רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בַזְּמָן הַקַּדְמוֹן וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶׁעָבְרוּ חָכָם מֵחַכְמֵי הַיְוָנִים. וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם דָּנִיֵאל. וְהָיוּ לוֹ תַלְמִידִים וְצָבָא. וְהָיוּ חַכְמֵי יָוָן סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְסוֹמְכִים עַל יְדִיעוֹתָיו. וְעִם זֶה לֹא חוֹנַן וָלָד זָכָר. וּבְעוֹד הוּא בְאוֹתוֹ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וּבוֹכֶה עַל חֶסְרוֹן בֵּן שֶׁיִּירַשׁ יְדִיעוֹתָיו אַחֲרָיו, עָלָה בְדַעְתּוֹ שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יֵעָתֵר לִתְפִלָּתוֹ שֶׁל זֶה הַפּוֹנֶה אֵלָיו, וְשֶׁאֵין עַל שַׁעַר חַסְדּוֹ שׁוֹעֵר וִיכַלְכֵּל אֶת אֲשֶׁר יִרְצֶנוּ בְלִי חֶשְׁבּוֹן, וְלֹא יָשִׁיב פְּנֵי מְבַקֵּשׁ בְּבַקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ אֶלָּא יַרְבֶּה לוֹ שֶׁפַע טוֹב וָחֶסֶד מֵאִתּוֹ. שָׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הַנָּדִיב, שֶׁיָּחֹן אוֹתוֹ בֵן שֶׁיִּהְיֶה תַחְתָּיו אַחֲרָיו וְשֶׁיַּרְבֶּה לוֹ טוֹב וָחֶסֶד מֵאִתּוֹ. אַחַר כָּךְ חָזַר לְבֵיתוֹ וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהָרְתָה לוֹ בְאוֹתוֹ לַיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאד בַּשַּׁחַר1 שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהֶחָכָם הַיְוָנִי חָזַר לְבֵיתוֹ וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהָרְתָה לוֹ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. אַחֲרֵי זְמָן נָסַע לְמָקוֹם אֶחָד בִּסְפִינָה וְנִשְׁבְּרָה סְפִינָתוֹ וְנָפְלוּ סְפָרָיו לַיָּם, וְעָלָה הוּא עַל לוּחַ שֶׁל אוֹתָהּ סְפִינָה. וְהָיוּ עִמּוֹ חֲמִשָּׁה גִלְיוֹנוֹת נְיָר שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַסְּפָרִים שֶׁנָּפְלוּ לַיָּם. כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ הִנִּיחַ אוֹתָם גִּלְיוֹנוֹת בְּתוֹךְ תֵּבָה וְנָעַל אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם. וּכְבָר נִרְאָה אָז הֵרָיוֹן אִשְׁתּוֹ. אָמַר לָהּ: ״דְּעִי שֶׁזְּמַן מוֹתִי קָרוֹב, וּמִתְקָרֶבֶת עֵת עֲבִירָתִי מִן הָעוֹלָם הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַקַּיָּם לָעַד, וַהֲרֵי אַתְּ הָרָה, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתֵּלְדִי אַחֲרֵי מוֹתִי בֵן. וְהִנֵּה כְּשֶׁיִּוָּלֵד, קִרְאִי שְׁמוֹ חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין, וְגַדְּלִי אוֹתוֹ הַגִּדּוּל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר. וּכְשֶׁיִּגְדַּל וְיֹאמַר לָךְ: ׳מַה הִשְׁאִיר לִי אָבִי מִן הַיְרוּשָׁה?