סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילֹות, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהֵרָדֵם, וְלֹא פָסַק מֵהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד מֵעָצְמַת נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ. כְּשֶׁהֶלְאָה אוֹתוֹ דָּבָר זֶה, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת מַסְרוּר וְאָמַר לוֹ: “מַסְרוּר, רְאֵה לִי מִי שֶׁיְּבַדֵּר אֶת דַּעְתִּי בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה אֵלּוּ”.
אָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהִכָּנֵס לַגַּן שֶׁבֶּחָצֵר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶׁבּוֹ מִן הַפְּרָחִים וּלְהִסְתַּכֵּל בַּכּוֹכָבִים וְלִיפִי מִשְׁבַּצְתָּם וְלַיָּרֵחַ בֵּינֵיהֶם הַמַּזְהִיר מֵעַל לַמַּיִם?” אָמַר לוֹ: “מַסְרוּר, אֵין נַפְשִׁי נִכְסֶפֶת לִכְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, הֲרֵי בְאַרְמוֹנְךָ שְׁלֹש מֵאוֹת פִּילַגְשִׁים. לְכָל פִּילֶגֶשׁ תָּא, צַוֵּה אֵפוֹא עַל כָּל אַחַת מֵהֶן לִפְרֹש לְבַדָּהּ לְתוֹךְ תָּאָהּ, וּתְשׁוֹטֵט אַתָּה וְתִסְתַּכֵּל בָּהֶן, כְּשֶׁהֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת”. אָמַר לוֹ: “הוֹי מַסְרוּר, הָאַרְמוֹן אַרְמוֹנִי, וְהַנְּעָרוֹת לִי הֵן, אֶלָּא שֶׁנַּפְשִׁי אֵינָה כְּמֵהָה לִכְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, תֵּן פְּקֻדָּה לַמְּלֻמָּדִים וְלַחֲכָמִים וְלַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנֶיךָ, וְיַרְבּוּ בְּוִכּוּחִים וְדִיּוּנִים, וְיַשְׁמִיעוּ בְּאָזְנֶיךָ שִׁירֵיהֶם וִיסַפְּרוּ לְךָ סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת”. אָמַר לוֹ: “אֵין נַפְשִׁי כְּמֵהָה לִכְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, צַו עַל הַנְּעָרִים וְעַל מֵרֵעֶיךָ וְעַל בְּנֵי הַבִּינָה שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנֶיךָ וִישַׁעַשְׁעוּ רוּחֲךָ בְּחִדּוּדֵיהֶם הַמֻּפְלָאִים”. אָמַר לוֹ: “הוֹי מַסְרוּר, אֵין נַפְשִׁי כְּמֵהָה לִכְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, אִם כֵּן הַתֵּז רֹאשִׁי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמַּסְרוּר אָמַר לַכַלִיף: “מוֹשְׁלִי, אִם כֵּן הַתֵּז אֶת רֹאשִׁי אוּלַי יָסִיר זֶה אֶת נְדוּדֵי שְׁנָתֶךָ”. צָחַק אַלרְרַשִּׁיד לִדְבָרָיו וְאָמַר לוֹ: “מַסְרוּר, רְאֵה מִי בַשַּׁעַר מִמֵּרֵעַי”. יָצָא מַסְרוּר וְחָזַר וְאָמַר: “מוֹשְׁלִי, זֶה שֶׁעַל־יַד הַשַּׁעַר הוּא עַלִי בֶּן מַנְצוּר הַמֻּפְקָר הַדַּמַּשְׁקִי”. אָמַר: “הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”. הָלַךְ וֶהֱבִיאוֹ. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר: “בֶּן־מַנְצוּר, סַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שָּׁאַתָּה יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ: נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם אֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר שֶׁרְאִיתִיו בְּעֵינַי אוֹ דָּבָר שֶׁשְּׁמַעְתִּיו?". אָמַר לוֹ: “אִם הָיִיתָ עֵד רְאִיָּה לְמַשֶּׁהוּ מֻפְלָא, סַפֵּר לָנוּ אוֹתוֹ, שֶׁאֵין הַיְדִיעָה כָּרְאִיָּה”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, פַּנֵּה לִי אֶת אָזְנְךָ וְאֶת לִבְּךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹי בֶּן־מַנְצוּר, הֲרֵי אֲנִי מַאֲזִין לְךָ בְּאָזְנִי, מִסְתַּכֵּל אֵלֶיךָ בְּעֵינִי וּמַקְשִׁיב לְךָ בְּלִבִּי”. אָמַר לוֹ: "נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, דַּע, שֶׁבְּכָל שָׁנָה שָׂכָר לִי אֵצֶל מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלְהָאשִׁמִי שֻׂלְטָאן בָּצְרָה, וְהָלַכְתִּי אֵלָיו כְּמִנְהָגִי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מְצָאתִיו מִתְכּוֹנֵן לִרְכֹּב לְצֵיד צְבִי וְאַיָּל וְחַיּוֹת הַבָּר. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם, וְאָמַר לִי: ‘בֶּן־מַנְצוּר, רְכַב אִתָּנוּ לְצֵיד צְבִי וְאַיָּל וְחַיּוֹת הַבָּר’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֲדוֹנִי, אֵין לִי יְכֹלֶת לִרְכֹּב’. הוֹשִׁיבַנִי בַּחֲצַר הָאוֹרְחִים וְצִוָּה עָלַי אֶת הַחַצְרָנִים וְאַת הַסְּגָנִים, וּפָנָה וְיָצָא לַצַּיִד. כִּבְּדוּנִי תַּכְלִית הַכִּבּוּד, וְנָהֲגוּ בִּי בַּיָּפֶה שֶׁנּוֹהֲגִים בְּאוֹרְחִים. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘חֵי אֱלֹהִים, פֶּלֶא הוּא, הֲרֵי זֶה לִי מֶשֶׁךְ זְמַן רַב שֶׁאֲנִי בָּא מִבַּגְדָאד לְבָצְרָה, וְאֵינִי מַכִּיר בְּבָצְרָה זוּלַת הַדֶּרֶךְ מִן הָאַרְמוֹן אֶל הַגַּן וּמִן הַגַּן אֶל הָאַרְמוֹן, וּמָתַי תְּהֵא לִי שְׁעַת־כֹּשֶר, שֶׁאֲטַיֵּל וְאֶסְתַּכֵּל בְּבָצְרָה כְּמוֹ בַּפַּעַם הַזֹּאת? הֲרֵינִי קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וּמְהַלֵּךְ יְחִידִי לְהִסְתַּכֵּל וְיִתְעַכֵּל מַאֲכָלִי בְּקֵבָתִי’. לָבַשְׁתִּי אֶת הַמְפֹאָרִים שֶׁבִּבְגָדַי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּבָצְרָה לְכָל עֲבָרֶיהָ. וַהֲרֵי יָדוּעַ הוּא לְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁבָּהּ שִׁבְעִים דְּרָכִים, אָרְכָּה שֶׁל כָּל דֶּרֶךְ שִׁבְעִים פַּרְסָה עִרָאקִיּוֹת. הָיִיתִי מְהַלֵּךְ נוֹדֵד בְּסִמְטְאוֹתֶיהָ וּפְגָעַנִי צִמָּאוֹן. וַעֲדַיִן אֲנִי מְהַלֵּךְ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִנֵּה שַׁעַר גָּדוֹל, לוֹ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶת קָלָל, וּוִילוֹן שֶׁל קְטִיפָה מְשֻׁלְשָׁל עָלָיו. לְצִדּוֹ שְׁתֵּי אִצְטַבָּאוֹת שֶׁל אֶבֶן, וּמֵעַל לוֹ סֻכָּה לְדָלִיּוֹת הַגֶּפֶן, שֶׁהֵצֵלָּה עַל אוֹתוֹ שַׁעַר. עָמַדְתִּי לְהִסְתַכֵּל בְּמָקוֹם זֶה. וּבְעוֹד אֲנִי עוֹמֵד, שָׁמַעְתִּי קוֹל אֲנָחָה יוֹצֵא מֵעֹמֶק לֵב אָבוּל, מְהַפֵּךְ בְּמַנְגִּינוֹת ונוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

גֵּוִי הָיָה לְמִשְׁכָּן לְמַחֲלָה וְיָגוֹן,

בִּגְלַל צְבִי רָחַק מִן הַמּוֹלֶדֶת וְהַמָּעוֹן.

הוֹי רוּחוֹת זַרוּד¹ אֶת מְעַנִּי נָא הָעִירוּ

חֵי־אֱלֹהִים אֲדוֹנְכֶם, אֶל אֲהוּבִי סוּרוּ

וְהוֹכִיחוּהוּ אוּלַי תוֹכֵחָה רַחֲמָיו תְּעוֹרֵר,

וְהֵיטִיבוּ בְּהַקְשִׁיבוֹ לְדִבְרֵיכֶם, דַבֵּר,

וְשִׂיחוּ בִּדְבַר אוֹהֲבִים בֵּינֵיכֶם,

וַעֲשִׂיתֶם עִמִּי חֶסֶד בְּמַעֲשֵׂיכֶם.

וְגוֹלְלוּ עִנְיָנִי וְאִמְרוּ בְשִׂיחַתְכֶם אִתּוֹ:

'מָה עִנְיָן עַבְדְּךָ תְּיַסֵּר בְּרִחוּק אוֹתוֹ,

מִבְּלִי אֲשֶׁר הִמְרָה אוֹ חֵטְא חָטָא

אוֹ לִבּוֹ לְאַחֵר נָטָה אוֹ סָטָה?

אוֹ בְּרִית הֵפַר אוֹ נָהַג בִּשְׁרִירוּת?'

וּכְשֶׁיְּחַיֵּךְ נָא אִמְרוּ בַּעֲדִינוּת:

'מָה רַב אָשְׁרוֹ לוּ אוֹתוֹ תְּאַשֵּׁר בְאִחוּד אִתְּךָ

כִּי, כַּמֻּטָּל עָלָיו, יֶהֱגֶה אַךְ בְּךָ,

וְרַבּוּ אַנְחוֹתָיו וְעֵינֹו תֵּבְךְּ עֵרָה'.

אִם רָצוֹן יַרְאֶה זֹאת הַתַּכְלִית וְהַמַּטָּרָה.

אַךְ אִם עַל פָּנָיו כַּעַס לָכֶם יִתְגָּל,

הַטְעוּהוּ וְאִמְרוּ: ‘לֹא נַכִּירֶנּוּ כְּלָל’.

אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אִם הָיָה בַּעַל מַנְגִּינָה זוֹ גַּם יָפֶה, הֲרֵי כְּבָר אִחֵד בּוֹ אֶת הַיֹּפִי וְאֶת צַחוּת הַמְּלִיצָה וְאֶת הַקּוֹל הַנָּאֶה’. קָרַבְתִּי אֶל הַשַּׁעַר, מֵרִים אֶת הַוִּילוֹן קִמְעָא קִמְעָא, וְהִנֵּה נַעֲרָה לְבָנָה כְּאִלּוּ הִיא הַלְּבָנָה בַּהֲאִירָהּ בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, בְּגַבּוֹת עֵינַיִם מְחֻבָּרוֹת וְעַפְעַפַּיִם אֲחוּזֵי תְנוּמָה וְשָׁדַיִם כָּרִמּוֹנִים, וְלָהּ שְׂפָתַיִם דַּקּוֹת כְּאִלּוּ הֵן בַּבּוּנָג, וּפֶה כְּאִלּוּ הוּא טַבַּעַת שְׁלֹמֹה, וְטוּרֵי שִׁנַּיִם הַמַּקְסִימִים דַּעַת הַחוֹרֵז חֲרוּזִים וְהַמְחַבֵּר חִבּוּרִים.

כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

הוֹי דַר שִׁנֵּי הָאָהוּב, מִי חָרַז לְךָ?

וַיָּשֶׂם יַיִן וּבַנּוּג בְּתוֹךְ פִּיךָ?

וּמִי הִלְוָה לַשַּׁחַר חִיּוּכְךָ?

וּמִי בְּמַנְעוּל קַרְנִית שֵׁרֶתְךָ?

כְּבָר רָעַד בְּגִיל כָּל אֲשֶׁר רָאֲךָ,

יִתְהֶה נָבוֹךְ; וּמַה גַּם אֲשֶׁר נְשָׁקְךָ.

וְאָמַר אַחֵר:

הוֹי פְּנִינַת־שֵׁן אֲהוּבִי,

רַחֲמָנִית לַקַּרְנִית הֱיִי.

וְאוֹתָהּ אַל נָא תִּשְּׁכִי,

הֵן יְחִידַת סְגֻלָּה מְצָאתִיכִי.

וּבְדֶרֶךְ כְּלָל כְּבָר נָטְלָה לְעַצְמָה כָּל סְגֻלּוֹת הַחֵן, וְהָיְתָה מַסָּה לְנָשִׁים וְלִגְבָרִים, לֹא יִשְׂבַּע הָרוֹאֶה לִסְכּוֹת בְּיָפְיָהּ, וְהִיא כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

בְּקָרְבָהּ תָּמִית, וּבְסוּרָה שָׁתָה

כָּל הָאָדָם אַךְ שׁוֹגֶה בְּאַהֲבָתָהּ.

שִׁמְשִׁית, יְרֵחִית, אֲלֵיהֶם דָּמָתָה,

אַךְ לֹא קֹשִי וְלֹא הַתְקֵף מִתְּכוּנָתָהּ.

גַּנּוֹת־עֵדֶן יִפָּתְחוּ בְשַׂלְמוֹתֶיהָ,

וְסַהַר בְּגַלְגַּלּוֹ עֲנָק לְצַוְּארוֹתֶיהָ.

וַעֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל מִבֵּין לַמָּסָךְ, כְּשֶׁפָּנְתָה וְרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר. אָמְרָה לְשִׁפְחָתָהּ: ‘רְאִי מִי בַשַּׁעַר’. קָמָה הַשִּׁפְחָה וּבָאָה אֵלַי וְאָמְרָה: ‘זָקֵן, כְּלוּם אֵין לְךָ בּוּשָׁה? וְאַיךְ יִהְיוּ תּוֹאֲמִים שֵׂיבָה וְתוֹעֵבָה?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, אָכֵן בַּאֲשֶׁר לַשֵּׂיבָה הֲרֵי מוֹדִים אָנוּ בָהּ. אַךְ בַּאֲשֶׁר לַתּוֹעֵבָה, אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה’. אָמְרָה גְבִרְתָּהּ. ‘וּמַה מְּגֻנֶּה יוֹתֵר מֵהִתְנַפֵּל עַל חָצֵר שֶׁאֵינָהּ חֲצֵרְךָ וְהִסְתַּכְּלְךָ בְּנָשִׁים זוּלַת אִשְׁתֶּךָ?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הִצְטַדְּקוּת לִי בָזֶה’. אָמְרָה לִי: ‘וּמָה הִצְטַדְּקוּתְךָ?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֲרֵי אֲנִי אָדָם נָכְרִי, צָמֵא, וּכְבָר הֱמִיתַנִי הַצָּמָא’. אָמְרָה: ‘קִבַּלְנוּ הִצְטַדְּקוּתְךָ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּבִירָה אָמְרָה: ‘קִבַּלְנוּ הִצְטַדְּקוּתְךָ’. אַחַר־כָּךְ קָרְאָה לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: ‘לֻטְף, הַשְׁקִי אוֹתוֹ מַשְׁקֶה בְּכוּז הַזָּהָב’. בָּאָה אֵלַי עִם כּוּז שֶׁל זָהָב אָדֹם, מְשֻׁבָּץ בִּפְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, מָלֵא מַיִם מָסוּךְ בַּמֹּר הַמֻּבְחָר, וְהוּא מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי יָרֹק. הָיִיתִי שׁוֹתֶה וּמַאֲרִיךְ בִּשְׁתִיָּתִי, וּמַגְנִיב מַבָּט אֵלֶיהָ, עַד שֶׁאָרְכָה עֲמִידָתִי. אַחַר־כָּךְ הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַכּוּז לַנַּעֲרָה וְעָמַדְתִּי. אָמְרָה לִי: ‘זָקֵן, לֵךְ לְדַרְכְּךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, דַּעְתִּי טְרוּדָה עָלַי’. אָמְרָה: ‘בְּמַה זֶּה?’ אָמַרְתִּי: ‘בְּתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן וַחֲלִיפוֹת הַמִּקְרִים’. אָמְרָה: ‘כְּדַאי הוּא לְךָ, שֶׁכֵּן הַזְּמַן בַּעַל פְּלָאוֹת. וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ מִפִּלְאוֹתָיו עַד שֶׁאַתָּה מְהַרְהֵר בּוֹ?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְהַרְהֵר אֲנִי בִּבְעָלֶיהָ שֶׁל חָצֵר זוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה יְדִידִי בְּחַיָּיו’. אָמְרָה לִי: ‘וּמַה שְּׁמוֹ?’ אָמַרְתִּי: ‘מֻחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיָה בַּעַל הוֹן יָקָר. כְּלוּם עָזַב אַחֲרָיו יְלָדִים?’ אָמְרָה: ‘הֵן, עָזַב אַחֲרָיו בַּת, בֻּדוּר שְׁמָהּ, וְיָרְשָׁה אֶת הוֹנוֹ כֻּלּוֹ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אַתְּ בִּתּוֹ’ אָמְרָה: ‘הֵן’, וְצָחֲקָה. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: ‘זָקֵן, כְּבָר הֶאֱרַכְתָּ בִּנְאוּם, לֵךְ אֵפוֹא לְדַרְכְּךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֵלֵךְ. וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי אֶת יָפְיֵךְ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה. הַגִּידִי לִי אֵפוֹא עִנְיָנֵךְ. אֶפְשָׁר יָשִׁית לָךְ² אֱלֹהִים עַל יָדִי רְוָחָה’. אָמְרָה לִי: 'זָקֵן, אִם אַתָּה מֵאֵלֶּה הַשּׁוֹמְרִים סוֹד, נְגַלֶּה לְךָ סוֹדֵנוּ, הַגֵּד לִי אֵפוֹא מִי אַתָּה, שֶׁאֵדַע, אִם מָקוֹם אַתָּה לְסוֹד אִם לָאו, שֶׁכְּבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בַּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל.

אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, אִם מַטְּרָתֵךְ לָדַעַת מִי אָנִי, הֲרֵי אֲנִי עַלִי בֶן מַנְצוּר הַמֻּפְקָר הַדַּמַּשְׁקִי, רֵעַ לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד’. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת שְׁמִי, יָרְדָה מֵעַל כִּסְאָהּ, וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְאָמְרָה לִי: ‘בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בֶּן־מַנְצוּר. מֵעַכְשָׁו אֲנִי מַגִּידָה לְךָ עַל דְּבַר מַצָּבִי, וְאַפְקִיד בְּיָדְךָ סוֹדִי. אֲנִי אוֹהֶבֶת פְּרוּשָׁה מֵאוֹהֲבָהּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי אַתְּ נָאָה וְלֹא תֹאהֲבִי אֶלָּא כָּל נָאֶה. מִי הוּא אֵפוֹא זֶה שֶׁאַתְּ אוֹהַבְתּוֹ?’. אָמְרָה: ‘אוֹהֶבֶת אֲנִי אֶת גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר אַלשַּׁיְבָּאנִי נְסִיךְ בְּנֵי־שַׁיְבָּאן’. תֵּאֲרָה לִפְנֵי בָּחוּר שֶׁאֵין בְּבָצְרָה יָפֶה הֵימֶנּוּ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הַאִם הָיָה קֶשֶׁר בֵּין שְׁנֵיכֶם אוֹ אִגֶּרֶת?’ אָמְרָה: ‘הֵן, אֶלָּא שֶׁהוּא אָהַב אוֹתִי אַהֲבָה בַּלָּשׁוֹן וְלֹא בְּקֶרֶב וָלֵב, שֶׁכֵּן אֵינוֹ עוֹמֵד בָּהַבְטָָחָה, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר בְּרִית’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, וּמַה סִּבַּת הַפֵּרוּד בֵּין שְׁנֵיכֶם?’ אָמְרָה: 'סִבָּתוֹ, שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת וְנַעֲרָתִי מְסָרֶקֶת שְׂעָרִי. כְּשֶׁגָּמְרָה קָלְעָה אֶת פֵּאוֹתַי, וְהִפְלִיאוּ אוֹתָהּ יָפְיִי וְחִנִּי וְגָחֲנָה עָלַי וְנָשְׁקָה עַל לֶחְיִי, וְנִכְנַס הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת וְרָאָה זֹאת. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַנַּעֲרָה מְנַשֶּׁקֶת לֶחְיִי, פָּנָה עָרְפּוֹ מִיָּד כּוֹעֵס. מַחֲלִיט בְּלִבּוֹ לִפְרֹש לָנֶצַח. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם הָיָה לִי בַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי שֻׁתָּף,

חָשַׂכְתִּי מֵאַהַב נַפְשִׁי וְאִם בִּיגוֹנִי נֶאֱסָף.

וָאֹמַר לָהּ: נַפְשִׁי מוּתִי מוֹת נָדִיב,

שֶׁאֵין טוֹב בְּאַהֲבָה יַחַד עִם יָרִיב.

וּמִזְּמַן שֶׁפָּנָה עֹרֶף, מִתְרַחֵק וְעַד עַכְשָׁו, לֹא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מֵאִתּוֹ לֹא מִכְתָּב וְלֹא תְשׁוּבָה, הוֹי בֶּן־מַנְצוּר'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?’ אָמְרָה לִי: ‘רְצוֹנִי לִשְׁלֹחַ אֵלָיו עִמְּךָ מִכְתָּב, וְאִם אַתָּה מֵבִיא לִי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, הֲרֵי לְךָ אֶצְלִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי תְּשׁוּבָתוֹ, הֲרֵי לְךָ הַמַּגִּיעַ לְךָ בְּעַד הֲלִיכָתְךָ מֵאָה דִינָר’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘עֲשִׂי כַּטּוֹב בְּעֵינַיִךְ’. אָמְרָה לִי: ‘שָׁמַעְתִּי וְכֵן אֶעֱשֶׂה’. קָרְאָה לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: ‘הָבִיאִי לִי קֶסֶת וּנְיָר’. הֵבִיאָה לָהּ קֶסֶת וּנְיָר, וְכָתְבָה בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חֲבִיבִי, מַה הִתְרַחֲקוּת זוֹ וְאֵיבָה

וְאֵי הַסַּלְחָנוּת בֵּינֵינוּ וְהָאַהֲבָה?

וּמַה לְּךָ תִּפָּרֵד מֵעָלַי, מִתְרַחֵק וָסָר,

וְאֵין פָּנֶיךָ הַפָּנִים יָדַעְתִּי מִכְּבָר?

אָכֵן מְבִיאֵי דִבָּתִי אַךְ שֶׁקֶר הִלְעִיזוּ,

וַתֵּפֶן לַאֲשֶׁר אָמָרוּ, וַיּוֹסִיפוּ וַיַּפְרִיזוּ.

וְאִם בְּדַבְּרָם אָכֵן הֶאֱמַנְתָּ לָהֶם,

חָלִילָה לְךָ, הֵן בְּדַעְתְּךָ תָּבִין רַב מֵהֶם.

חַיֶּיךָ, אֱמֹר־נָא לִי, מָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתּוֹ וַתִּקְלֹט?

הֵן אַתָּה תֵדַע אֲשֶׁר יֵאָמֵר, וְצֶדֶק תִּשְׁפֹּט.

וְאִם אֱמֶת הַדָּבָר וְאָמְנָם אֲמַרְתִּיו,

הֲרֵי לְדִבּוּר בֵּאוּר וְלָאָמוּר כְּתִיב.

וְאַף לוּ הָיָה מֵאֱלֹהִים הוּרַד הַדָּבָר,

הֵן הֶחֱלִיף עַם תּוֹרָה וַיְסַלֵּף זֶה כְּבָר.

וְכַמָּה דוֹבְרֵי שֶׁקֶר בָּאָדָם לְפָנֵינוּ,

הֲרֵי אֶת יוֹסֵף לִפְנֵי יַעֲקֹב גִּנּוּ.

וַהֲלֹא אֲנִי וְאַתָּה וְהַמַּלְעִיז, כֻּלָּנוּ,

יוֹם נוֹרָא וַעֲמֹד־לְדִין יְהִי לָנוּ.

אַחֲרֵי־כֵן סָגְרָה אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לִי. נְטַלְתִּיו וְהָלַכְתִּי אֶל גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר אַלשַּׁיְבָּאנִי, וּמְצָאתִיו שֶׁיָּצָא לְצַיִד וְהִמְתַּנְתִּי לוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בָּא מִן הַצַּיִד. וּכְשֶׁרְאִיתִיו נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל סוּסָתוֹ, אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. פָּנָה וְרָאָה אוֹתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר חֲצֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאַנִי יָרַד מֵעַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וּבָא אֵלַי וְחִבְּקַנִי וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְדוֹמֶה הָיָה בְעֵינַי כְּאִלּוּ חִבַּקְתִּי אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הִכְנִיסַנִי לְבֵיתוֹ וְהוֹשִׁיבַנִי עַל מַצָּעוֹ וְצִוָּה לְהַגִּישׁ הַשֻּׁלְחָן. הִגִּישׁוּ שֻׁלְחָן מֵעֵץ הַכַלַנְגְ' הַכֹרָסָאנִי, רַגְלָיו זָהָב וְעָלָיו כָּל הַמַּאֲכָלִים וּמִינֵי הַבָּשָׂר, מְטֻגָּן וְצָלוּי וכַדּוֹמֶה לָזֶה. כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לַשֻּׁלְחָן שָׁקַדְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב וּמָצָאתִי כְּתוּבִים עַל הַשֻּׁלְחָן בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי בֶּן מַנְצוּר סִפֵּר: כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר אַלשַּׁיְבָּאנִי, שָׁקַדְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב, וּמָצָאתִי כְּתוּבִים עָלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

סוּרָה אֱלֵי בַּעֲלֵי כָּנָף וּבַרְבּוּרִים לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָם,

וּבְכֵה עֲלֵי צָלִי וְתַרְנְגוֹלֵי בָר, כִּי נִפְקַד מְקוֹמָם,

וְקוֹנֵן עֲלֵי בְּנוֹת תַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ לֹא פוּגַת לְבִכְיִי עֲלֵיהֶן,

עִם עֲדַת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְכָל הָאֶפְרוֹחִים כֻּלָּם לְמִינֵיהֶם.

מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי עַל שְׁנֵי מִינֵי הַדָּגָה,

עַל כִּכַּר לֶחֶם עוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּדְרָגָה.

מְזוֹן שָׁמַיִם הַצָּלִי הֶאָח מַה יִּיטָב,

וְהַיֶּרֶק שׁוֹקֵעַ בְּחֹמֶץ קַנְקַנִּים כִּי רָב.

וְכֵן הָאֹרֶז בַּחֲלֵב כּוֹי, שׁוֹקְעוֹת יוֹרְדוֹת

הַיָּדַיִם בְּתוֹכוֹ עַד מֵעַל לָאֶצְעָדוֹת.

נַפְשִׁי הוֹחִילִי כִּי אֱלֹהִים רַחֲמָן,

בִּקְצַר זְרוֹעַ רְוָחָה יָבִיא לָן.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר: ‘הוֹשֵׁט יָדְךָ אֶל מַאֲכָלֵנוּ, וְהַנַּח אֶת דַּעְתֵּנוּ בְּאָכְלְךָ מִצֵּידֵנוּ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵינִי טוֹעֵם מִמַּאֲכָלְךָ אֲפִלּוּ טְעִימָה כָּלְשֶׁהִי, עַד שֶׁתְּמַלֵּא חֶפְצִי’. אָמַר לִי: ‘וּמַה הוּא חֶפְצְךָ?’ הוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. כְּשֶׁקָּרָא מַה שֶּׁיֵשׁ בּוֹ, קְרָעוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ וְאָמַר לִי: ‘הוֹי בֶּן־מַנְצוּר, כָּל מִשְׁאָלָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ, תִּהְיֶה מַה שֶׁתִּהְיֶה, אָנוּ מְמַלְּאִים אוֹתָהּ, מִלְּבַד בַּקָּשָׁה זוֹ הַקְּשׁוּרָה בְּבַעֲלַת מִכְתָּב זֶה, שֶׁכֵּן אֵין לְמִכְתָּבָהּ אֶצְלִי תְשׁוּבָה’. קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ זוֹעֵף. נִתְלָה בְּשׁוּלֵי בִגְדִּי וְאָמַר לִי: ‘בֶּן־מַנְצוּר, אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה שֶּׁאָמְרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עִמָּכֶם’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה הוּא זֶה שֶׁאָמְרָה?’. אָמַר לִי: ‘כְּלוּם לֹא אָמְרָה לְךָ בַּעֲלַת מִכְתָּב זֶה, אִם אַתָּה מֵבִיא לִי תְשׁוּבָה שֶׁלּוֹ, לְךָ אֶצְלִי חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי תְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי לְךָ מֵאָה דִינָר אֶצְלִי הַמַּגִּיעַ לְךָ בְּעַד הֲלִיכָתְךָ?’. אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘שֵׁב אֶצְלִי הַיּוֹם וֶאֱכֹל וּשְׁתֵה וְהִתְעַנֵּג וּשְׂמַח, וְקַח לְךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר’. יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְאָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְהִתְעַנַּגְתִּי וְשָׂמַחְתִּי וּבִלִּיתִי עִמּוֹ הַנֶּשֶׁף. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּלוּם אֵין בַּחֲצֵרְךָ מַשְׁמִיעַ שִׁיר?’. אָמַר לִי: ‘אָכֵן זֶה לָנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁאָנוּ שׁוֹתִים מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ בְּשִׁירִים’. קָרָא לְאַחַת נַעֲרוֹתָיו: ‘הוֹי, שַׁגַ’רַתּ אַלדַּר’. נַעַנְתָה לוֹ נַעֲרָה מִתּוֹךְ תָּאָהּ, עִמָּהּ כְּלִי־נֵבֶל, עוּד מְלֶאכֶת הֹדִּים עָטוּף בְּכִיס שֶׁל מֶשִׁי. בָּאָה וְיָשְׁבָה וְהִנִּיחָה אֶת הַכְּלִי בְּתוֹךְ חֵיקָהּ וּפָרְטָה עָלָיו עֶשְׂרִים וְאַחַת נְעִימוֹת, וְאַחַר־כָּךְ חָזְרָה אֶל הַנְּעִימָה הָרִאשׁוֹנָה וְהִנְעִימָה זֶמֶר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲשֶׁר לֹא יָדַע מְתִיקוּת אַהַב וּמְרִירוּתוֹ,

לֹא יַבְחִין בֵּין דֶּבֶק אָהוּב וְרִחוּק מֵאִתּוֹ.

וְכָזֹאת אֲשֶׁר מֵחֻקּוֹת הָאַהֲבָה סָר וְסָטָה,

לֹא יַבְחִין בֵּין מִישׁוֹר דַּרְכָּהּ וּבֵין חַתְחַתָּהּ.

נֶגֶד אַנְשֵׁי־אַהֲבָה טְעֹן לֹא חָדַלְתִּי,

עֲדֵי בִמְתִיקוּתָהּ וּמְרִירוּתָהּ נֻסֵּיתִי נִכְשַׁלְתִּי,

וָאֵשְׁתְּ כּוֹס מְרוֹרוֹתֶיהָ וָאֶגְמָע,

עֲדֵי לְעַבְדָהּ וַאֲדוֹנָהּ הָיִיתִי נִכְנָע.

כַּמָּה לֵילוֹת לָן מְשַׁעַשְׁעֵנִי הֶחָבִיב,

וָאָמֹץ מֹתֶק רֻקּוֹ מִשִּׂפְתֵי פִיו.

לֵיל אִחוּדֵנוּ מַה קָּצָר הָיָה,

עֵת עַרְבּוֹ עִם שַׁחֲרוֹ יַחַד בָּא.

נָדַר הַזְּמַן קִבּוּצֵנוּ לְפַזֵּר,

וְכָעֵת מִלֵּא נִדְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר,

שָׁפַט הַזְּמַן לְמִשְׁפָּטוֹ אֵין מֵשִׁיב.

בְּצַוּוֹת אָדוֹן, מִי זֶה אִתּוֹ יָרִיב?

כְּשֶׁגָּמְרָה הַנַּעֲרָה אֶת שִׁירָהּ, צָעַק אֲדוֹנֶיהָ צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: ‘אַל יִשָּׂא אֱלֹהִים עָלֶיךָ עָוֹן, זָקֵן, הֲרֵי לָנוּ זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹתִים מִבְּלִי שְׁמִיעַת שִׁירִים, מֵחֲשָׁשׁ עַל אֲדוֹנֵינוּ מִפְּנֵי נְפִילָה זוֹ. וְאוּלָם לֵךְ אֶל אוֹתוֹ תָּא וִישַׁן בּוֹ’. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַתָּא שֶׁהֶרְאֲתָה לִי עָלָיו וְיָשַׁנְתִּי בוֹ עַד הַבֹּקֶר, בָּא אֵלַי נַעַר וְעִמּוֹ כִּיס וּבוֹ חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְאָמַר לִי: ‘זֶהוּ מַה שֶּׁהִבְטִיחוֹ לְךָ אֲדוֹנִי, וְאוּלָם אַל תַּחֲזֹר אֶל נַעֲרָה זוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתְךָ, וּכְאִלּוּ לֹא שָׁמַעְתָּ עַל כָּךְ’. אָמַרְתִּי לו: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה’. נָטַלְתִּי אֶת הַכִּיס וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘הֲרֵי הַנַּעֲרָה מְצַפָּה לִי מֵאֶתְמוֹל, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיהָ וּמְסַפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי לְבֵינוֹ, שֶׁכֵּן אִם אֵינִי חוֹזֵר אֵלֶיהָ, תְּחָרְפֵנִי וּתְחָרֵף כָּל מִי שֶׁעָלָה מֵעִירִי’. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ וּמְצָאתִיהָ עוֹמֶדֶת מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, אָמְרָה: ‘הוֹי בֶּן־מַנְצוּר, לֹא מִלֵּאתָ מִשְׁאַלְתִּי’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מִי הִגִּיד לָךְ זֹאת?’ אָמְרָה לִי: ‘הוֹי בֶּן־מַנְצוּר, הֲרֵי נִגְלְתָה לִי עוֹד אַחֶרֶת וְהִיא הוֹדִיעָה לִי, שֶׁכְּשֶׁמָּסַרְתָּ לוֹ אֶת הַנְּיָר, קְרָעוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ וְאָמַר לְךָ: ‘הוֹי בֶּן מַנְצוּר, הֲרֵינִי מְמַלֵּא לְךָ כָּל מִשְׁאָלוֹתֶיךָ, תִּהְיֶינָה מַה שֶּׁתִּהְיֶינָה, אֶלָּא שֶׁבַּעֲלַת נְיָר זֶה אֵין לָהּ אֶצְלִי תְשׁוּבָה’. קַמְתָּ מֵאֶצְלוֹ זוֹעֵף. נִתְלָה בְשׁוּלֶיךָ וְאָמַר: ‘בֶּן־מַנְצוּר, שֵׁב אֶצְלִי וֶאֱכֹל וּשְׁתֵה וְהִתְעַנֵּג וּשְׂמַח’, וּבִלִּיתָ עִמּוֹ הַנֶּשֶׁף, וְשָׁרָה הַנַּעֲרָה בְּלַחַן פְּלוֹנִי וְשִׁיר פְּלוֹנִי וְנָפַל מִתְעַלֵּף’. אָמַרְתִּי לָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: ‘כְּלוּם הָיִית עִמָּנוּ?’. אָמְרָה לִי: 'בֶּן־מַנְצוּר, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

עֵינַיִם לָהֶם לִלְבָבוֹת חוֹשְׁקִים,

אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּהוּ פִּקְּחִים, הֵם רוֹאִים.

וְאוּלָם, בֶּן־מַנְצוּר, לֹא עָבְרוּ חֲלִיפוֹת לַיְלָה וְיוֹם עַל כָּל שֶׁהוּא מִבְּלִי שֶׁיְּשַׁנּוּהוּ'.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה: 'בֶּן־מַנְצוּר, לֹא עָבְרוּ חֲלִיפוֹת לַיְלָה וְיוֹם עַל כָּל שֶׁהוּא מִבְּלִי שֶׁיְּשַׁנּוּהוּ. נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: ‘אֵלֹהַי וַאדוֹנִי וְשַׁלִּיטִי, כְּשֵׁם שֶׁנִּסִּיתָ אוֹתִי בְּאַהֲבַת גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר, נַסֵּהוּ אוֹתוֹ בְּאַהֲבָתוֹ אֵלַי, וְהַעֲבֵר אֶת הָאַהֲבָה מִלִּבִּי אֶל לִבּוֹ’. וְנָתְנָה לִי מֵאָה דִינָר הַמַּגִּיעִים לִי בְּעַד דַּרְכִּי, וּלְקַחְתִּים וְהָלַכְתִּי אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וּמְצָאתִיו שֶׁכְּבָר בָּא מִן הַצַּיִד וְנָטַלְתִּי אֶת שְׂכָרִי. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַחֲזֹר לְבַגְדָאד הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי בְּעִנְיַן הַנַּעֲרָה בֻּדוּר, וְאָמַרְתִּי: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ וְאֶרְאֶה מָה אֵרַע בֵּינָהּ לְבֵין רֵעָהּ’. בָּאתִי לַחֲצֵרָהּ וְרָאִיתִי אֶת הַמָּקוֹם לִפְנֵי שַׁעְרָהּ³ מְכֻבָּד וּמֻרְבָּץ בְּמַיִם וַעֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים וּנְעָרִים, וְאָמַרְתִּי: ‘אֶפְשָׁר שֶׁהַנַּעֲרָה עָבַר הַיָּגוֹן עַל גְּדוֹתָיו בְּלִבָּהּ וּמֵתָה, וְשָׁכַן בַּחֲצֵרָהּ נָסִיךְ מִן הַנְּסִיכִים’. עָזַבְתִּי אוֹתָהּ וְחָזַרְתִּי לַחֲצַר גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר אַלשַּׁיְבָּאנִי וּמָצָאתִי סַפְסְלֵי הָאֶבֶן שֶׁכְּבָר נֶהֶרְסוּ, וְלֹא מָצָאתִי עַל שַׁעְרוֹ נְעָרִים כַּנָּהוּג, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘אֶפְשָׁר מֵת’. עָמַדְתִּי עַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ וְהִתְחַלְתִּי שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת וּמְקוֹנֵן עָלֶיהָ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנַי אֲשֶׁר נָסְעוּ וְלִבִּי בְּעִקְבֵיכֶם,

שׁוּבוּ וְשָׁבוּ יְמֵי־חַגִּי עִם שׁוּבְכֶם.

עָמַדְתִּי בְּבֵיתְכֶם מִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם מְבַכֶּה,

וְהָעַפְעַפַּיִם רוֹעֲדוֹת וְהַדֶּמַע נִגָּר מְפַכֶּה.

בּוֹכֶה, אֶשְׁאַל אֶת הַבַּיִת וְאֶת הֶחֳרָבוֹת:

‘הֵיכָן אֲשֶׁר מִיָּדוֹ רְוָחָה וּנְדִיבוֹת?’

פְּנִי לְדַרְכֵּךְ, הָאֲהוּבִים נָסְעוּ, עָבָרוּ

מִמְּקוֹם הַמַּחֲנֶה, וְתַחַת עָפָר נִקְבָּרוּ.

שָׁפַט הַזְּמַן לְמִשְׁפָּטוֹ אֵין מֵשִׁיב,

מִי הוּא אֶת אָדוֹן בְּפָקְדוֹ יָרִיב?

וַעֲדַיִן אֲנִי מְקוֹנֵן עַל תּוֹשָׁבֵי חָצֵר זוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁיָּצָא עֶבֶד כּוּשִׁי אֵלַי מִן הֶחָצֵר וְאָמַר: ‘שְׁתֹק, תְּשַׁכֶּלְךָ אִמְּךָ, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מְקוֹנֵן עַל חָצֵר זוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה?’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘יָדַעְתִּי אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה לִידִיד מִיְּדִידַי’. אָמַר לִי: ‘וּמַה שְּׁמוֹ?’ אָמַרְתִּי: ‘גֻ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר אַלשַּׁיְבָּאנִי’. אָמַר לִי: 'וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ? הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל מַצָּבוֹ מִן הָעֹשֶר וְהָאֹשֶר וְהָרְכוּשׁ. וְאוּלָם אֱלֹהִים נִסָּה אוֹתוֹ בְּאַהֲבַת נַעֲרָה שֶׁשְּׁמָהּ הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְהוּא שָׁקוּעַ בִּתְהוֹמוֹת אַהֲבָתָהּ. וּמֵעָצְמַת הָאַהֲבָה וְהַיִּסּוּרִים נַעֲשָׂה כְּצוּר אֶבֶן מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. וּכְשֶׁהוּא רָעֵב אֵינֹו אוֹמֵר לָהֶם: ‘הַאֲכִילוּנִי’ וּכְשֶׁהוּא צָמֵא אֵינוֹ אוֹמֵר: ‘הַשְׁקוּנִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘כְּלוּם אַתָּה נוֹתֵן לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו?’ אָמַר לִי: ‘אֲדוֹנִי, כְּלוּם תִּכָּנֵס אֶל מִי שֶׁמֵּבִין אוֹ אֶל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין?’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנָס אֵלָיו עַל־כָּל־פָּנִים’. נִכְנַס לֶחָצֵר לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת, וְחָזַר אֵלַי, מַרְשֶׁה לִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו כְּאֶבֶן, מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, אֵינֹו מֵבִין דָּבָר לֹא בְרֶמֶז וְלֹא בִדְבָרִים. דִּבַּרְתִּי אֵלָיו, וְלֹא עָנָה אוֹתִי. אָמַר לִי אֶחָד מִנְּתִינָיו: 'אֲדוֹנִי, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּעַל־פֶּה מַשֶּׁהוּ מִן־הַשִּׁיר, שָׂא אוֹתוֹ בְאָזְנָיו וְהָרֵם קוֹלְךָ, שֶׁהוּא יִתְעוֹרֵר לָזֹאת וִידַבֵּר אֵלֶיךָ. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כְּלוּם נָשִׁיתָ אַהֲבַת בֻּדוּר אוֹ תַבְלִיג, בְּעֹז תָּקוּם?

כְּלוּם הֲעִירוֹתָ לַיְלָה אוֹ עֵינֶיךָ נוּם תָּנוּם?

וְאִם דִּמְעָתְךָ פְּלָגִים תִּזְרֹם עַתָּה,

דַּע כִּי בָעֵדֶן עַד עוֹלָם תְּהֵא אַתָּה.

כְּשְׁשָּׁמַע שִׁיר זֶה פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר לִי: ‘בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ בֶּן־מַנְצוּר, כְּבָר הָיְתָה הַמַּהֲתָלָה לֶאֱמֶת’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֲדוֹנִי, יֵשׁ לְךָ חֵפֶץ בִּי?’ אָמַר: ‘כֵּן. רְצוֹנִי לִכְתֹּב לָהּ פִּתְקָה וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ עַל־יָדְךָ אֵלֶיהָ, וְאִם אַתָּה מֵבִיא לִי תְשׁוּבָה מִמֶּנֶּה, הֲרֵי לְךָ אֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא אֵלַי תְשׁוּבָתָהּ, הֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ בְּעַד הֲלִיכָתְךָ מָאתַיִם דִּינָר’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־מַנְצוּר אָמַר: "אָמַרְתִּי לוֹ: עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ'. קָרָא לְאַחַת נַעֲרוֹתָיו וְאָמַר: ‘הָבִיאִי לִי קֶסֶת וּנְיָר’. הֵבִיאָה לוֹ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, וְכָתַב בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶשְׁאָלְכֶם אֲדוֹנַי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, לְאַט,

לְאַט לָכֶם הֵן אַהֲבָה לֹא תוֹתִיר בִּינָה כִּמְעַט.

אַהֲבַתְכֶם, חִבָּתִי לָכֶם נְצָחַתְנִי,

וַתַּלְבִּישֵׁנִי חֹלִי, וּבֹשֶת הוֹרִישַׁתְנִי.

אָכֵן קָטְנָה אַהֲבָה עַד הַיּוֹם בְּעֵינַי,

וָאֶחְשְׁבֶנָּה נִקְלָה וְקַלָּה, אֲדוֹנַי.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הֶרְאַתְנִי אַהֲבָה גַלֵּי יַמָּהּ,

מָסַרְתִּי הַדִּין לָאֵל, מַצְדִּיק אֶת נִפְגָּע בָּהּ.

סָגַר הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטוֹ לִי. לְקַחְתִּיו וְהוֹלַכְתִּיו לַחֲצַר בֻּדוּר. הִתְחַלְתִּי מֵרִים אֶת הַוִּילוֹן קִמְעָא קִמְעָא כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי לִפְנֵי כֵן, וְהִנֵּה עֶשֶׂר נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וְדוֹמוֹת כַּלְּבָנוֹת, וְהַגְּבִירָה בֻּדוּר בְּאֶמְצָעִיתָן כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן הַסַּהַר בְּתוֹךְ הַכּוֹכָבִים, אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעֵת סָרוּ מֵעָלֶיהָ הָעֲנָנִים, וְאֵין בָּהּ לֹא דְאֵב וְלֹא כְּאֵב. וַעֲדַיִן אֲנִי מַבִּיט אֵלֶיהָ וְתָמֵהַּ עַל הַמַּצָּב הַזֶּה, כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטָהּ עָלַי מִבְּלִי מֵשִׂים, וְרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר. אָמְרָה לִי: ‘אַךְ בֶּן־בַּיִת אַתָּה וְהַמָּקוֹם רְחַב־יָדַיִם לְךָ כָּאן, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ בֶּן־מַנְצוּר, הִכָּנֵס’. נִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹשַׁטְתִּי לָהּ אֶת הַפִּתְקָה. כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתָהּ וְהֵבִינָה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ, צָחֲקָה וְאָמְרָה לִי: 'בֶּן מַנְצוּר, לֹא כִּזֵּב הַמְשׁוֹרֵר כְּשֶׁאָמַר:

אַבְלִיג בְּעֹז אֲצַפֶּה לְאַהֲבָתֵךְ,

עֲדֵי יָבוֹא שָׁלִיחַ אֵלַי מִמֵּךְ.

הוֹי בֶּן־מַנְצוּר, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ תְּשׁוּבָה, שֶׁיִּתֵּן לְךָ מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לְךָ'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים טוֹב’. קָרְאָה לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: ‘הָבִיאִי לִי קֶסֶת וּנְיָר’. כְּשֶׁהֵבִיאָה לָהּ מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה, כָּתְבָה אֵלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מַה־לִּי הָיִיתִי נֶאֱמָן בִּבְרִיתְכֶם בְּעֵת בְּגַדְתֶּם,

וַתִּרְאוּנִי נוֹהֵג בְּצֶדֶק אִתְּכֶם וְאַתֶּם עֲשַׁקְתֶּם?

הֱיִיתֶם רִאשׁוֹנִים לְהִתְנַכֵּר וּלְהִבָּדֵל,

וַתִּבְגְּדוּ, וּמִכֶּם הַבֶּגֶד הֵחֵל.

לֹא חָדַלְתִּי לִשְׁמֹר בְּתוֹךְ אָדָם בְּרִיתְכֶם

וּכְבוֹדְכֶם לִנְצֹר וּלְהִשָּׁבַע בְּשִׁמְכֶם,

עֲדֵי רָאִיתִי וָאֶבְחַן אֲשֶׁר הָיָה רַע בְּעֵינַי,

וּשְׁמוּעוֹת מְגֻנּוֹת אוֹדוֹתֵיכֶם שָׁמְעוּ אָזְנַי.

הֲיֵקַל עֶרְכִּי בְּעֵת אָרִים עֶרְכְּכֶם אַתֶּם?

חֵי־אֵל, לוּ כִבַּדְתֶם אַז נִכְבַּדְתֶּם.

וְאָכֵן מִתְנַחֵם אָסִיר הַלֵּב מִכֶּם הָסֵר,

וְאֶת יָדַי מִכֶּם לָנֶצַח אֲנַעֵר.

אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא בְמַצָּב כָּזֶה שֶׁאֵין בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת אֶלָּא עַד כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא פִּתְקָה זוֹ וְיָמוּת’. קָרְעָה אוֹתָהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כִּתְבִי לוֹ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה’. אָמְרָה לִי: ‘שָׁמַעְתִּי וּמְצַיֶּתֶת אֲנִי’, וְכָתְבָה אֵלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי כְּבָר הִתְנֶחָמְתִּי, וְשֵׁנָה לְעֵינִי עָרָבָה,

אַחֲרֵי דְבַר מְחָרְפִים בַּאֲשֶׁר קָרָה אָזְנִי קָשָׁבָה.

וַיֵּעָנֶה לִי לְבָבִי אֶתְכֶם לִנְשׁוֹת,

וַתִּרְאֶינָה עַפְעַפַּי עַתָּה לֹא לָעִיר לֵילוֹת.

כִּזֵּב אֲשֶׁר אָמַר הָרִחוּק מָר,

לֹא אֶטְעַם טַעְמוֹ אֶלָּא כְּסֻכָּר.

הַמַּעֲלֶה זִכְרְכֶם אֶמְאַס, אֲתָעֵב,

מִתְרָחֵק כִּמְגֻנֶּה בְּעֵינַי יֵחָשֵׁב.

כְּבָר נְשִׁיתִיכֶם בְּכָל אֲבָרַי נְשׁוֹת,

יֵדַע הַמַּלְשִׁין, וְיֵדַע אֲשֶׁר יָדַע זֹאת.

אָמַרְתִּי לָהּ: ‘לֹא יִקְרָא בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה אֶלָּא וְנִשְׁמָתוֹ נִפְרֶדֶת מִגּוּפוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן־מַנְצוּר, כְּבָר הִגִּיעָה עָצְמַת אַהֲבָתִי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאָמַרְתִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אִלּוּ גַּם אָמַרְתְּ יוֹתֵר מִכֵּן הָיְתָה הַצְדָקָה לָךְ, וְאוּלָם הַוִּתּוּר הוּא מִטִּבְעָם שֶׁל אֲצִילִים’. כְּשֶׁשָּמְעָה דְבָרַי נִתְמַלְּאוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְכָתְבָה אֵלָיו פִּתְקָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֵין בְּלִשְׁכָּתְךָ מִי שֶׁיִּכְתֹּב כָּמוֹהָ, וְכָתְבָה בָהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עַד מָתַי סָרְבָנוּת זוֹ וּטְפֹל אַשְׁמָה עָלַי?

תַּאֲוַת מְקַנְּאִי, חַיֶּיךָ, כְּבָר מִלֵּאתָ דָי.

אֶפְשָׁר קִלְקַלְתִּי וְלֹא אֵדַע עַד־מָה,

וּמַה לְּךָ עָלַי הֻגַּד? אֱמֹר לִי נָא,

אַחֲלַי, לוּ שַׂמְתִּיךָ אַתָּה חֲבִיבִי

בִּמְקוֹם תְּנוּמַת עֵינִי וְעַפְעַפִּי.

שָׁתִיתִי כּוֹסוֹת אַהֲבָתְךָ עַל גְּדוֹתָן מְלֵאוֹת,

וְאִם תִּרְאֵנִי שָׁכַרְתִּי אַל תִּנְזֹף בִּי לָזֹאת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־מַנְצוּר אָמַר: כְּשֶׁגָּמְרָה בֻּדוּר לִכְתֹּב סָגְרָה אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לִי וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי, הִנֵּה פִתְקָה זוֹ תְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה וּתְרַוֶּה אֶת הַצָּמֵא’. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְיָצָאתִי. קָרְאָה לִי אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן־מַנְצוּר, אֱמֹר לוֹ: הַלַּיְלָה הַזֶּה הִיא אוֹרַחַת שֶׁלְּךָ’. שָׂמַחְתִּי בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהוֹלַכְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב אֶל גֻּ’בַּיְר בֶּן עֻמַיְר. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו מְסֻמָּרוֹת אֶל הַדֶּלֶת מְצַפֶּה לַתְּשׁוּבָה. כְּשֶׁהוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת הַפִּתְקָה, פְּתָחָהּ וּקְרָאָהּ וְהֵבִין מוּבָנָהּ. צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: ‘בֶּן־מַנְצוּר, כְּלוּם בְּיָדָהּ כָּתְבָה פִתְקָה זוֹ וּמִשְּׁשָה בָהּ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘כְּלוּם בְּנֵי אָדָם כּוֹתְבִים בְּרַגְלֵיהֶם?’. לֹא גָמַרְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים דְּבָרַי, עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ צְלִיל עֲכָסֶיהָ בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהִנֵּה הִיא נִכְנֶסֶת. קָם עַלִי לִקְרָאתָהּ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ כְאֵב מֵעוֹלָם. וְהִתְחַבְּקוּ הִתְחַבְּקוּת כִּדְבֵקוּת הָאוֹת לַמֶד לְאוֹת אַלִיף⁴, וּפָסְקָה מִמֶּנּוּ מַחֲלָתוֹ שֶׁלֹּא חָדְלָה. יָשַׁב וְלֹא יָשְׁבָה. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, מִשּׁוּם מָה אֵין אַתְּ יוֹשֶׁבֶת?’ אָמְרָה: ‘בֶּן־מַנְצוּר, אֵינִי יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא בַתְּנַאי שֶׁבֵּינֵינוּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה הוּא תְנַאי זֶה שֶׁבֵּינֵיכֶם?’ אָמְרָה: ‘אֵין הָאוֹהֲבִים מַכְנִיסִים אָדָם בְּסוֹדָם’. שָׂמָה פִּיהָ עַל אָזְנוֹ וְאָמְרָה לוֹ דְבָרִים בְּסוֹד. אָמַר לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא’. קָם גֻ’בַּיְר וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵי אַחַד עֲבָדָיו. נֶעְלַם הָעֶבֶד שָׁעָה אַחַת, אַחַר־כָּךְ בָּא וְעִמּוֹ קָאצִ’י וּשְׁנֵי עֵדִים. קָם גֻ’בַּיְר וְהֵבִיא כִיס וּבוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר: ‘הַקָּאצִ’י, קְשֹׁר קֶשֶׁר נִשּׂוּאַי לְנַעֲרָה זוֹ בְּמֹהַר סְכוּם זֶה’. אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: ‘אִמְרִי: מַסְכִּימָה אֲנִי לְכָךְ’. אָמְרָה: ‘מַסְכִּימָה אֲנִי לְכָךְ’. קָשְׁרוּ אֶת בְּרִית הַנִּשּׂוּאִין. פָּתְחָה אֶת הַכִּיס וּמִלְּאָה יָדָהּ מִמֶּנּוּ וְנָתְנָה לַקָּאצִ’י וְלָעֵדִים. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַכִּיס וּשְׁאֵרִית הַכֶּסֶף שֶׁבּוֹ. נִפְטְרוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים לְבֵיתָם, וְיָשַׁבְתִּי אֲנִי עִם שְׁנֵיהֶם בִּרְוָחָה וְהַרְחָבַת־ הַדַּעַת עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רֻבּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘הֲרֵי הֵם אוֹהֲבִים וְעָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן וְהֵם נִפְרָדִים, אָקוּם נָא עַכְשָׁו לִישַׁן בְּמָקוֹם מְרֻחָק מֵהֶם וְאַנִּיחֵם לְבַדָּם זֶה עִם זֶה’. קַמְתִּי. תָּפְסָה בְשׁוּלַי וְאָמְרָה: ‘מַה הוּא זֶה שֶׁלִּבְּךָ אוֹמֵר לְךָ?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כָּךְ וְכָךְ הוּא’. אָמְרָה לִי: ‘שֵׁב, וּכְשֶׁנְּבַקֵּשׁ שֶׁתֵּלֵךְ מֵאִתָּנוּ נְפַטֶּרְךָ’. יָשַׁבְתִּי עִמָּם עַד שֶׁקָּרַב הַבֹּקֶר. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן־מַנְצוּר, לֵךְ לְאוֹתוֹ תָא, שֶׁכֵּן הִצַּעְנוּ אוֹתוֹ לְךָ, וְהוּא מְקוֹם שְׁנָתְךָ’. קַמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי בוֹ עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַבֹּקֶר, בָּא אֵלַי נַעַר עִם אַגָּן וְקֻמְקוּם, רָחַצְתִּי כַדָּת וְהִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְיָשַׁבְתִּי. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב, יָצְאוּ גֻ’בַּיְר וַאֲהוּבָתוֹ מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ שֶׁבֶּחָצֵר, וְכָל אֶחָד מֵהֶם סוֹחֵט אֶת פֵּאוֹת רֹאשׁוֹ. בֵּרַכְתִּי אוֹתָם בְּבִרְכַּת הַבֹּקֶר וְאִחַלְתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְקִבּוּץ פִּזּוּרָם. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ תְנַאי, סוֹפוֹ הֶסְכֵּם’. אָמַר לִי: ‘אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וּמִן הָרָאוּי לְכַבֶּדְךָ’. קָרָא לִפְקִיר אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: ‘הָבֵא לִי שְׁלֹשֶת אֲלָפִים דִּינָר’. הֵבִיא לוֹ כִיס וּבוֹ שְׁלֹשֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְאָמַר לִי: ‘כַּבֵּד אוֹתָנוּ בְּקַבָּלַת זֶה’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵינִי מְקַבְּלוֹ עַד שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לִי, מָה הַסִּבָּה שֶׁעָבְרָה הָאַהֲבָה מִמֶּנָּה אֵלֶיךָ אַחֲרֵי אוֹתָהּ הַהִתְרַחֲקוּת הָעֲצוּמָה?’. אָמַר לִי: 'שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא. דַּע שֶׁאֶצְלֵנוּ חַג, חַג רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שְׁמוֹ. יוֹצְאִים בּוֹ בְּנֵי־אָדָם וְיוֹרְדִים בְּסִירֹות וּמְטַיְּלִים בַּיָּם. יָצָאתִי אֲנִי וַחֲבֵרַי וְרָאִיתִי סִירָה וּבָהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת וּגְבֶרֶת בֻּדוּר זוֹ בְּאֶמְצָעִיתָן וּכְלִי מֵיתָרָהּ, עוּד שְׁמוֹ. פָּרְטָה עָלָיו אַחַת עֶשְׂרֵה נְעִימוֹת וְחָזְרָה אֶל הַנְּעִימָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָאֵשׁ קָרָה מֵאִשֵּׁי מֵעַי, צְפוּנַי,

וְהַצּוּר רַךְ מִקְּשִׁי־לֵב אֲדוֹנַי.

אָכֵן אֶתְמַהּ עַל הֶרְכֵּב טִבְעוֹ,

לִבּוֹ מִצּוּר וּמִן הַמַּיִם גֵּווֹ.

אָמַרְתִּי לָהּ: ‘חִזְרִי עַל שְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְהַנְּעִימָה’, וְלֹא הִסְכִּימָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְאַרְבַּע, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגֻּ’בַּיְר אָמַר: ‘אָמַרְתִּי לָהּ חִזְרִי עַל בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְהַנְּעִימָה וְלֹא הִסְכִּימָה – צִוֵּיתִי אֶת הַמַּלָּחִים לְרָגְמָהּ בְּתַפּוּחֵי־זָהָב, עַד שֶׁחָשַׁשְׁנוּ שֶׁלֹּא תִטְבַּע הַסִּירָה שֶׁהִיא בְתוֹכָהּ. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה לְדַרְכָּהּ, וְזוֹ סִבַּת עֲבֹר הָאַהֲבָה מִלִּבָּהּ אֶל לִבִּי’. אִחַלְתִּי לָהֶם טוֹב בְּקִבּוּצָם יָחַד, וְנָטַלְתִּי הַכִּיס עִם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד", רָחַב לֵב הַכַּלִיף וּפָסַק מִמֶּנּוּ מַה שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ מִנְּדוּדֵי הַשֵּׁנָה וּמְצוּקַת הַלֵּב. וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְמַאֲמוּן יָשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאַרְמוֹנוֹ, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי מֶמְשַׁלְתּוֹ וּגְדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ כֻלָּם, וְכֵן הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְשׁוֹרְרִים וְאֶת מֵרֵעָיו. וְהָיָה בְּתוֹךְ מֵרֵעָיו רֵעַ שֶׁהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי. פָּנָה אֵלָיו אַלְמַאֲמוּן וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא שְׁמַעְתִּיו מֵעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְאָזְנַי אוֹ עִנְיָן שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְעֵינַי?” אָמַר אַלְמַאֲמוּן: “סַפֵּר לִי, מֻחַמָּד, אֶת הַמֻּפְלָא שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם”. אָמַר: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיָה בְיָמִים שֶׁעָבְרוּ אָדָם מֵעֲשִׁירֵי־הַנְּכָסִים, וְהָיְתָה מוֹלַדְתּוֹ בְתֵימָן. נָסַע מִתֵּימָן לִמְדִינַת בַּגְדָאד זֹאת, וְשָׁפְרָה עָלָיו שִׁבְתּוֹ בָהּ, וְהֶעֱבִיר אֶת נָשָׁיו וְהוֹנוֹ וּבָנָיו אֵלֶיהָ. וְהָיוּ לוֹ שֵׁשׁ נְעָרוֹת דּוֹמוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת, הָאַחַת לְבָנָה, וְהַשְּׁנִיָּה חוּמָה, וְהַשְּׁלִישִׁית שְׁמֵנָה, וְהָרְבִיעִית רָזָה וְהַחֲמִישִׁית צְהֻבָּה וְהַשִּׁשִּׁית שְׁחֹרָה. וְהָיוּ יְפוֹת־פָּנִים, שְׁלֵמוֹת הַתַּרְבּוּת, יוֹדְעוֹת אוּמָנוּת הַזִּמְרָה וּכְלֵי הַנִּגּוּן. אֵרַע שֶׁהֵבִיא נְעָרוֹת אֵלּוּ לְפָנָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וּבִקֵּשׁ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ. מִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמָז לַנַּעֲרָה הַלְּבָנָה וְאָמַר לָהּ: ‘הוֹי פְּנֵי הַיָּרֵחַ, הַשְׁמִיעִינִי מִן הֶעָרֵב שֶׁבַּמִּדְבָּר’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, עוּד, וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים עַד שֶׁרָקַד הַמָּקוֹם. הִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִי אָהוּב, דְּמוּתוֹ לְנֶגֶד עֵינַי,

וּשְׁמוֹ צָפוּן סָפוּן בִּצְפוּנַי.

בְּעֵת אֶזְכְּרֶנּוּ כֻּלִּי לֵבָב,

אוֹ כֻלִּי עַיִן בְּהִתְבּוֹנְנִי אֵלָיו.

אָמַר לִי מְחָרְפִי: ‘הֲלֹא אַהֲבָתוֹ תִּנְשֶׁה’,

אָמַרְתִּי: ‘אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה אֵיכָה יִהְיֶה?’

אָמַרְתִּי: 'מְחָרְפִי לֵךְ מִמֶּנִּי וַחֲדַל,

אַל נָא תָּקֵל בְּעֵינַי אֲשֶׁר לֹא יֵקַל'.

רָעַד אֲדוֹנָן בְּגִיל וְשָׁתָה כּוֹסוֹ וְהִשְׁקָה אֶת נַעֲרוֹתָיו. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז לַנַּעֲרָה הַחוּמָה וְאָמַר לָהּ: ‘הוֹי אוֹר אֲשֶׁר מֵאוֹרָהּ יָאִירוּ אוֹרוֹת, והַנְּעִימָה בַנְּפָשׁוֹת, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ הַיָּפֶה אֲשֶׁר לְשִׁמְעוֹ יִתְפַּתּוּ’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים עַד שֶׁעָלַץ הַמָּקוֹם, וְלָקְחָה שְׁבִי אֶת הַלְּבָבוֹת בְּמַבָּטֶיהָ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בְּחַיֵּי פָנֶיךָ, לֹא אֹהַב זוּלָתֶךָ,

עַד אָמוּת, וְלֹא אֶבְגֹּד בְּאַהֲבָתֶךָ.

הוֹי אַגַּן סַהַר מָלֵא חֵן, מְעֻלָּף,

כָּל יֹפִי תַּחַת דִּגְלְךָ יִסַּע וְחָלַף.

אַתָּה אֲשֶׁר נַעֲלֵיתָ עַל הַיֹּפִי בְּרֹךְ,

וֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עָלֶיךָ יָסֹךְ.

רָעַד מִגִּיל בַּעֲלֵיהֶן וְשָׁתָה כּוֹסוֹ וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הַשְּׁמֵנָה וְצִוָּה אוֹתָהּ לְזַמֵּר וְלַהֲפֹךְ בְּשִׁירֵי חֵשֶׁק שׁוֹנִים. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וּפָרְטָה עָלָיו פְּרִיטָה הַמְּסִירָה כָּל אֲנָחָה. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם רְצוֹנְךָ, הוֹי הַמְבֻקָּשׁ, יִכּוֹן יִשְׁלָם,

לֹא אָשִׁית לֵב כִּי יִכְעֲסוּ כָּל הָאָדָם.

וְאִם פָּנֶיךָ הַיָּפִים יָאִירוּ יַזְהִירוּ,

לֹא אֶשְׁעֶה לְכָל מַלְכֵי אֶרֶץ פָּנִים כִּי יַסְתִּירוּ.

מַטְּרָתִי רְצוֹנְךָ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

אַתָּה אֲשֶׁר כָּל יֹפִי מְיֻחָס לוֹ.

רָעַד בְּגִיל אֲדוֹנָן וְנָטַל אֶת הַכּוֹס וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הָרָזָה וְאָמַר: ‘הוֹי שְׁחֹרַת־עַיִן מִבְּנוֹת גַּן־עֵדֶן, הַשְׁמִיעִינוּ אֶת הַבִּטּוּיִים הַיָּפִים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַאִם לֹא בְמִלְחֶמֶת־אֱלֹהִים מוֹתִי בָא לִי מִיָּדֶיךָ,

בִּרְחָקְךָ מִנִּי בְּעוֹד לֹא לִי אֹרֶךְ רוּחַ בִּלְעָדֶיךָ?

הַאִם אֵין שׁוֹפֵט בָּאַהֲבָה יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ,

אֲשֶׁר יִדְרֹש מִשְׁפָּטִי וְיִפָּרַע לִי מִמְּךָ?

רָעַד אֲדוֹנָן מִגִּיל וְשָׁתָה אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הַצְּהֻבָּה וְאָמַר: ‘הוֹי שֶׁמֶשׁ־הַיּוֹם, הַשְׁמִיעִינוּ מִן הַנָּעִים בַּשִּׁירִים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וּפָרְטָה עָלָיו אֶת הַפְּרִיטוֹת הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִי אָהוּב אֲשֶׁר בְּהוֹפִיעִי לְפָנָיו,

מִגַּלְגַּלֵּי עֵינָיו עָלַי חֶרֶב שָׁלַף.

יִדְרֹש אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ אַךְ מִקְצָת מִשְׁפָּטִי,

כִּי נָהַג בִּי גַסּוּת וּבְיָדוֹ דַּם נִשְׁמָתִי.

כְּכָל אֲשֶׁר אֹמַר: ‘לִבִּי, סוּר מֵעָלָיו’,

לֹא יִטֶּה הַלֵּב אֶלָּא אֵלָיו.

הוּא שְׁאֵלָתִי בְּכָל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן,

אַךְ בִּגְלָלוֹ בִי קִנְּאָה עֵין הַזְּמָן.

רָעַד אֲדוֹנָן בְּגִיל וְשָׁתָה וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז לַנַּעֲרָה הַשְּׁחֹרָה וְאָמַר: ‘הוֹי שְׁחֹרַת־הָעַיִן, הַשְׁמִיעִינוּ, וְלוּ לְפָחוֹת שְׁתֵּי־מִלִּים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, תִּקְּנָה אוֹתוֹ וְהִדְּקָה אֶת הַמֵּיתָרִים וּפָרְטָה מִסְפַּר נְעִימוֹת. חָזְרָה אֶל הַנְּעִימָה הָרִאשׁוֹנָה וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי עַיִן הוֹרִידִי דֶמַע רַב,

כִּי בְצַעֲרִי קִיּוּמִי אָפֵס, וְנֶחֱרָב.

אֶסְבֹּל כָּל כְּאֵב בִּגְלַל אוֹהֵב, מֵעוֹדִי,

אֵלָיו הִסְכַּנְתִּי, וּמְקַנְּאִי יִשְׂמַח לְאֵידִי.

יַעַצְרֵנִי מִשּׁוֹשַׁן לֶחִי מְחָרֵף,

וְאוּלָם לִי לֵב אֶל שׁוֹשַׁנִּים יִכָּסֵף.

שָׁמָּה נָקְפוּ כּוֹסוֹת חָמֶר,

בִּשְׂמָחוֹת עִם נַגֵּן וָזָמֶר.

וֶאֱמוּנִים שָׁמַר לִי אוֹהֵב וָאֶעֱרֹג עָלָיו,

וַיִּזְרַח בְּנֶאֱמָנוּת אֹשֶר כּוֹכָב.

מִבְּלִי כָּל חֵטְא בִּי פָנָה וָסָר,

וּכְלוּם יֵשׁ דָּבָר מֵרִחוּק מָר?

וּבִלְחָיָיו שׁוֹשַׁן גָּמַל פָּרַח,

אֵיזֶה שׁוֹשַׁן לֶחִי, אֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ.

וְאִלּוּ בַּדִּין הֻתַּר לְבִלְתִּי אַללָּה לִסְגֹּד,

כִּי אָז לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְאוֹתוֹ אֶעֱבֹד.

אַחַר־כָּךְ קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי אֲדוֹנָן, וְאָמְרוּ לוֹ: ‘שְׁפֹט בֵּינֵינוּ בְּצֶדֶק אֲדוֹנִי’. הִסְתַכֵּל אֲדוֹנָן בְּיָפְיָן וְחִנָּן וַחֲלִיפוֹת צִבְעֵיהֶן, וְהִלֵּל אֱלֹהִים וְשִׁבַּח אוֹתוֹ וְאָמַר: ‘אֵין מִכֶּן אֲשֶׁר לֹא קָרְאָה קֻרְאָן וְלֹא לָמְדָה אֶת הַלְּחָנִים וַאֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת יְדִיעוֹת הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא עִיְּנָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ, וַהֲרֵינִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתָּקוּם כָּל אַחַת מִכֶּן וְתִרְמֹז בְּיָדָהּ עַל צָרָתָהּ, הַיְנוּ תִּרְמֹז הַלְּבָנָה עַל הַשְּׁחֹרָה וְהַשְּׁמֵנָה עַל הָרָזָה וְהַצְּהֻבָּה עַל הַחוּמָה, וּתְשַׁבַּח כָּל אַחַת מִכֶּן אֶת עַצְמָהּ וּתְגַנֶּה אֶת צָרָתָהּ. אַחַר־כָּךְ תָּקוּם צָרָתָהּ וְתַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, וְאוּלָם שֶׁיְּהֵא זֶה בְּמַרְאֵה־מָקוֹם מִן הַקֻּרְאָן הַקָּדוֹשׁ וּמַשֶּׁהוּ מִן הַיְדִיעוֹת וְהַשִּׁירִים, כְּדֵי שֶׁנִּרְאֶה תַרְבּוּתְכֶן וִיפִי בִּטּוּיֵיכֶן’. אָמְרוּ לוֹ: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשְּׁפָחוֹת אָמְרוּ לָאִיש הַתֵּימָנִי: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה’. קָמָה הָרִאשׁוֹנָה בָהֶן, וְהִיא הַלְּבָנָה וְרָמְזָה עַל הַשְּׁחֹרָה וְאָמְרָה לָהּ: 'אוֹי לָךְ שְׁחֹרָה, כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁהַלָּבָן אָמַר: 'אֲנִי הָאוֹר הַמַּזְהִיר, אֲנִי הַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה וּמֵאִיר. צִבְעִי בָּרוּר מַבְהִיק וּמִצְחִי מַזְהִיר, וְעַל יָפְיִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לְבָנָה חַלְקַת הַלְּחָיַיִם, עֲדִינָה,

כְּאִלּוּ הִיא בַיֹּפִי סְפוּנָה, פְּנִינָה.

אַלִיף זָקוּף גִּזְרָתָהּ, וְחִיּוּךְ לָהּ

כַּמִּים, וְנוּן¹ גַּבָּתָהּ מֵעַל לָהּ.

כְּמוֹ חִצִּים מַבָּטֶיהָ, וְגַבָּתָהּ

קֶשֶׁת חָבְרָה לָהּ הַמָּוְתָה.

בִּלְחִי יְקוֹמָה: בְּהוֹפִיעַ לֶחְיָהּ הִנָּהּ

כְּוֶרֶד וַהֲדַס וַאֲפוּנָה רֵיחָנִית וְשׁוֹשַׁנָּה.

וְהֶעָנָף לַגַּן נִמְסַר מַטָּעוֹ,

אַךְ עֲנַף קוֹמָתֵךְ כַּמָּה גַנִּים בּוֹ.

צִבְעִי דוֹמֶה לַיּוֹם הַנָּעִים וְלַפֶּרַח הָרַעֲנָן, שֶׁזֶּה עַתָּה לֻקַּט, וְלַכּוֹכָב הַמַּבְרִיק. וּכְבָר אָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַיָּקָר לִנְבִיאוֹ מֹשֶה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ‘וְהָבֵא יָדְךָ בְּחֵיקְךָ תֵּצֵא לְבָנָה מִבְּלִי כָּל רָעָה’², וְאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: ‘וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר לְבָנִים פְּנֵיהֶם, הִנֵּה הֵם בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים. יִהְיוּ בָהֶם עוֹלָמִים’³. וַהֲרֵי צִבְעִי אוֹת וּמוֹפֵת וְחִנִּי עַד לְתַכְלִית וְיָפְיִי כָּלִיל עַד לְאַחֲרִית. וְאוֹתִי יַהֲלֹם מַלְבּוּשׁ, וְאֵלַי תִּטֶּינָה הַנְּפָשׁוֹת. וּבַלֹּבֶן מַעֲלוֹת רַבּוֹת, מֵהֶן שֶׁהַשֶּׁלֶג יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לָבָן. וּכְבָר אָמְרוּ: הַיָּפֶה בַּגְּוָנִים הַלָּבָן. וְהַמֻּסְלִמִים מִתְהַדְּרִים בַּמִּצְנָפוֹת הַלְּבָנוֹת. וְאִלּוּ הָיִיתִי הוֹלֶכֶת וּמוֹנָה מַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ מִן הַשֶּׁבַח, הָיָה הַבֵּאוּר אָרֹךְ. וְאוּלָם מַה שֶּׁהוּא מְעַט וּמַסְפִּיק, טוֹב מִמַּה שֶׁהוּא רַב וְאֵינוֹ מַסְפִּיק. וּלְבַסּוֹף אַתְחִיל בְּגִנּוּיֵךְ שְׁחֹרַת־הַצֶּבַע, גּוֹן הַדְּיוֹ וּפִיחַ הַנַּפָּח וּפְנֵי הָעוֹרֵב הַמַּפְרִיד בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב⁴. וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר, מְשַׁבֵּחַ אֶת הַלָּבָן וּמְגַנֶּה אֶת הַשָּׁחֹר:

הֲלֹא תִרְאֶה הַפְּנִינָה בְּצִבְעָהּ תִּיקָר,

וּשְׁחוֹר הַפֶּחָם מִטְעָן בַּאֲדַרְכְּמוֹן נִמְכָּר.

וְהַפָּנִים הַלְּבָנוֹת לְגַן־עֵדֶן יוּבְאוּ,

וּבַפָּנִים הַשּׁחֹרוֹת גֵּיהִנֹּם יְמַלְּאוּ.

וּכְבָר נִזְכַּר בְּאַחַת מִן הַמָּסוֹרוֹת בְּשֵׁם הַטּוֹבִים, שֶׁנֹּחַ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָשֵׁן בְּאַחַד הַיָּמִים, וּשְׁנֵי בָנָיו שֵׁם וְחָם יוֹשְׁבִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וּבָאָה רוּחַ וְהֵרִימָה בְגָדָיו וְנִתְגַּלְּתָה עֶרְוָתוֹ. הִבִּיט אֵלָיו חָם וְצָחַק וְלֹא כִסָּהוּ, קָם שֵׁם וְכִסָּהוּ, הֵקִיץ אֲבִיהֶם מִשְּׁנָתוֹ, וְיָדַע מַה שֶּׁאֵרַע מֵאֵת שְׁנֵי בָנָיו וּבֵרֵךְ אֶת שֵׁם וְקִלֵּל אֶת חָם⁵. וְנַעֲשׂוּ פְנֵי שֵׁם לְבָנִים, וְיָצְאוּ הַנְּבִיאִים וְהַכַּלִיפִים הַמְיַשְּׁרִים דֶּרֶךְ וְהַמְּלָכִים מִצֶּאֱצָאָיו. וְהִשְׁחִירוּ פְנֵי חָם, וְיָצָא בוֹרֵחַ אֶל אֶרֶץ כּוּשׁ, וְיָצְאוּ הַכּוּשִׁים מִזַּרְעוֹ. וּכְבָר הִסְכִּימוּ בְּנֵי הָאָדָם בִּדְבַר מִעוּט שִׂכְלָם שֶׁל הַכּוּשִׁים. וּבְמָשָׁל אוֹמֵר הָאוֹמֵר: ‘כֵּיצַד זֶה יִמָּצֵא כּוּשִׁי בַּעַל־שֵׂכֶל?’. אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁבְּהַעֲרָכָה זוֹ דַי, וּכְבָר הִפְרַזְתְּ’. רָמַז לַשְּׁחֹרָה וְקָמָה וְרָמְזָה בְיָדָהּ עַל הַלְּבָנָה וְאָמְרָה: 'כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנֶּאֱמַר בַּקֻּרְאָן שֶׁהוּרַד לִנְבִיא אֱלֹהִים הַשָּׁלוּחַ, דְּבָרָיו יִתְעַלֶּה: ‘וְהַלַּיְלָה בְּכַסּוֹתוֹ וְהַיּוֹם בְּהִתְגַּלּוֹתוֹ’⁶. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה הַלַּיְלָה נִכְבָּד יוֹתֵר לֹא הָיָה אֱלֹהִים נִשְׁבָּע בּוֹ, וְלֹא הָיָה מַקְדִּימוֹ לַיּוֹם, וְכָךְ דַּעְתָּם שֶׁל בַּעֲלֵי הַבִּינָה וְהַמַּחֲשָׁבָה. כְּלוּם לֹא יָדַעַתְּ שֶׁהַשְּׁחוֹר הוּא עֲדִי הַבַּחֲרוּת, וּכְשֶׁהַשֵּׂיבָה יוֹרֶדֶת פּוֹסְקִים הַתַּעֲנוּגוֹת וְקָרְבָה עֵת מוֹת. וְאִלּוּלֵא הָיָה הַיָּקָר מִכֹּל, לֹא הָיָה אֱלֹהִים שָׁת אוֹתוֹ גַּרְעִין הַלֵּב וְהָעַיִן. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֶת הַשְּׁחֹרִים לֹא אֹהַב, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר כָּלְלוּ יַחְדָּו

צֶבַע הַנְּעוּרִים וּבָבַת־הָעַיִן וְתוֹךְ הַלֵּבָב.

וְלֹא בִשְׁגָגָה לִבְנַת לְבָנִים אַנִּיחַ אֶזְנַח,

כִּי אֲנִי מִשֵּׂיבָה וְתַכְרִיכִים בָּרוֹחַ אֶבְרַח.

וְאָמַר שֵׁנִי:

הַשְּׁחֹרִים מִבִּלְתִּי הַלְּבָנִים, הֵם

לְאַהֲבָה רִאשׁוֹנִים וּזְכוּת יֶתֶר לָהֶם.

הַשְּׁחֹרִים אֹדֶם שְׂפָתַיִם גּוֹנָם,

וְהַלְּבָנִים בְּצֶבַע הַצָּרַעַת הִנָּם.

וְאָמַר אַחֵר:

שְׁחֹרָה אַךְ לְבָנִים מַעֲשֶׂיהָ, הָיְתָה

כָעַיִן אֲשֶׁר לְהָאִיר סְגֻלָּתָהּ.

אֲנִי, אִם הִשְׁתַּגַּעְתִּי אַל תִּתְפַּלְּאוּ,

שֹׁרֶשׁ הַשִּׁגָּעוֹן בַּמָּרָה הַשְּׁחֹרָה הוּא.

צִבְעִי כְּמוֹ בְּלֵיל אֹפֶל עֲלָטָה,

אִלּוּלֵא הִיא אוֹר יָרֵחַ לֹא אָתָה.

וְעוֹד זֹאת: כְּלוּם יִיטַב דֶּבֶק הָאֲהוּבִים אִם לֹא בַּלַּיְלָה? וַהֲרֵי דַי לְךָ בְּמַעֲלָה זוֹ וְחֶסֶד זֶה. וּמַה הוּא לְמִסְתּוֹר לָאוֹהֲבִים מִן הַמּוֹצִיאִים לַעַז וְהַגִּנּוּי כְּמוֹ שְׁחוֹר הַחֹשֶךְ? וְאֵין הֵם מְפַחֲדִים מִגִּלּוּי סוֹדָם שֶׁנִּמְשַׁל לְלִבְנַת הַבֹּקֶר. הֲרֵי לַחֹשֶךְ כַּמָּה מַעֲלוֹת הָרְאוּיוֹת לְצַיְּנָן. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֲבַקְּרָם וּשְׁחוֹר הַלַּיִל לְמָגֵן לִי

וִיעַדְּנֵנִי, אַךְ לְבֶן הַבֹּקֶר יִתְגָּרֶה בִּי.

וְאָמַר שֵׁנִי:

וְכַמָּה לֵילֹות בִּלָּה הָאָהוּב מְשַׁעַשְׁעֵנִי, בַּלּוֹת,

וְיִהְיוּ לָנוּ לְמִסְתּוֹר מֵאֲפֵלָתוֹ קְוֻצּוֹת

וְכַאֲשֶׁר הוֹפִיעַ אוֹר הַבֹּקֶר פַּחַד בִּי עוֹרֵר,

וְאָמַר לוֹ: אַמְגּוּשִׁים עוֹבְדֵי־אֵשׁ יְשַׁקְּרוּ שַׁקֵּר.

וְאָמַר אַחֵר:

וַיְבַקְּרֵנִי בִּכְסוּת לַיִל מִסְתַּתֵּר,

מֵחִישׁ צְעָדָיו מִפַּחַד וּמֵהִזָּהֵר.

וָאָקוּם פּוֹרֶשֶׂת לֶחְיִי עַל דַּרְכּוֹ לְפָנָיו

בְּהַכְנֵעַ, וְשׁוּלַי בְּעִקְּבוֹתַי אֶסְחַב.

וְאוֹר יָרֵחַ בְּרֵאשִׁיתוֹ, סוֹדֵנוּ כִּמְעַט יְגַל,

כְּגֶזֶר צִפֹּרֶן מֵעַל הַצִּפֹּרֶן נֻטַּל.

וַיְהִי אֲשֶׁר הָיָה מֵאֲשֶׁר לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ, חֲשֹׁב אַךְ טוֹב וְאַל תִּשְׁאַל עַל עִנְיָנֵנוּ.

וְאַחֵר אָמַר:

לֹא אֹהַב אֶת הַנָּפוּחַ בְּשָׂרוֹ רֻטְפַּשׁ

וְאוּלָם אֹהַב אֶת הַשָּׁחֹר הַזָּרִיז, בְּשָׂרוֹ כָּחַשׁ. כִּי אֲנִי אִישׁ אֶרְכַּב עַל סְיָח דַּק הַגֵּו

בְּיוֹם מֵרוֹץ־סוּסִים, עֵת זוּלָתִי עַל פִּיל רוֹכֵב.

וְאַחֵר אָמַר:

עֵת לַיְלָה הָאָהוּב בִּקְּרַנִי,

וָאֲחַבְּקֶנּוּ וְחִבְּקַנִי.

אַחַר לַנּוּ וְהִנֵּה כְבָר

עָלָה שַׁחַר וּמָהַר.

אֶשְׁאַל אֱלֹהִים אֱלֹהַי,

יָשׁוּב יְקַבֵּץ קִבּוּצַי.

וְאֶת הַלַּיְלָה לָנוּ יַאֲרִיךְ,

כָּל עוֹד בְּרֵעוּת שְׁכַב אַמְשִׁיךְ.

וְאִלּוּ הָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה מַה שֶּׁבַּשָּׁחֹר מִן הַשֶּׁבַח, אָרְכוּ הַבֵּאוּרִים. וְאוּלָם מַה שֶּׁהוּא מְעַט וּמַסְפִּיק טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רַב וְאֵינוֹ דַי, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָךְ הַלְּבָנָה, הֲרֵי צֶבַע הַצָּרַעַת וְהַחַבּוּרָה צִבְעֵךְ גּוֹרֵם לְצַעַר. וּכְבָר נִזְכַּר בַּמָּסֹרֶת שֶׁהַקֹּר הַמַּקְפִּיא בְּגֵיהִנֹּם, עֹנֶשֹ לַמְגֻנִּים. וּמִמַּעֲלוֹת הַשָּׁחֹר הוּא זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הַדְּיוֹ שֶׁכּוֹתְבִים בָּהּ אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים. וְאִלּוּלֵא שְׁחוֹר הַמֹּר וְהָעִנְבָּר לֹא הָיָה הַבֹּשֶׂם מוּבָל שַׁי לַמְּלָכִים וְלֹא הָיָה לוֹ זֵכֶר. וְכַמָּה תְהִלּוֹת לַשָּׁחֹר. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

כְּלוּם לֹא תִרְאֶה כִּי הַמֹּר רַב הַמְּחִיר,

וּבַאֲדַרְכְּמוֹן מִטְעָן לִבְנַת גִּיר,

וְכִי לִבְנַת־הָעַיִן⁷ אֶת הָאִישׁ תַּכְעִיר,

אַךְ שְׁחוֹר הָעַיִן אֶת חִצָּיו יִיר?

אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁמִּדָּה זוֹ יֶשׁ בָּהּ מִן הַמַּסְפִּיק’. יָשְׁבָה. רָמַז לַשְּׁמֵנָה וְקָמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַתֵּימָנִי אֲדוֹן הַשְּׁפָחוֹת רָמַז לַשְּׁמֵנָה וְקָמָה. רָמְזָה בְיָדָה לָרָזָה וְחָשְׂפָה אֶת פִּרְקֵי יָדָהּ. לָבְשָׁה כֻּתֹּנֶת דַּקָּה וְאָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁבְּרָאַנִי וְיִפָּה צוּרָתִי, וְעָשַׂנִי שְׁמֵנָה וְהֵיטִיב שָׁמְנִי, וְהִשְׁוַנִי לְעַנְפֵי עֵץ רַעֲנַנִּים, וְהוֹסִיף עַל יָפְיִי וְנוֹיִי, וְלוֹ הַתְּהִלָּה עַל מַה שֶּׁבִּכְּרַנִי וְכִבְּדַנִי בְּמַה שֶּׁהִזְכִּיר בְּסִפְרוֹ הַיָּקָר וְאָמַר יִתְעַלֶּה: 'וְהֵבִיא עֵגֶל שָׁמֵן⁸ וְשָׂמַנִי כַּגַּן הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ שְׁזִיפִים וְרִמּוֹנִים, וַהֲרֵי בְּנֵי הַכְּרַכִּים מִתְאַוִּים לָעוֹפוֹת הַשְּׁמֵנִים וְאוֹכְלִים מֵהֶם, וְאֵינָם אוֹהֲבִים עוֹף רָזֶה, וּבְנֵי־אָדָם מִתְאַוִּים לְבָשָׂר שָׁמֵן, וְכַמָּה לִי מִן הַתְּהִלּוֹת. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִפָּרֵד מֵאֲהוּבָתְךָ, כִּי הָרוֹכְבִים קָמִים לְמַסָּעָם,

וּכְלוּם תּוּכַל לְהִפָּרֵד אַתָּה בֶּן־אָדָם?

הָיְתָה הֲלִיכָתָהּ בְּבֵית שְׁכֶנְתָּהּ,

הֲלִיכַת הַשְּׁמֵנָה לֹא בְחִפָּזוֹן וְלֹא לְאִטָּהּ.

וְלֹא רָאִיתִי אָדָם עוֹמֵד עַל הַקַּצָּב, שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בָּשָׂר שָׁמֵן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָךְ הָרָזָה, הֲרֵי שׁוֹקַיִךְ כְּשׁוֹקֵי הַצִּפּוֹר וּכְשַׁפּוּד הַתַּנּוּר וְאַתְּ קֶרֶשׁ הַצָּלוּב וּבְשַׂר הֶעָלוּב וְאֵין בָּךְ דָּבָר אֲשֶׁר יְשַׂמַּח אֶת הַלֵּב וִיעוֹרֵר, וְלֹא חֵן שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֶת הַמְשׁוֹרֵר:

יִשְׁמְרֵנִי הָאֵל מֵאֲשֶׁר אוֹתִי יָכֹף

לִשְׁכַּב עַל יָצוּעַ כְּחֶבֶל וּמָשׁוֹף

לְכָל אֵבֶר לָהּ קֶרֶן יִתָּקַע בִּי

בִּשְׁנָתִי, וְעִם שַׁחַר עָיֵף גֵּוִי.

אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁבְּמִדָּה זוֹ יַסְפִּיק’. יָשְׁבָה. רָמַז לָרָזָה, וְקָמָה כְּאִלּוּ הִיא עֲנַף עֲרָבָה אוֹ קְנֵה בַּמְבּוּק, אוֹ סְעִיף עֵץ הַבֹּשֶׂם, וְאָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאַנִי וְשָׁת אֶת הַחִבּוּר אִתִּי תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, וְהִשְׁוַנִי לְעָנָף אֲשֶׁר יִטּוּ אֵלָיו הַלְּבָבוֹת. וּכְשֶׁאֲנִי קָמָה, אֲנִי קָמָה קַלָּה, וּכְשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּחֵן. וַאֲנִי קַלָּת הָרוּחַ בִּשְׁעַת הִשְׁתַּעְשְׁעוּת. שְׁלֵוַת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁעַת מְנוּחָה, וְלֹא רָאִיתִי אָדָם שֶׁתֵּאֵר אֶת אֲהוּבוֹ וְאָמַר: ‘חֲבִיבִי כְּמִדַּת הַפִּיל’ וְלֹא ‘כָּהָר הָרָחָב וְהָאָרֹךְ’ וְאוּלָם ‘חֲבִיבִי דַּק הַגִּזְרָה וּתְמִיר הַקּוֹמָה’. מִקְצָת מִן הָאֹכֶל מַסְפִּיק לִי וּמְעַט מִן הַמַּיִם יַרְוֵנִי. שַׂחֲקִי קַל וְשַׁעֲשׁוּעִי נָאֶה, וַאֲנִי זְרִיזָה יוֹתֵר מִן הַצִּפּוֹר וְקַלַּת תְּנוּעָה יוֹתֵר מִן הַזַּרְזִיר, וְקִרְבָתִי שְׁאִיפַת הַחוֹשֵׁק וְתַעֲנוּג הַמְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי נְאַת הַגִּזְרָה, יְפַת הַחִנּוּךְ כְּאִלּוּ הָיִיתִי עָנָף אוֹ קְנֵה בַּמְבּוּק אוֹ סְעִיף עֵץ בֹּשֶׂם, וְאֵין בַּיֹּפִי מָשְׁלִי, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלַי הָאוֹמֵר:

אֶת גִּזְרָתֵךְ לְקָנֶה דִמִּיתִי,

וּדְמוּתֵך מְנַת גּוֹרָלִי שִׁוִּיתִי.

אֵלֵךְ וְאָבוֹא אַחֲרַיִךְ, אֶבָּהֵל,

אֲפַחֵד עָלַיִךְ מִפְּנֵי מְרַגֵּל.

וְלַדּוֹמֶה לִי יַעֲרֹג הָאוֹהֵב וִיאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו הַחוֹשֵׁק, וַהֲרֵי אַתְּ שְׁמֵנַת־הַגּוּף, וַאֲפִלּוּ אַתְּ אוֹכֶלֶת אָכְלוֹ שֶׁל פִּיל לֹא יַשְׂבִּיעֵךְ כָּלִיל, לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעַט. וְהַמְבַלֶּה עִמָּךְ לַיְלָה, יִיעַף בְּלִי קֵץ, וְלֹא יִמְצָא לִמְנוּחָתוֹ אִתַּךְ⁹ דֶּרֶךְ. מַה הוּא מִן הַנָּאֶה בְּעָבְיֵךְ, וּמַה מִּן הַחֵן וְרַחֲבַת הַלֵּב בְּגַסּוּתֵךְ? וְאֵין מַתְאִים לַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן אֶלָּא שְׁחִיטָה בִּלְבָד. וְאֵין בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַגּוֹרֵם לִתְהִלָּה. אִם יִתְבַּדַח עִמָּךְ אָדָם, אַתְּ כּוֹעֶסֶת, וְאִם יִשְׁתַּעֲשַׁע אִתָּךְ, תִּצְטַעֲרִי, וּכְשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת תִּנְשְׁמִי בִכְבֵדוּת, וּכְשֶׁאַתְּ אוֹכֶלֶת לֹא תִשְׂבְּעִי, וּכְבֵדָה אַתְּ מִן הָהָר וּכְעוּרָה מִן הַמְטֹרָף וּמִן הַמְּאֵרָה. אֵין לָךְ תְּנוּעָה, וְאֵין בָּךְ בְּרָכָה וְאֵין לָךְ עִנְיָן, אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִישַׁן. וּכְאִלּוּ הָיִית נֹאד נָפוּחַ אוֹ פִיל מָשְׁחַת הַצּוּרָה. וְזֶהוּ תַּכְלִית הָעַצְלוּת וְדֻגְמַת הַטֵּרוּף. וּבְסַךְ הַכֹּל אֵין בָּךְ דָּבָר הָרָאוּי לִתְהִלָּה. וּכְבָר אָמַר עָלַיִךְ הַמְשׁוֹרֵר.

כְּבֵדָה, לְנֹאד וְהוּא מְנֻפָּח דּוֹמָה,

וִירֵיכוֹתֶיהָ כַּעֲרֵמוֹת הַר, נֶעְרְמוּ עֲרֵמָה.

בְּהִתְהַלְּכָהּ בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב וַתִּצְעַד,

מִכָּבְדָהּ גַּם הַמִּזְרָח יִרְעַד.

אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי שֶׁנִּמְלְאָה הַסְּאָה’, וְיָשְׁבָה. רָמַז לַצְּהֻבָּה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהִלְּלָה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ, וּבֵרְכָה אֶת בְּחִיר יְצוּרָיו לְפָנָיו, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם¹⁰. אַחַר־כָּךְ רָמְזָה בְיָדָה אֶל הַחוּמָה וְאָמְרָה:

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה הַצְהֻבָּה קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהִלְּלָה אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ רָמְזָה בְיָדָה עַל הַחוּמָה וְאָמְרָה לָהּ: 'אֲנִי הִיא הַמְסֻמָּן בַּקֻּרְאָן, וְתֵאֵר צִבְעִי הָרַחֲמָן, וְהִפְלָה אוֹתוֹ עַל כָּל הַצְּבָעִים בְּאָמְרוֹ בְּסִפְרוֹ הַגָּלוּי: ‘צְהֻבָּה צְהֻבָּה מְאֹד, מְשַׂמַּחַת רוֹאֶיהָ’¹¹, הֲרֵי צִבְעִי פָּסוּק מְפֹרָשׁ, וְיָפְיִי תַכְלִית וְחִנִּי אַחֲרִית, שֶׁכֵּן צִבְעִי צֶבַע הַדִּינָר וְגוֹן הַכּוֹכָבִים וְהַלְּבָנוֹת, וְצֶבַע הַתַּפּוּחַ. וּמַרְאִי מַרְאֵה הַנָּאִים וְצֶבַע הַכַּרְכֹּם, מְשַׂגְשֵׂג עַל כָּל הַגּוֹנִים. וּמַרְאִי מֻפְלָא וְצִבְעִי נִפְלָא וַאֲנִי עֲנֻגַּת הַגּוּף, יִקְרַת הַמְּחִיר. וּכְבָר צָפַנְתִּי בִי כָּל סְגֻלָּה יָפָה, וְצִבְעִי בֵּין כָּל הַבְּרִיּוֹת יָקָר כַּזָּהָב, כַּפָּז. וְכַמָּה לִי מִן הַסְּגֻלּוֹת הַמְצֻיָּנוֹת. וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לָהּ חִוָּרוֹן צָהֹב, כְּצֶבַע הַשֶּׁמֶשׁ מַרְנִין,

וְיָפֶה לְמַרְאֶה כְּמוֹ הַדִּינָרִין.

לֹא יְחַקֶּה הַכַּרְכֹּם גַּם מִקְצָת זָהֳרוֹ,

לֹא, כִּי עַל יָרֵחַ נַעֲלָה תָאֳרוֹ.

וּלְבַסּוֹף אֶפְתַּח בִּגְנוּתֵךְ, חוּמַת הַצֶּבַע, שֶׁכֵּן אַתְּ גּוֹנוֹ שֶׁל הַכּוֹי, תִּסְלַדְנָה לְמַרְאֵךְ הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֶׁיִּהְיֶה מִצִּבְעֵךְ בְּמַשֶּׁהוּ, יְגַנּוּהוּ, וְאִם בְּמַאֲכָל יִהְיֶה, מְסֻמָּם הוּא, וְצִבְעֵךְ צֶבַע הַזְּבוּבִים, וּבוֹ כֵּעוּר הַכְּלָבִים וְהוּא מַבְעִית בֵּין הַצְּבָעִים, וּמִסִּימָנֵי הָאֲבֵלִים. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר זָהָב חוּם וְלֹא עַל פְּנִינָה וְלֹא עַל אֶבֶן יְקָרָה. וּכְשֶׁאַתְּ נִכְנֶסֶת לִצְרָכִים יִשְׁתַּנֶּה צִבְעֵךְ, וּכְשֶׁאַתְּ יְרֵאָה תּוֹסִיפִי כֵּעוּר עַל כֵּעוּרֵךְ. וְאֵין אַתְּ שְׁחֹרָה שֶׁתְּהִי נִכֶּרֶת בָּזֶה, וְאֵין אַתְּ לְבָנָה, שֶׁיְתָאֲרוּ אוֹתָךְ בּוֹ, וְאֵין לָךְ כְּלוּם מִן הַסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלַיִךְ הַמְשׁוֹרֵר:

צֶבַע הָאָבָק לָהּ, אוֹתָהּ יְכַס

כֶּעָפָר בְּרַגְלֵי שָׁלִיחַ־רָץ נִרְמַס.

וְלֹא אַבִּיט אֵלֶיהָ, עֵינִי בָהּ בְּהַעִיפִי,

מִבְּלִי יִרְבֶּה בָהּ צַעֲרִי וְזַעְפִּי.

אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁכְּבָר נִמְלְאָה הַסְּאָה’. וְיָשְׁבָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחוּמָה, וְהָיְתָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְגִזְרָה וְחִטּוּב הָאֲבָרִים וְזֹהַר וּשְׁלֵמוּת. לָהּ גֵּו עָדִין וְשֵׂעָר שָׁחֹר. מְמֻצַּעַת הַקּוֹמָה וּוְרֻדַּת הַלְּחָיַיִם, בַּעֲלַת עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, וְלֶחִי מָלֵא וְחָלָק. וּפָנִים נָאוֹת וְלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וּמָתְנַיִם רָזוֹת וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת, אָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאַנִי לֹא שְׁמֵנָה מְגֻנָּה וְלֹא רָזָה צְנוּמָה וְלֹא לְבָנָה כָּצָּרַעַת וְלֹא צְהֻבָּה כְּחֹולֵה הַמָּרָה וְלֹא שְׁחֹרָה בְּגוֹן הָאָבָק, אֶלָּא שָׁת צִבְעִי אָהוּב לְבַעֲלֵי בִינָה. וְכָל הַמְשׁוֹרְרִים מְשַׁבְּחִים אֶת הַחוּם בְּכָל לָשׁוֹן וְיִתְּנוּ יִתְרוֹן לְגוֹנָיו עַל כָּל הַגּוֹנִים, שֶׁכֵּן חוּם הַגָּוֶן סְגֻלָּה מְשֻׁבַּחַת. וְיִישַׁר כֹּחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:

וּבַחוּמוֹת סְגֻלָּה, לוּ עִנְיָנָן יָדַעְתָּ,

עֵינְךָ בִּלְבָנוֹת וַאֲדֻמּוֹת לֹא נָתַתָּ.

נָאָה שִׂיחָתָן וּמַבָּטָן עֲגָבִים,

תְּלַמֵּדְנָה הָארוּת¹² קְסָמִים וּכְשָׁפִים.

וְאָמַר שֵׁנִי:

מִי לִי יִתֵּן חוּם עַל יְצֻרָיו יְסֻפָּר,

חוּם יְפֵה־גֵו כְּרֹמַח קְנֵה־סַמְהָר¹³.

שְׁלֵווֹת, כֵּהוֹת עַפְעַפָּיו, רִתְמַת־שֵׂעָר מֶשִׁי לוֹ,

בְּלֵב אוֹהֲבוֹ הַנִּלְאֶה לָעַד מְקוֹמוֹ.

וְאָמַר אַחֵר:

בְּנַפְשִׁי נִשְׁבַּעְתִּי, הַחוּם תְּנַצֵּחַ

נְקֻדָּה מִצִּבְעוֹ, יִתְחַרֶה עִם הַיָּרֵחַ.

וְאִלּוּ דָבַק בּוֹ מִן הַלֹּבֶן שֶׁמֶץ־מָה,

כִּי אָז הוּמַר יָפְיוֹ וַיְהִי לִכְלִמָּה.

לֹא מִיֵּינוֹ אָדֹם הִשְׁתַּכַּרְתִּי, וְאוּלָם

קְוֻצּוֹתָיו עָזְבוּ שִׁכּוֹרִים כָּל הָאָדָם.

קִנְּאוּ הַסְּגֻלּוֹת זוֹ בְזוֹ עֲדֵי הִתְאַוּוּ

כָּל הַסְּגֻלּוֹת, לוּ שְׂעַר־לֶחְיוֹ יִהְיוּ.

וּמַה שֶּׁאָמַר עוֹד:

לָמָּה לֹא אֵט אֶל שְׂעַר לֶחִי נִרְאָה

בַּחוּם, דָּמָה לַחֲנִית הַכֵּהָה,

בְּעוֹד הוּא אַבְקַת שׁוֹשַׁן־מַיִם, לוֹ יִתֵּן

כָּל מְשׁוֹרֵר כַּפַּת־תָּמָר, כָּל חֵן?

אֶת כָּל הָאוֹהֲבִים מִתְהוֹלְלִים אֶרְאֶה,

בִּגְלַל נְקֻדַּת חֵן תַּחַת אִישׁוֹן שְׁחֹרָה תִגָּלֶה.

הַיְחָרְפוּנִי מְחָרְפִים כִּי סָכָל אֲנִי,

בִּגְלַל זֶה כֻּלּוֹ נְקֻדַּת חֵן? – עִזְבוּנִי.

וַהֲרֵי מַרְאִי נָאֶה וְגִזְרָתִי חֲטוּבָה וְצִבְעִי כְּמֵהִים אֵלָיו הַמְּלָכִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַכֹּל, עָשִׁיר וְקַבְּצָן. וַאֲנִי נְעִימָה וְקַלָּה וְנָאָה וַחֲנוּנָה, עֲדִינַת הַגֵּו יִקְרַת הַמְּחִיר. וּכְבָר הָיִיתִי שְׁלֵמָה בִּיפִי הַתֹּאַר וְהַנִּמּוּס וְהַמְּלִיצָה, וַהֲרֵי חִיצוֹנִיּוּתִי נָאָה וּלְשׁוֹנִי נִמְלָצָה וְשִׂיחָתִי קַלָּה וּשְׂחוֹקִי חָנוּן. וְאוּלָם אַתְּ הֲרֵי דֹומַה אַתְּ לְחֶלְמִית בָּאבּ אַללּוּק¹⁴ צְהֻבָּה וְכֻלָּהּ כָּרִישׁ. אוֹי לָךְ, אֵפוֹא, קְדֵרַת הַטַּבָּחִים וַחֲלֻדַּת הַנְּחֹשֶׁת וּפְנֵי הַיַּנְשׁוּף וּמַאֲכַל הַזַּקּוּם¹⁵, הֲרֵי אֵין לָךְ מִן הַיֹּפִי כְּלוּם, וְעַל דּוֹמָה לָךְ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

עָלֶיהָ חִוָּרוֹן מִבְּלִי חֹלִי הוֹלֵךְ וָרָב;

לָזֹאת יֵצַר¹⁶ לְחָזִי וְרֹאשִׁי עָלַי יִכְאַב.

אִם לֹא אָשִׁיב אֶל לִבִּי אוֹתָהּ אֲבַזֶּה,

אֲנַשֵּׁק פַּרְצוּפָהּ, וָהִיא, אֶת שִׁנַּי תַּכְהֶה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁדַּי הוּא בְּמִדָּה זוֹ’. אַחַר־כָּךְ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה הַשִּׁפְחָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁדַּי הוּא בְּמִדָּה זוֹ’. אַחַר־כָּךְ הִשְׁלִים בֵּינֵיהֶן וְהִלְבִּישׁ אוֹתָן בִּגְדֵי פְאֵר סִינִיִּים, וּפִזֵּר לָהֶן הַיְקָרוֹת לָעֶרֶךְ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם. וְלֹא רָאִיתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּשׁוּם מָקוֹם וּבְשׁוּם זְמַן, יָפוֹת יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת".

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְמַאֲמוּן סִפּוּר זֶה מִפִּי מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מְקוֹמָן שֶׁל נְעָרוֹת אֵלּוּ וְאֶת אֲדוֹנָן? וּכְלוּם אֶפְשָׁר לְךָ לִקְנוֹתָן לָנוּ מִבַּעֲלֵיהֶן?”. אָמַר לוֹ מֻחַמָּד: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲדוֹנָן לָהוּט בְּאַהֲבָתָן וְאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְהִפָּרֵד מֵהֶן”. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “קַח אִתְּךָ לַאֲדוֹנָן מְחִיר כָּל נַעֲרָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְיַעֲלֶה סְכוּם אֵלֶּה מְחִיר שֶׁל שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינָר. שִׂים אוֹתָם עַל בְּנֵי לִוְיָתְךָ וּפְנֵה וָלֵךְ לְבֵיתוֹ וּקְנֵה אוֹתָן מִמֶּנּוּ”. נָטַל מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי מִמֶּנּוּ עֵרֶךְ כֶּסֶף זֶה, וּפָנָה וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁל הַנְּעָרוֹת, הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָן מִמֶּנּוּ בִּסְכוּם זֶה. וִתֵּר וּמְכָרָן, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּשְׁלָחָן אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַנְּעָרוֹת אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, סִדֵּר לָהֶן מְקוֹם מוֹשָׁב נָאֶה וְהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ אִתָּן, וְהָיוּ מְשַׁעַשְׁעוֹת אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּא מִיָּפְיָן וְחִנָּן וַחֲלִיפֹות צִבְעֵיהֶן וִיפִי דִבְרֵיהֶן. וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֲדוֹנֵיהֶן הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּסָרָן, לֹא יָכֹל לְהַאֲרִיךְ־רוּחוֹ עַל פֵּרוּדָן, שָׁלַח מִכְתָּב אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מְתַנֶּה לְפָנָיו מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ לַנְּעָרוֹת מִן הָאַהֲבָה הָעַזָּה, וְתָכְנוֹ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

גָּזַל מִמֶּנִּי שֵׁשׁ יָפוֹת נְעִימֹות,

וּלְשֵׁשׁ הַיָּפוֹת אֶשְׁלַח שְׁלוֹמוֹת.

הֵן שָׁמְעִי וּרְאוֹתִי וְחַיַּי

וּמַשְׁקִי וּמַאֲכָלִי וְשַׁעֲשׁוּעַי.

דָּבְקִי בְּיָפְיָן לֹא אֶשְׁכַּח,

אַחֲרֵיהֶן נֹעַם שְׁנָתִי הָלַךְ.

אוֹי לְאֹרֶךְ אַנְחָתִי וּבִכְיִי,

מִי יִתֵּן וּבָאָדָם לֹא נוֹצַרְתִּי אָנֹכִי.

עֵינַיִם, עַפְעַפַּיִם קִשְּׁטוּ אוֹתָן

כְּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת יָרוּ בִי חִצָּן.

כְּשֶׁבָּא הַמִּכְתָּב לְיַד הַכַּלִיף אַלְמַאֲמוּן, הִלְבִּישׁ אֶת הַנְּעָרוֹת מַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים וְנָתַן לָהֶן שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וּשְׁלָחָן אֶל בַּעֲלֵיהֶן. הִגִּיעוּ אֵלָיו וְשָׂמַח בָּהֶן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִן הַמָּמוֹן. וְשָׁהָה אִתָּן בַּנְּעִימוֹת שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִּׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַד מְאֹד, וְהִטְרִידוּהוּ הִרְהוּרִים קָשִׁים. קָם וְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲגַפֵּי אַרְמוֹנוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתָא שֶׁעָלָיו וִילוֹן. הֵרִים אֶת הַוִּילוֹן וְרָאָה בְּרֹאשׁ הַתָּא מִטָּה, וְעַל אוֹתָהּ מִטָּה מַשֶּׁהוּ שָׁחֹר, כְּאִלּוּ הוּא אָדָם יָשֵׁן, וְלִימִינוֹ נֵר דּוֹנַג וְלִשְׂמֹאלוֹ נֵר. וַעֲדַיִן הוּא מִסְתַכֵּל לָזֹאת וְתָמֵהַּ עָלָיו, וְהִנֵּה קַנְקַן מָלֵא יַיִן מֻבְחָר וְהַכּוֹס עָלָיו. כְּשֶׁרָאָה זֹאת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, תָּמַהּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “כְּלוּם תְּהֵא חֶבְרָה זוֹ לְשָׁחֹר מֵעֵין זֶה?” קָרַב לַמִּטָּה, וְרָאָה שֶׁמַַּה שֶּׁעָלֶיהָ נַעֲרָה יְשֵׁנָה, וְהָיְתָה עֲטוּפָה בְּשֶׁפַע שְׂעָרָהּ. גִּלָּה אֶת פָּנֶיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ דּוֹמָה לְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. מִלֵּא הַכַּלִיף אֶת הַכּוֹס מִן הַיַּיִן וְשָׁתָה אוֹתוֹ לִכְבוֹד וֶרֶד לֶחְיָהּ, וְנָטְתָה נַפְשׁוֹ אֵלֶיהָ וְנִשֵּׁק סִימָן שֶׁהָיָה בְּפָנֶיהָ. הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:

“הוֹי נֶאֱמַן אֱלֹהִים, מַה זֶּה הַדָּבָר?”

אָמַר לְעֻמָּתָהּ:

"אוֹרֵחַ עַל שְׁכוּנְכֶם עָבַר עָבוֹר

לְמַעַן תְּאָרְחוּהוּ עַד הַבֹּקֶר אוֹר".

אָמְרָה:

“עֵינִי וְאָזְנִי תְבָרֵךְ אֵת אֲשֶׁר אֵלֵינוּ סָר”.

הִגִּישָׁה אֶת הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ יַחַד. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְתִקְּנָה מֵיתָרָיו, וּפָרְטָה עָלָיו עֶשְׂרִים וְאַחַת נְעִימוֹת וְחָזְרָה אֶל הָאֹפֶן הָרִאשׁוֹן וְהִנְעִימָה זְמִירֹות וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לְשׁוֹן אַהֲבָה בְּתוֹךְ נִשְׁמָתִי לָךְ יַבִּיעַ,

כִּי אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֵב, לָךְ יַשְׁמִיעַ.

וְעַל חֳלִי כִּי רָב יַגִּיד עֵד לִי קָם,

וְלֵב פָּצוּעַ מִפֵּרוּדֵךְ יַהֲלֹם, נִפְעָם. וְעַד מָה אַעֲלִים אַהֲבָה אֲשֶׁר תַּמְסֵנִי,

וְצַעֲרִי הוֹלֵךְ וָרָב, וְדֶמַע תַּזִּיל עֵינִי.

לֹא יָדַעְתִּי לִפְנֵי אַהֲבָתֵךְ מָה אַהֲבָה, כְּלוּם.

וְאוּלָם אֲשֶׁר חָרַץ אֱלֹהִים עַל הַבְּרִיאָה, יָקוּם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה: “עֲשׁוּקָה אֲנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה אָמְרָה: “עֲשׁוּקָה אֲנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “לָמָּה זֶּה? וּמִי הוּא שֶׁעֲשָׁקָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בִּנְךָ קָנָה אוֹתִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּבִקֵּשׁ לָתֵת אוֹתִי לְךָ. שָׁלְחָה לוֹ בַּת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ¹ אֶת הַמְּחִיר, וְצִוְּתָה עָלָיו שֶׁיַּסְתִּירֵנִי מִפָּנֶיךָ בְּתָא זֶה”. אָמַר לָהּ: “שַׁאֲלִי מֵאִתִּי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי”. אָמְרָה לוֹ: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה לֵיל מָחָר אֶצְלִי”. אָמַר לָהּ: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. עָזַב אוֹתָהּ וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, פָּנָה וּבָא אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וְשָׁלַח אֶל אַבּוּ נֻוָאס, וְלֹא מְצָאוּהוּ. שָׁלַח אֶת שׁוֹמֵר־הַסַּף לִשְׁאֹל עָלָיו, וְרָאָה אוֹתוֹ מֻחְזָק כְּעֵרָבוֹן בְּאַחַד בָּתֵּי הַמַּרְזֵחַ בִּגְלַל אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם עַל אַחַד הַצְּעִירִים שֶׁטֶּרֶם צָמַח זְקָנוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף לְמַצָּבוֹ. סִפֵּר לוֹ עִנְיָנוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם צָעִיר וְיָפֶה שֶׁהוֹצִיא עָלָיו אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. אָמַר לוֹ: “הַרְאֵנִי אוֹתוֹ, וְאִם רָאוּי הוּא לְכָךְ מָחוּל לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן וְתִרְאֶה אוֹתוֹ עַכְשָׁו”. וַעֲדַיִן הֵם בַּשִּׂיחָה כְּשֶׁהַצָּעִיר קָרַב וּבָא. נִכְנַס עֲלֵיהֶם וְעָלָיו בֶּגֶד לָבָן וּמִתַּחַת לוֹ בֶּגֶד אָדֹם וּמִתַּחְתָּיו בֶּגֶד שָׁחֹר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־נֻוָאס עָלוּ אַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִגְלָה בִּלְבוּש־לָבָן הִגָּלוֹת,

בְּעֵינַיִם וְעַפְעַפַּיִם כְּמֵהוֹת כָּלוֹת.

אָמַרְתִּי: "עָבַרְתָּ וְשָׁלוֹם לֹא נָתַתָּ נָתוֹן,

בְּעוֹד אֲנִי בְּשָׁלוֹם מִמְּךָ אֶשְׂבַּע רָצוֹן?

יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הֶעֱטָה לֶחְיְךָ וֶרֶד, לָבֵשׁ.

וְיִצֹּר בְּאֵין מַעֲצוֹר כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ".

אָמַר: "חֲדַל מֵהִתְוַכֵּחַ כִּי אֱלֹהַי אָדוֹן,

נִפְלָא בְּאוּמָנוּת מִבְּלִי כָּל גֵּרָעוֹן.

כִּי בִגְדִי כְפָנַי כְּגוֹרָלִי, לִי נִתָּן,

לָבָן בְּלָבָן הוּא, בְּתוֹךְ לָבָן".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַצָּעִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, קָרַע אֶת הַבֶּגֶד הַלָּבָן מֵעַל הַבֶּגֶד הָאָדֹם. כְּשֶׁרָאָהוּ אַבּוּ־נֻוָאס נִתְרַבְּתָה הִתְפַּלְּאוּתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעַ בִּלְבוּשׁ כַּלָּנִית לִי אוֹיֵב,

הַמְכַנֶּה אֶת עַצְמוֹ אוֹהֵב.

וָאֹמַר מִתְפַּלֵּא: אַתָּה אַגַּן סַהַר,

וּבָאתָ בְמַרְאֶה זֶה נִפְלָא וּמוּזָר.

הָאֹדֶם² לְחָיֶיךָ זֶה אוֹתְךָ הֶעֱטָה,

אִם בְּדַם־הַלֵּב אוֹתוֹ צִבַּעְתָּ?

וַיֹּאמַר: הַשֶּׁמֶשׁ לִי לְבוּשׁ זֶה נָתַן,

מִדִּמְדּוּמֵי־הַשְּׁקִיעָה זֶה לֹא מִזְּמָן.

וַהֲרֵי בִּגְדִי וְהַיַּיִן וְלֶחְיִי,

פֶּלֶא בְּפֶלֶא בְּתוֹךְ פֶּלֶא פִלְאִי.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ־נֻוָאס אֶת שִׁירוֹ פָּשַׁט הַצָּעִיר אֶת הַבֶּגֶד הָאָדֹם וְנִשְׁאַר בַּבֶּגֶד הַשָּׁחֹר. כְּשֶׁרָאָהוּ אַבּוּ־נֻוָאס הִרְבָּה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּכִסּוּפִים וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעַ בִּלְבוּשׁ שָחֹר, נִגְלָה

בְּתוֹךְ אֲפֵלָה לִבְנֵי־אָדָם הִתְגַּלָּה.

אָמַרְתִּי לוֹ: עָבַרְתָּ וְשָׁלוֹם לֹא נָתַתָּ לִי,

וַתְּשַׂמַּח לֵב מְקַנְּאִים וְאוֹיְבִים לְאֵידִי.

בִּגְדְךָ כְּשַׂעַרְךָ³ כְּמַזָּלִי הָיוּ,

שָׁחֹר בְּשָׁחֹר בְּתוֹךְ שָׁחֹר הוּא.

כְּשֶׁרָאָה זֹאת שׁוֹמֵר־הַסַּף, יָדַע אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל אַבּוּ־נֻוָאס וְעֹז חִשְׁקוֹ, וְחָזַר אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. צִוָּה הַכַּלִיף לְהָבִיא אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר־הַסַּף לִטְּלָם וְלַחֲזֹר בָּהֶם אֶל אַבּוּ נֻוָאס וּלְסַלְּקָם בַּעֲדוֹ וּלְפַטְּרוֹ מִן הָעֲרֵבוּת. חָזַר בָּהֶם שׁוֹמֵר־הַסַּף וּפִטְּרוֹ, וּפָנָה עִמּוֹ וְהוֹלִיכוֹ אֶל הַכַּלִיף. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: "שָׂא בְאָזְנַי שִׁיר שֶׁיְּהֵא בוֹ: “הוֹי נֶאֱמַן הָאֱלֹהִים, מָה הָעִנְיָן הַזֶּה?”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־נֻוָאס אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַךְ לֵילִי בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה וּפֻרְעָנִיּוֹת,

וְגֵוִי תָשַׁשׁ וְרַבּוּ הָרַעְיוֹנוֹת.

וָאָקוּם פַּעַם אֶתְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם מְגוּרַי,

וּפַעַם בְּתוֹךְ תָּאֵי חֲדָרַי.

וַתִּרְאֶינָה עֵינַי דְּמוּת שְׁחוֹר שָׁחֲרָה,

וְהִיא לְבָנָה הִתְכַּסְּתָה בִשְׂעָרָהּ.

אַךְ אַגַּן סַהַר מָלֵא קוֹרֵן הוּא

כִּקְנֵה עֲרָבָה, בֹּשֶת־פָּנִים מַעֲטֵהוּ.

וָאֵשְׁתְּ הַכּוֹס אֶגְמַע מִיָּדָהּ,

וָאֶגַּשׁ וָאֶשַּׁק הָאוֹת עַל לֶחְיָהּ,

וַתִּתְעוֹרֵר וְהִיא מִתְעַלְּפָה,

כְּעָנָף בְּעֵת מָטָר נִכְפְּפָה.

אַחַר קָמָה אֵלַי וַתֹּאמַר: “נֶאֱמָן עִם אֵל וּמָה הַדָּבָר?”. וְאָמַר: “אוֹרֵחַ דּוֹפֵק עַל שְׁכוּנְכֶם מְצַפֶּה לְמִקְלָט עַד שַׁחַר אִתְּכֶם”. וַתַּעַן וַתֹּאמַר: “בְּשִׂמְחָה אֲדוֹנִי, אֲכַבֵּד אוֹרֵחַ בְּאָזְנִי וְעֵינִי”.

אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיִיתָ נִמְצָא אִתָּנוּ”. תְּפָסוֹ הַכַּלִיף בְּיָדוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַבּוּ־נֻוָאס, וְהָיְתָה עָלֶיהָ חֲלִיפַת בְּגָדִים תְּכֻלָּה וְצָעִיף תָּכֹל, רָבְתְה הִתְפַּלְּאוּתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַנָּאוָה צְעִיף תְּכֵלֶת לָהּ:

פָּנַיִךְ אֲחַלֶּה עָלַי לְחֶמְלָה.

כִּי הָאוֹהֵב בְּהִתְעַמֵּר בּוֹ אֲהוּבוֹ,

אַנְחוֹת כָּל תְּשׁוּקָה תִּסָּעַרְנָה בוֹ,

חֵי חִנֵּךְ לֹבֶן יְיַפֶּנּוּ,

הֲלֹא תִסְפְּדִי לְלֵב, חֵשֶׁק יִשְׂרְפֶנּוּ.

חוּסִי עָלָיו וּבָאַהֲבָה סַיְּעִי,

וְדִבְרֵי אֱוִיל בּוֹ יְדַבֵּר אַל תִּשְׁמְעִי.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ־נֻוָאס אֶת שִׁירוֹ, הִגִּישָׁה הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּשְׁקֶה לַכַּלִיף. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, אֶת הָעוּד, בְּיָדָהּ וְהִנְעִימָה זֶמֶר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַאִם עִם זוּלָתִי בְּאַהֲבָתְךָ בְּצֶדֶק תִּנְהַג,

וְאוֹתִי תַעֲשֹׁק וְתַרְחִיק, וְאַחֵר עָלֶיךָ יִתְעַנָּג?

וְאִלּוּ הָיָה לָאוֹהֲבִים שׁוֹפֵט, תְּבַעְתִּיכֶם לְפָנָיו.

אוּלַי הוּא בְּצֶדֶק יִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטָיו.

וְאִם תִּמְנְעוּנִי מֵעֲבֹר עַל דַּלְתְּכֶם,

הִנֵּה מֵרָחוֹק אֶקְרָא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.

צִוָּה הַכַּלִיף לְהַרְבּוֹת בִּשְׁתִיָּה לְאַבּוּ־נֻוָאס עַד שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיט לוֹ גָבִיעַ, שָׁתָה מִמֶּנּוּ גְמִיעָה וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ בְיָדוֹ. צִוָּה אוֹתָהּ הַכַּלִיף שֶׁתִּטֹּל הַגָּבִיעַ מִיָּדוֹ וְתַחְבִּיאוֹ. נָטְלָה אֶת הַגָּבִיעַ מִיָּדוֹ וְהֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ תַּחַת בִּגְדָהּ. שָׁלַף הַכַּלִיף אֶת חַרְבּוֹ בְּיָדוֹ וְעָמַד לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אַבּוּ־נֻוָאס וְדִרְבֵּן אוֹתוֹ בַחֶרֶב. הִתְעוֹרֵר וּמָצָא אֶת הַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיַד הַכַּלִיף וּפָג הַשִּׁכָּרוֹן מֵרֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “שָׂא נָא בְאָזְנַי שִׁיר וְסַפֵּר לִי בוֹ עַל דְּבַר גְּבִיעֲךָ, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשְׁךָ”. נָשָׂא קוֹלוֹ וְאָמַר:

מַעֲשִׂיָּתִי בַּמַּעֲשִׂיּוֹת הָרַבָּה

הָיְתָה הַצְּבִיָּה לְגַנָּבָה.

כּוֹס יֵינִי גָנָבָה,

בְּעוֹד לְגִימָה לִי בָהּ.

הִסְתִּירַתּוּ בְמָקוֹם

לִי מַחֲנָק יִגְרֹם.

אַךְ בִּשְׁמָהּ לֹא אֲכַנָּהּ,

כִּי לַכַּלִיף הִנָּה.

אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים, מִנַּיִן יָדַעְתָּ זֶה, וְאוּלָם כְּבָר קִבַּלְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר וְאֶלֶף דִּינָר, וְנִפַטר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא:

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד רַבּוּ עָלָיו הַחוֹבוֹת, וְנַעֲשָׂה מַצָּבוֹ דָחוּק. עָזַב אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְיָצָא נָע וָנָד, אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ עַד שֶׁקָּרָב וּבָא אַחֲרֵי זְמַן לִמְדִינָה, שֶׁחוֹמוֹתֶיהָ גְבוֹהוֹת וּבִנְיָנֶיהָ עֲצוּמִים. נִכְנַס אֵלֶיהָ, כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב עָלוּב וּמְדֻכְדָךְ, וְחָזַק רַעֲבוֹנוֹ וְהוֹגִיעָה אוֹתוֹ הַנְּסִיעָה. עָבַר בְּאַחַד רְחוֹבוֹתֶיהָ וְרָאָה חֲבוּרָה מִן הַחֲשׁוּבִים הוֹלְכִים לְדַרְכָּם. הָלַךְ עִמָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְקוֹם מְגוּרִים, דּוֹמֶה לִמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם שֶׁל מְלָכִים, וְנִכְנַס עִמָּם. לֹא פָסְקוּ נִכְנָסִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַסּוֹף אֶל אָדָם יוֹשֵׁב בַּמְכֻבָּד שֶׁבַּמָּקוֹם, צוּרָתוֹ חֲשׁוּבָה וְהַדְרָתוֹ כַּבִּירָה, וּמִסָּבִיב לוֹ נְעָרִים וּמְשָׁרְתִים, כְּאִלּוּ הוּא מִבְּנֵי הַמִּשְׁנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם קָם לִקְרָאתָם וְהוֹשִׁיבָם בְּכָבוֹד. נִדְהַם הָאִישׁ הַנִּזְכָּר מִמַּה שֶּׁרָאָה וְנִפְתַּע.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנִּדְהַם הָאִישׁ הַנִּזְכָּר מִמַּה שֶּׁרָאָה וְנִפְתַּע מִיפִי הַבִּנְיָן וְהָעֲבָדִים וּבְנֵי־הַבַּיִת. נִרְתַּע לְאָחוֹר כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ, וְהָיָה מֵצַר, מְפַחֵד עַל נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיָּשַׁב בְּמָקוֹם יְחִידִי, רָחוֹק מִן הָאֲנָשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ אָדָם. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, קָרַב אֵלָיו אָדָם וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה כְּלָבִים מִכַּלְבֵי הַצַּיִד, וַעֲלֵיהֶם צִבְעוֹנִין שֶׁל מֶשִׁי וּקְטִיפָה, וּבְצַוְּארוֹתֵיהֶם רְבִידִים שֶׁל זָהָב בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף, וְקָשַׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּמָקוֹם מְיֻחָד לוֹ. אַחַר־כָּךְ נֶעְלַם וְחָזַר וְהֵבִיא לְכָל כֶּלֶב צַלַּחַת שֶׁל זָהָב מְלֵאָה אֹכֶל מִן הַמַּאֲכָלִים הַמְשֻׁבָּחִים, וְהִנִּיחַ לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם צַלַּחְתּוֹ לְחוּד, וַעֲזָבָם. הָיָה אָדָם זֶה מִסְתַּכֵּל אֶל הָאֹכֶל מֵעָצְמַת רַעֲבוֹנוֹ, וּמְבַקֵּשׁ לָגֶשֶׁת אֶל כֶּלֶב מֵהֶם וְלֶאֱכֹל עִמּוֹ. וְאוּלָם הַפַּחַד מִפָּנָיו עִכְּבָהוּ. הִבִּיט אֵלָיו אַחַד הַכְּלָבִים, וְהִשְׁרָה עָלָיו אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה רוּחַ לְהָבִין מַצָּבוֹ. נָסוֹג לְאָחוֹר מִן הַצַּלַּחַת וְרָמַז לוֹ. נִגַּשׁ וְאָכַל דֵּי סִפּוּקוֹ וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת. רָמַז לוֹ הַכֶּלֶב שֶׁיִּטֹּל אֶת הַצַּלַּחַת עִם מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הַמַּאֲכָל, לְעַצְמוֹ, וְהֵטִיל אוֹתָהּ אֵלָיו בְּיָדוֹ. נְטָלָהּ וְיָצָא מִן הֶחָצֵר וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא בָא אַחֲרָיו אָדָם. נָסַע לִמְדִינָה אַחֶרֶת וּמָכַר אֶת הַצַּלַּחַת וְנָטַל מְחִירָהּ בִּסְחוֹרָה וּפָנָה וְחָזַר לְעִירוֹ. מָכַר מַה שֶּׁעִמּוֹ וְסִלֵּק כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַחוֹבוֹת, וְהָיְתָה פַרְנָסָתוֹ בְּשֶׁפַע וְנִמְצָא בְעֹשֶר עָצוּם וּבְרָכָה בַכֹּל. נִשְׁאַר עוֹמֵד בְּעִירוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לִמְדִינַת בַּעַל־הַצַּלַּחַת וְנוֹשֵׂא לוֹ מַתָּנָה נָאָה הָרְאוּיָה לוֹ, וּמְשַׁלֵּם לוֹ מְחִיר הַצַּלַּחַת אֲשֶׁר אָצַל לִי אוֹתָהּ בְּחַסְדּוֹ כֶּלֶב מִכְּלָבָיו”. לָקַח מַתָּנָה הָרְאוּיָה לוֹ וְנָטַל עִמּוֹ מְחִיר הַצַּלַּחַת וְנָסַע. לֹא פָסַק מִנְּסֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ מְדִינָה. נִכְנַס אֵלֶיהָ וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ. הָלַךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עַד שֶׁקָרַב לִמְקוֹמוֹ, וְלֹא רָאָה אֶלָּא חֳרָבוֹת הֲרוּסוֹת וְעוֹרְבִים צוֹרְחִים וַחֲצֵרוֹת שׁוֹמֵמוֹת וּמְסִבּוֹת שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ וּמַצָּב שֶׁשֻּׁנָּה לְרָעָה. נִזְדַּעְזְעוּ מִזֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִתְרוֹקְנוּ מִמַּכְמוֹנֵיהֶן הַזָּוִיּוֹת,

כְּהִתְרוֹקֵן מִדַּעַת וְיִרְאַת־אֵל הַלְּבָבוֹת.

נִשְׁתַּנָּה הָעֵמֶק וָעֳפָרָיו אֵינָם,

אוֹתָם הַצְּבָאִים וְלֹא הַגִּבְעָה, הַגִּבְעָה שָׁם.

וְאָמַר שֵׁנִי:

גֵּרַתְנִי דְּמוּת סֻעְדָא לְפָנֵי קָמָה בַּשַּׁחַר, עֵת חֲבֵרַי יְשֵׁנִים בַּשְּׁמָמָה. וְכַאֲשֶׁר הִתְעוֹרַרְתִּי לַדְּמוּת עָבְרָה, הִתְעוֹרֵר, רָאִיתִי מִדְבַּר הָאֲוֵיר, וְרָחוֹק מְקוֹם אֲשַׁחֵר, אֲבַקֵּר.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם חֳרָבוֹת הֲרוּסוֹת אֵלּוּ, וְרָאָה מַה שֶּׁעָשׂוּ שָׁם יְדֵי־הַזְּמַן, גָּלוּי, וְלֹא מָצָא אַחֲרֵי כָּל הַפְּאֵר אֶלָּא שְׂרִידֵי חֳרָבוֹת, לֹא הָיָה זָקוּק עוֹד לְהִתְחַקּוֹת עַל הַדָּבָר. פָּנָה וְרָאָה אָדָם מִסְכֵּן בְּמַצָּב אֲשֶׁר יִצְמַרְמֵר הָעוֹר לְמַרְאֵהוּ וְהַמְעוֹרֵר רַחֲמִים גַּם בְּצוּר חַלָּמִישׁ. אָמַר לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי מֶה עָשׂוּ הַגּוֹרָל וְהַזְּמַן בְּבַעַל מָקוֹם זֶה? וְהֵיכָן יְרֵחָיו הַבְּהִירִים וְכוֹכָבָיו הַמַּזְהִירִים, וּמַה סִּבַּת הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לְבִנְיָנוֹ, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בוֹ זוּלַת קִירֹותָיו?”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי הוּא מִסְכֵּן זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֵהוּ, וְהוּא נֶאֱנָח עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְאוּלָם כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּדִבְרֵי הַשָּׁלִיחַ מוּסָר לַאֲשֶׁר יִקַּח מוּסָר וְהַזְהָרָה לַאֲשֶׁר יֵלֵךְ נְכוֹחָה, כְּשֶׁאָמַר יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם: ‘שָׂם לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְחֹק שֶׁלֹּא יָרִים דָּבָר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה מִבְּלִי אֲשֶׁר יַנִּיחוֹ?’ וּשְׁאֵלָתְךָ מָה הַסִּבָּה לָעִנְיָן הַזֶּה, הֲרֵי אֵין פֶּלֶא בְּתַהְפּוּכוֹת הַזְּמָן. אֲנִי בַּעַל מָקוֹם זֶה, שֶׁכּוֹנְנוֹ וְרָכַשׁ אוֹתוֹ וּבְנָאוֹ, וּבַעַל יְרֵחָיו הַבְּהִירִים וּמַצָּבָיו הַמְפֹאָרִים וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה שֶׁלּוֹ הַמַּזְהִירִים, וְנַעֲרוֹתָיו הַהֲדוּרוֹת. וְאוּלָם הַזְּמַן נָטָה וְהֶעֱבִיר אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַהוֹן, וְהֵבִיא לִידֵי מַצָּב זֶה כַּיּוֹם, וְהִדְהִים אוֹתִי בַּמְאֹרָעוֹת שֶׁהָיוּ אוֹרְבִים בְּקִרְבּוֹ. וְאוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁלִּשְׁאֵלָתְךָ יֵשׁ סִבָּה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מַה הִיא, וְהַנַּח אֶת הַתְּמִיהָה”. סִפֵּר לוֹ הָאִישׁ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, כְּשֶׁהוּא כּוֹאֵב וְנֶחֱנָק, וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ מַתָּנָה שֶׁהַנְּפָשׁוֹת כְּמֵהוֹת לָהּ וּמְחִיר צַלַּחְתְּךָ שֶׁל זָהָב שֶׁלָּקַחְתִּי, שֶׁכֵּן הָיְתָה זוֹ הַסִּבָּה לְעָשְׁרִי אַחֲרֵי הָעֹנִי וּלְבִנְיַן מִשְׁכָּנִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵם, וּלְהָסִיר מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי מִן הַדְּאָגָה וְהַמְּצוּקָה”. נִעְנַע הָאִישׁ בְּרֹאשׁוֹ וּבָכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְלוֹנֵן וְאָמַר: “הוֹי פְּלוֹנִי, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁמְּשֻׁגָּע אַתָּה, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַשֵּׂכֶל. כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיִּנְהַג בְּךָ נְדִיבוּת כֶּלֶב מִכְּלָבֵינוּ בְּצַלַּחַת שֶׁל זָהָב וְאֶחֱזֹר אֲנִי בוֹ? וַהֲרֵי חֲזִירָתִי מִזֶּה שֶׁנָּהַג בּוֹ כַּלְבִּי מִן הַנְּדִיבוּת יִהְיֶה מִן הַמַּתְמִיהַּ. וְאִלּוּ גַם הָיִיתִי בַּקָּשָׁה שֶׁבַּדְּאָגוֹת וּבַמַּאֲבָק, לֹא יָבֹא לְיָדִי מֵאִתְּךָ מַשֶּׁהוּ גַּם הַשָּׁוֶה צִפֹּרֶן. לֵךְ אֵפוֹא מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ בִּבְרִיאוּת וְשָׁלוֹם”. נָשַׁק הָאִישׁ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְהָלַךְ חוֹזֵר וּמְתַנֶּה תְהִלָּתוֹ. וּבִשְׁעַת פְּרִידָתוֹ וְהִפָּרְדוֹ מֵעָלָיו, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְהַכְּלָבִים יַחַד עַד תֹּם,

אָכֵן עַל הָאֲנָשִׁים וְעַל הַכְּלָבִים שָׁלוֹם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִנְמֵל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה מוֹשֵׁל וּשְׁמוֹ חֻסָאם אַלדִּין. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כֵּס־שִׁלְטוֹנוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, קָרַב וּבָא אֵלָיו גּוּנְדַאי וְאָמַר לוֹ: “דַּע אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זוֹ בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְיָרַדְתִּי לְאַכְסַנְיָה פְּלוֹנִית וְיָשַׁנְתִּי בָהּ עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי אַמְתַּחְתִּי פְרוּמָה וְנִגְנַב מִתּוֹכָהּ כִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף דִּינָר”. לֹא גָמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁשָּׁלַח הַמּוֹשֵׁל וְהֵבִיא אֶת שָׂרֵי־הַצָּבָא וְצִוָּם לְהָבִיא אֶת כָּל מִי שֶׁבָּאַכְסַנְיָה, וְצִוָּה לְחָבְשָׁם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, צִוָּה לְהָבִיא מַכְשִׁירֵי־הָעֹנֶשׁ, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֲנָשִׁים אֵלֶּה בִּפְנֵי הַגּוּנְדַאי בַּעַל הַמָּמוֹן, וּבִקֵּשׁ לְהַעֲנִישָׁם. וְהִנֵּה קָרַב אָדָם וּבָא וּפָרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבִּקֵּשׁ הַמּוֹשֵׁל לְהַעֲנִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים, וְהִנֵּה קָרַב אָדָם וּבָא וּפָרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל והַגּוּנְדַאי וְאָמַר: “הַנָּסִיךְ, פַּטֵּר אֲנָשִׁים אֵלֶּה כֻּלָּם, שֶׁעֲשׁוּקִים הֵם, וַאֲנִי הוּא שֶׁלָּקַחְתִּי מָמוֹנוֹ שֶׁל גּוּנְדַאי זֶה, וַהֲרֵי כָאן הַכִּיס שֶׁלְּקַחְתִּיו מֵאַמְתַּחְתּוֹ”. הוֹצִיאוֹ מִשַּׁרְווּל בִּגְדוֹ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל וְהַגּוּנְדַאי. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לַגּוּנְדַאי: “טֹל מָמוֹנְךָ וְקַבְּלוֹ לְיָדְךָ, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לָךְ עוֹד טְעָנוֹת עַל הָאֲנָשִׁים”. הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים שָׁם מְשַׁבְּחִים אָדָם זֶה וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. אָמַר אוֹתוֹ אָדָם: “הַנָּסִיךְ, אֵין הָרְבוּתָא בָּזֶה שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ בְעַצְמִי אֶת הַכִּיס, וְאוּלָם הָרְבוּתָא תְהֵא בִּלְקִיחָתִי כִּיס זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה מִגּוּנְדַאי זֶה”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד עָשִׂיתָ בֶּן־חַיִל בְּשָׁעָה שֶׁלְּקַחְתּוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַנָּסִיךְ, הָיִיתִי עוֹמֵד בְּאַלְקָאהִרָה בְּשׁוּק הַחַלְפָנִים, כְּשֶׁרָאִיתִי גּוּנְדָאִי זֶה מַחֲלִיף זָהָב זֶה, וְשָׂם אוֹתוֹ בַכִּיס. הָלַכְתִּי אַחֲרָיו מִסִּמְטָא לְסִמְטָא, וְלֹא מָצָאתִי לִי דֶרֶךְ לִלְקִיחַת מָמוֹן זֶה מִמֶּנּוּ. נָסַעְתִּי וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו מֵעִיר לְעִיר וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִי תַחְבּוּלָה בְּמֶשֶׁךְ הַדֶּרֶךְ, וְלֹא עָלָה בְיָדִי לְקַחְתּוֹ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַכְסַנְיָה זוֹ. חָנִיתִי בִמְקוֹמִי לְצִדּוֹ וְאָרַבְתִּי לוֹ עַד שֶׁיָּשֵׁן וְשָׁמַעְתִּי נַחֲרָתוֹ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו לְאַט לְאַט, וְחָתַכְתִּי אֶת הָאַמְתַּחַת בְּסַכִּין זוֹ, וְלָקַחְתִּי אֶת הַכִּיס כָּזֹאת”. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַכִּיס מִבֵּין יְדֵי הַמּוֹשֵׁל וְאִישׁ־הַצָּבָא, וְנָסוֹג לְאָחוֹר מֵאֲחוֹרֵי הַמּוֹשֵׁל וְהַגּוּנְדַאי, וּבְנֵי־אָדָם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וּבְטוּחִים שֶׁהוּא מַרְאֶה לָהֶם, כֵּיצַד לָקַח אֶת הַכִּיס מִן הָאַמְתַּחַת, וְהִנֵּה רָץ וְהֵטִיל עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בְּרֵכָה. קָרָא הַמּוֹשֵׁל לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר: “תִּפְסוּהוּ וּרְדוּ אַחֲרָיו”. וַעֲדַיִן לֹא הֵסִירוּ בִגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת, עַד שֶׁהָלַךְ בֶּן־הַחַיִל לְדַרְכּוֹ, וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ. וְזֶה מִשּׁוּם שֶׁרְחוֹבוֹת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה כֻּלָּם מְפֻלָּשִׁים זֶה לְתוֹךְ זֶה. חָזְרוּ הָאֲנָשִׁים וְלֹא תָפְסוּ אֶת בֶּן־הַבְּלִיַּעַל. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לַגּוּנְדַאי: “אֵין לְךָ עוֹד טַעֲנָה עַל בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁכֵּן אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת בַּעַל־דִּינְךָ, וְקִבַּלְתָּ אֶת מָמוֹנְךָ לְיָדְךָ וְלֹא שָׁמַרְתָּ עָלָיו”. קָם הַגּוּנְדַאי וּכְבָר אִבֵּד מָעוֹתָיו, וְנִּצְּלוּ בְנֵי־הָאָדָם מִידֵי הַגּוּנְדַאי וְהַמּוֹשֵׁל. וְכָל זֶה בְּחֶסֶד אֱלֹהִים.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁאַלְמַלִּךְּ אַלנָּאצִר¹ הֵבִיא אֶת שְׁלֹשֶת שָׂרֵי־הַגָּלִיל בְּאַחַד הַיָּמִים, אֶת שַׂר־גְּלִיל אַלְקָאהִרָה וְאֶת שַׂר־גְּלִיל בּוּלָאק² וְאֶת שַׂר־גְּלִיל מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה, לְפָנָיו וְאָמַר: רְצוֹנִי שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר לִי אֶת הַמֻּפְלָא מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנוֹ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמַלִךּ אַלנָּאצִר אָמַר לִשְׁלֹשֶת שָׂרֵי הַגָּלִיל: “רְצוֹנִי שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר אֶת הַמֻּפְלָא מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנוֹ”. עָנוּ לוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ וִימַלְאוּ מִצְוָתוֹ.

אָמַר שַׂר־גְּלִיל אַלְקָאהִרָה: “דַּע, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנִי הוּא, שֶׁהָיוּ בְּעִיר זוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עֵדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁהָיוּ מְעִידִים עַל רִיבוֹת־דָּמִים וּפְצָעִים, וְהָיוּ לְהוּטִים אַחֲרֵי אַהֲבַת הַנָּשִׁים וּשְׁתִיַּת הַמַּשְׁקֶה וּמַעֲשִׂים נִפְסָדִים, וְלֹא מָצָאתִי תַחְבּוּלָה לְשַׁלֵּם לָהֶם כִּגְמוּלָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְקָצְרָה יָדִי מִזֶּה. צִוֵּיתִי אֶת בַּעֲלֵי הַמַּרְזֵחַ וְאֶת מוֹכְרֵי הַמַּמְתַּקִּים וְהַפֵּרוֹת וְהַנֵּרוֹת וּמַחֲזִיקֵי הַבָּתִּים, הַמּוּכָנִים לְמַעֲשִׂים נִפְסָדִים, שֶׁיּוֹדִיעוּנִי עַל דְּבַר שְׁנֵי עֵדִים אֵלֶּה, מָתַי הָיוּ בְּמָקוֹם אֵיזֶה שֶׁהוּא, שׁוֹתִים אוֹ עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה זִמָּה, אַחַת הִיא אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד אוֹ נִפְרָדִים. וְאִם קָנוּ מֵהֶם אוֹ קָנָה מֵהֶם אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַדְּבָרִים הַמְזֻמָּנִים לִשְׁתִיָּה, וְלֹא יַעְלִימוּ מִמֶּנִּי. אָמְרוּ לִי: ‘שָׁמַעְנוּ וּפְקֻדָּתְךָ נְמַלֵּא’. קָרָה בְּאַחַד הַיָּמִים, שֶׁבָּא לְפָנַי אָדָם בַּלַּיְלָה וְאָמַר: ‘אֲדוֹנֵנוּ, דַּע שֶׁשְּׁנֵי עֵדִים אֵלֶּה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּסִמְטָא פְּלוֹנִית, וְהֵם עֲסוּקִים בְְּמַעֲשִׂים מְגֻנִּים מְאֹד’. קַמְתִּי וְהִתְחַפַּשְׂתִּי אֲנִי וְנַעֲרִי וְהָלַכְתִּי עֲלֵיהֶם יְחִידִי, מִבְּלִי שֶׁהָיָה אֶחָד עִמִּי מִלְּבַד נַעֲרִי, וְלֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁעָמַדְתִּי עַל הַשַּׁעַר וְדָפַקְתִּי. קָמָה אֵלַי נַעֲרָה וּפָתְחָה לִי אֶת הַדֶּלֶת וְאָמְרָה: ‘מִי אַתָּה?’. נִכְנַסְתִּי וְלֹא הֵשַׁבְתִּי לָהּ תְּשׁוּבָה, רָאִיתִי אֶת שְׁנֵי הָעֵדִים וְאֶת בַּעַל־הַבַּיִת יוֹשְׁבִים וְאֶצְלָם נָשִׁים פְּרוּצוֹת, וּמִן הַמַּשְׁקֶה מַשֶּׁהוּ רַב. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי קָמוּ לִקְרָאתִי וְכִבְּדוּנִי וְהוֹשִׁיבוּנִי בַּמָּקוֹם שֶׁבְּרֹאשׁ וְאָמְרוּ: ‘בָּרוּךְ הַבָּא, אוֹרֵחַ יָקָר וְרֵעֶה נָאֶה’, וְקִבְּלוּ אֶת פָּנַי מִבְּלִי לְפַחֵד מִפָּנַי וּמִבְּלִי רְתֵת. אַחַר־כָּךְ קָם בַּעַל־הַבַּיִת מֵאֶצְלֵנוּ וְנֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְעִמּוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְלוּם, וְאָמְרוּ: ‘דַּע אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל, שֶׁאַתָּה יָכוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְגַלּוֹת קְלוֹנֵנוּ בָרַבִּים, וּבְיָדְךָ לְיַסְּרֵנוּ. וְאוּלָם לֹא תַגִּיעַ אֵלֶיךָ מִזֶּה אֶלָּא יְגִיעָה. הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה הִיא אֵפוֹא, שֶׁתִּקַּח סְכוּם זֶה וּתְחַפֶּה עָלֵינוּ, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מְכֻנֶּה הַמַּסְתִּיר, וְאוֹהֵב מֵעֲבָדָיו אֶת אֵלֶּה הַמַּסְתִּירִים, וּלְךָ שָׂכָר וּגְמוּל לָעוֹלָם הַבָּא’. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘טֹל זָהָב זֶה מֵהֶם וְחַפֵּה עֲלֵיהֶם פַּעַם זוֹ, וְאִם תּוּכַל לָהֶם פַּעַם שְׁנִיָּה תִּקֹּם מֵהֶם’. חָמַדְתִּי אֶת הַבֶּצַע וּלְקַחְתִּיו מֵהֶם וַעֲזַבְתִּים וְנִפְטַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא הִרְגִּישׁ בִּי אָדָם. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְּדָבָר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּכְבָר בָּא אֵלַי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקַָּאצִ’י וְאָמַר: ‘הַמּוֹשֵׁל, הִתְכַּבֵּד וְדַבֵּר אֶל הַקָּאצִ’י שֶׁהוּא מַזְמִין אוֹתְךָ’. קַמְתִּי עִמּוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל הַקָּאצִ’י, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת זֶה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלָיו, רָאִיתִי אֶת שְׁנֵי הָעֵדִים וְאֶת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן לִי אֶת שְׁלֹש מֵאוֹת הַדִּינָר, יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ. קָם בַּעַל־הַבַּיִת וְתָבַע מִמֶּנִּי שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר, וְלֹא הָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת אֶלָּא לְכַחֵשׁ. הוֹצִיא כְּתָב כָּתוּב, וְהֵעִידוּ עָלָיו שְׁנֵי הָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים בִּדְבַר שְׁלֹש מֵאוֹת הַדִּינָרים, וְנִתְאַשֵּׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַקָּאצִ’י בְּעֵדוּתָם שֶׁל שְׁנֵי הָעֵדִים, וְצִוָּה עָלַי לְשַׁלֵּם סְכוּם זֶה. וְלֹא יָצָאתִי מֵאֶצְלָם עַד שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּי שְׁלֹש מֵאוֹת הַדִּינָר. כָּעַסְתִּי כַּעַס גָּדוֹל וְאִחַלְתִּי לָהֶם כָּל רָע, וְהִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁלֹּא הֶעֱנַשְׁתִּים וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי, כְּשֶׁאֲנִי בְּתַכְלִית הַבּוּשָׁה. וְזֶה הוּא הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר בְּמַה שֶׁאֵרַע לִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנִי”.

קָם שַׂר־גְּלִיל בּוּלָאק וְאָמַר: "וְאוּלָם אָנִי, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הֲרֵי הַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שִׁלְטוֹנִי, הוּא זֶה שֶׁהִשְּׁתָּרְגוּ עָלוּ עָלַי חוֹבוֹתַי עַד שְׁלֹש מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר, וְהֵצִיק לִי הַדָּבָר וּמָכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵאַחֲרַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִלְּפָנַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי, וְאָסַפְתִּי מֵאָה אֶלֶף דִּינָר וְלֹא יוֹתֵר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר גְּלִיל בּוּלָאק אָמַר: מָכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵאַחֲרַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִלְּפָנַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי, וְאָסַפְתִּי מֵאָה אֶלֶף דִּינָר וְלֹא יוֹתֵר, וְנִשְׁאַרְתִּי בִּמְבוּכָה עֲצוּמָה. וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה, דָּפַק דּוֹפֵק עַל הַשַּׁעַר. אָמַרְתִּי לְאַחַד הַנְּעָרִים: ‘רְאֵה מִי בַשַּׁעַר’ יָצָא וְחָזַר אֵלַי כְּשֶׁפָּנָיו חִוְרִים וְצִבְעוֹ נִשְׁתַּנָּה וְעַצְמוֹתָיו רוֹחֲפוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַה הוּא שֶׁהִדְהִים אוֹתְךָ?’ אָמַר לִי: 'בַּשַּׁעַר אָדָם עָרֹם לְמֶחֱצָה, וְעָלָיו בֶּגֶד מֵעוֹר, וְעִמּוֹ חֶרֶב וּבַחֲגוֹרָתוֹ סַכִּין וְאִתּוֹ חֲבוּרָה כִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וְהוּא מְבַקֶּשְׁךָ. תָּפַסְתִּי חֶרֶב בְּיָדִי וְיָצָאתִי לִרְאוֹת, מִי אֵלֶּה, וּמְצָאתִים כְּפִי שֶׁאָמַר הַנַּעַר. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘מָה עִנְיַנְכֶם?’ אָמְרוּ לִי: ‘לִסְטִים אֲנַחְנוּ וְשָׁלַלְנוּ הַלַּיְלָה שָׁלָל רַב, וְהֶעֱמַדְנוּ אוֹתוֹ לִפְקֻדָּתְךָ שֶׁתֵּעָזֵר בּוֹ מִן הָעִנְיָן שֶׁאַתָּה מֻדְאָג בִּגְלָלוֹ, וּתְסַלֵּק בּוֹ אֶת הַחוֹב שֶׁעָלֶיךָ’. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘וְהֵיכָן הַשָּׁלָל?’. הֵבִיאוּ לְפָנַי תֵּבָה גְדוֹלָה מְלֵאָה כֵּלִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ שָׂמַחְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֲסַלֵּק אֶת הַחוֹב שֶׁעָלַי מִזֶּה, וְיִשָּׁאֵר לִי עֹדֶף מִשְׁנֵה עֶרֶך הַחוֹב’. לְקַחְתִּיהָ וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: ‘אֵין זֶה מִן הַנִּימוּס שֶׁאַנִּיחֵם לָלֶכֶת בְּלִי כְלוּם’. לָקַחְתִּי אֶת מְאַת אֶלֶף הַדִּינָר שֶׁהָיוּ אֶצְלִי וּמְסַרְתִּים לָהֶם וְהִלַּלְתִּי אֶת פָּעֳלָם. נָטְלוּ אֶת הַדִּינָרִים וְהָלְכוּ בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה לְדַרְכָּם, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אוֹדוֹתָם אָדָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר רָאִיתִי בַתֵּבָה נְחֹשֶת מְצֻפָּה זָהָב וּבְדִיל הַשָּׁוָה כֻּלָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלַי שֶׁאָבְדוּ הַדִּינָרִים שֶׁהָיוּ עִמִּי. וְהוֹסַפְתִּי צַעַר עַל צַעֲרִי. וְזֶהוּ הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִּזְמַן שִׁלְטוֹנִי".

קָם שַׂר־גְּלִיל מִצְרַיִם הַקְּדוּמָה וְאָמַר: "אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה הַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִּזְמַן שִׁלְטוֹנִי, הוּא שֶׁתָּלִיתִי עֲשָׂרָה לִסְטִים, וְשַׂמְתִּי כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל עֵץ לְבַדּוֹ, וְצִוִּיתִי אֶת הַשּׁוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּם וְלֹא יִתְּנוּ לִבְנֵי־אָדָם לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם. לְמָּחֳרָתוֹ בָּאתִי לִרְאוֹתָם, וְרָאִיתִי שְׁנַיִם תְּלוּיִים עַל עֵץ אֶחָד. אָמַרְתִּי לַשּׁוֹמְרִים: ‘מִי עָשָׂה זֹאת, וְהֵיכָן הָעֵץ שֶׁהָיָה עָלָיו הַתָּלוּי הַשֵּׁנִי?’ כִּחְשׁוּ בַדָּבָר, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַכּוֹתָם. אָמְרוּ לִי: ‘דַּע הַנָּסִיךְ, שֶׁנִּרְדַּמְנוּ אֶמֶשׁ, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְנוּ, מָצָאנוּ תָּלוּי אֶחָד שֶׁנִּגְנַב הוּא וְהָעֵץ שֶׁהָיָה עָלָיו, וּפָחַדְנוּ מִפָּנֶיךָ, וְהִנֵּה אִכָּר נוֹסֵעַ, קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ, וְעִמּוֹ חֲמוֹר. תָּפַסְנוּ אוֹתוֹ וְתָלִינוּ אוֹתוֹ בִּמְקוֹם זֶה שֶׁנִּגְנַב, עַל עֵץ זֶה’ תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ‘וּמֶה הָיָה עִם הָאִכָּר?’. אָמְרוּ לִי: ‘הָיְתָה עִמּוֹ אַמְתַּחַת עַל הַחֲמוֹר’. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘וּמֶה הָיָה בְתוֹכָהּ?’ אָמְרוּ לִי: ‘אֵין אָנוּ יוֹדְעִים’. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘הַגִּישׁוּ אוֹתָהּ אֵלָי’. הֱבִיאוּהָ לְפָנַי, וְצִוֵּיתִי לְפָתְחָהּ, וְהִנֵּה בָהּ אָדָם הָרוּג מְנֻתָּח לִנְתָחָיו. כְּשֶׁרְאִיתִיו הִשְׁתָּאֵיתִי עַל כָּךְ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הָיְתָה סִבַּת תְּלִיָּתוֹ שֶׁל אִכָּר זֶה אֶלָּא חֵטְא הֲרִיגָתוֹ הָרוּג זֶה, וְאֵין אֱלֹהִים עוֹשֵׁק בְּנֵי־אָדָם’¹.

וּמִמָּה שֶּׁיְּסֻפַּר:

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם מִן הַחַלְפָנִים הָיָה עִמּוֹ כִּיס מָלֵא זָהָב. עָבַר עַל פְּנֵי לִסְטִים. אָמַר אֶחָד מִן הַמְמֻלָּחִים הָאֵלֶּה: “אֲנִי, יַעֲלֶה בְיָדִי לָקַחַת כִּיס זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה?”. אָמַר לָהֶם: “הַמְתִּינוּ”. הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתָיו לְבֵיתוֹ. נִכְנַס הַחַלְפָן וְהֵטִיל אֶת הַכִּיס עַל הַמַּדָּף. וְהָיָה זָקוּק לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, שֶׁעָשָׂה לוֹ חֹקֶן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. נִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְאָמַר לַנַּעֲרָה: “הָבִי לִי קַנְקָן מַיִם”. נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַקַּנְקַן וְהָלְכָה אֵלָיו לְבֵית־הַכִּסֵּא¹ וְעָזְבָה אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה. נִכְנַס הַלִּסְטִים וְנָטַל הַכִּיס וְהָלַךְ אֶל חֲבֵרָיו וְהֹודִיעָם מַה שֶּׁקָּרָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַלִּסְטִים נָטַל אֶת הַכִּיס וְהָלַךְ אֶל חֲבֵרָיו וְהֹודִיעָם מַה שֶּׁקָּרָה עִם הַחַלְפָן וְהַנַּעֲרָה. אָמְרוּ לוֹ: “אָכֵן מַה שֶּׁעָשִׂיתָ מַעֲשֵׂה זְרִיזוּת הוּא, וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם הֲרֵי בְּשָׁעָה זוֹ יֵצֵא הָאִישׁ מִבֵּית־הַכִּסֵּא וְלֹא יִמְצָא אֶת הַכִּיס וְיַכֶּה אֶת הַנַּעֲרָה וְיַעַנְשֶׁנָּה עֹנֶשׁ דְּאָבָה, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ לֹא עָשִׂיתָ דָבָר שֶׁיֵּשׁ לְשַׁבֵּחַ אוֹתְךָ עָלָיו. אִם אָמְנָם בֶּן־חַיִל אַתָּה, הַצֵּל אֶת הַנַּעֲרָה מִן הַמַּכּוֹת וְהָעִנּוּי”. אָמַר לָהֶם: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מַצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת הַכִּיס”. חָזַר לְבֵית הַחַלְפָן וּמְצָאוֹ מְיַסֵּר אֶת הַנַּעֲרָה בִּגְלַל הַכִּיס. דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ. אָמַר לוֹ: “מִי זֶה” אָמַר לוֹ: “אֲנִי נַעֲרוֹ שֶׁל שְׁכֵנְךָ בַּשּׁוּק”. יָצָא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי מְשַׁגֵּר לְךָ שָׁלוֹם, וְאוֹמֵר: שֶׁדַּעְתְּךָ נִטְרְפָה עָלֶיךָ לְגַמְרִי. כֵּיצַד זֶה אַתָּה מַשְׁלִיךְ כִּיס מֵעֵין זֶה עַל דֶּלֶת הַחֲנוּת וְהוֹלֵךְ לְךָ וּמַנִּיחוֹ? וְאִלּוּ הָיָה מוֹצְאוֹ אָדָם זָר, הָיָה נוֹטְלוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְאִלּוּלֵא שֶׁרָאָהוּ אֲדוֹנִי וּשְׁמָרוֹ, אָבַד לְךָ”. הוֹצִיא אֶת הַכִּיס וְהֶרְאָהוּ לוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַחַלְפָן, אָמַר: “כִּיסִי הוּא בְּעֵינוֹ”, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִטְּלוֹ הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹתְנוֹ לְךָ עַד שֶׁאַתָּה כוֹתֵב פִּתְקָה לַאֲדוֹנִי, שֶׁקִּבַּלְתָּ מִמֶּנִּי אֶת הַכִּיס לְיָדְךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין לִי, שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת הַכִּיס וְקִבַּלְתּוֹ לְיָדְךָ, עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי פִתְקָה וְתַחְתֹּם עָלֶיהָ בְּחוֹתָמֶךָ”. נִכְנַס הַחַלְפָן לִכְתֹּב לוֹ הַפִּתְקָה, קַבָּלָה עַל הַכִּיס, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ, הָלַךְ לוֹ הַלִּסְטִים עִם הַכִּיס לְדַרְכּוֹ, וְנִפְטְרָה הַנַּעֲרָה מִן הָעֹנֶשׁ.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר:

¹

סִפְּרוּ שֶׁשַּׂר־גְּלִיל קוּץ הָיָה יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁאָדָם יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, שָׁלֵם בְּצוּרָתוֹ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה, וְעִמּוֹ אַרְגָּז שֶׁל מְשָׁרֵת עַל רֹאשׁוֹ. עָמַד עַל הַשַּׁעַר וְאָמַר לְאַחַד נַעֲרֵי הָאֶמִיר: “הִכָּנֵס וְהוֹדַע לָאֶמִיר שֶׁמְּבַקֵּש אֲנִי לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ בְּעִנְיָן שֶׁל סוֹד”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעָהוּ, צִוָּה לְהַכְנִיסוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָהוּ הָאֶמִיר נִכְבָּד בְּמַרְאֵהוּ וְיָפֶה בְּצוּרָתוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְכִבֵּד מוֹשָׁבוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ?” אָמַר לוֹ: “אָדָם אֲנִי מִן הַמְלַסְטְמִים בַּדְּרָכִים וּרְצוֹנִי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלָשׁוּב אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יָדְךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתְּסַיַּע אוֹתִי לְכָךְ, שֶׁאֲנִי תַחַת הַשְׁגָּחָתְךָ וְעֵינֶךָ. וַהֲרֵי עִמִּי תֵּבָה זוֹ שֶׁבָּהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁעֶרְכּוֹ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר, וְאַתָּה זַכַּאי לוֹ קוֹדֵם לַאֲחֵרִים, וְתֶן לוֹ מִמָּמוֹנְךָ הַכָּשֵׁר אֶלֶף דִּינָר בְּהֶתֵּר, שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתָם קֶרֶן וְאֶסְתַּיַּע בָּהֶם בִּתְשׁוּבָתִי, וְלֹא אֶהְיֶה זָקוּק לְאָסוּר, וּשְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. פָּתַח אֶת הַתֵּבָה לְהַרְאוֹת לְשַׂר־הַגָּלִיל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וּמָצָא בָהּ תַּכְשִׁיטִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת וְאַבְנֵי־תַשְׁבֵּץ וּפְנִינִים. הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ הַדָּבָר וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְקָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי כִּיס פְּלוֹנִי”, וְהָיוּ בוּ אֶלֶף דִּינָר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר הַגָּלִיל קָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי כִּיס פְּלוֹנִי” וְהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁהֵבִיא סוֹכֵן הָאוֹצָר אֶת הַכִּיס, נְתָנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם. נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְהוֹדָה לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ בַּאֲפֵל הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, הֵבִיא שַׂר־הַגָּלִיל לְפָנָיו אֶת הַנֶּאֱמָן עַל תַּכְשִׁיטִים. כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו הֶרְאָה לוֹ אוֹתָהּ תֵּבָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים, וּמָצָא אֶת כָּל זֶה בְּדִיל וּנְחֹשֶת, וְרָאָה אֶת הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַתַּשְׁבֵּץ כֻּלָּן זְכוּכִית. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עַל שַׂר־הַגָּלִיל וְשָׁלַח לְחַפְּשׂוֹ. וְלֹא עָלָה בְּיַד אָדָם לְהַשִּׂיגוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

¹

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְמַאֲמוּן אָמַר לְאִבְּרָהִים בֶּן אַלְמַהְדִי: “סַפֵּר לָנוּ אֶת הַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁרָאִיתָ”. אָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. דַּע שֶׁיָּצָאתִי יוֹם אֶחָד לְטַיֵּל. וְהוֹבִילָה אוֹתִי דַרְכִּי לְבַסּוֹף לְמָקוֹם אֶחָד. הֲרִיחוֹתִי בוֹ רֵיחַ שֶׁל מַאֲכָל, וְהִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי לוֹ. עָמַדְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָבוֹךְ, אֵינִי יָכוֹל לֹא לַעֲבֹר מִשָּׁם וְלֹא לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם. נָשָׂאתִי עֵינַי, וְהִנֵּה חַלּוֹן לְפָנַי וּמֵאַחֲרָיו כַּף יָד וּפֶרֶק־יָד, שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפֶה מֵהֶן. נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי לְמַרְאָם וְשָׁכַחְתִּי עַל־יְדֵי כָךְ אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל. בִּקַּשְׁתִּי תַחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנֵּה חַיָּט קָרוֹב לְאוֹתוֹ מָקוֹם. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לְמִי חָצֵר זוֹ?’ אָמַר לִי: ‘לְאָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַה שְּׁמוֹ?’ אָמַר לִי: ‘שְׁמוֹ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, וְאֵין הוּא אוֹרֵחַ לְחֶבְרָה אֶלָּא עִם סוֹחֲרִים’. וַעֲדַיִן אָנוּ מְדַבְּרִים, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם אֲצִילִים וּפִקְחִים, וְהִגִּיד לִי שֶׁאֵלֶּה הֵם הַמְיֻחָדִים בִּבְנֵי־אָדָם הַבָּאִים בְּחֶבְרָתוֹ, וְהִגִּיד לִי שְׁמוֹתָם. זֵרַזְתִּי אֶת בֶּהֱמַת רִכְבִּי עַד שֶׁהִדְבַּקְתִּים וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ‘כַּפָּרָתְכֶם אֲנִי, אַבּוּ־פְלוֹנִי הִתְאוֹנֵן עַל הִתְמַהְמַהְכֶם’, וְהָלַכְתִּי עִמָּם צַעַד בְּצַעַד עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר. נִכְנַסְתִּי וְנִכְנְסוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁרָאַנִי בַּעַל־הַבַּיִת עִמָּם, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁחֲבֵרָם אֲנִי. בֵּרְכַנִי לְבוֹאִי וְהוֹשִׁיבַנִי בַּמּוּרָם שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת. הֵבִיאוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘כְּבָר הִפְלָה לִי אֱלֹהִים חַסְדּוֹ בְּהַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה בְּמַאֲכָלִים אֵלֶּה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד אֶלָּא כַּף הַיָּד וּפִרְקָהּ’. אַחַר כָּךְ עָבַרְנוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, לְמָקוֹם אַחֵר, וּרְאִיתִיו אָפוּף נְעִימֹות.

הָיָה בַּעַל הַבַּיִת נוֹהֵג בִּי עֲדִינוּת וּפוֹנֶה אֵלַי בְּשִׂיחָה, שֶׁמְּדַמֶּה הָיָה שֶׁאֲנִי אוֹרְחָם שֶׁל אוֹרְחָיו. וּכְמוֹ כֵן נוֹהֲגִים הֵם בִּי תַּכְלִית הָעֲדִינוּת, בְּדַמּוֹתָם שֶׁאֲנִי יְדִידוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת. לֹא פָסְקוּ כֻלָּם יַחַד נוֹהֲגִים בִּי נְדִיבֹות, עַד שֶׁשָּׁתִינוּ גְבִיעִים. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה אֵלֵינוּ נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא עֲנַף עֲרָבָה, וְהִיא בְּתַכְלִית הַחֵן וִיפַת הַמַּרְאֶה. נָטְלָה כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כְּלוּם אֵין הוּא, כִּי בַּיִת יַחַד אוֹתָנוּ יְחַבֵּר,

וְאַתָּה נִשְׁמָר לְךָ, לֹא תִקְרַב וְלֹא תְדַבֵּר?

רַק הָעַיִן סוֹדוֹת הַנְּפָשׁוֹת תַּחֲשׂף,

וּתְגַל הִגָּזֵר הַכָּבֵד עֲלֵי אֵשׁ תִּצְרֹב.

רַק אוֹת מֶבָּט וְרֶמֶז גַּבּוֹת

וְכִלְיוֹן עַפְעַפִּים, וְכַף יָד תִּתֵּן שְׁלוֹמוֹת.

נִתְגָּעֲשׁוּ כִסּוּפַי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְאָחֲזָה אוֹתִי חַלְחָלָה מִפְּנֵי יָפְיָהּ הַמֻּפְלָג וְנֹעַם שִׁירָהּ שֶׁזִּמְּרָה בוֹ. וְקִנֵּאתִי בָהּ עַל יְפִי אוּמָנוּתָהּ, וְאָמַרְתִּי: ‘חֲסֵרָה אַתְּ עוֹד מַשֶּׁהוּ, נַעֲרָה’. הִשְׁלִיכָה כּוֹעֶסֶת אֶת כְּלִי הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, מִיָּדָהּ, וְאָמְרָה: ‘מָתַי הֱיִיתֶם מְבִיאִים אֶת הַשּׁוֹטִים לִמְקוֹם מוֹשַבְכֶם?’ הִתְחָרַטְתִּי עַל מַה שֶּׁיָּצָא מֵאִתִּי, וְרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים מְגַנִּים אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי: ‘כְּבָר הָלַךְ כָּל מַה שֶּׁקִּוִּיתִי’, וְלֹא רָאִיתִי תַחְבּוּלָה לְהָסִיר הַתְּלוּנָה מֵעָלַי, אֶלָּא בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְאָמַרְתִּי: ‘אֲנִי אֲבָאֵר מַה שֶּׁהֶחֱסִירָה בַּנְּעִימָה שֶׁפָּרְטָה אוֹתָהּ’. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה’. הֵבִיאוּ לִי עוּד. תִּקַּנְתִּי מֵיתָרָיו וְשַׁרְתִּי שִׁירִים אֵלֶּה:

זֶה אוֹהֲבֵךְ בְּתוֹךְ יְגוֹנוֹ מְקֻפָּל,

דִּמְעָתוֹ שׁוֹפֵךְ, עַל חָזֵהוּ תִּזַּל.

לוֹ יָד תִּשְׁאַל מֵהָרַחֲמָן לְהָנִיחַ לוֹ

מִסִּבְלוֹ, וּשְׁנִיָּה יָדוֹ עַל כְּבֵדוֹ.

אַתְּ רוֹאֶה מֵת מִכִּסּוּפֵי אַהֲבָתוֹ,

אֲשֶׁר מֵעֵינֵך וְיָדֵךְ לוֹ בָא מוֹתוֹ.

קָפְצָה הַנַּעֲרָה מִמְּקוֹמָהּ וְנָפְלָה עַל רַגְלַי מְנַשֶּׁקֶת אוֹתָן וְאוֹמֶרֶת: ‘לְךָ הַסְּלִיחָה, אֲדוֹנִי, לֹא יָדַעְתִּי כְמַעֲלָתְךָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי כְּאוּמָנוּת זוֹ’. הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים מְכַבְּדִים מִמֶּנִּי וּמְרוֹמְמִים אַחֲרֵי שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ תַּכְלִית הַהִתְרַגְּשׁוּת, וּבִקֵּשׁ אוֹתִי כָּל אֶחָד מֵהֶם לְזַמֵּר. זִמַּרְתִּי פֶּרֶק נְגִינָה מַרְטִיט, וְנַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים שִׁכּוֹרִים וְנִטְרְפָה דַעְתָּם, וְנָשְׂאוּ אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם, וְנִשְׁאֲרוּ בַּעַל־הַבַּיִת, הוּא וְהַנַּעֲרָה. שָׁתָה עִמִּי כּוֹסוֹת, אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, עָבְרוּ חַיַּי בַּשָּׁוְא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי שֶׁכְּמוֹתְךָ לִפְנֵי הַזְּמַן הַזֶּה. אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מִי אַתָּה, שֶׁאֵדַע מִי הוּא רֵעִי לְשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהֶאֱצִילוֹ אֱלֹהִים לִי בְחַסְדּוֹ הַלַּיְלָה?’ הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְמִלִּים הַמִּשְׁתַּמְּעוֹת לְכַמָּה פָנִים, וְלֹא הִגַּדְתִּי לוֹ שְׁמִי מְפֹרָשׁ, וְאוּלָם הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי, וְהִגַּדְתִּי לוֹ. כְּשֶׁיָּדַע שְׁמִי קָם לְפָנַי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִבְּרָהִים בֶּן אַלְמַהְדִי אָמַר: “כְּשֶׁנּוֹדַע לְבַעַל־הַבַּיִת שְׁמִי, קָם לְפָנַי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ‘תָּמֵהַּ הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶה מַעֲלָה זוֹ אִם לֹא לְשֶׁכְּמוֹתְךָ, וּכְבָר הֶאֱצִיל לִי הַזְּמַן טוֹבָה שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ. וְאֶפְשָׁר שֶׁחֲלוֹם הוּא זֶה, שֶׁאִם לָאו הֲרֵי מָתַי זֶה הָיִיתִי מֵעֵז לְהִתְאַוּוֹת לְכָךְ, שֶׁיְּבַקְּרֵנִי כְּבוֹד הַכַּלִיף בְּבֵיתִי וִיהִי לִי לְרַע שַׁעֲשׁוּעִים כְּלֵילִי זֶה?’ הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיֵּשֵׁב, וְיָשַׁב, וְהִתְחִיל שׁוֹאֵל אוֹתִי בִּדְבַר סִבַּת הִמָּצְאִי אֶצְלוֹ, בַּמִּלִּים הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר. סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְלֹא הֶעְלַמְתִּי מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘בַּאֲשֶׁר לַמַּאֲכָל, הִנֵּה הִשַּׂגְתִּי מִמֶּנּוּ מְבֻקָּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכַף־הַיָּד וּפֶרֶק־הַיָּד, לֹא הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי מֵהֶן’. אָמַר לִי: ‘כַּף־הַיָּד וּפֶרֶק־הַיָּד, אַתָּה מַשִּׂיג חֶפְצְךָ מִשְׁתֵּיהֶן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘הוֹי פְּלוֹנִית, אִמְרִי לִפְלוֹנִית שֶׁתֵּרֵד’. הָיָה מְצַוֶּה לִקְרֹא נַעֲרוֹתָיו אַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה וּמַצִּיג אֶת כֻּלָּן לְפָנַי, וְאֵינִי רוֹאֶה חֲבֶרְתִּי, עַד שֶׁאָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, לֹא שָׁאֲרוּ אֶלָּא אִמִּי וַאֲחוֹתִי. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹרִידָן אֵלֶיךָ וּמַצִּיגָן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָן’. הִשְׁתָּאֵיתִי לִנְדִיבוּתוֹ וְרֹחַב־לִבּוֹ, וְאָמַרְתִּי: ‘אֶהְיֶה כַּפָּרָתְךָ, הָחֵל בָּאָחוֹת’. אָמַר לִי: ‘בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד’. יָרְדָה אֲחוֹתוֹ, וְהֶרְאָה לִי יָדָהּ, וְהִנֵּה הִיא בַּעֲלַת כַּף־הַיָּד וּפֶרֶק הַיָּד שֶׁרְאִיתִין. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֶהְיֶה כַּפָּרָתְךָ. זֹאת הִיא הַנַּעֲרָה שֶׁרָאִיתִי כַּף־יָדָהּ וּפֶרֶק־יָדָהּ’. צִוָּה אֶת הַנְּעָרִים לְהָבִיא עֵדִים תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֵבִיאוּ אֶת הָעֵדִים. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא שְׁנֵי צְרוֹרוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב וְאָמַר לָעֵדִים: ‘מוֹשְׁלֵנוּ זֶה, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי דּוֹדוֹ, אֲחִי־אָבִיו שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתִי פְלוֹנִית. וַהֲרֵי אֲנִי מֵעִיד בִּפְנֵיכֶם שֶׁהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ, וְשֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ מָהְרָהּ צְרוֹר שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים’. אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘הִשֵּׂאתִי לְךָ אֲחוֹתִי פְלוֹנִית בַּמֹּהַר הַנָּקוּב’. אָמַרְתִּי: ‘מַסְכִּים אֲנִי לָזֶה וּמְקַבֵּל’. מָסַר אַחַד הַצְּרוֹרוֹת לַאֲחוֹתוֹ וְהַשֵּׁנִי לָעֵדִים‘. אַחַר־כָּךְ אָמַר: אֲדוֹנֵנוּ, רְצוֹנִי לְהַצִּיעַ לְךָ אַחַד הַבָּתִּים שֶׁתִּישַׁן בּוֹ עִם נְוַת בֵּיתְךָ’. נִתְבַּיַּשְׁתִּי מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי מִנְּדִיבוּתוֹ וּבֹשְתִּי לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּמְעוֹנוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘צַיֵּד אוֹתָהּ וְשַׁלְּחֶנָּה לִמְעוֹנִי’. וְנִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁנָּשָׂא אֵלַי מִן הַצִּיּוּד מַה שֶּׁצָרִים הָיוּ בָתֵּינוּ עִם כָּל רָחְבָּם לַהֲכִילוֹ. אַחַר־כָּךְ חוֹנֵן לִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה אֶת הַנַּעַר הַזֶּה הַנִּצָּב לְפָנֶיךָ”. הִשְׁתָּאָה אַלְמַאֲמוּן לִנְדִיבוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְאָמַר: “יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים, מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ”. צִוָּה אֶת אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ שֶׁיִּרְאֶנּוּ בְעֵינָיו, וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. דִּבֵּר אִתּוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְשָׁת אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פָּמַלְיָתוֹ. וֵאלֹהִים הוּא הַנּוֹתֵן הַמַּתּוֹת.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים אָמַר לִבְנֵי מַמְלַכְתּוֹ: “אִם אֶחָד מִכֶּם עוֹשֶׂה צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ, הֲרֵינִי קוֹצֵץ יָדוֹ”. נִמְנְעוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם מִתֵּת צְדָקָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִם אָדָם. אֵרַע שֶׁמְּבַקֵּשׁ צְדָקָה בָּא בְיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים אֶל אִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁהֵצִיק לוֹ הָרָעָב, וְאָמַר לָהּ: 'עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן אָמַר לָאִשָּׁה: “עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ” אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ צְדָקָה, וְהַמֶּלֶךְ קוֹצֵץ יָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה צְדָקָה?” אָמַר לָהּ: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתֵּךְ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה. כְּשֶׁשָּׁאַל מֵאִתָּהּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְעָשְׂתָה עִמּוֹ צְדָקָה וְנָתְנָה לוֹ שְׁנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם. הִגִּיעַ הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לַהֲבִיאָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּאָה קָצַץ אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. אַחֲרֵי זְמַן אָמַר לְאִמּוֹ: “רְצוֹנִי לָשֵׂאת. הַשִּׂיאִי לִי אִשָּׁה נָאָה”. אָמְרָה לוֹ: “בֵּין נַעֲרוֹתֵינוּ יֶשְׁנָהּ אִשָּׁה שֶׁאֵין בְּנִמְצָא יָפָה הֵימֶנָּה, וְאוּלָם מוּם קָשֶׁה בָהּ”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “הִיא גְדוּמַת שְׁתֵּי יָדֶיהָ”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ”. הֵבִיאָה אוֹתָהּ אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ לָקְחָה אֶת לִבּוֹ וְנָשָׂא אוֹתָהּ וּבָא אֵלֶיהָ. וְהָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁעָשְׂתָה צְדָקָה עִם הַקַּבְּצָן בִּשְנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְקָצַץ אֶת יָדֶיהָ בִּגְלַל זֶה. כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ נִתְקַנְּאוּ בָהּ צָרוֹתֶיהָ וְכָתְבוּ לַמֶּלֶךְ, מוֹדִיעוֹת לוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֶׁהִיא פְרוּצָה, וּכְבָר יָלְדָה יֶלֶד. כָּתַב הַמֶּלֶךְ לְאִמּוֹ מִכְתָּב וְצִוָּה אוֹתָהּ בּוֹ, שֶׁתֵּצֵא עִמָּהּ לַמִּדְבָּר וְתַעֲזֹב אוֹתָהּ שָׁם וְתַחֲזֹר. עָשְׂתָה אִמּוֹ כָךְ, הוֹצִיאָה אוֹתָהּ אֶל הַמִּדְבָּר וְאַחַר־כָּךְ חָזְרָה. הָיְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה עַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וְנֶאֱנַחַת אֲנָחוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁאֵין קָשׁוֹת מֵהֶן. וּבְעוֹד הִיא מְהַלֶּכֶת וְהַיֶּלֶד בְּצַוָּארָהּ, עָבְרָה עַל־פְּנֵי נָהָר. כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִשְׁתּוֹת מֵעָצְמַת הַצָּמָא שֶׁצָּמְאָה מִן הַהֲלִיכָה וְהָעֲיֵפוּת וְהַצַּעַר. בְּשָׁעָה שֶׁגָּחֲנָה, נָפַל הַיֶּלֶד בַּמַּיִם. יָשְׁבָה וּבָכְתָה עַל בְּנָהּ בְּכִי מָר. וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא בּוֹכָה, עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. אָמְרוּ לָהּ: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֵךְ לִבְכִי?” אָמְרָה לָהֶם: “הָיָה לִי יֶלֶד בְּצַוָּארִי וְנָפַל בַּמַּיִם”. אָמְרוּ לָהּ: “חֲפֵצָה אַתּ שֶׁנּוֹצִיא אוֹתוֹ לָךְ?” אָמְרָה: “הֵן”. הֶעְתִּירוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְיָצָא אֵלֶיהָ הַיֶּלֶד בְּשָׁלוֹם, וְלֹא נִזַּק בִּכְלוּם. אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “רְצוֹנֵךְ שֶׁיַּחֲזִיר לָךְ אֱלֹהִים יָדַיִךְ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ?” אָמְרָה: “הֵן”. הִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח ויִתְעַלֶּה וְחָזְרוּ יָדֶיהָ יָפוֹת מִשֶּׁהָיוּ לִפְנֵי כֵן. אָמְרוּ לָהּ: “כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ מִי אָנוּ?” אָמְרָה: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”. אָמְרוּ לָהּ: “אֲנַחְנוּ שְׁנֵי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַתְּ אוֹתָנוּ בִּצְדָקָה לַקַּבְּצָן, וְהָיָה מַעֲשֵׂה־הַצְּדָקָה שֶׁלָּךְ גְּרָם לִגְדִיעַת יָדַיִךְ. הוֹדִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהֶחֱזִיר לָךְ אֶת יָדַיִךְ וְאֶת בְּנֵךְ”. הוֹדְתָה לֵאלֹהִים וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִיש אֶחָד עוֹבֵד־אֱלֹהִים וְלוֹ בְּנֵי־בַיִת שֶׁהָיוּ טוֹוִים מִטְוֵה־כֻתְנָה. וְהָיָה מוֹכֵר בְּכָל יוֹם אֶת הַמִּטְוֶה וְקוֹנֶה כֻתְּנָה, וּמַה שֶּׁיָּצָא מִן הָרֶוח הָיָה קוֹנֶה בוֹ מָזוֹן לִבְנֵי־בֵיתוֹ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. יָצָא אוֹתוֹ יוֹם וּמָכַר אֶת הַמִּטְוֶה. מְצָאוֹ אָח לוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו עַל מַחְסוֹרוֹ. מָסַר לוֹ מְחִיר הַמִּטְוֶה וְחָזַר לִבְנֵי־בֵיתוֹ בְּלִי כֻתְּנָה וּבְלִי מָזוֹן. אָמְרוּ לוֹ: “הֵיכָן הַכֻּתְּנָה וְהַמָָּזוֹן?” אָמַר לָהֶם: “פְּגָשַׁנִי פְלוֹנִי וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי עַל מַחְסוֹרוֹ, וּמָסַרְתִּי לוֹ מְחִיר הַמִּטְוֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד עָשִׂיתָ זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְכֹּר?”. וְהָיָה אֶצְלָם פַּךְ שֶׁל עֵץ שָׁבוּר וְכַד. הוֹלִיךְ אוֹתָם לַשּׁוּק, וְלֹא קָנָה אוֹתָם אָדָם מִמֶּנּוּ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם וְעִמּוֹ דָג.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַיִּשְׂרְאֵלִי נָטַל אֶת הַפַּךְ שֶׁל הָעֵץ וְאֶת הַכַּד וְהוֹלִיךְ אוֹתָם לַשּׁוּק וְלֹא קָנָה אוֹתָם אָדָם מִמֶּנּוּ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם וְעִמּוֹ דָג מַסְרִיחַ וְנָפוּחַ שֶׁלֹּא קָנָה אוֹתוֹ אָדָם מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ בַּעַל־הַדָּג: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה לִי אֶת סְחוֹרָתְךָ שֶׁאֵין לָהּ קוֹנִים בִּסְחוֹרָתִי שֶׁאֵין לָהּ קוֹנִים?” אָמַר: “הֵן”. מָסַר לוֹ אֶת הַפַּךְ וְאֶת הַכַּד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּג וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִבְנֵי בֵיתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “מַה נַּעֲשֶׂה בְּדָג זֶה?” אָמַר לָהֶם: “נִצְלֶה אוֹתוֹ וְנֹאכְלֵהוּ עַד שֶׁיִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ”. לָקְחוּ אוֹתוֹ וּבָקְעוּ בִּטְנוֹ וּמָצְאוּ בוֹ גַּרְגִּיר שֶׁל פְּנִינָה. סִפְּרוּ הַדָּבָר לַזָּקֵן. אָמַר לָהֶם: “הִתְבּוֹנְנוּ, אִם נְקוּבָה הִיא, הֲרֵי הִיא לְאַחַד הָאֲנָשִׁים, וְאִם לֹא נְקוּבָה הִיא הֲרֵי הִיא מַתַּת שֶׁחוֹנֵן אֶתְכֶם אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִסְתַּכְּלוּ וּמָצְאוּ שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִשְׁכִּים וּבָא אֵלָיו אַחַד אֶחָיו מִן הַמֻּמְחִים בַּדָּבָר, וְאָמַר לוֹ: “פְּלוֹנִי, מִנַּיִן פְּנִינָה זוֹ?”. אָמַר לוֹ: “מַתַּת הִיא שֶׁחוֹנֵן אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” אָמַר לוֹ: "הֲרֵי הִיא שָׁוָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתָם. וְאוּלָם לֵךְ אֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא רַב לְהוֹן מִמֶּנִּי וּמֻמְחֶה יוֹתֵר ". הוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “שָׁוָה הִיא שִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, לֹא יוֹתֵר מִזֶּה”. מָסַר לוֹ שִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. הִזְמִין שְׁנֵי סַבָּלִים וְנָשְׂאוּ לוֹ הַמָּמוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶלֶת דִּירָתוֹ. בָּא קַבְּצָן אֶחָד וְאָמַר לוֹ: “תֶּן לִי מִמַּה שֶּׁנָתַן לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לַקַּבְּצָן: “הֲרֵי הָיִינוּ אֶתְמוֹל כְּמוֹתְךָ, טֹל מַחֲצִית מָמוֹן זֶה”. כְּשֶׁחִלֵּק אֶת הַמָּמוֹן לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוִים, וְנָטַל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ, אָמַר לוֹ הַקַּבְּצָן: “טֹל הוֹנְךָ וְקַח אוֹתוֹ לְךָ וְיִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בוֹ. אֲנִי אֵינִי אֶלָּא שְׁלִיחַ אֱלֹהֶיךָ שֶׁשְּׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לְנַסּוֹת אוֹתְךָ”. אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, וּמוֹדֶה אֲנִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ”. לֹא פָסְקוּ מֵהֶם חַיֵּי רְוָחָה וְנֹעַם עַד אֵין קֵץ, עַד יוֹם מוֹתָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁאַבּו־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי אָמַר: "הָיָה דָחוּק לִי הַמַּצָּב בְּאַחַד הַיָּמִים דֹּחַק רַב, עַד שֶׁהָיוּ לוֹחֲצִים עָלַי מוֹכֵר הַיְרָקוֹת וְהָאוֹפֶה וּשְׁאָר אֵלֶּה שֶׁעָסַקְתִּי אִתָּם. הָיָה צַעֲרִי קָשֶׁה וְלֹא מָצָאתִי עֵצָה. וּבְעוֹד אֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַַּעֲשׂוֹת, נִכְנַס אֵלַי נַעַר לִי, וְאָמַר: ‘הִנֵּה בַדֶּלֶת אָדָם מֵאֵלֶּה הָעוֹלִים לָחֹג בְּמִקְדַּשׁ הַכַּעְבָּה, מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘תֶּן לוֹ רְשׁוּת’. נִכְנַס, וְהִנֵּה הוּא אִישׁ כֹרָסָאנִי. נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: ‘אַתָּה אַבּו־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי?’ אָמַרְתִּי: ‘הֵן, וּמַה חֶפְצְךָ?’ אָמַר לִי: ‘אָדָם נָכְרִי אֲנִי, וּרְצוֹנִי לָלֶכֶת לָחֹג בְּמִקְדַּשׁ הַכַּעְבָּה, וְעִמִּי סְכוּם שֶׁל מָמוֹן שֶׁמַּכְבִּיד עָלַי לְשֵׂאתֹו, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהַנִּיחַ אֶצְלְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, עַד שֶׁאֲמַלֵּא סֵדֶר חַגִּי וְאֶחְזֹר. וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ הַנּוֹסְעִים וְלֹא תִרְאֵנִי, תֵּדַע שֶׁמַּתִּי, וְהַמָּמוֹן מַתָּנָה מֵאִתִּי לְךָ, וְאִם אֲנִי חוֹזֵר, תִּתֵּן אוֹתוֹ לִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘יְהִי כֵן כִּדְבָרֶיךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. הוֹצִיא יַלְקוּט, וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: הָבֵא לִי מֹאזְנַיִם'. שָׁקַל אוֹתָם וּמְסָרָם לִי, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. הֵבֵאתִי אֶת אֵלֶּה שֶׁעָסַקְתִּי אִתָּם וְסִלַּקְתִּי חוֹבוֹתַי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁחַסָּאן אַלזִּיָאדִי אָמַר: "הֵבֵאתִי אֶת אֵלֶּה שֶׁעָסַקְתִּי אִתָּם וְסִלַּקְתִּי חוֹבוֹתַי, וְהוֹצֵאתִי לְפַרְנָסָתִי וְחָיִיתִי בְהַרְחָבָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘כְּשֶׁיַּחֲזֹר, יַעֲזֹר אוֹתָנוּ אֱלֹהִים בְּמַשֶּׁהוּ מֵאִתּוֹ’. אַחֲרֵי יוֹם נִכְנַס אֵלַי הַנַּעַר וְאָמַר לִי: ‘יְדִידְךָ הַכֹרָסָאנִי בַּדֶּלֶת’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘תֶּן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס’. נִכְנַס וְאָמַר: ‘הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי לָלֶכֶת לָחֹג, וְהִגִּיעַתְנִי שְׁמוּעָה שֶׁאָבִי נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וְהֶחְלַטְתִּי לַחֲזֹר. תֶּן לִי אֵפוֹא אֶת הַמָּמוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּיו בְּיָדְךָ תְּמוֹל’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִדְאַגְתִּי דְאָגָה רַבָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה לְאָדָם כָּמוֹהָ מֵעוֹלָם וּנְבוּכוֹתִי, וְלֹא הֵשַׁבְתִּי תְשׁוּבָה, שֶׁאִם הָיִיתִי מְכַחֵשׁ בּוֹ הָיָה דוֹרֵשׁ לְהַשְׁבִּיעֵנִי שְׁבוּעָה, וְהָיִיתִי לְשִׁמְצָה לְבַסּוֹף, וְאִם הָיִיתִי מַגִּיד לוֹ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְמָמוֹנוֹ עַל דַּעַת עַצְמִי, הָיָה קוֹרֵא תִגָּר וּמוֹקִיעַ חֶרְפָּתִי בָּרַבִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘יִתֶּן לְךָ אֱלֹהִים בְּרִיאוּת, הֲרֵי מְעוֹנִי זֶה אֵינוֹ מְבֻצָּר וְאֵין הוּא מְקוֹם מִבְטָח לְמָמוֹן זֶה. וּכְשֶׁלָּקַחְתִּי יַלְקוּטְךָ שְׁלַחְתִּיו אֶל זֶה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַכְשָׁו. חֲזֹר אֵפוֹא אֵלֵינוּ לְמָחָר לִטְּלוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. הָלַךְ לוֹ. בִּלִּיתִי הַלַּיְלָה נָבוֹךְ בִּגְלַל חֲזִירָתוֹ שֶׁל הַכֹרָסָאנִי אֵלַי, וְלֹא אֲחָזַתְנִי שֵׁנָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם עֵינִי. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַנַּעַר וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘חֲבֹש לִי אֶת הַפִּרְדָּה’. אָמַר לִי: ‘אֲדוֹנִי, הֲרֵי שָׁעָה זוֹ חֲשֵׁכָה וְלֹא עָבַר הַלַּיְלָה כְּלָל’. חָזַרְתִּי אֶל מִטָּתִי וְהַשֵּׁנָה נָדְדָה מִמֶּנִּי. לֹא חָדַלְתִּי מִלְּעוֹרֵר אֶת הַנַּעַר וְהוּא מֵשִׁיב לִי, עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר. חָבַשׁ לִי אֶת הַפִּרְדָּה וְרָכַבְתִּי מִבְּלִי שֶׁאֵדַע אָנָה אֵלֵךְ. הֵטַלְתִּי אֶת רֶסֶן הַפִּרְדָּה עַל כְּתֵפָהּ, וְנַעֲשֵׂיתִי טָרוּד בְּהִרְהוּרִים וּדְאָגוֹת, וְהִיא הוֹלֶכֶת לְרוּחַ מִזְרָחָהּ שֶׁל בַּגְדָאד. וּבְעוֹד אֲנִי נוֹסֵעַ, רָאִיתִי בְנֵי־אָדָם. סָטִיתִי מֵהֶם וְנָטִיתִי מִדַּרְכָּם לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וְהָלְכוּ אַחֲרַי. וְכַאֲשֶׁר רָאוּנִי בְסוּדָר שֶׁל חַכְמֵי דָת עַל הַטֻּרְבָּן, נֶחְפְּזוּ אֵלַי וְאָמְרוּ לִי: ‘כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל אַבּו־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי?’ אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘אֲנִי הוּא’. אָמְרוּ לִי: ‘הֵעָנֵה לְהַזְמָנַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים’. הָלַכְתִּי אִתָּם עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל אַלְמַאֲמוּן. אָמַר לִי: ‘מִי אַתָּה?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אָדָם מֵחֲבֵרָיו שֶׁל הַקָּאצִ’י אַבּוּ־יוּסֻף מֵחַכְמֵי מִשְׁפַּט־הַדָּת וְיוֹדְעֵי הַמָּסֹרֶת’. אָמַר לִי: ‘וּמַה הַכִּנּוּי שֶׁמְּכַנִּים אוֹתְךָ בוֹ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אַבּו־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי’. אָמַר לִי: ‘בָּאֵר לִי מְפֹרָשׁ סִפּוּרְךָ’. בֵּרַרְתִּי לוֹ עִנְיָנִי. בָּכָה בְכִי רַב וְאָמַר: ‘אוֹי לְךָ, לֹא הִנִּיחַנִי שְׁלִיחַ אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – לִישֹׁן לַיְלָה זֶה בִּגְלָלְךָ. שֶׁכֵּן, כְּשֶׁנִּרְדַּמְתִּי בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, אָמַר לִי: ‘עֲזֹר לְאַבּוּ־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי’. הִתְעוֹרַרְתִּי, וְאֵינִי מַכִּירְךָ. שׁוּב נִרְדַּמְתִּי, וּבָא אֵלַי וְאָמַר לִי: ‘אוֹי לְךָ, עֲזֹר לְאַבּו־חַסָּאן אַלזִּיָאדִי’. לֹא הִרְהַבְתִּי עוֹד עֹז לִישֹׁן אַחֲרֵי זֶה וּנְעוּרוֹתִי כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. וּכְבָר הֵעַרְתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים וּשְׁלַחְתִּים לְבַקֶּשְׁךָ בְּכָל רוּחַ’. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְאָמַר לִי: ‘אֵלֶּה הֵם לַכֹרָסָאנִי’. וְנָתַן לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים עוֹד, וְאָמַר לִי: ‘צֵא לִרְוָחָה עַל יָדָם וְתַקֵּן עִנְיָנְךָ’. אַחַר־כָּךְ נָתַן לִי שְׁלֹשִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר: ‘תַּקֵּן עַצְמְךָ בְאֵלֶּה, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ, בּוֹא אֵלַי, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׂרָה’. יָצָאתִי וְהַמָּמוֹן אִתִּי, בָּאתִי לִמְעוֹנִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ תְפִלַּת הַשַּׁחַר, וְהִנֵּה הַכֹרָסָאנִי כְּבָר בָּא. הִכְנַסְתִּיו לַבַּיִת וְהוֹצֵאתִי לוֹ צְרוֹר שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘הֵא לְךָ מָעוֹתֶיךָ’. אָמַר לִי: ‘אֵין זֶה מָמוֹנִי בְעֵינוֹ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אָמְנָם כֵּן’. אָמַר לִי: ‘וּמַה סִּבַּת הַדָּבָר?’ סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. בָּכָה וְאָמַר: ‘אִלּוּ הָיִיתָ מַגִּיד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ מִלְכַתְּחִלָּה, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי נוֹטֵל כְּלוּם’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכֹרָסָאנִי אָמַר לְאַלזִּיָאד: “חֵי־אֱלֹהִים. אִלּוּ הָיִיתָ מַגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת מִלְכַתְּחִלָּה, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ. וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי נוֹטֵל כְּלוּם מִמָּמוֹן זֶה, וּפָטוּר אַתָּה מִמֶּנּוּ”. אַחַר־כָּךְ נִפְטַר מִמֶּנִּי. תִּקַּנְתִּי עִנְיָנִי וְהָלַכְתִּי בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֶל שַׁעַר אַלְמַאֲמוּן. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהוּא יוֹשֵׁב. כְּשֶׁהִתְיַצַּבְתִּי לְפָנָיו, קְרָאָנִי לָגֶשֶׁת, וְהוֹצִיא לִי כְּתָב־מִנּוּי מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ שֶׁהוּא כוֹרֵעַ עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמַר לִי: ‘זוֹהִי תְעוּדַת מִנּוּיֶיךָ לְקָאצִ’י שֶׁל אַלְמַדִּינָה הַקְּדוֹשָׁה מִשַּעַר הַשָּׁלוֹם¹ עַד קְצֵה הָעִיר. וּכְבָר קָבַעְתִּי לְךָ הַכְנָסָה כָזוֹ וְכָזוֹ לְחֹדֶשׁ. יְרָא אֶת אֱלֹהִים יִתְרוֹמֵם ויִתְעַלֶּה וּזְכֹר אֶת אֲשֶׁר הִתְעַנְיֵן בְּךָ שְׁלִיחַ אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם’. תָּמְהוּ בְנֵי־אָדָם עַל דְּבָרָיו, וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְפִשְׁרָם. סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבַר בֵּין בְּנֵי־אָדָם. וְלֹא פָּסַק אַבּוּ־אלְחַסָּאן אַלזִּיָאדִי מִשַּׁמֵּשׁ קָאצִ’י אַלְמַדִּינָה הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁמֵּת בִּימֵי אַלְמַאֲמוּן, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם בַּעַל הוֹן רַב, וְאָבַד לוֹ, וְנִהְיָה חֲסַר כֹּל, אֵין לוֹ כְּלוּם. יָעֲצָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּפְנֶה אֶל אֶחָד מִידִידָיו כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבוֹ. פָּנָה אֶל יְדִיד לוֹ, וְתִנָּה לְפָנָיו מְצוּקָתוֹ. הִלְוָה לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר עַל מְנָת שֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן בָּהֶם, וְהָיָה בִתְחִלָּתוֹ סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. נָטַל אֶת הַזָּהָב וְהָלַךְ לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּפָתַח חֲנוּתוֹ לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר. כְּשֶׁיָּשַׁב בַּחֲנוּת, בָּאוּ אֵלָיו שְׁלֹשָה בְנֵי־אָדָם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל אֹדוֹת אָבִיו. סִפֵּר לָהֶם שֶׁנִּפְטַר לְבֵית־עוֹלָמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם הִנִּיחַ זֶרַע אַחֲרָיו?” אָמַר לָהֶם: “הִנִּיחַ אֶת עַבְדְּכֶם הָעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמִי מַכִּיר שֶׁבְּנוֹ אַתָּה?” אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־הַשּׁוּק”. אָמְרוּ לוֹ: “אֱסֹף אוֹתָם שֶׁיָּעִידוּ שֶׁבְּנוֹ אַתָּה”. אֲסָפָם וְהֵעִידוּ עַל כָּךְ. הוֹצִיאוּ הַשְּׁלֹשָה אַמְתַּחַת וּבָהּ סְכוּם שֶׁל שְׁלֹשִים אֶלֶף דִּינָר וּבְתוֹכָהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ וְאָמְרוּ: “זֶה הָיָה פִּקָּדוֹן לְאָבִיךָ בְּיָדֵנוּ”. אַחַר־כָּךְ נִסְתַּלְּקוּ וְהָלְכוּ. בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלֶּה, הַשָּׁוֶה חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְקָנְתָה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בִשְׁלֹשֶת אֲלָפִים דִּינָר. מְכָרוֹ לָהּ. קָם וְלָקַח אֶת חֲמֵשׁ־מֵאוֹת הַדִּינָר שֶׁלָּוָה מִידִידוֹ וְהוֹלִיכָם אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: “טֹל חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר שֶׁלָּוִיתִי מִמְּךָ, שֶׁכְּבָר עָזַר לִי אֱלֹהִים וְהֵקֵל מַצָּבִי”. אָמַר לוֹ יְדִידוֹ: “נוֹתֵן אֲנִי אוֹתָם לְךָ בְמַתָּנָה וְסִלַּקְתִּי עַצְמִי מֵהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם. קַח אוֹתָם אֵפוֹא, וְקַח פִּתְקָה זוֹ וְאַל תִּקְרָא אוֹתָהּ אֶלָּא כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּבֵיתְךָ, וּנְהַג לְפִי מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ”. נָטַל אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַפִּתְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁפָּתַח אוֹתָהּ מָצָא כְתוּבִים בָּהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר קָרְבוּ אֵלֶיךָ קְרוֹבִים לִי:

אָבִי וְדוֹדַי לְאָב וָאֵם, וַאֲחִי אִמִּי צָאלִח בֶּן עַלִי.

וְכֵן אֲשֶׁר מָכַרְתָּ בִמְזֻמָּן, הוּא לְאִמִּי,

וְהַהוֹן וְאַבְנֵי־הַיְקָר שְׁלוּחִים מֵעִמִּי,

לֹא כִוַּנְתִּי בָזֶה לְהַשְׁפִּילֶךָ

וְרַק לִמְנֹעַ כְּלִמּוֹת מִמֶּךָ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד מִבַּגְדָּאד הָיָה בַעַל עֹשֶר־עָצוּם וּמָמוֹן רַב. וְכָלָה הוֹנוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ, וְנַעֲשָׂה חֲסַר כֹּל, אֵין לוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מַשִּׂיג מְזוֹנוֹ אֶלָּא בִיגִיעָה וְעָמַל. יָשֵׁן אוֹתוֹ לַיְלָה וְהוּא עָצוּב וּמְדֻכָּא. רָאָה בַחֲלוֹמוֹ אוֹמֵר הָאוֹמֵר לוֹ: “פַּרְנָסָתְךָ מְזֻמֶּנֶת לְךָ בְּמִצְרַיִם”. הָלַךְ אַחֲרָיו וּפָנָה וְנָסַע לְמִצְרַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ, הִשִּׂיגוֹ הָעֶרֶב, וְיָשֵׁן בְּמִסְגָּד. וְהָיָה בִּשְׁכֵנוּת הַמִּסְגָּד בַּיִת. וְגָזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכְּנוּפְיָה שֶׁל לִסְטִים נִכְנְסוּ לַמִּסְגָּד, וְעָלָה בְיָדָם לְהַגִּיעַ מִתּוֹכוֹ לְאוֹתוֹ בַיִת. נִתְעוֹרְרוּ בְנֵי־הַבַּיִת לִתְנוּעַת הַלִּסְטִים וְקָמוּ בִצְעָקוֹת. בָּא לִישׁוּעָתָם הַמּוֹשֵׁל עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וּבָרְחוּ הַלִּסְטִים. נִכְנַס הַמּוֹשֵׁל לַמִּסְגָּד וּמָצָא אֶת הָאִישׁ הַבַּגְדָּאדִי יָשֵׁן בַּמִּסְגָּד. תְּפָסוֹ וְחָבַט אוֹתוֹ בְמַקְלוֹת מַכַּת־דְּאָבָה, עַד שֶׁהָיָה צָפוּי לְמִיתָה, וְחָבַש אוֹתוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. נִשְׁאַר שָׁם שְׁלֹשָה יָמִים. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “מִבַּגְדָּאד”. אָמַר לוֹ: “וּמַה חֶפְצְךָ, שֶׁלִּשְׁמוֹ בָאתָ לְמִצְרַיִם?” אָמַר לוֹ: “שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי אוֹמֵר הָאוֹמֵר לִי: ‘פַּרְנָסָתְךָ בְּמִצְרַיִם, פְּנֵה וָלֵךְ לְשָׁם’. וּכְשֶׁבָּאתִי לְמִצְרַיִם מָצָאתִי אֶת הַפַּרְנָסָה, אוֹתָם הַמַּקְלוֹת שֶׁהִשַּׂגְתִּי מִמְּךָ”. צָחַק הַמּוֹשֵׁל עַד שֶׁנֶּחְשְׂפוּ שִׁנָּיו כֻּלָּן, וְאָמַר לוֹ: “הוֹי מְעוּט־שֵׂכֶל, אֲנִי רָאִיתִי שָׁלֹש פְּעָמִים בַּחֲלוֹמִי אוֹמֵר הָאוֹמֵר לִי: ‘הִנֵּה בַיִת בְּבַגְדָּאד בְּכִכָּר כָּזֶה וְכָזֶה – וְתָאֳרוֹ כָּזֶה בְתוֹךְ חָצֵר שֶׁבְּגַן שֶׁתַּחְתֶּיהָ מִזְרָקָה, וּבוֹ מָמוֹן שֶׁעֶרְכּוֹ עָצוּם. שִׂים פָּנֶיךָ אֵלָיו וְקָחֵהוּ’ וְלֹא פָנִיתִי וְלֹא הָלַכְתִּי. וְאַתָּה, בְּמִעוּט שִׂכְלְךָ, נָסַעְתָּ מֵעִיר לְעִיר מִשּׁוּם חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתָּ, שֶׁהוּא הַבְלֵי־שֵׁנָה”. נָתַן לוֹ מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לוֹ: “הִסְתַּיַּע בָּזֶה לַחֲזֹר לְעִירְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמּוֹשֵׁל נָתַן לָאִישׁ מִבַּגְדָּאד מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לוֹ: “הֵעָזֵר בָּזֶה לַחֲזֹר לְעִירְךָ”. נְטָלָם וְחָזַר לְבַגְדָּאד. וְהָיָה הַבַּיִת שֶׁתֵּאֵר אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל בְּבַגְדָּאד בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ חָפַר מִתַּחַת לַמִּזְרָקָה, וּמָצָא הוֹן רַב, וְהִרְחִיב לוֹ אֱלֹהִים מְזוֹנוֹ. וְזֶהוּ מְאֹרָע נִפְלָא.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְמֻתַּוַּכִּל עַלַא אַללָּהּ¹ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פִּלַּגְשִׁים, מָאתַיִם בִּיזַנְטִיּוֹת וּמָאתַיִם יְלִידוֹת הָאָרֶץ וְכוּשִׁיּוֹת. וְנָתַן לוֹ עַבִּיד בֶּן טָ’אהִר בְּמַתָּנָה לְאַלְמֻתַּוַּכִּל אַרְבַּע מֵאוֹת נְעָרוֹת, מָאתַיִם לְבָנוֹת וּמָאתַיִם כּוּשִׁיּוֹת וִילִידוֹת הָאָרֶץ, וְהָיְתָה בְתוֹךְ אֵלּוּ נַעֲרָה מִילִידוֹת בָּצְרָה, מַחְבּוּבָּה שְׁמָהּ. הָיְתָה נַעֲלָה בְיֹפִי וָחֵן וּפִקְחוּת וְגִנְדּוּר, וְהָיְתָה פוֹרֶטֶת עַל כְּלִי־מֵיתָרִים, הָעוּד, וּמֵיטִיבָה זֶמֶר וְחוֹרֶזֶת שִׁירִים וְכוֹתֶבֶת בִּכְתַב־יַד יָפֶה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ אַלְמֻתַּוַּכִּל, וְלֹא הָיָה פוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עֹז אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, הִתְנַשְּׂאָה עָלָיו, וְנָהֲגָה קַלּוּת־רֹאשׁ בְּחַסְדּוֹ. כָּעַס עָלֶיהָ כַּעַס גָּדוֹל, וְזָנַח אוֹתָהּ, וְאָסַר עַל בְּנֵי־הָאַרְמוֹן לְדַבֵּר אִתָּהּ. נִשְׁאֲרָה בְכָךְ יָמִים רַבִּים. וְהָיָה אַלְמֻתַּוַּכִּל כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ. הִשְׁכִּים אוֹתוֹ יוֹם וְאָמַר לְרֵעָיו: “רָאִיתִי הַלַּיְלָה בַּחֲלוֹמִי כְּאִלּוּ הִשְׁלַמְתִּי עִם מַחְבּוּבָּה”. אָמְרוּ לוֹ: “מְקַוִּים אָנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְהָקִיץ”. וַעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר, כְּשֶׁמְּשָׁרֶתֶת קָרְבָה וּבָאָה וּמָסְרָה בְסוֹד לְאַלְמֻתַּוַּכִּל דְּבָרִים. קָם מִן הַמּוֹשָׁב וְנִכְנַס לַחֲצַר הַנָּשִׁים. וְהָיָה זֶה שֶׁמָּסְרָה לוֹ בְסוֹד, שֶׁאָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְנוּ מִתָּאָהּ שֶׁל מַחְבּוּבָּה שִׁיר וּפְרִיטָה עַל כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה סִבַּת זֶה”. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְתָאָהּ, שָׁמַע אוֹתָהּ שָׁרָה וּפוֹרֶטֶת עַל הָעוּד וּמֵיטִיבָה לִפְרֹט, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן וְלֹא אֶרְאֶה אָדָם,

אֶתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו וְלֹא יַעֲנֵנִי,

עַד הָיִיתִי כְּאִלּוּ אָשַׁמְתִּי אָשָׁם,

אֵין לוֹ תְשׁוּבָה תְפַטְּרֵנִי.

הַאִם לָנוּ מֵלִיץ לִפְנֵי מֶלֶךְ יַמְלִיץ?

הֵן בִּקְּרַנִי בַחֲלוֹם וְאִתִּי הִשְׁלִים,

עַד אֲשֶׁר אוֹרוֹ שֶׁל הַבֹּקֶר הֵפִיץ,

חָזַר וַיִּטְּשֵׁנִי וְאוֹתִי הֶחֱרִים.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְמֻתַּוַּכִּל דְּבָרֶיהָ הִשְׁתָּאָה לְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, וְלַמִּקְרֶה הַמּוּזָר הַזֶּה, שֶׁרָאֲתָה חֲלוֹם מַתְאִים לַחֲלוֹמוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ לַתָּא. כְּשֶׁנִּכְנַס לְתָאָהּ וְהִרְגִּישָׁה בּוֹ, נִזְדַּרְזָה וְקָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָפְלָה עַל רַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּבָר רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי בְלֵיל אֶמֶשׁ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי חָרַזְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה”. אָמַר לָהּ אַלְמֻתַּוַּכִּל: “וְאַף אֲנִי רָאִיתִי חֲלוֹם כָּזֶה”. הִתְחַבְּקוּ וְהִשְׁלִימוּ, וְשָׁהָה אֶצְלָהּ שִׁבְעָה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם. וּכְבָר כָּתְבָה לִפְנֵי כֵן מַחְבּוּבָּה עַל לֶחְיָהּ בְּמוּשָׁק אֶת שֵׁם אַלְמֻתַּוַּכִּל. וְהָיָה שְׁמוֹ גַ’עְפָר². וּכְשֶׁרָאָה אַלְמֻתַּוַּכִּל אֶת שְׁמוֹ כָּתוּב עַל לֶחְיָהּ בְּמוּשָׁק, חִבֵּר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְאָמַר:

וְכוֹתֶבֶת עַל הַלֶּחִי שֵׁם גַ’עְפָר, בְּמֹר.

זוֹ רָשְׁמָה אֲשֶׁר אֶרְאֶה, נַפְשִׁי כָּפְרָהּ אֶמְסֹר

וְאִם אֶצְבְּעוֹתֶיהָ רַק שׁוּרָה כָּתְבוּ עַל הַלְּחִי,

שׁוּרוֹת רַבּוֹת חָקָקָה בְּתוֹךְ תּוֹכִי,

מִכָּל הַבְּרִיּוֹת גַ’עְפָר בְּתוֹכוֹ שְׁמָרֵךְ,

יַשְׁקְ אֱלֹהִים אֶת גַ’עְפָר יֵין מַשְׁקֵךְ.

וּכְשֶׁמֵּת אַלְמֻתַּוַּכִּל מָצְאוּ אַחֲרָיו נִחוּמִים כָּל הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ מִלְּבַד מַחְבּוּבָּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁמֵּת אַלְמֻתַּוַּכִּל, הִתְנַחֲמוּ אַחֲרָיו כָּל הַנְּעָרוֹת מִלְּבַד מַחְבּוּבָּה, וְלֹא פָסְקָה מֵהִתְאַבֵּל עָלָיו עַד שֶׁמֵּתָה וְנִקְבְּרָה לְצִדּוֹ. רַחֲמֵי אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם כֻּלָּם. וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ¹ אָדָם בְּאַלְקָאהִרָה וּשְׁמוֹ וַרְדָּאן, וְהָיָה קַצָּב, מוֹכֵר בְּשַׂר צֹאן. הָיְתָה אִשָּׁה אֲצִילָה מְבִיאָה אֵלָיו דִּינָר, שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ קָרוֹב לְמִשְׁקַל שְׁנֵי דִינָרים וָחֵצִי שֶׁל הַדִּינָר הַמִּצְרִי, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “תֵּן לִי טָלֶה”. הָיְתָה שָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַסַּבָּל וְלוֹקַחַת אוֹתוֹ עִמָּהּ וְהוֹלֶכֶת לְדַרְכָּהּ, וְחוֹזֶרֶת וּבָאָה לְמָחֳרָת בַּשָּׁעוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם. הָיָה אוֹתוֹ קַצָּב מַרְוִיחַ מִמֶּנָּה כָל יוֹם דִּינָר, וְנָהֲגָה כָּךְ זְמַן אָרֹךְ. הִרְהֵר וַרְדָּאן הַקַּצָּב אוֹתוֹ יוֹם בְּעִנְיָנָהּ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִשָּׁה זוֹ קוֹנָה מִמֶּנִּי בְדִינָר וְאֵינָהּ מַחְסִירָה יוֹם אֶחָד, וְאֵינָהּ קוֹנָה מִמֶּנִּי בַאֲדַרְכְּמוֹנִים, דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”. שָׁאַל וַרְדָּאן אֶת הַסַּבָּל שֶׁלֹּא לְעֵינֵי הָאִשָּׁה וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ כָּל יוֹם עִם אִשָּׁה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי בְּתַכְלִית הַפְּלִיאָה מִמֶּנָּה, שֶׁכָּל יוֹם הִיא נוֹתֶנֶת לִי לָשֵׂאת אֶת הַטָּלֶה מֵאֶצְלְךָ, וְקוֹנָה צָרְכֵי אֹכֶל וּפֵרוֹת טְרִיִּים וְנֵרוֹת וּפֵרוֹת יְבֵשִׁים בְּדִינָר שֵׁנִי, וְנוֹטֶלֶת מֵאָדָם נוֹצְרִי שְׁנֵי כַּדֵּי יַיִן וְנוֹתֶנֶת לוֹ דִּינָר וְשָׁתָה עָלַי הַכֹּל, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עִמָּהּ אֶל גַּנֵּי הַמִּשְׁנֶה. אַחַר כָּךְ הִיא קוֹשֶׁרֶת אֶת עֵינַי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא אֶרְאֶה עַל הָאֲדָמָה מָקוֹם שֶׁאָשִׂים בּוֹ רַגְלִי, וּמַחֲזִיקָה בְיָדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. אַחַר־כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת: ‘שִׂים כָּאן’, וְאֶצְלָהּ סַל אַחֵר רֵיק, וְהִיא נוֹתֶנֶת לִי אֶת הָרֵיק וְתוֹפֶסֶת בְּיָדִי וּמַחֲזִירָה אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁקָּשְׁרָה עֵינַי בּוֹ בַמִּטְפַּחַת, וּמַתִּירָה אוֹתָהּ, וְנוֹתֶנֶת לִי עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לוֹ הַקַּצָּב: “יְהִי אֱלֹהִים בְּעֶזְרָתָהּ”. וְאוּלָם הוּא הוֹסִיף לְהַרְהֵר עוֹד יוֹתֵר בְּעִנְיָנָהּ, וְרַבּוּ אֶצְלוֹ הַהִרְהוּרִים, וְהָיָה מְבַלֶּה הַלֵּילוֹת בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה. אָמַר וַרְדָּאן הַקַּצָּב: "כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, בָּאָה כְמִנְהָגָהּ וְנָתְנָה לִי אֶת הַדִּינָר וְנָטְלָה אֶת הַטָּלֶה וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַסַּבָּל וְהָלְכָה. צִוֵּיתִי נַעַר לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַחֲנוּת וְהָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתֶיהָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁוַרְדָּאן הַקַּצָּב אָמַר: "צִוֵּיתִי נַעַר אֶחָד לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַחֲנוּת, וְהָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתֶיהָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּשִׂים עֵינִי עָלֶיהָ, עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאַלְקָאהִרָה, וַאֲנִי מִסְתַּתֵּר אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְגַנֵּי הַמִּשְׁנֶה. הִתְחַבֵּאתִי עַד שֶׁקָּשְׁרָה אֶת עֵינֵי הַסַּבָּל, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁבָּאָה אֶל הָהָר. וְהִגִּיעָה לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה וּפָרְקָה אֶת הַסַּל מֵעַל הַסַּבָּל. הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הַסַּבָּל, וְחָזְרָה וְהוֹצִיאָה כָל מַה שֶּׁבַּסַּל וְנֶעֶלְמָה שָׁעָה אַחַת. בָּאתִי אֶל אוֹתָהּ אֶבֶן, וְהֶעְתַּקְתִּי אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסְתִּי ומָצָאתִי מֵאַחֲרֶיהָ דֶלֶת סְתָרִים שֶׁל נְחֹשֶת קָלָל ומַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת. יָרַדְתִּי בְאוֹתָן מַדְרֵגוֹת לְאַט לְאַט, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ מֻשְׁפָּע בְּאוֹר. הָלַכְתִּי בּוֹ עַד שֶׁרָאִיתִי כְצוּרַת שַׁעַר שֶׁל אוּלָם נָעוּל. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּפִנּוֹת הַשַּׁעַר וּמָצָאתִי קִיטוֹן שֶׁמַּדְרֵגוֹת בּוֹ לְיַד שַׁעַר הָאוּלָם. יָרַדְתִּי בָהֶן וּמָצָאתִי מִשְׁקָע קָטָן שֶׁקִּמְרוֹן בּוֹ נִשְׁקָּף עַל אוּלָם. הִסְתַּכַּלְתִּי בָאוּלָם וּמָצָאתִי אֶת הָאִשָּׁה שֶׁכְּבָר נָטְלָה אֶת הַטָּלֶה וְכָרְתָה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּתָחִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר וְשָׂמָה אוֹתָם בִּקְדֵרָה וְהִשְׁלִיכָה אֶת שְׁיָרָיו לִפְנֵי דֹב גָּדוֹל, עָצוּם וּמְסֻרְבָּל, וְאָכַל אוֹתָם עַד תֻּמָּם, כְּשֶׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת. כְּשֶׁגָּמְרָה, אָכְלָה דֵי־שָׂבְעָהּ וְעָרְכָה אֶת הַפֵּרוֹת הַטְּרִיִּים וְאֶת הַיְבֵשִׁים וְשָׂמָה אֶת הַיַּיִן. הָיְתָה שׁוֹתָה כוֹס וּמַשְׁקָה אֶת הַדֹּב מִתּוֹךְ סֵפֶל שֶׁל זָהָב עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁכּוֹרִים, פָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׁכְבָה וְאָצְלָה לוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁנִּתַּן לִבְנֵי אָדָם, גָּמַר וְיָשַׁב. קָפַץ שׁוּב וּבָא עָלֶיהָ עַד שֶׁגָּמַר. יָשַׁב וְנָח, וְעָשָׂה כָךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים. אַחַר־כָּךְ נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים, חַסְרֵי כָל תְּנוּעָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: זוֹ הִיא שָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לְנַצְּלָהּ. יָרַדְתִּי וְאִתִּי סַכִּין חַדָּה הַחוֹתֶכֶת אֶת הָעֲצָמוֹת עוֹד לִפְנֵי הַבָּשָׂר. כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי אֶצְלָם, מְצָאתִים שֶׁאֲפִלּוּ עוֹרֵק אֵינוֹ זָע בָּהֶם בִּגְלַל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם מִן הַיְגִיעָה. שַׂמְתִּי אֶת הַסַּכִּין בִּנְחִירֵי הַדֹּב וְנִשְׁעַנְתִּי עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּפְרַד רֹאשׁוֹ מִגּוּפוֹ, וְנִשְׁמְעָה מֵאִתּוֹ נַחֲרָה כְּנַחֲרַת הָרַעַם. נִתְעוֹרְרָה הָאִשָּׁה נִבְהֶלֶת, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַדֹּב זָבוּחַ וַאֲנִי עוֹמֵד וְהַסַּכִּין בְּיָדִי, צָעֲקָה צְעָקָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁדָּמִיתִי שֶׁנִּשְׁמָתָהּ כְּבָר יָצְאָה וְאָמְרָה לִי: ‘הוֹי, וַרְדָאן, כְּלוּם זֶה הוּא גְמוּל הַטּוֹבָה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הוֹי שׂוֹנֵאת־נַפְשָׁהּ, כְּלוּם חֲסֵרָה אַתְּ גְּבָרִים עַד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה זֶה?’ הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ מִבְּלִי לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, הִתְבּוֹנְנָה אֶל הַדֹּב וּכְבָר הוּסַר רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ, וְאָמְרָה: ‘וַרְדָּאן, מַה חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ, וְיִהְיֶה זֶה סִבָּה לִשְׁלוֹמֶךָ?’

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ,

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִשָּׁה אָמְרָה: "וַרְדָּאן, מַה חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ, וְיִהְיֶה זֶה סִבָּה לִשְׁלוֹמֶךָ וְעָשְׁרְךָ עַד קֵץ הַיָּמִים, אוֹ שֶׁאַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּי, וְתִהְיֶה זוֹ סִבָּה לְהַשְׁמָדָתְךָ?' אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְבַכֵּר אֲנִי לִשְׁמֹעַ דְּבָרַיִךְ. הַגִּידִי לִי אֵפוֹא מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה’. אָמְרָה לִי: "שְׁחַט אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁשָּׁחַטְתָּ דֹּב זֶה, וְקַח מֵאוֹצָר זֶה מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לוֹ וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי טוֹב יוֹתֵר מִן הַדֹּב הַזֶּה, חִזְרִי אֵפוֹא בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְשׁוּבִי מִדַּרְכֵּךְ, וַאֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה, וְנִחְיֶה שְׁאֵרִית־יָמֵינוּ בְאוֹצָר זֶה’. אָמְרָה לִי: ‘הוֹי, וַרְדָּאן, רְחוֹקָה הִיא זוֹ. כֵּיצַד אֶחְיֶה אַחֲרָיו? וְאִם אֵין אַתָּה מְצַיֵּת לִי אֲנִי מְאַבֵּד נַפְשְׁךָ, וְאַל תְּסָרֵב לִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁמֵד. וְזוֹ הִיא מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֵצָה, וְשָׁלוֹם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שׁוֹחֵט אֲנִי אוֹתָךְ וּלְכִי לָךְ לְקִלְלַת אֱלֹהִים’. מְשַׁכְתִּיהָ בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ וּזְבַחְתִּיהָ וְהָלְכָה לְקִלְלַת אֱלֹהִים וְהַמַּלְאָכִים וּבְנֵי־הָאָדָם גַּם יַחַד. אַחַר־כָּךְ הִתְבּוֹנַנְתִּי בַמָּקוֹם וּמָצָאתִי בוֹ מִן הַזָּהָב וְאַבְנֵי־תַּשְׁבֵּץ וּפְנִינִים, מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל לְכַנְּסוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים. נָטַלְתִּי סַל הַסַּבָּל וּמִלֵּאתִיו כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי. אַחַר־כָּךְ צְפַנְתִּיו בְּבִגְדִּי שֶׁעָלַי וּנְשָׂאתִיו וְעָלִיתִי מִן הָאוֹצָר וְהָלַכְתִּי, וְלֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעַר אַלְקָאהִרָה. וְהִנֵּה עֲשָׂרָה מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ בָּאִים, וְאַלְחָאכִּם אַחֲרֵיהֶם. אָמַר לִי: ‘וַרְדָּאן’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הֲרֵינִי לִפְקֻדָּתְךָ, הַמֶּלֶךְ’. אָמַר לִי: ‘כְּלוּם הָרַגְתָּ אֶת הַדֹּב וְאֶת הָאִשָּׁה?’. אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘הָסֵר אֶת הַסַּל מֵעַל רֹאשְׁךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעִמְּךָ מִן הַהוֹן לְךָ הוּא, וְלֹא יִשָּׁפֵט אִתְּךָ בּוֹ אָדָם’. הִנַּחְתִּי אֶת הַסַּל לְפָנָיו, גִּלָּה אוֹתוֹ וְרָאָהוּ וְאָמַר: ‘סַפֵּר לִי סִפּוּרָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדְעוֹ, כְּאִלּוּ עִמָּכֶם הָיִיתִי’². סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְהוּא אוֹמֵר: ‘אֱמֶת אַתָּה מְדַבֵּר’. אָמַר לִי: ‘וַרְדָּאן, קוּם וְהוֹלֵךְ אוֹתָנוּ אֶל הָאוֹצָר, שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לְפָתְחוֹ זוּלָתְךָ, שֶׁהוּא מְזֻמָּן עַל־פִּי מַזָּל־הַכּוֹכָבִים לְשִׁמְךָ וּלְתָאֳרֶךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לֹא אוּכַל לְפָתְחוֹ’. אָמַר לִי: ‘גַּשׁ אֵלָיו בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים’. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְהִזְכַּרְתִּי שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוֹשַׁטְתִּי יָדִי אֶל הַמִּכְסֶה, וְהִתְרוֹמֵם כְּאִלּוּ הָיָה קַל שֶׁבַּקַּלִּים. אָמַר לִי אַלְחָאכִּם: ‘רֵד וְהַעֲלֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁלֹּא יֵרֵד אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא בְּשִׁמְךָ וְצוּרָתְךָ וְתָאָרְךָ לְמִן הַזְּמַן שֶׁהֻנַּח. וַהֲרִיגָתָם שֶׁל דֹּב זֶה וְאִשָּׁה זוֹ עַל יָדְךָ, וְכָךְ הוּא רָשׁוּם בַּסֵּפֶר אֶצְלִי, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְכָךְ עַד שֶׁאֵרַע’. אָמַר וַרְדָּאן: “יָרַדְתִּי וְהֶעֱבַרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָאוֹצָר. צִוָּה לְהָבִיא בַהֲמוֹת מַשָּׂא וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ. נָתַן לִי אֶת סַלִּי עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, לְקַחְתִּיו וְהוֹלַכְתִּיו יָשָׁר לְבֵיתִי וּפָתַחְתִּי חֲנוּת בַּשּׁוּק”, וְשׁוּק זֶה נִמְצָא עַד הַיּוֹם, וְהוּא יָדוּעַ בְּשֵׁם שׁוּק וַרְדָּאן.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד וְהָיְתָה לוֹ בַת. דָּבַק לִבָּהּ בְּעֶבֶד כּוּשִׁי. הִשִּׁיר אוֹתוֹ כוּשִׁי אֶת בְּתוּלֶיהָ, וְנִתְלַקְּחָה תַּאֲוָתָהּ, עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה שְׂאֵת לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. תִּנְּתָה מְצוּקַת־נַפְשָׁהּ לִפְנֵי אַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ. הִבִּיעָה לָהּ אוֹתָהּ נַעֲרָה דַּעְתָּהּ, שֶׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁתּוּכַל לְמַלֵּא שֶׂפֶק חִשְׁקָהּ כַּקּוֹף¹. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁמְּנַהֵג־קוֹפִים עָבַר מִתַּחַת לְחַלּוֹנָהּ וְעִמּוֹ קוֹף גָּדוֹל². הֵסִירָה צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ וְהִסְתַּכְּלָה בַקּוֹף, וְקָרְצָה לוֹ בְעֵינֶיהָ. מִיָּד נִתֵּק הַקּוֹף אֶת אֲסוּרָיו וּכְבָלָיו וְטִפֵּס וְעָלָה אֵלֶיהָ. הִסְתִּירָה אוֹתוֹ אֶצְלָהּ, וְהָיָה שׁוֹהֶה עִמָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּבָא אֵלֶיהָ, כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ אֶת הַדָּבָר…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע תַּעֲלוּלֵי בִתּוֹ, בִּקֵּשׁ לַהֲמִיתָהּ. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, הִתְחַפְּשָׂה בִּלְבוּשׁ מַמְלוּךּ, וְעָלְתָה עַל סוּס, וְלָקְחָה אִתָּהּ פִּרְדָּה שֶׁטָּעֲנָה אוֹתָהּ מָמוֹן רַב אֲשֶׁר לֹא יְתֹאַר וּמַתְּכוֹת־יְקָר וַאֲרִיגִים. נָטְלָה עִמָּהּ גַּם אֶת הַקּוֹף וּבָרְחָה אֶל מְדִינַת אַלְקָאהִרָה וְשָׂמָה מוֹשָׁבָהּ בְּאַחַד הַבָּתִּים בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. הָיְתָה קוֹנָה בְכָל יוֹם בָּשָׂר אֵצֶל קַצָּב צָעִיר, וְלֹא הָיְתָה בָאָה אֶצְלוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְהָיָה צִבְעָהּ חִוֵּר וּמַרְאֶהָ סַר וְזָעֵף. אָמַר הַצָּעִיר בְּלִבּוֹ: “מַמְלוּךּ זֶה עִנְיָנוֹ מוּזָר”. כְּשֶׁחָזַר וּבָא כְהֶרְגֵּלוֹ וְקָנָה אֶת הַבָּשָׂר, הָלַךְ אַחֲרָיו בְּעִקְּבוֹתָיו, מִבְּלִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ. אָמַר הַקַּצָּב: "הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִבְּלִי שֶׁתִּרְאֵנִי, עַד שֶׁהִגִּיעָה לִמְעוֹנָהּ בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר וְנִכְנְסָה לְתוֹכוֹ. הִסְתַּכַּלְתִּי מִצַּד אֶחָד אֶל תּוֹכוֹ, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ, אַחֲרֵי שֶׁנִּמְצְאָה בְּתוֹכוֹ, מַדְלִיקָה אֵשׁ וּמְבַשֶּׁלֶת. אַחֲרֵי כֵן אָכְלָה עַד שֶׁשָּׂבְעָה, וְשָׂמָה מַה שֶּׁנּוֹתַר לִפְנֵי הַקּוֹף שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ. אָכַל גַּם הוּא עַד שֶׁשָּׂבַע. פָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ וְלָבְשָׁה לְבוּשֵׁי נָשִׁים הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהָיוּ לָהּ, וְכָךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁאִשָּׁה הִיא. לְבַסּוֹף הֵבִיאָה יַיִן, שָׁתְתָה מִמֶּנּוּ וְהִשְׁקְתָה גַם אֶת־הַקּוֹף. אַחֲרֵי זֶה בָּא אֵלֶיהָ כְּעֶשֶׂר פְּעָמִים עַד שֶׁהִתְעַלְּפָה. אַחֲרֵי כֵן פָּרַשׂ עָלֶיהָ מִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי וּפָרַשׁ לִמְקוֹמוֹ. נִכְנַסְתִּי לְתֹוךְ הַבַּיִת פְּנִימָה. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בִּי הַקּוֹף בִּקֵּשׁ לְשַׁסְּפֵנִי, וְאוּלָם אָנֹכִי הִקְדַּמְתִּיו בְּסַכִּין שֶׁהָיְתָה עִמִּי וְרִטַּשְׁתִּי בָּהּ אֶת בִּטְנוֹ. הִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה בְּפַחַד וָרַעַד, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַקּוֹף בְּכָך, צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁיָּצְאָה כִמְעַט נִשְׁמָתָהּ. נָפְלָה שׁוּב מִתְעַלֶּפֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, אָמְרָה לִי: ‘מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה? בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, הַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ אַחֲרָיו’. הִכְבַּרְתִּי עָלֶיה דְבָרַי, רַכּוֹת, וְהִבְטַחְתִּי לָהּ לְמַלֵּא לָהּ כְּגֶבֶר אֶת מְקוֹם הַקּוֹף עַד שֶׁנִּרְגְּעָה מִפַּחֲדָהּ. אַחֲרֵי כֵן נָשָׂאתִי אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. וְאוּלָם חֲסַר אוֹנִים הָיִיתִי לְכָךְ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בָּזֶה; תִּנֵּיתִי צָרָתִי לִפְנֵי זְקֵנָה אַחַת וְסִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַמַּצָּב עִם הַנְּסִיכָה. הִבְטִיחָה לִי הַבְטָחָה לְתַקֵּן אֶת הָעִנְיָן, וְאָמְרָה לִי: הָבֵא לִי סִיר, וְעָלֶיךָ לְמַלְּאוֹתוֹ חֹמֶץ חָרִיף; מִלְּבַד זֶה עָלֶיךָ לְהָבִיא לִטְרָה שֶׁל עִקָּרֵי צֶמַח עַד. הֵבֵאתִי לָהּ מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה. שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בַּסִּיר, וְשָׁפְתָה אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ וּבִשְּׁלָה אֶת כָּל זֶה יָפֶה יָפֶה. אַחַר צִוְּתָה עָלַי לָבוֹא אֶל הַנְּסִיכָה, וּבָאתִי אֵלֶיהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַזְּקֵנָה, מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ בָּהּ, וְהֶחֶזִיקָה אוֹתָהּ פְּשׂוּקַת חֵיק מֵעַל לְפִי הַסִּיר. עָלָה הַקִּטּוֹר, עַד שֶׁחָדַר לְתוֹךְ נִקְבָּהּ, וְנָפַל מַה שֶּׁהוּא מִתּוֹך נִקְבָּהּ. הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב, וְהִנֵּה שְׁנֵי תּוֹלָעִים, אֶחָד שָׁחֹר וְאֶחָד צָהֹב. אָמְרָה לִי הַזְּקֵנָה: ‘בַּאֲשֶׁר לַתּוֹלָע הָאֶחָד, הֲרֵי נוֹצַר מִתּוֹךְ דּוֹדֶיהָ עִם הַכּוּשִׁי, וְהַשֵּׁנִי מִתּוֹךְ דּוֹדֶיהָ עִם הַקּוֹף’. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה אַחֲרֵי זֶה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, נִשְׁאֲרָה זְמַן רַב אֶצְלִי מִבְּלִי הִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה; מִשּׁוּם שֶׁהִנִּיחַ לָהּ אֱלֹהִים מִן הַפֶּגַע. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַצָּעִיר סִפֵּר: ‘הִנִּיחַ לָהּ אֱלֹהִים מִן הַפֶּגַע, תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ, וְגִלִּיתִי לָהּ מַה שֶּׁהָיָה’. אַחֲרֵי זֶה נִשְׁאֲרָה הַנְּסִיכָה אֵצֶל הַצָּעִיר בַּיָּפִים בַּחַיִּים וּבַזַּכִּים בַּתַּעֲנוּגוֹת, אַחֲרֵי שֶׁאִמְּצָה לָהּ אֶת הַזְּקֵנָה בִּמְקוֹם אֵם לָהּ. חָיוּ זְמַן רַב יַחְדָּו שְׁלָשְׁתָּם הִיא וּבַעְלָהּ וְהַזְּקֵנָה בְּאֹשֶר וּשְׂמָחוֹת, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם מַשְׁבִּית כָּל שִׂמְחָה וּמַתִּיק כָּל קִשְׁרֵי שָׂשׂוֹן. יִשְׁתַּבַּח זֶה הַחַי וְקַיָּם אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן בָּאָרֶץ וּבָשָּׁמַיִם.