(אַגָּדָה אַרְמֶנִית מֵאֵת אוֹבַנֶס טוּמַנְיַאן בְּעִבּוּדוֹ שֶׁל שׁ. מַרְשַק)
כְּפָר דַּל שָׁכַן בְּשֵׁפֶל הַר;
חֲנוּת קְטַנָּה הָיְתָה בַּכְּפָר.
בָּא בְּיוֹם-שׁוּק לְשָׁם רוֹעֶה
מִכְּפָר קָרוֹב – בָּחוּר נָאֶה.
הוּא הֶחֱזִיק אַלָּה עָבָה.
כַּלְבּוֹ הַטּוֹב אוֹתוֹ לִוָּה.
– “יֵשׁ דְּבַשׁ פֹּה?" – "יֵשׁ – וְחֵי נַפְשִׁי,
עוֹד לֹא טָעַמְתָּ כְּדִבְשִׁי!
הַב אֶת כַּדְּךָ! הוֹי, אֵיזֶה דְּבַשׁ!
הוּא תַּאֲוָה לַחֵךְ מַמָּשׁ!"
אַט-אַט דִּבְשׁוֹ הָאִישׁ סִנֵּן –
וּדְבַשׁ נָטַף מִפִּיו גַּם-כֵּן:
שִׂיחָה נִלְבֶּבֶת עִם בַּרְנַשׁ
לַחֶנְוָנִי מָתְקָה מִדְּבַשׁ.
אַגַּב-שִׂיחָה, נָפְלָה טִפָּה
מִדְּבַשׁ-הַחֶמֶד לָרִצְפָּה.
הִיא נִצְנְצָה כְּזַהֲרוּר.
בָּהּ יְסֻפַּר כָּאן הַסִּפּוּר.
זְבוּב שֶׁהֵרִיחַ רֵיחַ-דְּבַשׁ,
מִן הַתִּקְרָה אֵלֶיהָ חָשׁ.
אֶת הַיְצוּר הַחַמְדָּנִי
רָאָה חֲתוּל הַחֶנְוָנִי.
הוּא מִתְגַּנֵּב אֵלָיו, קוֹפֵץ –
וְעַל הַזְּבוּב מֵקִיץ הַקֵּץ.
אוּלָם כַּלְבּוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה
אֵינוֹ סָבוּר שֶׁכָּךְ יָאֶה.
קִצְפּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ גְּבוּל:
הוּא מִתְנַפֵּל עַל הֶחָתוּל,
מְטַלְטְלוֹ,
מְגַלְגְּלוֹ,
מוֹרְטוֹ, רוֹמְסוֹ,
חוֹנְקוֹ, דּוֹרְסוֹ…
כָּךְ הִתְעַלֵּל בּוֹ כִּמְטֹרָף –
עַד שֶׁכָּלִיל אוֹתוֹ טָרַף.
“חָמָס!” – זוֹעֵק הַחֶנְוָנִי –
"הוֹי חֲתוּלִי, מַחְמַד-עֵינִי!
שְׁכֵנִים, אַחִים – כֻּלְּכֶם לְכָאן!
תִּפְסוּ הַכֶּלֶב הָרַצְחָן!"
כָּל מַה שֶׁבָּא לוֹ אֶל הַיָּד –
קְדֵרָה, בּוּל-עֵץ וּמַחֲבַת,
וּמַגְּרֵפָה וְצִיר-אוֹפָן –
הִשְׁלִיךְ הַאִישׁ עַל הַתּוֹקְפָן.
יִלֵּל הַכֶּלֶב וְצָנַח
עַל הָרִצְפָּה – וְהִשְׁתַּטַּח…
מַכָּה אַחַת – וְלֹא יוֹתֵר:
הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַמּוֹכֵר.
– “כַּלְבִּי!" – שָׁאַג אָז הַבָּחור –
"רֵעִי הַטּוֹב וְהַמָּסוּר!
מִי מֵעַתָּה יִשְׁמוֹר צֹאנִי?
אוֹתְךָ הָרַג הַחֶנְוָנִי.
תִּבְלַע אוֹתוֹ הָאֲדָמָה
עִם חֲנוּתוֹ הַמְזֹהָמָה!
יוּמַת עוֹשֵׂה-הַנְּבָלָה!"
וְהִגְבַרְתָּן הֵנִיף אַלָּה…
מַכָּה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר:
הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַמּוֹכֵר
“חָמָס! רוֹצְחִים לְאוֹר-הַיּוֹם!” –
פָּרְצוּ קוֹלוֹת מִכָּל מָקוֹם:
מִכָּל חָצֵר רָצִים בַּסָּךְ
קְרוֹבָיו, רֵעָיו שֶׁל הַנִּרְצַח.
