¹

א    🔗

ראחמיסטראווקע, שלהי דמרחשון, בשנת “גם אויל מחריש” לפ"ק.

כמעט ששמעתי את שמע מכתה“ע החדש “כלי בתוך כלי” אשר הואלת אדון נכבד, להוציא לאור, קמתי אני לפתוח לדודי את כיסי ולחתום על מכה”ע הזה ותהי שמחתי שלמה בבוא אלי הגליון הראשון, ואקרא בו ואשיש עליו כמשוש חתן על כלה שיש לה נדוניא, הן היה הגליון הזה מלא וגדוש, וכל אשר שאלה עין מצאנו בו: מקרני ראם ועד ביצי וכו‘, מחוט ועד שרוך נעל, מן הארז ועד האזוב וכו’;אצל מאמרים ראשיים מצאתי אגרות כתבנים, אצל פליטון – חידה, אצל מליצה – מודעות, אצל ידיעות נחוצות – גם טלגרמות חדשות בתכלית החידוש הכל כאשר לכל, כמו בכל אשר מכה"ע היוצאים לאור יום יום. ואולם בכל זאת, אחלי אדוני, הרשני נא לדבר דברים אחדים באזניך, לטובתך ולהנאתך.

בראש מכתב-עתך אשר יסדת עוז אתה אומר, כי יהיה הכלי-בתוך-כלי מ“ע חדש בתכלית החידוש (דבריך ממש), ואנשים פשוטים כמונו מבינים תחת המלים האלה פשוט בתכלית הפשטות, כי באמת יהיה מכב”ע הזה דבר חדש שלא היה עוד לעולמים;והנה מה נוראות נפלאתי בראותי כי תוחלתי נכזבה: כמדומה לי שאין מלה אחת במכתב-עתך שלא היתה נדפסת במ“ע עברי אחר, וכל מה שאתה מדפיס נראה לי כאילו כבר קאתי אותו במקום אחר. תן תודה, אדוני המו”ל, האם כל מ“ע של “כלי בתוך כלי” אינם גנובים אתך מתוך מכה”ע העברים האחרים היוצאים לאור בקרבנו? – אינני יכול להגיד לך בפרוש את המקום אשר משם לקחת אותם ומה שם מכה“ע אשר היה לך לעינים;ואולם יודע אני בטח כי את כל המאמרים כבר קראתי כמעט מלה במלה במקום אחר;כבר קראתי במקום אחר את החרוזים הנ”ל, כבר קראתי את הפוליטיק הנ“ל, כבר קראתי את המכתבים הנ”ל בסגנונם הנמרץ והחד הזה, וכן קראתי את כל יתר הדברים, ואתה אם באת לתתלנו את כל הדבריםם האלה, אינך אלא חוזר על מה שכתבו אחרים ומדעתך לא חדשת כלום.

ירקרק חרוץ.

הערת המו“ל, מצדיקים אנחנו עלינו את הדין הקשה שמתח עלינו סופרינו הנכבד, כי בהיות קריאת מה”ע נפרצה אצלנו בלי ספק דבק במוחנו מאום ואנחנו לא ידענו.

ב    🔗

ס' פטרבורג. כפי שהוגד לנו ממקור נאמן אשר לא יכזבו מימיו, אי אפשר לדעת את הנשמע בדבר מצב שאלת היהודים בארצנו. מובן הדבר, כי אין אנחנו ערבים בעד השמועה הזאת.

ג    🔗

סדום, יום ראשון של פסח. לפי הנשמע, קרה אסון נורא את אחת מנשי בעה"ב החשובים, היא אשת ר' לוט מאור כשדים, כי בהפנותה את שמה – ותהי לנציב מלח.

הערת המו"ל. כפי הנראה, נתאחרה הטלגרמה הזאת בדרך.

ד    🔗

גם לשנה הבאה יאחז “כלי בתוך כלי” דרכו וישמר את מועדו לצאת אור כמשפטו עד כה. בית מערכת “כלי בתוך כלי” הוא נכון ונשא מעל סערת ההתחרות, ולא נטל עלינו לבוא אל קוראינו בהבטחות טובות לעתיד לבוא ולהמטיר “גשם בזעף אף-ברי הריקלמות” כאשר נוהגים שאר מכה“ע. ואם לכאורה יתראה הדבר כאילו כותבים אנחנו גליון שלם ומבטיחים גם אנחנו הבטחות טובות לעתיד לבוא, אבל מי פתי יזכור עוד את אשר כתבנו בשורה שלפני זו, ואם יזכור – אז הן לא אנחנו נהיה החטאים כי אם הוא. אנחנו לא הללנו מעולם את סחורתנו אל הקונים ולא נהלל אותה לעולם, כי אין דרכנו בכך, ורק נעסוק בדברי תורה ונתרגם פסוק כצורתו, למשל: “בראשית” פירושו: חתום על כלי בתוך כלי! “ברא” – חתום על כלי בתוך כלי! “את” – חתום על כלי בתוך כלי, “השמים” – חתום על כלי בתוך כלי! “ואת” – חתום על כלי בתוך כלי! “והארץ” – מובן מאליו כי אין למלה זאת פירוש אחר זולתי הבקשה אשר אנחנו מבקשים כי כל איש ואיש יחתום על כלי בתוך כלי! ובכל זאת הן גלוי וידוע לפני כל איש ואיש כי עוסקים אנחנו רק בדברי תורה ואין אנחנו מהללים חלילה את סחורתנו אל הקוראים ואל הקונים, כי כלום אנחנו רוצים בכך, ורק בדרך העברה וברמיזה דקה מן הדקה עושים אנחנו כה וכה עד שיבין “הקורא הנכבד” מאליו את אשר אנחנו חפצים ממנו. אמת היא כי בישנים גדולים אנחנו, ואנחנו עבדכם העומדים לפניכם היום לא נסינו מעולם להיות תובעים בפה, ועל כן לא חפצנו כלל וכלל לכתוב מודעה לשנה החדשה, ורק יען אשר מנהג הדור הוא, ואנחנו ראינו כי כל מה”ע המהוללים עושים כך, כדאמרי אינשי: “עושה האדם כעגל ושה, אשר כלם פוצים פה, עונים אחר בה-מה, בלי דעת על מה זה” (עי' גליון X.), על כן באנו בין המצרים והיינו מוכרחים לענות גם אנחנו “בה-מה” ככל עגל ושה. ואולם מאשר ידוע הדבר כי בכל ענין וענין בוחרים אנחנו לנו דרך חדשה ולא נלך בעקבות ההולכים לפנינו, לכן בוחרים אנחנו לנו גם הפעם דרך חדשה, ולא נדבר את הדברים שבצנעא אשר לנו עם הקוראים בריש גלי, כי אם נכתוב קורוספונדנציות מערים שונות ונדבר בם מקרני ראם ועד ביצי וגו' ונכרכר כמה כרכורים עד שנבוא לידי כך להודיע כי כלי בתוך כלי הוא המובחר מכל המ“ע שבתבל, וכי הצליח בידינו להרים אותו לרום מדרגת מ”ע חכמותי מליצותי וחידותי; וכן נכתוב פליטון ונתחיל, למשל, מעשה בשני ב“א שנזדמנו לפונדק אחד, האחד נקרא זכריה והשני אריה, זכריה אומר אל אריה:”יש לי חדשות" וזכריה שואל: “מאין אתה יודע חדשות?” וזכריה עונה: “חותם אני על כלי בתוך כלי ומשם יש לי חדשות”, ואז מובן מעצמו כי אריה יחפוץ גם הוא לדעת את החדשות, וממילא יענה אותו זכריה: “חתום גם אתה על כלי בתוך כלי”, ואז יראה אריה כי כלתה אליו הרעה כי אין דרך אחרת לפניו בלתי אם לחתום, ואז יוסיף בעל הפליטון לשום דברים בפי זכריה לאמר: “מן הראוי הוא כי תמהר לחתום את חתימתך ולשלוח את הכסף, כי בלעדי זאת מי יודע אם יוכל המו”ל למלא את חפצך, אחרי כי גדולה המלאכה אשר בבית העקספדיציה של הכלי בתוך כלי, משום שכל באי עולם חותמים על המ“ע שלו, ואין הפועלים מספיקים למלא את חפץ ורצון כל איש ואיש, ואיזה חכם הרואה את נולד ושולח את כסף חתימתו בהקדם האפשרי” (ע' גליוןX) – כזה וכזה יהיה תוכן הפליטון. ואם לכאורה לא יבן הקורא היטב מה לפוליטון “ולגשם זעף אף-ברי של ריקלמה” כזאת, ולא ידע אם הוא חכמותי או מליצותי או חידותי או מודעה בעלמא של איזה סוחר, ואף לא ידע מה המוסר הטוב או התורה אשר יקנה לו הקורא העברי מדברים מלאים פאָעזיע גבוהה כזאת, אבל – מי פתי יזכור ויבין כל אלה. הלא ידוע הדבר, כי המ“ע שלנו הוא מן המובחר מכל המ”ע שבתבל וכי מתאמצים אנחנו להתקרב יותר ויותר אל השלמות הרצויה לאלהים ולאדם, וע“כ התקרבנו גם הפעם הזאת אל השלמות הרצויה כפי שהיא מובנת אצל האמריקנים, ששם נמצא פעמים אשר הרצען המלל את סחורתו קל קוניו, כותב ראָמן בימשה חלקים ומוכיח לדעת כי “הגבור” אשר בתוך הספור לא מת במלחמה, יען כי נס וימלט, ורודפיו לא השיגוהו יען כי היה קל ברגליו עד מאד, וכל זה רק משום שקנה את מנעליו אצל המחבר שמקום דירתו הו ברחוב פלוני ופלוני בבית בפלוני ופלוני, ומחיר מנעלים טובים וחזקים כאלה הוא כך וכך. – ובכן הלא רואות מזה עיני כל הקוראים כי גם לשנה הבאה יאחז “כלי בתוך כלי” דרכו וישמר את מועדו לצאת אור כמשפטו עד כה, וכי בית מערכת “כלי בתוך כלי” הוא נכון ונשא מעל סערת ההתחרות וכו', ולזאת איפוא ישלחו נא החותמים את הכסף, ואז נוטים ועלולים אנחנו מעט לקבל מהם גם גילוי דעד ע”ד מגרעות – כביכול – שהם חושבים למצוא בנו.

