֶזְרֶה אֶתְכֶם בָּאֲוִיר. וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁאַתָּה וַאֲרוּסָתְךָ נִבְעָרִים מִדַּעַת בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין צְפוּנוֹ לִגְלוּיוֹ, הִנְנִי סוֹלֵחַ לָכֶם, מִשּׁוּם שֶׁנְּקִיִּים אַתֶּם. וְאוּלָם הַחֵטְא הוּא בָאָרוּר, אָחִיו שֶׁל הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, הָעוֹמֵד וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ פָאטִמָה עוֹבֶדֶת הָאֱלֹהִים, וּכְבָר לָבַשׁ מַלְבּוּשָׁהּ שֶׁל פָאטִמָה וְהָרַג אוֹתָהּ בִּמְעָרָתָהּ, וְשִׁוָּה לְעַצְמוֹ דְמוּתָהּ וּדְרָכֶיהָ וּבָא לְכָאן מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִידְךָ, לִנְקֹם נִקְמַת אָחִיו מִמְּךָ, וְהוּא הוּא שֶׁהוֹרָה אֶת אֲרוּסָתְךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ זֶה”. נֶעְלַם הַמָּארִד מֵעֵינֵי עַלַא אַלדִּין. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, עָפָה דַעְתּוֹ מֵרֹאשׁוֹ, וְנִרְעֲשׁוּ קְרָבָיו מִן הַקּוֹל שֶׁצָּעַק אֵלָיו הַמָּארִד. אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְקָם מִיָּד מֵחֶדְרוֹ וְנִכְנַס אֵצֶל אֲרוּסָתוֹ, וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ רֹאשׁוֹ כוֹאֵב עָלָיו, בִּהְיוֹת שֶׁיָּדַע שֶׁפָאטִמָה הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּסוֹד זֶה שֶׁהִיא מְרַפְּאָה אֶת כָּל הַכְּאֵבִים. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שֶׁהוּא שָׂם יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּמִתְאוֹנֵן עַל כְּאֵבוֹ, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר, אָמַר לָהּ: “אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא זֶה שֶׁרֹאשִׁי כוֹאֵב עָלַי מְאֹד”. מִיָּד צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת פָאטִמָה, שֶׁתַּנִּיחַ יָדָהּ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “מִי הִיא פָאטִמָה?” סִפְּרָה לוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר שֶׁהִיא הִשְׁכִּינָה אֶת פָאטִמָה הַנְּזִירָה אֶצְלָהּ בָּאַרְמוֹן. הָלְכוּ הַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶת הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר. קָם עַלַא אַלדִּין, וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָיו, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם כְּאִלּוּ הָיָה נוֹתֵן שָׁלוֹם לְפָאטִמָה הַנְּזִירָה, וְנָשַׁק אֶת קְצֵה שַׁרְווּלוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְּבָרוּךְ הַבָּא, וְאָמַר לוֹ: “גְּבִרְתִּי פָאטִמָה, אֲבַקְשֵׁךְ שֶׁתַּעֲשִׂי עִמִּי חֶסֶד, אַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת מִנְהָגַיִךְ לְרַפֵּא כְאֵבִים, שֶׁכֵּן הִגִּיעַ לִי כְאֵב עָצוּם בְּרֹאשִׁי”. וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הֶאֱמִין הַמַּעֲרָבִי לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁכֵּן הָיָה זֶה מַה שֶּׁהוּא בִקֵּשׁ.

