רקע
שמעון גינצבורג
מִקְדָּשִׁי
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

הַשִּׁירָה! אַתְּ – מִקְלָט מֵחַיִּים לִלְבָבִי.

לָךְ תָּמִיד לֵב נִדְכֶּה וְנַעֲנֶה אָבִיא,


כִּי דוֹקֵר הָאוֹר שֶׁל הַחַיִּים כַּמַּחַט –

וּנְעִימִים לִי אוֹרֵךְ וְצִלֵּךְ גַּם יַחַד:


אִם שֶׁמֶשׁ־צָהֳרַיִם הֵיכָלֵךְ תַּזְרִיחַ –

לִי אוֹרֵךְ מִצַּעֲרִי וְאֶבְלִי יָנִיחַ;


וְכִי בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת אַפְלוּלִית בוֹ שְׁרוּיָה –

גַּם סָפֵק הָאַפְלוּלִית לִי חֲמוּדָה וּרְצוּיָה…


מְנוּחָה לַלֵּב בְּמִקְדָּשֵׁךְ, וְנָעִים

לְהַקְשִׁיב אֶל מַשַּׁק הַשְּׂרָפִים הַדָּאִים –


מִמִּזְבַּח־אַרְגָּמָן אֶל מִזְבַּח־אַרְגָּמָן

לִמְשׁוֹרְרֵי דוֹר־דּוֹר, שָׁם נַפְשׁוֹתָם וְדָמָן –


וְגֶחָלִים בְּפִיהֶם, לְהַדְלִיק הָאוֹרוֹת

בְּנִשְׁמוֹת הַבָּאִים בֵּית־תְּפִלַּת־הַדּוֹרוֹת…


וּמַרְפֵּא לְלִבִּי לִמְצוֹא פִּנַּת־בְּדִידוּת

לְהַצִּיב בָּהּ מִזְבְּחִי חֶרֶשׁ, בִּיחִידוּת:


וּבְאִשִּׁי – גַחַלְתִּי, שֶׁשְּׂרָפִי לִי הֵבִיא –

שָׁם תַּעֲלֶה עוֹלַת־לְבָבִי, שִׁיר־כְּאֵבִי;


וְדִמְעוֹתַי תִּטֹּפְנָה, לָאֵל קָרְבַּן־תְּפִלָּה, –

וְנֵַפְשִׁי מְטֹהָרָה מְאִירָה כְּבַתְּחִלָּה.

1918.

המלצות קוראים
תגיות