רקע
אלמוני/ת
עַשְׁתֹּרֶת בִּשְׁאוֹל־תַּחְתִּית
אלמוני/ת
תרגום: שאול טשרניחובסקי (מגרמנית)
mנחלת הכלל [?]
tשירה
שפת מקור: גרמנית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם עובד; תשנ"ה 1995

לְקוּרְנוּגֵיָה, אֶרֶץ עֵיפָתָה כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,

הִטְּתָה אָזְנָהּ עַשְׁתֹּרֶת בַּת־סִין.

בַּת־נַנָּר פָּנְתָה הֲגִיגֶיהָ

לִנְאוֹת־מַחְשַׁכִּים, בֵּית זְבוּל אִרְכַּלָּה,

לְבֵית זְבוּל, אֲשֶׁר בָּאָיו לֹא יְשׁוּבוּן,

לַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אֵין לָהּ עֲקַלְקַלּוֹת,

לְבֵית זְבוּל, אֲשֶׁר יוֹשְׁבָיו שָׁוְא יְיַחֲלוּ לְאוֹר,

אֲשֶׁר עָפָר לָמוֹ לְאָכְלָה וְטִיט לַחְמָם,

אֲשֶׁר שָׁם לֹא יִרְאוּ אוֹר, יֵשְׁבוּ בְּמַאְפֵּלְיָה,

יִלְבְּשׁוּ מַעֲטֵה־נוֹצוֹת כְּצִפֳּרֵי־כָנָף,

שַׁעַר וּבְרִיחַיִם אָבָק יְכַסֵּם.

כְּבוֹא עִשְׁתָּר בְּשַׁעַר אֶרֶץ בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,

פָּנְתָה אֶל הַשּׁוֹעֵר, וַתַּעַן וַתֹּאמַר:

"הוֹי הַשּׁוֹעֵר! פְּתַח שְׁעָרֶיךָ,

פְּתַח לִי שְׁעָרֶיךָ, וְאָבוֹא בָם.

אִם לֹא תִפְתַּח הַשְּׁעָרִים, וְלֹא אָבוֹא בָם,

אֶגְדַּע הַפֶּתַח, אֲשַׁבֵּר הַבְּרִיחִים,

אֲפוֹצֵץ הַמְּזוּזוֹת, אַסִּיעַ הַדְּלָתוֹת,

אוֹצִיא הַמֵּתִים, וְיֹאכְלוּ אֶת הַחַיִּים,

וְעָצְמוּ הַמֵּתִים מִן הַחַיִּים."

פָּתַח הַשּׁוֹעֵר אֶת פִּיהוּ וַיֹּאמַר,

עָנָה לְעִשְתָּר שַׂגִּיאַת־הַכֹּחַ:

"הַרְפִּי, הַגְּבִירָה, אַל תְּפוֹצְצִי אוֹתָן,

אֵלְכָה וְאַגִּיד אֶת שְׁמֵךְ לַמַּלְכָּה אֶרֶשְׁכִּיגָל."

נִכְנַס הַשּׁוֹעֵר וַיֹּאמֶר לְאֶרֶשְׁכִּיגָל:

"הִנֵּה אֲחוֹתֵךְ עִשְתָּר עוֹמֶדֶת בַּשָּׁעַר,

הִיא הָעוֹרֶכֶת מִשְׁתְּאוֹת־חֲלָלִים גְּדוֹלִים,

הַמַּכָּה גַּלִּים לִפְנֵי אֲדוֹנִי אֵאָה."

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ זֹאת אֶרֶשְׁכִּיגָל,

יָרְקוּ פָנֶיהָ כָּאֵשֶׁל אֲשֶׁר נֻסָּר,

הוֹרִידָה רֹאשָׁהּ כַּסּוּף אֲשֶׁר הֻתָּז:

"לְמָה הִשִּׂיאָהּ לִבָּהּ, מַה יְּעוֹרֵר שְׂעִפֶּיהָ?

הַאֻמְנָם רָצְתָה לָשֶׁבֶת בִּקְהַל הָאֲנוּנָקִים,

לֶאֱכֹל טִיט תַּחַת לָחֶם,

לִשְׁתּוֹת מַיִם לֹא־נוֹזְלִים תַּחַת שֵׁכָר?

לְבַכּוֹת אֶת הַגְּבָרִים שֶׁעָזְבוּ נְשֵׁיהֶם,

לִבְכּוֹת לַנְּעָרוֹת שֶׁנִּקְרְעוּ מִזְּרוֹעוֹת מְאַהֲבֵיהֶן,

לְבַכּוֹת הָעוֹלָלִים שֶׁמֵּתוּ בְלֹא עִתָּם?

לֵךְ, הַשּׁוֹעֵר, פְּתַח לָהּ אֶת הַשְּׁעָרִים.

עֲשֵׂה לָהּ כַּחֹק וּכְמִשְׁפַּט הַקְּדוּמִים!"

וַיֵּלֶךְ הַשּׁוֹעֵר וַיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַשְּׁעָרִים:

"בּוֹאִי, הַגְּבֶרֶת, וְתָגֵל לְפָנַיִךְ שְׁאוֹל תַּחְתִּית.

הֵיכַל קוּרְנוּגֵיָה יִחַדְּ לִקְרָאתֵךְ."

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן וַיִּפְתְּחֵהוּ לָרְוָחָה,

וַיָּסַר אֶת הָעֲטָרָה הַגְּדוֹלָה מֵעַל רֹאשָׁהּ.

“לָמָּה הֲסִירוֹתָ, הַשּׁוֹעֵר, אֶת הָעֲטָרָה הַגְּדוֹלָה מֵעַל רֹאשִׁי?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבֶרֶת, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, פְּתָחָהוּ לָרְוָחָה,

וַיְפָרֶק אֶת הָעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֶיהָ.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה פָרַקְתָּ הָעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנָי?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבִירָה, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי, פְּתָחָהוּ לָרְוָחָה,

נָשָׂא אֶת הָעֲנָק אֲשֶׁר לְצַוְּרוֹנֶיהָ.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה נָשָׂאתָ אֶת הָעֲנָק אֲשֶׁר לְצַוְּרוֹנָי?”

– “בּוֹאִי, גְּבִרְתִּי, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הָרְבִיעִי, פְּתָחוֹ לָרְוָחָה,

וַיִּשָּׂא אֶת הַקִּשּׁוּטִים אֲשֶׁר עַל חָזָהּ.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה נָשָאתָ אֶת הַקִּשּׁוּטִים אֲשֶׁר עַל חָזִי?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבִירָה, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הַחֲמִישִׁי, פְּתָחוֹ לָרְוָחָה,

וַיַּעַבֵר מֵעַל מָתְנֶיהָ הַחֲגוֹרָה עִם אַבְנֵי הַהוֹלָדָה.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ מֵעַל מָתְנַי הַחֲגוֹרָה עִם אַבְנֵי הַהוֹלָדָה?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבִירָה, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הַשִּׁשִּׁי, פְּתָחוֹ לָרְוָחָה,

פָּרַק הָאֶצְעָדוֹת אֲשֶׁר עַל יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה פָרַקְתָּ הָאֶצְעָדוֹת אֲשֶר עַל יָדַי וְעַל רַגְלָי?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבֶרֶת, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

וַיְבִיאֶנָּה בַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, פְּתָחוֹ לָרְוָחָה,

וַיַּעֲבִיר מֵעָלֶיהָ אַדַּרְתָּהּ אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרָה.

“הַשּׁוֹעֵר, לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ הָאַדֶּרֶת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרִי?”

– “בּוֹאִי, הַגְּבֶרֶת, כִּי זֶה חֹק מַלְכַּת שְׁאוֹל תַּחְתִּית.”

עִשְׁתָּר יָרְדָה לְקוּרְנוּגֵיָה, אֶרֶץ כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,

רָאֲתָה אוֹתָהּ אֶרֶשְׁכִּיגָל וַתְּחָרְפֶנָּה.

לֹא הִתְמַהְמְהָה עִשְׁתָּר וַתִּתְנַפֵּל עָלֶיהָ.

פָּתְחָה אֶרֶשְׁכִּיגָל אֶת פִּיהָ וְעָנְתָה,

לְנַמְתָּרוּ מַלְאָכָהּ נָשְׁאָה מְשָׁלָהּ:

"לֵךְ, נַמְתָּרוּ, וְסָגַרְתָּ אוֹתָה בְּהֵיכָלִי,

שְׁלַח בָּה שִׁשִּׁים חֳלָיִים, וְעִנּוּ אֶת עִשְׁתָּר:

מַחֲלַת עֵינַיִם – בְּעֵינֶיהָ,

מַחֲלַת יָדַיִם – בְּיָדֶיהָ,

מַחֲלַת הַבֶּטֶן – בְּבִטְנָה,

מַחֲלַת הָרֹאשׁ – בְּרֹאשָׁהּ,

וּבְכָל גּוּפָה וּבְכָל בְּשָׂרָהּ."

לְמִן הַיּוֹם בּוֹ יָרְדָה עִשְׁתָּר לְאֶרֶץ כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,

פַּר לֹא עִבֵּר פָּרָה, חֲמוֹר לֹא רָבַע אָתוֹן,

אֵין הַגֶּבֶר חוֹבֵק לַנַּעֲרָה בָּרְחוֹב,

בְּגַפּוֹ שָׁכַב אִישׁ עֲלֵי יְצוּעוֹ,

בְּגַפָּה יָשְׁנָה שְׁנָתָהּ הָעַלְמָה.

פַּפְסוּקָל מַלְאַךְ הָאֵלִים הֵשַׁח רֹאשׁוֹ, קָדְרוּ פָּנָיו,

עָטָה מַעֲטֵה אֵבֶל, לָבַשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת,

הָלַךְ אֶל שַׁמַשׁ, בָּכָה לִפְנֵי סִין אָבִיהוּ,

לִפְנֵי אֵאָה הַמֶּלֶךְ הוֹלְכוֹת דִּמְעוֹתָיו:

"יָרְדָה עִשְׁתָּר לְקוּרְנוּגֵיָה וְלֹא עָלָתָה.

מֵאָז יָרְדָה הַגְּבֶרֶת עִשְׁתָּר לְאֶרֶץ כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,

פַּר לֹא עִבֵּר פָּרָה, חֲמוֹר לֹא רָבַע אָתוֹן,

אֵין הַגֶּבֶר חוֹבֵק לַנַּעֲרָה בָּרְחוֹב,

בְּגַפּוֹ שָׁכַב אִישׁ עֲלֵי יְצוּעוֹ,

בְּגַפָּהּ יָשְנָה שְׁנָתָהּ הָעַלְמָה."

אָז בָּרָא אֵאָה בְּלִבּוֹ הֶחָכָם בְּרִיָּה,

יַצר אֶת אֲסוּשׁוּ־נַמִיר, אֶת הַמְנַגֵּן:

"לֵךְ, אֲסוּשׁוּ־נַמִיר, שָׂא פָנֶיךָ אֶל שַׁעֲרֵי קוּרְנוּגֵיָה;

שִׁבְעַת שַׁעֲרֵי קוּרְנוּגֵיָה יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ,

תִּרְאֲךָ אֶרֶשְׁכִּיגָל וְתִחַדְּ לִקְרָאתֶךָ.

וְהָיָה כִּי יָשֹׁךְ לִבָּה וְתִשְׂמַח נַפְשָׁהּ,

הַשְׁבֵּעַ תַּשְׁבִּיעֶנָּה בְשֵׁם הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים,

שָׂא רֹאשְׁךָ, כַּוֵּן אָזְנְךָ אֶל הַנֹּאדוֹת:

“הוֹי הַמַּלְכָּה, יִתְּנוּ לִי הַנֹּאדוֹת, וְאֶשְׁתֶּה מִן הַמָּיִם.”

וְאִם לֹא תְּשַׁלְחֶנָּה לַחָפְשִׁי – תָּשׁוּב;

אֶת הַתַּמּוּז, אֶת יְדִיד נְעוּרֶיהָ,

תְּכַבֵּס בְּמַיִם חַיִּים, תָּסוּךְ בְּשֶׁמֶן רַךּ,

תַּלְבִּישֶׁנּוּ שְׂמָלוֹת מַבְרִיקוֹת,

וִינַגֵּן בַּחֲלִיל הַתְּכֵלֶת,

כֹּהֲנוֹת הָאַהֲבָה יְשַׁכְּכוּ אֶת חֲמָתָה."

הָלַךְ אֲסוּשׁוּ־נַמִיר, נָשָׂא עֵינָיו לְשַׁעֲרֵי קוּרְנוּגֵיָה.

שִׁבְעַת שַׁעֲרֵי קוּרְנוּגֵיָה נִפְתְּחוּ לְפָנָיו,

רָאֲתָה אוֹתוֹ אֶרֶשְׁכִּיגָל וַתִּחַדְּ לִקְרָאתוֹ.

וַיְהִי כְשֹׁךְ לִבָּה וְכַעֲלֹז נַפְשָׁהּ,

וַיַּשְׁבִּיעֶנָּה בָאֵלִים הַגְּדוֹלִים.

נָשָׂא רֹאשׁוֹ, כִּוֵּן מַחְשְׁבוֹתָיו אֶל הַנֹּאדוֹת:

“הוֹי הַמַּלְכָּה, יִתְּנוּ לִי הַנֹּאדוֹת, וְאֶשְׁתֶּה מִן הַמָּיִם.”

שָׁמְעָה אֶרֶשְׁכִּיגַל אֶת דְּבָרָיו,

סָפְקָה עַל יְרֵכָהּ, נָשְכָה אֶת אֶצְבָּעָהּ:

"אֶת אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְךָ לִשְׁאֹל שָׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי,

עַל כֵּן, אֲסוּשׁוּ־נַמִיר, קְלָלָה נִמְרָצָה אֲקַלֶּלְךָ,

אִיעַד לְךָ גוֹרָל אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁכַח לְעוֹלָם:

מַפָּלִים בַּשְּׁוָקִים יִהְיוּ לְךּ לְאָכְלָה,

מַיִם מִמּוּצֶקֶת יִהְיוּ מִשְׁתֶּךָ, צֵל חוֹמַת הָעִיר יִהְיֶה מִשְכָּנֶךָ,

אִסְקוּפָה לְךּ לְמוֹשָׁבֶךָ,

שִׁכּוֹרִים וּצְמֵאִים יִסְטְרוּ אֶת לְחָיֶיךָ."

פָּתְחָה אֶרֶשְׁכּיגַל אֶת פִּיהָ וַתֹּאמַר,

לְמַלְאָכָהּ לְנַמְתָּרוּ נָשְׂאָה מְשָׁלָהּ:

"לֶךְ־לְךָ, נַמְתָּרוּ, וּדְפֹק עַל הָאֶגַלְגִּינָה,

הַךְ עַל אַבְנֵי הָאִסְקוּפָה בְּאַבְנֵי הַבָּרֶקֶת.

הוֹצֵא אֶת הָאֲנוּנָקִים, יֵשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת־חָרוּץ,

הַזֵּה מֵי־הַחַיִּים עַל עִשְתָּר, הוֹצִיאֶנָּה מִפֹּה!"

וַיֵּלֶךְ נַמְתָּרוּ וַיִּדְפֹּק עַל הָאֶגַלְגִּינָה,

הִכָּה עַל אַבְנֵי הָאִסְקוּפָה בְּאַבְנֵי הַבָּרֶקֶת,

הוֹצִיא אֶת הָאֲנוּנָקִים, הוֹשִׁיבָם עַל כִּסְאוֹת־חָרוּץ,

הִזָּה מֵי־הַחַיִּים עַל עִשְׁתָּר וְהוֹצִיאָהּ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן וְהֶחֱזִיר לָהּ אַדַּרְתָּהּ לִבְשָׂרָהּ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הַשֵּׁנִי וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶצְעֲדוֹת יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי וְהֶחֱזִיר לָהּ הַחֲגוֹרָה עִם אַבְנֵי הַהוֹלָדָה.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הָרְבִיעִי וְהֶחֱזִיר לָהּ הַקִּשׁוּטִים אֲשֶׁר עַל חָזָהּ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הַחֲמִישִׁי וַיִּמְסֹר לָהּ הָעַנָק אֲשֶׁר לְצַוְּרוֹנֶיהָ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הַשִּׁשִּׁי וְהֶחֱזִיר לָהּ הָעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֶיהָ.

הֶעֱבִירָהּ בַּשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי וְהֶחֱזִיר לָהּ הָעֲטָרָה

הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ.

וַיְהִי כֶּאֱסֹף בֶּלִילִי אֶת אוֹצְרוֹתֶיהָ

וַתָּשֶׂם אֶת אַבְנֵי הַיְקָר בְּחֵיקָה,

שָׁמְעָה קוֹל נֶהִי, אֶת קוֹל אָחִיהָ,

הִשְׁלִיכָה בֶלִילִי מֵעָלֶיהָ כָּל אוֹצְרוֹתֶיהָ,

נִפְזְרוּ הָאֲבָנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

"אָחִי יְחִידִי, אַל נָא תָרַע לִי!

כְּשֶׁהַתַּמּוּז מְחַלֵּל בַּחֲלִיל הַתְּכֵלֶת בִּשְמָחוֹת,

יְצַחֲקוּ הֵם אִתּוֹ בְשִׂמְחָה עַל… אֲבָנִים…

יְצַחֲקוּ אִתּוֹ בְשִׂמְחָה הַמְקוֹנְנִים וְהַמְקוֹנְנוֹת,

וְיַעֲלוּ הַמֵּתִים וְיָרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ."

המלצות קוראים
תגיות