בְּאִישׁוֹן לֵיל שְׁכוֹל וָאֵבֶל, וַאֲנִי, נִלְאֶה מֵהֶבֶל,

בִּגְוִילֵי חָכְמָה נִסְתֶּרֶת הִתְבּוֹנַנְתִּי מְהַרְהֵר –

עַל דַּלְתִּי פִּתְאֹם נִשְׁמַעַת, עֲמוּמָה וְלֹא־נוֹדַעַת,

נְקִישַׁת יַד זָר נִכְנַעַת, זָר שֶׁאֶל בֵּיתִי חוֹתֵר.

אָז לָחַשְׁתִּי: "זֶה אוֹרֵחַ אֲשֶׁר אֶל בֵּיתִי חוֹתֵר,

זֶה אוֹרֵחַ, לֹא יוֹתֵר".

עוֹד אֶזְכֹּר אֶת לֵיל הַסַּעַר, לֵיל דֶּצֶמְבֶּר טְרוּף־הַצַּעַר,

עֵת כָּל אוּד עוֹמֵם הִגִּיהַּ אֶת צִלּוֹ הַמְפַרְפֵּר.

מִסִּפְרֵי אֶתְמוֹל נוֹחַלְתִּי, לִגְאֻלַּת מָחָר יִחַלְתִּי,

כִּי הַיּוֹם, הַיּוֹם שָׁכַלְתִּי, נִתְיַתַּמְתִּי כֹּה מַהֵר

מִלֵּנוֹרָה, עוֹלַת־מָוֶת, שֶׁזִכְרָהּ נִדַּף מַהֵר

וּבְלִבִּי אַךְ יִוָּתֵר.

יְרִיעַת־שָׁנִי רוֹחֶשֶׁת, מְאַוֶּשֶֹת, מְרַשְׁרֶשֶׁת,

בִּעֲתַתְנִי בַּעַת־מָוֶת, לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד מַגֵּר:

לְהָנִיס אֵימָה מוֹרֶטֶת מִלִבִּי אֲחוּז־הָרֶטֶט,

סַחְתִּי: "זוֹ יַד זָר שׂוֹרֶטֶת, זָר שֶׁאֶל בֵּיתִי חוֹתֵר, –

זֶהוּ מְאַחֵר־בַּנֶּשֶׁף שֶׁאֱלֵי בֵּיתִי חוֹתֵר, –

זָר הוּא זֶה וְלֹא יוֹתֵר".

הַסָּפֵק לֹא עוֹד כִּרְסֵם בִּי, בִּטָּחוֹן גּוֹבֵר פִּעֵם בִּי,

“אֲדוֹנִי”, – אֲזַי קָרָאתִי, – "נָא, הַרְשֵׁנִי לְבָאֵר:

בַּשַּׁלְוָה שֶׁהִרְדִּימַתְנִי, נְקִישַׁת־יָדְךָ בָּאַתְנִי,

בַּתְּנוּמָה שֶׁאֲפָפַתְנִי נִשְׁמְעָה – וָאֶתְעוֹרֵר".

לִרְוָחָה דַּלְתִּי פָּתַחְתִּי לְהַקְבִּיל אֶת הַמְעוֹרֵר,

עֲלָטָה וְלֹא יוֹתֵר.

עַל רָזֵי הַלֵּיל תָּהִיתִי, הִשְׁתָּאֵיתִי וְרָהִיתִי.

הֲזָיוֹת־עִוְעִים סַבּוּנִי, פְּרִי רוּחִי הַמִּתְעַרְעֵר;

הַדְּמָמָה לֹא עוֹד הוּפָרָה, שַׁלְוַת־מָוֶת לֹא הוּמָרָה.

רַק מִלָּה אַחַת הֻתָּרָה: שֵׁם לֶנוֹר שֶׁנִּדַּרְדֵּר.

אֶת הַשֵּׁם אֲנִי הָגִיתִי, – הֵד נוֹגֵחַ נִדַּרְדֵּר,

הֵד נוֹגֵח, לֹא יוֹתֵר.

שַׁבְתִּי אֶל חַדְרִי קוֹדֵחַ, לְהָצֵן לֵב מִתְלַקֵּחַ.

וְשֵׁנִית הֶחְרָה הַדֶּפֶק בְּעָצְמוֹ הַמִּתְגַּבֵּר.

“אֶל נָכוֹן” – לָחַשְׁתִּי לַחַשׁ – "מֵאַדְנִי בָּא קוֹל הַרַחַשׁ,

אִגָּלֶה אֶל זֶה הַנַּחַשׁ, וְהַזָּר לִי יִתְבָּרֵר:

יֵאָלֵם לִבִּי עַד־רֶגַע, וְהַזָּר לִי יִתְבָּרֵר, –

זֶה הָרוּחַ, לֹא יוֹתֵר".

אָז חִלַּצְתִּי אֶת הַבְּרִיחַ וּבְנִפְנוּף נַפְנָף הֵגִיחַ

קְדוֹשׁ־מַרְאֶה, עוֹרֵב־בֶּן־קֶדֶם, שׁוֹעַ, גֵּא וְרַב־פְּאֵר.

כָּל שִׂיחָה שֶׁהִיא לֹא שָׁח הוּא, אַף לְרֶגַע קָט לֹא נָח הוּא

וּכְדַרְכּוֹ שֶׁל לוֹרְד צָלַח הוּא אֶל הַכֹּתֶל הַחִוֵּר,

וַיִּנְחַת עַל פֶּסֶל פַּלַס שֶׁבַּכֹּתֶל הַחִוֵּר, –

שָׁם נָחַת וְלֹא יוֹתֵר.

עוֹף־הָבְנֶה זֶה בִּי הֵפִיחַ עֲלִיצוּת וּכְאֵב הִסִּיחַ

בְּקַדְרוּת, חֻמְרָה וְזַעַם שֶׁל פָּנָיו, וָאֶשְׁאֲלוֹ:

"גַּם אִם שְׂעָרְךָ גָּלוּחַ, אֵין לִבְּךָ נִדָּף בָּרוּחַ,

עוֹף־צַלְמָוֶת הַשָּׁלוּח מִשַּׂר־אֹפֶל וְלֵילוֹ, –

מַה כִּנּוּי לְךָ בְּפִיהוּ שֶׁל שַׂר־אֹפֶל וְלֵילוֹ?"

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

עוֹף־הַשְּׁחוֹר אוֹתִי הִתְמִיהַ בּכֹחֵהוּ לְהַשְׁמִיעַ,

אַף כִּי מַעֲנֵה־הַכֶּסֶל לֹא הָיָה מוּבָן כֻּלּוֹ;

כִּי תִּהְיֶה זוֹ סְתָם אִוֶּלֶת, אִם לְבֵית אֱנוֹשׁ בַּחֶלֶד

תִּתְפָּרֵץ צִפּוֹר נוֹאֶלֶת וּתְקוֹנֵן עֲלֵי כָּתְלוֹ –

עוֹף אוֹ חַי עַל פֶּסֶל פַּלַס הַקָּבוּעַ בְּכָתְלוֹ

וְנִקְרָא “לָנֶצַח לֹא”.

אַךְ הָעוֹף עַל גַּב הַפֶּסֶל רַק חָזַר עַל זֶה הַכֶּסֶל,

כִּבְיָכוֹל הָיָה הָאֹמֶר הֵד נַפְשׁוֹ וּבַת־קוֹלוֹ.

וְלֹא עוֹד דָּבָר הִשְׁמִיעַ, וְכָנָף לֹא עוֹד הֵנִיעַ,

עַד שֶׁפִּי רַחְשִׁי הִבִּיעַ: "כִּלְקוֹדְמָיו יִקְרֶה גַּם לוֹ:

כַּחֲלוֹף כָּל תִּקְווֹתַי, כֵּן יֶאֱרַע מָחָר גַּם לוֹ". –

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

נִתְחַלְחַלְתִּי מִן הַשֶּׁטֶף שֶׁבְּמַעֲנֶה הַחֶטֶף:

“אֶת כָּל בִּינָתוֹ” – אָמַרְתִּי – "מְסַמֵּל זֶה מִלְלוֹ;

כּשׁוֹתֶה דִּבְרֵי הַבֶּלַע שֶׁל לוֹכְדוֹ לְמוּד־הַצֶּלַע,

הַנִּקְלַע כִּבְכַף הַקֶּלַע עֵקֶב שֹׁד שֶׁאִמְלְלוֹ,

הוּא שָׁמַע מִכָּל הָאֹמֶר, פְּרִי הַשֹּׁד שֶׁאִמְלְלוֹ,

אֶת דִּבְרַת “לָנֶצַח לֹא”.

אַךְ הָעוֹף עוֹדוֹ מֵפִיחַ בִּי שִׂמְחָה וּכְאֵב מַסִּיחַ

כֵּס רְפוּד קְטִיפָה הִצַּבְתִּי מוּל הַפֶּסֶל וּמוּלוֹ,

שַׁחְתִּי אֶל מַצַּע הַתְּכֵלֶת וְנַפְשִׁי עוֹד מְיַחֶלֶת

פְּתֹר אוֹתָהּ אִמְרָה נוֹכֶלֶת, שֶׁהִיא תֹּכֶן מִלְמוּלוֹ,

מֶה רָאָה זֶה עוֹף הַשַּׁחַץ לְשַׁנֵּן אֶת מִלְמוּלוֹ,

שֶׁלְּשׁוֹנוֹ – לָנֶצַח לֹא.

תְּפוּשׂ־הִרְהוּר לַפֶּשֶׁר תַּרְתִּי, אַךְ מְאוּמָה לֹא אָמַרְתִּי

לָעוֹרֵב בֶּן־עֵין־הָרֶשֶׁף שֶׁלִּהֵט בִּי פִּלְבּוּלוֹ;

גִּבּוּבֵי־נִחוּשׁ גִבַּבְתִּי, עֵת רֹאשִׁי קַלּוֹת הֵסַבְתִּי

אֶל כִּסְאִי אֲשֶׁר הִצַּבְתִּי, וְעַתָּה הֻגַּהּ צִלּוֹ.

אַךְ אוֹתָהּ עַל כֵּס הַתְּכֵלֶת, שֶׁעַתָּה הֻגַּהּ צִלּוֹ,

לֹא אֶרְאֶה, לָנֶצַח לֹא!

נִיחוֹחִים מִמּוֹר קוֹרָצוּ בַּאֲוִיר נָוִי הוּפָצוּ,

וּשְׂרָפִים בּוֹ עָפוּ־טָשׂוּ מִתְנַכְּלִים לְעַרְפְּלוֹ.

סַחְתִּי: "הוֹי, הָאֵל זִכֶּךָ בִּתְרוּפָה אֲשֶׁר צָלֵחָה

לְהָפִיג מִזִּכְרוֹנֶךָ שֵׁם לֵנוֹרָה וּלְקָטְלוֹ:

שְׁתֵה זֹאת, שְׁתֵה עֲדֵי תַּשְׁכִּיחַ אֶת זִכְרָהּ וְתִקְטְלוֹ – "

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

"בֶּן־נָבִיא! תּוֹלֶדֶת־פֶּשַע! עוֹף, נָבִיא, אוֹ שְׁלִיחַ־רֶשַׁע!

אִם סוּפָה אוֹתְךָ הֵנִיסָה, אוֹ שַׂר־תֹּפֶת וְחֵילוֹ,

שַׁח, גַּלְמוּד, מוּדָח מִנַּחַת, בְּבֵיתִי חָבְרוּ גַּם יַחַד

בַּלָּהָה, אֵימָה וָפַחַד – מוֹרָאִי, הַתְּבַטְּלוֹ?

הַגִּלְעָד – הֲעוֹד צָרִי בּוֹ? מוֹרָאִי, – הַתְּבַטְּלוֹ?"

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

"בֶּן־נָבִיא! תּוֹלֶדֶת־פֶּשַׁע! עוֹף, נָבִיא, אוֹ שְׁלִיחַ־רֶשַׁע!

בֵּאלֹהֵנוּ שֶׁמִּמַּעַל, בְּחַיֵּי שָׁמָיו שֶׁלּוֹ –

אִם נַפְשִׁי אֲשֶר נִקְטָלָה תֵרָצֶה בְּגַן־שֶׁל־מָעְלָה,

אֶת לֵנוֹרָה – הֲתִמְצָא לָהּ? סוֹד שִׁבְתָּהּ, הַתְּגַלּוֹ?

עַלְמַת־זֹהַר זוֹ לֵנוֹרָה, סוֹד שִׁבְתָּהּ – הַתְּגַלּוֹ?"

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

“דַּי!” – צָרַחְתִּי, – "גּוּר מִמֶּנִּי, מְשֻׁלָּח אַתָּה הֵימֶנִּי,

כְּלַךְ וָשׁוּבָה אֶל הַסַּעַר, אֶל שַׂר־אֹפֶל וְלֵילוֹ.

בַּל תּוֹתִיר נוֹצָה נוֹשֶׁלֶת זֵכֶר לִרְמִיָּה כּוֹשֶׁלֶת,

אֶל זְבוּל, בּוֹ בְּדִידוּת מוֹשֶׁלֶת, עַטְתָּ עֲלֵי כָּתְלוֹ, –

מִלְּבָבִי שְׁלוֹף מַקּוֹרֶךָ, טשׁ בֵּיִתי עֲלֵי כָּתְלוֹ!"

הוּא קָרָא: “לָנֶצַח לֹא!”

וְשָׁתוּל בִּמְקוֹם עָמְדֵהוּ, לֹא יִדְאֶה הוּא, לֹא יִדְאֶה הוּא,

וּפִסְלָה הַצַּח שֶׁל פַּלַס עֲדֵי־עַד יְהִי גְּבוּלוֹ;

וּמִתּוֹךְ עֵינָיו מֵגִיחַ גֵּץ־רִשְׁפּוֹ שֶׁל שֵׁד מַדִּיחַ,

וְהַנֵּר בְּאוֹר מַבְלִיחַ עַל כָּתְלִי יַטִּיל צִלּוֹ,

וְנַפְשִׁי, פְּדוּת וָאשֶׁר חֵרֶף בִּעוּתֵי צִלּוֹ

הֲתִמְצָא? – לָנֶצַח לֹא!