׳, תְּנִי לוֹ חֲמִשָּׁה גִלְיוֹנוֹת נְיָר אֵלֶּה. וּכְשֶׁיִּקְרָא אוֹתָם וְיֵדַע תָּכְנָם, יִהְיֶה הַמְלֻמָּד בְּכָל אַנְשֵׁי דוֹרוֹ״. נִפְרַד מִמֶּנָּה וְנֶאֱנַק אֲנָקָה, וְעָזַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלָיו. בָּכוּ עָלָיו בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וַחֲבֵרָיו, אַחַר כָּךְ רָחֲצוּ אוֹתוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ בִלְוָיָה עֲצוּמָה וּקְבָרוּהוּ וְחָזְרוּ. לְאַחַר יָמִים מוּעָטִים יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בֵן נָאֶה, וְקָרְאָה לוֹ שֵׁם חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין, כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ. הֵבִיאָה לוֹ אֶת הָאִצְטַגְנוֹנִים. חִשְּׁבוּ אֶת מַזָּלוֹ וְאֶת מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ, וְאָמְרוּ לָהּ: ״דְּעִי, אִשָּׁה, שֶׁנּוֹלָד זֶה יִחְיֶה יָמִים רַבִּים, וְאוּלָם אַחֲרֵי צָרָה שֶׁתָּבוֹא עָלָיו בְּרֵאשִׁית חַיָּיו. וּכְשֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנָּה, תִּנָּתֵן לוֹ דַעַת הַחָכְמָה״. אַחַר כָּךְ הָלְכוּ לָהֶם הָאִצְטַגְנוֹנִים לְדַרְכָּם. הֵינִיקָה אוֹתוֹ חָלָב שְׁנָתַיִם וְגָמְלָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְחָמֵשׁ שָׁנִים שָׂמָה אוֹתוֹ בְּבֵית-סֵפֶר שֶׁיִּלְמַד מַשֶּׁהוּ מִן הַלִּמּוּד, וְלֹא הָיָה לוֹמֵד. הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִבֵּית הַסֵּפֶר וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְּבֵית מְלָאכָה וְלֹא לָמַד כְּלוּם מִן הַמְּלָאכָה, וְלֹא הָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ כְלוּם מִן הָעֲבוֹדָה. בָּכְתָה אִמּוֹ עַל כָּךְ. אָמְרוּ לָהּ בְּנֵי-הָאָדָם: ״הַשִּׂיאִי אוֹתוֹ אִשָּׁה, אֶפְשָׁר שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיִּדְאַג לְאִשְׁתּוֹ יִשְׁלַח יָדוֹ בִמְלָאכָה. קָמָה וְשִׁדְּכָה לוֹ נַעֲרָה וְהִשִּׂיאָה אוֹתָהּ לוֹ, וְנִשְׁאַר בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בִמְלָאכָה. הָיוּ לָהֶם שְׁכֵנִים חוֹטְבֵי עֵצִים. בָּאוּ אֶל אִמּוֹ וְאָמְרוּ לָהּ: ״קְנִי לִבְנֵךְ חֲמוֹר וְחֶבֶל וְגַרְזֶן וְיֵלֵךְ עִמָּנוּ אֶל הָהָר וְיַחֲטֹב עִמָּנוּ עֵצִים, וְיִהְיֶה מְחִיר הָעֵצִים לוֹ וְלָנוּ וְיוֹצִיא לְפַרְנָסַתְכֶם מֵחֶלְקוֹ״. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ זֹאת מִפִּי חוֹטְבֵי הָעֵצִים שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְקָנְתָה לִבְנָהּ חֲמוֹר וְחֶבֶל וְגַרְזֶן. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹלִיכָהּ אוֹתוֹ אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים וּמָסְרָה אוֹתוֹ לָהֶם וְצִוְּתָה אוֹתָם עָלָיו. אָמְרוּ לָהּ: ״אַל תִּדְאֲגִי לַנַּעַר הַזֶּה. אֱלֹהֵינוּ יְפַרְנְסוֹ, וַהֲרֵי זֶה בֶן הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּנוּ״. לָקְחוּ אוֹתוֹ אִתָּם וּפָנוּ וְהָלְכוּ אֶל הָהָר. חָטְבוּ אֶת הָעֵצִים וְטָעֲנוּ אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וּבָאוּ לָעִיר וּמָכְרוּ אֶת הָעֵצִים וְהוֹצִיאוּ לְפַרְנָסַת בְּנֵי-בֵיתָם. אַחַר כָּךְ חָבְשׁוּ אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וְחָזְרוּ לַחֲטִיבַת הָעֵצִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא פָסְקוּ מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. אֵרַע שֶׁיָּצְאוּ לַחֲטֹב עֵצִים בְּאַחַד הַיָּמִים וְיָרַד עֲלֵיהֶם מָטָר חָזָק, וּבָרְחוּ אֶל מְעָרָה גְדוֹלָה לִמְצֹא מַחֲסֶה לְעַצְמָם מֵאוֹתוֹ מָטָר. קָם מִתּוֹכָם חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין וְיָשַׁב לְבַדּוֹ בְמָקוֹם מֵאוֹתָהּ מְעָרָה, וְהָיָה מַכֶּה בָאָרֶץ בַּגַּרְזֶן. שָׁמַע צְלִיל שֶׁל אֲדָמָה נְבוּבָה מִתַּחַת לַגַּרְזֶן. וּכְשֶׁהִכִּיר שֶׁנְּבוּבָה הִיא הִתְמִיד לַחְפֹּר שָׁעָה אַחַת, וְרָאָה רִצְפָּה עֲגֻלָּה וּבְתוֹכָהּ טַבַּעַת. כְּשֶׁרָאָה זֹאת שָׂמַח וְקָרָא לַחֲבוּרַת חוֹטְבֵי הָעֵצִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: ״שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא חָאסִבּ כַּרִים אַלדִין אֶת הָרִצְפָּה וְהַטַּבַּעַת בָּהּ, שָׂמַח וְקָרָא לַחֲבוּרַת חוֹטְבֵי הָעֵצִים. בָּאוּ אֵלָיו וְרָאוּ אוֹתָהּ רִצְפָּה. מִהֲרוּ לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ וְהִתִּיקוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וּמָצְאוּ תַחְתֶּיהָ דֶלֶת. פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁמִּתַּחַת לָרִצְפָּה, וְהִנֵּה גֵב מָלֵא דְבַשׁ דְּבוֹרִים. אָמְרוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים זֶה אֶל זֶה: ״זֶהוּ גֵב מָלֵא דְבַשׁ, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לָלֶכֶת הָעִירָה וּלְהָבִיא כֵלִים וּלְהָרִיק דְּבַשׁ זֶה לְתוֹכָם וְלִמְכֹּר אוֹתוֹ וּלְחַלֵּק מְחִירוֹ בֵינֵינוּ, וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשֵׁב אֶצְלוֹ לְשָׁמְרוֹ מִפְּנֵי זוּלָתֵנוּ״. אָמַר חָאסִבּ: ״אֲנִי אֵשֵׁב וְאֶשְׁמֹר עָלָיו עַד שֶׁתֵּלְכוּ וְתָבִיאוּ אֶת הַכֵּלִים״. עָזְבוּ אֶת חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין לִשְׁמֹר לָהֶם עַל הַגֵּב וְהָלְכוּ לָעִיר וְהֵבִיאוּ כֵלִים. מִלְּאוּ אוֹתָם מֵאוֹתוֹ דְבַשׁ וְטָעֲנוּ חֲמוֹרֵיהֶם וְחָזְרוּ לָעִיר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ דְבַשׁ, וְחָזְרוּ לַגֵּב פַּעַם שְׁנִיָּה. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן, מוֹכְרִים בָּעִיר וְחוֹזְרִים לַגֵּב וְלוֹקְחִים מֵאוֹתוֹ דְבַשׁ, וְחָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵר לָהֶם אֶת הַגֵּב. אָמְרוּ בֵינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: ״הֲרֵי זֶה שֶׁמָּצָא אֶת גֵּב הַדְּבַשׁ הוּא חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין, לְמָחָר הוּא יוֹרֵד לָעִיר, וּמַגִּישׁ עָלֵינוּ תְבִיעָה וְנוֹטֵל אֶת הַדְּבַשׁ וְאוֹמֵר: ״אֲנִי הוּא שֶׁמְּצָאתִיו״. אֵין אָנוּ נִפְטָרִים מִזֶּה אֶלָּא אִם כֵּן אָנוּ מוֹרִידִים אוֹתוֹ לַגֵּב לְהָרִיק אֶת הַדְּבַשׁ שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ, וְנַעֲזֹב אוֹתוֹ בְתוֹכוֹ שֶׁיָּמוּת מְדֻכְדָּךְ, וְלֹא יֵדַע אָדָם עַל אוֹדוֹתָיו. הִסְכִּימוּ כֻלָּם עַל הַדָּבָר הַזֶּה. הָלְכוּ וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַגֵּב, וְאָמְרוּ לוֹ: ״חָאסִבּ, רֵד לַגֵּב וְהוֹצֵא לָנוּ אֶת הַדְּבַשׁ שֶׁנּוֹתַר בְּתוֹכוֹ״. יָרַד חָאסִבּ לַגֵּב וְהוֹצִיא לָהֶם אֶת הַדְּבָשׁ שֶׁנּוֹתַר בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר לָהֶם: ״מִשְׁכוּנִי וְהַעֲלוּנִי שֶׁלֹּא נוֹתַר בְּתוֹכוֹ עוֹד כְּלוּם״ וְלֹא עָנָה לוֹ אִישׁ מֵהֶם דָּבָר. טָעֲנוּ אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וְהָלְכוּ לָעִיר וְעָזְבוּ אוֹתוֹ בַגֵּב יְחִידִי. הָיָה צוֹעֵק לְעֶזְרָה, בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: ״אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, כְּבָר מַתִּי מִשִּׁבְרוֹן לֵב״.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחוֹטְבֵי הָעֵצִים, הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר, מָכְרוּ אֶת הַדְּבָשׁ וְהָלְכוּ אֶל אֵם חָאסִבּ, כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים וְאָמְרוּ לָהּ: ״יְחִי רֹאשֵׁךְ אַחֲרֵי שֶׁמֵּת בְּנֵךְ חָאסִבּ״. אָמְרָה לָהֶם: ״מֶה הָיְתָה סִבַּת מִיתָתוֹ?״ אָמְרוּ לָהּ: ״יוֹשְׁבִים הָיִינוּ עַל רֹאשׁ הָהָר וְיָרַד עָלֵינוּ מָטָר חָזָק מִן הַשָּׁמַיִם. נִמְלַטְנוּ אֶל מְעָרָה לַחֲסוֹת בָּהּ מֵאוֹתוֹ מָטָר. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר, כְּשֶׁחֲמוֹרוֹ שֶׁל בְּנֵךְ בָּרַח בַּנַּחַל. הָלַךְ אַחֲרָיו לְהַחֲזִירוֹ מִן הַנַּחַל, וְהָיָה בְתוֹכוֹ זְאֵב גָּדוֹל וְטָרַף אֶת בְּנֵךְ וְאָכַל אֶת הַחֲמוֹר״. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת דִּבְרֵי חוֹטְבֵי הָעֵצִים הִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ וְזָרְקָה עָפָר עַל רֹאשָׁהּ וְעָרְכָה אֵבֶל. וְהָיוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים מְבִיאִים לָהּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה כָל יוֹם.

זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אִמּוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחוֹטְבֵי הָעֵצִים, הִנֵּה פָתְחוּ לָהֶם חֲנוּיוֹת וְהָיוּ לְסוֹחֲרִים, וְלֹא פָסְקוּ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּצְחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין, הִנֵּה הָיָה בוֹכֶה וְנֶאֱנַח. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בַּגֵּב בְּמַצָּב זֶה, נָפַל עַקְרָב גָּדוֹל עָלָיו, קָם וַהֲרָגוֹ. אַחַר כָּךְ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: ״הֲרֵי הַגֵּב הָיָה מָלֵא דְבַשׁ, וּמֵהֵיכָן בָּא אֵפוֹא עַקְרָב זֶה?״ קָם וְהִתְבּוֹנֵן לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָפַל הָעַקְרָב. פָּנָה לְיָמִין ולִשְׂמֹאל בַּגֵּב וְרָאָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָפַל הָעַקְרָב, שֶׁאוֹר נוֹצֵץ מִתּוֹכוֹ. הוֹצִיא סַכִּין שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ, וְהִרְחִיב פֶּתַח אוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַד שֶׁהָיָה כְגֹדֶל הָאֶשְׁנָב. יָצָא דַרְכּוֹ וְהִתְהַלֵּךְ שָׁעָה אַחַת מִתּוֹכוֹ וְלִפְנִים וְרָאָה פְרוֹזְדוֹר עָצוּם. הָלַךְ בְּתוֹכוֹ וְרָאָה דֶלֶת עֲצוּמָה שֶׁל בַּרְזֶל שָׁחוֹר וְעָלֶיהָ מַנְעוּל שֶׁל כֶּסֶף, וְעַל אוֹתוֹ מַנְעוּל מַפְתֵּחַ שֶׁל זָהָב. נִגַּשׁ אֶל אוֹתָהּ דֶּלֶת וְהִתְבּוֹנֵן אֶל תּוֹכָהּ וְרָאָה אוֹר עָצוּם נוֹצֵץ מִפְּנִים לָהּ. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְעָבַר מִפְּנִים לָהּ וְהִתְהַלֵּךְ שָׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל יַמָּה עֲצוּמָה, וְרָאָה בְאוֹתָהּ יַמָּה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹצֵץ מֵעֵין מַיִם. לֹא פָסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְרָאָה תֵל גָּבוֹהַּ שֶׁל זְמָרַגְדִּין יְרוֹקִים, וְעָלָיו נִצָּב עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: ״שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁרָאָה חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין אוֹתוֹ תֵל שֶׁל פִּטְדָה יְרוֹקָה וְעָלָיו נִצָּב עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּמִסָּבִיב לְאוֹתוֹ עֶרֶשׂ כִּסְאוֹת נִצָּבִים, מִקְצָתָם שֶׁל זָהָב וּמִקְצָתָם שֶׁל כֶּסֶף וּמִקְצָתָם שֶׁל בָּרֶקֶת יְרוֹקָה. כְּשֶׁבָּא אֶל אוֹתָם כִּסְאוֹת נֶאֱנַח תָּמֵהַּ. אַחַר כָּךְ מָנָה אוֹתָם וּמְצָאָם שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף כִּסְאוֹת, עָלָה עַל אוֹתוֹ עֶרֶשׂ הַנִּצָּב בַּתָּוֶךְ בֵּין אוֹתָם כִּסְאוֹת. וְהָיָה מִתְפַּלֵּא עַל אוֹתָהּ יַמָּה וְאוֹתָם כִּסְאוֹת הַנִּצָּבִים, וְלֹא חָדַל לְהִשְׁתָּאוֹת, עַד שֶׁנִּצְּחָתוֹ שֵׁנָה וְיָשֵׁן שָׁעָה אַחַת.

וְהִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ תְּקִיעָה וּצְפִירָה וְהִתְגָּעֲשׁוּת עֲצוּמָה. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַל הַכִּסְאוֹת נְחָשִׁים עֲצוּמִים. אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל נָחָשׁ מֵהֶם מֵאָה בָאַמָּה. תָּקְפָה אוֹתוֹ מִזֶּה אֵימָה גְדוֹלָה, וְנִתְיַבֵּשׁ רֻקּוֹ מֵעָצְמַת פַּחֲדוֹ. וְנִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו, וּפָחַד פַּחַד רָב. רָאָה עֵינוֹ שֶׁל כָּל נָחָשׁ יוֹקֶדֶת כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, כְּשֶׁהֵם עַל הַכִּסְאוֹת. הִפְנָה מַבָּטוֹ אֶל הַיַּמָּה וְרָאָה בְּתוֹכָהּ נְחָשִׁים, קְטַנִּים שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאַחֲרֵי שָׁעָה קָרַב וּבָא אֵלָיו נָחָשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ פִרְדָּה, וְעַל גַּבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נָחָשׁ טַס שֶׁל זָהָב, וּבְאֶמְצְעִיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ טַס נָחָשׁ הַמֵּאִיר כִּבְּדֹלַח, וּפָנָיו פְּנֵי אָדָם, וְהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן נִמְלֶצֶת. כְּשֶׁקָּרַב אֶל חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין אָמַר לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ צָעַק עַל אוֹתָם הַנְּחָשִׁים, בִּלְשׁוֹנָם וְנָפְלוּ כָל הַנְּחָשִׁים מֵעַל הַכִּסְאוֹת וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ. רָמַז לָהֶם לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבוּ. אַחַר כָּךְ אָמַר הַנָּחָשׁ לְחָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין ״אַל תִּירָא מִפָּנֵינוּ, בָּחוּר, שֶׁאֲנִי הִנְּנִי מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים וּמוֹשְׁלָם״. כְּשֶׁשָּׁמַע חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַנָּחָשׁ, נִרְגַּע לִבּוֹ. אַחַר-כָּךְ רָמַז הַנָּחָשׁ לְאוֹתָם נְחָשִׁים, שֶׁיָּבִיאוּ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. הֵבִיאוּ תַּפּוּחִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. וּבָטְנִים וֶאֱגוֹזֵי לוּז וֶאֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים וּמוֹז, וְעָרְכוּ אוֹתָם לִפְנֵי חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים: ״בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בָּחוּר, מַה שְּׁמֶךָ?״ אָמַר לוֹ: ״שְׁמִי חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין״. אָמַר לוֹ: ״חָאסִבּ, אֱכֹל מִפֵּרוֹת אֵלֶּה, שֶׁאֵין אֶצְלֵנוּ מַאֲכָל זוּלָתָם, וְאַל תִּפְחַד מִפָּנֵינוּ כְּלָל״. כְּשֶׁשָּׁמַע חָאסִבּ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַנָּחָשׁ, אָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ, וְהוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. אַחֲרֵי שֶׁאָכַל דַּיּוֹ הוּסְרָה הַמַּפָּה מִלְּפָנָיו, וְאָמַר לוֹ מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים: ״הַגֵּד לִי, חָאסִבּ, מֵאַיִן אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ לְמָקוֹם זֶה, וּמָה אֵרַע לְךָ?״ סִפֵּר לוֹ חָאסִבּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְאָבִיו וְכֵיצַד יָלְדָה אוֹתוֹ אִמּוֹ, וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר כְּשֶׁהוּא בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְלֹא לָמַד כְּלוּם. וְאַחַר-כָּךְ סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים סִפּוּרוֹ שֶׁל חָאסִבּ כַּרִים אַלדִּין מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, אָמַר לוֹ: ״לֹא יַגִּיעֲךָ אֶלָּא כָל טוֹב…״

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ הַנְּחָשִׁים אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חָאסִבּ, אָמַר לוֹ: ״לֹא יַגִּיעֲךָ אֶלָּא כָל טוֹב וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, חָאסִבּ, שֶׁתֵּשֵׁב אֶצְלִי מֶשֶׁךְ זְמָן עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ אֶת סִפּוּרִי וְאַגִּיד לְךָ מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַנִּפְלָאוֹת. אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא.״

פָּתַח וְאָמַר לוֹ


  1. “בַּשַּׂחַר” במקור המודפס. צ“ל: בַּשַּׁחַר – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות