רקע
גרשון שופמן
מה עשיתם?!!

בשעה של דכאון ונפילת רוח בא הזוג הצעיר לידי החלטה זו (בעיקר מחמת חולשת האשה); בשעה אפרורית, כשהכל מסביב דהה פתאום, לרבות האהבה. האם כדאי להביא יצור לעולם משעמם ואפור־על־גבי־אפור זה? ועוד לעת כזאת? האם לא המאושר הוא “אשר עדן לא היה”?!

והנה הם יושבים בחדר־המתנה של רופאת־נשים. (הענין הותנה ו“סודר” ביניהם ובין הרופאה עוד קודם, ועכשיו הגיעה השעה הקבועה להוצאה אל הפועל). מתיחות כבדה מנשוא. עתונים מצוירים, ממושמשים, על הדלפק, ומתוך הכוננית מציצים גבי ספרים. ילד קפריזי מציק למשרתת, ואמו, הרופאה עצמה, בחלוקה הלבן, מתהלכת כה וכה בכבדות – וכרסה בין שיניה (דוקא!).

עד שרמזה:

– בבקשה!…

האשה נקראת אל חדר־הניתוחים, והוא, הבעל, מתבקש לצאת עכשיו ולשוב רק בעוד כשעה.

על המדרכה בחוץ, לפני שער הבית, הוא מטייל, הלוך ושוב. מתוך התוהו הנורא מצהיר השלט: “ד”ר נ. נ., מומחית למחלות־נשים". שם, למעלה, בקומה השניה, ברגעים אלה חיי אשתו מופקרים בידה. חרד, חרד הלב. האומנם היה צורך בדבר? המונים עליזים, שלוים, חולפים על פניו מזה ומזה, וביניהם גם נשים הרות. והרופאה גופה? בשביל עצמה היא יודעת מה עדיף! ומה אם הדבר לא יעבור בשלום?… איך יחיה הוא אחר־כך? איך ישא פניו אל הוריה, שהיא בתם היחידה, בבת עינם?! איככה?!…

אחד הידידים הטובים עובר לתומו ומצהיל פניו:

– מה אתה שוהה כאן? ראיון?… אני אספר זאת לאשתך…

אולי להגיד לו, למען יקל ללב? אבל כמו בערפל מבליח פרצוף־הידיד – פגום, מטושטש, רחוק־רחוק.

איומה הציפיה. נצח!

בחיוך קידמה את פניו לבסוף הרופאה: “הכל בסדר”.

הכניסתהו לפני ולפנים, לתוך החלל המלא ריח אתר כבד. על הספה מוטלת אשתו; עדיין לא ניעורה לגמרי מהנרקוזה. מבטו נתקל בעקבות הדם על הרצפה… והנה היא מתחילה מתעוררת; הוזה… לא פילל, כמעט שלא ידע קודם כלל, עד כמה יקרה היא לו, עד כמה קשורה נפשו בנפשה, עד היכן אהבתו אותה מגעת! אשתו הענוגה, הזקופה, הדקה, הריחנית. בדמע, מזועזע עד היסוד, גחן ונשק לה על חורון לחיה לעיני הרופאה המעוברת.

ולפנות ערב הוליכם אוטו הביתה. לאט, לאט. במסירות נוגעת עד הלב מאוד, כתינוקת, נשעה עליו אגב נסיעה – חלשה, חיוורת, מחוסרת דם… אפילו ברגעי ההתאהבות הראשונה לא הגה אליה רחשי־לב ענוגים כאלה עכשיו, בשעה גורלית זו. בזיו השקיעה רבץ הים תחת עדרי עננים, ואניות באופק נשאו זהב. באהבה וברחמים טבל עולם־יה, עולם נפלא – ותוכחה קשה, חמורה, עלתה ממעמקים:

– מה עשיתם, מה עשיתם?!!…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49249 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!