הענינים הבאים ב“כלי בתוך כלי” עצמו משערות ראשנו (וידוע כי ב“ה אין אני מו”ל קרח או גלוח) והוא כולל:

א) מלות; ב) הברות; ד) נקודות וכדומה;²לכאורה יתראה הדבר כאילו נכללים כל אלה בכלל אחד אבל וכו'; ה) טלגרמות שאינן נושנות כל כך; ו) הודעות; ז) שאלות; ח) ותשובות; ט) מנעלים מבית המסחר של הרצען האמריקני; י) חדשות “הנוגעות בכף ירך יעקב, ובהן יסע ראשונה דגל מחנה הפריזיווים”; יא) מגדנות (שמות פותרי חידות); יב) והכל; יג) והכל כתוב; יד) והכל כתוב בטוב; טו) והכל כתוב בטוב טעם; טז) והכל כתוב בטוב טעם ודעת (את הענין האחרון הצגנו באיזה פרקים בודדים, בכדי… בכדי להרבות בראשי פרקים).

מן הענינים אשר נכונים עוד לבא בשנה הבאה במ“ע שלנו, נזכיר הפעם רק: פרק חדש בחכמת הציור והנגון; ידיעות המשפטים כפי שעשינו חוזה עם כל המומחים לאותו דבר; פרק חדש ללמד לב”י לעשות דיו; פרק חדש ע“ד הסקולפטורה (ונכון לקרוא למלה זו בלה"ק שקלא-וטריא); פרק חדש ללמד ב”י לעשות מכונה הכותבת ריקלמות מאליה; פרק חדש ע“ד המאדה עפ”י המנהגים בפריז;פרק חדש ללמד ב“י להכניס ציצית בבגדי ארבע-כנפית; פרק חדש ע”ד העלעקטריציטאט; פרק חדש, פרק חדש, פרק חדש, וכו' וכו' – ומימלא מובן כי לא נגדיל את מדת הגליון אף כזנב הלטאה, ורק וכו'.

הסופרים והעוזרים העובדים אתנו את עבודת הקדש רבים ועצומים מאד, והם חכמים ומפורסמים וידועים, ורק כי איש מקהל הקוראים לא שמע עוד את שמעם ולא ידע את שמותם, ולכן גמרנו בלבנו לבלתי הציג את שמם לפני עיני הקוראים.

והננו גוזרים על חותמינו להפיץ את המודעה הזאת וכו'.

וכן הננו גוזרים על כל קהל הקוראים שלא יבינו ולא ידעו כלל כי עושים אנחנו ריקלמה למ"ע שלנו, ואדרבה, ידעו ויבינו כולם כי אין חפצנו בלתי אם להרביץ תורה ברבים.

ה: דברי הימים    🔗

צערעמציץ, 22 דעצעמבר.

הטלגרמה האחרונה (שתבוא אלינו בעוד ימים אחדים מווידוקלע) הודיעה אותנו ע“ד “המהומות והמבוסות הנוגעות בכף ירך יעקב”, עפ”י “הפוליטיקא החדשה שעלתה על כף המאזנים להכריע ביניהם”, ואין אנחנו יכולים לעשות חובתנו ולבנות על השרטון הדק והמהודק הזה כרך גדול, ועל כן נספר באזני הקוראים את המעשה עפ“י הסדר. – בראשית נברא אדם, ואדם הוליד את שת ושת הוליד את למך ולמך הוליד עשרה דורות והדורות הלכו הלך ומת, עד כי מתו כל אנשי המדבר ויבואו אל הארץ וילחמו את הגרגשים והחתים והיבוסים והרומאים, ויתחייבו חובת גלות, ויבאו אלה בכה ואלה בכה, ורבים מהם באו גם לווידוקלע. והנה אין חפצנו בלתי אם להמשיך את לב ועין הקורא על “הכלי בתוך כלי”, על כן נודיע בקצרה כי עמא-פזיזא זה בכל מקום שבאו העלו עמם גם את פחזותם, ולכן הם תמיד פחז כמים המוגרים במורד, והם אוהבים את המחלוקות ואת הקטטות, וע”כ התחלקו והתקטטו גם ע“ד החתימה על הכלי-בתוך-כלי (יעויין הטלגרמה האחרונה. המו"ל). מובן הדבר כי המתחלקים והמתקטטים הם המתנגדים למ”ע שלנו, ואם בפירוש לא איתמר מכללא איתמר; ואולם יש לקוות, כי גם אלה ישבו מריב וינוחו מזעפם וישבתו מחרונם וישקטו שאונם ויחדלו מזעקם ויחשבו מבוא דמים (תרתי משמע!!? – ) ויעשו כלם שכם אחד לעבוד את הכלי בתוך כלי, כי אנחנו מכונים לטובת הכלל וע"כ יכונו הם לפחות לטובת היחיד, ואז יעלה עמוד ענן המחלוקת מפני עמוד אש החתימה, וסופת וסערת השלום תכבה את אש מערכות המלחמה, ושלום על ישראל ואורייתא חד הוא!

ו: אגרות כתבנים    🔗

ראחמיסטרווקע, בחדש טבת תרמ“ח. בראותי כי מרבים הסופרים מכל קצוי ארץ ואיי הים להביא איש איש את מנחתו להקדיש ב”כלי בתוך כלי" למען הוכיח מה יעשה יהודה ולהראות להעמים והשרים את יפיפותו של שם באהלי יפת, ובדעתי כי מלבד הענג הגדול אשר יביא הדבר הזה לקוראי מכה“ע, עוד גם רבה התועלת היוצאת מידיעות כאלה במ”ע, כי העם לומד אותם בעל פה ובסקירה אחת הוא יודע ידיעה של קיימא כמה וכמה בעלי אומנות שונים נמצאים בכל ערי ישראל למושבותיהם, לכן הבאתי אני את פרי בכורי עטי מטנא מאמרי זה, להראות כי גם עירנו לא נופלת ח"ל מכל יתר ערי ישראל.

