האם הסופר מתחפש כשהוא קופץ אל עברה השני של הגדר וכותב כעיתונאי? (לנביא־מוכיח? למדינאי? להיסטוריון יודע כול?) האם הוא אז הוא־עצמו או הוא־אחר, והשניים אחוזים זה בזה בגוף אחד כמו הזכר והנקבה כגרסת אריסטופנס ב"המשתה" של אפלטון? שהרי הכתיבה הספרותית והכתיבה העיתונאית, לא רק שאינן דומות זו לזו, אלא שהן כהפוכות זו לזו: האחת שרוייה בדמדומי השמא, הזהירות, הדקויות, והאחרת צועדת ברגל בטוחה. לרוב גם בגאווה (“היבריס”), באור היום המלא, החושף כול; האחת יש לה עין מבחינה בגווני גוונים, והאחרת רואה רק את הצבעים הבולטים; הסופר בשעת כתיבתו מצוי בינו לבינו, והסופר־העיתונאי פונה החוצה ומדבר אל הציבור, בבחינת “דבר אל בני ישראל וישמעו”. דבריו נחרצים, מסקניים, בטוחים. מניין לו הביטחון, לסופר־בחזקת־עיתונאי, אתה שואל לפעמים כקורא, הזוכר איך כמה מגדולי הסופרים בעולם נחלו כישלונות מחפירים כשיצאו מד' אמות שלהם והחלו מתנבאים בעניינים פוליטיים; נעשו חסידים שוטים של סטאלין, מעריצים של מוסוליני ושל היטלר או מביעים דעות אבסורדיות, אוזניים תצילנה.
כמה מדהים להיווכח בסתירה שבין כתיבתו הסיפורית של סופר גדול כגוגול, בה הוא מופיע כהומניסט מאין כמוהו (ב"האדרת", למשל) ובין מאמריו הפובליציסטיים, שבהם הוא נחשף כראקציונר לעילא ולעילא, מתנגד לשחרור הצמיתים ותומך בצאר ובכנסייה הפרבוסלבית.
אצלנו, אולי יותר מבארצות אחרות (בגלל המתח המתמיד, המאורעות הסוחפים, הרי הגורל), סופרים רבים (לרבות הח"מ) פונים אל הכתיבה העיתונאית כדי להשמיע את קולם לעם ישראל בכל העניינים ה"בוערים". הם חייבים בכך, ממש חייבים, אש בוערת בעצמותיהם! ואז, לעתים קרובות, כשאתה קורא את דבריהם, אתה משתומם: לאן נעלם הסופר שבהם? איך נסתתרה “תובנתם”, שעליה גאוותם, זו הרואה לנפש האדם ולמצבו הקיומי? בקצף של שנאה ובוז על שפתיהם הם מסוגלים לכתוב על יריביהם (על המתנחלים “המתועבים, הגזעניים, חלאת אדם”; על ה"דוסים", “הערמומיים, הסחטנים, הנצלנים”; על ה"שמאלנים", “מלחכי הפנכה, הבוגדים בעמם”; וכיוצא באלה). מכל טוב יש במאמרים עיתונאיים אלה: שנינות, סרקזם, משחקי לשון ארסיים, פרט לדבר אחד, להשתמש בלשונו של צ’כוב, “והאדם איננו”.
16 בפברואר 2005
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות