רקע
חנניה ריכמן
הַתַּרְנְגוֹל – הַפַּטְפְּטָן
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון


מִנְּדוּדֵי־שֵׁנָה צָמַח לְתַרְנְגוֹל

הֶרְגֵּל נִפְסָד, הֶרְגֵּל גָּרוּעַ:

תָּמִיד מַשְׁכִּים הוּא קוּם מִכֹּל –

וְאָז מַתְחִיל קוֹנְצֶרְט פָּרוּעַ:

הוּא, עִם שְׁאָר תַּרְנְגוֹלִים,

מַפְרִיעַ שְׁנַת הָעֲמֵלִים.


הַסּוּס, שֶׁכָּל הַיּוֹם עָבַד עַד כְּלוֹת־הַכֹּחַ,

נֵעוֹר בְּטֶרֶם־אוֹר מִקּוֹל אוֹתוֹ פּוֹחֵז;

יוֹקְצוֹת לִפְנֵי הַזְּמַן גַּם הַפָּרָה, הָעֵז –

מִכָּל בְּרִיָּה נִגְזָל מָנוֹחַ.


מַזְעִיק הַתַּרְנְגוֹל אֶת כָּל הַיְּשֵׁנִים:

"הֵי, קוּמוּ, עַצְלָנִים, הָקִיצוּ, בַּטְלָנִים!

וָלֹא – מְאוּמָה לֹא תַּסְפִּיקוּ!

הֵי, קוּקוּרִיֽקוּ!, קוּקוּרִיֽקוּ!"


סוֹף־סוֹף, מֵרֹב קְרִיאוֹת־הָעֹז

נִצְרָד גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַכָּרוֹז.

בָּזֶה מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל הוּא,

כַּמָּה חָרוּץ, פָּעִיל, יָעִיל הוּא –

מַמָּשׁ רָאוּי לִפְרָס רִאשׁוֹן –

וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ… לִישׁוֹן.

הוּא כֹּה עָיֵף מִזְעוֹק – שֶׁאֵין לוֹ אַף יְכֹלֶת

לְהִתְעַלֵּס עִם תַּרְנְגֹלֶת.


*

גַּם בְּחֶבְרַת־אֱנוֹשׁ לֹא פַּעַם נֶחֱזֶה

מַטִּיף עַל הַבָּמָה – כַּתַּרְנְגוֹל הַזֶּה:

“עִבְדוּ־נָא, עַצְלָנִים, עִמְלוּ!” – גְּרוֹנוֹ צוֹרֵחַ,

וְאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ – מִכָּל טִרְחָה בּוֹרֵחַ.

המלצות קוראים
תגיות