קָם שַׂר־גְּלִיל בּוּלָאק וְאָמַר: "וְאוּלָם אָנִי, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הֲרֵי הַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנִי, הוּא זֶה שֶׁהִשְּׁתָּרְגוּ עָלוּ עָלַי חוֹבוֹתַי עַד שְׁלֹש מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר, וְהֵצִיק לִי הַדָּבָר וּמָכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵאַחֲרַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִלְּפָנַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי, וְאָסַפְתִּי מֵאָה אֶלֶף דִּינָר וְלֹא יוֹתֵר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר גְּלִיל בּוּלָאק אָמַר: מָכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵאַחֲרַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִלְּפָנַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי, וְאָסַפְתִּי מֵאָה אֶלֶף דִּינָר וְלֹא יוֹתֵר, וְנִשְׁאַרְתִּי בִּמְבוּכָה עֲצוּמָה. וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה, דָּפַק דּוֹפֵק עַל הַשַּׁעַר. אָמַרְתִּי לְאַחַד הַנְּעָרִים: ‘רְאֵה מִי בַשַּׁעַר’ יָצָא וְחָזַר אֵלַי כְּשֶׁפָּנָיו חִוְרִים וְצִבְעוֹ נִשְׁתַּנָּה וְעַצְמוֹתָיו רוֹחֲפוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַה הוּא שֶׁהִדְהִים אוֹתְךָ?’ אָמַר לִי: 'בַּשַּׁעַר אָדָם עָרֹם לְמֶחֱצָה, וְעָלָיו בֶּגֶד מֵעוֹר, וְעִמּוֹ חֶרֶב וּבַחֲגוֹרָתוֹ סַכִּין וְאִתּוֹ חֲבוּרָה כִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וְהוּא מְבַקֶּשְׁךָ. תָּפַסְתִּי חֶרֶב בְּיָדִי וְיָצָאתִי לִרְאוֹת, מִי אֵלֶּה, וּמְצָאתִים כְּפִי שֶׁאָמַר הַנַּעַר. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘מָה עִנְיַנְכֶם?’ אָמְרוּ לִי: ‘לִסְטִים אֲנַחְנוּ וְשָׁלַלְנוּ הַלַּיְלָה שָׁלָל רַב, וְהֶעֱמַדְנוּ אוֹתוֹ לִפְקֻדָּתְךָ שֶׁתֵּעָזֵר בּוֹ מִן הָעִנְיָן שֶׁאַתָּה מֻדְאָג בִּגְלָלוֹ, וּתְסַלֵּק בּוֹ אֶת הַחוֹב שֶׁעָלֶיךָ’. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘וְהֵיכָן הַשָּׁלָל?’. הֵבִיאוּ לְפָנַי תֵּבָה גְדוֹלָה מְלֵאָה כֵּלִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ שָׂמַחְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֲסַלֵּק אֶת הַחוֹב שֶׁעָלַי מִזֶּה, וְיִשָּׁאֵר לִי עֹדֶף מִשְׁנֵה עֶרֶך הַחוֹב’. לְקַחְתִּיהָ וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: ‘אֵין זֶה מִן הַנִּימוּס שֶׁאַנִּיחֵם לָלֶכֶת בְּלִי כְלוּם’. לָקַחְתִּי אֶת מְאַת אֶלֶף הַדִּינָר שֶׁהָיוּ אֶצְלִי וּמְסַרְתִּים לָהֶם וְהִלַּלְתִּי אֶת פָּעֳלָם. נָטְלוּ אֶת הַדִּינָרִים וְהָלְכוּ בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה לְדַרְכָּם, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אוֹדוֹתָם אָדָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר רָאִיתִי בַתֵּבָה נְחֹשֶת מְצֻפָּה זָהָב וּבְדִיל הַשָּׁוָה כֻּלָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלַי שֶׁאָבְדוּ הַדִּינָרִים שֶׁהָיוּ עִמִּי. וְהוֹסַפְתִּי צַעַר עַל צַעֲרִי. וְזֶהוּ הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִּזְמַן שִׁלְטוֹנִי".
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.