שָׁמַעְתִּי, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁהַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף נִגַּשׁ אֶל עַלַא אַלדִּין בִּדְמוּת פָאטִמָה עוֹבֶדֶת הָאֱלֹהִים, לְהַנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ ולְרַפְּאוֹ מִכְּאֵבוֹ. כְּשֶׁקָּרַב אֶל עַלַא אַלדִּין הֵנִיחַ יָדוֹ הָאַחַת עַל רֹאשׁ עַלַא אַלדִּין, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה שָׁלַח תַּחַת בְּגָדָיו וְשָׁלַף פִּגְיוֹן. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין אוֹרֵב לוֹ, וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁשָּׁלַף הַפִּגְיוֹן כֻּלּוֹ. תְּפָשׂוֹ עַלַא אַלדִּין בְּיָדוֹ וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּגְיוֹן וּתְקָעוֹ בְלִבּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר צָעֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “מֶה עָשִׂיתָ בְזֹאת הַנְּזִירָה הַנַּעֲלָה, לְהָבִיא עָלַי אָשָׁם כָּבֵד בִּשְׁפִיכַת דָּמֶיהָ? כְּלוּם אִי אַתָּה יָרֵא אֶת אֱלֹהִים מֵעֲשׂוֹת זֶה וְהוֹרֵג אֶת פָאטִמָה, שֶׁהִיא אִשָּׁה נַעֲלָה וְנִפְלְאוֹתֶיהָ מְפֻרְסָמוֹת?” אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אֲנִי לֹא הָרַגְתִּי אֶת פָאטִמָה, וְזֶה הוּא אֲחִי הַמַּעֲרָבִי הָאָרוּר הַמְכַשֵּׁף, שֶׁלְּקָחֵךְ וְהֶעְתִּיק אֶת הָאַרְמוֹן אִתָּךְ יַחַד לְאֶרֶץ אַפְרִיקָה בִכְשָׁפָיו, וְזֶה הָאָרוּר הוּא אָחִיו, בָּא אֶל אֶרֶץ זוֹ וְעָשָׂה אֶת הַתַּעְתּוּעִים הָאֵלֶּה וְהָרַג אֶת פָאטִמָה וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדֶיהָ וּבָא לְכָאן כְּדֵי לִנְקֹם נִקְמַת אָחִיו מִמֶּנּוּ, וְהוּא אַף זֶה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָךְ גַּם זֶה שֶׁתְּבַקְשִׁי מֵאִתִּי בֵיצַת רֻךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי־כָךְ אָבְדָנִי. וְאִם מַטִּילָה אַתְּ סָפֵק בִּדְבָרַי אֵלֶּה, גְּשִׁי וְהִסְתַּכְּלִי אֶת מִי הָרָגְתִּי”. הֵסִיר עַלַא אַלדִּין אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַמַּעֲרָבִי, וְרָאֲתָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר גֶּבֶר, זְקָנוֹ מָלֵא אֶת כָּל פָּנָיו. הִכִּירָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הָאֱמֶת וְאָמְרָה לְעַלַא אַלדִּין: “חֲבִיבִי, זֶה פַעֲמַיִם שֶׁאֲנִי הֲטַלְתִּיךָ לְתוֹךְ סַכָּנַת מָוֶת”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “אֵין רַע, גְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, לִכְבוֹד עֵינַיִךְ אֲנִי מְקַבֵּל כָּל דָּבָר הַבָּא עָלַי מֵאִתָּךְ בְּכָל הַשִּׂמְחָה”. מִהֲרָה הַגְּבֶרֶת בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה, וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “כָּל זֶה הוּא מֵאַהֲבָתִי לְךָ. לֹא יָדַעְתִּי אֶת הָעִנְיָן, אַךְ אֵין אֲנִי מְזַלְזֶלֶת בְּאַהֲבָתֶךָ”. נָשַׁק אוֹתָהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ, וְרָבְתָה עוֹד יוֹתֵר הָאַהֲבָה בֵינֵיהֶם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בָא הַשֻּׂלְטָאן, וְסִפְּרוּ לוֹ כָל מַה שֶּׁקָּרָה מֵעִנְיַן אֲחִי הַמַּעֲרָבִי הַמְכַשֵּׁף, וְהֶרְאוּ אוֹתוֹ לוֹ כְשֶׁהוּא הָרוּג. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיִּשְׂרְפוּהוּ וְיִזְרוּ אֶת עֲפָרוֹ לָרוּחַ כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בְאָחִיו. יָשַׁב עַלַא אַלדִּין עִם אֲרוּסָתוֹ הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּכָל הַרְחָבַת הַדַּעַת וְהַתַּעֲנוּג, וְנִצְּלוּ מִכָּל הַסַּכָּנוֹת. וְאַחֲרֵי מֶשֶׁךְ זְמַן מֵת הַשֻּׂלְטָאן וְיָשַׁב חֲתָנוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת תַּחְתָּיו וְשָׁפַט וְעָשָׂה הַיָּשָׁר בֵּין נְתִינָיו וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ כָל הַבְּרִיּוֹת. וְחַי עִם אֲרוּסָתוֹ הַגְּבִירָה בַּדְרֻ אלְבֻּדוּר בְּכָל הַתַּעֲנוּג וְהַשִּׂמְחָה וְהָאשֶׁר, עַד אֲשֶׁר בָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת, הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.