באפרורית הבוקר, עוד בטרם יקיצו האנקורים הצייצנים, נטולי־הנגינה, אני שומע
מהחורשה הסמוכה את שירתו הבודדה והענוגה של הבולבול המשכים. עתים יש להבחין
כעין דו־שיח בין שני בני־הזוג: הוא שואל והיא עונה.
שירה אלוהית זו – וחרב אדם באדם?!
היא הנותנת – עונים הכופרים – אנו רוצים לשמוע את שירת הבולבול לבדנו!
– מתוך דבריכם ניכר, שאין אתם שומעים אותה.
– אנו שומעים ושומעים!
– לא, אינכם שומעים…
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
התוכן נטען...
תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.