בעירנו נמצאים: 13 צודי זבובים, 29 מלקטי עצמות, 11 מלחכי פנכא, 1 שומרת יבם, 77 יושבי קרנות, 4 זוללים וסובאים, 8 כותבי מאמרים, 21 מורדי אור, 12 בטלנים, 17 נרגנים, 14 שדכנים, 91 יתומים יחפים, 5 סנדקים, 33 מוציאי שם רע, 10 מנגנים בכנור, 1 מושח את קשת הכנור בקוליפוניה בלע“ז, 7 צודי עכברים שחורים, 9–עכברים צהובים, 2–עכברים לבנים, 16 מבלי עולם, 1 משוגע כל צרכו 5 חצי משוגעים, 19 קפדנים, 3 חלושים, 9 בעלי מיחוש, 400 לוים ברבית, 4 ליצני הדור, 1 בעל גימטריאות, 6 מתענים בה”ב, 1 אוכל מצה בערבי פסחים, 7 בעלי טובות, 1 מומחה לעין הרע, 10 ותרנים, 10 מעשינים, 20 חתנים, 35 עדים כשרים, מלבד יתר העם.

יציב פתגם.

ז: להרחבת הלשון    🔗

באחד מכה“ע ראיתי שאלת חכם, איך לכנות בשפת עבר באופן נאות את בתי הרגלים שקורין “קאלאשין” בלע”ז. וע“כ הנני לחוות דעתי הקלושה, כי טוב ויפה לקרא להם בשם “צועדי-לחים” הנאה להם עפ”י תכליתם ושמושם.³

החכם ההוא שאל עוד, איך לכנות בשפ“ע את המכונה לחמים הנקראת בל”ר “סאמאָוואַר”. לדעתי נכון לקרוא את המכונה הזאת בשם “בשלון”, וכל מבין דבר יתן צדק להצעתי.

עוד שואל הסופר הנ“ל, איך לקרא בשפ”ע למיני מתיקה העשויים מדבש ושומשמין שנקראים “מאנעלאך” בלע“ז. לפי עניות דעתי השם היותר נאות להם הוא: שומשמינון, ודפח”ח.

השתא דאתי לידי לחשוף זרועי עזי בהרחבת לשוננו השפה היפה השרידה היחידה כיד ה' הטובה עלי, הנה לא אמנע מתת לפני קוראי “כלי בתוך כלי” איזה מן הבטואים החדשים אשר הגה לבי ב"ה לתעלת הסופרים והחכמים. ואלה הם:

“פּאָזיטיוויזם” – מושג שנתקשו בו רבים להעתיקו לשוננו הקדושה, ולדעתי המלה היותר נכונה לזה היא “צפיחית”, ודוק ותבחן.

“אינדיפערענטיזם” – לדעתי טוב להעתיק בקצרה: “קדירה דבי שותפי דלא חמימא ולא קרירא”.

“אויסער ארדענטליכער פּראָפעססאָר” – ההעתקה היותר נאמנה היא “מורה מופלא”. ואני הייתי ב“ה בעיר אחת הסמוכה לקריה גדולה שיש בה אוניווערזיטאט, וע”כ יודע אני ב"ה כי כך הוא.

שמואל מיכל צוואנציק המכונה שמיצי"ק.

ח: פוליטון    🔗

מעשה בר' אריה ור' זכריה וכו' וכבר כתבנו זאת בתוך המודעה שלנו, יעויי“ש וכו', ורצוננו כי יחתמו החותמים על מ”ע שלנו המכונה “כלי בתוך כלי”.

כרפס.

ט: טלגרמות    🔗

מצרים, 27 דעצעמבר (8 יאנואר). לפי הידיעות אשר ממקור נאמן יהלכו ומוצאן מדמשק בירת מאראקקא, קמו כל רועי הבקר אשר במאראקקא לעשול למוליי-חסן כאשר עשו הצרפתים לגרעווי. כפי הנשמע, עיקר מגמתם לא לנגוע בכבוד השלטון, כי אם להוריד את הפרלמנט מכסאו.

ווידוקלע, 28 דעצעמבר. בחוצות המולה גדולה; עם רב כפלים כיוצאי מצרים ינהר אל רחוב העזים, ששם יגור הסוכן על “כלי בתוך כלי”. לפי הנשמע, עלתה בידו לאסוף עד היום בשעה העשירית ושתים עשרה מינוט ועשרה רגעים ושני חלקים לערך עד חמשים ושנים אלף ושש מאות וארבעים ושלושה חתומים על ה“כלי בתוך כלי” ועוד המרוצה רבה מאד.