רָצִים יַחְדָּוֹ
גִּיסָיו, דּוֹדָיו
וְדוֹדָנָיו
וְכָל שְׁכֵנָיו.
כֻּלָּם בְּזַעַם וְחָרוֹן
תּוֹקְפִים, מַכִּים רוֹעֵה-הַצֹּאן.
"הוֹ, דֹּב שָׂעִיר מִכְּפַר-זֵדִים,
מוֹשַׁב לִסְטִים וְשׁוֹדְדִים!
לֹא בָּא לִקְנוֹת זֶה אִישׁ-הַשֹּׁד
אֶלָּא לִרְצוֹחַ נְפָשׁוֹת!"
רוֹעֵה הַצֹּאן, בִּקְרָב-גְּבוּרָה,
הִפִּיל שְׁלשָׁה, אוּלָם הֻכְרַע –
וְכַמּוֹכֵר, נָפַל קָטוּל
לְיַד כַּלְבּוֹ וְהֶחָתוּל.
מִכְּפַר-הַגַּיְא לִכְפַר-הָהָר
הִגִּיעַ שֵׁמַע רַע וָמָר – וְקוֹל זוֹעֵם הִכְרִיז: "אַחַי!
נִרְצַח רוֹעֵנוּ שָׁם בַּגַּיְא!
רְצִיחָתוֹ לֹא תִּסָּלַח!
יֻקַּם דָּמוֹ שֶׁל הַנִּרְצָח!"
פּוֹגְעִים בַּקַּיִץ פִּרְחָחִים
בְּקַן-צְרָעוֹת – וְחִישׁ בּוֹרְחִים;
וּנְחִיל צְרָעוֹת רָעוֹת עוֹקֵץ
עוֹבְרֵי-הָאֹרַח עַד אֵין קֵץ.
כָּךְ זְבוּב גָּרַם לְסַעַר רָב…
כָּל בְּנֵי-הַכְּפָר, צָעִיר וָסָב,
רָצִים לְמַטָּה, חֲמוּשִׁים
בְּקִלְשׁוֹנוֹת, בְּחֶרְמֵשִׁים,
בְּגַּרְזִנִּים, בְּפַטִּישִׁים.
כֻּלָּם, רַגְלִים וּפָרָשִׁים,
אָצִים לִנְקוֹם אֶת הֶהָרוּג –
וּמַשְׁמִיעִים דִּבְרֵי-קִטְרוּג:
"זֵדִים הֵם בְּנֵי אוֹתוֹ הַכְּפָר.
שֵׁם רַע יָצָא לָהֶם זֶה-כְּבָר.
אִם בָּא לְשָׁם קוֹנֶה תָּמִים –
מַכֵּהוּ נֶפֶשׁ אִישׁ-דָּמִים.
שָׁחוֹר לִבָּם, אַכְזָר חֻקָּם –
וּבְכֵן, נֵלֵךְ, נִקַּח נָקָם!
נִתְקוֹף בְּלִי-חָת!
נִשְׂרוֹף! נִשְׁחַט!
בְּסַכִּינִים!
בְּגַרְזִנִּים!"
כָּךְ הִתְנַפְּלוּ עַל כְּפָר-הַגַּיְא
בְּנֵי כְּפָר-הָהָר – לִקְטוֹל כָּל חַי.
שְׁכֵנִים-אַחִים
הָפְכוּ רוֹצְחִים.
נִשְׁלַף סַכִּין, הִבְרִיק פִּגְיוֹן –
הֵחֵל בֻּלְמוּס הַכִּלָּיוֹן.
כָּאן – הֲרוּגִים וַהֲרוּגוֹת,
כָּאן – לֶהָבָה מֵעַל גַּגּוֹת…
מַרְאֵה הָאֵשׁ, מַרְאֵה הַדָּם
גֵּרָה, שִׁלְהֵב יִצְרֵי-אָדָם.
צוֹוְחוֹת נָשִׁים, בּוֹכֶה הַטַּף,
בְּנֵי-צֹאן גּוֹעִים בְּדִיר נִשְׂרָף…
עַד אוֹר-הַבֹּקֶר מִן הַכְּפָר
נוֹתְרוּ רַק אֵפֶר וְעָפָר.
אַךְ בֵּין אוֹתָם כְּפָרִים סְמוּכִים
עָבַר הַגְּבוּל בֵּין שֵׁנִי מְלָכִים.
כָּל כְּפָר עָמַד בִּרְשׁוּת מַלְכּוֹ
וְהִתְנַהֵג לְפִי חֻקּוֹ –
וְכָל מִמְשָׁל גָּבָה לְחוּד
מִנְּתִינָיו מִסֵּי-מַלְכוּת.
לְמָחֳרָת הוֹדִיעַ רָץ
לְשַׁלִּיטוֹ – מוֹשֵׁל נִמְרָץ –
כִּי נְתִינָיו שֶׁל מֶלֶךְ זָר
בְּמַלְכוּתוֹ הִשְׁמִידוּ כְּפָר.
רָגָּז הַמֶּלֶךְ וּפִרְסֵם
לְאֻכְלוּסָיו מִנְשָׁר זוֹעֵם:
"אֲנִי, מוֹשֵׁל בְּחֶסֶד-אֵל,
מַכְרִיז לָעָם: בְּזֶה הַלֵּיל
שַׁלִּיט הָאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה
חִלֵּל קְדֻשַּׁת-הָאֲמָנָה –
וְכַגַּנָּב בַּחֲשֵׁכָה,
עָבַר אֶת גְּבוּל הַמַּמְלָכָה.
בְּנֵי כְּפָר אֶחָד נוֹתְרוּ בְּלִי גַּג;
חֶלְקָם נִפְצַע אוֹ נֶהֱרַג.
קוֹל יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
זוֹעֵק אֵלֵינוּ. אֵי-לָזֹאת
נָתַתִּי צַו לַאֲנָשַׁי,
לְקַלָּעַי וּפָרָשַׁי –
לִפְלוֹשׁ לְאֶרֶץ-הַפּוֹלֵשׁ:
הִיא תִּכָּבֵשׁ וְתֵעָנֵשׁ.
אֶת כָּל אוֹיְבֵינוּ נְחַסֵּל!
נִשִׁקֵנוּ רָב. עִמָּנוּ אֵל!"
בְּסוֹף מִנְשַׁר הַמִּלְחָמָה –
הַתַּאֲרִיךְ, הַחֲתִימָה.
אַךְ גַּם בָּאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה,
בְּכָל קִרְיָה, בְּכָל פִנָּה,
כָּל אִישׁ וָאִישׁ יָכֹל לִקְרוֹא
דְּבַר הַשַּׁלִיט בְּמִנְשָׁרוֹ:
"אֲנִי הַמֶּלֶךְ הַמּוֹשֵׁל
בִּזְכוּת-אָבוֹת וּבְחֶסֶד-אֵל,
מַכְרִיז בָּזֶה כִּי מֶלֶךְ-זֵד
פָּלַשׁ אֵלֵינוּ כְּשׁוֹדֵד,
בְּחַלְּלוֹ קְדֻשַּׁת-הַבְּרִית
בַּאֲמַתְלַת תַּקְרִית כַּפְרִית.
אַךְ מִכֹּחוֹ לֹא נִבָּהֵל.
נִשְׁקֵנוּ רַב, עִמָּנוּ אֵל!"
בְּסוֹף מִנְשַׁר הַמִּלְחָמָה –
הַתַּאֲרִיךְ, הַחֲתִימָה.
פָּרְצוּ קְרָבוֹת וְלֶהָבוֹת.
שְׁתֵּי אֲרָצוֹת נֶחֱרָבוֹת.
אָפְסוּ קוֹצְרִים – לִקְצֹר חִטִים,
אָפְסוּ חוֹפְרִים – לִקְבּוֹר מֵתִים,
וְרַק אֶחָד מוֹסִיף לֹקְצוֹר:
מַלְאַךְ-הַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר.
כְּצֵל תּוֹעִים הַנִּצּוֹלִים –
וְהֵם תּוֹהִים וְשׁוֹאֲלִים:
"מִנַּיִן בָּאָה וְעַל מָה
הַפֻּרְעָנוּת הָאֲיֻמָּה?"
תַּם וְנִשְׁלַם הַמַּעֲשֶׂה.
וְאִם קוֹרְאֵנוּ יְנַסֶּה
לִשְׁאוֹל: "וּמִי אֵפוֹא אָשֵׁם:
חָתוּל אוֹ כֶּלֶב – אוֹ שְׁנֵיהֶם?
וְהַאֻמְנָם כָּזֶה אָסוֹן
יָכוֹל לִקְרוֹת בִּגְלַל זְבוּבוֹן?" –
עַל כָּךְ אֲנַחְנוּ מְשִׁיבִים:
“כָּל עוֹד יֵשׁ דְּבַשׁ – יִהְיוּ זְבוּבִים!”
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות