גם על רוּסיה הלבנה, אדמת מכורתי, עברה הכוס. תלי שממה ועיי חרבות גם שם, גם שם. בכל זאת נדמה לי, שאותה הסוכה, אשר בנינו, אני ואחי, בנערותנו, עוד לא נהרסה כליל (אנחנו לא הרסנוה אחרי החג); משהו ממנה אולי שרד.
ניגשנו לבניה בלי שום תכנית כמעט. תקענו יתדות, הבאנו אלומות תבן מגרנות־האיכרים הסמוכות; קשרנו, צירפנו, הדבקנו – וארבעת כתלי התבן הוקמו. בשני הקרדומות עשינו במלאכה: בזה שלנו, המוחלד קצת, ובקרדומו של שכננו טרישקא, זה החד והממורט. מצב־רוח מרומם היה, בהגיע קביעת הכלונסאות מלמעלה, שתי וערב, לשם הנחת ה“סכך”.
הסכך, הסכך! ריחו הנפלא, הרענן ודקירות־מחטיו המתוקות… ואותה הצצה ראשונה בערב, בליל התקדש חג, כלפי מעלה: כוכבים כאלה, אותם ראינו אז דרך הסכך, לא הוספנו ראות, לא הוספו ראות.
עיי חרבות ותלי שממה ואדמה חרוכה, אבל כותל אחד, לפחות, מאותה סוכה, מעשה ידינו, אולי עוד נשאר. הלא כך היא דרכם של חורבנות – כותל אחד נשאָר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.