א. אוֹר הָעוֹלָם (שׁמות רבה א'; דברי הימים למרע“ה;ילקוט שׁמעוני קס”ו; מגילה י"ד).    🔗

אִישׁ לֵוִי הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּשְׁמוֹ עַמְרָם בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יַעֲקֹב. וַיִּקַּח הָאִישׁ אֶת יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה. וַתַּהַר יוֹכֶבֶד וַתֵּלֶד בַּת וַתִּקְרָא שְׁמָהּ מִרְיָם לֵאמֹר: מְמָרְרִים הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ אַהֲרֹן. וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים וַתַּהַר יוֹכֶבֶד בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.

וְרוּחַ¹ יְיָ הָיְתָה עַל מִרְיָם וַתִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת לֵאמֹר: בֵּן יִוָּלֵד לְאָבִי וּלְאִמִּי וְהוּא יוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, בְּשִׁבְעָה יָמִים בּוֹ מָלְאוּ יְמֵי יוֹכֶבֶד לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן. וּכְהִוָּלְדוֹ וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אוֹרָה גְדוֹלָה וּנְעִימָה כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּשְׁתָּאוּ הוֹרָיו מְאֹד וַיִּשְׁתּוֹמָמוּ: וַיַּבִּיטוּ הַחוּצָה וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה כָלוּ הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים הַמְכַסִּים אֶת הַשָּׁמַיִם וַיֵלֵכוּ, – וְהָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַבַּיִת מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה. אָז יָדְעוּ כִּי לֹא נוֹלַד עוֹד כַּיֶּלֶד הַזֶה מִיּוֹם בְּרוֹא יְיָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וַיִּגַּשׁ עַמְרָם אֶל מִרְיָם בִּתּוֹ וַיִּשַּׁק לָהּ וַיּאֹמַר: אַשְׁרֵיךְ, בִּתִּי, כִּי בָא² דְבָרֵךְ! וַיִּיקַר הַיֶּלֶד לָהֶם עַד מְאֹד וַתִּצְפְנֵהוּ אִמּוֹ שְׁלשָׁה יְרָחִים.

 

ב. הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי יְיָ וּתְחִנָּתָם (שם; שם; פרקי דרבי אליעזר מ"ח; מדרשׁ אגדה ג'; מכילתא וספרי).    🔗

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בְּשִׁשָּׁה יָמִים בּוֹ, לֹא יָכְלָה עוֹד יוֹכֶבֶד הַצְפִּינוֹ, כִּי הִרְבּוּ הַמִּצְרִים לָלֶכֶת אֶל בֵּית עַמְרָם יוֹם יוֹם לְחַפֵּש שָׁם אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ. וַתִּקַּח יוֹכֶבֶד תֵּבֵת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָהּ³ מִחוּץ בַּזֶּפֶת וּמִבַּיִת חָמְרָה אֶת הַתֵּבָה בַּחֵמָר, כִּי אָמָרָה: אַל יָבֹא רֵיחַ הַזֶּפֶת הָרַע לְתוֹךְ אַף בְּנִי. וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתִּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיְמַהֲרוּ מַלְאֲכֵי יְיָ וַיִּתְיַצְּבוּ לְפָנָיו וַיֹּאמֵרוּ: אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ! רַחֶם־נָא אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְאַל תִּתְּנֵהוּ לָמוּת בַּמָּיִם! כִּי אַתָּה יְיָ, אָמָרְתָּ: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנָתַתִּי בְיָדוֹ אֶת תּוֹרָתִי הַקְּדוֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בְּשִׁשָּׁה יָמִים בּוֹ!! וַיְצַו יְיָ וַיִּבְעַר הַיּוֹם הַהוּא כְּתַנּוּר, וַיְמַהֲרוּ הַמִּצְרִים הֵמָּה וּנְשֵׁיהֶם לָרֶדֶת הַיְאֹרָה לִרְחֹץ, וַתֵּרֶד גַּם בַּת פַּרְעֹה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ לִרְחֹץ עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וּמִרְיָם עָמְדָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת אָחִיהָ הַיֶּלֶד לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ, וְלֹא מָשָׁה מִן הַמָּקוֹם הַהוּא וְלֹא פָנְתָה כֹּה וָכֹה. וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִרְיָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מֵחֶמְלָתָהּ עַל אָחִיהָ, – עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְחִכּוּ לָהּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, וְלֹא יָמוּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וַאֲרוֹן יְיָ וְשִׁבְעַת עַנְנֵי הַכָּבוֹד מִמְּקוֹמָם עַד אֲשֶׁר תֵּרָפֵא, וְהָיָה בָּהּ כֹּחַ לָלֶכֶת בַּדָּרֶךְ.

 

ג. גּוֹמֶלֶת חֶסֶד וּשְׂכָרָהּ (שמו"ר פרשה א'; ילקוט שׁמעוני בשם מדרשׁ).    🔗

וַתֵּרֶא בַּת פַּרְעֹה אֶת הַתֵּבָה בַּסּוּף וַתּאֹמֶר לְאַחַת מִשִּׁפְחוֹתֶיהָ: לְכִי וְהָבִיאִי לִי אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה, אוּלַי נִמְצָא בָהּ יֶלֶד וְחִיִּיתִיו. וַתֹּאמַרְנָה שִׁפְחוֹתֶיהָ אֵלֶיהָ לֵאמֹר: לָמָה תְצַוֵּנוּ גְּבִרְתֵּנוּ לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקוֹל הַמֶּלֶך אֲשֶׁר אָמָר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד לָעִבְרִים יָמוּת בַּמָּיִם? וַיֵּרְעוּ הַדְּבָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵי יְיָ, וַיִּשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל וַיָּטֶל⁴ אוֹתָן מֵעַל הַמָּקוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. וַתִּשְׁלַח בַּת פַּרְעֹה אֶת יָדָהּ לָקַחַת אֶת הַתֵּבָה. וַיְהִי אַךְ נָגְעָה יָדָהּ בַּתֵּבָה, – וַתֵּרָפֵא פִּתְאֹם מִנֶּגַע הַצָּרַעַת אֲשֶׁר דָּבְקָה בָּהּ מֵעוֹדָהּ עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַיָּשָׁב בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַתִּטְהָר. וַתִּשְׂמַח בַּת פַּרְעֹה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּפְתַּח אֶת הַתֵּבָה, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה יֶלֶד בְּתוֹכָהּ וּפָנָיו מְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ. וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמַר: מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן חָמְלָה בַת פַּרְעֹה עַל הַיֶּלֶד, עַל כֵּן יִקָּרֵא שְׁמָהּ בִּתְיָה לֵאמֹר: בַּת הִיא לַיָי; וְלֹא יִמְשָׁל בָּהּ הַמָּוֶת לְעוֹלָם וּבֶאָה חַיָּה לְעֵדֶן גַּן יְיָ!

 

ד. שְׂכַר מִצְוָה (שם; דברי הימים למרע“ה; ילקוט שׁמעוני קס”ו)    🔗

וַתִּקַּח בִּתְיָה אֶת משֶׁה וַתַּגֵּשׁ אֶל אַחַת הַנָּשִׁים הַמּצְרִיּוֹת וַתֹּאמֶר לָהּ: הֵינִיקִי נָא אֶת הַיָּלֶד! וַיְמָאֵן הַיֶּלֶד לִינַק אֶת חֲלָבָהּ; וַתֵּלֶךְ בִּתְיָה אֶל מִצְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת וְלֹא שָׁת הַיֶּלֶד גַּם אֲלֵיהֶן לֵב, כִּי מֵאֵת יְיָ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לְבַעֲבוּר הָשִׁיב אֶת הַיֶּלֶד אֶל אִמּוֹ, וְהָיָה זֶה שְׂכָרָהּ חֵלֶף⁵ חֲסָדֶיהָ⁶ אֶת יַלְדֵי ישְׂרָאֵל. וַתְּמַהֵר מִרְיָם וַתִּגַּשׁ אֶל בִּתְיָה וַתֹּאמַר: הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּוֹת? וַתֹּאֶמר בִּתְיָה: לֵכִי! וַתֵּלֶךְ מִרְיָם וַתִּקְרָא אֶת יוֹכֶבֶד אִמָּהּ. וַתָּבא יוֹכֶבֶד וַתֹּאמֶר לָהּ בִּתְיָה: הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִיקִיהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ שְׁנֵי שְׁקָלִים לַיּוֹם! וַתֹּאֶמר יוֹכֶבֶד: כְּכֹל אֲשֶׁר אָמְרָה אֵלַי גְּבִרְתִּי אֶעֱשֶׂה! וַתּוֹסֶף בִּתְיָה לְדַבֵּר אֶל יוֹכֶבֶד וַתֹּאמַר: רְאִי נָא אֶת יְפִי הַיֶּלֶד הַזֶּה וְאֶת טוּבוֹ וּשְׁמַרְתִּהוּ וְרִחַמְתִּהוּ כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּבֵיתֵךְ וַהֲשִׁיבוֹתִהוּ לִי שָׁלֵם! – וַתַּעַן יוֹכֶבֶד אֶת בִּתְיָה וַתֹּאמַר: בִּטְחִי בִי, גְּבִרְתִּי, כִּי אוֹקִיר אֶת הַיֶּלֶד מִפָּז⁷ וְלֹא אֶמְנַע⁸ מִמֶּנּוּ דָּבָר!

 

ה. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת (שם; ויקרא רבה א'; פרקי דר“א מ”ח).    🔗

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּיף⁹ וַיְהִי נֶחְמָד עַד מְאֹד. וַתִּקָּחֵהוּ יוֹכֶבֶד וַתְּבִיאֵהוּ לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה. וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר: כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ. וַיֹּאמֶר יְיָ: לֹא יֶרֶד וְלֹא חָבֵר וְלֹא יְקוּתִיאֵל, גַּם לֹא אֲבִיגְדוֹר וַאֲבִי סוֹכוֹ וַאֲבִי זָנוֹחַ, כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ הוֹרָיו וּקְרוֹבָיו וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, – יִהְיֶה שְׁמוֹ, – כִּי אִם משֶׁה, כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרְאָה לוֹ בִּתְיָה אֲשֶׁר מָשְׁתָה אוֹתוֹ מִן הַמָּיִם! וַיְהִי מֹשֶׁה בְּבֵית פַּרְעֹה וַתֶּאֱהָבֵהוּ בִתְיָה כְּאַהֲבַת אֵם אֶת בְּנָהּ. וַיִּגְדַּל בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵהוּ יְיָ לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו. וַיְהִי כָל הָרֹאֶה אֹתוֹ, – וְעָמַד וְהִבִּיט אֵלָיו וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ עַד אִם שָׂבְעוּ עֵינָיו אֶת נֹעַם פָּנָיו. וַיֶאֱהָבֻהוּ כָל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה וַיְגַדְּלֻהוּ, וַיְהִי מְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל בְּפִי כֹל.

 

ו. משֶׁה וַעֲטֶרֶת פַּרְעֹה (מדרשׁ שמו“ר א' ל”א; ספה“י; דברי הימים הארוך הובָא בּילק”שׁ).    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וּפַרְעֹה יוֹשֵׁב לֶאֱכֹל וְאַלְפַּרְעֹנִית הַמַּלְכָּה יוֹשֶׁבֶת לִימִינוֹ וּבִתְיָה יוֹשֶׁבֶת לִשְׂמֹאלוֹ וּמשֶׁה יוֹשֵׁב בְּחֵיקָהּ. וּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְכָל בָּנָיו וְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁלַח משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיָּסַר אֶת הָעֲטָרָה מֵעַל רֹאשׁ פַּרְעֹה וַיִּתֵּן אוֹתָהּ בְּרֹאשׁוֹ. וַיִּרְאוּ הַשָּׂרִים וְהַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וַיּתְמְהוּ אִישׁ אֶל אָחִיו. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל חַרְטֻמָּיו: הֲלֹא תַגִּידוּ לִי מַה־מִּשְׁפַּט הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה הַיֶּלֶד הַקָּטֹן הַזֶּה? וַיַּעַן בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: יִזְכָּר־נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ אֲשֶׁר הֻגַּד לוֹ! וְיָדַע אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי לָקחַ יִקַּח הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶת מַלְכוּתוֹ מִמֶּנוּ וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, וְהִשְׁחִית אֶת כֹּל הָאָרֶץ! וְעַתָּה יְצַוּה נָּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת הַיֶּלֶד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לְמוֹקֵשׁ¹⁰! וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ; אַל נָּא יִשְׁפֹּךְ הַמֶּלֶךְ אֶת דַּם הַיֶּלֶד בְּטֶרֶם לֹא נִסָּהוּ וְיָדַע כִּי בְזָדוֹן¹¹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַתָּה אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לַעֲשׂוֹת אֶת עֲצָתִי, יָבִיאוּ נָא קְעָרָה מְלֵאָה גַחֲלֵי אֵשׁ וְאַבְנֵי שֹׁהַם¹² וְשַׂמְנוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי הַיֶּלֶד וְאָמַרְנוּ לוֹ: קְחָה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ! וְהָיָה כִּי ישְׁלַח אֶת יָדוֹ וְלָקַח אֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וְיָדַעְנוּ כִּי מֵחָכְמָה עָשָׂה הַיֶּלֶד אֶת הַדָּבָר, – וְעָשָׂה בוֹ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר בִּלְעָם; אוּלָם אִם יִקַּח אֶת הַגֶּחָלִים, – וְנִקָּה¹³, כִּי בֶן שָׁלשׁ שָׁנִים הַיֶּלֶד וַיֶּחֱטָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּבְלִי דָעַת. וַתִּיטַב עֲצַת יִתְרוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לְהֵעָשׂוֹת כֵּן. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת הַקְּעָרָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לוֹ: בְּחַר לְךָ בַּאֲשֶׁר תֶּחְפָּץ, – וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וַיָּבֹא בְעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, וַיֹּאחֶז בְּיַד משֶׁה וַיַּטֶּהָ אֶל גַּחֲלֵי הָאֵשׁ וַיִּקַח אוֹתָן משֶׁה וַיַּגִּיעֵן עַל שְׂפָתָיו. וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁון.

 

ז. רַחֲמִים גְּדוֹלִים (מדרשׁ שמות רבה א' ל“ב, דבה”י למרע"ה).    🔗

וַיְהִי מֹשֶׁה בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיְגַדְּלֵהוּ פַרְעֹה וַיְרוֹמְמֵהוּ – וַיִּתֵּן לוֹ לְבוּשׁ מַלְכוּת וְאֶבֶן יְקָרָה נָתַן בְּרֹאשׁוֹ. וַיַּעֲמֵד לְפָנָיו עֲבָדִים לְשָׁרְתוֹ וְלָשֵׂאת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיִּכָּבֵד מְאֹד. בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא משֶׁה אֶל אֶחָיו הָעִבְרִים הַבּוֹנִים אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס, וַיַּרְא אֶת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הַמִּצְרִים וְאֶת הַחֹמֶר וְהַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים, וְאֶת פְּנֵיהֶם אֲשֵׁר חָשְׁכוּ מִשְּׁחוֹר וְאֶת קוֹמָתָם הַכְּפוּפָה, – וַיְפָרֵשׂ בְּיָדָיו וַיִּבְךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו וַיִּקְרָא: אֲהָהּ! מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַּחְתֵּיכֶם, אֲחַי בְּנֵי עַמִּי! אוֹיָה לִי כִּי עֵינַי רֹאוֹת אֶתְכֶם עֹשִׁים אֶת מְלֶאכֶת הַטִּיט הַקָּשָׁה וְהַכְּבֵדָה עַד מְאֹד!.. וּכְדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיַּעֲזב אֶת עֲבָדָיו הַנּוֹשְׂאִים כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַיָרָץ אֶל הָעִבְרִים לְעָזְרָם וּלְהָקֵל לָהֶם. וַיָּשֶׂם אֶת כְּתֵפָיו תַּחַת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָשְׂאוּ הַקְּטַנִּים וְהַחַלָּשִׁים, וַיַּעֲזְרֵם לָשֵׂאת אֶת הַחֹמֶר וְאֶת הַלְּבֵנִים, וַיְנַחֲמֵם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם וַיִּמַח דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. וַיִּיטַב הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי יְיָ מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינַי, וַתַּעֲזֹב אֶת תַּעֲנוּגֶיךָ בְּבֵית פַּרְעֹה וַתֵּלֶך לְהוֹשִׁיעַ לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל, וַתְּרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּרַחֵם אָח עַל אָחִיו, – לָכֵן יָבֹא יוֹם וְאָנֹכִי לֹא אָשִׂים לֵב אֶל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּפָנִיתִי רַק אֵלֶיךָ לְדַבֵּר עִמָךְ.

 

ח. יוֹם הַשַּׁבָּת בְּמִצְרָיִם (שם; מדרשׁ אגדה שמות ה').    🔗

וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת פַּרְעֹה מוֹסִיף לְהַכְבִּיד אֶת הָעֲבוֹדָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד; וַיִּתְחַכֵּם אֶל פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לְלַמְּדֵנִי וּלְחַכְּמֵנִי, וְעַבְדְּךָ שָׁמַע בְּקוֹל מוֹרָיו וּמְלַמְּדָיו וַיֵדַע אֶת כָּל הַמַּדָּע אֲשֶׁר לִמְּדֻהוּ. וְעַתָּה אִם טוֹב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהִגַּדְתִּי לוֹ דָבָר אֲשֶׁר לָמַדְתִּי לְבַעֲבוּר יִיטַב לוֹ. וַיַּעַן פַּרְעֹה אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: דַבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֶחָפֵץ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹת עֲבָדָיו עוֹשֵׂי עֲבוֹדָתוֹ? וַיַּעַן פַּרְעֹה וַיֹּאמַר: לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹתָם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: לָכֵן יֵדַע הַמֶּלֶךְ כִּי מוֹת יָמוּתוּ כָל עֲבָדָיו אִם לֹא יִתֵּן אוֹתָם לָנוּחַ יוֹם בְּשָׁבֻעַ! וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל משֶׁה: לֵךְ אֶל הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְיָעַדְת¹⁴ לַהֶם יוֹם אֶחָד אֲשֶׁר יִשְׁבְּתוּ¹⁵ בוֹ מִדֵּי שָׁבֻעַ בְּשָׁבֻעַ! וַיִּשְׂמַח משֶׁה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַיָּרָץ אֶל אֶחָיו הָעִבְרִים וַיְבַשְּׂרֵם אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב הַזֶּה, וַיִּיַעד לָהֶם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לָנוּחַ בּוֹ מִכָּל מְלָאכָה.

 

ט. הַמַּלְשִׁינִים הָרִאשׁוֹנִים ( מדרשׁ שמו“ר א'; דה”י למרע"ה).    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵצֵא משֶׁה כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל אֶחָיו לְעָזְרָם בַּעֲבוֹדָתָם, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי. וַיְמָרֵר הַדָּבָר הַזֶּה אֶת משֶׁה מְאֹד וַיֹּאמַר: הַךְ אֶת הַמִּצְרִי הַזֶּה, יְיָ! וַיְהִי כְּהַזְכִּיר משֶׁה אֶת שֵׁם יְיָ וַיִּפֹּל הַמִּצְרִי מֵת. וַיִּקַּח משֶׁה וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. וַיֵּצֵא משֶׁה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי – וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים (דָּתָן וַאֲבִירָם) מְרִיבִים אִישׁ אֶת אָחִיו. וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת דָּתָן מֵרִים אֶת יָדוֹ לְהַכּוֹת אֶת אֲבִירָם, וַיֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי משֶׁה וַיּאֹמֶר לוֹ: רָשָׁע! לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?! וַיֹּאמֶר דָּתָן אֶל משֶׁה; מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי? וְעַתָּה דַע כִּי בֶן מָוֶת אַתָּה, כִּי הוֹלֵךְ אָנֹכִי אֶל פַּרְעֹה לְהַלְשִׁין אוֹתְךָ אֵלָיו! וַיִּשְׁבְּרוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶּה אֶת לֵב משֶׁה וַיְמָרְרוּהוּ עַד מְאֹד, וַיַּךְ כַּף אֶל כַּף, וַיִּקְרָא בִמְרִירוּת וַיֹאמַר: בִּרְאוֹתִי אֶת אַחַי מֻכִּים וּמְעֻנִּים יוֹם יוֹם אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי תַּחַת מֶה שִׁנָּה אוֹתָם יְיָ לְרָעָה מִכָּל עַם הָאָרֶץ לְהַעֲבִידָם בְּפֶרֶךְ וּלְשׂוּמָם מִרְמָס כְּטִיט חוּצוֹת? אָכֵן עַתָּה נוֹדַע הַדָּבָר כִּי גְדוֹלָה חַטַּאת הָעָם הַזֶּה, כִּי נִמְצָאִים בּוֹ רְשָׁעִים הָאוֹרְבִים אִישׁ לְאָחִיו לָדַעַת אֶת דְּבַר־סְתָרָיו לְבַעֲבוּר הַכּוֹתוֹ בְּלָשׁוֹן. אוֹיָה לִי! בַּמֶּה יִזְכֶּה הָעָם הָאֻמְלָל הַזֶּה לָצֵאת מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת? – וְדָתָן וַאֲבִירָם הָלְכוּ אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הָרַג משֶׁה אֶת אַחַד הַמִּצְרִים וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיָּבִיאוּ לוֹ חֶרֶב חַדָּה, וַיְצַו לִכְרוֹת בָּהּ אֶת רֹאשׁ משֶׁה. וַיְהִי אַך נָגְעָה הַחֶרֶב בְּצַוַּאר משֶׁה וַיִּקְשֶׁה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד הַשַּׁן. וַיְצַו פַּרְעֹה וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֶרֶב עַל צַוַּאר משֶׁה עֶשֶׁר פְּעָמִים – וְלֹא עָשְׂתָה לוֹ כָּל רָע. בָּעֵת הַזֹּאת יָרַד מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיְהִי דִמְיוֹנוֹ כְּמשֶׁה, וַיָּבֹא תַחְתָּיו וַיִּבְרַח משֶׁה; וְאַחֲרֵי כֵן נֶעְלַם גַּם הַמַּלְאָךְ מֵעֵינֵי פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו וַיַּעַל הַשָּׁמָיְמָה. וַיִּרְגַּז פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֶל אֲחָדִים מֵעֲבָדָיו: אַיֵּה משֶׁה? וְלֹא עָנוּהוּ עֲבָדָיו דָּבָר, כִּי נֶאֶלְמוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם. וַיִּסֹּב פַּרְעֹה אֶל מוּל אֲחֵרִים – וַיִּשְׁאָלֵם דָּבָר כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן, – וְלֹא עָנוּהוּ גַּם הֵם, כִּי חָרְשׁוּ אָזְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁתָּאֶה פַּרְעֹה מְאֹד, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: רִדְפוּ אֶת משֶׁה וְהִשַּׂגְתֶּם אוֹתוֹ וַהֲבֵאתֻהוּ אֵלָי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ, – וַיֻּכּוּ פִתְאֹם בַּסַּנְוֵרִים. עַד כֹּה וְעַד כֹּה נִמְלַט משֶׁה וַיָּבֹא לְאֶרֶץ כּוּשׁ.

 

י. משֶׁה מֶלֶךְ כּוּשׁ (דבה“י למרע”ה; ספה“י והובא ג”כ בילק"שׁ שמות).    🔗

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וּבְנֵי קֶדֶם חָדְלוּ מֵעֲבֹד אֶת נִיקָנוֹס מֶלֶךְ כּוּשׁ, וַיְמָאֲנוּ לִהְיוֹת לוֹ לָמַס. וַיּאמֶר נִיקָנוֹס אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְאֶל שְׁנֵי בָנָיו לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה עַל בְּנֵי קֶדֶם כִּי מָרְדוּ בִי, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תֵּשְׁבוּ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה וּשְׁמַרְתּוּהָ לְבִלְתִּי יָבֹא בָהּ צַר וְאוֹיֵב! וַיַּעַן בִּלְעָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר אֵלַי הַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה עַבְדוֹ! וַיֵּצֵא נִיקָנוֹס לַמִּלְחָמָה עַל בְּנֵי קֶדֶם כַּאֲשֶׁר אָמָר. בָּעֵת הַהִיא אָסַף בִּלְעָם אֶת זִקְנֵי הָעִיר וַחֲכָמֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהֶם: אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם לִי, – טוּב כָּל הָאָרֶץ תֹּאֵכלּו! וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַזְּקֵנִים וְהָעָם: מָה אַתָּה אוֹמֵר אֵלֵינוּ וְנַעֲשֶׂה? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר: הָבָה נִסָּגֵר בָּעִיר וְלֹא נִתֵּן אֶת נִיקָנוּס לָבֹא שְׁעָרֶיהָ, וְהִמְלַכְנוּ מֶלֶך אַחֵר כַּאֲשֶׁר ייִטַב בְּעֵינֵינוּ. וַיִּשְׁמְעוּ הַזְּקֵנִים וְהָעָם אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: מָלְכָה אַתָּה עָלֵינוּ! וַיֹּאֶמר בִּלְעָם: הִשָּׁבְעוּ לִי לְעָבְדֵנִי וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי כָּל הַיָּמִים! וַיִּשָּׁבְעוּ לוֹ כָּל הָעָם וַיַּמְלִיכֻהוּ תַּחַת נִיקָנוֹס. וַיָּשֶׂם בִּלְעָם אֶת שְׁנֵי בָנָיו שָׂרֵי צְבָאוֹת. וַיְצַו לְבַצֵּר אֶת חוֹמוֹת הָעִיר מִקֶּדֶם וּמִיָּם, וּמִצְּפוֹן לָעִיר חָפְרוּ עַבְדֵי בִלְעָם בְּאֵרוֹת רַבּוֹת וַיְמַלְּאוּן אֶת מֵי הַנָּהָר הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. וּמִנֶּגֶב לָעִיר קִבֵּץ בִּלְעָם בִּלְהָטָיו וּבִכְשָׁפָיו נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְצִפְעוֹנִים וּשְׂרָפִים, – וַתְּהִי הָעִיר סְגוּרָה – אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. וְנִיקָנוֹס הִכָּה מַכָּה רַבָּה בִּבְנֵי קֶדֶם וַיַּכְנִיעֵם וַיֵּלֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מַלְכוּתוֹ, וַיְהִי כְּבוֹאוֹ עַד לִפְנֵי עִיר מַמְלַכְתּוֹ. וַיַּרְא וְהִנֵּה גָבְהוּ מְאֹד שְׁתֵּי חוֹמוֹת הָעִיר. וַיִּשְׁתָּאֶה וַיּשְׁתּוֹמֵם וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי צְבָאוֹ; רָאוּ בְנֵי הָעִיר כִּי בוֹשְׁשִׁים אֲנַחְנוּ לָשׁוּב וַיְבַצְּרוּ אֶת הַחוֹמוֹת וַיַּגְבּיהוּן מְאֹד, לְבִלְתִּי תֵת אֶת מַלְכֵי כְנַעַן לָבֹא הָעִירָה. וַיִּקְרַב נִיקָנוֹס עַד לִפְנֵי שַׁעֲרֵי הָעִיר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הֵם סְגוּרִים. וַיִּקְרָא לַשּׁוֹעֲרִים לֵאמֹר: פִּתְחוּ שְׁעָרִים! וַיְמָאֲנוּ הַשּׁוֹעֲרִים לִפְתֹּחַ לוֹ, כִּי מִצְוַת בִּלְעָם מַלְכָּם עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי הָעִיר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי! וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר, וַיִּפְּלוּ מֵחֵיל נִיקָנוֹס מֵאָה וּשְׁלשִׁים אִישׁ. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּעֲרֹךְ נִיקָנוֹס מִלְחָמָה מִצְּפוֹן לָעִיר. וַיָּבֹאוּ שְׁלשִׁים פָּרָשָׁיו דֶּרֶךְ הַנָּהָר אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵרוֹת וַיִּטְבָּעוּ. וַיְצַו נִיקָנוֹס וַיִּקְחוּ עֲבָדָיו רַפְסֹדוֹת לַעֲבוֹר בָּהֶן אֶת הַבְּאֵרוֹת. וַיַּעַשׂ בִּלְעָם בִּלְהָטָיו אֲשֶׁר יִגְאוּ הַמַּיִם וְיִשְׁטְפוּ אֶת אַנְשֵׁי חֵיל נִיקָנוֹס. וַיַּרְא נִיקָנוֹס כִּי כֵן. וַיָּצַר עַל הָעִיר נֶגְבָּה, – וַיָּבוֹאוּ הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְהַשְּׂרָפִים וְהַצִּפְעוֹנִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת אַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיִּפֹּל מֵהֶם רָב. וַיֶּחְדַּל נִיקָנוֹס מֵהִלָּחֵם עִם בִּלְעָם וַיָּצַר עַל הָעִיר. בָּעֵת הַהִיא בָּא משֶׁה אֶל אַנְשֵׁי נִיקָנוֹס וַיֵּשֶׁב בְּתוֹכָם. וַיּרְאֵהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֶּאֱהָבֵהוּ, כִּי הָיָה משֶׁה יְפֵה תֹאַר וַחֲכַם לֵבָב. קוֹמָתוֹ דָּמְתָה לְתָמָר וּפָנָיו הֵאִירוּ כַשֶּׁמֶשׁ וַיְהִי קַל כַּנֶּשֶׁר וְגִבּוֹר כָּאֲרִי. וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ נִיקָנוֹס לְיוֹעֵץ לוֹ וְלֹא סָר מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל. וַיֶּאֶרְכוּ יְמֵי הַמָּצוֹר תֵּשַׁע שָׁנִים. וַיָּחַל נִיקָנוֹס אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ, – וַיָּמָת. וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ עֲבָדָיו וַיִּקְבְּרוּהוּ מִצְּפוֹן לְעִיר מַמְלַכְתּוֹ, וַיִּבְנוּ עַל קִבְרוֹ מִגְדָּל וַיָּשִׂימוּ שָׁם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, וַיִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶן אֶת דְּבַר גְּבוּרוֹתָיו וְאֶת מִלְחֲמוֹתָיו אֲשֶׁר נִלְחַם, וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת נִיקָנוֹס וַיֹּאְמרוּ אַנְשֵׁי חֵילוֹ; הָבָה לָנוּ עֵצָה מַה־נַעֲשֶׂה! אִם אָמַרְנוּ נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה עִם בִּלְעָם, – וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, וְאִם נוֹסִיף נָצוּר אֶל הָעִיר מַה־תְּהִי אַחֲרִיתֵנוּ? וַיַּעַן אֶחָד מֵהָעָם וַיֹּאמֶר: הָבָה נִבְחֲרָה לָּנוּ מִקִּרְבֵּנוּ אִיש אֲשֶׁר יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ וַאֲשֶׁר יֵצֵא לְפָנֵינוּ וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹתֵינוּ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יַגְדִּיל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ לַעֲשׂוֹת מִנִּיקָנוֹס מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר רָפוּ יָדָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ! וַתִּיטַב הָעֵצָה הַזֹּאת בְּעֵינֵי כָל הָעָם וַיִּבְחֲרוּ בְּמשֶׁה, כִּי לֹא נִמְצָא בְכָל הַחַיִל כָּמוֹהוּ נֶאְזָר¹⁶ בִּגְבוּרָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. וַיְמַהֲרוּ וַיִּפְשְׁטוּ אִישׁ אִישׁ אֶת מְעִילוֹ וַיַּשְׁלִיכוּ אַרְצָה, וַיַּעֲשׂוּ בִימָה וַיּשִׁיבוּ עָלֶיהָ אֶת משֶׁה, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּקְרָאוּ לְפָנָיו: יְחִי הַמֶּלֶךְ, יְחִי הַמֶּלֶךְ! בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים משֶׁה בְּמָלְכוֹ עַל כּוּשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ.

 

יא. מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת (שׁם, שׁם).    🔗

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לִמְלֹךְ משֶׁה, וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו שָׂרֵי הַצָּבָא וַיִּשְׁתַּחֲווּ אֵלָיו וַיֹּאמֵרוּ: הַיּוֹם תֵּשַׁע שָׁנִים אֲנַחְנוּ צָרִים עַל הָעִיר וְלֹא רָאִינוּ עוֹד אֶת בָּנֵינוּ וְאֶת נָשֵׁינוּ הַסְּגוּרִים בָּהּ. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים מִמְּךָ לָעוּץ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, כִּי חָכָם אַתָּה וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַצְלִיחַ בְּיָדֶךָ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אִם תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם כְּכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֲלֵיכֶם, – יִתֵּן יְיָ אֶת הָעִיר בִּידֵיכֶם, וְשָׁב אִישׁ אִישׁ מִכֶּם אֶל יְלָדָיו וְאֶל נָשָׁיו בְּשָׁלוֹם. וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי הַצָּבָא: דַּבֶּר־נָא אֶת דְּבָרֶיךָ וְנִשְׁמָעָה. וַיֹּאמֶר משֶׁה: עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר משֶׁה: צְאוּ כֻלְּכֶם הַיַּעֲרָה וְצוּדוּ לָכֶם חֲסִידוֹת, וַהֲבֵאתֶם אוֹתָן אֶל הַמַּחֲנֶה וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָן לָצוּד צָיִד. וַיֵּצֵּא כָל הָעָם הַיַּעֲרָה וַיָצוּדוּ לָהֶם חֲסִידוֹת וַיְבִיאוּן אֶל הַמַּחֲנֶה, וַיְלַמְּדוּן לָצוּד צַיִד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ הַחֲסִידוֹת צַיִד, וַיְצַו משֶׁה לְהַרְעִיבָן שְׁלשֶׁת יָמִים. וַיַּעַשׂ כָּל הָעָם כֵּן. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיְצַו משֶׁה אֶת אַנְשֵׁי הַחַיִל לֵאמֹר: שִׂימוּ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתְּכֶם עֲלֵיכֶם וַעֲלִיתֶם עַל סוּסֵיכֶם וּלְקַחְתֶּם אִישׁ אִישׁ אֶת חֲסִידָתוֹ הָרְעֵבָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָשָׁה הָעָם כִּדְבַר משֶׁה, – וַיֵּלֶך לִפְנֵי אַנְשֵׁי הַחַיִל וַיְשִׂימֵם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְהַשְּׁרָפִים וְהַצִּפְעוֹנִים. וַיֹּאמֶר משֶׁה: עַתָּה תִרְאוּ כִּי יִתֵּן יְיָ אֶת הָעִיר בְּיָדֵינוּ מִבְּלִי אֲשֶׁר נִשְׁפֹּךְ אֶת דְּמֵי אוֹיְבֵינוּ וְנַכֶּה בָם מַכַּת חָרֶב. וַיְצַו משֶׁה וַיַּשְׁלִיחַ הָעָם אֶת הַחֲסִידוֹת הָרְעֵבוֹת בַּנְּחָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הָעִיר. וַתַּעֲטֶינָה אֲלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּם וַיַּשְׁחִיתוּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד. וַיַּרְא הָעָם אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם משֶׁה מַלְכָּם, וַיָּרִיעוּ תְּרוּעַת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַיּוֹדוּ לוֹ וַיְבָרְכוּ אֶת שְׁמוֹ. וַיִּלָּחֲמוּ בָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי נִפְתְּחָה הָעִיר, וַיִּבְרַח הוּא וּשְׁנֵי בָנָיו וּשְׁמוֹנַת אֶחָיו אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. הֲלֹא הֵמָּה הַחַרְטֻמִּים וְהַמְכַשְּׁפִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ תָמִיד לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ בְלַהֲטֵיהֶם אֶת הָאוֹתוֹת וְאֶת הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה בְּמִצְרָיִם. וַיִּמְלךְ משֶׁה בְּכוּשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיַּעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְלַמֵּד אֶת עֲבָדָיו לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, וַיִּטַּע בְּתוֹכָם אַהֲבַת הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם וְהַצֶּדֶק. וַיְהִי לָהֶם שָׁלוֹם מִכָּל עֶבְרֵיהֶם מִסָּבִיב כָּל יְמֵי מְלָךְ משֶׁה עֲלֵיהֶם.

 

יב. הַדּוֹחֲקִים אֶת הַקֵּץ (פדר“א מ”ה; שמו“ר כ‘, י’; מדרשׁ הזית ב',י”ח; סנהדרין צ“ב; ספה”י; ילק“שׁ דבה”י א‘, ז’, כ"ג; מדרשׁ ויושׁע).    🔗

וּבִשְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה לְרֶדֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה, וַיֹּאמֶר אִישׁ אֶחָד מִזֶּרַע אֶפְרַיִם, יִגְנוֹן שְׁמוֹ, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר: יְיָ נִרְאָה אֵלַי וַיֹּאמֶר לִיף הוֹצֵא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי בָא מוֹעֵד. וַיּזְכְּרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי יַעֲקֹב הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר דִּבֶּר לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיֹּאמֵרוּ: אֲנַחְנוּ לֹא נֵצֵא מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הָאִישׁ אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֵינוּ כְּכֹל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר לָנוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ. וּבְנֵי אֶפְרַיִם הֶאֱמִינוּ בְיִגְנוֹן וַיִּבְטְחוּ בִגְבוּרָתָם, וַיָּשִׂימוּ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתָּם עֲלֵיהֶם וַיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. וְלֹא לָקְחוּ אִתָּם צֵדָה לַדֶּרֶךְ, כִּי אִם אֶת כַּסְפָּם וְאֶת זְהָבָם לָקָחוּ, כִּי אָמְרוּ: אֹכֶל נִשְׁבְּרָה¹⁷ בַכֶּסֶף מֵאֵת הַפְּלִשְׁתִּים וְאִם לֹא יֹאבוּ לְהַשְׁבִּירֵנוּ, – וְלָקַחְנוּ מֵהֶם בְּחָזְקָה.

וַיֵּלְכוּ בְנֵי אֶפְרַיִם וַיָּבוֹאוּ עַד לִפְנֵי גַת, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֲנָשִׁים רוֹעִים אֶת צֹאנָם בַּשָּׂדֶה. וַיּאֹמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי אֶפְרָיִם: מִכְרוּ לָנוּ צֹאן וְאָכַלְנוּ, כִּי רְעֵבִים אֲנָחְנוּ! וַיַּעֲנוּ אוֹתָם הָרוֹעִים לֵאמֹר: לֹא נִמְכֹּר לָכֶם, כִּי לֹא לָנוּ הַצֹּאן הָהֵנָּה. וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי אֶפְרַיִם אֶל הָעֲדָרִים וַיֹּאמְרוּ לָקַחַת אֶת הַצֹּאן בְּחָזְקָה. וַיִּצְעֲקוּ הָרוֹעִים צְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָרוֹת, וַיּשָּׁמַע קוֹלָם עַד לְמֵרָחוֹק, וַיְמַהֲרוּ בְנֵי גַת וַיָּרוּצוּ וַיָּבֹאוּ לְקוֹלוֹת הַצְּעָקָה, וַיִּרְאוּ אֶת רָעַת בְּנֵי אֶפְרָיִם, וַיָּשׁוּבוּ וַיַּזְעִיקוּ¹⁸ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר וַיֵּצְאוּ לַמִּלְחָמָה עַל בְּנֵי אֶפְרָיִם. וַתְּהֵי הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה, וַיִּפֹּל גַּם מִבְּנֵי אֶפְרָיִם גַּם מִבְּנֵי גַת – רָב. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיִּשְׁלְחוּ הַגִּתִּים אֶל הַפְּלִשְׁתִּים לֵאמֹר: עֲלוּ אֵלֵינוּ וְעִזְרוּנוּ וְנַכֶּה אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לָקַחַת אֶת מִקְנֵנוּ וּלְהִלָּחֵם אִתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא חָטָאנוּ לָהֶם וְלֹא הֲרֵעֹנוּ אֶת אַחַד מֵהֶם כָּל הַיָּמִים. וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים אֶל הַגִּתִּים וַיְמַהֲרוּ וַיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם. וַיִּתֵּן יְיָ אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם בִּידֵיהֶם וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּבִקְעַת גַּת, וַתְּהִי הַבִּקְעָה מְלֵאָה עֲצָמוֹת עַד בּוֹא יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא לְהַחֲיוֹתָן בְּאִמְרֵי פִיו. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם שָׁבוּ מִצְרַיְמָה וַיַּגִּידוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם. וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים. בַּיָּמִים הָהֵם יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה, כִּי בְרָעָה¹⁹ הָיְתָה בְּבֵיתוֹ.

 

יג. מִכּוּשׁ לְמִדְיָן (דבה“י למרע”ה; שמו"ר א').    🔗

וּמשֶׁה בֶן עַמְרָם עוֹדֶנּוּ בְאֶרֶץ כּוּשׁ בַּיָּמִים הָהֵם. וַיַּצְלַח בְּמַלְכוּתוֹ וַיִּנְהַג אֶת כָּל עֲבָדָיו בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק וּבְרַחֲמִים, וַיֶּאֱהָבֻהוּ אַנְשֵׁי מַמְלַכְתּוֹ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל מֶנֶכְרִים בֶּן נִיקָנוֹס מֶלֶךְ כּוּשׁ, וַיַּעֲזֹב משֶׁה אֶת אֶרֶץ כּוּשׁ, וַיִּמְלֹךְ מֶנֶכְרִים. וַיְּשַׁלְּחֻהוּ אַנְשֵׁי כוּשׁ בְּשָׁלוֹם וַיָּשִׂימוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. וּמשֶׁה בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא. וַיֵּלֶךְ מִדְיָנָה, כִּי יָרֵא לָשׁוּב מִצְרָיְמָה. וּכְגִשְׁתּוֹ עַד לִפְנֵי מִדְיָן וַיִּגַּשׁ וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּבְמִדְיָן יָשַׁב בַּיָּמִים הָהֵם אִישׁ אֶחָד יִתְרוֹ שְׁמוֹ. וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא עוֹבֵד אֱלֹהֵי עֵץ וָאָבֶן וּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וּמְלַמֵּד אֶת אַנְשֵׁי אַרְצוֹ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיָּמִים וַיַּרְא כִּי אֵין בְּכָל אֱלִילָיו הָרַבִּים מוֹעִיל²⁰, וַיִּקְרָא לְאַנְשֵׁי עִירוֹ וַיֹּאמַר: הִנֵּה זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי²¹ וְלֹא אֶצְלַח עוֹד לְשָׁרֵת אֶת הָאֱלהִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה, עַל כֵּן אָנֹכִי יוֹעֵץ אֶתְכֶם לֵאמֹר: בַּחֲרוּ לָכֶם בְּכֹהֵן צָעִיר לְיָמִים וְשֵׁרֵת הוּא אֶת הָאֱלֹהִים! וַיַּקְצִיפוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת הַמִּדְיָנִים עַד מְאֹד, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל לֵאמֹר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְרָעֶה²² אֶת יִתְרוֹ וְיַעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ וְרָעָה אֶת צֹאנוֹ! וַיְהִי כְּרְאוֹת יִתְרוֹ כִּי רָחֲקוּ מִמֶּנוּ כָּל אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְלֹא נִמְצָא בָהֶם אִישׁ אֲשֶׁר יֹאבֶה לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹתָיו: לֵכְנָה, בְּנוֹתַי, וּרְעִיתֶן אֶת הַצֹּאן! וַתְּחִלֶּינָה בְנוֹתָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶן וּלְהַשְׁקוֹתָן יוֹם יוֹם. וַיִּרְאוּ הַמִּדְיָנִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּתְיָעֲצוּ עַל בְּנוֹת יִתְרוֹ לְהָרֵעַ לָהֶן, – וַיְגָרְשׁוּן יוֹם יוֹם מִגֶּשֶׁת אֶל הַבְּאֵר וְלֹא נָתְנוּ אוֹתָן לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן בַּשָּׂדֶה. וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת הַדָּבָר הָרַע אֲשֶׁר רֹעֵי מִדְיָן עֹשִׂים לִבְנוֹת יִתְרוֹ הַחַלָּשׁוֹת מֵהֶם, וַיְמָרֵר אוֹתוֹ הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד, וַיַּחְמֹל עֲלֵיהֶן וַיּוֹשִׁיעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָן. וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׁה משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב הַזֶּה וַיַּחְמֹל עַל הַנְּעָרוֹת הַנָּכְרִיּוֹת הָאֵלֶּה, –וְנִקְרָא עֶבֶד יְיָ, וְיָדַע אָז כָּל בָּשָּׂר כִּי עוֹבְדַי טוֹבִים לַכֹּל וְרַחֲמֵיהֶם עַל כָּל מַעֲשֵׂי יְיָ!

 

יד. חַטַּאת משֶׁה (מדרשׁ ויושׁע; דברים רבה ב').    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה משֶׁה אֶת בְּנוֹת יִתְרוֹ הוֹלְכוֹת לָשׁוּב אֶל בֵּיתָן, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶן בְּהֵחָבֵא לִשְׁמוֹר אוֹתָן עַד שׁוּבָן אֶל אֲבִיהֶן, כִּי אָמָר: כִּי יִפְּלוּ הָרֹעִים עֲלֵיהֶן, – וְהוֹשַׁעְתִּין שֵׁנִית מִיָּדָם. וַיֵּלֶךְ משֶׁה אַחֲרֵיהֶן עַד בּוֹאָן בְּשָׁלוֹם אֶל יִתְרוֹ. וַיִּשְׁתָּאֶה יִתְרוֹ אֲלֵיהֶן מְאֹד וַיֹּאמֶר: מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם? וַתֹּאמַרְנָה לוֹ בְנוֹתָיו: אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים הָרָעִים, וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנֵנוּ. וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן כִּי הֶחֱרִישׁ משֶׁה בֶּאֱמֹר עָלָיו בְּנוֹת יִתְרוֹ: אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ… וְלֹא שִׁסַּע²³ אוֹתָן בִּדְבָרִים לֵאמֹר: לֹא מִצְרִי אָנֹכִי כִּי אִם אִישׁ עִבְרִי, עַל כֵּן לֹא יָבֹא אֶל אֶרֶץ הָעִבְרִים וְעַצְמוֹתָיו לֹא תִקָּבַרְנָה בָּהּ!

 

טו. משֶׁה בְּבֵית הַסֹּהַר (דברי הימים הארוך).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ בְנוֹת יִתְרוֹ לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: מַדּוּעַ עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמָּכֶן? קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! וַתִּקְרֶאנָה בְנוֹת יִתְרוֹ לְמשֶׁה וַיָּבוֹא אֶל יִתְרוֹ הַבָּיְתָה. וַיֹּאמֶר לוֹ יִתְרוֹ: מִי אַתָּה וּמַה מַּעֲשֶׂיךָ? וַיַּגֵּד משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ בְמִצְרַיִם וּבְכוּשׁ. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בְּלִבּוֹ: הֲיַעֲזֹב אִישׁ אֶרֶץ אֲשֶׁר מָצָא בָהּ מְנוּחָה וְהָלַךְ אֶל אֶרֶץ נָכְרִיָּה לִהְיוֹת נָע וָנָד? אֵין זאֹת כִּי הֵרֵעַ לַעֲשׂוֹת בּאֶרֶץ כּוּשׁ וַיָּנָס מִפְּנֵי רוֹדְפָיו! הָבָה אַסְגִּירוֹ²⁴ אֶל אַנְשֵׁי אֶרֶץ כּוּשׁ וּמָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיהֶם! וַיְצַו יִתְרוֹ וַיָּשִׂימוּ אֶת משֶׁה בַּבּוֹר וַיְהִי שָׁם עֶשֶׂר שָׁנִים. וַתַּחְמוֹל עָלָיו צִפּוֹרָה בַת יִתְרוֹ וַתִּתֵּן לְמשֶׁה אֶת מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְיִתְרוֹ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

 

טז. צָרַעַת פַּרְעֹה (ספה“י; מדרשׁ שׁמו”ר א').    🔗

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וְיַד פַּרְעֹה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְכָבֵד עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ יְיָ אֶת פַּרְעֹה בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ²⁵. בְּכָל זֹאת לֹא הֵקַל פַּרְעֹה אֶת עֻלּוֹ מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹסֶף לְהַעֲבִידָם וּלְעַנּוֹתָם וּלְרַצּוֹתָם²⁶. וַיֵּלֶךְ חֳלִי פַרְעֹה הָלֹךְ וְחָזֵק וַיָּקָץ בְּחַיָּיו²⁷. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְכָל חַרְטֻמָּיו וּלְכָל מְכַשְּׁפָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: עוּצוּ עֵצָה מָה אֶעֱשֶׂה וְנִרְפְּאָה צָרַעְתִּי! וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ חַרְטֻמָּיו וּמְכַשְּׁפָיו וַחֲכָמָיו לֵאמֹר: לֹא יֵרָפֵא צָרוּעַ וְכָל מֻכֵּה שְׁחִין עַד אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּדַם עִבְרִים! וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֲלֵיהֶם, וַיְצַו וַיּקְחוּ בְחָזְקָה אֶת יַלְדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵחֵיק אִמּוֹתָם וַיִּשְׁחָטוּם, וַיְהִי הַדָּם הַזֶּה לְפַרְעֹה לִרְחֹץ אֶת גּוּפָתוֹ הַצְּרוּעָה. וִלֹא עָלְתָה לְפַרְעֹה אֲרוּכָה²⁸ וַיֶּחֱזַק חָלְיוֹ עַד מְאֹד. בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ שְׁנֵי סְרִיסֵי פַרְעֹה מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֹּאמְרוּ לוֹ: נֶעֱצָלִים הָעִבְרִים וְאֵינָם עוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר שַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ וַיֹּאמַר: יוֹדְעִים הַעִבְרִים כִּי חָלִיתִי מְאֹד עַל כֵּן חָדְלוּ מֶעַשׂוֹת אֶת מִצְוָתִי; וְעַתָּה מַהֲרוּ אִסְרוּ לִי אֶת מֶרְכַּבְתִּי וְהָלַכְתִּי גוֹשְׁנָה וְיִסַּרְתִּי אֶת הָעִבְרִים בַּחֲמָתִי²⁹. וַיַּאַסְרוּ לוֹ עֲבָדָיו אֶת הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס. וַיִּקַּח פַּרְעֹה עִמּוֹ עֶשְׂרִים פָּרָשִׁים³⁰ וְעֶשְׂרִים רַגְלִי³¹ וַיֵּלֶךְ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּוֹשְׁנָה. וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיָּבוֹאוּ עַד קְצֵה אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּעֲבוֹר סוּס הַמֶּלֶךְ בְּמָקוֹם צָר, וַיִּבָּהֵל פִתְאוֹם וַיַּפֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ אָחוֹר. וַתִּמְעַדְנָה³² רַגְלֵי הַסּוּס וַיִּפּוֹל עַל הַמֶּלֶךְ הַשׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ. וַיִּצְעַק פַּרְעֹה מִגֹּדֶל הַכְּאֵב, כִּי הָיָה כָל בְּשָׂרוֹ פְּצָעִים וְחַבּוּרוֹת וּמַכּוֹת טְרִיּוֹת³³. וַיּרְאוּ עֲבָדָיו כִּי הָחֳלָה הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיִּשָּׂאֻהוּ עַל כַּפַּיִם וַיָּשׁוּבוּ מִצְרַיְמָה וַיּשְׁכִּיבֻהוּ עַל מִטָּתוֹ, וַיֵּדַע פַּרְעֹה כִּי בָא קִצּוֹ. וַתָּבוֹא אַלְפַּרְעֹנִית הַמַּלְכָּה וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶך וְהִנֵּה אֵין מְתוֹם בִּבְשָׂרוֹ וַתֵּבְךְ הַרְבֵּה בֶכֶה. וַיָּבוֹאוּ כָל הַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ פַּרְעֹה וַיִּרְאוּ אֶת כָּל עֻנּוֹתוֹ³⁴ וַיִּבְכּוּ גַם הֵם. וַיִּגְּשׁוּ הַשָּׂרִים הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת אֶל פַּרְעֹה וַיִּיְעָצוּהוּ לְהַמְלִיךְ תַּחְתָּיו אֶת אַחַד מִבָּנָיו. וּלְפַרְעֹה שְׁלשָׁה בָנִים: שֵׁם הַבְּכוֹר עָתְרוֹ וְשֵׁם הַשֵּׁנִי אֲדִיקָם וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁי מוֹרִיּוֹן וּשְׁתֵּי בָנוֹת בִּתְיָה וַעֲכוּזִיָּה. וַיְהִי עָתְרוֹ פֶּתִי וְנִמְהָר בְּמַעֲשָׂיו, וַאֲדִיקָם עָרוּם כְּנָחָשׁ וְיוֹדֵעַ חָכְמַת מִצְרָיִם, אוּלָם רַע תֹּאַר וּקְצַר קוֹמָה, כִּי הָיְתָה קוֹמָתוֹ אַמָּה וָזֶרֶת וּזְקָנוֹ יוֹרֵד עַל בִּרְכָּיו. וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַּרְעֹה לְהַמְלִיךְ אֶת אֲדִיקָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וּמַחֲלַת פַּרְעֹה הוֹלֶכֶת הָלֹך וְחָזֵק, וַיַּבְאֵשׁ³⁵ בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נְבֵלָה וַיִּגְדַּל כְּאֵבוֹ עַד מְאֹד. וַיְצַו פַּרְעֹה וַיַּעֲבִירוֹ קוֹל בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לֵאמֹר: מָלַךְ אֲדִיקָם! וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹש שָׁנִים וַיָּמָת פַּרְעֹה, וַיְהִי לוֹ מוֹתוֹ לְבוּשָׁה וּלְחֶרְפָּה וְלִכְלִמָּה, כִּי לֹא נֶחְנַט כְּכֹל מַלְכֵי מִצְרָיִם מִפְּנֵי אֲשֶׁר הִבְאִישׁ גּוּפוֹ, וְלֹא יָכְלוּ עֲבָדָיו הָרוֹפְאִים לָגֶשֶׁת אֵלָיו. וַיֶּחֶזְקוּ דִבְרֵי אֲדִיקָם עַל עֲבָדָיו וַיִּשְּׂאוּ אֶת אָבִיו וַיִּקְבְּרוּהוּ בְּקִבְרוֹת מַלְכֵי מִצְרַיִם בְּצוֹעַן מִצְרָיִם.

 

יז. יְלָדִים תַּחַת לְבֵנִים (שמו“ר ב'; ספה”י; דברי הימים למרע"ה).    🔗

וַיִּקְרְאוּ הַמִּצְרִים לַאֲדִיקָם פַּרְעֹה כְּשֵׁם כָּל מֶלֶךְ הַמּוֹלֵךְ בְּמִצְרָיִם; אוּלָם חַכְמֵי מִצְרַיִם שָׂמוּ אֶת שְׁמוֹ אָבוּז, כִּי לִקְצַר קוֹמָה בְּעִבְרִית יִקְרְאוּ בְמִצְרַיִם אָבוּז. וַיֵּשֶׁב אֲדִיקָם עַל כִּסֵּא אָבִיו וַיִּנְהַג אֶת מַלְכוּת מִצְרַיִם בְּחָכְמָתוֹ. וַיַּרְשִׁיעַ אֲדִיקָם מֵאָבִיו וּמִכָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו וַיַּכְבֵּד מְאֹד אֶת עֻלּוֹ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ עִם עֲבָדָיו גּוֹשְׁנָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת הָעֲבוֹדָה. וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַשּׁוֹטְרִים שָׂם נוֹגְשִׂים מֵעֲבָדָיו הַמִּצְרִים. בָּעֵת הַהִיא צִוּוּ נוֹגְשֵׂי פַרְעֹה אֵת שׁוֹטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כֹּה אָמַר פַּרְעֹה: עבְדוּ אֶת עֲבוֹדַתְכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לֹא תִגְרְעוּ³⁶ דָּבָר; אוּלָם אִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְקוֹלִי לַעֲשׂוֹת כְּכֹֿל אֲשֶׁר צִוִּיתִיכֶם וּגְרַעְתֶּם מִלִּבְנֵיכֶם יוֹם יוֹם, – וְשַׂמְתִּי אֶת יַלְדֵיכֶם תַּחַת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר חִסַּרְתֶּם. וַיְהִי בְכָל עֵת אֲשֶׁר חִסְּרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּתְכֹּנֶת³⁷ הַלְּבֵנִים, וְקָמוּ הַנּוֹגְשִׁים וְהָלְכוּ אֶל נְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָקְחוּ אֶת יַלְדֵיהֶן בְּחָזְקָה וְשָׂמוּ אוֹתָם בַּבִּנְיָן תַּחַת הַלְּבֵנִים הַחֲסֵרוֹת: יֶלֶד לִלְבֵנָה, יֶלֶד לִלְבֵנָה. וַתֶּחֱזַק יַד פַּרְעֹה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד וַיַּכְרִיחוּם לָשִׂים אֶת יַלְדֵיהֶם בְּקִירוֹת הַבִּנְיָנִים. וְהָיָה בְּשׂוּם אָב אֶת יַלְדּוֹ בַּקִיר וְשָׂם עָלָיו חֹמֶר וּלְבֵנִים, וְיָרְדוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. וְהַיְלָדִים הַקְּבוּרִים חַיִּים בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים וְאֵין חוֹמֵל עֲלֵיהֶם וְאֵין מְרַחֵם אוֹתָם. וַתְּהִי הָעֵת הַהִיא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֵת צָרָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה עוֹד להֶם כָּל הַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם. וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ וַיּשׁוּבוּ³⁸ אֵלָיו בְּכָל לִבָּם, וַיִּבְכּוּ וַיִּתְחַנְּנוּ אֵלָיו, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיְרַחֵם עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר: עַתָּה אֶגְאָלַם מִיַּד פַּרְעֹה!

 

יח. משֶׁה בְּגַן יִתְרוֹ (דברי הימים הארוך; מדרשׁ ויושׁע עה"פ עזי וזמרת וכו').    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ עֶשֶׁר שָׁנִים מִיּוֹם שָׂמוּ אֶת משֶׁה בְּבֵית הַסֹּהַר וַתֹּאמֶר צִפּוֹרָה אֶל אָבִיהָ לֵאמֹר: לִפְנֵי עֶשֶׁר שָׁנִים שַׂמְתָּ אֶת אַחַד הָאֲנָשִׁים בַּבּוֹר, וַתְּצַו לְבִלְתִּי הַאֲכִילֵהוּ וּלְבִלְתִּי הַשְׁקוֹתוֹ, וְעַתָּה שְׁלַח נָא אֶת עֲבָדֶיךָ לִרְאוֹת אִם עוֹדֶנּוּ חַי אוֹ מֵת. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ אֶל צִפּוֹרָה: כְּאַחַת הַסְּכָלוֹת³⁹ תְּדַבְּרִי בִּתִּי! הֲיִחְיֶה אִישׁ עֶשֶׁר שָׁנִים בְּלִי לֶחֶם וּבְלִי מָיִם? וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצְרָה⁴⁰ צִפּוֹרָה בְּאָבִיהָ וַיֵלֶךְ אֶל הַבּוֹר, וַיַּרְא וְהִנֵּה משֶׁה עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וּמִתְחַנֵּן אֶל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו, וַיּוֹצִיאֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלְּחֻהוּ וַיְשַׁנּוּ אֶת בְּגָדָיו וַיַּאֲכִילוּהוּ לֶחֶם, וַיִּרְאֵהוּ יִתְרוֹ וַיִּשְׁתָּאֶה לוֹ מְאֹד וַיֹּאמַר: אֵין זֶה כִּי אִם אִישׁ אֱלֹהִים, וְעַל כֵּן שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ לְשָׁמְרוֹ וּלְכַלְכְּלוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה.

וְשֵׁמַע צִפּוֹרָה הָרַחֲמָנִיָּה וִיפַת הַתֹּאַר הָלַךְ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיַּחְמְדוּ בְנֵי מְלָכִים וּנְסִיכִים לְקַחְתָּהּ. וְהָיָה כָל הַבָּא מִדְיָנָה וְאָמַר לוֹ יִתְרוֹ: לֵךְ הָבֵא לִי אֶת הַמַּטֶּה הַנִּפְלָא אֲשֶׁר בְּגַנִּי וְנָתַתִּי לְךָ אֶת צִפּוֹרָה בִתִּי לְאִשָּׁה. וְלֹא נִמְצָא בְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְהַנְּסִיכִים אִישׁ אֲשֶׁר יֹאבֶה לְהִסָּכֵן⁴¹– לָגֶשֶׁת אֶל מַטֵּה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא נִקָּה אֶת כָּל הַנּוֹגֵעַ בּוֹ. וַיֶּאֶרְכוּ הַיָּמִים וַיִּרְבּוּ בְנֵי הַמְּלָכִים לָבֹא אֶל יִתְרוֹ, וַיִּתְהַלְּכוּ בַגָּן וַיִּרְאוּ אֶת הַמַּטֶּה הֶעָשׂוּי סַנְפְּרִינוּן⁴² וְאֶת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקוֹת⁴³ בּוֹ, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמשֶׁה מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן וַיַּרְא אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּקָּחֵהוּ וַיַּעַקְרֵהוּ מִמְּקוֹמוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ וַיָּבוֹא אֶל יִתְרוֹ. וַיַּרְא אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָה משֶׁה וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד וַיֹּאמַר: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶה, עַל כֵּן אֶתֶּן לְךָ אֶת צִפּוֹרָה בִתִּי לְאִשָּׁה. אוּלָם הִשָּׁבַע לִי לְבִלְתִּי מוּלְךָ אֶת כָּל הַבָּנִים אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ צִפּוֹרָה, וְהָיְתָה מַחֲצִיתָם עִבְרִים וּמַחֲצִיתָם יִשְׁמְעֵאלִים! וַיִּשָּׁבַע לוֹ משֶׁה עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַתַּהַר צִפּוֹרָה וַתֵּלֶד בֵּן וַיָּמָל אוֹתוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם לֵאמֹר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

 

יט. משֶׁה וְהַגְּדִי (מדרשׁ שמו"ר ב').    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וּמשֶׁה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה נִפְרַד גְּדִי מֵעַל הָעֵדֶר וַיִּבְרָח. וַיְמַהֵר מֹשֶה וַיָּרָץ אַחֲרֵי הַגְּדִי כִּי אָמַר: אֶרְדְּפָה אַשִּׂיגָה וְהֵבֵאתִיו אֶל הָעֵדֶר לְבִלְתִּי יִתְעֶה לְבַדּוֹ בַּמִּדְבַּר וְלֹא יָמוּת בָּרָעָב וּבַצָמָא. וַיְהִי כִּרְדֹף משֶׁה אַחֲרָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה בָא הַגְּדִי אֶל מַעְיַן מַיִם וַיַּעֲמֹד וַיֵּשׁתְּ מָיִם. וַיֵּדַע משֶׁה, כִּי צָמֵא הָיָה הַגְּדִי לְמָיִם, עַל כֵּן בָּרַח מִן הָעֵדֶר. וַיִּגַּשׁ משֶׁה וַיֹּאמֶר: גִּדְיִי הָאָהוּב! לוּ יָדַעְתִּי, כִּי צָמֵאתָ, כִּי עַתָּה לֹא רָדַפְתִּי אַחֲרֶיךָ. וַיְכַל הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת וַיִּקָחֵהוּ משֶׁה בְּרַחֲמִים גְדוֹלִים, וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיִּשָּׂאֵהוּ בְכָל הַדֶּרֶךְ עַד שׁוּבוֹ אֶל הָעֵדֶר, כִּי אָמַר: רַךְ⁴⁴ הַגְּדִי וּרְפֵה כֹחַ עַל כֵּן אֶקָּחֵהוּ עַל זְרֹעִי. וַיִּיטַב הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד בְּעֵינֵי יְיָ, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה: מָה רַבּוּ רַחֲמֶיךָ! אַתָּה חַסְתָּ עַל הַגְּדִי, כִּי מָלֵאתָ רַחֲמִים, עַל כֵּן תִּרְעֶה⁴⁵ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמִּי וְהָיִיתָ רוֹעָם הַנֶּאֱמָן.

 

כ. הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל (שם).    🔗

וּמשֶׁה לֹא רָעָה אֶת הַצֹּאן בִּלְתִּי אִם אַחַר הַמִּדְבָּר לְבַעֲבוּר הַרְחִיקָן מֵרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים. וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא משֶׁה עַד הַר הָאֱלֹהִים חוֹרֵבָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה סְנֶה צוֹמֵחַ שָׁם. וּמַרְאֵה הַסְּנֶה רַע מְאֹד; אֵין בּוֹ פְּרָחִים וְאֵין בּוֹ צִיצִים, כִּי אִם שִׂכִּים וּצְנִנִים בֶּעָלָיו. וַיַּבֵּט משֶׁה אֶל הַסְּנֶה וְאֶל שְׁפַל קוֹמָתוֹ וַיֹּאמַר: לַסְּנֶה בַמִּדְבָּר דָּמִיתָ עַמִּי, יִשְׂרָאֵל, כִּי כָמֹהוּ שָׁפַלְתָּ מְאֹד וְכָל רוֹאֶיךָ יִדְּדוּ מִמֶּךָ! וְעוֹדֶנּוּ חוֹשֵׁב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְדוֹאֵג לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ,– וְהִנֵּה יָצְאָה לֶהָבָה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה! וַיִּתְעוֹרֵר משֶׁה מְאֹד וַיֹּאמַר: לַסֶּנֶה הַזֶּה דִמִּיתִי אֶת אַחַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתֵּצֵא פִתְאֹם הַלֶּהָבָה לְכַלּוֹתוֹ… הַאֻמְנָם יֹאבַד עַמִּי? וַיְהִי כִרְאוֹת משֶׁה אֶת הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵיננּוּ אֻכָּל, וַיִּתְאוֹשֵׁשׁ וַיִּשְׂמָח. וַיִּשְׁמַע משֶׁה קוֹל דְבָרִים לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר לֹא אָכְלָה הַלֶּהָבָה אֶת הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר בּוֹ, כֵּן לֹא יִכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כָּל אֵשׁ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם תִּכְבֶּה, וְכָל צָרָה וְכָל מְצוּקָה לֹא תְכַלֵּם. וַיַּרְא יְיָ אֶת משֶׁה וְהִנֵּה הוּא שָׂם אֶת פָּנָיו לְעֵדֶר הַצֹּאן אֲשֶׁר לְפָנָיו לְשָׁמְרָן וְלִרְעוֹתָן, – וַיּוֹסֶף לְהַגְדִּיל אֶת הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה בַּסְּנֶה לְבַעֲבוּר יֶחְדַּל מֵהַבִּיט אֶל הַצֹּאן וְשָׂם אֶת פָּנָיו אֶל הַר הָאֱלֹהִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִשְׁתָּאֶה מְאֹד לַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, וַיֶּחְדַּל מֵהַשְׁגִּיחַ אֶל הַצֹּאן, וַיֹּאמֶר יְיָ: בַּעֲשׂוֹת משֶׁה אֶת מְלֶאכֶת יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ לֹא דִבַּרְתִּי עִמּוֹ כִּי לֹא חָפַצְתִּי לְהַפְרִיעֵהוּ מִמַּעֲשֵׂהוּ; אוּלָם עַתָּה, כִּי שָׁבַת הוּא מִמְּלַאכְתּוֹ, הִנְנִי אֲדַבֵּר אִתּוֹ.

 

כא. קוֹל עַמְרָם (מדרשׁ שׁמו"ר ג‘; ברכות ח’).    🔗

וַיַּמְשֵׁל יְיָ אֶת קוֹלוֹ לְקוֹל עַמְרָם וַיֹּאמַר: משֶׁה! משֶׁה! וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָבִי הַטּוֹב, הִנֵּנִי! מַה חֶפְצְךָ בִּי? וַיֹּאמֶר יְיָ: לֹא אָבִיךָ אֲנִי, כִּי אִם אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְמַהֵר וַיַּסְתֵּר אֶת פָּנָיו כִּי אָמָר: מִי אָנֹכִי כִּי אַבִּיט אֶל יְיָ בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ? וְאַחַר אָמָר: אַשְׁרֵינִי כִּי אָבִי נִמְנֶה אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב, וְאַף גַּם זֹאת בֶּאֱמֹר יְיָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שָׂם אֶת שֵׁם אָבִי לִפְנֵי כֻלָּם! וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּקְטַן בְּעֵינֶיךָ עַד מְאֹד וַתֹּאמַר: קָטֹנְתִּי מֵהַבִּיט אֶת פְּנֵי יְיָ, עַל כֵּן הָיֹה תִהְיֶה עִמִּי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וְהִבַּטְתָּ אֶת תְּמוּנַת יְיָ וְקָרְנוּ פָנֶיךָ, וְיָרְאוּ הָאֲנָשִׁים מִגֶּשֶׁת אֵלֶיךָ!

 

כב. דַּאֲגוֹת משֶׁה (מדרשׁ שמו"ר שם; מדרשׁ חגית א').    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: לֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה? וְאַף גַּם זֹאת בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, – אֵיכָכָה אוּכַל לְשָׁרֵת אֶת הָעָם הָרַב הַזֶּה? אֵיפֹה אֶקַּח דֵּי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה לְכַלְכֵּל אֶת הָעָם בַּמִּדְבָּר? בַּמָּה אַסְתִּירֵם מֵחַמַּת הַשֶּׁמֶשׁ וּמִגֶּשֶׁם וּמִמָּטָר? מֵאַיִן לִי לָתֵת לְהַנָּשִׁים הֶהָרוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת ןּלְיוֹנְקֵיהֶן עֻגּוֹת סֹלֶת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים?… וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: לֵךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתיךָ וְאַל תִּדְאַג לְעַמִּי, כִּי הָיֹה יִהְיוּ כָּל מַחְסוֹרָיו עָלָי. וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: הֲלֹא דִבַּרְתָּ יְיָ אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, – הַעֲלֵה נָא אַתָּה יְיָ אֶת הָעָם הַזֶּה וּבְיָדִי אַל נָא תִשְׁלָח! וַיֹּאמֶר יְיָ: לֵךְ הוֹצֵא אֶת הָעָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאַל תִּירָא מֵאֵת פַּרְעֹה וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ, כִּי אָנֹכִי אֶהְיֶה עִמֶּךָ וְכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אַצְלִיּחַ בְּיָדֶךָ!

 

כג. שֵׁם יְיָ (מדרשׁ שמו"ר ג').    🔗

וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְיָ לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּשְׁמֶךָ, וְהָיָה, כִּי יִשְׁאָלוּנִי לֵאמֹר: מִי שְׁלָחֲךָ וּמַה־שְׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: אַתָּה חָפַצְתָּ לָדַעַת אֶת שְׁמִי, עַל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר לְךָ, כִּי עַל פִּי מַעֲשַׂי אָנֹכִי נִקְרָא. כִּי אֶשְׁפֹּט אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּכֹחִי וּבִגְבוּרָתִי, – יִקָּרֵא אֱלֹהִים שְׁמִי, וּבְתִתִּי כֹחַ בְּאַנְשֵׁי צָבָא לְהִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבֵיהֶם, – וְהָיָה שְׁמִי צְבָאוֹת, וּבְרַחֲמִי אֶת יְצוּרַי, – וְנִקְרֵאתִי יְיָ, וּבִהְיוֹתִי אֲדוֹן כָּל כֹּח וְכָל גְבוּרָה,– וְהָיָה שְׁמִי אֵל שַׁדָּי! וְעַתָּה לֵךְ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָאֱלֹהִים הַגֹּאֵל אֶתְכֶם מִכָּל רָע, יִגְאַל אֶתְכֶם מִיַּד פַּרְעֹה וּמִכָּל הָרָעוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עֲלֵיכֶם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֵיכָכָה אוּכַל וּמֵרַרְתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: מֵרָעָה אַתֶּם נִגְאָלִים וְאֶל רָעָה אַתֶּם יוֹצְאִים? וַיֹּאמֶר יְיָ: לָהֶם תַּגִּיד: יְיָ פֹּדֶה אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: יָדַעְתִּי יְיָ כִּי כֹל תּוּכַל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְאוּמָה! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הֵיטַבְתָּ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כִּי בִרְצוֹתִי, – פּוֹשִׁט⁴⁶ אַחַד הַמַּלְאָכִים אֶת יָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגִּיעַ אוֹתָהּ עַד הָאָרֶץ, וּבִרְצוֹתִי – יֵשְׁבוּ שְׁלשֶׁת מַלְאָכִים תַּחַת עֵץ אֶחָד וְיִשָּׁעֲנוּ תַחְתָּיו. יֵשׁ אֲשֶׁר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אָנֹכִי מָלֵא, וְיֵשׁ אֲשֶׁר מִן הַסְּעָרָה אוֹ מִן הַסְּנֶה אָנֹכִי מְדַבֵּר!

 

כד. כִּבּוּד זְקֵנִים (שם ג‘; ברכות י’).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְדִבַּרְתָּ בָרִאשׁוֹנָה אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לְאוֹת, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד זְקֵנִים בְּעֵינַי וַאֲשֶׁר יְכַבְּדֵם יְכֻבָּד. וְהָיָה כִּי תֹאמַר לָהֶם: כֹּה אָמַר יְיָ: “אָנֹכִי… פָּקֹד פָּקַדְתִּי”… וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, כִּי הֻגַּד לָהֶם לֵאמֹר: כָּל הַבֵּא לִגְאֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְאָמֹר יֹאמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הוּא הוּא הַגּוֹאֵל הַנֶאֱמָן הַשָּׁלוּחַ אֲלֵיהֶם בִּדְבַר יְיָ. וּכְכַלּוֹתְךָ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל זִקְנֵי הָעָם, אַל תַּעַזְבֵם וְשָׁאַלְתָּ מֵהֶם לָלֶכֶת אִתְּךָ אֶל פַּרְעֹה לְהַגִּיד לוֹ אֶת דְּבַר יְיָ. וְאִם אָמְנָם יָדַעְתִּי, כִּי יוֹסִיף פַּרְעֹה לְהַכְבִּיד אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַלִ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,– אוּלָם אַל תָּשִׁים לִבְּךָ לָזֹאת, כִּי שַׁלַּח יְשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וּבְלֶכְתָּם לֹא יֵלְכוּ רֵיקָם, כִּי נָתֹן אֶתֵּן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מְעַנֵּיהֶם וְהִשְׁאִילוּם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְהֶעֱשִׁירוּם עשֶׁר רָב. אָז יָבֹאוּ דְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל אַבְרָהָם: גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם…. וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל!

 

כה. מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים (שם ג‘; ברכות י’).    🔗

וַיְהִי כִּשְֹמוֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעַן אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וַיִּהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה רָעִים מְאֹד בְּעֵינֵי יְיָ, וַיֹּאמַר: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי בָנִים הֵמָּה לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר הָאֱמִין בַּיָי וְלֹא שָׁאַל מִמֶּנוּ אוֹת וּמוֹפֵת, –לָכֵן תֵּדַע כִּי גַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם. וַיּוֹסֶף יְיָ לְדַבֵּר אֶל משֶׁה וַיֹּאמַר: הַשְׁלֵךְ אֶת מַטְּךָ אָרְצָה, יְהִי לְנָחָש! וַיַּעַשׂ משֶׁה כֵּן, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת מַטֵּהוּ אָרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְאוֹת, כִּי עָשָׂה משֶׁה כְּמַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ אֲשֶׁר גַּם הוּא דִּבֶּר דְּבָרִים רָעִים וַיֶּחֱטָא לַיָי חֲטָאָה גְדוֹלָה.

 

כו. כִּבּוּד אַהֲרֹן (שם).    🔗

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: הִנְךָ אוֹמֵר אֵלַי: לֵךְ וְהוֹצֵאתָ אֶת בְּנֵי אַבְרָהָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, – הַאֻמְנָם אֵין טוֹב וְצַדִּיק מִמֶּנִי אֲשֶׁר יַצִּיל אֶת בְּנֵי אַבְרָהָם עַבְדְּךָ, אֲשֶׁר גִּדֵּל אֶת שְׁמֶךָ וַיַּעַשׂ לְךָ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת⁴⁷? וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹת לוֹט בֶּן אֲחִי אַבְרָהָם בְּצָרָה, שָׁלַחְתָּ אֶת מַלְאָכֲךָ לְהוֹשִׁיעוֹ, וּלְהָגָר בַּמִּדְבָּר שָׁלַחְתָּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, וְעַתָּה לָמָּה יִגָּרְעוּ בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ מִבֶּן אָחִיו וּמִשִּׁפְחָתוֹ, כִּי אָמַרְתָּ לְהוֹצִיאָם עַל יָדִי אָנִי? וַיֹּאמֶר יְיָ: לֵךְ כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ. וַיֹּאֶמר משֶׁה: אַל נָא יִחַר בִּי אַפְּךָ, יְיָ, וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם: הֵן גָּדוֹל מִמֶּנִי אַהֲרֹן אָחִי וְהוּא נִבָּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׁמְךָ יְיָ וּמְנַחֵם אוֹתָם מִיגוֹנָם, – וְאֵיכָכָה אָסִיר אֶת אָחִי הַגָּדוֹל מִנְּבוּאָתוֹ וּמִכְּבוֹדוֹ? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי, כִּי לֹא יִתְעַצֵּב אַהֲרֹן אָחִיךָ, כִּי אִם שָׂמֹחַ יִשְׂמַח בְּלִבּוֹ עַל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר אָנֹכִי יְיָ שַׂמְתִּי לָךְ.

 

כז. מִמִּדְיָן לְמִצְרָיִם (מדרשׁ שׁמו"ר ה').    🔗

וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת דִּבְרֵי יְיָ וַיֹּאמַר: הִנְנִי אֶעֱשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר דִבַּרְתָּ יְיָ, אֶפֶס כִּי לֹא אָשׁוּב מִצְרַיְמָה, בִּלְתִּי אִם בִּרְשׁוּת יִתְרוֹ חוֹתְנִי, אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמָּדִי וַיִּתֶּן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמָקוֹם פִּנָּה לִי בְּבֵיתוֹ לְשִׁבְתִּי! וַיֹּאמֶר יְיָ; הֱטִיבוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי זָכַרְתָּ לְיִתְרוֹ אֶת חֲסָדָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמֶּךָ, וְעַתָּה לֵךְ וְשָׁאַלְתָּ מִמֶּנּוּ לְתִתְּךָ לַהֲלֹךְ מִצְרָיְמָה. וַיָּבֹא משֶׁה אֶל יִתְרוֹ וַיַּגֶּד לוֹ אֶת דִּבְרֵי יְיָ, וַיִּקַּח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו, אֶת גֵּרְשֹׁם וְאֶת אֱלִיעֶזֶר, וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַחֲמוֹר. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: אָנָה תוֹלִיךְ אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת בָּנֶיךָ? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: אִתִּי יֵלְכוּ מִצְרָיְמָה! וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: לָמָּה תַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְאַתָּה הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי רַע וּמַר גּוֹרַל⁴⁸ הָעִבְרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁלָחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם, וְעַתָּה הִנְךָ לוֹקֵחַ גַּם אֶת אִשְׁתְּךָ וְגַם אֶת בָּנֶיךָ מִצְרָיְמָה?! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֵיכָה יִשְׁמְעוּ בָנַי וְאִשְׁתִּי אֶת קוֹל יְיָ בְּהַר סִינַי אִם אֶעֶזְבֵם בְּמִדְיָן? וְעַתָּה יֵלְכוּ נָא אִתִּי, וַיּיָ יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ וּשְׁמָרָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ!

וַיֵּלֶךְ משֶׁה לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, וַיִּקַּח אִתּוֹ מַטֵּה הָאֱלֹהִים. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַמָּלוֹן וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְיָ לַהֲמִיתוֹ, כִּי לֹא מָל משֶׁה עַד הַיוֹם הַהוּא אֶת אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ, כַּאֲשֵׁר הִשְׁבִּיעָהוּ יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ. וַתָּמָל צִפּוֹרָה אֶת אֱלִיעֶזֶר, וַיִּרֶף הַמַּלְאָךְ מִמֶּנּוּ: וַיְהִי כַּאֲשֵׁר הִקְרִיב משֶׁה אֶל מִצְרַיִם, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַהֲרֹן: לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה אָחִיךָ! וַיְמַהֵר אַהֲרֹן וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגּשׁ אֶת משֶׁה בַּמִּדְבָּר בְּהַר הָאֱלֹהִים. וַיַּגֵּד משֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן, וַיִּשְׂמַח בְּלִבוֹ. וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׂמַח אַהֲרֹן בְּלִבּוֹ עַל גְּדֻלַּת אָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנוּ וְלֹא קִנֵּא בוֹ, עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְגִדַּלְתִּיו מֵאֶחָיו, וְשַׂמְתִּי עַל לִבּוֹ אֶת עֲדִי הַחֹשֶׁן וְהָאֵפֹד וְהָיוּ לוֹ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ מִצְרַיְמָה וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַתָּבֹא גַם סֶרַח בַּת אָשֵׁר בְּתוֹכָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְיָ לֵאמֹר: אָנֹכִי… פָּקֹד פָּקַדְתִּי… וַיֵּדְעוּ כִּי גָאֹל יִגְאָלֵם משֶׁה מִיַּד פַּרְעֹה, וַיַּאֲמִינוּ בוֹ וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

 

כח. מֹרֶךְ⁴⁹ לֵב (שׁם, שׁם; מדרשׁ תנחומא שׂמות כ"ד).    🔗

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר משֶׁה אֶל זִקְנֵי הָעָם: הוֹאִילוּ נָא וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי וְעִם אַהֲרֹן אָחִי אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְדַבֵּר אֵלָיו אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ! וַיַּרְא כָּל הָעָם אֶת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לְזִקְנֵי הָעֵדָה, וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד. וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים לָבֹא אֶל אַרְמוֹן פַּרְעֹה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הָאַרְמוֹן, וַיֶּחֶרְדוּ הַזְּקֵנִים חֲרָדָה גְדוֹלָה, וַיָּחֵלּוּ לְהִשָּׁמֵט אֶחָד אֶחָד, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, עַד אֲשֶׁר נִשְׁמְטוּ כֻּלָּם, וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּהֵחָבֵא. וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמֵר: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, לָכֵן בַּעֲלוֹתָם עַל הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, – וְצִוִּיתִים לָרֶדֶת מִשָּׁם.

 

כט. בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה (מדרשׁ שׁמו“ר ה' י”ח; ילקוט שׁמעוני וארא קפ"א בשׁם מדרשׁ סתם).    🔗

וְחוֹמָה גְבוֹהָה מַקֶּפֶת⁵⁰ אֶת אַרְמוֹן פַּרְעֹה וּבָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים. וּבְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וּנְמֵרִים עוֹמְדִים לִטְרֹף אֶת כָּל אִישׁ הַבָּא הָאַרְמוֹנָה וְהוּא לֹא קָרוּא. וּבְבוֹא אֲנָשִׁים קְרוּאִים לָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה פַרְעֹה אֶת עֲבָדָיו הַחַרְטֻמִּים לְהַכְנִיעַ אֶת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת לְבִלְתִּי נְגֹעַ בָּהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פִּתְחֵי הַחוֹמָה, וַתִּתְקַבֵּצְנָה כָל הַחַיּוֹת וַתִּקְרַבְנָה אֲלֵיהֶם, וַתְּלַחֵכְנָה אֶת רַגְלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת אֲדוֹנָיו. וַיַּעֲבְרוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מִשָּׁם וָהָלְאָה וַיָּבֹאוּ עַד לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן. וַיִּרְאוֹם הַחַרְטֻמִּים וַיַּשְׁלִיחוּ בָּהֶם שְׁנֵי כְפִירֵי אֲרָיוֹת, וַיָּרֶם משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ וַיֶּחֶרְדוּ הַכְּפִירִים וַיִּבָּהֲלוּ, וַיָּלֹקּוּ גַם הֵם אֶת רַגְלֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיִּשְׁמְחוּ בָהֶם כַּאֲשֶׁר יִשְׂמַח הַכֶּלֶב אֶל אֲדוֹנָיו בְּבוֹאוֹ מִן הַשָּׁדֶה. וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן הָאַרְמוֹנָה. וַיִּרְאֵם פַּרְעֹה וַיִּבָּהֵל וַיֹּאמַר: מוֹת יוּמְתוּ שׁוֹמְרֵי הַפְּתָחִים כִּי נָתְנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לָבֹא הָאַרְמוֹנָה. וַיִּקָּרְאוּ הַשּׁוֹמְרִים וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּתְּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא קְרָאתִים – לָבֹא עַד הֲלוֹם? וַיַּעֲנוּהוּ עֲבָדָיו הַשּׁוֹמְרִים לֵאמֹר: חֵי נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא רָאִינוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְלֹא יָדַעְנוּ מִי הֱבִיאָם הֵנָּה! וְלֹא הֶאֱמִין פַּרְעֹה לְדִבְרֵיהֶם וַיצַו לַהֲמִיתָם. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר פַּרְעֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: הַגִּידוּ נָא לִי מִי אַתֶּם? וַיַּעֲנֻהוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן לֵאמֹר: שְׁלוּחֵי יְיָ אֲנָחְנוּ! וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: וּמָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מִמֶּנִי? וַיַּעֲנֻהוּ לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יְיָ שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדוּנִי! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פַּרְעֹה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּקְצֹף קֶצֶף גָּדוֹל וַיֹּאמַר: מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? הַמְעַט לוֹ, כִּי לֹא שָׁלַּח לִי מִנְחָה כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ כָל יוֹדְעֵי שְׁמִי, וַיִּשְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ! וּכְכַלוֹת פַּרְעֹה לְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים, וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת קוֹמָתָם אֲשֶׁר דָּמְתָה לְאֶרֶז, וְאֶת עֵינֵיהֶם הַמְּאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַמַּטֶּה הַנִּפְלָא אֲשֶׁר בְּיַד משֶׁה, וַיִּנָּחֵם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּגַאֲוָתוֹ וַיֹּאמַר: עִמְדוּ פֹה, וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּית־סְפָרָי. אוּלַי אֶמְצָא בָהֶם הַדְּבָרִים אֲשֶּר כָּתְבוּ עַל אֱלֹהֵיכֶם וְיָדַעְתִּי מִי הוּא. וַיֵּלֶךְ פַּרְעֹה וַיִּקְרָא בִסְפָרָיו, וַיִּמְצָא כָתוּב לֵאמֹר: אֱלֹהֵי מוֹאָב וֵאלֹהֵי עַמּוֹן וֵאלֹהֵי צִידוֹן. וַיָּשָׁב וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: בִּקַּשְׁתִּי וְלֹא מָצָאתִי זִכְרוֹן אֱלֹהֵיכֶם בֵּין אֱלֹהֵי כָל הָאֲרָצוֹת! וַיַּעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן לֵאמֹר: הִסְכַּלְתָּ⁵¹ עֲשׂה, כִּי חִפַּשְׂתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעִבְרִים בֵּין הָאֱלֹהִים הַמֵּתִים, כִּי אֱלֹהֵינוּ – אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם! וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מָה הוּא אֱלֹהֵיכֶם, הֲצָעִיר אִם זָקֵן? הֲרַבּוֹת הֵן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר כָּבַשׁ וּבֶן כַּמָּה שָׁנִים הָיָה בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ? וַיַּעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: כֹּחַ אֱלֹהֵינוּ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא, וְהוּא הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה עַד קֵץ כָּל הָעוֹלָמִים. הוּא יְצָרְךָ וַיִּתֵּן בְּךָ רוּחַ חַיִּים! וַיּוֹסֶף פַּרְעֹה לְדַבֵּר וַיֹּאמַר: וּמָה הֵמָּה מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵיכֶם? וַיַּעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמֵרוּ: אֱלֹהֵינוּ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, קוֹלוֹ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים; קַשְׁתּוֹ אֵשׁ, חִצָּיו שַׁלְהֶבֶת, רָמְחוֹ לַפִּיד, מָגִנּוֹ עֲנָנִים, חַרְבּוֹ בָרָק, יוֹצֵר הָרִים וּגְבָעוֹת, מְכַסֶּה הָרִים בָּעֲשַׂבִּים מוֹרִיד גֶּשֶׁם וָטָל, מֵסִיר מְלָכִים וּמְקִימָם..! וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: אַךְ שֶׁקֶר דִּבְרֵיכֶם! הֲלֹא אָנֹכִי אֲדוֹן הָעוֹלָם וָאִיצַר אוֹתִי וְאֶת נִילוֹס יְאוֹרִי וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתִי! וַיְצַו פַּרְעֹה וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו כָּל חֲכָמָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַגִּידוּ נָא לִי: הַשְׁמַעְתֶּם אֶת שֵם אֱלֹהֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה? וַיַּעֲנוּ הַחֲכָמִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: עַל אֱלֹהֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שָׁמַעְנוּ לֵאמֹר: בֶּן חֲכָמִים הוּא וּבֶן מַלְכֵי קֶדֶם. כִּשְׁמֹעַ פַּרְעֹה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן כִּי דִבֶּר פַּרְעֹה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְאָמַר פַּרְעֹה: יְיָ הַצַּדִּיק וְאָנֹכִי חָטָאתִי לוֹ, וְאֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יֹאמַר: קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!…

 

ל. שׁוֹטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (מדרשׁ שׁמו“ר ה' כ”ב, כ“ג; במדבר רבה ט”ו, ט"ז).    🔗

וַיְצַו פַּרְעֹה אֶת הַנֹּגְשִׂים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: לְכוּ מְנוּ אֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר עָשׂוּ הָעִבְרִים גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם בִּשְׁמִי לֵאמֹר: תֶּבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים תִּתְּנוּ, לֹא יִגְּרַע דָּבָר! אַתֶּם לְכוּ וּקְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ, וְשַׁבְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל הַעֲבוֹדָה כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן. כָּכָה תַעֲשׂוּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְגַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא תִשְׁבְּתוּ וְכָבְדָה עֲלֵיכֶם הָעֲבוֹדָה מְאֹד מְאֹד! וַיָּבֹאוּ הַנֹּגְשִׂים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם פַּרְעֹה, וַיַּפְקִידוּ אֶת זִקְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְשׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם: אוּצוּ בַאֲחֵיכֶם הָעִבְרִים לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי תָמוּתוּ! וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לְקוֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן, וַיָּקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַמִּצְרִים אֲדוֹנֵי הַשָּׂדוֹת וַיַּכּוּם וַיִּמְחָצוּם וַיְגָרְשׁוּם מִשְּׂדוֹתָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וַיָּבֹאוּ הַנּוֹגְשִׂים הַמִּצְרִים אֶל הַשּׁוֹטְרִים הָעִבְרִים וַיֹּאמְרוּ לָהֶם: אִמְרוּ נָא לָנוּ מִי מֵהָעִבְרִים עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ רְמִיָּה וַיֵּעָצֵל וַיִּתְרַפֶּה, וַהֲרַגְנֻהוּ, לְבַעֲבוּר יִרְאֶה הָעָם וְלֹא יָזִידוּ עוֹד לַעֲבוֹר אֶת פִּי הַמֶּלֶךְ! וַיֹּאְמרוּ הַשּׁוֹטְרִים בְּלִבָּם: אִם נֹאמַר לָהֶם,– וְהֻכּוּ אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִם לֹא נֹאמַר, – וְהֻכִּינוּ אָנוּ! אוּלָם טוֹב אֲשֶׁר נֻכֶּה אָנוּ וְלֹא יֻכּוּ אַחֵינוּ עוֹשֵׂי הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת! וַיַּחֲרִישׁוּ הַשּׁוֹטְרִים וְלֹא עָנוּ אֶת הַנּוֹגְשִׂים דָּבָר. וַיִּקְצְפוּ הַנּוֹגְשִׂים עַל שׁוֹטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל קֶצֶף גָּדוֹל וַיַּכּוּם מַכָּה רַבָּה! וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשֹוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב הַזֶּה מֵחָמְלָתָם עַל בָּנַי, עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְגִדַּלְתִּי אוֹתָם וְרוֹמַמְתִּים וְנָחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ קָדְשִׁי וְיִכָּבְדוּ עַל פְּנֵי כָל הָעָם.

 

לא. תְּלוּנוֹת⁵² משֶׁה (מדרשׁ שמו“ר ה' כ”ו; שם ו' א').    🔗

וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה, כִּי הוֹסִיף פַּרְעֹה לְהַכְבִּיד אֶת הָעֲבוֹדָה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד וַיֹּאמַר: הָבָה אָשִׁיב אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי מִדְיָנָה אֶל יִתְרוֹ חוֹתְנִי וְיָשְׁבוּ בְּבֵיתוֹ וְנִתַּן לָהֶם לַחְמָם וּמֵימָם, וְשַׁבְתִּי אַחֲרֵי כֵן מִצְרַיְמָה וְהָיָה אָז כָּל לִבִּי נָתוּן רַק לְעַמִּי הַמְּעֻנֶּה וְהַמֻּכֶּה! וַיִּקַּח משֶׁה אֶת צִפּוֹרָה אִשְׁתּוֹ וְאֶת גֵּרְשֹׁם וְאֶת אֱלִיעֶזֶר בָּנָיו וַיְבִיאֵם מִדְיָנָה; וַיָּשָׁב מִצְרַיְמָה וַיַּרְא אֶת עֱנוּת עַם יִשְׂרָאֵל, וַיְמָרֵר אוֹתוֹ הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד. וַיָּשָׁב אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי! לָמָה הִרְבֵּיתָ לְהָרֵעַ לָעָם הַזֶּה מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? הַעַל כֵּן עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה יַעַן כִּי אָמַר אַבְרָהָם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירַשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיּשְׁאַל מִמְּךָ אוֹת וּמוֹפֵת? וַתַּעֲנֵהוּ לֵאמֹר גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם…! וַתָּקֶם יְיָ אֶת דְּבָרֶיךָ, וַתְּבִיאֵם מִצְרַיְמָה וַתְּשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ⁵³; וְעַל יִשְׁמָעֵאל וְעַל עֵשָׂו חַסְתָּ, וְלֹא שַׂמְתָּ לֵב כִּי גַם הֵם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ, וַתִּתְּנֵם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצָם שְׁלֵוִים וְשַׁאֲנַנִּים⁵⁴… וְעַתָּה רְאֵה נָא יְיָ כִּי הֵרַע פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז בָּאתִי אֵלָיו לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּם עוֹד!…וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה, וַיָּבֹא שַׁפְטִיאֵל הַמַּלְאָךְ וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמַר: הֲכָכָה יְדַבֵּר הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָה אֶת פִּלְאֲךָ יְיָ, וַיֵּדַע כִּי כֹל תּוּכַל וְלֹא יִבָּצֵר⁵⁵ מִמְּךָ מְאוּמָה? אָנָּא יְיָ שָׁפְטֵהוּ כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הֵן לֹא עַל נַפְשׁוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמְּנִּי, כִּי אִם עַל נַפְשׁוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ אוֹתָם וּמֵחֶמְלָתוֹ עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל כֵּן לֹא אֶשְׁפְּטֵהוּ וְלֹא אוֹכִיחַ בּוֹ!

 

לב. פַּחַד פִּתְאֹם (שמו“ר ט‘, ד’; מדרשׁ אגדה וארא י”א; ספה"י).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: בֹּא אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ אֶל פַּרְעֹה וַאֲמַרְתֶּם לוֹ בִשְׁמִי: שַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַעַבְדוּנִי. וְהָיָה כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר: תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, – וְלָקַח אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ וְהִשְׁלִיכָהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, יְהִי לְתַנִּין⁵⁶! וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיִּתְיַצְּבוּ לְפָנָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּם יְיָ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: וּמִי יַאֲמִין לָכֶם כִּי עַל פִּי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים בָּאתֶם אֵלָי? תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְיָדַעְתִּי.כִּי אֱמֶת דִבְרֵיכֶם! וַיְמַהֵר אַהֲרֹן וַיַּשְׁלֵךְ אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיֵּהָפֵךְ הַמַּטֶּה פִּתְאֹם וַיְהִי לְנָחָשׁ. וַיְהִי כִּרְאוֹת פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְמַלֵּא פִיו שְׂחוֹק וַיִּבֶז לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הֲבָזֹאת תֹּאמְרוּ לְהַפְחִידֵנִי וּלְהַרְאוֹת לִי אֶת מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵיכֶם וּגְבוּרוֹתָיו? וְעַתָּה יָבֹאוּ נָא הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים הַלּוֹמְדִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר בְּמִצְרַים, וְעָשׂוּ גַם הֵם מוֹפְתִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אַתֶּם! וַיָּבֹאוּ יְלָדִים קְטַנִּים הָאַרְמוֹנָה, וַתָּבֹא גַם אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ וְכָל חַרְטֻמָּיו, וַיַּשְׁלִיכוּ גַם הֵם אֶת מַטּוֹתָם וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִים. וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיִּפְתַּח תַּנִּין אַהֲרֹן אֶת פִּיהוּ לִבְלֹעַ אֶת יֶתֶר הַתַּנִּינִים. וַיַּרְא בִּלְעָם הַקֹּסֵם⁵⁷ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן: גַּם הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יִפָּלֵא בְּעֵינֵינוּ, יַעַן כִּי זֶה דֶרֶךְ הַתַּנִּינִים לִבְלֹעַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים. וְעַתָּה הָשִׁיבוּ נָא אֶת תַּנִּינְיכֶם לְמַטֶּה, כּאֲשֶׁר הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה, וַהֲשִׁיבוֹנוּ גַם אָנוּ אֶת תַּנִּינֵינוּ לְמַטּוֹת, וְצִוִּיתֶם לְמַטְּכֶם לִבְלֹעַ אֶת מַטּוֹתֵינוּ, – וְיָדַעְנוּ, כִּי מַפְלִיאִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת. וַיּשְׁלַח אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ וַיַּחֲזֵק אֶת תַּנִּינוֹ בִּזְנָבוֹ וַיְּהִי לְמַטֶּה, וַיַּחֲזִיקוּ גַם הַחַרְטֻמִּים בְּזַנְבוֹת תַּנִּינֵיהֶם וַיִּהְיוּ גַם הֵם לְמַטּוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטּוֹת כָּל הַחַרְטֻמִּים וְהַיְלָדִים, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָאוֹתוֹת לְעֵינֵי פַּרְעֹה, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבּוֹ, וַיְהִי אֹרֶךְ הַמַּטֶּה וְעָבְיוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. כִּרְאֹות פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיִּבָּהֵל עַד מְאֹד, וַיִּרֶד מֵעַל כִּסְאוֹ וַיִּקְרָא: הָבָה אֶבְרְחָה מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, פֶּן יִבְלַע הַמַּטֶּה הַזֶּה גַּם אוֹתִי גַּם אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתִי! וַיִּגְּשׁוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר: אַל נָא יָשָׂם הַמֶּלֶךְ אֶת לִבּוֹ לָזֹאת! עֲלֵה עַל כִּסְאֲךָ וּבְטַח בָּנוּ וְיָדַעְתָּ, כִּי שָמֹר נִשְׁמָרְךָ וְלֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ כָּל רָעָה!

 

לג. אַל תְּשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה (מדרשׁ אגדה וארא ז‘; תנחומא וארא י“ד; שמו”ר י’ ז‘; שׁם שם ט’, ט‘; שמו"ר כ’, א').    🔗

וַיֶחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וַיְמָאֵן לְשַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: עַתָּה אָחֵל לְהָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל עַמּוֹ מַכּוֹת גְדוֹלוֹת עַד אֲשֶׁר יֵעָנֶה⁵⁸ מִפָּנַי, וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְִׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי. קַח אֶת הַמַטֶּה, אֲשֶׁר נֶהְפַּך לְנָחָשׁ בְּיָדְךָ, וּבָאתָ אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בִּשְׁמִי לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַעַבְדוּנִי בַּמִּדְבָּר. וְאִם מָאֵן אַתָּה, וְהִכִּיתִי במַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם, וְנִלְאוּ הַמִּצְרִים לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר! וַיְחַנֵּן משֶׁה אֶת קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר אֶל יְיָ: אֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְשִׁלַּמְתִּי רָעָה לְמֵימֵי הַיְאֹר אֲשֶׁר לֹא הֵרֵעוּ לִי וְלֹא גְרָפוּנִי⁵⁹ בְּשִׁבְתִּי בַתֵּבָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לִּי אִמִּי! וַיֹּאמֶר יְיָ: תֵּן אֶת מַטְּךָ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְהִכָּה הוּא עַל הַמָּיִם! וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת הַמַּטֶּה וַיַּטֵּהוּ עַל כָּל יְאוֹרֵי מִצְרַיִם וְנַהֲרוֹתֶיהָ וּמִקְוֵה⁶⁰ מֵימֶיהָ, וַיְהִי דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

 

לד. שָׂכָר טוֹב (מדרשׁ שׁמו“ר ט‘,ט’; מדרשׁ במדבר ט', י”ב; תנחומא וארא י"ג)    🔗

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיְבַקְּשׁוּ הַמִּצְרִים מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצָאוּ, כִּי הָיָה הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְמָרֵר הַדָּבָר הַזֶּה אֶת הַמִּצְרִים מְאֹד; וַיָּבֹאוּ אֶל הָעִבְרִים וַיִּרְאוּ בִכְלֵיהֶם מַיִם, וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּחָזְקָה אֶת הַכֵּלִים הַמְּלֵאִים מָיִם. וַיְהִי אַךְ נָגְעָה יָדָם בַּכֶּלִי וַיֵּהָפְכוּ הַמַּיִם לְדָם. וַיִּרְאוּ כִּי כֵן, וַיְצַּוּוּ עַל הָעִבְרִים לֵאמֹר: מַלְאוּ אֶת כַּפּוֹת יְדֵיכֶם מַיִם וְהַשְׁקוּ אוֹתָנוּ. וַיַּעֲשׂוּ הָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ; אוּלָם בְּגַעַת שִׂפְתֵי מִצְרִי אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּכַף הָעִבְרִי וַיֵּהָפְכוּ הַמַּיִם כְּרֶגַע לְדָם. וַיֵּצֶר לַמִּצְרִים מְאֹד, וַיְצַוּוּ עַל הָעִבְרִים לֵאמֹר: מַלְאוּ אֶת קַעֲרוֹתֵיכֶם מַיִם וְשָׁתִינוּ מֵהֶן יָחַד! וַיְהִי כַּעֲשׂוֹת הָעִבְרִים אֶת מִצְוַת אֲדוֹנֵיהֶם הַמִּצְרִים, וַיִהְיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר שָׁתוּ הָעִבְרִים מִן הַקְּעָרָה טוֹבִים לִשְׁתּוֹת; אוּלָם הַמַּיִם אֲשֶׁר שָׁתוּ הַמִּצְרִים מִן הַקְּעָרָה נֶהֶפְכוּ לְדָם. וַיִּכָּנַע לְבַב הַמִּצְרִים מְאֹד, וַיִּתְרַצּוּ אֶל הָעִבְרִים וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם רַכּוֹת וַיִּתְחַסְּדוּ⁶¹ עִמָּהֶם, וַיִּתְּנוּ לָהֶם מַתְּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַיַּעֲשִׁירוּם עֹשֶׁר רָב. וַיְהִי כַּעֲשׁוֹתָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְהָעִבְרִים, – וַיָּבֹא הַדָּם כַּמַּיִם בְּקִרְבָּם וַיִּשְׁבֹּר⁶² אֶת צְמָאָם.

 

לה. כּוּשׁ וּמִצְרָיִם (שמו“ר י‘, ב’; תנחומא וארא י”ד).    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי מִצְרַיִם וּבֵין בְּנֵי כוּשׁ, כִּי רָבוּ עַל דְּבַר הַגְּבוּלוֹת אֲשֶׁר בֵּין אַרְצוֹתֵיהֶם. וְהָיָה בֶּאֱמֹר הַמִּצְרִים אֶל הַכּוּשִׁים: אַל תַּסִּיגוּ⁶³ אֶת גְּבוּלֵנוּ וְאַל תָּבוֹאוּ בִּשְׂדוֹתֵינוּ, – וְעָנוּ אוֹתָם הַכּוּשִׁים לֵאמֹר: הַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה שְׂדוֹתֵינוּ הֵם וְאֵין לָכֶם חֵלֶק בָּהֶם! וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בְּנֵי הַכּוּשִׁים וּבֵין בְּנֵי הַמִּצְרִים, וַיִּשָּׁפֵךְ דָּם לָרֹב. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָגַף יְיָ אֶת אֶרֶץ מִצְרַים בִּצְפַרְדְּעִים, וַיֵּדְעוּ גַם הַמִּצְרִים גַּם הַכּוּשִׁים אֶת גְּבוּלוֹת אַרְצוֹתָם; וַתְּהִי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא עָלוּ שָׁמָּה הַצְּפַרְדְעִים לַכּוּשִׁים לְנַחֲלָה, וְיֶתֶר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נִגְּפוּ בִצְפַרְדְּעִים הָיְתָה לְמִצְרַיִם, וַיַּגְבִּילוּ הַמִּצְרִים אֶת אַרְצָם וַיַּשְׁלִימוּ⁶⁴ לַכּוּשִׁים. – וְהַצְּפַרְדְּעִים עָלוּ בְּבָתֵּי הַמִּצְרִים וַיָּבֹאוּ בְתַנּוּרֵיהֶם וּבְמִשְׁאֲרוֹתָם וַתֹּאכַלְנָה אֶת הַבָּצֵק, וַתְּמָרֵרְנָה אֶת חַיֵּי הַמִּצְרִים מְאֹד. וַיְהִי צְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר בָּאוּ גַם בְּתוֹךְ גּוּפוֹת הַמִּצְרִים וַתַּכְאֵבְנָה אוֹתָם. וַיַּרְא פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הַעְתִּירוּ⁶⁵ נָא אֶל יְיָ וְיָסֵר הַצְּפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּתְפַלֵּל משֶׁה אֶל יְיָ, וַיָּמוּתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרוֹת וּמִן הַשָּׁדוֹת.

 

לו. נֵס בְּתוֹךְ נֵס (שם י"א, ו‘; תנחומא שם; ויקרא רבה י’, ט').    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזַק לֵב פַּרְעֹה וַיְמָאֵן לְהֵּעָנוֹת מִפְּנֵי יְיָ, וַיּוֹסֶף יְיָ לְהַכּוֹת אֶת פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: קְחוּ מְלֹא חָפְנֵיכֶם⁶⁶ פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ משֶׁה הַשָּׁמַיְמָה וְהָיָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. וַיִּקַּח משֶׁה מְלֹא חָפְנוֹ פִּיחַ, וַיְמַלֵּא אַהֲרֹן גַּם הוּא אֶת חָפְנוֹ פִּיחַ כִּבְשָׁן. וְאַחַר לָקַח אַהֲרֹן אֶת הַפִּיחַ אֲשֶׁר בְחָפְנוֹ וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ בְּחֹפֶן משֶׁה הַמְּלֵאָה, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָא הַפִּיחַ הַהוּא אֶל קִרְבָּה, כִּי הֵכִילָה חֹפֶן משֶׁה הַמְּלֵאָה, גַּם אֶת הַפִּיחַ אֲשֶׁר שָׂם בָּהּ אַהֲרֹן. וַיְהִי כִּזְרֹק משֶֹה אֶת הַפִּיחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּהָפֵךְ לִשְׁחִין וַיְפֻזַּר עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיְהִי הַשְּׁחִין בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבְחַרְטֻמִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

 

לז. אֵשׁ בְּלוּלָה⁶⁷ בַּמָּיִם (שם י"א, ו‘; תנחומא שם; ויקרא רבה י’, ט')    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא נוֹסַר פַּרְעֹה בְמַּכּוֹת אֲשֶׁר הִכָּהוּ יְיָ, וַיֹּאמֶר יְיָ לְמשֶׁה: לֵךְ הָעֵד⁶⁸ בְּפַרְעֹה לֵאמֹר: אִם לֹא תְשַׁלַּח אֶת עַמִּי, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצְךָ, – וְהִמְטַרְתִּי כָעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָהּ וְעַד עָתָּה. וְיָרַד הַבָּרָד עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה וָמֵתוּ. וְעַתָּה שְלַח אֶל עֲבָדֶיךָ לֵאמֹר: אִסְפוּ אֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת מִקְנֵיכֶם הַבַּיְתָה וְלֹא יֵרֵד עֲלֵיהֶם הַמָּטָר וְלֹא יָמוּתוּ. וַיְהִי כְּדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל פַּרְעֹה, וַיִּשְׁתָּאֶה פַּרְעֹה מְאֹד וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם יִתְחַסֵּד יְיָ אֱלֹהֵיכֶם גַּם עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַחְפֹּץ בְּמוֹתָם? הֵן אָמֹר אָמַרְתָּ אֵלַי בִּשְׁמוֹ: יָרֹד יֵרֵד הַבָּרָד לְהַכּוֹת אֶת עַמִּי אֶת הַמִּצְרִים, – וַתָּבֹא לְהַזְהִירָם לֵאמֹר: הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וִחְיוּ?!

וַיַּעַן משֶׁה אֶת פַּרְעֹה וַיֹּאמַר: לֹא יַחְפֹּץ יְיָ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה וְחָיָה! וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, – וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶת דִּבְרֵי משֶׁה אֶל עַמּוֹ, – וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת יְיָ וַיָּנִיסוּ אֶת עַבְדֵיהֶם וְאֶת מִקְנָם אֶל הַבָּתִּים. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַעַשׂ משֶׁה כִּדְבַר יְיָ – וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וַיֵּרֶד בָּרָד כָּבֵד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְיָ לָשׂוּם אֵשׁ בַּבָּרָד, וַתְּמַהֵר הָאֵשׁ וַתָּבֹא אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ וַיִּהְיוּ לְבָרָד וַתֹּאמַר: הָבָה נַשְׁלִימָה אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְבַעֲבוּר עֲשׂוֹתֵינוּ אֶת רְצוֹן יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא יְכַבּוּ הַמַּיִם אֶת הָאֵשׁ, וְהָאֵשׁ לֹא תַמְסֶה⁶⁹ אֶת הַבָּרָד. וַיַּשְׁלִימוּ הַמַּיִם לְהָאֵשׁ,– וַיְהִי בָרָד וָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בּוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמִּצְרִים אֶת הַדָבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֵרוּ: לֹא הָיָה כָמוֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.

וַיְהִי כִּרְאוֹת פַּרְעֹה כִּי מַכֶּה הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְעַד עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמַר: יְיָ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים הַעְתִּירוּ אֶל יְיָ וְחָדְלוּ הַקּוֹלוֹת וְלֹא יִהְיֶה הַבָּרָד! וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְיָ, וַיֶּחְדַּל הַבָּרָד מֵרֶדֶת אַרְצָה וַיְהִי תָּלוּי בָּאַוֵּיר עַד עֵת בּוֹא יְהוֹשֻׁעַ לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן.

 

לח. תִּקְוָה נִכְזָבָה (מדרשׁ שמו“ר י”ג, ו'; מדרשׁ אגדה בֹּא).    🔗

וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף יְיָ לְהַכּוֹת אֶת פַּרְעֹה, כֵּן יֶחֱזַק לִבּוֹ וְכֵן יַקְשֶׁה לַיָי לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁלַח יְיָ אֶת הָאַרְבֶּה לְהַשְׁחִית אֶת כָּל יְבוּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ. כִּי כִסָּה הָאַרְבֶּה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵינֵי הַמִּצְרִים. וַיַּשֵּׁם הָאַרְבֶּה אֶת הָאָרֶץ וְלֹא נוֹתַר בְּמִצְרַיִם מֵעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה עַד עֲלֵי הָעֵצִים. וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאַרְבֶּה וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נָצוּדָה אוֹתוֹ וּנְבַשְּׁלֵהוּ וּמָלַחְנוּ אוֹתוֹ וְהָיָה לָנוּ לְאָכְלָה. וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, וַיָּצוּדוּ לָהֶם אַרְבֶּה לָרֹב וַיְשִׂימוּהוּ בְחָבִיּוֹת וּבְסִירוֹת וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וַיְהִי כִּרְאוֹת פַּרְעֹה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאַרְבֶּה בְּאַרְצוֹ, וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמַר: חָטָאתִי לַיָי כִּי לֹא שָׁלַחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וָאֶחֱטָא גַם לָכֶם כִּי גֵרַשְׁתִּיכֶם מִבֵּיתִי! סִלְחוּ נָא הַפַּעַם וְהִתְפַּלְּלוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעַל אַרְצִי אֶת הָאַרְבֶּה! וַיַּעַשׂ משֶׁה אֶת בַּקָּשַׁת פַּרְעֹה וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ. וַיַּהֲפֹךְ יְיָ רוּחַ יָם וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה אֲשֶׁר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵהוּ גַם מֵהֶחָבִיּוֹת וּמֵהַסִּירוֹת וּמֵהַקַּלָּחוֹת אֲשֶׁר שָׂמוּהוּ שָׁמָּה הַמִּצְרִים, וְלֹא נִשְׁאַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְבֶּה אֶחָד!

 

לט. הַחֹשֶׁךְ וּפשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (שמו“ר סוף פי”ד).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּנַח לְפַרְעֹה מֵהָאַרְבֶּה וַיִּשְׁכַּח מַהֵר אֶת דְּבָרָיו וַיֹּאמַר: לֹא אֲשַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וַיָּבֵא יְיָ חשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד. וְלֹא רָאוּ הַמִּצְרִים אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא יָכְלוּ הַיּוֹשְׁבִים לָקוּם, וְהָעוֹמְדִים לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּסָּה הַחשֶׁךְ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּגֹּף יְיָ אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָמָרוּ: אַךְ טוֹב לָנוּ לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ בָהּ רְכוּשׁ רַב וַנִּכָּבֵד בָּהּ! וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמַר: יַעַן בָּטְחוּ הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה בְּכַסְפָּם וּבִזְהָבָם וְלֹא שָׂמוּ לֵב אֶל עֱנוּת אֲחֵיהֶם הַמֻּכִּים וְהַמְּעֻנִּים, עַל כֵּן יָמוּתוּ בַחשֶׁך וְנִקְבְּרוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; אוּלָם לְכָל הַבּוֹטְחִים בִּי יִהְיֶה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם! וַיְהִי בִּימֵי הַחשֶׁךְ הָאֵלֶּה וַיָּבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בָּתֵּי הַמִּצְרִים אֲדוֹנֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת וְהִנֵּה פְנֵיהֶם כְּמֻכֵּי סַנְּוֵרִים, וַיִּתְהַלְּכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַדְרֵי הַבָּתִּים וַיִּרְאוּ אֶת כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הָרַבִּים וְאֶת כָּל הַחֲפָצִים הַיְקָרִים, וְלֹא נָגְעוּ בַהֶם וְלֹא לְקָחוּם לָהֶם.

 

מ. הַמַּכָּה הָעֲשִׂירִית (שם; ספה“י; מדרשׁ שׁוח”ט ס"ח).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא נוֹסַר פַּרְעֹה גַם בְּאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל עַמּוֹ; אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יוֹסִיף לְהִסְתּוֹלֵל בָּכֶם. וְעַתָּה דַּבֶּר־נָא בְאָזְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׁאֲלוּ מֵאַנְשֵׁי מִצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, כִּי נָתוֹן אֶתֵּן אֶת חֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים וְלֹא יָשִׁיבוּ אֶת פְּנֵיהֶם!

וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת דִּבְרֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלְכוּ אֶל הַמִּצְרִים וַיִּשְׁאֲלוּ מֵהֶם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. וְהָיָה כֶּאֱמֹר הַמִּצְרִי: אֵין לִי מְאוּמָה, – וְאָמַר אֵלָיו הָעִבְרִי: הֲלֹא רָאִיתִי אֶת חֲפָצֶיךָ הַיְקָרִים טְמוּנִים בְּחַדְרֶךָ! וְהִשְׁתָּאֶה הַמִּצְרִי מְאֹד וְאָמָר: אֵיכָה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? וְעָנָהוּ הָעִבְרִי לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר כִּסָּה הַחשֶׁךְ אֶת הָאָרֶץ וָאָבוֹא לְבֵיתְךָ וָאֵרֶא אֶת כָּל כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְאֶת כָּל חֲפָצֶיךָ הַיְקָרִים הַטְּמוּנִים בְּאוֹצָרֶךָ. כִּשְׁמוֹעַ הַמִּצְרִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְישֶׁר הָעִבְרִי וּלְתֻמּוֹ⁷⁰, אֲשֶׁר עֲצָרוּהוּ מִשְּׁלֹחַ אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, – וְאָמָר: אַחֲרֵי רְאוֹתִי אוֹתְךָ צַדִּיק וְיָשָׂר, – הִנְנִי אֶתֶּן לְךָ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹאֵל מֵעִמִּי. וַיַּשְׁאִילוּ הַמִּצְרִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. וַיִּהְיוּ הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה שִׁלּוּמִים קְטַנִּים⁷¹ תַּחַת כָּל הַעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְרִים בְּכֹל הַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם.

וּמשֶׁה בָּא אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ לְדִבְרֵי יְיָ עַד כֹּה, לָכֵן הוּא יוֹצֵא בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה בְּמִצְרַיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם! וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה. וַיֶחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֵּצֵא יְיָ בְּתוֹךְ מִצְרַיִם וַיַּךְ אֶת כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיִּיקַץ פַּרְעֹה לְקוֹל הַצְּעָקָה וַיִּשְׁאַל: מַה־זֶּה? וַיַּעֲנֻהוּ לֵאמֹר: אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת! וְרַבִּים מֵעֲבָדָיו בָּאוּ אֵלָיו וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר נִהְיְתָה בְּמִצְרָיִם, כִּי בָאוּ הַכְּלָבִים גַּם אֶל קִבְרֵי הַבְּכוֹרִים אֲשֶׁר כְּבָר מֵתוּ וַיּוֹצִיאוּם מִקִּבְרֵיהֶם וַיּסְחָבוּם בְּחוּצוֹת הָעִיר. וַיְהִי הָעֲבָדִים מְסַפְּרִים לַמֶּלֶךְ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׁמַע צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה בְכָל הָעִיר וַיִּתְחַלְחַל פַּרְעֹה עַד מְאֹד. וַתֵּצֵא בִתְיָה וּפַרְעֹה אָבִיהָ בַּלַּיְלָה לְבַקֵּשׁ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן בְּבָתֵּיהֶם, וַיִּמְצְאוּ אוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וַתֹּאמֶר בִּתְיָה אֶל משֶׁה: הִנּה אָנֹכִי עָשִׂיתִי עִמְּךָ חֶסֶד וָאֲגַדֶּלְךָ וָאַשְׂכִּילְךָ, – וַתָּבֵא עָלַי וְעַל בֵּית אָבִי אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֲלֹא עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא יְיָ עַל הַמִּצְרִים וּבָךְ לֹא נָגְעָה גַם אַחַת מֵהֶן, כִּי זָכַר לָךְ יְיָ אֶת חַסְדֵּךְ הָאֶחָד אֲשֶׁר עָשִׂית בְּכָל יְמֵי חַיָּיִךְ! וַתֹּאמֶר בִּתְיָהּ: אָמְנָם שְׁמָרַנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אֻנְּתָה אֵלַי כָּל רָעָה; אוּלָם קַצְתִּי⁷² בְחַיַּי מִפְּנֵי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בַּלַּיְלָה הַזֶּה! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הַזְהֵר הִזְהַרְתִּי אֶת אָבִיךָ לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָבַדְתָּ אוֹתָם עֲבוֹדָה קָשָׁה וַתְּעַנֵּם יָמִים רַבִּים מְאֹד, וַיְמָאֵן, וַיִּשְׁלַח יְיָ אֶל כָּל מַגֵּפוֹתָיו אֶל לִבּוֹ. וְלֹא דִבֶּר פַּרְעֹה דָּבָר, כִּי יָדַע אֲשֶׁר צַדִּיק משֶׁה מִמֶּנוּ וְכָל דְּבָרָיו אֱמֶת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל קוֹל הַצְּעָקָה בָּעִיר, וַיִּגַּש פַּרְעֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיִּתְחַנֵּן אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: קוּמוּ צְאוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם הָעִבְרִים וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם מֵאַרְצִי, אַךְ הַעְתִּירוּ נָא אֶל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בַּעֲדִי! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הִנֵּה גַם אַתָּה בְּכוֹר לְאִמֶּךָ; אוּלָם אַל תִּירָא, כִּי חָיֹה תִחְיֶה לְבַעֲבוּר רְאוֹתְךָ אֶת כֹּחַ יְיָ הַגָּדוֹל וּזְרֹעוֹ הַחֲזָקָה!

 

מא. עַצְמוֹת יוֹסֵף (סוטה י"ג).    🔗

וְהַמִּצְרִים אָצוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: קְחוּ לָכֶם אֶת בְּקַרְכֶם וְאֶת צֹאנְכֶם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָכֶם וִיצָאתֶם מַהֵר מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֲלֵיהֶם הַמִּצְרִים וַיַּאַסְפוּ אֶת מִקְנָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וַיִּכּוֹנוּ לָלֶכֶת. בָּעֵת הַהִיא הָלַך משֶׁה אֶל סֶרַח בַּת אָשֵׁר וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: הִנֵּה אַתְּ נוֹתַרְתְּ לְבַדֵּךְ מִכֹּל בֵּית יַעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתָךְ בְּחַיֵּי עוֹלָם, וְעַל כֵּן אָנֹכִי שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ לְהַגִּיד לִי אֶת מְקוֹם קְבוּרַת יוֹסֵף. וַתִּשְׁתָּאֶה סֶרַח מְאֹד לְמשֶׁה אֲשֶׁר לֹא דָאַג לִרְכוּשׁוֹ וּלְקִנְיָנוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לֶאֱסֹף אֶת כַּסְפּוֹ וְאֶת זְהָבוֹ, – וַיָּבֹא לִשְׁאֹל אוֹתָהּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: עָשׂה עָשׂוּ הַמִּצְרִים אֲרוֹן עֹפֶרֶת וַיָּשִׂימוּ בוֹ אֶת יוֹסֵף וַיּוֹרִידוּהוּ אֶל תּוֹךְ הַיְאֹר (נִילוּס). וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיֵּרֶד אֶל שְׂפַת הַיְאֹר, וַיֹּאמַר: יוֹסֵף, יוֹסֵף! הִנֵּה בָאָה הָעֵת אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לְהוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְעַל כֵּן הוֹאֶל־נָא וְנִגְלֵיתָ⁷³ אֵלַי וְלָקַחְתִּי אֵת עַצְמוֹתֶיךָ לְהָבִיא אוֹתָן אַרְצָה כְנַעַן כַּאֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּ אֶת אַחֶיךָ. וְהָיָה כִּי תִגָּלֶה אֵלַי וְעָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ, וְאִם לֹא – וְנִקִּינוּ⁷⁴ מֵהַשְּׁבוּעָה הַהִיא! וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּצָף אֲרוֹן יוֹסֵף, וַיִּקָּחֵהוּ משֶׁה אִתּוֹ.

 

מב. עוּזָא שַׂר שֶׁל מִצְרָיִם (מדרשׁ אבכיר הובא בילק“שׁ רמז רמ”א; פסחים כ"ב; גם מדרשׁ תנחומא בֹּא ב').    🔗

וַיְהִי אַךְ נָשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רַגְלֵיהֶם לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וַיָּבֹא עוּזָא הַשַּׂר הָעוֹמֵד⁷⁵ עַל מִצְרַיִם וַיִּתְיַצֵּב עַל יְיָ וַיֹּאמַר: אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ! הִנֵּה אַתָּה אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים: גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ… וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְלֹא עָבְרוּ עוֹד בִּלְתִּי אִם שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה מִיּוֹם הָחֵל הַמִּצְרִים לְעַנּוֹתָם! וְעַתָּה יָבֹאוּ נָא דְבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, יְיָ, וְלֹא יִפּוֹל אֶחָד מֵהֶם אָרְצָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ הָעוֹמֵד עַל עַם יִשְׂרָאֵל: לֵךְ וְנוֹכַחְתָּ⁷⁶ אֶת עוּזָא וְהִצַּלְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ. וַיָּעָף מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֶל עוּזָא: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי לֹא חָטָא יִשְׂרָאֵל גַּם לְךָ גַּם לְעַמְּךָ, וְלֹא עֲבָדָם יְיָ בִּלְתִּי אִם עַל אָמֹר אַבְרָהָם אֶל יְיָ: בַּמָּה אֵדַע כִּי יִירְשׁוּ בָנַי אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן? וְאַף גַּם זֹאת בֶּאֱמֹר יְיָ לְאַבְרָהָם גֵּר יהְיֶה זַרְעֲךָ, לֹא אָמַר: בְּמִצְרַים יֵעָבְדוּ, כִּי אִם בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם; וְהִנֵּה אַרְבַּע מֵאוֹת הַשָּׁנָה אֲשֶׁר אָמַר יְיָ כְּבָר עָבְרוּ, כִּי מִיּוֹם הִוָּלֵד יִצְחָק, גָּרוּ בְנֵי אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם!

וַיּשְׁמַע עוּזָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וַיּדֹּם. וַיֵּצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְלֹא חָרַץ⁷⁷ לָהֶם גַּם כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר הִתְאַפְּקוּ הַכְּלַבִים וְלֹא נָבְחוּ כְּמִשְׁפָּטָם כָּל הַיָּמִים, עַל כֵּן בְּתִתִּי אֶת תּוֹרָתִי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְצִוִּיתִי לְהַשְׁלִיךְ לִכְלָבִים בְּשַׂר נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְהָיָה לָהֶם לְאָכְלָה, – לְמַעַן דַּעַת כִּי לֹא יְקַפֵּחַ⁷⁸ יְיָ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה⁷⁹!…

 

מג. פַּרְעֹה וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ (ספה“י; מכילתא וירושלמי דתענית פ”ב).    🔗

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּמִגּשֶׁן וּמֵאֶרֶץ רַעַמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְסֻכּוֹת בַּחֲמִשָּׁה עָשָׁר יוֹם לְחֹדֶשׁ נִיסָן, וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֶת כָּל בְּכוֹרֵיהֶם אֲשֶׁר הִכָּה יְיָ וּמִתְעַצְּבִים אֶל לִבָּם. וַיְהִי כַּעֲבוֹר שְׁלשֶׁת יָמִים וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים רַבִּים מִמִּצְרַיִם לָלֶכֶת אַחֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲשִׁיבָם, כִּי אָמְרוּ: מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת הָעִבְרִים אֲשֶׁר עָבְדוּ לָנוּ אֶת כָּל עֲבוֹדוֹתֵינוּ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה חִנָּם אֵין כָּסֶף! הָבָה נִתְאַסְּפָה כֻלָּנוּ וְהֵשַׁבְנוּ אוֹתָם בְּחָזְקָה. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר כָּל שָׂרֵי פַרְעֹה וְעִמָּם עַם רַב מְאֹד, וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנוּ שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמִּצְרִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְחוֹגְגִים אֶת חַג יְיָ וַיֹּאמֵרוּ: הֲלֹא אֲמַרְתֶּם דֶרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר… וְשַׁבְנוּ מִצְרָיְמָה, וּמַדּוּעַ לֹא שַׁבְתֶּם עוֹד? וַיַּעֲנוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ לַמִּצְרִים: יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מֵאַרְצְכֶם בְכֹחוֹ הַגָּדוֹל אָמַר לָנוּ: לֹא תוֹסִיפוּ לָשׁוּב עוֹד מִצְרָיְמָה, כִּי אִם אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ תֵּלְכוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם! כִּשְׁמוֹעַ הַמִּצְרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד, וַיָּקוּמוּ לָקַחַת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. וַיִּלָּחֲמוּ עִמָּהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם וַיַּכּוּם מַכָּה רַבָּה וַיָּנוּסוּ הַמִּצְרִים מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשׁוּבוּ הַפְּלִיטִים⁸⁰ מִצְרַיְמָה וַיַּגִּידוּ לְפַרְעֹה לֵאמֹר: בָּרְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַנַּשִּׂיגֵם וַנְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם לָשׁוּב מִצְרַיְמָה וַיְמָאֲנוּ, וַיִּלָּחֲמוּ אִתָּנוּ וַיַּפִּילוּ מִמֶּנּוּ רָב.

וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת דִבְרֵיהֶם, וַיִּנָּחֵם כִּי שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: קוּמוּ וּלְכוּ אִתִּי אֶל הָעִבְרִים עֲבָדֵינוּ וַהֲשִׁיבוֹנוּ אוֹתָם בְּיָד חֲזָקָה! וַיַּעֲשׂוּ הַמִּצְרִים כִּדְבַר פַּרְעֹה, וַיָּקוּמוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשִּׂיגוּם חוֹנִים עַל יַם סוּף.

 

מד. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (ספה“י; והובא גם בסה”ד ועי' ילק"שׁ בשלח).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מַחֲנֵה פַרְעֹה הַהוֹלֵךְ הָלֹךְ וְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וַיֶּחֶרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה: מַה־זּאֹת עָשִׂיתָ לָנוּ? הֵן יִפְּלוּ עָלֵינוּ הַמִּצְרִים וְנָקְמוּ מִמֶּנּוּ אֶת נִקְמַת בְּכוֹרֵיהֶם וְהִכּוּ בָנוּ מַכָּה רַבָּה, כִּי הִתְפָּרַצְנוּ מִבָּתֵּי אֲדוֹנֵינוּ וַנֵּלֶךְ לָנוּ. וְעַתָּה אִם נֹאמַר נֵלְכָה הַמִּדְבָּרָה וּבָאָה חַיְתוֹ מִדְבָּר לְטָרְפֵנוּ; וְאִם הַיָּמָה נֵרְדָה וְטָבַעְנוּ כֻלָּנוּ; וְאִם נָשׁוּב עַתָּה מִצְרַיְמָה – וְרָעָה לָנוּ זאֹת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֵינוּ עַד הַיּוֹם! וַיֵּחָלְקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. הָרֹאשׁ הָאֶחָד בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי שִׁמְעוֹן וְיִשָּׂשׂכָר אָמָרוּ: טוֹב לָנוּ לִנְפּוֹל הַיָּמָּה מִנְּפוֹל בִּידֵי הַמִּצְרִים מְעַנֵּינוּ וּמַעֲבִידֵינוּ! וַיֹּאמֶר לָהֶם משֶׁה: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְיָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם הַזֶּה! וַיֹּאמְרוּ בְנֵי זְבֻלוּן וּבְנֵי בִנְיָמִין וְנַפְתָּלִי: נָשׁוּבָה נָא מִצְרָיְמָה! אוּלַי יְרַחֲמוּ עֲלֵינוּ אֲדוֹנֵינוּ הַמִּצְרִים וִיחַיֻּנוּ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַל תִּירָאוּ; כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם!

– כִּשְׁמוֹעַ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יוֹסֵף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְאוֹשְׁשׁוּ וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל הַמִּצְרִים רוֹדְפֵינוּ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. אָז יִגְּשׁוּ בְנֵי דָן וּבְנֵי גָד וּבְנֵי אָשֵׁר אֶל משֶׁה וַיֹּאמֵרוּ: הִנֶּנוּ וּבָאנוּ בְּתוֹךְ הַמִּצְרִים לְהֻמָּם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: עִמְדוּ בִמְקוֹמְכֶם וְקִרְאוּ אֶל יְיָ! וַיְהִי כֶּאֱמֹר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּזְכְּרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֲשֶׁר בֵּרַךְ אֶת בָּנָיו לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיֹּאֶמר לָהֶם: אַל לִבְנֵי יַעֲקֹב הִלָּחֵם בְּחֶרֶב וּבְקֶשֶׁת, כִּי חַרְבָּם–תְּפִלָּתָם וְקַשְׁתָּם–תְּחִנָּתָם. וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם אֶל יְיָ וַיִּצְעֲקוּ אֵלָיו לֵאמֹר: אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא!

 

מה. קְרִיעַת יַם סוּף (ספה“י; מכילתא כפי שׁהובאה בילק”שׁ רמז רל“ג, רל”ד).    🔗

וַיִּצְעַק משֶׁה גַם הוּא אֶל יְיָ לֵאמֹר: הוֹשִׁיעָה נָּא אֶת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וְאַל תִּתְּנֵם בִּידֵי מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם! וַיֹּאמֶר יְיָ: מַה־תִּצְעַק אֵלָי? דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֵיכָה יַעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם הַזֶּה הַמָּלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: הֵן לְמַעַן “אָדָם” אֶחָד אָמַרְתִּי: יִקָּווּ הַמַּיִם וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה! וְאַף כִּי לְמַעַן בָּנַי הָרַבִּים בְּנֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב אוֹהֲבָי! וְעַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְהָלְכוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיַּבָּשָׁה. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: סְעוּ מִזֶּה וָהָלְאָה נֹכַח יַם סוּף, – אַל תִּירָאוּ! וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ בְעֶרֶב עַד לִפְנֵי הַיָּם וַיַּעֲמׂדוּ. וְעַמּוּד הֶעָנָן, הֵהוֹלֵךְ לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְפַנּוֹת אֶת דַּרְכָּם בַּמִּדְבָּר, נָסַע וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיְהִי כְּחַיִץ⁸¹ בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַמִּצְרִים, וַיָּאֶר אֶת הַלַּיְלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל הַמִּצְרִים הָיָה חֹשֶׁךְ סְבִיבוֹתָם! וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמִּצְרִים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזָּרוּעַ לְיִשְׂרָאֵל, וַיַּרְכִּיבוּ⁸² אֶת יְדֵיהֶם עַל קַשְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּ אֶת חִצֵּיהֶם אֶל מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל! וַיְקַבֵּל עַמּוּד הֶעָנָן אֶת הַחִצִּים וְאֶת הָאֲבָנִים הַמֻּשְׁלָכוֹת, וְלֹא נְתָנָם לָגַעַת בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָז יַטֶּה משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם כַּאֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו יְיָ. וַיַּרְא הַיָּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמַר: מַה־לִּי וָלָךְ, כִּי בָאתָ לִבְקֹעַ אֶת מֵימָי? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: יְיָ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַיְמָאֲנוּ הַמַּיִם לְהִבָּקֵע, וַיָּרֶם משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה בוֹ אֶת הָאוֹתוֹת וַיֹּאמֶר אֶל הַיָּם: רְאֵה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּיָדִי וְהֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרָי, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְשָׁה הַיָּם לְמשֶׁה וְלֹא אָבָה לְהִבָּקֵעַ, וַיֵּרָא הֲדָר⁸³ גְאוֹן⁸⁴ יְיָ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיָּם אֶת יְיָ וַיָּנָס מִלְּפָנָיו. וַיִּשְׁתָּאֶה משֶׁה וַיֹּאמֶר אֶל הַיָּם: הִנֵּה הִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְיָ וְלֹא שָׁמַעְתָּ אֵלַי עַד כֹּה; מֶה הָיָה לְךָ פִּתְאוֹם כִּי תָנוּס? וַיַּעַן הַיָּם וַיֹּאמַר: לֹא מִלְּפָנֶיךָ בֶן עַמְרָם, נִבְהַלְתִּי וָאָנוּס, כִּי אִם מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי⁸⁵ אָרֶץ!

 

מו. בְּתוֹךְ הַיָּם (שׁמו“ר כ”ז, כ"א; מכילתא).    🔗

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְשׁוּ עַד לִפְנֵי הַיָּם וַיַּעֲמֹדוּ. וַיִּרְאוּ בְנֵי רְאוּבֵן אֶת הַטִּיט וְאֶת הַחֹמֶר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל בְּנֵי שִׁמְעוֹן: בְּמִצְרַיִם טָבַעְנוּ בְטִיט וּבַחֹמֶר כָּל הַיָּמִים, וַיְבִיאֵנוּ משֶׁה אֶל הַיָּם הַזֶּה וַיְצַוֵּנוּ לָרֶדֶת בּוֹ לְבַעֲבוּר נוֹסִיף נִטְבַּע בְּטִיט גַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, – לֹא נֵרֵד! וַיִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי שִׁמְעוֹן וַיַּעֲנוּ אוֹתָם לֵאמֹר: כָּמוֹךָ כָּמוֹנוּ לֹא נֵרֵד הַיָּמָּה! וַיִּשְׁמַע יֶתֶר הָעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּרָגְנוּ⁸⁶. וַיְהִי הָעָם מַלִּינִים עַל משֶׁה, וַיְמַהֲרוּ בְנֵי בִנְיָמִין וַיִּקְפְּצוּ הַיָּמָּה. וַיִּרְאוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּרְדוּ גַם הֵמָּה. וַיִּתְאוֹשְׁשׁוּ⁸⁷ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּרְדוּ גַם הֵם אֶל תּוֹך הַיָּם. וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר עָשׂוּ בְנֵי בִנְיָמִין וּבְנֵי יְהוּדָה אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב הַזֶּה, עַל כֵּן יִבָּנֶה בֵית מִקְדָשִׁי בְּחֶלְקַת⁸⁸ בִּנְיָמִין, וּמִיהוּדָד⁸⁹ יִצְאוּ מְלָכִים אֲשֶׁר יִמְלְכוּ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. וְהַמִּצְרִים הָלְכוּ הָלֹך וְקָרֵב אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ בְלִבָּם: הִנָּם עַתָּה בְּיָדֵינוּ! הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה־לַעֲשׂוֹת בָּהֶם. וַיֵּחָלְקוּ הַמִּצְרִים לִשְׁלֹשָה רָאשִׁים; הָאֶחָד אָמָר: נִקְחָה נָּא לָנוּ אֶת כַּסְפָּם וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ; וַיֹּאמֶר השֵּׁנִי: אֵין לָנוּ חֵפֶץ בְּכֶסֶף עֲבָדֵינוּ! נָקוּמָה נָא כְאִישׁ אֶחָד עֲלֵיהֶם וַהֲרַגְנוּם! וַיֹּאמֶר הַשְּׁלִישִׁי; גַּם הָרֹג נַהַרְגֵם גַם אֶת כַּסְפָּם נִקְחָה לָנוּ! וְעוֹדָם מְדַבְּרִים וַיַּקְרִיבוּ אֶל הַיָּם וַיִּרְאוּ אֶת משֶׁה וְאֶת מַטֵּהוּ בְּיָדוֹ, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הַבִּיטוּ נָא אֶל משֶׁה וִידַעְתֶּם כִּי כָל כֹּחוֹ בְּמַטֵּהוּ; הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר הָפַךְ אֶת מֵימֵי הַיְאוֹרוֹת לְדָם וַיְמָרֵר אוֹתָנוּ עַד מְאֹד! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אָמְרוּ הַמִּצְרִים לֹא יַד יְיָ עָשְׂתָה אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת הָהֵן כִּי אִם מַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, – לָכֵן אָנֹכִי אוֹמֵר לְךָ: הָרֵם אֶת מַטֶּךָ!

 

מז. הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג⁹⁰ (שׁמו“ר כ”ז, כ"א; מכילתא).    🔗

וּבְדַבֵּר יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה, וַיִּבָּקְעוּ הַמַּיִם וַיִּנָּתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ לַעֲבָר בּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲבוֹר גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלָם: אַל תִּגְּעוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַל תַּשְׁחִיתוּם, כִּי יָבֹא יוֹם וְהִנִּיחוּ תְפִלִּין בְּיָדָם הַשְּׂמָאלִית. וַיִּשְׁמְעוּ הַמַּיִם אֶת דִבְרֵי גַבְרִיאֵל וַיִּסֹּגוּ אָחוֹר. וַיִּפֶן גַּבְרִיאֵל אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר מִימִינָם וַיֹּאמַר: הִשָּׁמְרוּ מְאֹד לְבִלְתִּי גַעַת בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים לְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת יְיָ הַנְּתוּנָה לָהֶם בִּימִין קָדְשׁוֹ! וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, וַיָּבֹא הַשָּׂטָן וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמַר: שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ! הֲכָכָה תַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָבְדוּ בְּמִצְרַיִם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם? וַיַּעַן יְיָ אֶת הַשָּׂטָן וַיֹּאמַר: לֹא עָבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּלּוּלֵי⁹¹ מִצְרַיִם מִטּוֹב לֵב, כִּי אִם מֵרֹב עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וּמֵעִנּוּיִים רַבִּים אֲשֶׁר הָמְמוּ אוֹתָם כָּל הַיָּמִים הָרַבִּים הָאֵלֶה, עַל כֵּן סָלַחְתִּי לָהֶם וְלֹא אֶשְׁפְּטֵם כְּמַעֲשֵׂיהֶם הָהֵם, כִּי לְכָל הָעָם הַזֶּה בִּשְׁגָגָה! וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַשָּׂטָן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֶּחְדַּל מִדַּבֵּר אֶת דְּבָרָיו. וַיָי עָשָׂה אֲשֶׁר יהיוּ עֲצֵי פְרִי וּמַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת בְּחוֹמוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר מִימִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְּׂמאֹלָם. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֲמוֹן נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר כְּמוֹהֶן לֹא רָאוּ גַם יְחֶזְקֵאל גַּם יְשַׁעְיָהוּ נְבִיאֵי יְיָ. וְהַנָּשִׁים הָעִבְרִיּוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵי בַעֲלֵיהֶן וְעוֹלְלֵיהֶן⁹² בִּידֵיהֶן, וְהָיָה בְּשָׁמְעָן אֶת קוֹל יַלְדֵיהֶן בּוֹכִים וְשָׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶן אֶל הַיָּם וְקָטְפוּ לָהֶם תַּפּוּחִים וְרִמּוֹנִים, הַנֶּחְמָדִים לְמַרְאֶה וְהַטּוֹבִים לְמַאֲכָל, וְנָתְנוּ לַיֶּלֶד הַבּוֹכֶה וְחָדַל מִבְּכוֹת.

 

מח. עוּזָא וְמִיכָאֵל (שמו“ר כ”ב, כ“ג; מדרשׁ אבכיר; מכילתא; שמו”ר כ“ג; ילק”שׁ רמז רנ"ג).    🔗

וַיְהִי כַּעֲלוֹת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם וַיֵּרְדוּ בוֹ כָּל הַמִּצְרִים, כִּי אָמָרוּ: הִנֵּה נָתַן משֶׁה דֶרֶךְ בַּיָּם, הָבָה נָרוּצָה אַחֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשַּׂגְנוּם! וַיַּשְׁקֵף יְיָ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן. וַיַּהֲפֹךְ עַמּוּד הֶעָנָן אֶת מֵי הַיָּם לְטִיט וְעַמּוּד הָאֵשׁ הִרְתִּיחָם, וַתֵּעָקַרְנָה פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם וַיּוּסְרוּ אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת וַיִּשָּׂרְפוּ, וְאַחַר הֵחֵלּוּ חוֹמוֹת הַמַּיִם לְהִתְלַכֵּד וּלְטַבֵּעַ אֶת הַמִּצְרִים. וַיְהִי כִּרְאוֹת עוּזָא שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיָּעָף אֶל יְיָ וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו וַיֹּאמַר: אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ! הֵן צַדִּיק אַתָּה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶךָ: אֵין לְפָנֶיךָ לֹא עַוְלָה וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד וּמַדּוּעַ תִּשְׁפּוֹט הַיּוֹם אֶת בָּנַי לֹא כְמַעֲשֵׂיהֶם? הֲטִבְּעוּ בָנַי אֶת בָּנֶיךָ אִם הֲרָגוּם אוֹ שְׁחָטוּם? הֵן לֹא עָשׂוּ לָהֶם מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם שָׂמוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, וְגַם בַּעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָקְחוּ בָנֶיךָ אֶת שְׂכָרָם, כִּי הִשְׁאִילוּם הַמִּצְרִים כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב עַד בְּלִי דָי! וַיְצַו יְיָ וַיֶּאֶסְפוּ שׁוֹפְטֵי מָרוֹם וַיֹּאמֶר לָהֶם יְיָ: שִׁפְטוּ נָא בֵינִי וּבֵין עוּזָא! בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הָיָה רָעָב בְּמִצְרָיִם, וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיְמַלֵּט אֶת הַמִּצְרִים מִמָּוֶת וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם וַיִּהְיוּ כָל הַמִּצְרִים עֲבָדָיו; אוּלָם כְּבוֹא בָנַי מִצְרַיְמָה, וַיְמַהֲרוּ הַמִּצְרִים וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת מֵיטִיבָם וְאֶת אִישׁ חַסְדָּם, וַיַּעֲבִידוּ אֶת אֲחֵי יוֹסֵף בְּפֶרֶךְ וַיְּעַנּוּם בִּמְאֹד מְאֹד עַד עֲלוֹת צַעֲקַת בָּנַי אֵלָי. וַיְהִי כִּרְאוֹתִי כִּי כֵן וָאֶשְׁלַח אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן לְהוֹשִׁיעָם. וַיֵּלְכוּ אֶל פַּרְעֹה וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו בִּשְׁמִי לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְמָאֵן, וָאַךְ אוֹתוֹ – וַיּוֹסֶף לְהַכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ עֲלֵיהֶם וַיְמָרֵר אֶת חַיֵּיהֶם עַד מְאֹד. וְעַתָּה הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵי בָנַי לְהַשִּׂיגָם וּלְכַלּוֹתָם בְּאַפּוֹ! וַיֹּאמְרוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יְיָ: צַדִּיק אַתָּה יְיָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ! וַיּוֹסֶף עוּזָא לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָמְנָם הֵרֵעוּ מְאֹד בָּנַי אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיֶּחֶטְאוּ לְךָ חֲטָאָה גְדוֹלָה; אוּלָם אַתָּה, יְיָ, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, – רַחֶם נָא אֶת בָּנַי וְאַל תַּשְׁחִיּתֵם! וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיָּעָף מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ מִצְרַיְמָה, וַיּוֹצֵא מֵאַחַד הַבִּנְיָנִים אֲשֶׁר בָּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵנָה וְטִיטָהּ וְהַיֶּלֶד הָעִבְרִי הַמֻּדְבָּק בָּהּ, וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמַר; הַאֻמְנָם תִּתְחַסֵּד יְיָ עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר הָרְגוּ יְלָדִים שֶׁלֹּא חָטָאוּ?! וַיַּרְא עוּזָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדֹּם. וַיָּבֹא שַׁפְטִיאֵל וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמַר: הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק וְלֹא תַשְׁמִיד אֶת הַמִּצְרִים מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ? וַיְהִי בְּרֶגַע הַנּוֹרָא הַזֶּה וַיִּרְגְּזוּ הַמַּיִם וַיִּתְגָּעֲשׁוּ, וַיֶּהֱמוּ הַגַּלִּים וַיֶּחְמְרוּ וַיְהִי כָל הַיָּם כַּמֶּרְקָחָה; וַעֲנָנִים שְׁחוֹרִים עָלוּ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וַיְכַסּוּס, וַיֶּחְשְׁכוּ הַכֹּכָבִים. וְרוּחַ סְעָרָה בָּאָה וַתֵּילִיל וַתֶּהֱמֶה וַתִּפָּתַחְנָה הַתְּהוֹמוֹת, – וַיָּחֵלּוּ הַמִּצְרִים לִטְבֹּעַ… וְהָעֵת אֲשֶׁר יְשׁוֹרְרוּ בָהּ הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי יְיָ בָּאָה, – וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם גְּדוּדִים גְּדוּדִים. וַיְהִי אַךְ פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶם לֵאמֹר שִׁירָה, וַיֹּאמֶר יְיָ: אַל תָּשִׁירוּ הַיּוֹם, – וְשׁוֹרַרְתֶּם מָחָר! כִּי אֵיךְ אֶשְׁמַע בְּקוֹל שִׁיר, – וּמַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם!

 

מט. הַיָּם וְהַיַּבָּשָׁה (מכילתא).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר טָבְעוּ הַמִּצְרִים וַיֹּאמֶר הַיָּם: הִנְנִי וְהֵקֵאתִי אֶת הַמֵּתִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה אֶל הַיַּבַָּשָׁה לְבִלְתִּי יְטַמְּאוּ אֶת מֵימָי! וּכְדַבֵּר הַיָּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּחֶל לַהֲקִיאָם אֶל הַיַּבָּשָׁה. וַתֹּאמֶר הַָאֲדָמָה: חָלִילָה לִּי מִקַּבֵּל אֶת כָּל הַמֵּתִים הָאֵלֶּה! הֵן בְּקַחְתִּי אֶת דְּמֵי הֶבֶל אָמַר לִי יְיָ: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה! וְאַף כִּי בְקַבְּלִי אֶת דְּמֵי כָל הַמֵּתִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה! וַתַּשְׁלִיכֵם הָאֲדָמָה אֶל תּוֹךְ הַיָּם! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אָמַר פַּרְעֹה: יְיָ הַצַדִּיק וַאֲנִי וְעֲמִּי הָרְשָׁעִים, עַל כֵּן אֶתֵּן קְבוּרָה לְהַמִּצְרִים. וַיְצַו יְיָ אֶת הָאֲדָמָה לֵאמֹר: קַבְּלִי אֶת הַמֵּתִים בְּתוֹכֵכִי וְהָיְתָה לָהֶם קְבוּרָה!

 

נ. תְּלוּנוֹת הַמַּלְאָכִים (סנהדרין צ“ח; סוטה ל'; מכילתא; שמו”ר כ“ג; ילק”שׁ רמז רנ"ג).    🔗

וַיְהִי כְּהַבִּיט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הַמִּצְרִים – מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם, וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם לָשִׁיר לַייָ, וַיָּבֹאוּ גַם הַמַּלְאָכִים לְשׁוֹרֵר. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַמַּלְאָכִים: תְּנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר בָּרִאשׁוֹנָה. וַיָּשִׁירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁיר תּוֹדָתָם לֵייָ. וְרוּחַ יְיָ לָבְשָׁה אֶת הָעוֹלְלִים וְאֶת הַטַּף אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם וַיֶּחְדְּלוּ הַיּוֹנְקִים מִינַק אֶת חֲלֵב אִמּוֹתָם וְהָעוֹלָלִים נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיָּשִׁירוּ גַם הֵם. וַיְהִי כְּכַלּוֹת הַגְּבָרִים לָשִׁיר, וַיִּכּוֹנוּ הַמַּלְאָכִים שֵׁנִית לֵאמֹר שִׁירָה. וַיֹּאמֶר לָהֶם יְיָ: תְּשׁוֹרַרְנָה עַתָּה הַנָּשִׁים! וַיֹּאמְרוּ הַמַּלְאָכִים: הַמְעַט שׂוּמְךָ אֶת הַגְּבָרִים לְפָנֵינוּ וְשַׂמְתָּ גַּם אֶת הַנָּשִׁים לְפָנֵינוּ? וַיַּעַן יְיָ אֶת הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמַר: יָשִׁירוּ לִי בְנֵי הָאָדָם בָּרִאשׁוֹנָה פֶּן יְקַדֵּם הַמָּוֶת אֶת אֶחָד מֵהֶם וְלֹא יָשִׁיר לִי אֶת שִׁירָתוֹ – אוּלָם אַתֶּם חָיִים וְקַיָּמִים לְעוֹלְמֵי עַד וְשַׁרְתֶּם בְּעֵת אַחֶרֶת! וַתִּקַּח מִרְיָם אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ אֲשֶׁר הֵכִינָה לִפְנֵי צֵאתָהּ מִמִּצְרַיִם, כִּי יָדְעָה אֲשֶׁר יָבֹא יוֹם וְעָשָׂה יְיָ לְיִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָצְאוּ חֵפֶץ בִּכְלֵי שִׁיר. וַתָּשַׁר מִרְיָם וַתְּתוֹפֵף וַתֵּצֶאנָה אַחֲרֶיהָ הַנָּשִׁים בִּמְחוֹלוֹת!

 

נא. שָׁלָל רָב. (מכילתא; מדרשׁ אגדה בשׁלח; שׁמו“ר כ”ד).    🔗

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְּשׁוּ אֶל הַמִּצְרִים הַשּׁוֹכְבִים עַל שְׂפַת הַיָּם לְפַשֵּׁט אוֹתָם וּלְנַצֵּל אֶת עֶדְיָם. וַיִּקְחוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הָאֲבָנִיּם הַיְקָרוֹת וְאֶת הַמַּרְגָּלִיּוֹת אֲשֶׁר שָׂמוּ הַמִּצְרִים בְּצַוְארֵי סוּסֵיהֶם וּבְרַעֲמוֹתֵיהֶם⁹³, וְהַיָּם הֵקִיא מִתּוֹכוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, אֲשֶׁר טֻבְּעוּ בוֹ מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּאַסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁלָל רָב. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הֵן רַב הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר לְקַחְתֶּם לָכֶם וְעַתָּה סוּרוּ מֵעַל שְׂפַת הַיָּם וִהְיִיתֶם נְכוֹנִים לָלֶכֶת מִזֶּה וָהָלְאָה! וַיְמָאֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל משֶׁה וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁלֹל שְׁלַל מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: הַאֻמְנָם תַּחְשְׁבוּ כִּי יוֹצִיא אֲלֵיכֶם הַיָּם אַבְנֵי חֵפֶץ וּכְלֵי חֶמְדָּה יוֹם יוֹם? וְלֹא שָׂמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לִבָּם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיַּרְא משֶׁה כִּי אֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ מִכָּל הָעָם, וַיַּסַּע אוֹתָם בְּחָזְקָה מֵהַיָּם וָהָלְאָה.

 

נב. מַר לְמָתוֹק (שמו“ר כ”ד, כ“ה; מכילתא; מדרשׁ שׁמו”ר כ"ג).    🔗

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְבַּרָה שׁוּר, הוּא הַמִדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנוֹרָא הַמָּלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים. וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְּפַנֶּה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וַיְיַשְּׁרָהּ, וַיַּפֵּל אֵימָה וָפַחַד עַל הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וַיָּנוּסוּ וַיָּפוּצוּ. וְהָיָה בְּגֶשֶׁת אִישׁ יִשְׂרָאֵל פִּתְאוֹם אֶל נָחָשׁ אוֹ אֶל עַקְרָב וְרָבְצוּ⁹⁴ הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים לִפְנֵיהֶם וְהִתְכַּנְּסוּ לְבִלְתִּי הַפְחִיד אֶת רוֹאֵיהֶם. וַיַּעַבְרוּ שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם מֵעֵת צֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וַיֶּאֱזַל הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶם בְּמִצְרַיִם, וְגַם הַמַּיִם אָזְלוּ מִכְּלֵיהֶם וַיִּצְמָאוּ; וַיֹּאמְרוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה וְלֹא יָכֹלוּ. וַיֵּצְאוּ מַהֵר לָרִיב עִם משֶׁה וַיֹּאמֵרוּ: מַה־נִּשְׁתֶּה? וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ עֵץ אֲשֶׁר פְּרָחָיו מָרִים כְּלַעֲנָה וַיֹּאמֶר לוֹ: הַשְׁלִיכָה אֶת הָעֵץ הַזֶּה אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַמָּרִים וְיִמְתָּקוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הָעָם אֶת משֶׁה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וּמִתְחַנֵּן אֵלָיו לֵאמֹר: רַחֵם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵיטִיבָה לָהֵם, וַיִּשְׁתָּאוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וַיֹּאמֵרוּ: הֲנִשְׁמַע כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה, כִּי לֹא שָׂם לֵב עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעַסְנֻהוּ וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַיְבַקֵּשׁ טוֹב לָנוּ?? וַיִּנָּחֲמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֶל משֶׁה וַיֹּאמֵרוּ סְלַח נָא לְפִשְׁעֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ! וַיִּיטְבוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵי יְיָ. וַיַּשְׁלֵךְ משֶׁה אֶת הָעֵץ הַמַּר אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתָּקוּ.

 

נג. לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (מכילתא; מדרשׁ אגדה בשׁלח; יומא ע“ח; תנחומא בשׁלח; אבכיר; ברכות כ”ז).    🔗

וְלִפְנֵי רֶדֶת הַמָּן תֵּצֵא רוּחַ צְפוֹנִית וּבָאָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹנִים שָׁם וְכִבְּדָה אֶת הַמִּדְבָּר וְנָשְׂאָה אֶת הָאָבָק מִן הַמַּחֲנֶה וָהָלְאָה. וְיָרַד מָטָר וְכִבֵּס אֶת הָאֲדָמָה וְנִקָּה אוֹתָהּ וְטִהֲרָהּ. וְהָיָה כִּי כֻבְּסָה הָאֲדָמָה וַתִּטְהַר – וְיָרַד עָלֶיהָ הַטָּל. וּבָאָה הָרוּחַ וְנָשְׁבָה בוֹ וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ שֻׁלְחָנוֹת שֻׁלְחָנוֹת אַמָּתַיִם קוֹמָתָם. וְשָׁלְחָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת קַרְנֵי אוֹרָהּ אֶל הַטָּל וְנִרְאוּ בוֹ אַלְפֵי מְאוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה מְאֹד. וְיָרַד הַמָּן עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הָהֵם, וְיָרַד הַטָּל עַל הַמָּן מִלְמַעְלָה וְכִסָּהוּ וּשְׁמָרָהוּ לְבִלְתִּי יִפּוֹל עָלָיו הֶאָבָק. וּבָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלָקְטוּ אִישׁ אִישׁ מְעַל שֻׁלְחָנוֹ וְלֹא יָשׁׂחוּ. וְעָמַד הַמָּן עַל מְקוֹמוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת יוֹם יוֹם וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמֵס וְהָיָה נְחָלִים נְחָלִים, וְיָרְדוּ הַנְּחָלִים דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְעָבְרוּ בְאַרְצוֹת גּוֹיִם רַבִּים. וְשָׁתוּ הַגּוֹיִם אֶת הַמָּן אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְמַיִם וַיֵּמַר לְשׁוֹתָיו; אוּלָם בְּצוּדָם צְבִי אֲשֶׁר שָׁתָה מֵהַנְּחָלִים הָהֵם וּשְׁחָטֻהוּ וְאָכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ וַיִּטְעַם לָהֶם כַּמָּן וַיָּחוּשׁוּ⁹⁵ עֹנֶג אֲשֶׁר לֹא חָשׁוּ כָמֹהוּ מִימֵיהֶם וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ!

וַיָי הוֹרִיד אֶת הַמָּן יוֹם יוֹם לְבַעֲבוּר יֹאכְלֻהוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדֶנּוּ חַם, וּלְבַעֲבוּר יִשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם יוֹם יוֹם אֶל יְיָ וְשָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לָחֶם. וַיִּשְׂמְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַמָּן הַנָּתוּן לָהֶם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי אָמָרוּ; לוּ יָרַד הַמָּן רַק אַחַת בַּשָּׁנָה, כִּי עַתָּה אֲסַפְנֻהוּ אֶל תּוֹךְ שַׂקִּים רַבִּים לְבַעֲבוּר יִמְצָא⁹⁶ לָנוּ לְכָל יְמֵי הַשָּׁנָה, וַיִּכְבַּד מַשָּׂאוֹ עֲלֵינוּ בְּלֶכְתֵּנוּ בַּמִּדְבָּר!

 

נד. כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ (מכילתא וילק"שׁ בשׁלח).    🔗

וְטַעַם הַמָּן כְּטַעַם חָלָב וּדְבָשׁ וְלֶחֶם סֹלֶת⁹⁷ בָּלוּל בְּשֶׁמֶן וּדְבָשׁ. וַיְהִי בוֹ טַעַם כָּל מַאֲכָל וְכָל מַשְׁקֶה וְכָל מִינֵי מַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. וְהָיָה כֶּאֱכֹל יֶלֶד אֶת הַמָּן וְאָמָר: מַה־טּוֹב הֶחָלָב אֲשֶׁר שָׁתִיתִי! וּבְשׂוֹם בָּחוּר אֶת הַמָּן לְתוֹךְ פִּיו וְאָמָר: מַה־מָּתֹק הַדְּבָשׁ הַזֶּה לְחִכִּי! וְהַזְּקֵנִים וְהָעָם יֹאכְלֻהוּ בְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם וְקָרְאוּ זֶה אֶל זֶה וְאָמָרוּ: לֹא אָכַלְנוּ כַלֶּחֶם הַזֶּה מֵעוֹדֵנוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה! וְרֵיחַ הָיָה לַמָּן כְּרֵיחַ מֹר וַאֲהָלוֹת⁹⁸ וְכָל רָאשֵׁי בְשָׂמִים; אוּלָם בְּיוֹם הַשָּׁבָּת יִיטַב רֵיחוֹ וְיִיף⁹⁹ מַרְאֵהוּ אֶלֶף מוֹנִים¹⁰⁰ מֵאֲשֶׁר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבֻעַ! וְהָיָה כִּי אָמַר אִישׁ: לֹא אֵצֵא הַיּוֹם הַשָּׂדֶה לִלְקֹט אֶת הַמָּן כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי הַדָּבָר הַזֶּה, – וְעָמַד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וּלְקָטוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ. וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶעֶצְלוּ לָצֵאת גַּם מִפֶּתַח אָהֳלָם וַיִּשְׁכְּבוּ עַל מִטָּתָם. וַיֵּרֶד הַמָּן אֶל תּוֹךְ הָאֹהֶל וַיִּשְׁלְחוּ הָעֲצֵלִים אֶת יְדֵיהֶם וַיִּקָּחֻהוּ וַיֹּאכְלֻהוּ!

 

נה. יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת (יומא שׁם).    🔗

וּמִסְפַּר עָמְרֵי¹⁰¹ הַמָּן אֲשֶׁר יֵרְדוּ יוֹם יוֹם הָיָה רַב וְעָצוּם מְאֹד, וַיְהִי דַי לְעַמִּים רַבִּים לְאָכְלוֹ שָׁנִים הַרְבֵּה מְאֹד; בְּכָל זֹאת לֹא לָקַט מִמֶּנּוּ אִישׁ בִּלְתִּי אִם לְפִי אָכְלוֹ, – עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת; לֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְלֹא הֶחְסִיר הַמַּמְעִיט. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי עִבְרִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר הָאֶחָד: בָּא אֵלַי שְׁכֵנִי וַיִּגְנֹב אֶת עַבְדִּי! וַיַּעַן הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר: שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר! לֹא גָנַבְתִּי אֶת עַבְדְּךָ, כִּי אִם קָנֹה קְנִיתִיו מִיָּדֶךָ! וַיֹּאמֶר משֶׁה; שׁוּבוּ לְאָהֳלֵיכֶם וְחִכִּיתֶם לְמִשְׁפָּטִי עַד יוֹם הַמָּחֳרָת. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב. וַיִּסְפֹּר אֶת עָמְרֵי הַמָּן אֲשֶׁר לָקְטוּ וְאֶת מִכְסַת נַפְשׁוֹת בֵּיתָם. וַיְהִי כִּי נִמְצָא עֹמֶר הָעֶבֶד בְּבֵית אֲדוֹנָיו הָרִאשׁוֹן, וַיֵּדַע משֶׁה, כִּי גֻּנֹּב גֻּנַּב הָעֶבֶד וַיְצַו וַיּוּשַׁב הָעֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו!

 

נו. בִּרְפִידִים (מדרשׁ אספה הובא בילק“שׁ; מדרשׁ שׁמו”ר כ"ו).    🔗

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם. וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמָרוּ: מַה־זֹּאת עָשׂוּ לָנוּ בְנֵי עַמְרָם כִּי הוֹצִיאוּנוּ מִמִּצְרַיִם לַהֲמִיתֵנוּ בַּצָּמָא, – הָבָה נִרְגְּמָה אוֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ! וַיַּעַן הָעָם אֶת בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל לֵאמֹר: חָלִילָה לָּנוּ מֵרִיב עִם אַהֲרֹן אֲחִי משֶׁה וּמֵהָרֵעַ לוֹ; הֲלֹא זֶה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ! אוּלָם נָקוּמָה נָּא כֻלָּנוּ וְהָלַכְנוּ אֶל משֶׁה וְרַבְנוּ אִתּוֹ בְּחָזְקָה. וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ לִרְגֹּם אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ לֵאמֹר: הוֹדִיעֵנִי נָא הֲיַהַרְגוּנִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר אָמָרוּ? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אַל תָּשִׂים לֵב לְדִבְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ בְּקִצְפָּם; אוּלָם הֱיֵה כָמוֹנִי מְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה וּמָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי! וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְיָ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו לֵאמֹר: תְּנָה לָעָם מַיִם וְשָׁתוּ! וַיַּרְא הָעָם אֶת משֶׁה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם אֶל יְיָ, וַיֵּבוֹשׁוּ מְאֹד עַל דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֶל משֶׁה וַיִּכָּלֵמוּ. וַיְהִי דְבַר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: קַח אֶת מַטְּךָ בְּיָדְךָ וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר¹⁰² בְּחוֹרֵב וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מָיִם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: יְיָ אֱלֹהָי! הֵן הֵבִיא תָמִיד הַמַּטֶּה רָעָה, וְאֵיכָכָה תֵּצֵא עַתָּה מִמֶּנּוּ טוֹבָה? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, לְמַעַן דַּעַת כִּי לֹא תֵצֶאנָה הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת בִּלְתִּי אִם לְפִי דְבָרִי!

 

נז. שִׂנְאַת חִנָּם (יומא ע“ה; מכילתא; תד”ב אליהו; מדרשׁ תנחומא בשׁלח).    🔗

וְהַמָּן יָרַד יוֹם יוֹם וְעָלָה וְגָבַהּ וְנִשָּׂא מְאֹד מְאֹד וַיֵּרָא לְעַמִּים רַבִּים בָּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַיִּרְגְּזוּ הָעַמִּים תַּחְתֵּיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם¹⁰³ מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד! וַיֹּאמֶר יְיָ: הֵן רַבִּים הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאַרְצוֹתֵיכֶם וַיְאַשְּׁרוּכֶם¹⁰⁴ וַתֵּשְׁבוּ שְׁלֵוִים וְשַׁאֲנַנִּים¹⁰⁵ וַתִּתְעַנְּגוּ עַל רֹב טוֹב; וְלֹא קִנְּאוּ בָכֶם בָּנַי וְלֹא קָצְפוּ עֲלֵיכֶם. וַיְהִי אַךְ רְאִיתָם אֶת עַמִּי הַמְּדֻכָּא¹⁰⁶ וְהַמְּעֻנֶּה מֵרִים רֹאשׁוֹ, וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵיכֶם וַתִּשְׂנָאוּהוּ חִנָּם וַתַּחְרְשׁוּ¹⁰⁷ עָלָיו רָעָה!.. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיִּשְׁאַל עֲמָלֵק אֶת אֱלִיפַז אָבִיו לֵאמֹר: הַגִּידָה לִּי, אָבִי, תַּחַת מָה יַעֲשֶׂה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים לָהֶם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר כְּמוֹהֶן לֹא נַעֲשָׂה לָעָם מִיּוֹם בְּרוֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ? וַיַּעַן אֱלִיפַז וַיֹּאמַר: טוֹבוּ הָעִבְרִים בְעֵינָיו וַיֶּאֱהָבֵם וַיֹּאמר: נָתֹן אֶתֵּן לָהֶם גַּם אֶת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, גַּם אֶת נְעִימוֹת הָעוֹלָם הַבָּא! וְעַתָּה, בְּנִי, אִם תַּחְפֹּץ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ לְבַעֲבוּר יֵיטִיב עִמְּךָ, – וְיָצָאתָ הַמִּדְבָּרָה וְחָפַרְתָּ לָעָם הַזֶּה בְּאֵרוֹת וְיִשַּׁרְתָּ אֶת הַמְּסִלּוֹת¹⁰⁸ וְסִקַּלְתָּ¹⁰⁹ אוֹתָן מֵאֶבֶן, – וְחָשַׁב לְךָ יְיָ הַדָּבָר הַזֶּה צְדָקָה וְהֵיטִיב עִמֶּךָ! וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ עֲמָלֵק אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ עַד מְאֹד, וַיִּשְׁלַח אֶל עַמִּים רַבִּים לֵאמֹר: עֲלוּ אֵלַי וְיָצָאנוּ כֻלָּנוּ לַמִּלְחָמָה עַל הָעִבְרִים הָאֹמְרִים לִמְשֹׁל בְּכָל הָעַמִּים וְלִהְיוֹת אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ! וַיַּעֲנֻהוּ הָעַמִּים לֵאמֹר: אֵיכָכָה נוּכַל וְנִלְחַמְנוּ עִם הָעִבְרִים, וַיָי אֱלֹהֵיהֶם עוֹשֶׂה לָהֶם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת? וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ עֲמָלֵק אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֶּאֱסֹף אֶת עַמּוֹ וַיַּעֲבוֹר אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה בְּלַיְלָה אֶחָד, וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

 

נח. בַּצַּר לְיִשְׂרָאֵל (מדרשׁ תנחומא בשׁלח; תענית י"ז; מכילתא).    🔗

וַיְהִי כִּי רָאָה משֶׁה אֶת עֲמָלֵק הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְקָרֵב, וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ, בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל מְשָׁרְתוֹ וַיִּשְׁתָּאוּ אֵלָיו מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: רְאוּ כִּי הִשְׁוָה משֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ לְעֵינֵי כֻלָּנוּ לֵאמֹר: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִלָּחֲמוּ בַּעֲמָלֵק! וְעַתָּה יִהְיֶה נָּא הַדָּבָר הַזֶּה לְמוֹפֵת לְבִלְתִּי יִתְגָּאֶה אִישׁ עַל מְשָׁרְתוֹ וְלֹא יִתְעַמֶּר בּוֹ! וַיְמַהֵר יְהוֹשֻׁעַ וַיִּבְחַר אֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר צֻוָּה, וַיַּעַל משֶׁה עַל הַגִּבְעָה! וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר הִנְנִי וְהֵבֵאתִי לְךָ כַּר אוֹ כֶסֶת וְיָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם וְיֵרַךְ לְךָ! וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: חָלִילָה לִּי מֵהִתְעַנֵּג וּמִפַּנֵּק אוֹתִי בַּצַּר לְיִשְׂרָאֵל עַמִּי! הַגִּישׁוּ אֵלי אֶבֶן וְיָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ. וַיַּעֲמֹד משֶׁה וַיָּרֶם אֶת יַד יְמִינוֹ הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמַר: עֵדָה הַיָּד הַזֹּאת כִּי לֹא לָקְחָה מִיַּד אִישׁ גַם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נָעַל! וְאַחַר הֵרִים משֶׁה אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! עַל יָדִי הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַתַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹם הַזֶּה. אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַל תַּעַזְבֵנוּ הַיּוֹם כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ! וַיְהִי כִּרְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה מֵרִים אֶת יָדָיו הַשָּׁמַיְמָה, וַיִּפְנוּ גַם הֵם לְמַעְלָה וַיִּתְפַּלְּלוּ אֶל יְיָ וַיִּתְחַנְּנוּ אֵלָיו, וַיִּקַּח יְיָ אֶת תְּפִלָּתָם וַיִּתְגַּבְּרוּ עַל עֲמָלֵק. וַיְהִי כְּכַלּוֹת הָעָם לְהַכּוֹת אֶת עֲמָלֵק, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: כְּתוֹב זֹאת בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן לְמַעַן דַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי לֹא יְנַקֶּה יְיָ אֶת כָּל הַנּוֹגְעִים בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל!

 

נט. יִתְרוֹ וְצִפּוֹרָה וּבָנֶיהָ (מדרשׁ תנחומא בשׁלח; תענית י"ז; מכילתא).    🔗

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח אֶל משֶׁה לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי יִתְרוֹ חוֹתֶנְךָ בָּא אֵלֶיךָ הַמִּדְבָּרָה, וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וְיָצָאתָ לִקְרָאתִי וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה חוֹנֶה שָׁם. אוּלָם אִם תְּמָאֵן לָצֵאת לִקְרָאתִי, כִּי קָטֹנְתִּי בְעֵינֶיךָ, – וְיָצָאתָ לִקְרַאת אִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיךָ הַהוֹלְכִים אִתִּי אֵלֶיךָ. וַיָי אָמַר אֶל משֶׁה: צֵא לִקְרַאת יִתְרוֹ חוֹתָנְךָ וְקֵרַבְתָּהוּ אֵלֶיךָ וְכִבַּדְתָּהוּ, כִּי הוֹלֵךְ הוּא לְהִתְגַּיֵר – וְאָהַבְתָּ גֵּרִים כָּמוֹנִי! וַיֵּצֵא משֶׁה לִקְרַאת יִתְרוֹ, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ גַם אַהֲרֹן וְנָדָב וַאֲבִיהוּא בָנָיו וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּגַּשׁ משֶׁה אֶל יִתְרוֹ וַיִּשְׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם וַיִּשַּׁק לוֹ וַיְכַבְּדֵהוּ כַּאֲשֶׁר יְכַבֵּד בֵּן אֵת אָבִיו. וַיְסַפֵּר לוֹ משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ לְיִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ מְאֹד וַיֹּאמַר: אֵין כַּיָי אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין כְּמַעֲשָׂיו! הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה מִצְרַיִם סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת וְגַם עֶבֶד אֶחָד לֹא יָכֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרָיִם, – וַיַּפְלִיא אֱלֹהֵיכֶם לַעֲשׂוֹת וַיּוֹצֵא עַם רַב כָּזֶה לְעֵינֵי כָל הַמִּצְרִים! וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ צִפּוֹרָה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ לְמִצְרַיִם בְּיַם סוּף וְאֶת דְּבַר הַשִּׁירָה אֲשֶׁר שָׁרוּ הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים – וַתִּתְעַצֵּב אֶל לִבָּה עַד מְאֹד, כִּי לֹא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שׁוֹרְרָה לַיָי! וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר הִתְעַצְּבָה צִפּוֹרָה עַל הַדָּבָר הַזֶּה, עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְחִיְּתָה נִשְׁמָתָהּ אֶת דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת אֲשֶׁר תּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְתָשִׁיר גַּם הִיא שִׁיר יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה.

 

ס. לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה (מדרשׁ שׁה“שׁ; ילק”שׁ שׁופטים בשׁם מדרשׁ תנחומא; שׁם וזאת הברכה; מדרשׁ תנחומא שם; מדרשׁ שמו“ר כ”ז).    🔗

וַיְהִי כַּעֲבוֹר שְׁלשֶׁת יְרָחִים מִיּוֹם צֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וַיֹּאמֶר יְיָ: עַתָּה אֶתֵּן אֶת תּוֹרָתִי לְיִשְׂרָאֵל עַמִּי, כִּי כְבָר רֹחֲצוּ מִצֹּאַת מִצְרַיִם, וַיִּטְהֲרוּ בִּשְׁלשֶׁת הַיְרָחִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵאֱכַלְתִּים לֶחֶם הַשָּׁמַיִם וָאַעַשׂ לָהֶם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת; אֶפֶס כִּי אֵלְכָה לִי בָרִאשׁוֹנָה אֶל עַמֵּי הָאָרֶץ וּשְׁאַלְתִּים: הֲיֹאבוּ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתִי אִם לֹא? וְהָיָה כִּי יִמָּצֵא עָם הֶחָפֵץ בְּתוֹרָתִי, וְנִסְפַּח אֶל יִשְׂרָאֵל וֶהֱטִיבוֹתִי עִמּוֹ. וְלֹא יִתְאוֹנְּנוּ בְאָזְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ לֵאמֹר: לוּ אָמַר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים לְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ כִּי עַתָּה קִבַּלְנוּהָ! וַיֵּרָא יְיָ אֶל בְּנֵי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַתְקַבְּלוּ אֶת תּוֹרָתִי לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְימֵי בְנֵיכֶם? וַיֹּאמְרוּ בְנֵי עֵשָׂו אֶל יְיָ: הַגִּידָה לָּנוּ מַה־כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: בְּתוֹרָתִי כָּתוּב “לֹא תִרְצָח”! וַיֹּאמְרוּ בְנֵי עֵשָׂו אֶל יְיָ: חָלִילָה לָּנוּ מִקַּבֵּל אֶת תּוֹרָתֶךָ! אַנְשֵׁי מִלְחָמָה אֲנַחְנוּ וְעַל חַרְבֵּנוּ אֲנַחְנוּ חַיִּים! וַיָּבֹא יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַתְקַבְּלוּ אֶת תּוֹרָתִי, כִּי חַיִּים הִיא לְכָל עוֹשֶׂיהָ? וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׁמָעֵאל: הַשְׁמִיעֵנוּ נָא אֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בָּהּ! וַיְהִי כֶּאֱמוֹר יְיָ לֵאמֹר: בְּתוֹרָתִי כָתוּב: “לֹא תִגְנֹב”!, וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׁמָעֵאל אֶת יְיָ לֵאמֹר: חָלִילָה לָּנוּ מִקַּבֵּל תּוֹרָה כָּזֹאת! וְגַם אֶל יוֹשְׁבֵי צֹר וְצִידוֹן וְאֶל כָּל עַמֵּי אֶרֶץ כְּנַעַן נִרְאָה יְיָ וַיֹּאמַר: הַתְקַבְּלוּ אֶת תּוֹרָתִי לְבַעֲבוּר יִיטַב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים רַבִּים עַל אַרְצְכֶם? וַיַּעֲנוּ הַכְּנַעֲנִים אֶת יְיָ לֵאמֹר: הַגִּידָה נָּא מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה הַזֹּאת? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: בְּתוֹרָתִי כָתוּב לֵאמֹר: מֹאזְנֵי צֶדֶק… יִהְיֶה לְךָ! אֶבֶן שְׁלֵמָה… אֵיפָה שְׁלֵמָה יִהְיֶה לָךְ! וַיַּעֲנוּ הַכְּנַעֲנִים אֶת יְיָ לֵאמֹר: אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר לָהּ חֻקִּים וּמִשְׁפָטִים כָּאֵלֶּה! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא נִמְצָא בְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֹאבֶה לְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת יְיָ, וַיָּבֹא יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָתֵת לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.

 

סא. רִיב הֶהָרִים (מדרשׁ בראשׁית רבה צ“ט; ילקוט שׁמעוני שׁופטים בשׁם מדרת”נ).    🔗

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הֶהָרִים כִּי נוֹתֵן יְיָ אֶת הַתּוֹרָה עַל אַחַד הֶהָרִים וַיָּרִיבוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ בְּחָזְקָה, כִּי אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם: עָלַי יִתֵּן יְיָ אֶת תּוֹרָתוֹ! וַיֶעְתְּקוּ הֶהָרִים מִמְּקוֹמָם וַיָּרוּצוּ הַמִּדְבָּרָה, כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר יִתֵּן יְיָ אֶת תּוֹרָתוֹ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵין אֲדוֹנִים לוֹ, לְבַעֲבוּר יוּכַל כָּל הֶחָפֵץ בַּתּוֹרָה לָבוֹא אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא לִשְׁמוֹעַ דְּבַר יְיָ, וְאִישׁ לֹא יִגְּעַר בּוֹ לֵאמֹר: סוּר לְךָ מִזֶּה וְאַל תָּבוֹא בִּגְבוּלִי! וַיָּבֹא הַר תָּבוֹר מִבֵּית אֵילִים וְהַר הַכַּרְמָל בָּא מֵאַסְפַּמְיָא. וַיֹּאמֶר הַר תָּבוֹר: שׁוּב אֶל מְקוֹמֶךָ, כִּי לֹא קְרָאֲךָ יְיָ! וַיַּעֲנֵהוּ הַר הַכַּרְמֶל: שׁוּבָה אַתָּה אֶל מְקוֹמְךָ, כִּי גַם לְךָ לֹא קָרָא יְיָ לָבוֹא עַד הֲלוֹם! וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת רִיב הֶהָרִים וַיֹּאַמר: לָמָּה תָרִיבוּ כֻלְּכֶם? הֵן לֹא תִדְמוּ אֶל הַר סִינַי וְלֹא תִשְׁווּ לוֹ, כִּי גַם עַל הַר תָּבוֹר, גַּם עַל הַר הַכַּרְמֶל עָבְדוּ בְנֵי אָדָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יָדָם! אוּלָם הַר סִינַי טָהוֹר הוּא וְקָדוֹשׁ; לֹא נָגְעָה עוֹד בּוֹ יַד אִישׁ וְלֹא הֶעֱמִידָה עָלָיו אֶת פִּסְלוֹ! הוּא הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ!

 

סב. הָעֲרֻבָּה הַטּוֹבָה (מדרשׁ חזית; מדרשׁ שמו“ר כ”ח; מדרשׁ תּנחומא מקץ).    🔗

וַיְקַדֵּשׁ משֶׁה אֶת הָעָם וַיְצַוֵּם לְכַבֵּס אֶת שִׂמְלוֹתֵיהֶם וְלִהְיוֹת נְכוֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא שִׁשָּׁה בְסִיוָן. וַיַּעַשׁ הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיִּטְהֲרוּ וַיִּקדָּשׁוּ. וַיַּעַלׁ משֶׁה אֶל יְיָ, וַיֹּאמֶר לוֹ יְיָ: אֱסוֹף אֶת כָּל הָעָם וְדִּבַּרְתָּ בָרִאשׁוֹנָה אֶל הַנָּשִׁים וְהִשְׁמַעְתָּן אֶת דְּבָרַי בְּנַחַת, וּבָאוּ הַדְּבָרִים בְּלִבָּן וְעָזְרוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן לְגַדֵּל אֶת יַלְדֵיהֶם אֲשֶׁר תֵּלַדְנָה לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים! וְלֹא תִהְיֶיןָ כְּחַוָּה אֵשֶׁת הָאָדָם אֲשֶׁר עָבְרָה אֶת פִּי יְיָ וַתִּצְטַדֵּק לֵאמֹר: לֹא לִי, כִּי אִם לְאִישִׁי צִוָּה יְיָ לְבִלְתִּי אֲכָל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע! וְהָיָה כַּהֲתִמְּךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶן וּפָנִיתָ אֶל הַגְּבָרִים וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, – לֹא תִגְרַע דָּבָר! וַיֵּרֶד משֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם אֵת דִּבְרֵי יְיָ. וַיַּעַן הָעָם לֵאמֹר: כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּזֹאת אֶתֵּן לָכֶם אֶת תּוֹרָתִי, אִם תָּבִיאוּ לִי עֲרֵבִים אֲשֶׁר יַעַרְבוּכֶם לְפָנַי לֵאמֹר: מִיָּדֵינוּ יְבַקֵּשׁ יְיָ אִם לֹא יַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא יִשְׁמְרוּהָ! וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְיָ לֵאמֹר: אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב יַעַרְבוּ אוֹתָנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ! וַיַּעַן יְיָ אֶת הָעָם לֵאמֹר: וּמִי יַעֲרֹב אֶת אֲבוֹתֵיכֶם לְפָנָי? הֵן שָׁאַל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם מִמֶּנִּי אוֹת וְמוֹפֵת וַיֹּאמֶר לִי: בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירַשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן? וְיִצְחָק אֲבִיכֶם אָהַב אֶת עֵשָׂו אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, וְגַם יַעֲקֹב אֲבִיכֶם אֳמַר בַּצַּר לוֹ: נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְיָ! לָכֵן לֹא אֶקַּח אֶת הָעֲרֻבָּה הַזֹּאת וְשָׁאַלְתִּי מִכֶּם עֲרֻבָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה! וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הָעָם אֶת דִּבְרֵי יְיָ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: בָּנֵינוּ הַיִּלֹּדִים לָנוּ יַעַרְבוּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ! וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּיטְבוּ בְעֵינָיו עַד מְאד וַיֹּאמַר: טוֹבָה לִי הָעֲרֻבָּה הַזֹּאת וְנֶאֱמָנָה לִי מְאֹד מְאֹד! מִיַּד יַלְדֵיכֶם אֲבַקֵּשׁ אִם תִּשָּׁכַח תּוֹרָתִי וְלֹא תֵעָשֶׂה! וַיֹּאמֶר הָעָם: לַמֵּד נְלַמֵּד אֶת זַרְעֵנוּ וְאֶת זֶרַע זַרְעֵנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְשִׁנַּנּוּ אוֹתָהּ לָהֶם, וְדִבְּרוּ בָהּ בְּשָׁכְבָם וּבְקוּמָם וּבְלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ, וְלֹא תָמוּשׁ¹¹⁰ מִפִּיהֶם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!

 

סג. גִּלּוּי שְׁכִינָה (פרקי דרא“ל מ”א; שׁמו“ר כ”ח).    🔗

וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיֵּעָקֵר הַר סִינַי מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיִּפָּתְחוּ הַשָּׁמַיִם וַיָּבֹא רֹאשׁ הָהָר בְּתוֹכָם. וַיַּעַל משֶׁה אֶל הָהָר וַיַּגֵּד לַיָי אֶת דִבְרֵי הָעָם. וַיֹּאמֶר יְיָ: עַתָּה בָאָה הָעֵת אֲשֶׁר אֶתֶּן בָּהּ אֶת תּוֹרָתִי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; אוּלָם כִּי אֲגַלֶּה אֶת הָרְקִיעִים וְאָמַרְתִּי אָנֹכִי יְיָ! וּמשֶׁה עוֹמֵד עוֹדֶנּוּ עַל הָהָר, – לֹא יֵדְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִי דִבֶּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הֶאָנֹכִי אִם משֶׁה? עַל כֵּן אֲצַוֶּה לְמשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר! וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְיָ לְמשֶׁה: רֵד מִן הָהָר וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הָעָם, וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: כְּבָר קִדַּשְׁתִּים! וַיְהִי דְבַר יְיָ אֶל משֶׁה שֵׁנִית לֵאמֹר: לֶךְ־רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ! וַיְהִי כְּרֶדֶת משֶׁה וַיִּפָּתְחוּ הַשָּׁמַיִם וַיּגֶּלֶה יְיָ.

 

סד. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים (מדרשׁ שׁמו“ר כ”ט; ל"פ).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הָעָם: אַתֶּם רְאִיתֶם אֶת גָּדְלִי וְאֶת יָדִי הַחֲזָקָה וְאֶת טוּבִי וְחַסְדִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹשֶׂה חִנָּם לְכָל יְצוּר¹¹¹ וַתֵּדְעוּ, כִּי אֵין כָּמוֹנִי וְאֵין כְּמַעֲשָׂי. וְגַם הַיּוֹם בְּהֵרָאוֹתִי אֲלֵיכֶם לֹא דָמִיתִי לְמַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עַבְדֵיהֶם מְפַנִּים¹¹² לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, וְשָׂמִים יְרִיעוֹת נֶחְמָדוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלָם, וּמַעֲלִים¹¹³ לָהֶם אֶת הַנֵּרוֹת וּמְיַפִּים אֶת בָּתֵּיהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר נָטִיתִי אָנֹכִי אֶת שָׁמַי אֲשֶׁר עֵין הַתְּכֵלֶת לָהֶם עַל רָאשֵׁיכֶם, וָאַעַל אֶת נֵרִי הַגָּדוֹל – אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וָאֶשְׁטַח¹¹⁴ עַל כָּל הַדְּרָכִים וְעַל כָּל הַר וְגֶבַע וְעַל כָּל עֵמֶק אֶת יְרִיעוֹת יְרַק הַדֶּשֶׁא, וָאָשִׂים בָּהֶם פְּרָחִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה נוֹתְנֵי רֵיחַ נִיחֹחַ… וִידַעְתֶּם הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתֶם אֶל לְבַבְכֶם, כִּי אֵין כָּמוֹנִי בְּכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָדוֹ לֹא תִקְצַר וַחֲסָדָיו לֹא יִתַּמּוּ¹¹⁵ לְעוֹלָם וָעֶד.

 

סה. יְיָ אֶחָד (מדרשׁ שׁה“שׁ; שׁמו”ר כ"ט; שׁם ה').    🔗

וּבְדַבֵּר יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וַתִּדֹם¹¹⁶ כָּל הַתֵּבֵל כֻּלָּהּ: וַתֶּחְדַּלְנָה הַצִּפֳּרִים מִצַּפְצֵף, וַיַּעֲמֹד כָּל עוֹף כָּנָף בְּעוּפוֹ. וַתַּחֲרַשׁ בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְלֹא גָעֲתָה¹¹⁷. וְלֹא הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹפַנִּים¹¹⁸ וְהַשְּׂרָפִים¹¹⁹ לֹא אָמְרוּ “קָדוֹשׁ”, וַיִּשְׁתְּקוּ הַיַּמִּים, וַיָּנוּחוּ הַגַּלִּים וְלֹא נָעוּ מִשְׁבְּרֵי¹²⁰ הַמַּיִם וְלֹא זָעוּ, וַיֶּחֱשֶׁה כָל בָּשָׂר. וּבִהְיוֹת הַדְמָמָה אֲשֶׁר כָּמֹהָ לֹא הָיְתָה וְאַחֲרֶיהָ לֹא תִהְיֶה עוֹד, – וַיִּשָּׁמַע קוֹל יְיָ לֵאמֹר: “אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ!…” וַיִּשְׁמַע.משֶׁה וַתִּשְׁמַע כָּל הָאָרֶץ, וַיִּשָּׁמַע לְזָקֵן וָיֶלֶד לְבָחוּר וּבְתוּלָה לְיוֹנֵק וְעוֹלָל. וַיֵּחָלֵק הַקּוֹל לְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת וַיֵּלֶךְ מִקְצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ וַיָּבֹא בְּלֵב כָּל אִישׁ, וַיְבִינוּהוּ בְנֵי הָאָדָם אִישׁ אִישׁ לְפִי הַדַּעַת אֲשֶׁר חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים! וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא דְבַר יְיָ מִפִּיו וַתִּהְיֶינָה הַמִּלִּים לְאֵשׁ וַתְּעוּפֶינָה בָרוּחַ וַתֵּרָאֶינָה לְעֵינֵי כָל הָעָם. וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַיִּטְּפוּ הַשָּׁמַיִם וַיִּזְּלוּ הֶהָרִים. וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶל אָחִיו: הָבָה נָרוּצָה נֶגְבָּה, כִּי מִשָּׁם הָלַךְ הַקּוֹל. וַיְהִי בְרוּצָם נֶגְבָּה וַיִּשָּׁמַע לָהֶם הַקּוֹל מִצָּפוֹן, וַיַּהַפְכוּ וַיָּרוּצוּ צָפוֹנָה וַיִּשָּׁמְעוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹת גַּם מִמִּזְרַח גַּם מִמַּעֲרָב, וַיָּרוּצוּ מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה וַיִּשָּׁמַע לָהֶם הַקּוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּלֶךְ הַקּוֹל מִן הָאָרֶץ. וַיִּשְׁתָּאֶה הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: עַתָּה הָרְאִינוּ לָדַעַת כִּי מָלֵא יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיּרְדוּ מַלְאֲכֵי יְיָ וַיִּקְחוּ אֶת דְּבָרוֹ וַיְבִיאֻהוּ אֶל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת קְדֻשַּׁת הַדָּבָר וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר יִתֵּן יְיָ לְכָל עֹשֵׂהוּ, וְאֶת הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יַעֲנשׁ יְיָ לְכָל אֲשֶׁר יְמָאֵן לְשָׁמְרוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ. וּכְכַלּוֹת הַמַּלְאָכִים לְדַבֵּר אֶל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וּלְהַזְהִירוֹ, – וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לֵאמֹר: הֲתֹאבֶה לְקַבֵּל אֶת דְבַר יְיָ? וְעָנָה הָאִישׁ וְאָמָר: טוֹב בְּעֵינַי דְבַר יְיָ, הִנְנִי וְקִבַּלְתִּיו. כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמַּעֲנֶה הַזֶּה וְנָשְׁקוּ לָאִיּשׁ הֶחָפֵץ בִּדְבַר יְיָ. וְשָׁב הַדָּבָר שֵּׁנִית לִימִין יְיָ, וְלָקַח אוֹתוֹ יְיָ וַהֲרָתוֹ¹²¹ עַל הַלּוּחַ.

 

סו. טַל שֶׁל תְּחִיָּה (מכילתא; מדרשׁ שׁמו“ר כ”ט).    🔗

וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף יְיָ לְדַבֵּר כֵּן תִּגְדַּל אִשּׁוֹ וְכֵן תִּגַּע בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֶּחֱרַד הָעָם מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וַתָּבוֹא הַתּוֹרָה וַתִּתְיַצֵּב לִפְנֵי יְיָ וַתֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! הֵן לְבַעֲבוּר יִחְיֶה בִי הָאָדָם וּלְבַעֲבוּר יַאֲרִיךְ יָמִים אַתָּה נוֹתֵן אוֹתִי לוֹ, וּמַדּוּעַ יָצְאָה נֶפֶשׁ הָעָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ? אָנָא, יְיָ, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם וְנָתַתָּ בָהֶם כֹּחַ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךָ וְלַעֲשׂוֹתָם! וַיִּתֵּן יְיָ עַל הָעָם מִטַּל הַשָּׁמַיִם וַיֵּרֶד עֲלֵיהֶם וַיְחַיֵּם וַיָּשֶׁב אֶת נַפְשָׁם וַיֶּחָזְקוּ וַיֶּאֱמָצוּ.

 

סז. הַתּוֹרָה וְאוֹרָהּ (ילקוט שׁמעוני שׁופטים ה').    🔗

וְהָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִדְּבַר יְיָ מָלְאָה אֶת כָּל הָאָרֶץ, וַיֵּאָסְפוּ מַלְכֵי הָאֲדָמָה אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הוֹאֶל נָא וְהִגַּדְתָּ לָנוּ: הֲמֵבִיא יְיָ שֵׁנִית מַבּוּל עַל הָאָרֶץ? וַיַּעַן אוֹתָם בִּלְעָם לֵאמֹר: הֲלֹא הֻגַּד לָכֶם כִּי נִשְׁבַּע יְיָ לְבִלְתִּי הָבִיא עוֹד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ! וַיּוֹסִיפוּ הַמְּלָכִים לְדַבֵּר וַיֹּאמְרוּ אֶל בִּלְעָם: אוּלַי יָבִיא עַתָּה יְיָ מַבּוּל אֵשׁ? וַיַּעַן אוֹתָם בִּלְעָם לֵאמֹר: אֶת תּוֹרָתוֹ הוּא נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה יָצְאָה הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִבְהַלְתֶּם מִמֶּנָה! וַיִּשְׁמְעוּ הַמְּלָכִים אֶת דִּבְרֵי בִלְעָם וַיָּנִיחוּ¹²² לָהֶם, וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ אֶל אַרְצוֹ וְאֶל מַלְכוּתוֹ.

 

סח. נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שׁבת פ“ח; מדרשׁ שׁמו”ר כ“ח; שׁם מ”ה).    🔗

וַיְהִי כִּקְרֹא משֶה בְּאָזְנֵי הָעָם אֶת סֵפֶר הַבְּרִית אֲשֶׁר בֵּין יְיָ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע! וַיֵרְדוּ שִׁשִּׁיּם רִבּוֹא מַלְאָכִים בְּרֶגַע הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מַלְאָךְ לְאִישׁ מַלְאָךְ לְאִישׁ וַיֹּאמֵרוּ: הֱטִיבוֹתֶם מְאֹד אֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם כָּכָה אֶל משֶׁה עֶבֶד יְיָ, וַתַּגִּידוּ הַיּוֹם כִּי הִתְכּוֹנַנְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר יְצַוְּכֶם יְיָ, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁאָלֻהוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת הַדְּבָרִים מָה הֵם: הֲקַלִּים אִם כְּבֵדִים? עַל כֵּן נַעְדֶּה¹²³ אֶתְכֶם עֲדִי¹²⁴ אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד כָּמֹהוּ לְאִישׁ מִיּוֹם בְּרוֹא יְיָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּכְדַבֵּר הַמַּלְאָכִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְּנוּ לְאִישׁ אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שְׁנֵי כְתָרִים וַיֹּאמֵרוּ: טוֹבָה מְאֹד הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר בְּיֶּדְכֶם, וְעַל כֵּן שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּהָ בְּכָל לִבְּכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי תֹאבַד מִכֶּם!

 

סט. משֶׁה בַּשָּׁמַָיִם (מעין החכמה; זהר שׁמות; שׁמו“ר כ”ח; תנחומא תשׂא).    🔗

וַיְהִי כַּעֲלוֹת משֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וַיָּבֹא עָנָן וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו. וַיַּבֵּט משֶׁה עָלָיו וְלֹא יָדַע אֵיכָה יַעֲשֶׂה: הֲיֹאחֶז בּוֹ אִם יַעֲלֶה עָלָיו. וְעוֹדֶנּוּ חוֹשֵׁב מַה לַּעֲשׂוֹת – וַיֵּחָלֵק הֶעָנָן לִשְׁנֵי חֲלָקִים וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹכוֹ. וַיִּשָּׂאֵהוּ הֶעָנָן מִשָּׁם וָהָלְאָה, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ קְמוּאֵל הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מַלְאָכִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, וַיִּגְעַר בְּמשֶׁה וַיֹּאמַר: אֵיכָה נוֹעַזְתָּ לָבוֹא עַד הֲלוֹם וְלֹא יָרֵאתָ אֶת הַמַּלְאָכִים וְאֶת אִשָּׁם הַגְּדוֹלָה? וְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר – וַיִּכּוֹן לָגַעַת בְּמשֶׁה וּלְשָׂרְפוֹ. וַיִּקְרָא משֶׁה בְּשֵׁם יְיָ. וַיֶּחֱרַד קְמוּאֵל חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּבָּהֵל וַיָּנָס מִפְּנֵי משֶׁה, וַיַּרְחֵק מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה עָשָׂר אֶלֶף פַּרְסָה. וַיִּשָּׂא הֶעָנָן אֶת משֶׁה מִמְּקוֹמוֹ וָהָלְאָה וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי הֲדַרְנִיאֵל הַמַּלְאָךְ, הוּא הֲדַרְנִיאֵל אֲשֶׁר כָּל מִלָה וּמִלָּה הַיּוֹצְאָה מִפִּיו תָּרֹב¹²⁵ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בְּרָקִים. וַיִּרְאֵהוּ משֶׁה וַיֶּחֱרַד וַיִּבָּהֵל וַתִּדְבַּק לְשׁוֹנוֹ לְחִכּוֹ וְלֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה¹²⁶ מִפִּיו. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: בְּהֵרָאוֹתִי אֵלֶיךָ בַּסְּנֶה הִרְבֵּיתָ לְדַבֵּר עִמִּי וְלֹא יָרֵאתָ, וּמַדּוּעַ נִבְהַלְתָּ הַיּוֹם מִפְּנֵי אַחַד הַמַּלְאָכִים הַמְשָׁרְתִים אוֹתִי? וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת קוֹל יְיָ הַמְדַבֵּר אֵלָיו וַיֶּחֱזָק, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ. וְאַךְ הוֹצִיא משֶׁה אֶת שֵׁם יְיָ מִפִּיו וַיִּרְגַּז הֲדַרְנִיאֵל תַּחְתָּיו, וַיִּגַּשׁ אֶל משֶׁה וַיֹּאמַר: אַשְׁרֶיךָ, משֶׁה בֶן עַמְרָם, וְטוֹב לָךְ כִּי בָאתָ עַד הֲלוֹם, וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וְהָלַכְתָּ אַחֲרַי וְהוֹרֵיתִיךָ אֶת הַדֶרֶךְ תֵּלֵךְ בָּהּ. וַיַּעֲבוֹר הֲדַרְנִיאֵל לִפְנֵי משֶׁה עַד בּוֹאָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר סַנְדַּלְפוֹן הַמַּלְאָךְ עוֹמֵד שָׁם. וַיֹּאמֶר הֲדַרְנִיאֵל אֶל משֶׁה: לֹא אוּכַל לָלֶכֶת מִזֶּה וָהָלְאָה פֶּן תִּשְׂרְפֵנִי הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַיּוֹצְאָה מִסַּנְדַּלְפוֹן הַמַּלְאָךְ. כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְחַלְחַל עַד מְאֹד, וַתֵּרַדְנָה עֵינָיו דִּמְעָה. וַיִּתְחַנַּן אֶל יְיָ לֵאמֹר: אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא!

וַיַּעֲבֵר יְיָ אֶת משֶׁה עַל פְּנֵי אֵשׁ סַנְדַּלְפוֹן וַיְּבִיאֵהוּ עַד לִפְנֵי נְהַר אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ (הוּא הַנָּהָר אֲשֶׁר יִרְחֲצוּ בוֹ הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי הִתְיַצְּבָם לִפְנֵי יְיָ). וַיַּעֲבֵר יְיָ אֶת משֶׁה אֶת נְהַר הָאֵשׁ וַיַּגִּישֵׁהוּ אֶל הַמַּלְאָכִים הַסּוֹבְבִים אֶת כִּסֵּא כְבוֹד יְיָ. וַיִּרְאֵם משֶׁה וַתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד, כִּי גְדוֹלָה שַׁלְהֶבֶת הַמַּלְאָכִים הָאֵלֶּה, וְכָמוֹהָ לֹא רָאָה עַד הָעֵת הַהִיא. וַיָּאצֶל¹²⁷ יְיָ מִזִּיו¹²⁸ כְּבוֹדוֹ עַל משֶׁה וַיְחַזְקֵהוּ, וְלֹא יָכְלָה אֵשׁ הַמַּלְאָכִים לִנְגֹּעַ בּוֹ.

 

ע. משֶׁה וְהַמַּלְאָכִים (מעין החכמה; שׁבת פרק ט').    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְמַלְאֲכֵי יְיָ כִּי בָא משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וַיֵּצֶר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הִוָּכְחָה¹²⁹ אֶת הַמַּלְאָכִים וְהַגֵּד לָהֶם כִּי אֵין לָהֶם חֵפֶץ בְּתוֹרָתִי, וַהֲשִׁכֹּתָ¹³⁰ מֵעָלֶיךָ אֶת תְּלֻנּוֹתָם! וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: יָרֵאתִי מְאֹד פֶּן תֵּצֵא אֵשׁ מֵהֶם וַאֲכָלָתְנִי! וַיֹּאמֶר יְיָ: אֱחוֹז בְכִסֵּא כְבוֹדִי וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דְּבָרֶיךָ! וַיֹּאחֶז משֶה בְּכִסֵּא כְבוֹד יְיָ, וַיֶּחֱזַק וַיֶּאֱמַץ עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל הַמַּלְאָכִים: הֵן כָּתוּב בְּתוֹרַת יְיָ: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם… לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים… זָכֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיָי אֱלהֶיךָ… לֹא תִרְצָח, לֹא תִגְנֹב… לֹא תַחְמֹד…! וְעַתָּה הַגִּידוּ נָא לִי: הַאַתֶּם הֱיִיתֶם בְּמִצְרַיִם וַתֵּעָבְדוּ שָׁם? הֲתִפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם וְאַתֶּם רֹאִים אֶת כְּבֹד יְיָ וְאֶת גְּדֻלָּתוֹ וְאֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה? הֶעָשׂה תַעֲשׂוּ מְלָאכָה שֵׁשֶׁת יָמִים וְתָנוּחוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת? הֲיַחְמֹד אִישׁ מִכֶּם דָּבָר וְּגְנָבָהוּ מֵאֵת רֵעֵהוּ אוֹ יִרְצָחֵהוּ נָפֶשׁ?.. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְאָכִים אֶת דִּבְרֵי משֶׁה וַיַּעֲנוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד לֵאמֹר: יְיָ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם!

 

עא. תַּגֵּי¹³¹ הַתּוֹרָה ( מנחות כ“ט; ויק”ר כ“ו; מדרשׁ שׁמו”ר מ').    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיַּרְא משֶׁה וְהִנֵּה הַתּוֹרָה כְתוּבָה בְאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל עוֹרוֹת אֵשׁ לְבָנָה, וַיָי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וּמוֹסִיף עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה תַּגִּים וּכְתָרִים. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: מַדּוּעַ תּוֹסִיף עַתָּה אֶת הַתַּגִּים עַל הָאוֹתִיּוֹת וְלֹא כְתַבְתָּם בָּרִאשׁוֹנָה יַחַד עִם הָאוֹתִיּוֹת? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנוֹלַד אִישׁ מְלֵא רוּחַ דַּעַת וְחָכְמָה וּתְבוּנָה וְנִגְלוּ תַעֲלֻמוֹת הַתַּגִּים וְסִתְרֵיהֶם, וְיָדַע לְהַגִּיד עַל כָּל תַּג וְתַּג תִּלֵּי תִלֵּי¹³² הֲלָכוֹת! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְהִרְאִיתַנִי אֶת הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַהוּא! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הַבִּיטָה אַחֲרֶיךָ! וַיַּבֵּט משֶׁה וַיַּרְא וְהִנֵּה בַיִת לְפָנָיו. וַיַּרְא בַּבַּיִר¹³³ תַּלְמִידִים רַבִּים מְאֹד יוֹשְׁבִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וְלִפְנֵיהֶם אִישׁ אֲשֶׁר תָּאֳרוֹ כְּתֹאַר מַלְאַךְ אֱלֹהִים. וַיִּגַּשׁ משֶׁה אֶל שׁוּרַת הַתַּלְמִידִים הַשְּׁמִינִית וַיֵּט אָזְנוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתָם – וְלֹא הֵבִין דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד. וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הַתַּלְמִידִים שׁוֹאֲלִים אֶת מוֹרָם לֵאמֹר: הַגִּידָה לָנוּ, מוֹרֵנוּ, אֵיכָה יָדַעְתָּ אֶת מִשְׁפַּט הַדָּבָר וְחֻקָּיו אֲשֶׁר שְׁאַלְנוּךָ וַאֲנַחְנוּ הֵן בִּקַּשְׁנוּהוּ וַנִּיגַע לִמְצא אוֹתוֹ וְלֹא יְדַעְנוּהוּ עַד אֲשֶׁר הִגַּדְתָּ לָנוּ? וַיַּעַן אוֹתָם הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם נֶאֱמַר עַל פִּי יְיָ לְמשֶׁה בֶן עַמְרָם עַל הַר סִינָי! וַיָּנִיחוּ¹³⁴ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְמשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! הִנְּךָ אוֹמֵר לִבְרֹא אֶת הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַהוּא וּלְהַגִּיד לוֹ אֶת רָזֵי¹³⁵ תוֹרָתְךָ וְתַעֲלֻמוֹתֶיהָ, וּמַדּוּעַ תִּתֵּן אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יָדָי? אָנָּא יְיָ תְּנָה אֶת תּוֹרָתְךָ עַל יְדֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִגְדַּל מִמֶּנִּי בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדָעַת, כִּי לוֹ יָאֲתָה! וַיַּעַן יְי וַיֹּאמַר: גַּם אָנֹכִי כָמוֹךָ חָשַׁבְתִּי, אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַתָּה, משֶׁה, הַחֲרִישָׁה וְאַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי בַּדָּבָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַל נָא יִחַר אַפְךָ, יְיָ, וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם: הִנֵּה הִרְאִיתַנִי אֶת חָכְמַת הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַהוּא וְאֶת תּוֹרָתוֹ וְלֹא הִרְאִיתַנִי אֶת שְׂכָרוֹ הַנָּכוֹן לוֹ? וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הַבִּיטָה אַחֲרֶיךָ..! וַיַּבֵּט משֶׁה אַחֲרָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה נָפְלָה עֲדַת¹³⁶ מְרֵעִים¹³⁷ עַל הָאִישׁ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַהוּא, וּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל חַדּוֹת בִּידֵיהֶם וְהֵמָּה סֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ וְגֹזְרִים אוֹתוֹ לִגְזָרִים… וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר¹³⁸ אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים! הֲזֹאת הִיא הַתּוֹרָה וְזֶה שְׂכְרָהּ? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: גַּם אָנֹכִי כָמוֹךָ חָשַׁבְתִּי, אֶפֶס כִּי כֵן גָּזַרְתִּי אֹמֶר – וַיֶּהִי. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים אָמַר אֶל משֶׁה: עֵקֶב אֲשֶׁר קָטֹנְתָּ בְעֵינֶיךָ וַתֹּאמַר: טוֹב הָאִישׁ הַהוּא וְגָדוֹל מִמֶּנִּי וְנָתַתָּ אֶת תּוֹרָתְךָ עַל יָדוֹ, לָכֵן אוֹסִיף אֵיטִיב עִמְּךָ וּמִלֵּאתִי אוֹתְךָ רוּחִי בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדָעַת. וּכְדַבֵּר יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָּאֵלֶּה, וַיִּפְתַּח יְיָ אֶת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַבִּינָה וַיִּתֵּן לְמשֶׁה אַרְבָּעִים וְתִשְׁעַת שַׁעֲרֵי בִינָה, וְלֹא נִשְׁאַר לְכָל בְּנֵי הָאָדָם בִּלְתִּי אִם שַׁעַר אֶחָד. וַיֶּחְכַּם משֶׁה וַיַּשְׂכֵּל מְאֹד מְאֹד. אָז יִפְקַח יְיָ אֶת עֵינֵי משֶׁה וַיַּבֵּט עַד סוֹף כָּל הַדוֹרוֹת. וַיַּרְא משֶׁה אֶת שׁוֹפְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת רָאשֵׁי הָעָם וּמְאַשְּׁרָיו¹³⁹ וְאֶת הָרְשָׁעִים וְאֶת פֹּעֲלֵי אָוֶן וְכָל עֹשֵׂי רִשְׁעָה רָאָה משֶׁה…

 

עב. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו (ע“י הכרמל שׁנת תרכ”ב מאמרו שׁל הרי“א שׁער שׁעווסקי ז”ל).    🔗

וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת הֶעָוֶל וְהַמְּרוּצָה¹⁴⁰ וְאֶת גֵּזֶל עָנִי וָרָשׁ וְאֶת דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְהָרְצוּצִים וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל יְיָ: שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ! מַדּוּעַ תָּרֵעַ לַצַּדִּיק וְתֵיטִיב לָרָשָׁע, תַּעֲצוֹם¹⁴¹ עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בָּרָע, תִּרְאֶה אָוֶן וְלֹא תִתְבּוֹנָן? אָנָּא, יְיָ, הֲבִינֵנִי אֶת סִתְרֵי מִשְׁפָּטֶיךָ וְסִפַּרְתִּי צִדְקָתְךָ בְּקָהָל רָב! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּ אֵלָי! הִנְנִי וְהִרְאִיתִיךָ אֶת דֶּרֶךְ מִשְׁפָּטָי. אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, כִּי לֹא יִרְאֵהוּ כֻלּוֹ יְלוּד אִשָּׁה! פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֶת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר תְּשֻׁוֶּינָה¹⁴² לְנֶגְדֶּךָ! וַיִּשָּׂא משֶׁה אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה נַחַל קָטֹן הוֹלֵךְ בְּמוֹרַד הָר; וּמֵי הַנַּחַל טְהוֹרִים וְזַכִּים¹⁴³ כְּעֵין הַבְּדֹלַח. וַיְהִי בְּרֶגַע הָזֶּה וַיַּרְא משֶׁה וְהִנֵּה אִישׁ חַיל רוֹכֵב עַל סוּס הִקְרִיב אֶל הַנָּחַל. וַיֵּרֶד מֵעַל סוּסוּ וַיַּשְׁקֵהוּ, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיֵּשְׁתְּ גַּם הוּא. וַיְּהִי הוּא עֹשֶׂה הֵנָּה וְהֵנָּה. וַיִּפֹּל צְרוֹר כַּסְפּוֹ מִכִּיס בִּגְדּוֹ אַרְצָה וְלֹא הִתְבּוֹנָן. וַיַּעַל עַל סוּסוֹ וַיִּרְכַּב מִשָּׁם וָהָלְאָה לְדַרְכּוֹ.

וַיַּעַבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וַיֵּרֶד אֶל הַנַּחַל נַעַר קָטֹן רֹעֵה צֹאן וַיַּשְׁקְ אֶת עֶדְרוֹ. וַיְהִי כְּהַפְנוֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת, וַיַּרְא אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָבַד לְאִישׁ הַחַיִל וַיְרִימֵהוּ מִן הָאָרֳץ, וַיִּצְפְּנֵהוּ בְּכִיס בִּגְדּוֹ. וַיִּשְׂמַח הַנַּעַר שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַיֹּאמַר: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בוֹ! לֹא אָשׁוּב עוֹד לַאדוֹנִי הַמַּכֶּה אוֹתִי הַכֵּה וּפָצֹעַ יוֹם יוֹם, וְשַׁבְתִּי אֶל אִמִּי בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְקָנְתָה בַיִת וְשָׂדֶה וְיָשַׁבְנוּ יַחְדָּו! וַיְהִי אַךְ הִרְחִיק הַנַּעַר מִן הַנַּחַל וַיֵלֶךְ מֵעֵינֵי משֶׁה, וַיַּרְא משֶׁה וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַנָּחַל; וְהָאִישׁ עָיֵף וְיָגֵעַ, בִּרְכָּיו כּשְׁלוֹת מֵרֹב דַּרְכּוֹ וּמֵחֹם הַיּוֹם אֲשֶׁר עִנָּה אֶת כֹּחוֹ מְאֹד. וּכְבוֹאוֹ עַד לִפְנֵי שְׂפַת הַנַּחַל וַיֵּשֶׁב עַל הָאָרֶץ וַיּוֹצֵא מִיַּלְקוּטוֹ¹⁴⁴ פְּתוֹתֵי לֶחֶם יָבֵשׁ וַיִּטְבְּלֵן בַּמַּיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לֶאֱכֹל וַיִּשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ וַיָּשֶׂם אֶת יַלְקוּטוֹ מְרַאֲשׁוֹתָיו וַיּיִשָׁן.

וְאִישׁ הַחַיִל בְּהַרְחִיקוֹ מֵהַנַּחַל מִשֵּׁשׁ אֶת בְּגָדָיו וַיַּרְא כִּי אֵין צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּכִיסוֹ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד. וַיִּזְכֹּר כִּי כָרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא נִזְהָר וַיִּפֹּל הַכֶּסֶף מִכִּיסוֹ, וַיִּדְפֹּק אֶת סוּסוֹ וַיְמַהֵר לָשׁוּב אֶל הַנָּחַל. וַיִּגַּשׁ אֶל הָאִישׁ הַזָּקֵן הַיָשֵׁן עַל שְׂפַת הַנָּחַל וַיְעִירֵהוּ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמַר: הָשִׁיבָה לִי אֶת כַּסְפִּי אֲשֶׁר מָצָאתָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִהְיֶה יָדִי בָּךָ! וַיִּיקַץ הַזָּקֵן מִשְּׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הֶחָיִל: מַה־לְּךָ כִּי זָעָקְתָּ? וַיַּעַן אִישׁ הַחַיִל וַיֹּאמַר: אֶת כַּסְפִּי אֲשֶׁר אָבַד מִמֶּנִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מָצָאתָ וַתִּקָּחֵהוּ לְךָ, – וּמַה־לִּי עוֹד? וַיֹּאמֶר הַזָּקֵן: אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לֹא רָאִיתִי וְאַךְ תּוֹאֲנָה¹⁴⁵ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִי. וַיִּקְצֹף אִישׁ הַחַיִל מְאֹד וַיֹּאמַר: לֹא הָיָה בַמָּקוֹם הַזֶּה זוּלָתְךָ אִישׁ! אַתָּה מָצָאתָ אֶת כַּסְפִּי וַתִּצְפְּנֵהוּ! עַל כֵּן אָנֹכִי אֹמֵר לְךָ הָשֵׁב אֶת אֲבֵדָתִי אִם חָפֵץ חַיִּים אָתָּה! וַיַּכְעִיסוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת הַזָּקֵן, וַיַּעַן אֶת אִישׁ הַחַיִל עַזּוּת¹⁴⁶ וַיִּפֶן לוֹ עֹרֶף וַיֹּאמֶר לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וַיָּקָם עָלָיו אִישׁ הַחַיִל בַּחֲמָתוֹ כִּי קָשָׁתָה וַיִּרְצָחֵהוּ. וַיְמַשֵּׁשׁ אֶת בִּגְדֵי הַזָּקֵן הַמֵּת, וַיָּרֶק אֶת יַלְקוּטוֹ וַיְחַפֵּשׂ בְּכָל הַמָּקוֹם הַהוּא. וַיְהִי כִּי לֹא מָצָא אֶת כַּסְפּוֹ וַיַּעַל עַל סוּסוֹ וַיִּרְכַּב מִשָּׁם וָהָלְאָה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים! אָמַרְתִּי יְנַחֲמוּנִי הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינָי, וְהִנֵּה הוֹסִיפוּ מַכְאֹב עַל מַכְאוֹבָי! הֵן עַתָּה זֶה רָאִיתִי זָקֵן נְקִי־כַפַּיִם מוּמַת מוֹת נָבָל וְנַעַר קָטֹן עָשַׁר בְּרֶגַע וְדַרְכּוֹ צָלֵחָה!… וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֶת מַעֲלוֹת הַסֻּלָּם הַנִּצָּב לְפָנֶיךָ. אָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה בַּמַּעֲלָה הַהִיא אֲשֶׁר לֹא עָלָה עוֹד בָּהּ זוּלָתְךָ אִישׁ, וְנִפְקְחוּ עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ כִּי צָדְקוּ כָל מִשְׁפָּטַי יָחַד! וַיַּעַל משֶׁה בַּסֻּלָּם וַיַּעֲמֹד עַל הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְיָ, וְהִנֵּה תְמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָיו. וַיְהִי דְבַר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה משֶׁה עַבְדִּי? וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: אִכָּר פִּסֵּח אֲנִי רוֹאֶה וְעַל יָדוֹ נַעַר קָטָן. וְאִישׁ בָּא בַיָּמִים הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הָאִכָּר הַפִּסֵּחַ וְנוֹפֵל עָלָיו פִּתְאוֹם וְגוֹזֵל אֶת כַּסְפוֹ וְרוֹצֵחַ אֶת נַפְשׁוֹ… וְשָׁם עוֹמֵד אִישׁ חַיִל רֹאֶה רֶצַח וְגֵזֶל וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב..! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת! וְעַתָּה הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע וְהוֹדַעְתִּיךָ אֶת דֶּרֶךְ מִשְׁפָּטִי!

וַיֹּאמֶר משֶׁה: דַּבֶּר יְיָ כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ! וַיֹּאמֶר יְיָ: הַזָּקֵן אֲשֶׁר נִרְצַח עַל שְׂפַת הַנַּחַל הוּא הוּא הָאִישׁ הַשָּׂב¹⁴⁷ רֹצֵחַ נֶפֶשׁ הַפִּסֵּחַ וְגֹזֵל כַּסְפּוֹ, אֲשֶׁר רָאִיּתָ עַתָּה. וְאִישׁ הַחַיִל אֲשֶׁר רְצָחוֹ נֶפֶשׁ, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר רְאִיתוֹ עוֹמֵד מֵרָחוֹק רוֹאֶה רֶצַח וְגֵזֶל וְלֹא יִתְעוֹרָר! אִישׁ הַחַיִל הַזֶּה מָצָא אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָפַל מִיַּד הָרוֹצֵחַ הַזָּקֵן בְּחָפְזוֹ לָנוּס וַיִּקָּחֵהוּ לוֹ; וְיַעַן כִּי לֹא כַסְפּוֹ הוּא עַל כֵּן אָבַד מִמֶּנּוּ צְרוֹר הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּהַשְׁקוֹתוֹ אֶת סוּסוֹ עַל הַנָּחַל. וַיִּמְצָא הַנַּעַר רֹעֵה הַצֹּאן אֶת הַכֶּסֶף, כִּי בֶן הָאִכָּר הַפִּסֵּחַ הוּא וַיִּירַשׁ אֶת אָבִיו. וְעַתָּה משֶׁה עַבְדִּי! רְאֵה נָא גַם רְאֵה, כִּי צָדְקוּ כָל מִשְׁפָּטַי יָחַד! אֲשֶׁר שָׁפַךְ דַּם אָדָם, – נִשְׁפַּךְ דָּמוֹ. וְאִישׁ הַחַיִל אֲשֶׁר מֵאֵן לְהָמִית אֶת הַזָּקֵן בְּקוּמוֹ עַל הַפִּסֵחַ לְהָרְגוֹ, – הֱמִיתוֹ עַתָּה עַל שְׂפַת הַנָּחַל. גַּם אֶת כֶּסֶף הַגְּזֵלָה הִמְצֵאתִי בְיַד הַנַּעַר הָרֹעֶה, כִּי יָחִיד הוּא לְאָבִיו הַמֵּת וְלוֹ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה!… וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמַר: אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא!

 

עג. הַשָּׂטָן וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שׁבת פ“ט; מדרשׁ ויק”ר פ“י; מדרשׁ תנחומא תשׂא י”ט).    🔗

וַיַּגִּיעַ¹⁴⁸ הַיּוֹם אֲשֶׁר יָשׁוּב בּוֹ משֶׁה אֶל הָעָם, וַיָּבֹא הַשָּׂטָן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַגִּידוּ נָא לִי אַיֵּה משֶׁה בֶן עַמְרָם? וַיַּעַן הָעָם אֶת הַשָּׂטָן וַיֹּאמַר: עָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם. וַיֹּאמַר הַשָּׂטָן: הֵן כְּבָר עָבְרָה גַם הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית אֲשֶׁר יְעָדָהּ¹⁴⁹ משֶׁה לֵאמֹר: מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם בְּרֵאשִׁית הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית אָשׁוּב אֲלֵיכֶם? וְלֹא שָׂמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵב אֶל דִּבְרֵי הַשָּׁטָן וַיֹּאמְרוּ לִשְׂטוֹת¹⁵⁰ מֵעָלָיו. וַיֹּאמֶר הַשָּׂטָן: יָדֹע תֵּדְעוּ כִּי מֵת משֶׁה וְלֹא יָשׁוּב עוֹד אֲלֵיכֶם. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַשָּׂטָן כִּי לֹא שָׂם הָעָם לֵב גַּם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרָא אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: שְׂאוּ עֵינֵיכֶם לַמָּרוֹם וּרְאִיתֶם כִּי אֳמֶת דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם.

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָנָן כָּבֵד לְנֶגְדָּם, וּבְתוֹךְ הֶעָנָן מִטָּה שְׁחוֹרָה וּפְנֵי משֶׁה הַמֵּת נִשְׁקָפִים מִמֶּנָּהּ. וְאַרְבָּעִים אֶלֶף הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלוּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּשְׁנֵי הַחַרְטֻמִּים יוֹנוֹס וְיוֹמְבְּרוּס נִקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הֵן לֹא יָשׁוּב עוֹד משֶׁה וְעַל כֵּן הוֹאֶל נָא וְעָשִׂיתָ לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ… וַיַּעַן אַהֲרֹן וְחוּר אֶת הָאֲנָשִׁים לֵאמֹר: עוֹד מְעַט וְיָרַד משֶׁה וְשָׁב אֵלֵינוּ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵיהֶם וַיִּגְעַר בָּהֶם חוּר לֵאמֹר: אֵיכָה נוֹאַלְתֶּם¹⁵¹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאַתֶּם הֵן רְאִיתֶם אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְיָדוֹ לֹא קָצָרָה. כִּי אֲמַרְתֶּם מֵת משֶׁה וְלֹא יָשׁוּב עוֹד, – הֲתִקְצַר יַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ, הָעֹשֶׂה לָנוּ גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, מֵהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה וּמֵהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה? אַל, אַחַי, תְּדַבְּרוּ עוֹד כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ! וַיִּקְצְפוּ הָאֲנָשִׁים עַל חוּר קֶצֶף גָּדוֹל וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיִּשְׁחָטֻהוּ. וְאַחַר נִּגְּשׁוּ אֶל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן בְּלִבּוֹ: אִם לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם,– וְקָמוּ עָלַי וְהָרְגוּ גַם אוֹתִי וְהוֹסִיפוּ חֲטָאָה עַל חַטָּאתָם וְלֹא יֹאבֶה יְיָ סְלֹחַ לָהֶם; עַל כֵּן אֶעֱשֶׂה אֵת אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יְנָּחֲמוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְשָׁבוּ אֶל יְיָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְסָלַח לָהֶם, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּקְהָלִים אֵלָיו: עָשׂה אֶעֱשֶׂה לָכֶם אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם אֵלָי! אֶפֶס כִּי אֶשְׁאַל מֵאִתְּכֶם לַעֲשׂוֹת עִמָּדִי חֶסֶד וּלְחַכּוֹת עוֹד מְעָט, כִּי יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֲשֶׁר לֹא יַאַרְכוּ הָרְגָעִים וְשָׁב אֵלֵינוּ משֶׁה. וַיַּרְא אַהֲרֹן כִּי אֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ מֵהָעָם הַזֶּה וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה יָדַעְתִּי, כִּי יָקְרוּ מְאֹד הַנְּזָמִים¹⁵² בְּעֵינֵי הַנָּשִׁים וְכֹל אֲשֶׁר לָהֶן תִּתְּנֶנָה בַעֲדָן, עַל כֵּן אֹמַר לַגְּבָרִים הַחֲפֵצִים בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים: פָּרְקוּ¹⁵³ אֶת נִזְּמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי! וְהָיָה כִּי תְמָאֲנָה הַנָּשִׁים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל בַּעֲלֵיהֶן וְנִמְשַׁךְ הַדָּבָר וּבָא משֶׁה וְחָשַׂךְ¹⁵⁴ אֶת הָעָם מַחֲטֹא לֵאלֹהִים. וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל הָעָם לְהָבִיא אֵלָיו אֶת נִזְמֶי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיהֶם. וַיֵּלְכוּ הַגְּבָרִים אֶל נְשׁוֹתֵיהֶן וַיֹּאמְרוּ לָהֶן לָתֵת אֶת נִזְמֵיהֶן וְלֹא נָתָנוּ.

וַיְמַהֵר הָעָם וַיִּתְפָּרְקוּ אֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן וַיְהִי כִּרְאוֹת אַהֲרֹן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד, וַיִּשָּׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלהַי! אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וַתֵּדַע כִּי צַר לִי מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשַׁת הָעָם הַזֶּה!

וּכְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אֶת כָּל הַנְּזָמִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלִיכֵם בָּאֵשׁ. וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַחַרְטֻמִּים וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַזָּהָב לְעֵגֶל וַיֵּצֵא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וַיְדַלֵּג וַיְקַפֵּץ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וַיֹּאמְרוּ לָעָם: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל! וַיְהִי כִּרְאוֹת אַהֲרֹן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתֶּחְשַׁכְנָה עֵינָיו וַיֹּאמַר: מַדּוּעַ אַתֶּם מְמַהֲרִים לַעֲבוֹד אֶת הָאֱלִיל הַזֶּה? חַכּוּ נָא עַד יַעֲבוֹר הַלַּיְלָה, כִּי חַג לַייָ מָחָר! וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ מַלְאֲכֵי יְיָ: אוֹיָה לָעָם הַזֶּה! שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת בְּמִצְרָיִם!

 

עד. לֵךְ רֵד (זֹהר שׁמות נ“ח ע”א; פסיקתא; ילק“שׁ רמז שׁצ”ב; שׁמו“ר מ”ג ז')    🔗

וַיְכַל יְיָ לְלַמֵּד אֶת משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה וַיֵּאוֹרוּ פָנָיו עַד מְאֹד, וַתֵּרָא הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּכָל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים. אוּלָם בַּחֲטֹא בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַייָ, וַיִּגָּרַע¹⁵⁵ מֵאוֹר פָּנָיו אֶלֶף חֲלָקִים וַיֶּחֱרַד משֶׁה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: אָנֹכִי גִדַּלְתִּיךָ וְרוֹמַמְתִּיךָ לְמַעַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה כִּי חָטָא הָעָם וַיָּסַר מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, אֵין לְךָ עוֹד חֵפֶץ בִּגְדֻלָּתֶךָ, וְהִנְנִי אוֹמֵר לְךָ: לֵךְ רֵד מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: לָמָּה תֹאמַר אֵלַי עַמְּךָ הֵם כַּאֲשֶׁר חָטְאוּ, וּבְשַׁלֵּחֲךָ אוֹתִי אֶל פַּרְעֹה אָמַרְתָּ אֵלַי לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי ישְׂרָאֵל? הֲלֹא עַמְּךָ הֵם וְנַחֲלָתְךָ גַּם בְּצִדְקָתָם גַּם בְּרִשְׁעָתָם! וַיֹּאמֶר יְיָ: הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל! וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר אֶל יְיָ: לֹא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי וְלֹא אָמוּשׁ מִמֶּנּוּ עַד אִם סָלַחְתָּ לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה. וְעַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי יְיָ, מֶה עָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי קָצַפְתָ עֲלֵיהֶם עַד מְאֹד? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן לֹא אָמַרְתָּ: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים… עַל כֵּן חָשַׁב הָעָם לֵאמֹר: לֹא צִוָּה יְיָ בִּלְתִּי אִם לְמשֶׁה! וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה כִּי לֹא שָׁעָה¹⁵⁶ יְיָ אֶל דְּבָרָיו אֵלֶּה, וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: הַהִשְׁתַּחֲוָה הָעָם לָעֵגֶל? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲווּ לָעֵגֶל וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמֵרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ ישְׂרָאֵל!! וַיְמָרְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת משֶׁה עַד מְאֹד, וַתִּרְפֶּינָה יָדָיו וַתִּמְעַדְנָה רַגְלָיו וְלֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לַעֲמֹד עוֹד וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיֵּבְךְּ, וַיִּתְחַנֵּן אֶל יְיָ וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל נַפְשׁוֹת בְּנֵי ישְׂרָאֵל וַיֹּאמַר: אַתָּה יי אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם: אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים וְסָלַחְתִּי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם; וַיְהִי כִּרְאוֹתְךָ אֶת אַבְרָהָם עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עַל נַפְשׁוֹת אַנְשֵׁי סְדוֹם וַתֹּאמַר: אִם אֶמְצָא בִסְדוֹם עֲשָׂרָה צַדִּיקִים וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם, – וְעַתָּה לָמָּה יִגָּרְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם כִּי אָמַרְתָּ לְכַלּוֹתָם וְלֹא שַׂמְתָּ לֵב לִשְׁמוֹנִים הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם? וַיֹּאמֶר יְיָ: וּמִי הֵם שְׁמוֹנִים הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר אָמָרְתָּ? וַיֹּאמֶר משֶׁה: שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר וּפִינְחָס וְכָלֵב! וַיֹּאמֶר יְיָ: הֵן לֹא מָצָאתָ בִּלְתִּי אִם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה צַדִּיקִים וְעַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי אַיָּם אֵיפֹה עוֹד שְׁלשָׁה צַדִּיקִים? וַיֹּאמֶר משֶׁה: זְכוֹר יְיָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ! וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה כִּי גָדוֹל מְאֹד הַקֶּצֶף עַל בְּנֵי ישְׂרָאֵל וַיִּגַּשׁ אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ סְלַח לָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ וְקַח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהָיָה עֵזֶר כְּנֶגְדֶּךָ! וַיֹּאמֶר יְיָ: מַה־יַעֲשֶׂה הָעֵגֶל אִם אֶקָּחֵהוּ אֵלָי? וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: אַתָּה יְיָ תּוֹרִיד גְּשָׁמִים וְהוּא יוֹרִיד אֶת הַטָּל, אַתָּה תוֹצִיא אֶת הָרוּחוֹת וְהוּא יְעַנֵּן¹⁵⁷ עָנָן עַל הַשָּׁמָיִם…! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: הֲגַם אַתָּה תעיתָ מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל וַתְּדַבֵּר אֵלַי אֵת כָּל הדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: אָדָם אָנֹכִי וְלֹא אֵל, וְאִם אָנֹכִי שָׁגִיתִי וָאֲדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, – לָמָּה יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ?… וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּנָּחֵם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וַיְהִי כֶּאֱמֹר משֶׁה לָרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם וַיִּרְאֻהוּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וְהִנֵּה חִסֵּר אֱלֹהִים מֵאוֹרוֹ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, וַיִּגְשׁוּ לְשָׂרְפוֹ בְּאִשָּׁם הַגְּדוֹלָה, וַיֶּחֱרַד משֶׁה וַיִּבָּהֵל וַיּשְׁכַּח אֶת כָּל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לִמְּדָהוּ יְיָ. וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְיָ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו לֵאמֹר: אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא! וַיִּקַּח יְיָ אֶת תְּפִלַּת משֶׁה וַיִּקְרָא לִיפֵהפִיָה שַׂר הַתּוֹרָה וַיֹּאמַר לוֹ: מְסֹר אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה עַבְדִּי וְהָיְתָה אִתּוֹ וּשְׁמָרַתְהוּ בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ. וַיַּעַשׂ יְפֵהפִיָה הַשָּׂר כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ. וַיִּרְאוּ מַלְאֲכֵי יְיָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּגְשׁוּ אֶל משֶׁה וַיִּתְחַבְּרוּ לוֹ וַיְגַלּוּ לוֹ רָזֵי תוֹרָה רַבִּים. וְגַם מַלְאַךְ הַמָּוֶת נִגַּשׁ אֶל משֶׁה וַיְגַל לוֹ אֶת הַסּוֹד אֲשֶׁר עַל יָדוֹ תֵּעָצֵר מַגֵּפָה…

 

עה. מִכְתַּב אֱלֹהִים (תענית כ"ח; אבות דרבי נתן).    🔗

וְהַלּוּחוֹת אֲשֶׁר בְּיַד משֶׁה מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, – מִזֶּה וּמִזֶּה – הֵם נִקְרָאִים. וַיְהִי הַכְּתָב חָרוּת בַּלּוּחוֹת וְהָאוֹתִיוֹת נִשְׁקָפוֹת מִבְּעַד שְׁנֵי עֶבְרֵיהֶם. וַתִּהְיֶיןָ שְׁתֵּי הָאוֹתִיוֹת ס ם תְּלוּיוֹת בַּלּוּחוֹת עַל פִּי יְיָ; וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְ“נֵס”. וּכְגֶשֶׁת משֶׁה עַד לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹנִים שָׁם, וַיִּכְבְּדוּ הַלּוּחוֹת פִּתְאוֹם עַל משֶׁה וַיִּהְיוּ עָלָיו לְמַשָּׂא כָבֵד מִנְשׂא. וַיִּשְׁתָּאֶה משֶׁה מְאֹד וַיִּתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוֹלְכוֹת הָאוֹתִיּוֹת הָלֹךְ וְחָסֵר הָלֹךְ וּפָרֹחַ¹⁵⁸ עַד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁאֲרָה גַם אוֹת אֶחָת. וַיַּשְׁלֵךְ משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת וַיְשַׁבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָהָר!

 

עו. משֶׁה וְאַהֲרֹן (תענית כ"ח; אבות דרבי נתן).    🔗

וַיִּגַשׁ משֶׁה עַד לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיְהִי לְעָפָר וַיִּזֶר¹⁵⁹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּהָפְכוּ הַמַּיִם לִמְרוֹרוֹת פְּתָנִים¹⁶⁰ בְּבֶטֶן כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוָה לָעֵגֶל וַיַּעֲבָד לוֹ, – וַיִּפֹּל מֵהָעָם רָב. אוּלָם בְּבוֹא הַמַּיִם בְּבֶטֶן אִישׁ אֲשֶׁר לֹא עָבַד לָעֵגֶל – לֹא נָגְעוּ בוֹ וְלֹא הֱמִיתוּהוּ. וְאַחַר אָמַר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן: מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדוֹלָה? וַיַּגֵּד אַהֲרֹן לְמשֶׁה אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר משֶׁה: וּמַדּוּעַ בָּנִיתָ לָהֶם אֶת הַמִּזְבֵּחַ? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: כְּצֵאת הָעֵגֶל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ אָמְרוּ הָעָם לִבְנוֹת לוֹ מִזְבֵּחַ, וָאֹמַר אֶל לִבִּי: אִם אֶתֵּן אֶת הָעָם לַעֲשׂוֹת מִזְבֵּחַ, וְעָשׂוּ מַהֵר אֶת מְלַאכְתָּם כִּי רַבִּים הֵמָּה וְנוֹסְפָה עוֹד חֲטָאָה עַל חַטָּאתָם; אוּלָם בְּאָמְרִי לָהֶם: אַל תִּבְנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּבְנִיתִיו אָנִי – וְהִתְרַפִּיתִי בִמְלַאכְתִּי וְנִמְשַׁךְ הַדָּבָר לְשָׁעוֹת רַבּוֹת, כִּי חָשַׁבְתִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יְמַהֵר משֶׁה אָחִי לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְהֵפֵר אֶת עֲצַת הָעָם. וַיְהִי כִּרְאוֹת הָעָם אוֹתִי נֶעֱצָל בִּמְלַאכְתִּי, וַיָּאִיצוּ בִי מְאֹד לֵאמֹר: מַהֲרָה כַלֵּה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאִם אַיִן וּבָנִינוּ אָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ! כְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָאֲמַהֵר לְכַלּוֹת אֶת מְלַאכְתִּי, כִּי אָמַרְתִּי טוֹב אֲשֶׁר יַחְשֹׁב יְיָ לִי אֶת הָעָוֹן הַזֶּה וְהָיְתָה יָדוֹ בִּי, מֵאֲשֶׁר יְכַלֶּה אֶת הָעָם וְהִשְׁמִידוֹ עַל הַרְבּוֹתוֹ לַחֲטֹא.

 

עז. רַחוּם וְחַנּוּן (סנהדרין ק"י; תנחומא כי תשׁא).    🔗

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמשֶׁה לָקַח אֶת אָהֳלוֹ וַיַּטֵּהוּ הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה כִּי מֵאֵן לָשֶׁבֶת עוֹד בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה הָאֹהֱלָה יָקוּמוּ הָעָם וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: מַה־גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ משֶׁה וּמַה נִּכְבָּד! אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. וַיִּמָּצְאוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים אֲשֶׁר אָמְרוּ: הַבִּיטוּ נָא אֵלָיו וּרְאִיתֶם כִּי שָׁמַן וַיַּעַב¹⁶¹ מְאֹד וִידַעְתֶּם כִּי אֶת כַּסְפֵּנוּ הוּא אוֹכֵל!.. וַיְהִי כִּרְאוֹת יְיָ אֶת בְּנֵי ישְׂרָאֵל עֲזוּבִים, וַיְרַחֵם עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה: אָנֹכִי קָצַפְתִּי עַל הָעָם וָאֶעֶזְבֵם, וַתֵּרֶא אַתָּה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּרְחַק גַּם אַתָּה מֵהֶם, וַיִּהְיוּ כִיתוֹמִים אֵין אָב! לָכֵן אָנֹכִי אוֹמֵר לְךָ: שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: שׁוּבָה גַם אַתָּה יְיָ אֶל הָעָם וְדָבַקְתִּי בְךָ וְעָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי.

 

עח. פְּסֹלֶת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִים (תנחומא שׁם; נדרים ל“ח; ל”פ; שׁמו“ר מ”ה).    🔗

וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְיָ לְמשֶׁה: שָׁלֹחַ אֶשְׁלַח אֶת מַלְאָכִי אֲשֶׁר יֵלֵךְ לִפְנֵי הָעָם, וַיִּתְעַצֵב משֶׁה מְאֹד אֶל לִבּוֹ וַיֹּאמַר: אִם אֵין פָּנֶיךָ יְיָ הוֹלְכִים עִמָּנוּ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה! וַיִּמְצָא משֶׁה חֵן בְּעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמַר: גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ מֵאַהֲבָתְךָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶעֱשֶׂה! וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה אֶת יְיָ נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁאֵלָתוֹ וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ הַרְאֵנִי אֶת כְּבוֹדֶךָ! וַיֹּאמֶר יְיָ: פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה! וּכְדַבֵּר יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה גְדוֹלָה וּמְתוּקָה לָעֵינָיִם. וַיֹּאמֶר משֶׁה לְמִי הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: לְלוֹמְדֵי תוֹרָתִי. וַיִּנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים הָהֵם וַיִּפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה. וַיִּשְׁאַל משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: וּלְמִי הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: לְכָל הַבּוֹטְחִים בִּי בַּצַּר לָהֶם. וַיִּנָעֲלוּ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּפָּתְחוּ שְׁעָרִים נִפְלָאִים אֲשֶׁר כָּהֵן לֹא רָאָה עוֹד משֶׁה, וַיִּתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וַיַּרְא וְהִנֵּה מְלֵאִים הַשְּׁעָרִים כְּתָרִים¹⁶², וְעַל כָּל כֶּתֶר וְכֶתֶר חָרוּת בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים “שֵׁם טוֹב”. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: לְמִי הַכְּתָרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: נָתֹן יִנָּתְנוּ לְעוֹשֵׂי צְדָקָה וְחֶסֶד, לִמְכַלְכְּלֵי יְתוֹמִים וּמְגַדְּלֵיהֶם וּלְכֹל אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לִהְיוֹת מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן. וּכְכַלּוֹת יְיָ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים וַיִּנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה וַיִּפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי “חֶסֶד חִנָּם!”. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: וּלְמִי הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה? וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה שְׁעָרַי הֵמָּה, כִּי בְרַחֲמָי עַל יְצוּרַי וּבְחָמְלִי עֲלֵיהֶם – אָנֹכִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד חִנָּם, כִּי מַה־יִּתֵּן אִישׁ לַיָי וּמַה מִיָּדוֹ יֵקָּח?… וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל אָהֳלוֹ וַיְגַל יְיָ אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְּפִנַּת הָאֹהֶל אֶבֶן יְקָרָה עַד מְאֹד, וְנֹגַהּ¹⁶³ לָהּ וְיִפְעָה לָהּ כְּמַרְאֵה הַסַּפִּיר¹⁶⁴. וַיִּפְסֹל¹⁶⁵ משֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת מֵהָאֶבֶן הַיְקָרָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְיָ. וְאַחַר אָסַף משֶׁה אֶת רְסִיסֵי¹⁶⁶ הָאֶבֶן הַיְקָרָה וּמְכִתּוֹתֶיהָ וַיִּקָּחֵם לוֹ, וַיֶּעְשַׁר משֶׁה עַד מְאֹד.

 

עט. אֶרֶךְ אַפָּיִם (סנהדרין קי"א).    🔗

וַיְהִי כַּעֲלוֹת משֶׁה שֵׁנִית אֵל הָאֱלֹהִים, וַיַּרְא אֶת יְיָ כּוֹתֵב “אֶרֶךְ אַפַּיִם”, וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: מַה־גָּדוֹל חַסְדְּךָ יְיָ כִּי תַאֲרִיךְ אַפְּךָ לְצַדִּיקִים! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי גַּם לִרְשָׁעִים! וַיֹּאמֶר משֶׁה: לָמָּה תִתְחַסֵּד עִם הָרְשָׁעִים, כַּלֵּם בְּחֵמָה וְאֵינֵמוֹ! וַיֹּאמֶר יְיָ: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְרָאִיתָ כִּי טוֹב אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ יְיָ אַפּוֹ גַּם לַטּוֹבִים גַּם לָרָעִים

 

פ. קַרְנֵי הַהוֹד (תנחומא סוף כי תשׂא; פסיקתא; ילק"שׁ יתרו).    🔗

וַיְהִי משֶׁה עִם יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וְהָיָה כִרְאוֹתוֹ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שָׁבָה אֶל יְיָ וּמִשְׁתַּחֲוָה אֵלָיו וְיָדַע כִּי לַיְלָה עַל הָאָרֶץ, וּכְבוֹא הַיָּרֵחַ וְהַכֹּכָבִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֶל יְיָ וְיָדַע משֶׁה כִּי הֵאִיר הַיּוֹם. וַיְצַו יְיָ לְמשֶׁה לִכְתּוֹב אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו, וַיִּטְבֹּל משֶׁה אֶת הָעֵט בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה וַיִּכְתֹּב כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְיָ. וּכְכַלּוֹתוֹ לִכְתֹּב וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הָעֵט, וַיַּרְא וְהִנֵּה שָׁאֲרָה בוֹ טִפַּת אֵשׁ אַחַת, וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הָעֵט וַיַּעֲבִירֵהוּ עַל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, – וַיִּקְרַן¹⁶⁷ עוֹר פָּנָיו.

 

פא. בְּצַלְאֵל וּמשֶׁה (מדרשׁ תנחומא ושׁמו"ר נ').    🔗

וַיָּבֹא משֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר וַיֹּאמֶר לוֹ: יְיָ צִוַּנִי לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן. וַיִּשְׁאַל בְּצַלְאֵל אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: וּמֶה חֵפֶץ לַיָי בְּמִשְׁכָּן? וַיַּעֲנֵהוּ משֶׁה לֵאמֹר: שַׁכֵּן יְשַׁכֵּן יְיָ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ בוֹ וְלִמֵּד שָׁם אֶת תּוֹרָתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיּוֹסֶף בְּצַלְאֵל לְדַבֵּר אֶל משֶׁה וַיֹּאמַר: וְאֵיפֹה נָשִׂים אֶת הַתּוֹרָה? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: כַּאֲשֶׁר נְכַלֶּה לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן וְעָשִׂינוּ אָרוֹן לַתּוֹרָה. וַיֹּאמֶר בְּצַלְאֵל: אַל נָא תֵקַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵינֵינוּ! הָבָה נַעֲשֶׂה לָּהּ בָּרִאשׁוֹנָה אָרוֹן וְאַחַר נַעֲשֶׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַיְהִי כַּעֲשׂוֹתוֹ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת הָאָרוֹן וַיַּעַשׂ לְכֻלָּם זֵרֵי¹⁶⁸ זָהָב וַיֹּאמַר: אֶת זֵר הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְחוּ בִּלְתִּי אִם כֹּהֲנִים – וְהָיָה לָהֶם כֶּתֶר כְּהֻנָּה; וְזֵר הַשֻּׁלְחָן יִקְחוּ הַמְּלָכִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּיִשְׂרָאֵל – וְהָיָה לָהֶם כֶּתֶר מַלְכוּת; אוּלָם לְזֵר הָאָרוֹן אֲשֶׁר תִּהְיֶה בּוֹ הַתּוֹרָה אֵין אֲדוֹנִים: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ בְּכֶתֶר תּוֹרָה, – יָבֹא נָא הֲלוֹם וּלְקָחֵהוּ!…

 

פב. חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק (ילקוט שׁמעוני רמז תט"ו).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְכָּן, וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הִנֵּה נְתַתֶּם לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כֶּסֶף וְזָהָב וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן… עַל כֵּן אָמַרְתִּי הֵאָסְפוּ נָא כֻלְּכֶם וְחִשַּׁבְתִּי¹⁶⁹ עִמָּכֶם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו, וַיְחַשְּׁבוּ אִתּוֹ. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה חָסֵר מִמִּשְׁקַל הַכֶּסֶף אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל, וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה: וְאַיֵה הַשְּׁקָלִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה? וַיֵּצֶר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: אוֹיָה לִי, עַתָּה יוֹסִיף הָעָם לְדַבֵּר בִּי לֵאמֹר: לָקַחְתִּי אֶת כֶּסֶף הַתְּרוּמָה וָאָשִׂים אוֹתוֹ בְּכֵלָי! וַיָּאֶר יְיָ אֶת עֵינֵי משֶׁה וַיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל כָּל מְלֶאכֶת הַמִּשְכָּן, וַיַּרְא אֶת הַוָּוִים¹⁷⁰ הָעֲשׂוּיִם לָעַמּוּדִים וַיֹּאמַר: הֵן לֻקְּחוּ הַשְּׁקָלִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה לְמַעֲשֵׂה הַוָּוִים; וְעַתָּה מְנוּ¹⁷¹ אֶת הָעַמּוּדִים וְאֶת וָוֵיהֶם וּרְאִיתֶם כִּי לֹא חִסַּרְתִּי מֵהַשְּׁקָלִים גַּם אֶחָד. וַיִּשְקְלוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל אֶת הַוָּוִים וַיִּסְפְּרוּם, וַיִּרְאוּ כִּי נַעֲשָׂה הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה, וַיִּכָּבֵד משֶׁה עַל פְּנֵי כָל הָעָם.

 

פג. אֵשׁ מִן הַשָּׁמָיִם (ספרא שׁמיני; סנהדרין נ"ב).    🔗

וַיְהִי כְּכַלּוֹת אַהֲרֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים, וַיֵּרֶד מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וַיָּבֹא אֶל משֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים. וַיַּרְא כָּל הָעָם אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיָרֹנוּ¹⁷² וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. וְנָדָב וַאֲבִיהוּא בְּנֵי אַהֲרֹן אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: כַּאֲשֶׁר יָמוּת אַהֲרֹן אָבִינוּ וּמשֶׁה דוֹדֵנוּ וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ רָאשֵׁי הָעָם וּמְאַשְּׁרָיו¹⁷³ וְהֵיטִיב לָנוּ הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד. וְעוֹדָם מְדַבְּרִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיָּשִׂימוּ בָהֶן אֵשׁ כִּי אָמְרוּ: אַף כִּי יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, בְכָל זֹאת לֹא יֵרַע בְּעֵינֵי יְיָ אִם נָשִׂים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֵשׁ זָרָה. וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן לֵאמֹר: הֲיִיטַב בְּעֵינֵי יְיָ הַדָּבָר הַזֶּה אִם לֹא? וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַתֵּצֵא אֵשׁ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וַתֵּחָלֵק לְאַרְבַּעַת חֲלָקִים, וַתָּבֹא בְּאַף נָדָב וַאֲבִיהוּא, וַתִּשָּׂרֵף נִשְׁמָתָם וַיָּמוּתוּ לִפְנֵי יְיָ.

 

פד. הַמּוֹדֶה עַל הָאֱמֶת (יומא פ“ו; ילק”שׁ רמז תקל"ג).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׂרְפוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר אֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עַל פִּי יְיָ לְאָכְלָהּ בְּמָקוֹם טָהוֹר, וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הֲלֹא שָׁחֹט שְׁחַטְתֶּם אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת וּמַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ, וְאִם אֲמַרְתֶּם: לֹא נֹאכְלֶנּוּ, – מַדּוּעַ שְׁחַטְתֶּם אוֹתוֹ? וַיַּעַן אַהֲרֹן אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אָחִי הַטּוֹב, אַל נָא תִקְצֹף עָלֵינוּ! הֵן קָרָה אוֹתָנוּ הַיּוֹם הָאָסוֹן הַגָּדוֹל כִּי מֵתוּ עָלַי שְׁנֵי בָנַי וָאֹמַר אֶל לִבִּי: אוּלַי לֹא יִיטַב בְּעֵינֵי יְיָ אָכְלִי אֶת הַחַטָּאת בָּעֵת הַזֹּאת! וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת דִּבְרֵי אַהֲרֹן אָחִיו וַיֹּאמַר: הֲרֵעוֹתִי מְאֹד אֲשֶׁר קָצָפְתִּי! כִּי לוּלֵא חָרָה אַפִּי, כִּי עַתָּה לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת דִּבְרֵי יְיָ אֲשֶׁר אָמַר לִי: לֹא יֹאכְלֻהוּ הַכֹּהֲנִים בְּאֹנָם¹⁷⁴. וַיַּעֲבֵר משֶׁה קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: שָׁכֹחַ שָׁכַחְתִּי אֶת אַחַד הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַָמַר לִי יְיָ וָאֶשְׁגֶה¹⁷⁵ הַרְבֵּה מְאֹד, וַיָּבֹא אַהֲרֹן אָחִי וַיּוֹרֵנִי!

 

פה. מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (תנחומא וילק“שׁ רמז תרפ”ג, תרפ"ו).    🔗

וְשִׁבְעַת עֲנָנִים יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם וַיַּקִּיפוּ¹⁷⁶ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִהְיוּ לָהֶם כָּאֳהָלִים נְטוּיִם¹⁷⁷ עַל רָאשֵׁיהֶם. וְעַמּוּד הֶעָנָן הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַנְּחוֹתָם הַדֶּרֶךְ הִכָּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וַיָּשֶׂם אֶת הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים לְמִישׁוֹר¹⁷⁸, וַיִשְׂרֹף אֶת הַקּוֹצִים וְאֶת הַבַּרְקָנִים¹⁷⁹ וַיַּעַל עֲשָׁנָם וַיֵּרֶא לְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. וְהָיָה בַּעֲמוֹד עַמּוּד הֶעָנָן מִלֶּכֶת וְקָמוּ בְנֵי קְהָת וּבְנֵי לֵוִי וְהֶעֱמִידוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן; וְחָנוּ הַלְוִיִּם סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וַעֲלֵיהֶם משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבְנֵיהֶם, וְאֶצְלָם יְהוּדָה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן. וְחָנוּ בְנֵי קְהָת נֶגְבָּה וַעֲלֵיהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד. וְחָנוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן יָמָּה וַעֲלֵיהֶם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין. וְצָפוֹנָה יַחֲנוּ בְּנֵי מְרָרִי, וַעֲלֵיהֶם דָּן וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי. וּבָאָה הַבְּאֵר הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת אַחֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם עַד לִפְנֵי חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד וְעָמְדָה שָׁם. וְהִקְרִיבוּ אֵלֶיהָ נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְאָמְרוּ לָהּ: עֲלִי בְאֵר וּתְנִי אֶת מֵימָיִךְ. וַתַּעַל הַבְּאֵר אֶת מֵימֶיהָ וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם¹⁸⁰. וְהָיָה כִּרְאוֹת משֶׁה, כִּי נַעֲלָה¹⁸¹ הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן וְעָמַד וְקָרָא: קוּמָה יְיָ וְיָפוּצוּ¹⁸² אוֹיְבֶיךָ! וְשָׁמַע הָעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָיוּ נְכוֹנִים לִנְסֹעַ. וְאָסְפוּ אֶת כְּלֵיהֶם וְאֶת חֶפְצֵיהֶם וְשָׂמוּ אוֹתָם עַל בְּהֶמְתָּם; וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ בְּהֵמָה לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂאוֹ, וְשָׂם אֶת כָּל חֲפָצָיו עַל הֶעָנָן הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה! וְתָקְעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת וְנָסַע יְהוּדָה וְדִגְלוֹ רִאשׁוֹנָה.

 

פו. וְאָהַבְתָּ אֶת הַגֵּר (מנחות צ“ח; ילק”שׁ רמז תשׁכ"ו).    🔗

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל חוֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי לֵאמֹר: רְאֵה הִנְּךָ נִלְוָה¹⁸³ אֵלֵינוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ, וַנֵּיטֶב עִמְּךָ וַנַּעַשׂ אֶת כָּל חֶפְצֶךָ, וְעַתָּה הִנְּךָ אוֹמֵר לַעֲזֹב אוֹתָנוּ. אַל נָא תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ בַּאֲשֶׁר נֵלֵךְ וְהוֹסַפְנוּ לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ חֶסֶד, וְהָיִיתָ לָנוּ כְּאַחַד מִבְּנֵי עַמֵּנוּ! וַיַּעַן חוֹבָב אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: עָזֹב עָזַבְתִּי בְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתִּי וְאֶת נְכָסַי¹⁸⁴ וְאֶת כְּרָמַי וָאָבוֹא לְשֵׁם יְיָ אֱלֹהֶיךָ; וְעַתָּה הָבָה אָשׁוּבָה אֶל אַרְצִי, וְסִפַּרְתִּי אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וַהֲסִירוֹתִי אֶת לִבּוֹת בְּנֵי עַמִּי מֵאַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם וּפָנוּ אֶל יְיָ וַעֲבָדֻהוּ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: שְׁבָה נָא בְּתוֹכֵנוּ, וְשָׁמְעוּ בְנֵי עַמְּךָ כִּי עָזַבְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ וַתִּדְבַּק בַּיָי, וְעָשׂוּ גַם הֵם כָּמוֹךָ וְנִסְפְּחוּ אֵלֵינוּ; וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר¹⁸⁵ משֶׁה מְאֹד בְּחוֹבָב, וַיֹּאמֶר חוֹבָב: מַדּוּעַ אַתָּה מַעְתִּיר¹⁸⁶ עָלַי אֶת דְּבָרֶיךָ? וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָהֹב נֹאהַב אֶת הַגֵּר אַהֲבָה עַזָּה מְאֹד, עַל כֵּן מַר לָנוּ מְאֹד בְּאָמְרְךָ לְהִפָּרֵד מֵעָלֵינוּ!

 

פז. אֶלְדָּד וּמֵידָד (מדרשׁ במדבר רבּה ט“ו, י”ח; ספרי וילק“שׁ רמז תשׁל”ז).    🔗

וַיָי אָמַר אֶל משֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁמְעוּ אֶלְדָּד וּמֵידָד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֵרוּ: לֹא לָנוּ, לֹא לָנוּ הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה, כִּי אִם לַאֲנָשִׁים טוֹבִים וְצַדִּיקִים מִמֶּנּוּ! וַיֹּאמֶר יְיָ: עֵקֶב אֲשֶׁר קְטָנְתֶּם בְּעֵינֵיכֶם עַד מְאֹד, עַל כֵּן אַגְדִּיל אֶת חַסְדִּי עִמָּכֶם, וְנָחָה עֲלֵיכֶם רוּחַ קָדְשִׁי וְהִתְנַבֵּאתֶם לָעוֹלָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ משֶׁה לִבְחֹר שִׁבְעִים זְקֵנִים כַּאֲשֶׁר אָמַר יְיָ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: כִּי אֶקַּח חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְקֵנִים לְכָל שֵׁבֶט וְהָיָה מִסְפָּרָם רַק שִׁשִּׁים אִישׁ, וְכִי אֶקַּח שִׁשָּׁה שִׁשָׁה וְנוֹסְפוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים עַל הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר אָמַר יְיָ; וְהָיָה כִּי אֶקַּח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְשִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט שֵׁנִי וְקִנְאוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וְהָיְתָה מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם; עַל כֵּן אֵין טוֹב לִי בִּלְתִּי אִם אֶקַּח שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פְּתָקִים, וְכָתַבְתִּי עַל הַשִּׁבְעִים “זָקֵן” וְעַל שְׁנֵי הַפְּתָקִים הַנּוֹתָרִים לֹא אֶכְתּוֹב מְאוּמָה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת הַפֵּתֶק אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי עָלָיו “זָקֵן”, יַעֲמֹד לְבָד וַאֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת הַפֵּתֶק הֶחָלָק וְעָמַד לְבָד. וַיַּעַשׂ משֶׁה כֵּן כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּרְא הָעָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. וַיְהִי כְּנוֹחַ רוּחַ יְיָ עַל אֶלְדָּד וּמֵידָד וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: משֶׁה מֵת – וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ מֵבִיא אֶת בְּנֵי ישׂראֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לָתֵת אוֹתָה לָהֶם. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיְקַנֵּא לְמשֶׁה מְאֹד וַיָּרָץ אֵלָיו וַיַּגֶּד לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע, וַיֹּאמַר: אָנָּא, אֲדוֹנִי משֶׁה, שִׂים אוֹתָם בַּכֶּלֶא¹⁸⁷ וְנָתַתָּ עַל רַגְלֵיהֶם עֲבוֹתִים¹⁸⁸ לְמַעַן יִשְׁמַע הָעָם וְלֹא יָזִּיד¹⁸⁹ לְדַבֵּר כְּכֹל הָעוֹלָה עַל רוּחוֹ! וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר לוֹ: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ הַדָּבָר הַזֶּה; הֵן נָחָה רוּחַ יְיָ עַל אֶלְדָּד וּמֵידָד וַיִּתְנַבְּאוּ. וּמִי יִתֵּן וְהָיְתָה רוּחַ יְיָ עַל כָּל הָעָם וְדָמוּ¹⁹⁰ אֵלַי וְגָדְלוּ וְרוֹמְמוּ וּמָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי יְיָ!

 

פח. מִרְיָם וְצִפּוֹרָה (ילק“שׁ רמז תשׁל”ז בשׁם ילמדנו).    🔗

וַיֵּלְכוּ הַזְּקֵנִים וַיָּבֹאוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם וַיְסַפְּרוּ לִנְשׁוֹתֵיהֶם לֵאמֹר: יְיָ בָּחַר בָּנוּ לִהְיוֹת זִקְנֵי הָעָם! וַתִּשְׁמַעְנָה נְשׁוֹתֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתַּעֲלֶינָה¹⁹¹ נֵרוֹת וַיָּאִירוּ אֶת הַמַּחֲנֶה. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל צִפּוֹרָה: הַגִּידִי נָא אִם יָדַעַתְּ מָה רָאוּ הַנָּשִׁים כִּי הֶעֱלוּ אֶת הַנֵּרוֹת הָאֵלֶּה? וַתַּעַן צִפּוֹרָה אֶת מִרְיָם לֵאמֹר: שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים כִּי הָיוּ בַעֲלֵיהֶן זִקְנֵי הָעָם וַתִּשְׂמַחְנָה וַיְהִי לָהֶן הַיּוֹם הַזֶּה לֶחָג. וַתֹּאמֶר מִרְיָם: אַשְׁרֵיהֶן¹⁹² כִּי רָאוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן הוֹלְכִים הָלֹךְ וְגָדֵל. וַתֹּאמֶר צִפּוֹרָה: אוֹי לָהֶן בִּגְדֻלַּת בַּעֲלֵיהֶן! וַתִּשְׁאַל מִרְיָם אֶת צִפּוֹרָה לֵאמֹר: מַדּוּעַ כָּכָה אָמָרְתְּ? וַתַּעַן צִפּוֹרָה וַתֹּאמַר: יָדֹעַ תֵּדְעִי כִּי מיּוֹם גִּדֵּל יְיָ אֶת משֶׁה אָחִיךָ, נִפְרַד מֵעָלַי וַיֶּחְדַּל לְדַעְתִּי! וַתִּשְׁמַע מִרְיָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא אֶל אַהֲרֹן וַתַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל דִּבְרֵי צִפּוֹרָה. וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה לֵאמֹר: הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִבֶּר יְיָ, הֲלֹא גַם בָּנוּ דִבֵּר, וּבְכָל זֹאת לֹא רָם לְבָבֵנוּ¹⁹³ וְלֹא חָדַלְנוּ מִחְיוֹת כְּמִשְׁפַּט כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת דִּבְרֵי אֲחוֹתוֹ וְאָחִיו וַיִּתְאַפֵּק וְלֹא עָנָה אוֹתָם דָּבָר וְלֹא הוֹכִיחָם, כִּי הָיָה משֶׁה עָנָיו¹⁹⁴ מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

 

פט. תְּפִלָּה קְצָרָה (ספרי; סוטה ט').    🔗

וְהַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר דִּבְּרָה מִרְיָם בְּמשֶׁה נֶהֶפְכוּ לְצָרַעַת בִּבְשָׂרָהּ. וַיַּרְא משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ! וַיַּרְא הָעָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיֵּדְעוּ כִּי יָקְרוּ לוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחוֹתוֹ בַת אִמּוֹ, כִּי בִהְיוֹתָם בְּצָרָה, וַיֶּרֶב משֶׁה לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וּלְהִתְחַנֵּן אֶל יְיָ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת צָרַעַת מִרְיָם אֲחוֹתוֹ לֹא הִתְפַּלֵל בִּלְתִּי אִם אֶת הַתְּפִלָּה הַקְּצָרָה הַהִיא. וַיְהִי כְּהִסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וַיֹּאמֶר יְיָ: זָכֹר אֶזְכֹּר לְמִרְיָם עָמְדָה עַל שְׂפַת הַיְּאֹר לְדֵעָה מַה יֵעָשֶׂה לְמשֶׁה אָחִיהָ, – וְצִוִּיתִי לְכָל הָעָם לְבִלְתִּי נְסֹעַ מִזֶּה וָהָלְאָה שִׁבְעַת יָמִים עַד אֲשֶׁר תֵרָפֵא מִרְיָם מִצָּרַעְתָּהּ. וַיַּעַשׂ יְיָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, וְלֹא מָשׁ¹⁹⁵ הָאָרוֹן וְהַמִּשְׁכָּן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְעַת עַנְנֵי הַכָּבוֹד מִמְּקוֹמָם עַד אֲשֶׁר נִרְפְּאָה צָרַעַת מִרְיָם.

 

צ. הַמְרַגְּלִים (ילקוט שׁמעוני רמז תשׁמ"ב).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד לִפְנֵי גְבוּלוֹת אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: שְׁלַח לָנוּ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ¹⁹⁶ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָתֵת אוֹתָהּ לָנוּ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה עַד אִם שָׁאַלְתִּי אֶת פִּי יְיָ! וַיָּבֹא משֶׁה אֶל יְיָ וַיַּגֶּד לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָעָם. וַיֹּאמֶר יְיָ: עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי? הֲלֹא אָמַרְתִּי כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד, זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הִיא, וּבְכָל אֵלֶּה לֹא הֶאֱמִינוּ בִּדְבָרַי וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא! וְעַתָּה עֲשֵׂה נָא אֶת בַּקָּשָׁתָם פֶּן יֹאמְרוּ: רָעָה הָאָרֶץ עַל כֵּן חָשַׂךְ יְיָ אוֹתָנוּ מִתּוּר אוֹתָהּ! וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל הָעָם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו שֵׁנִית וַיֹּאמֵרוּ: שְׁלַח לָנוּ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ אֶת הָאָרֶץ! וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה: לָמָּה תִשְׁלְחוּ מְרַגְּלִים שָׁמָּה? וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֵרוּ: אָמְנָם יָדַעְנוּ, כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד וּבָתֵּי יוֹשְׁבֶיהָ מְלֵאִים כָּל טוּב; אֶפֶס כִּי נוֹדַע לָנוּ אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ עַמֵּי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ וַיִּקְחוּ אֶת זְהָבָם וְאֶת כַּסְפָּם וַיַּטְמִינוּ¹⁹⁷ אוֹתָם וַיַּסְתִּירוּם מִפָּנֵינוּ, עַל כֵּן אָמַרְנוּ: יֵלְכוּ נָא מִקִּרְבֵּנוּ לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ וְלָדַעַת אֶת כָּל צְפוּנֶיהָ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וַיִּיטְבוּ בְעֵינָיו. וַיִּבְחַר משֶׁה שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ לְשָׁלְחָם מִמִּדְבַּר פָּארָן לָתוּר אֶת הָאָרֶץ. וְעַל הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן הַהוֹלֵךְ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ עִם יֶתֶר אַחַד עָשָׂר הָאִישׁ הִתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְיָ לֵאמֹר: אָנָּא, יְיָ, הוֹשִׁיעֵהוּ! וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. וַיִּקַּח יְיָ אֶת הָאוֹת “י” אֲשֶׁר הוּסְרָה מִשֵּׁם “שָׂרַי”¹⁹⁸ וַיְשִׂימֶהָ בְּשֵׁם הוֹשֵׁעַ.

 

צא. עֲצַת הַמְרַגְּלִים (תדב“א; במדבר”ר; סוטה ל“ד,ל”ה).    🔗

וְלִפְנֵי צֵאת הַמְרַגְּלִים לָתוּר¹⁹⁹ אֶת הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם

משֶׁה: אַל תִּתְגַּנְּבוּ לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כִּי אִם בּוֹא תָבוֹאוּ לְעֵינֵי יוֹשְׁבֶיהָ. וְהָיָה כִי יִשְׁאָלוּכֶם: מַה־לָּכֶם פֹּה? וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: אֲנַחְנוּ בָאנוּ לָקַחַת חָמֵשׁ תְּאֵנִים וַחֲמִשָּׁה רִמּוֹנִים וְאֶשְׁכֹּל עֲנָבִים אֶחָד. וַיַּעֲנוּ הַמְרַגְּלִים אֶת משֶׁה לֵאמֹר: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַרְתָּ! וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: כִּי תִרְאוּ אֶת אַנְשֵׁי הָאָרֶץ יוֹשְׁבִים בְּמִבְצָרִים²⁰⁰ וִידַעְתֶּם כִּי חַלָּשִׁים הֵמָּה וְעַל כֵּן בִּצְרוּ אֶת חוֹמוֹתֵיהֶם, וְאִם בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת הֵם יוֹשְׁבִים וִידַעְתֶּם כִּי חֲזָקִים הָאֲנָשִׁים, וְהֵמָּה בּוֹטְחִים עַל כֹּחַ יְדֵיהֶם! וַיְכַל משֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַמְרַגְּלִים וַיֵּלְכוּ לָבוֹא אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וַיְהִי בְּלֶכְתָּם וַיֹּאמְרוּ עֲשֶׂרֶת הַמְרַגְּלִים אֶל יְהוֹשֻעַ וְאֶל כָּלֵב לֵאמֹר: אֵין טוֹב לָנוּ בִּלְתִּי אִם נָשׁוּב מִצְרַיְמָה וְיָשַׁבְנוּ שָׁם וְאָכַלְנוּ בָשָׂר וּבְצָלִים וְקִשּׁוּאִים²⁰¹. הָבָה נוֹצִיא אֶת דִּבַּת²⁰² הָאָרֶץ רָעָה וְשָׁמַע הָעָם אֶת דְּבָרֵינוּ וְנָמַס²⁰³ לְבָבָם וְשָׁבוּ כֻלָּם מִצְרָיְמָה, כִּי כְבָר קָצְרָה נַפְשֵׁנוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ הוֹלְכִים עָלֶיהָ! וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים וַיְמָרֲרוּהוּ עַד מְאֹד. וַיַּעַן אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְּסִיתִים²⁰⁴ אוֹתוֹ לְדַבֵּר רָעָה בָּאָרֶץ וַיֹּאמַר: חָלִילָה לָּנוּ מִדַּבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה! וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אֶת יְהוֹשֻׁעַ מְמָאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר אֶל כָּלֵב וַיְפַתֻּהוּ וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד מְאֹד לֵאמֹר: כְּשׁוּבֵנוּ מִתּוּר אֶת הָאָרֶץ וְדִבַּרְתָּ כְּכֹל אֲשֶׁר נְדַבֵּר אֲנָחְנוּ. וַיַּרְא כָּלֵב כִּי חָזְקוּ עָלָיו דִּבְרֵי הָאֲנָשִׁים עַד מְאֹד, וַיִּפָּרֵד מֵעִמָּהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא חֶבְרוֹנָה. וַיִּתְנַפֵּל לִפְנֵי קִבְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמַר: אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים! בַּקְּשׁוּ נָא עָלַי רַחֲמִים וְחִזַּק יְיָ אֶת לִבִּי לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ לַחֲבֵרַי הַמְּסִיתִים אוֹתִי לְהוֹצִיא אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה! וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל וַיִּתְחַזֵּק בַּיָי וַיָּשָׁב אֶל הַמְרַגְּלִים וַיֵּלְכוּ כֻלָּם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי כְנָעַן.

 

צב. זְכוּת וְחוֹב (מדרשׁ תנחומא שׁלח).    🔗

וַיִּגֹּף²⁰⁵ יְיָ בַּיוֹם הַהוּא אֶת רָאשֵׁי²⁰⁶ הֶעָרִים אֲשֶׁר עָבְרוּ בָהֶן הַמְרַגְּלִים, כִּי אָמָר: יֵעָצְבוּ אַנְשֵׁי כְנַעַן עַל גְּדוֹלֵיהֶם וְנִכְבַּדֵּיהֶם אֲשֶׁר מֵתוּ וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ! וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֵרוּ: מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת! לְבַעֲבוּר נַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא יִקְרֵנוּ אָסוֹן. וַיַּעֲנוּ אוֹתָם עֲשֶׂרֶת הַמְרַגְּלִים לֵאמֹר: שֶׁקֶר דִּבְרֵיכֶם! אֶרֶץ אוֹכֶלֶת²⁰⁷ יוֹשְׁבֶיהָ הָאָרֶץ הַזֹּאת!

 

צג. תַּלְמַי הָעֲנָק (במדבר“ר ט”ז; תדב“א; מדרשׁ אגדה שׁלח ל”ב; מדרשׁ תנחומא שׁם).    🔗

וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִרְאוּ אֶת הַפְּרִי הַנֶּחְמָד אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָמוֹהוּ מֵעוֹדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיֹּאמֶר כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ: רְאוּ נָא אֶת פְּרִי הָאָרֶץ הַנֶּחְמָד לְמַרְאֶה וְהַטּוֹב לְמַאֲכָל! וַיַּחֲרִישׁוּ הַמְרַגְּלִים וְלֹא עָנוּ אוֹתָם דָּבָר! וַיּוֹסֶף כָּלֵב לְדַבֵּר וַיֹּאמַר: הֵן תִּרְאוּ כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד, זָבָה הִיא חָלָב וּדְבָשׁ! וְעַתָּה קְחוּ נָא מִפִּרְיָהּ וַהֲבֵאתֶם בְּיֶדְכֶם וְרָאוּ אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָלְכוּ בְשִׂמְחָה לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ! וַיְמָאֲנוּ עֲשֶׂרֶת הַמְרַגְּלִים לָקַחַת אֶת הַפֶּרִי. וַיִּשְׁלֹף²⁰⁸ כָּלֵב אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ וַיֹּאמֶר אֶל הַמְרַגְּלִים: לָקֹחַ תִּקְחוּ מִפְּרִי הָאָרֶץ וַהֲבֵאתֶם אוֹתוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ וְיָדְעוּ כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד! וַיַּעֲנוּ הַמְרַגְּלִים אֶת כָּלֵב לֵאמֹר: לֹא נִקַּח מְאוּמָה כִּי אִם שׁוֹב נָשׁוּב אֶל אַחֵינוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת! וַיִּקְצֹף כָּלֵב עַד מְאֹד וַיֹאמַר: אִם לֹא תִקְחוּ מִפְּרִי הׂאָרֶץ וְהֵבֵאתִי אֶת חַרְבִּי בְּלִבְּכֶם וַיִּירְאוּ הַמְרַגְּלִים אֶת כָּלֵב יִרְאָה גְּדוֹלָה וַיִּקְחוּ אֶשְׁכֹּל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּכֹּנוּ לָלֶכֶת מִשָּׁם וָהָלְאָה. וַיִּרְאֵם תַּלְמַי הָעֲנָק וַיָּרֶם אֶת קוֹלוֹ וַיִּגְעַר בָּהֶם. וַיְהִי קוֹל הַגְּעָרָה חָזָק מְאֹד וַיֵּצֵא לִבָּם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה וַיִּדְּמוּ כָאָבֶן. וַיַּעַבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וַיִּתְאוֹשְׁשוּ וַיָּקוּמוּ מֵעַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר לָהֶם תַּלְמָי: מַה לָּכֶם וְלָנוּ כִּי בָאתֶם עַד הֲלוֹם? הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם וְלַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִתְּנֶנָּה! וְלֹא עָנוּהוּ הַמְרַגְּלִים דָּבָר כִּי יִרְאַת תַּלְמַי עֲלֵיהֶם. וַיְהִי כְּשַׁלַּח תַּלְמַי אֶת הַמְרַגְּלִים בְּשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אֲשֶׁר לֹא נָגַע תַּלְמַי בָּהֶם, עַל כֵּן יַאֲרִיךְ הוּא וּבָנָיו יָמִים רַבִּים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת! וַיַּעַבְרוּ הַמְרַגְּלִים מִשָּׁם וָהָלְאָה וַיֵּלְכוּ לָקַחַת רִמּוֹנִים וּתְאֵנִים. וַיַּעֲלוּ בָעֵצִים לָקַחַת אֶת הַפְּרִי וַיִּשְׁמְעוּ אֶת אַנְשֵׁי הָאָרֶץ נִדְבָּרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִתְבּוֹנְנוּ נָא אֶל הַחֲגָבִים אֲשֶׁר בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים וּרְאִיתֶם כִּי דְמוּת אָדָם לָהֵמָּה!

 

צד. הַמְרַגְּלִים לִפְנֵי משֶׁה (סוטה ל“ה; תדב”א; סוטה שׁם; מדרשׁ תנחומא שׁלח).    🔗

וַיִּקְחוּ עֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֶת הַפְּרִי בְּיָדָם וַיֵּלְכוּ לָשׁוּב הַמִּדְבָּרָה אֶל משֶׁה לְהַגִּיד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ וְאֵת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבְּרוּ עַל לֵב יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֵאמֹר: יְהִי נָא פִיכֶם כְּפִינוּ לְהוֹצִיא דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה, לְהַפִּיל אֵימָה וָפַחַד עַל אַחֵינוּ לְבִלְתִּי עֲלוֹתָם אֶל הָאָרֶץ! וְלֹא שָׁמְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לְדִבְרֵיהֶם וְלֹא הֶאֱזִינוּ לָהֶם. וַיְהִי כִי שָׁבוּ מִתּוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְבוּ לְפָנָיו. וַיָּבֹאוּ הַמְרַגְּלִים אֶל משֶׁה וַיְפַנֶּה לָהֶם מָקוֹם וַיֵּשֵׁבוּ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: הַגִּידוּ נָא מָה הֲבֵאתֶם? וַיַּעֲנוּהוּ עֲשֶׂרֶת הַמְרַגְּלִים לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וַנֵּרֶא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ בּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים עַל בְּנֵיהֶם הַמֵּתִים יוֹם יוֹם וַנֵּדַע כִּי אוֹכֶלֶת הָאָרֶץ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שַׂמְנוּ לֵב אֶל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וַנֵּרֶא כִּי כֻלָּם גִּבּוֹרִים: אֶחָד מֵהֶם יִרְדֹּף אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ מֵאִתָּנוּ רְבָבָה, כִּי לֹא הָיִינוּ בְעֵינֵיהֶם בִלְתִּי אִם נְמָלִים וַחֲגָבִים אֲשֶׁר דְּמוּת אָדָם לָהֶם. וְאַף גַּם זֹאת בַּעֲלוֹתֵנוּ לָתוּר אֶת הָאָרֶץ רָאִינוּ אֶת עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בָּהָר וְהוּא כְבָר נִלְחֹם נִלְחַם בָּנוּ, וְהָיָה כְּעָבְרֵנוּ עַתָּה לְפָנָיו וְיָצָא לִקְרָאתֵנוּ בְּחֵילוֹ הַכָּבֵד וְכִלָּנוּ! וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים וַיָּמָת לִבָּם בְּקִרְבָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֲהָהּ! אָבַדְנוּ אָבָדנוּ! הֵן יְבִיאֵנוּ משֶׁה בֶן עַמְרָם אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר נִפֹּל שָׁם כֻּלָּנוּ בֶּחָרֶב! וַיַּרְא כָּלֵב אֶת הַדָּבָר הַזֶה וַיַעַל עַל סַפְסָל וַיַחֲרֵשׁ אֶת הָעָם וַיֹּאמַר: הֲרַק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?.. וַיֶחֱרַשׁ הָעָם, כִּי אָמְרוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה. וַיִּגַּשׁ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמַר: אָמְנָם לֹא רַק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לָנוּ משֶׁה, כִּי גַם הוֹצִיאָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וַיַּעֲבִירֵנוּ אֶת הַיָּם בֶּחָרָבָה וַיַּאֲכִילֵנוּ אֶת הַמָּן!… וְעַתָּה, אַחַי, אַל נָא יִמַּס לְבַבְכֶם, וּבְטַחְתֶּם בְּכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם משֶׁה בֶן עַמְרָם. וְהָיָה כִּי יֹאמַר לָנוּ: עֲשׂוּ לָכֶם סֻלָּמוֹת וַעֲלִיתֶם בָּהֶם הַשָּׁמָיְמָה, – וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ וְהִצְלָחְנוּ! וַיְהִי כְּדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַרְגִּיעוּ אֶת בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ וַיָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְאָהֳלוֹ.

 

צה. עָרְמָה וּמְזִמָּה (סוטה ל“ה; תדב”א; סוטה שׁם; מדרשׁ תנחומא שׁלח).    🔗

וַיִּרְאוּ הַמְרַגְּלִים כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתָם וַתֵּצֶר לָהֶם מְאֹד וַיָּשׁוּבוּ לְאָהֳלֵיהֶם וַיִּתְחָלוּ. וַיִּלְבְּשׁוּ תַכְרִיכִים כַּאֲשֶׁר יַלְבִּישׁוּ אֶת הַמֵּתִים וַיִּתְאַבָּלוּ וַיִּסְפְּקוּ כַפֵּיהֶם וַיֵּילִילוּ. וַיְהִי כְהִשָּׁמַע יִלְלָתָם וַיֶּחֶרְדוּ בְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְכַלּוֹתֵיהֶם לִקְרָאתָם וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם בִּבְכִי וַיֹּאמֵרוּ: אוֹיָה לָנוּ! מֶה הָיָה לָכֶם כִּי כָכָה תֵילִילוּ? וַיַּעֲנוּ אוֹתָם הַמְרַגְּלִים לֵאמֹר: אֵיכָה לֹא נִבְכֶּה, אֲשֶׁר זָכַרְנוּ אֶת כָּל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַנָשֶׂם עַל לֵב וַנֵּדַע כִּי מוֹת נָמוּת כֻּלָּנוּ בְּחֶרֶב יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ כְּנַעַן! וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי הַמְרַגְּלִים וּבְנוֹתֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׂאוּ כֻלָּם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ גַם הֵמָּה וַיֵילִילוּ. וַתִּשָּׁמַע צַעֲקָתָם בְּכָל הַמַּחֲנֶה וַתָּבֹאנָה הַשְּׁכֵנוֹת לִשְׁאֹל מַה־זֶה וְעַל מַה־זֶה? וַיַגִּידוּ לָהֶן אֶת דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים וַתִּבְכֶּינָה גַם הֵן וַתְּסַפֵּרְנָה לְבַעֲלֵיהֶן וַיֵבְךְּ כָּל הָעָם, וַתְּהִי כָל הַמַּחֲנֶה לְחֶרְדַת אֱלֹהִים.

 

צו. בִּכְיָה לְדוֹרוֹת (סוטה ל“ה; מדרשׁ במדבר”ר שֹׁלח; ועי' גם מדרא"ג שׁם).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקִּיפָה²⁰⁹ הַזְעָקָה אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן בָּכָה הָעָם אֶל חִנָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בִדְבָרַי אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָהֶם לַהֲבִיאָם אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָש, וַיַאֲמִינוּ לְמוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה. עַל כֵּן הָיֹה יִהְיֶה לָהֶם הַלַּיְלָה הַזֶה וְיוֹמוֹ – יוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּאָב, יוֹם צוֹם²¹⁰ וְאֵבֶל, יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה שָׁנִים רַבּוֹת!

 

צז. תְּפִלַּת משֶׁה וְתַחֲנוּנָיו (סוטה ל“ה; מדרשׁ אגדה שׁלח י”ד,י“א; ברכות ל”ב; סנהדרין קי"א).    🔗

וַיִּוָּעֵץ הָעָם לָשׁוּב מִצְרַיְמָה וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נָשִׂימָה עָלֵינוּ אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם רָאשֵׁי הָעָם וְהָיוּ לָנוּ תַּחַת משֶׁה וְאַהֲרֹן. וַיִשְׁמְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב אֶת הַדָּבָר הַזֶה וַיִקְרְעוּ בִגְדֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אוֹתָהּ טוֹבָה מְאֹד מְאֹד, גַּם אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אַל תִּירָאוּ כִּי יְיָ אִתָּנוּ! וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיוֹסִיפוּ לִקְצֹף עֲלֵיהֶם וְעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיִקְחוּ אֲבָנִים וַיַּשְׁלִיכוּן אֲלֵיהֶם כִּי אָמָרוּ: נִרְגְּמָה²¹¹ אוֹתָם בָּאֲבָנִים וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לָנוּ לְמוֹקֵשׁ²¹²! וַיַּרְא יְיָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמַר: יֵרָאֶה נָא כְבוֹדִי בֶּעָנָן וְחָדַל הָעָם מֵעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶה. וּכְהִגָּלוֹת כְּבוֹד יְיָ בֶּעָנָן וַיָסַר הַחשֶׁךְ, – וַיַּרְא כָּל הָעָם אֶת הָאֲבָנִים תְּלוּיוֹת בֶּעָנָן. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: עַד אָנָה יַקְצִיפֵנִי הָעָם הַזֶה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְקִרְבּוֹ? הָבָה אַשְׁמִידָה אוֹתָם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי־גָּדּוֹל. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת דִבְרֵי יְיָ אֲשֶׁר אָמַר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִידָם, וַיִּכָּמְרוּ²¹³ אֲלֵיהֶם רַחֲמָיו עַד מְאֹד וַיְמַהֵר וַיִּתְיַצֵב לִפְנֵי יְיָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל נַפְשָׁם וַיֹּאמַר: אָנָא, יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד! סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וְאַת תְּשַׁחֵת רַחֲמֶיךָ וְעָשִׂיתָ עִמָּם חֶסֶד חִנָּם כְּדַרְכְּךָ תָמִיד. וְאַף גַּם זֹאת בְּהַשְׁמִידְךָ אֶת הָעָם הַזֶּה לֹא יָקוּם דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: לְזַרְעֲכֶם אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: הַאֵינְךָ מִבְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב? הִנְנִי אַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹי הַחוֹטֵא הַזֶּה וְהִפְרִיתִיךָ וְהִרְבִּיתִיךָ וְהָיִיתָ לְגוֹי גָּדוֹל!

וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן כִּסֵּא בֶן שָׁלשׁ רַגְלַיִם²¹⁴, וְלֹא יוּכַל עוֹד עֲמֹד לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפֶּךָ²¹⁵ וְאַף כִּי כִסֵּא בֶן רֶגֶל אֶחָת? וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה כִּי לֹא פָנָה יְיָ אֶל תְּחִנָּתוֹ, וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: הֵן שָׁמֹעַ יִשְׁמְעוּ הַמִּצְרִים כִּי הִשְׁמַדְתָּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָהוּ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל מִמִּצְרַיִם וְאָמְרוּ אֶל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְכַלְכְּלָם²¹⁶ וְלַהֲבִיאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר! וַיֹּאמֶר יְיָ: אֵיכָה יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים הַדָּבָר הַזֶּה וְהֵם רָאוּ אֶת כֹּחִי הַגָּדוֹל וְאֶת אוֹתוֹתַי וּמוֹפְתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וָאָשִׂים אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה? וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָמְנָם יָדֹעַ יֵדְעוּ אֶת פִּלְאֲךָ, יְיָ, אוּלָם יֹאמְרוּ: הִתְגַּבֵּר אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַל מֶלֶךְ אֶחָד, וְיָדוֹ קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים! וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְיָ בְּעֵינֵי כָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְהַאֲרַכְתָּ אַפְּךָ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הֵן רְשָׁעִים הֵם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן זֹאת הִיא תְּהִלַּת יְיָ וְתִפְאַרְתּוֹ כִּי יַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַם לָרָעִים גַּם לַטּוֹבִים! וַיֹּאמֶר יְיָ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ!

 

צח. אַחֲרִית מוֹצִיאֵי דִבָּה (סוטה שׁם; ערכין ט"ו).    🔗

וְהָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי הַדִּבָּה מֵתוּ בַמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְיָ, וַתִּבְאַשׁ²¹⁷ גוּפָתָם וַתָּרָם²¹⁸ לְשׁוֹנָם תּוֹלָעִים. וַיְהִי כָל הָרֹאֶה אֶת אַחֲרִיתָם וַיֹּאמַר: הֵן לֹא הוֹצִיאוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה דִּבָּה בִּלְתִּי אִם עַל הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ יְיָ לָהֶם כָּכָה, וְאַף כִּי יוֹצִיא אִישׁ דִּבָּה עַל רֵעֵהוּ!

 

צט. חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד (מדרשׁ אגדה שׁלח; תדב"א).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי יִנָחֲמוּ²¹⁹ מַקְצִיפַי עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: הַזְהֵר תַּזְהִירֵם מִמֶּנִּי לְבִלְתִּי יַעְפִּילוּ²²⁰ לַעֲלוֹת וְלֹא יִנָּגְפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, כִּי אָנֹכִי יְיָ לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרְשָׁעִים כִּי אִם בְּשׁוּבָם מִדַּרְכָּם וְחָיוּ! וַיַּעַשׂ משֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ, וְלֹא שָׁמְעוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים הַחַטָּאִים וַיַּעְפִּילוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר. וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם וַיַּחֲרִימוּם לְפִי חָרֶב. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חַלְלֵי הָחָרֶב וַיֵּעָצְבוּ עֲלֵיהֶם וַיִּתְאַבָּלוּ. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: לֶךְ נָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִחַמְתָּם וְשִׁכַּחְתָּ אֶת יְגוֹנָם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: מָה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי, יְיָ, אֶעֱשֶׂה? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, – וְהִקְרַבְתֶּם לִי קָרְבַּן נְסָכִים. וַיַּעַשׂ משֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְיָ וַיְלַמֵּד אֶת כָּל הָעָם אֶת דְּבַר קָרְבְּנוֹת הַנְּסָכִים לַעֲשׂוֹתָם. וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְהוֹרוֹת אֶת הָעָם וַיֹּאמַר: יַקְרִיב נָא עַתָּה כָל אִישׁ קָרְבַּן נְסָכִים לַייָ, וְרָאִיתִי וְיָדַעְתִּי כִּי הִקְשַׁבְתֶּם²²¹ לִדְבָרָי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ גַם הַגֵּרִים אֲשֶׁר בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנָם, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לֹא נִתֵּן אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לָנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ. וַתְּהִי מְרִיבָה בֵּין הַגֵּרִים וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הַקָּהָל! חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר, תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם.

 

ק. קֹרַח וְאִשְׁתּוֹ (סנהדרין ק“ט; ילקוט שׁמעוני מטות ל”ב; מדרשׁ תנחומא קרח; מדרשׁ משׁלי י"א).    🔗

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתּאמֶר אֵשֶׁת קֹרַח אֵלָיו: עַד מָתַי יְשִׂימְךָ משֶׁה בֶן מִשְׁפַּחְתְּךָ לַעַג וָקֶלֶס וְאַתָּה מַחֲרִישׁ? הַמְעַט הִשְׂתָּרְרוֹ²²² עַל כָּל הָעָם, וַיָּשֶׂם אֶת אַהֲרֹן אָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶת בָּנָיו שָׂם כֹּהֲנִים. וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינָיו, – וַיְצַו לְכָל הָעָם לָתֵת לַכֹּהֲנִים תְּרוּמָה²²³ וּבִכּוּרִים²²⁴ וּמַעֲשֵׂר²²⁵ וַיְצַו גַּם לָכֶם – לִבְנֵי לֵוִי לֵאמֹר: נָתֹן תִּתְּנוּ גַם אַתֶּם עִשָּׂרוֹן לַכֹּהֲנִים! וְנָקֵל זֹאת בְּעֵינָיו, וַיְדַמְּכֶם²²⁶ לְבַהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי צִוָּה לִגְזֹז אֶת שַׂעֲרַת רָאשֵׁיכֶם וּלְהַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשַׂרְכֶם וְלַהֲנִיפְכֶם תְּנוּפָה, כַּדָּבָר אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לַכְּבָשִׂים וְלָעִזִּים! וְקֹרַח הָיָה עָשִׁיר מְאֹד; לֹא נִמְצָא בְכָל הַמַּחֲנֶה כָּמֹהוּ אִישׁ אֲשֶׁר גַּם לוֹ נְכָסִים רַבִּים וְאוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר הָיָה לְקֹרַח, וְלֹא חָסֵר בִּלְתִּי אִם כָּבוֹד וִיקָר. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הֵן הוֹלִיד קְהָת אֲבִי־אָבִי אֶת עַמְרָם וְאֶת יִצְהָר וְאֶת חֶבְרוֹן וְאֶת עֻזִּיאֵל. וַיְהִי משֶׁה בֶן עַמְרָם הַבְּכוֹר מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן²²⁷ וְאַהֲרֹן בְּנוֹ הָיָה כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וָאֲחַשְׁבָה תָמִיד בְּלִבִּי לֵאמֹר: הָיֹה אֶהְיֶה אָנֹכִי נְשִׂיא מִשְׁפַּחְתִּי, כִּי אֲנִי בֶן יִצְהָר אֲשֶׁר הוֹלִידוֹ קְהָת אָבִיו אַחֲרֵי עַמְרָם בְּכוֹרוֹ; אוּלָם כְּבוֹא משֶׁה לָשִׂים נָשׂיא בְּמִשְׁפּחְתֵּנוּ, וַיַּעֲלֵם²²⁸ עֵינָיו מִמֶּנִּי, כִּי נְקַלּוֹתִי²²⁹ בְעֵינָיו מְאֹד, וַיָּשֶׁת אֶת אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל צְעִיר אֶחָיו נְשִׂיא מִשְׁפַּחְתֵּנוּ! וְעַתָּה אָרִיבָה נָא אֶל משֶׁה וְהֵפַרְתִּי²³⁰ אֶת כָּל עֲצָתוֹ אֲשֶׁר יָעַץ לְבַזוֹתֵנִי²³¹!

 

קא. קֹרַח וַעֲדָתוֹ (סנהדרין ק“ט; ילקוט שׁמעוני מטות ל”ב; מדרשׁ תנחומא קרח; מדרשׁ משׁלי י"א).    🔗

וַיִּקַּח קֹרַח חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם נְשִיאֵי הָעֵדָה וַיֵּלֶךְ אִתָּם אֶל משֶׁה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו. וַיֹּאמֶר קרַח אֶל משֶׁה: כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ טַלִּית²³² עֲשׂוּיָה תְכֵלֶת, הַפְּטוּרָה הִיא מִצִּיצִיּוֹת אִם לֹא? וַיַּעַן משֶׁה אֶת קֹרַח וַיֹּאמַר: לֹא! וַיֹּאמֶר קֹרַח: הֵן בֶּגֶד אֲשֶׁר לֹא שָׂמוּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו בִּלְתִּי אִם חוּט תְּכֵלֶת אֶחָד פָּטוּר מִצִיצִית וְאַף כִּי בֶגֶד עָשׂוּי כֻּלּוֹ תְכֵלֶת?? וַיְהִי כִּי לֹא עָנָהוּ משֶׁה עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹסֶף קֹרַח לְדַבֵּר אֶל משֶׁה וַיֹּאמַר: אִם יְמַלֵּא אִישׁ אֶת בֵּיתוֹ סִפְרֵי תוֹרָה, – הֲיִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה פָּטוּר מִמְּזוּזָה? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: לֹא! וַיִּקְצֹף קֹרַח עַל משֶׁה וַיֹּאמַר: בְּכָל הַתּוֹרָה יֵשׁ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיוֹת וּבְכָל זֹאת לֹא תִפְטֹרְנָה אֶת הַבַּיִת מִמְּזוּזָה, וְאֵיךְ תִּפְטְרֻהוּ רַק שְׁתֵּי פָרָשִׁיוֹת? אֵין זֹאת כִּי לֹא יְיָ דִּבֶּר בְּךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹדְאָם! וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד, יִשְׁמַע אֶת חֶרְפָּתוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב וְלֹא יִקְצֹף. וַיְהִי כִּרְאוֹת קֹרַח אֶת משֶׁה מַחֲרִישׁ וַיֵּשְׂטְ מֵעָלָיו, וַיִּקַּח מָאתַיִם אִישׁ וַיַּלְבִּישֵׁם בִּגְדֵי תְכֵלֶת וַיִּזְבַּח זְבָחִים וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה. וַיָבֹאוּ בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶל קֹרַח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הוֹאֶל נָא וְנָתַתָּ לָּנוּ אֶת מַתְּנוֹת קָדְשֵׁנוּ – אֶת הֶחָזֶה וְאֶת הַשּׁוֹק! וַיֹּאמֶר קֹרַח: מִי צִוָּה לָתֵת לַכֹּהֲנִים אֶת הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה? וַיַּעֲנוּ בְנֵי אַהֲרֹן וַיֹּאמֵרוּ: יְיָ צִוָּה לְמשֶׁה אֶת הדָּבָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר קֹרַח: שֶׁקֶר דִּבְרֵיכֶם! וַיֵּלְכוּ בְנֵי אַהֲרֹן וַיָּשׁוּבוּ אֶל משֶׁה וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי קֹרַח. וַיָּקָם משֶׁה לָלֶכֶת אֶל קֹרַח וְאֶל עֲדָתוֹ לְדַבֵּר עַל לִבָּם וּלְהָשֵׁךְ אֶת חֲמָתָם

 

קב. צִדְקַת בְּנֵי קֹרַח (מדרשׁ שׁוחר טוב; מדרשׁ תנחומא שׁם).    🔗

וַיְהִי כְּלֶכֶת משֶׁה הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל אֹהֶל קֹרַח וַיִּרְאֻהוּ שְׁלשֶׁת בָּנָיו וַיּוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אֵיכָה נַעֲשֶׂה? אִם אָמַרְנוּ נָקוּם מִפְּנֵי משֶׁה, – וְרָעָה זֹאת בְּעֵינֵי אָבִינוּ וְהֵמַר לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה עַד מְאֹד, וַאֲנַחְנוּ הֵן שָׁמַעְנוּ אֶת דִּבְרֵי יְיָ לֵאמֹר: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ… אִישׁ אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ! וְאִם לֹא נָקוּם מִפָּנָיו, – הֲיִיטַב הַדָּבָר הַזֶה בְּעֵינֵי יְיָ, אֲשֶׁר צִוָּנוּ לֵאמֹר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן?! וַיַּעַז אֶחָד מֵהֶם וַיֹּאמַר: אַחַי! הָבָה נָקוּם מִפְּנֵי הָאִישׁ הַבָּא בְשָׁלוֹם, וְאַל נָשִׂים הַפַּעַם לֵב לְאָבִינוּ הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין כָּל הָעָם! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן יָקָר הַשָּׁלוֹם לִבְנֵי קֹרַח, עַל כֵּן אֲבָרְכֵם בְּשָׁלוֹם, וּבְיוֹם מוֹת קֹרַח לֹא יָמוּתוּ בָנָיו!

 

קג. דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת (ילקוט שׁמעוני קרח; מדרשׁ תנחומא שׁם).    🔗

וַיִּגַּשׁ משֶׁה אֶל קֹרַח וְאֶל עֲדָתוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם רַכּוֹת וַיֹּאמַר: אַחַי! מֶה עָשִׂיתִי לָכֶם רָעָה כִּי רַבְתֶּם כֻּלְּכֶם אֵלָי? הֲהִשְׂתָּרַרְתִּי עֲלֵיכֶם וָאֶקַּח מִיַּד אִישׁ מִכֶּם דָּבָר? וְעַתָּה שִׂימוּ נָא עַל לֵב כִּי לְמַעַנְכֶם הָלַכְתִּי מִמִּדְיָן לְמִצְרַיִם וְלֹא לָקַחְתִּי מִכֶּם גַּם חֲמוֹר אֶחָד! אָמְנָם שָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם מְדַבְּרִים לֵאמֹר: כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְכֻלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּהַר סִינָי, וּבְכָל זֹאת יִתְנַשֵּׂא משֶׁה וְאַהֲרֹן אָחִיו עַל קְהַל יְיָ!! עַל כֵּן בָּאתִי אֲלֵיכֶם, אַחַי, לְהַגִּיד לָכֶם כִּי מֵאֵת יְיָ הָיְתָה כָּל זֹאת, כִּי לֹא מִלִּבִּי! יְיָ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְחָלִילָה מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת בִּלְעָדָיו קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. וַיַּעַן קֹרַח אֶת משֶׁה לֵאמֹר: מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא חָסַרְנוּ בָהּ דָּבָר הוֹצֵאתָנוּ וְאֶל אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הֲבֵאתָנוּ, וַתּוֹשִׁיבֵנוּ בַּמִּדְבָּר הָרַע הַזֶּה, אֲשֶׁר הִרְבָּה מֵתֵינוּ, וַתָּשֶׂם לָנוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים רַבִּים עַד מְאֹד, – לֹא יוּכַל עֲשׂוֹתָם אִישׁ וָחָי!.. וּכְדַבֵּר קֹרַח אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַף כָּל הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרָיו וַיִּכּוֹנוּ²³³ לִרְגֹּם אֶת משֶׁה בָּאֲבָנִים. וַיֵּצֶר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: לֹא עַל אָמְרָם לְסָקְלֵנִי מַר לִי, כִּי אִם עַל חָטְאָם לַיָי בַּפַּעַם הָרְבִיעִית! מִי יוֹדֵעַ הֲיֹאבֶה יְיָ לָקַחַת אֶת תְּפִלָּתִי אֲשֶׁר אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדָם? הֲיִסְלַח לָהֶם וְלֹא יְכַלֵּם כַּאֲשֶׁר אָמָר? וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל עֲדָתוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְתַחֲנוּנִים, וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ כּי אֵין לוֹ שוֹמֵעַ מֵהֶם וַיְבָרְכֵם בְּשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב אֶל אָהֳלוֹ.

 

קד. אוֹן בֶּן פֶּלֶת וְאִשְׁתּוֹ (סנהדרין ק"ט; ילקוט שׁמעוני קרח).    🔗

וְאֵשֶׁת אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשָּׁה חֲכָמָה וְטוֹבַת שֶׂכֶל. וַתֵּרֶא אֶת קֹרַח מְדַבֵּר אֶל אִישָׁהּ לֵאמֹר: נִקָּהֲלָה נָא כֻלָּנוּ עַל משֶׁה הַמִּתְנַשֵּׂא עָלֵינוּ וְרַבְנוּ עִמּוֹ בְּחָזְקָה וַהֲסִירוֹנוּ אוֹתוֹ מִשָּׂר וְאֶת אַהֲרֹן אָחִיו מִכֹּהֵן. וַיֹּאמֶר אוֹן: טוֹבִים דְּבָרֶיךָ וּנְכוֹחִים²³⁴! וַיֹּאמֶר קרַח: עַל כֵּן אָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְקַחְתִּיךָ אֶל בֵּיתִי וְהָיִיתָ גַּם אַתָּה בַעֲדָתִי! וַיֹּאמֶר אוֹן: כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ! וַיְהִי כְּצֵאת קֹרַח מִבֵּית אוֹן וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ: אֲבָל, אִישִׁי הַטּוֹב, לֹא טוֹבוּ דְבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הַיּוֹם אֶל קֹרַח! וַיֹּאמֶר אוֹן: לֹא טוֹב בְּעֵינַי כִּי לָקַח לוֹ משֶׁה אֶת כָּל הַגְּדֻלָּה וַיָי לֹא צִוָּהוּ! וַתַּעַן אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וַתֹּאמַר: מַה־בֶּצַע²³⁵ בְּרִיבְךָ אַתָּה עִם משֶׁה? כִּי יִגְבַּר משֶׁה מִקֹּרַח וְהָיִיתָ אַתָּה עֶבֶד לִפְנֵי משֶׁה, וְכִי יַצְלִיחַ קֹרַח וְגָבַר עַל משֶׁה, – וְהָיִיתָ עֶבֶד לְקֹרַח! עַל כֵּן אֵין טוֹב לְךָ אִישִׁי בִּלְתִּי אִם שֶׁבֶת²³⁶ מֵרִיב, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם יִכְשַׁר²³⁷ לְךָ: הֲזֶּה אוֹ זֶה? וַיִּשְׁמַע אוֹן אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: אָמְנָם צָדַקְתְּ אִשְׁתִּי הַטּוֹבָה, אֶפֶס מָה אֶעֱשֶׂה בְּבוֹא קֹרַח אֵלַי לַהֲבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ וְאָנֹכִי הִבְטַחְתִּיו לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבָרָיו וְהָיָה אִם לֹא אֵלֵךְ וְהָיִיתִי לָבוּז²³⁸! וַתֹּאמֶר אִשְׁתּוֹ: שָׁלוֹם לְךָ, אַל תִּירָא! עָרֹם אַעֲרִים²³⁹ אֶל קֹרַח וְלֹא יָבֹא אֵלֵינוּ עוֹד! וַיֹּאמֶר אוֹן: אִם תִּמְנְעִי²⁴⁰ אֶת קֹרַח מִבּוֹא אֶל בֵּיתֵנוּ – וְנָשָׂאת²⁴¹ בְּרָכָה מֵאֵת יְיָ!

 

קה. הָאַלְמָנָה הָעֲשׁוּקָה (ילק“שׁ קרח; מדרשׁ שׁוח”ט).    🔗

וְקֹרַח יָצָא מֵאָהֳלוֹ וַיֵּלֵךְ אֶל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לְהַסִּית²⁴² אוֹתָם בְּמשֶׁה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים: מֶה עָשָׂה לְךָ רָעָה כִּי כָכָה תְדַבֵּר בּוֹ? וַיַּעַן אוֹתָם קֹרַח וַיֹּאמַר: לוּ הָיְתָה יַד משֶׁה רַק בִּי, הֶחֱרַשְׁתִּי; אוּלָם הוּא שָׂם לְכָל הָעָם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לֹא טוֹבִים! וְעַתָּה שִׁמְעוּ נָא וַאֲסַפְּרָה אֵת אֲשֶׁר קָרָה אֶת הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר הִתְגּוֹרְרָה עַל יַד אָהֳלִי, וִידַעְתֶּם וּראִיתֶם כִּי צָדְקוּ כָל דְּבָרָי! וַיַּעַן הָעָם אֶת קֹרַח לֵאמֹר: סַפֶּר לָנוּ וְשָׁמָעְנוּ! וַיֹּאמֶר קֹרַח: אִישׁ עָנִי יָשַׁב עַל יַד אָהֳלִי וַיְהִי כָל יָמָיו רָעִים. וַיָּמָת הָאִישׁ וַתְּהִי אִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו יְתוֹמוֹת. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי כֵן וַתֹּאמַר: עַתָּה אֶעֶבְדָה אָנֹכִי אֶת שָׂדִי וְהָיָה לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאָה הָאִשָּׁה לַחֲרשׁ אֶת שָׂדָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ משֶׁה: לֹא תַחְרְשִׁי בְשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. וַתַּחְרשׁ הָאִשָּׁה אֶת הַשָּׂדֶה בַּחֲמֹר אֲשֶׁר שָׂכְרָה לָהּ וַתֹּאמַר: עַתָּה אֶזְרְעָה אֶת שָׂדִי! וַיָּבֹא משֶׁה וַיֹּאמַר לָהּ: לֹא תִזְרְעִי כִּלְאָיִם²⁴³! וַתְּכַל לִזְרֹעַ אֶת שָׂדָהּ וַתִּתֵּן הָאֲדָמָה אֶת יְבוּלָהּ²⁴⁴ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה חֶרְמֵשׁ לִקְצֹר אֶת קְצִירָהּ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ משֶׁה: אַל תְּכַלִּי לִקְצֹר אֶת פְּאַת שָׂדֵךְ! וַתַּעַשׂ הָאִשָּׁה כִּדְבַר משֶׁה וַתָּבֵא אֶת קְצִיר שָׂדָהּ הַגֹּרְנָה. וַיָּבֹא משֶׁה וַיֹּאמַר: תְּנִי תְרוּמָה וּמַעְשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי! וַתֵּצֶר לָאִשָּׁה מְאֹד וַתִּתֵּן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָהּ משֶׁה וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: אֵין טוֹב לִי בִּלְתִּי אִם אֶמְכֹּר אֶת שָׂדִי וְקָנִיתִי לִי שְׁתֵּי כְבָשׂוֹת וְשָׁתִיתִי אֲנִי וּבְנוֹתַי אֶת חֲלָבָן, וְגַזֹנוּ אֶת צַמְרָן וְהָיָה לָנוּ בֶגֶד לִלְבּשׁ. וַתַּעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר אָמְרָה וַתִּמְכֹּר אֶת שָׂדָהּ וַתִּקֶן בִּמְחִירוֹ שְׁתֵּי כְבָשׂוֹת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִבְכִּירוּ כִּבְשׂוֹתֶיהָ וַיָּבֹא אַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֶל הָאַלְמָנָה: הוֹאִילִי נָא וּתְנִי לִי אֶת בְּכרוֹת צֹאנֵךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ. וַתִּתֶּן לוֹ הָאַלְמָנָה אֶת בְּכֹרוֹת צֹאנָהּ וַיִּקַּח אַהֲרֹן וַיֵּלֶךְ לוֹ. וַיְהִי בִגְזֹז צֹאנָהּ וַיָּבֹא אַהֲרֹן שֵׁנִית וַיֹּאמֶר אֶל הָאַלְמָנָה: תְּנִי נָא לִי אֶת רֵאשִׁית גֵּז צֹאנֵךְ כְּמִצְוַת יְיָ עָלָיִךְ. וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶה בְּעֵינֵי הָאַלְמָנָה וַתִּתֶּן לוֹ אֶת רֵאשִׁית הַגֵּז וַתֹּאמַר: אֶשְׁחֲטָה נָא אֶת כִּבְשׂוֹתַי וְחָדַל הָאִישׁ לְעָשְׁקֵנִי! וַיְהִי אַךְ נִשְׁחֲטוּ הַכְּבָשׂוֹת וַיָּבֹא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: תְּנִי נָא לִי אֶת הַזְּרֹעַ וְאֶת הַלְּחָיַיִם וְאֶת הַקֵּבָה, כִּי כֹה אָמַר יְיָ: וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח, – אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָה אֶת דִּבְרֵי אַהֲרֹן וַתִּסְפֹּק כַּפֶּיהָ וַתִּקְרָא: אוֹיָהּ לִי כִּי שֻׁדָּדְתִּי! אָמֹר אָמַרְתִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד רְאוֹת אֶת פְּנֵי הַכֹּהֵן אֲשֶׁר עֲשָׁקַנִי זֶה יָמִים רַבִּים, וְהִנֵּה בָא עוֹד הַפָּעַם. וַיִּחַר לָאַלְמָנָה עַד מְאֹד וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: אִם כֵּן אֶעֱשֶׂה אֲשֶׁר גַּם לִי גַּם לוֹ לֹא תִהְיֶינָה הַמָּנוֹת אֲשֶׁר דָּרָשׁ. וַתָּקָם וַתֹּאמַר: לֹא אוּכַל תֵּת לְךָ אֶת חֶלְקְךָ כִּי הֶחֱרַמְתִּי אֶת הַכְּבָשׂוֹת הַשְּׁחוּטוֹת לַיָי! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לִי הוּא! וּבְדַבְּרוֹ אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי הַכְּבָשׂוֹת וַיַּעֲזב אֶת הָאַלְמָנָה וּבְנוֹתֶיהָ הַיְתוֹמוֹת בֹּכוֹת וַיֵּלֶךְ לְבֵיתוֹ… וַיְהִי כְּכַלּוֹת קֹרַח לְסַפֵּר וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: כָּכָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים תָּמִיד, וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלֵם אִישׁ מַדּוּעַ כָּכָה עֲשִׂיתֶם? וְעָנוּ וְאָמְרוּ: יְיָ צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה! וַיִּשְׁמַע כָּל הָעָם אֶת דִּבְרֵי קֹרַח וַיִּחַר אַפָּם בְּמשֶׁה וּבְאַהֲרֹן עַד מְאֹד.

 

קו. עָרְמָה וּמְזִמָּה (פסיקתא זוטרתא קרח; סנהדרין ק"ט).    🔗

וַיָּקָם קֹרַח וַעֲדָתוֹ וַיֵּלְכוּ לָבֹא אֶל אוֹן בֶּן פֶּלֶת. וַתֵּרֶא אִשְׁתּוֹ אֶת עֲדַת הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל אָהֳלָהּ וַתְּמַהֵר וַתַּשְׁקְ אֶת אוֹן אִישָׁהּ יַיִן וַתְּשַׁכְּרֵהוּ וַתְּיַשְׁנֵהוּ. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח בֵּיתָהּ וַתִּפְרַע אֶת רֹאשָׁהּ וַתִּקַּח מַסְרֵק וַתְּסָרֵק אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ. וּכְגֶשֶׁת קֹרַח וַעֲדָתוֹ אֶל בֵּית אוֹן וַיִּרְאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל סַף הָאֹהֶל וּמְסָרֶקֶת אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וַיָּסוּרוּ מִמֶּנָּה וַיֵּלְכוּ שֵׁנִית אֶל הַמַּחֲנֶה לְסַכְסֵךְ²⁴⁵ אֶת הָעָם בְּמשֶׁה.

 

קז. תְּלוּנַת הָעָם (מדרשׁ תנחומא; פסיקתא זוטרתא קרח).    🔗

וַיִּשְׁמַע משֶׁה כִּי קָצַף עָלָיו הָעָם קֶצֶף גָּדוֹל, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל קֹרַח לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וּלְהָשֵׁךְ אֶת חֲמָתוֹ. וַיְהִי כְּבוֹאוֹ עַד לִפְנֵי אֹהֶל קֹרַח וַיֹּאמֶר קֹרַח אֶל עֲדָתוֹ: אַל נָא נֵצֵא לִקְרַאת משֶׁה וְלֹא נָשִׂים לוֹ אֶת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר שַׂמְנוּ לוֹ עַד הַיּוֹם. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כְּכֹל אֲשֶׁר דִבֶּר אֲלֵיהֶם קֹרַח. וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּלִבּוֹ: אוּלַי הִרְבּוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לִשְׁתּוֹת יַיִן וַיִשְׁכְּרוּ וְעַל כֵּן לֹא נִכְלְמוּ²⁴⁶ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ. הָבָה אִיעַד²⁴⁷ אוֹתָם לְיוֹם הַמָּחֳרָת! וְהָיָה כְּצֵאת יֵינָם וְשָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָשְׁלְמוּ לִי. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַקְהֵל קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ שָׁמַעְנוּ אֶת דִּבְרֵי יְיָ בְּהַר סִינַי וַנֵּדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּנוּ. וַתָּבֹא אֵלֵינוּ וַתֹּאמֶר לָנוּ לְהָרִים תְּרוּמָה וּלְעַשֵּׂר אֶת תְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה וְלַעֲשׂוֹת צִיצַת… וַיְהִי כִּרְאוֹתֵנוּ כִּי לְבַעֲבוּר הֵיטִיב לְנַפְשְׁךָ וּלְנֶפֶשׁ אָחִיךָ דִּבַּרְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יְיָ צִוְךָ, וַנֹאמַר: לֹא נֹאבֶה לְךָ וְלֹא נִשְׁמַע לָךְ!… וַיֹּאמֶר משֶׁה: לָמָּה תְדַבְּרוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? שִׂימוּ נָא אֶת לִבְּכֶם עַל אַהֲרֹן אָחִי וּזְכַרְתֶּם כִּי לֹא הֵבִיאָה לוֹ כְהֻנָּתוֹ, אֲשֶׁר אַתֶּם מְקַנְאִים בָּהּ, בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְאֵבֶל! הִנֵּה בְנֵיכֶם וּבְנֵי בְנֵיכֶם חַיִּים כֻּלָּם לִפְנֵיכֶם, – וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא מֵתוּ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְיָ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא הִנִּיחוּ²⁴⁸ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָעָם מֵרָגְזוֹ, וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ אֶל כָּל הָעֵדָה וַיְדַבֵּר אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: הִבָּדְלוּ²⁴⁹ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרֶגַע!

 

קח. משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת (פסיקתא שׁם; סנהדרין ק“ט; ילק”שׁ קרח; ל"פ).    🔗

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיִּתְחַנְּנוּ אֶל יְיָ לֵאמֹר: כִּי יֶחֶטְאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לְמַלְכָּם, – וְהֻכָּה גַם הַצַּדִּיק גַּם הָרָשָׁע כִּי עֵינֵי בָשָׂר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה לַלֵּבָב; אוּלָם אַתָּה יְיָ שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָאָדָם! הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף? וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה וְיָסוּרוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָתָן וַאֲבִירָם! וַיָּקָם משֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: בְּזֹאת תֵדְעוּן כִּי יְיָ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי. אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה לֹא יְיָ שְׁלָחָנִי; וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְיָ וּפָצְתָה²⁵⁰ הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אוֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ²⁵¹ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְיָ! וּבְדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל קֹרַח וְאֶל עֲדָתוֹ וַיָּשֶׂם יְיָ לְנֶגְדָּם תְּמוּנָה, – וְהִנֵּה בְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לָתֵת לָהֶם, וְהֵמָּה עוֹבְדִים אֶת אַדְמָתָם. וְהַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים וְהַיְתוֹמוֹת וְהָאַלְמָנוֹת וְהָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים בָּאִים אֲלֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. וְאִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר שָׂדֶה וְכֶרֶם לוֹ יוֹצֵא לִקְרַאת כָּל רָעֵב וְכָל חֲסַר לֶחֶם וְקוֹרֵא לוֹ לֵאמֹר: בּוֹאָה נָא, אָחִי, אֵלַי וְהַאֲכַלְתִּיךָ וְהִשְׁקִיתיךָ וְשָׂמַחְנוּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ!.. וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף הָעָם לְעַשֵּׂר אֶת תְּבוּאָתוֹ וְלַעֲזֹב אֶת פְּאַת שָׂדֵהוּ וְלֶקֶט קְצִירוֹ לֶעָנִי וְלַגֵּר וְלָתֵת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנוֹ לַכֹּהֲנִים, כֵּן יִפְתַּח יְיָ לָהֶם אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת אֶת מְטַר אַרְצָם בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם… וְהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְדַיִשׁ מַשִׂיג לָהֶם אֶת בָּצִיר, וּבָצִיר מַשִׂיג אֶת זֶרַע, וְהַיְקָבִים מְשִׁיקִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וְהָאֲסָמִים הָרְחָבִים צָרִים מֵהָכִיל אֶת כָּל הַשָּׂבָע אֲשֶׁר שָׂמוּ בָהֶם… וְעוֹד קֹרַח וַעֲדָתוֹ מִתְבּוֹנְנִים אֶל הַתְּמוּנָה אֲשֶׁר לְנֶגְדָּם וַיִּשָּׁמַע קוֹל יְיָ מְדַבֵּר לֵאמֹר: שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל עוֹשֵׂי חֶסֶד וּצְדָקָה וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד! וַיְהִי בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶה וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתְּהִי נְקָבִים נְקָבִים וַיִּתְגַּלְגְּלוּ כְלֵי קֹרַח וַעֲדָתוֹ וּצְרוֹרוֹת כַּסְפָּם וְכָל רְכוּשָׁם וַיֵאָסְפוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד. וַיְהִי בְּכֶדֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה וַיִּקְרְאוּ בְחָזְקָה: משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאֲדָמָה וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ לְקוֹל הַנִּבְלָעִים בָּאֲדָמָה וַיִּצְעֲקוּ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: אָנָא הַצִילֵנוּ וְאַל נָא נֹאבְדָה כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ. וַיִּיקַץ אוֹן בֶּן פֶּלֶת וַיִּשְׁאַל בַּחֲרָדָה אֶת אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: מֶה קוֹל הָרַעַשׁ הַזֶה בְּאָזְנָי?! וַתַּגֶד לוֹ אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: נִבְלַע קֹרַח וַעֲדָתוֹ! וַיִשְׂמַח אוֹן וַיֹּאמַר: בְּרוּכָה אַתְּ אִשְׁתִּי לַייָ כִּי מְנַעְתִּנִי מֵהִתְעָרֵב בְּרִיב קֹרַח וַעֲדָתוֹ!

 

קט. אַהֲבָה עַזָּה מִמָּוֶת (פסיקתא זוטרתא קרח; שׁבת פ“ח; ילק”שׁ רמז שׁפ“א; רס”ב).    🔗

וַיְהִי מִמָּחֳרָת, אַחֲרֵי שְׂרֹף יְיָ אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, וַיִּלּוֹנוּ כָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְיָ! וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרֶגַע! וּכְדַבֵּר יְיָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם! וַיִּזְכֹּר משֶׁה אֶת דִּבְרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ מַה־יַעֲשֶׂה אָדָם וְעָצַר מַגֵּפָה, וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכִפַּרְתָּ עֲלֵיהֶם וְתֵעָצֵר הַמַּגֵּפָה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל משֶׁה: הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר, אָחִי? הֵן הִקְרִיבוּ שְׁנֵי בָנַי נָדָב וַאֲבִיהוּא אֵשׁ זָרָה וַיָּמוּתוּ לִפְנֵי יְיָ, וְעַתָּה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי: הוֹצִיאָה אֶת הַקֹּדֶשׁ הַחוּצָה!? וַיֹּאמֶר משֶׁה: יָדֹעַ תֵּדַע, אָחִי, כִּי בְרֶגַע דַּבֶּרְךָ אֵלַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם! וַיְהִי אַךְ אָמַר משֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶה, וַיִּתְעוֹרֵר אַהֲרֹן מְאֹד וַיֹּאמַר: לֹא יָדַעְתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי כִּי בִי תְלוּאִים חַיֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וְעַתָּה אֲמַהֲרָה לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶךָ, כִּי טוֹב אֲשֶׁר אָמוּת אָנֹכִי וְאֶלֶף אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי יָמוּתוּ, וְאַל יִפּוֹל מִשַּׂעֲרַת אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָרְצָה. וַיְמַהֵר אַהֲרֹן וַיַּעַשׂ כִּדְבַר משֶׁה, וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעֲצֵר הַמַּגֵּפָה. אָז נִדְבְּרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמֵרוּ: אָמֹר אָמַרְנוּ: מָוֶת בִּקְטֹרֶת, כִּי עַל כֵּן נִשְׂרְפוּ שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הָאִישׁ, וְעַתָּה רָאִינוּ כִּי בְּהָחֵל הַנֶּגֶף וַיִּפֹּל הָעָם כְּעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקּוֹצֵר, – וַיָּבֵא אַהֲרֹן אֶת הַקְּטֹרֶת וַתֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה!

 

קי. בְּאֵר מִרְיָם (דברי הימים למרע"ה; מדרשׁ אגדה קרח; תענית ט').    🔗

וּבְעָשּׂוֹר לְחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מֵתָה מִרְיָם – אֲחוֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה – וַתֶּחְדַל הַבְּאֵר לְהִתְגַּלְגֵּל אַחֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַתָּבֹא בֵּין סַלְעֵי הַמִּדְבָּר וַתִּתְעָרֵב בָּהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּבִינוּ כִי בְשֶׁל²⁵² מִרְיָם הָיְתָה לָהֶם בְּאֵר הַמַּיִם, וּבְמוֹתָהּ, – וַיֶּאֶזְלוּ²⁵³ הַמַּיִם מִמֶּנָּה וַיִּיבָשׁוּ. וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא יָדְעוּ עוֹד אֶת הַדָּבָר הַזֶה וַיִּסְפְדוּ לְמִרְיָם וַיִּבְכּוּ לָהּ. וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן בֹּכִים וַיִּתְאַסְּפוּ כֻלָּם לָלֶכֶת אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן. וַיַּרְא משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְהָלִים עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: אוּלַי תֵּדַע וְהִגַּדְתָּ לִּי מֶה הָיָה לָעָם כִּי מִתְאַסֵּף הוּא וְהוֹלֵךְ הָלֹךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ!? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: שָׁמַע הָעָם אֶת הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָנוּ וַיִּתְאַסְּפוּ לְנַחֲמֵנוּ מִיגוֹנֵנוּ²⁵⁴. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֲבָל שָׁגִיתָ²⁵⁵, אָחִי, בְּדַבֶּרְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה! הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה אֶת פְּנֵיהֶם הַנִּזְעָמִים וְאֶת שִׂפְתוֹתֵיהֶם הַמְּלֵאוֹת זַעַם וְיָדַעְתָּ כִּי לָרִיב אֵלֵינוּ הֵמָּה בָאִים. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה: מַה לְּךָ כִּי תִבְכֶּה? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: מַדּוּעַ לֹא אֶבְכֶּה אֲשֶׁר מֵתָה אֲחוֹתִי הַיְחִידָה אוֹהֶבֶת הַחֶסֶד וְהַצְדָקָה? וַיֹּאמֶר הָעָם: אַל תִּבְכֶּה לְנֶפֶשׁ אַחַת; וּבָכִיתָ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם כִּי תַמּוּ כֻלָּם לִגְוֹעַ! וַיֶּחֱרַד משֶׁה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: הַגִּידוּ נָא לִי מֶה קָרְכֶם כִּי כָכָה דִבַּרְתֶּם אֵלָי? וַיַּעַן הָעָם אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: בְּרֶגַע מוֹת אֲחוֹתְךָ אָזְלוּ הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע אֲשֶׁר הִתְגַּלְגֵּל אַחֲרֵינוּ וְעַתָּה אֵין בּוֹ גַם טִפַּת מַיִם אֶחָת! וַיֹּאמֶר משֶׁה: לְכוּ נָא אֶל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְאֶל שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְהִגַּדְתֶּם לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּשְׁאֶלְתֶּם מֵהֶם מַיִם וְנָתְנוּ לָכֶם. וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לֹא נָסוּר מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא נִשְׁאַל מִשָּׂרֵינוּ דָּבָר, כִּי אַתָּה הוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַתְּבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. וְעַתָּה הֲלֹא נָמוּת אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ בַּצָּמָא! וַיְהִי כְּהַזְכִּיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת בְּהֶמְתָּם הַצְּמֵאָה לַמַּיִם, ויֹּאמֶר יְיָ: יַעַן צַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא רַק עַל נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם הַצְּמֵאִים, כִּי אִם גַּם עַל בְּהֶמְתָּם וַיֹּאמְרוּ לַכֹּל כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֵיהֶם, עַל כֵּן אֲרַחֵם גַּם אֲנִי עֲלֵיהֶם וְהוֹצֵאתִי לָהֶם מַיִם מִסָּלַע!

 

קיא. כַּעַס משֶׁה וְחֶטְאו (דברי הימים למרע“ה; ילק”שׁ רמז תתט"ו; ילמדנו).    🔗

וַיְהִי כִּרְאוֹת משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת קֶצֶף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְגָדֵל וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיָּנוּסוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: מַה לְּךָ עַתָּה בְּאֹהֶל מוֹעֵד? וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! קָמוּ עָלַי בָּנֶיךָ וַיִּקְצְפוּ עָלַי קֶצֶף גָּדוֹל וְלוּלֵא נִמְלַטְתִּי לְאֹהֶל מוֹעֵד, כִּי עַתָּה סְקָלוּנִי! וַיֹּאמֶר יְיָ: עַד מָתַי תִּתֵּן דֹּפִי בְּבָנָי? הֵן גַּם בְּחֹרֵב אָמַרְתָּ: עוֹד מְעַט וּסְקָלוּנִי, – וְלֹא נָגְעוּ בְךָ וְלֹא הִפִּילוּ מִשַּׂעֲרָתְךָ אָרְצָה; וְעַתָּה עֲבוֹר אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ לִפְנֵי הָעָם וְדִבַּרְתָּ לְעֵינֵיהֶם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו. וַיַּעֲבֹר משֶׁה וְאַהֲרֹן לִפְנֵי הָעָם וַיִּגְשׁוּ אֶל הַסְּלָעִים הָרַבִּים אֲשֶׁר הִתְעָרְבָה בָהֶם בְּאֵר מִרְיָם, וְלֹא יָדַע מֵאֵיזֶה סֶלַע יוֹצִיא לָהֶם מָיִם. וַיָּשֶׂם משֶׁה אֶת עֵינוֹ עַל אַחַד הַסְּלָעִים וַיֹּאמֶר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: עִמְדוּ פֹה וְהוֹצֵאתִי לָכֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע הַזֶּה! וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי ישְׂרָאֵל: הֲיַד יְיָ תִּקְצַר מֵהוֹצִיא מַיִם מִכָּל סֶלַע וָסֶלַע כִּי צִוִּיתָנוּ לַעֲמֹד רַק לִפְנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה? וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַל תַּמְרוּ אֶת פִּי יְיָ וְאַל תְּמָרְרוּנִי בְּדִבְרֵיכֶם! וַיּוֹסִיפוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל לְדַבֵּר אֶל משֶׁה וַיֹּאמֵרוּ: אִם בֶּאֱמֶת יַעֲשֶׂה לְךָ יְיָ נִפְלָאוֹת, וְהוֹצֵאתָ מַיִם מִכָּל הַסְּלָעִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה – וְאִם אַיִן וְאָמָרְנוּ: רוֹעֶה הָיִיתָ אֶת צֹאן יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר וַתְּלַמֵּד לָדַעַת אֶת מִשְׁפַּט הַסְּלָעִים הַמּוֹצִיאִים מַיִם וַתַּעֲמִידֵנוּ לִפְנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה כִּי יָדַעְתָּ אֲשֶׁר מַיִם בּוֹ; אוּלָם לֹא יְיָ דִּבֶּר בְּךָ וְלֹא עַל פִּיו נָתַן הַסֶּלַע אֶת מֵימָיו! וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמַר: הוֹי בֹּעֲרִים! ²⁵⁶ עַד מָתַי תִּבְעֲרוּ וְתִכסָלוּ?! ²⁵⁷ וַיְהִי כִּקְצֹף משֶׁה וַיִּשְׁכַּח בְּקִצְפּוֹ אֶת דִּבְרֵי יְיָ וַיָּרֶם אֶת מַטֵּהוּ לְשׂוּמוֹ עַל הַסֶּלַע. וַיְהִי אַךְ הֵרִים אֶת הַמַּטֶּה וַיֵּצְאוּ מִן הַסֶּלַע נִטְפֵי מַיִם אֲחָדִים. וַיִּגְעַר משֶׁה בַּסֶּלַע וַיִּקְרָא: לְמִי יִמְצְאוּ²⁵⁸ הַמַּיִם הָאֵלֶּה, – הַלְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אִם לִגְמוּלֵי²⁵⁹ מֵחָלָב? וַיַּךְ משֶׁה אֶת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ דָם! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: לֹא הוֹצִיא הַסֶּלַע בִּלְתִּי אִם דָּם! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַסֶּלַע: מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ? וַיַּעַן הַסֶלַע וַיֹּאמַר: הַכֵּה הִכַּנִי משֶׁה פַּעֲמָיִם! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: מַדּוּעַ הִכִּיתָ אֶת הַסֶּלַע וְאָנֹכִי הֲלֹא צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי הַכּוֹתוֹ, כִּי אִם לְדַבֵּר אֵלָיו! וַיַּעַן משֶׁה אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא הוֹצִיא הַסֶּלַע בָּרִאשׁוֹנָה בִּלְתִּי אִם נִטְפֵי מַיִם אֲחָדִים! וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הֵן לַמֵּד לִמַּדְתָּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ²⁶⁰, וַתִּשְׁכַּח כָּל גְּמוּלֵי²⁶¹ הַסֶּלַע אֲשֶׁר הֵינִיק לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל דְּבַש בְּאֶרֶץ מִצְרַים וַתְּשַׁחֵת בְּאַף רַחֲמֶיךָ וַתַּכֵּהוּ; וְנָקֵל עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ וַתִּבֶז לְבָנַי וַתֹּאמֶר עֲלֵיהֶם: עַם לֹא בִינוֹת²⁶² הֵמָּה! הֲרֵעוֹתָ מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה! וַיְצַו יְיָ אֶת הַסֶּלַע וַיַּהֲפֹךְ אֶת דָּמוֹ לְמַיִם וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

 

קיב. עֹנֶשׁ משֶׁה וְאַהֲרֹן (מדרא“ג קרח; ילמדנו וילק”שׁ קרח).    🔗

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: יַעַן חִלַּלְתֶּם אֶת שְׁמִי לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָמְנָם, יְיָ אֱלֹהָי, נִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד בְּהַכּוֹתִי אֶת הַסֶּלַע וְלֹא דִבַּרְתִּי אֵלָיו כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי; אוּלָם אַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תִקְצֹף עָלָיו? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: הֵן רָאֹה רָאָה אַהֲרֹן אָחִיךָ אֵת אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת וְלֹא חָשַׂךְ אוֹתְךָ וְלֹא אָמַר אֵלֶיךָ: אַל נָא, אָחִי, תַעֲבוֹר אֶת מִצְוַת יְיָ! וַיִּתְחַנֵּן משֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ סְלַח נָא לַעֲוֹנֵנוּ! וַיֹּאמֶר יְיָ: לֹא יִסָּלַח לְךָ הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאתָ לִי לְעֵינֵי כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; כִּי לוּ דִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְהוֹצִיא מַיִם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, כִּי עַתָּה הִקְדַּשְׁתַּנִי לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יִרְאָתִי עַל פְּנֵיהֶם תָּמִיד. הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִים: הַסֶּלַע הַזֶּה אֲשֶׁר שָׂכָר אֵין לוֹ וְעֹנֶשׁ אֵין לוֹ, שָׁמַע בְּקוֹל יְיָ, וְאף כִּי הָאָדָם הַחַי בְּחֶסֶד יְיָ וְהַמְצֻוֶּה לְעָבְדוֹ וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתָיו! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: אִם כְּמוֹת כָּל הַדּוֹר הַחוֹטֵא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ בַּמִּדְבָּר – יֹאמְרוּ עָלֵינוּ שׁוֹמְעֵי שְׁמְעֵנוּ: גַּם משֶׁה גַּם אַהֲרֹן הָיוּ חַטָּאִים כַּדוֹר הַהוּא וְעַל כֵּן הָיְתָה אַחֲרִיתָם כָּמֹהוּ! וַיֹּאמֶר יְיָ: אַל תִּירָא משֶׁה עַבְדִּי! כָּתֹב אֶכְתֹּב בְּתוֹרָתִי דְּבַר חַטַּאתְכֶם וְיָדַע כָּל בָּשָׂר כִּי לֹא חֲטָאתֶם לַייָ בִּלְתִּי אִם בִּדְבַר מֵי מְרִיבָה לְבַדָּם!

 

קיג. הַקּוֹל וְהֶחָרֶב (ילק“שׁ חקת ובשׁם מדרשׁ סתם; מדרא”ג חקת; מדרת"נ; דברים רבה ובמדבר רבה א').    🔗

וּבְכָל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה, לֹא חָדַל לִדְאַג לָהֶם וּלְהֵיטִיב עִמָּהֶם. וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדֹם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אָמַר יְיָ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְענּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה… וַיְהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתֵּלֶךְ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיךָ, כִּי אָמַרְתָּ אֵין לִי חֵפֶץ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יִתְּנֶנָּה יְיָ לִי בִלְתִּי אִם אַחֲרֵי הֵעָבְדִי שָׁנִים הַרְבֵּה מְאֹד, וַתֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר. אוּלָם אֲנַחְנוּ נֶעֱבַדְנוּ בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וַנְעֻנֶּה שָׁנִים רַבּוֹת, וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַיּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ וַיּוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרָיִם. וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וּנְתַתָּנוּ לַעֲבוֹר בִּגְבוּלְךָ לָבוֹא אֶל אֶרֶץ יְרֻשָּׁתֵנוּ. וְיָדַעְתָּ כִּי בְעָבְרֵנוּ בְּאַרְצְךָ קָנֹה נִקְנֶה מִמְּךָ לֶחֶם וּמַיִם וְחָסַמְנוּ²⁶³ אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ לְבִלְתִּי תֹאכַל אֶת תְּבוּאוֹת שָׂדֶךָ! וַיַּעַן אֱדוֹם וַיֹּאמַר: אַל תַּעֲבוֹר בְּאַרְצִי; כִּי אֶת קוֹלְךָ אֵינֶנִי יָרֵא! וְעַתָּה זְכָר נָא אֶת בִּרְכַּת אָבִי אֲשֶׁר בֵּרְכַנִי לֵאמֹר: עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה! וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹלִי וְאָמַרְתָּ לַעֲבוֹר בְּאַרְצִי וְיָצָאתִי בַחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ! וַיַּעַשׂ אֱדוֹם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וַיֹּאמֶר משֶׁה לְהִלָּחֶם בּוֹ. וַיְהִי דְבַר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: אַל תִּתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתְּנֵהוּ בְּיָדֶךָ! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְיָ: מָה הֵן צִדְקוֹת אֱדוֹם? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: כַּבֵּד כִּבַּד אֱדוֹם אֶת אֲבוֹתָיו וְצִדְקָתוֹ זֹאת תַּעֲמָד לוֹ לָעַד²⁶⁴!

 

קיד. הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן בְּחַיֵּי אַהֲרֹן (ילק“שׁ חקת; ילמדנו; דברי הימים למרע”ה).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: יֵאָסֵף²⁶⁵ אַהֲרֹן אָחִיךָ אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה! וְעַתָּה בּוֹא אֶל אַהֲרֹן וְהַגֵּד לוֹ כִּי קָרֵב יוֹמוֹ לָמוּת, וְנִחַמְתָּהוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: הִנְּךָ מֵת, אוּלָם הַנְחֵל תַנְחִיל לִפְנֵי מוֹתְךָ אֶת כֶּתֶר²⁶⁶ כְּהֻנָּתְךָ לְבָנֶיךָ! וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְמָרֲרוּהוּ עַד מְאֹד וַיֵּבְךְּ כָּל הַיָּלְהָ. וַיַּשְׁכֵּם משֶׁה בַּבֹּקֶר וַיֵּלֶךְ אֶל אַהֲרֹן וַיַּעֲמֹד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אַהֲרֹן, אַהֲרֹן! וַיֵּצֵא אֵלָיו אַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת משֶׁה אָחִיו וַיִּשְׁתָּאֶה²⁶⁷ אֵלָיו מְאֹד וַיֹּאמַר: מָה רָאִיתָ אָחִי, כִּי בָאתָ אֵלָי? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: הָגִיתי²⁶⁸ הַלַּיְלָה בְּתוֹרַת יְיָ וַיִּקֶשׁ²⁶⁹ מִמֶּנִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְיָ וָאֹמַר: אָבֹא אֵלֶיךָ וּשְׁאַלְתִּיךָ, – אוּלַי תֵּדַע וְהִגַּדְתָּ אָתָּה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: דַּבֶּר נָא אָחִי אֵלַי אֶת הַדָבָר הַהוּא וּשְׁמַעְתִּיו. וַיֹּאמֶר משֶׁה: שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה²⁷⁰ בַּלַּיְלָה הַזֶּה שִׁכְּחַתְנִי²⁷¹ אֶת הַדָּבָר, אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי מָצֹא נִמְצָאֶנּוּ בְּסֵפֶר “בְּרֵאשִׁית”! וְעַתָּה הוֹאֶל נָא אָחִי וְהֵבֵאתָ אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְקָרָאנוּ בוֹ. וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כִּדְבַר משֶׁה וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרָא לִפְנֵי אַהֲרֹן. וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים לְפָנָיו וְאוֹמֵר: יָפֶה עָשָׂה יְיָ! בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ! בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמָיִם!.. וַיְהִי כִּקְרֹא משֶׁה לִפְנֵי אַהֲרֹן אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָדָם בְּהִבָּרְאוֹ, וַיֹּאמֶר משֶׁה: מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר עַל הָאָדָם אֲשֶׁר הֵבִיא מָוֶת לָעוֹלָם? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: גְּזֵרַת יְיָ עוֹשֵׂנוּ הִיא! וְעַתָּה רְאֵה נָא גַם רְאֵה כִּי שָׂם יְיָ אֶת הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּגַן עֶדְנוֹ וַיֵּיטֶב עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב עִם אִישׁ מִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עָתָּה! אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ וַיֶחֶטְאוּ לוֹ, וַיְגָרְשֵׁם מִן הָעֵדֶן וַיֹּאמֶר לוֹ: עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב! וַיֹּאמֶר משֶׁה שִׂים נָא לִבְּךָ עַל אַחֲרִית הָאָדָם וְרָאִיתָ כִּי אַחֲרֵי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ עִמּוֹ פָקַד עָלָיו אֶת פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: זֹאת הִיא אַחֲרִית כָּל חָי! וַיְהִי כֶּאֱמֹר אַהֲרֹן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּחֶל משֶׁה לְדַבֵּר עַל הַמָּוֶת. וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיָּשֶׂם עַל לֵב וַיֹּאמַר: הֲלֹא תַגֶּד לִי אָחִי: מַדּוּעַ תַּרְבֶּה לְדַבֵּר הַיּוֹם עַל הַמָּוֶת? וְלֹא עָנָהוּ משֶׁה כִּי צַר הָיָה לוֹ מְאֹד עַל אַהֲרֹן אָחִיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר בּוֹ אַהֲרֹן מְאֹד וַיֹּאמֶר משֶׁה: יְיָ צִוַּנִי לְהַגִּידְךָ דָּבָר וְעַתָּה קוּמָה נָא, אָחִי, וְעָלִינוּ אֶל הֹר הָהָר!

 

קטו. מַעֲשִׂים טוֹבִים (מדרשׁ אגדה חקת; אבות דר"ג).    🔗

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַהֲרֹן אֶת דִּבְרֵי משֶׁה וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ שְׁמוֹנַת בִּגְדֵי כְהֻנָּתוֹ וַיֵּצֵא מֵאָהֳלוֹ. וַיִּגַּשׁ משֶׁה וַיַּעֲמֹד לִימִינוֹ, וַיֵּלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמֹד לִשְׂמֹאלוֹ. וַיָבֹאוּ הַנְּשִׂיאִים וַיַּעַמְדוּ לִימִין משֶׁה, וַיִּגְשׁוּ הַזְקֵנִים וַיַּעַמְדוּ לִשְׂמֹאל יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ כֻלָּם מִשָּׁם וָהָלְאָה. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אַהֲרֹן יוֹצֵא מֵאָהֳלוֹ וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַיֹּאמֵרוּ: בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר גִּדֵּל אֶת אַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וַיָּשֶׂם לוֹ כָבוֹד וּגְדֻלָּה. וַיְהִי כַּעֲבֹר אַהֲרֹן לִפנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיֹּאמֶר לָבוֹא אֵלָיו, וַיאמֶר משֶׁה: אַל נָא אָחִי נָבֹא לְאֹהֶל מוֹעֵד וְיָצָאנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַבִּיטִים אַחֲרֵי אַהֲרֹן הַהוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְקָרֵב אֶל הָהָר וְאוֹמְרִים אִישׁ אֶל אָחִיו: מָה רַבּוּ חַסְדֵי אַהֲרֹן אוֹהֲבֵנוּ וַאֲהוּבֵנוּ! וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֹּאמְרוּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים אֶל כָּל הַקָּהָל: הַיְדַעְתֶּם אֶת נָבָל בֶּן בִּרְשַׁע? וַיַּעַן הַקָּהָל וַיֹּאמַר: יָדַעְנוּ אוֹתוֹ כִּי הָיָה אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן²⁷² לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַיְמָרֵר אֶת חַיֵּיהֶם! וַיְהִי נִבְזֶּה וְנִמְאָס בְּעֵינֵי כָּל יוֹדְעָיו. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵם: עַתָּה הֵיטִיב נָבָל אֶת דַּרְכּוֹ וְאֵין כָּמֹהוּ מְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרֹדֵף צְדָקָה! וְהַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִשְׁתָּאוּ עַד מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: הֲלֹא תַגִּידוּ לָנוּ: אֵיכָה נִהְיָה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה? וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ: כַּאֲשֶׁר נוֹדְעוּ מַעֲשֵׂי נָבָל הָרָעִים לְאַהֲרֹן וַתֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֵּלֶךְ אֶל נָבָל וַיְבָרְכֵהוּ בְּשָׁלוֹם, וַיִּתְחַבֵּר עִם נָבָל וַיִּתְהַלֵּךְ אִתּוֹ כְּרֵעַ כְּאָח יָמִים רַבִּים. וַיִּיקַר בְּעֵינֵי נָבָל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר שָׂם לוֹ אַהֲרֹן עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: חַלִילָה לִּי מֵהוֹסִיף לָלֶכֶת בְּדַרְכִּי הָרָעָה פֶּן ישׁמַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָדוֹל אֲחִי משֶׁה אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה וְשָׂטָה²⁷³ מֵעָלָי! וַיְהִי כִּרְאוֹת אַהֲרֹן אֶת נָבָל מִתְיַצֵב עַל דֶּרֶךְ טוֹב וַיוֹדֶה לוֹ וַיֹּאמַר: אַתָּה אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן בָּרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְיָ בְּשָׁלוֹם וְנָתַן לְךָ אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת שָׁלוֹם!

אָז תִּגַּשְׁןָ נָשִׁים רַבּוֹת אֶל קְהַל הַמְדַבְּרִים וַתֹּאמַרְןָ לֵאמֹר: מְרִיבוֹת הָיוּ בֵינֵינוּ וּבֵין בַּעֲלֵינוּ יָמִים רַבִּים וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּינוּ עַד מְאֹד, וַנִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לָמוּת. וַיְהִי כְּהִוָּדַע הַדָּבָר הַזֶּה לְאַהֲרֹן וַיָּבֹא אֶל אָהֳלֵינוּ וַיְדַבֵּר אֶל בַעֲלֵינוּ עַל הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד וְהַמֵּישָׁרִים. וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף לְדַבֵּר כֵּן הוֹסִיפוּ בַעֲלֵינוּ לְהַקְשִׁיב²⁷⁴ לִדְבָרָיו הַנִּשְׁמָעִים בְּנַחַת²⁷⁵ וְלֹא יָצָא אַהֲרֹן מֵאָהֳלֵינוּ עַד אִם הָשְׁלְמוּ²⁷⁶ לָנוּ בַּעֲלֵינוּ. וַיְהִי כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים וַיִּרְאוּ בַעֲלֵינוּ אֶת הַשֶּׁקֶט²⁷⁷ וְאֶת הַשַּׁלְוָה אֲשֶׁר בְּאָהֳלֵיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: אֵין טוֹב לָאָדָם מִשָּׁלוֹם וְשַׁלְוָה. וְלֹא חָדַל אַהֲרֹן לָלֶכֶת אֵלֵינוּ עַד רְאוֹתוֹ כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּינֵינוּ; וְעַתָּה נוֹדֶה נּא לְאַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וּנְבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַנָּשִׁים לְדַבֵּר וַיֹּאמְרוּ רַבִּים מִן הָעֵדָה: גַּם הֵיטִיב אַהֲרֹן עַד מְאֹד אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין מִשְׁפַּחַת הַזְּבֻלוֹנִי לְמִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי וְהָאֶפְרָתִי אֲשֶׁר מֵרְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יָמִים רַבִּים, כִּי בָא אַהֲרֹן אֶל הַקָּרְחִים וְאֶל הָאֶפְרָתִים²⁷⁸ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם תַּחֲנוּנִים לֵאמֹר: עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם בְּנֵי הַזְּבֻלוֹנִי, וְאַתֶּם רוֹדְפִים אוֹתָם! אַחַי אַל נָא תָרֵעוּ לַאֲחֵיכֶם הַמְבַקְשִׁים טוֹב לָכֶם! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַקָּרְחִים וְהָאֶפְרָתִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁתָּאוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: הַאֻמְנָם טוֹבִים לָנוּ שׂונְאֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי כִּי בְהַשְׁלִימְכֶם אֶת הַזְבֻלוֹנִים יִשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה! וַיַּעֲנוּ הַקָּרְחִים וְהָאֶפְרָתִים אֶת אַהֲרֹן לֵאמֹר: יַעַן כִּי נִכְנְעוּ הַזְבֻלוֹנִים מִלְּפָנֵינוּ עַל כֵּן נִתֵּן לָהֶם אֶת בְרִיתֵנוּ שָׁלוֹם! וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶּה וַיְבָרְכֵם עַל אַהֲבָתָם אֶת הַשָּׁלוֹם, וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל הַזְּבֻלוֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: זֶה לָכֶם יָמִים רַבִּים הֱייִתֶם אַנְשֵׁי רִיב לַקָּרְחִים וְלָאֶפְרָתִים וַיָּרֵעוּ לָכֶם וַיִּרְדֳפֻכֶם. וַתִּרְאוּ כִי כֵן וַתָּצִיקוּ גַם אַתֶּם אוֹתָם וַתִּלְחָצוּם וַתְּקַלְּלוּם וַתִּשְׂנָאוּם. וְעַתָּה דְעוּ, כִּי הַקָּרְחִים וְהָאֶפְרָתִים אוֹמְרִים לְהַשְׁלִים אִתְּכֶם! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַזְבֻלוֹנִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׂמְחוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: מִי יִתֵּן וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ וְהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּבֵין אַנְשֵׁי רִיבֵנוּ הַחֲזָקִים מִמֶּנּוּ! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: קוּמוּ וּלְכוּ עִמִּי אֶל אַנְשֵׁי רִיבְכֶם וּרְאִיתֶם הֲיִּקְרְכֶם דְבָרִי אִם לֹא. וַיְמַהֲרוּ הַזְּבֻלוֹנִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אַהֲרֹן לָבֹא אֶל מַחֲנֵה הַקָּרְחִים וְהָאֶפְרָתִים. וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אֶת בְּנֵי הַזְּבֻלוֹנִי הוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֵב וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתָם וַיִּכְרְתוּ לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם! וְעַתָּה רְאוּ נָא מַה־טוֹב וּמַה־נָּעִים שֶׁבֶת הָאַחִים הָאֵלֶּה יָחַד!

 

קטז. פְּטִירַת אַהֲרֹן (דברי הימים למרע“ה; ילמדנו; ילק”שׁ חקת; שׁם רמז תשפ"ז).    🔗

וַיְהִי כְּבוֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן עַד לִפְנֵי הֹר הָהָר, וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הַזְקֵנִים וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה וַאֲנִי וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר נַעֲלֶה הָהָרָה. וַיְהִי כַּעֲלוֹתָם אֶל הָהָר וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: הוֹאֶל נָא אָחִי וְהִגַּדְתָּ לִי אֶת דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר לְךָ אֵלָי. וַיַּרְא משֶׁה כִּי קָרֵב הָרֶגַע אֲשֶׁר יַגִּיד בּוֹ לְאַהֲרֹן אֶת דְבַר יְיָ וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וְלֹא יָדַע אֵיכָה יַגִּיד לוֹ אֶת הַדָבָר הַמָּר; אֶפֶס כִּי הִתְחַזֵּק וַיֹּאמַר: הַגִּידָה נָּא לִי אָחי מַה הוּא הַפִּקָּדוֹן²⁷⁹ אֲשֶׁר הִפְקִיד יְיָ אִתֶּךָ? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הַפְקֵד הִפְקִיד יְיָ אִתִּי מִזְבֵּחַ וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים! וַיֹּאמֶר משֶׁה: יָדֹעַ תֵּדַע אָחִי כִּי דוֹרֵש יְיָ מִיָדְךָ אֶת כָּל פִּקְדֹנוֹתָיו! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: מָה הֵמָּה יֶתֶר הַפִּקְדוֹנוֹת אֲשֶׁר הָפְקְדוּ אִתִּי? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: גַּם אֶת נֵרוֹ הִפְקִיד יְיָ אִתֶּךָ! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: לֹא נֵר אֶחָד כִּי אִם שִׁבְעָה נֵרוֹת הָפְקְדוּ אִתִּי וְהִנָּם דֹלְקִים²⁸⁰ בְּאֹהֶל מוֹעֵד! וַיֹּאמֶר משֶׁה: לֹא עַל נֵרוֹת מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם דִבַּרְתִּי, כִּי אִם עַל נֵר יְיָ – נִשְׁמַת הָאָדָם. וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיִּרְגַז תַּחְתָּיו וַיָּשֹׁחַ²⁸¹ וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה: אֲהָהּ אָחִי! אֵימֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי! עוֹדָם מְדַבְּרִים וּמְעָרָה נִפְתְּחָה לִפְנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֲתֹאבֶה אָחִי וּבָאתָ אֶל הַמְּעָרָה? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הִנְנִי אָבוֹא! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֵיכָה תָבֹא אֶל הַמְּעָרָה וּשְׁמוֹנַת בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה עָלֶיךָ? מִי יוֹדֵעַ הַטְהוֹרָה הַמְּעָרָה אִם לֹא? וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וְנָתַתָּ אֶת אַרְבַּעַת בִּגְדֵי כְהֻנָתְךָ הַגְּדוֹלָה לְאֶלְעָזָר בִּנְךָ וְהָיוּ בְיָדוֹ עַד רִדְתֵּנוּ מִן הָהָר! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: טוֹבִים דְּבָרֶיךָ וּנְכוֹחִים²⁸²! וַיִּפְשַׁט אַהֲרֹן אֶת אַרְבַּעַת הַבְּגָדִים וַיַּלְבִּישֵׁם אֶת אֶלְעָזָר בְנוֹ. וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה שָׁם מִטָּה מֻצַּעַת וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמְנוֹרָה דוֹלֶקֶת וּמַלְאָכִים עוֹמְדִים עָלֶיהָ! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן לְמשֶׁה: אָחִי! אַל נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי אֶת דְּבַר יְיָ וּשְׁמַעְתִּיו אִם טוֹב וְאִם רָע, אִם חַיִּים וְאִם מָוֶת! וַיַּעַן משֶׁה אֶת אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: אָמְנָם אָחִי דִבֶּר יְיָ עָלֶיךָ לֵאמֹר: יָמוּת אַהֲרֹן! וַיְמָרְרֵנִי הַדָּבָר הַזֶּה עַד מְאֹד וַיַּעֲצִיבֵנִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׁמִיעֵהוּ אוֹתְךָ עַד הָרֶגַע הַזֶה! וּכְדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה וַיַּרְא וְהִנֵה אַהֲרֹן עוֹמֵד ומִתְבוֹנֵן אֶל מָקוֹם אֶחָד, – לֹא יָנוּעַ וְלֹא יָזוּעַ! וַיֹּאמֶר משֶׁה הֲלֹא תַגֶּד לִי אָחִי מָה אַתָּה רֹאֶה? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: הִרְאַנִי יְיָ אֶת מִרְיָם אֲחוֹתֵנוּ וְאֶת קְבֻרָתָהּ וָאֵרָא כִּי אֲנִי וְאַתָּה סֹפְדִים לָהּ וְקוֹבְרִים אוֹתָהּ וְכַעֲבוֹר הַמַּרְאֶה הַזֶּה וַיְהִי אַחֵר לְנֶגְדִּי: וְהִנֵּה אָנֹכִי עוֹלֶה בָהָר וְאַתָּה וְאֶלְעָזָר בְּנִי הוֹלְכִים עִמִּי! וַיֹּאמֶר משֶׁה: עַתָּה רְאֵה נָא אָחִי גַם רְאֵה, כִּי טוֹב גּוֹרָלְךָ מִגּוֹרָלִי: הִנְּךָ מֵת וַאֲנִי קוֹבֶרְךָ, אוּלָם מִי יִקְבְּרֵנִי בְּמוֹתִי אָנִי? וְאַף גַּם זֹאת בְּמוֹתְךָ יָבֹאוּ בָנֶיךָ וְיָרְשוּ מְקוֹמֶךָ, אוּלָם מִי יִירַשׁ אוֹתִי בְּמוֹתִי? וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה עַד עֲלוֹת אַהֲרֹן עַל הַמִּטָּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּשַׁט אַהֲרֹן אֶת כָּל בְּגָדָיו וַיָּבֹאוּ עַנְנֵי נֹגַהּ וַיַּעֲטוּ²⁸³ אֶת גּוּפָתוֹ וַיַּזְהִירוּהָ²⁸⁴ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן: פְּשַׁט נָא אָחִי אֶת יָדֶיךָ וְקָמַצְתָּ²⁸⁵ אֶת פִּיךָ וְעָצַמְתָּ²⁸⁶ אֶת עֵינֶיךָ! וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ משֶׁה. וַיַּרְא משֶׁה וְהִנֵּה תַרְדֵמָה נוֹפֶלֶת עַל אַהֲרֹן וּפָנָיו מְפִיקִים שִׂמְחָה וְעֹנֶג, וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָחִי! הַגִּידָה נָּא לִי מָה אַתָּה חָשׁ²⁸⁷ בָּרֶגַע הַזֶּה? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: חָשׁ אָנֹכִי כִּי נְעִימוֹת וַעֲדָנִים מָלְאוּ אֶת כָּל חַדְרֵי לִבִּי. וַיְהִי בָּרֶגַע הַזֶה וַיִּשַּׁק יְיָ לְאַהֲרֹן וַתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: הַגִּידָה נָּא לִי מַה־תָּחוּשׁ עָתָּה? וַיַּעַן אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: נַפְשִׁי תָחוּשׁ עַתָּה שִׂמְחָה וְעֹנֶג אֲשֶׁר לֹא חַשְׁתִּי כָּהֵם מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶה! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַשְׁרֶיךָ אַהֲרֹן אָחִי! מִי יִתֵּן וָמַתִּי גַם אָנִי וְהָיְתָה אַחֲרִיתִי כָּמוֹךָ!

 

קיז. בִּכְיַת כָּל יִשְׂרָאֵל (מדרא"ג הקת²⁸⁸ ילמדנו).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר יוֹרְדִים מִן הָהָר וְאַהֲרֹן אֵינֶנוּ וַיָּמֵר לָהֶם הַדָבָר הַזֶּה עַד מְאֹד. וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמָרוּ: אֵין זֹאת כִּי קִנֵא משֶׁה בִגְדֻלַּת אַהֲרֹן אָחִיו וַיְמִיתֵהוּ שָׁם עַל הָהָר; וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמָרוּ: קִנֵּא אֶלְעָזָר בִּכְהֻנַת אָבִיו הַגְדוֹלָה וַיַּהַרְגֵהוּ וַיּיִרָשֵׁהוּ! וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר וַיָּרוּצוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֵרוּ: אַיֵּה אַהֲרֹן אִישׁ הַשָׁלוֹם וְהַחֶסֶד? וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיֹּאמַר: מֵת אַהֲרֹן! וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל: הַאֻמְנָם קָרָה הַדָבָר הַזֶּה אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְיַצֵּב לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת וַיַּחְשׂך²⁸⁹ אוֹתוֹ מִנְּגֹף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?… וְעַתָּה הָשִׁיבָה לָּנוּ אֶת אַהֲרֹן אֲהוּבֵנוּ וְלֹא תָמוּת! וַיַּעמֹד משֶׁה וַיִּתְפַלֵּל אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא עַל מוֹתִי דָּוָה לִבִּי, כִּי אִם עַל הַחֶשֶׁד אֲשֶׁר יַחְשְׁדוּנִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אָנֹכִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי לֵאמֹר: פְּקַח נָא אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ כִּי מֵת אַהֲרֹן וְסַרָה תְלוּנָתָם²⁹⁰ מֵעָלָי! וַיְצַו יְיָ וַיִּפְתְּחוּ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמְּעָרָה וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַהֲרֹן מֵת בָּהּ וַיִּשָּׂאֻהָ בַמָּרוֹם וַיִקְרְאוּ: תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְפִיהוּ! יָבֹא שָׁלוֹם! יָבֹא שָׁלוֹם! וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ לוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ לֵאמֹר: אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ! מֵת אִישׁ הַשָּׁלוֹם! וַתִּבְכֶּינָה לוֹ הַנָּשִׁים וַתְקוֹנְנָה²⁹¹ עָלָיו לֵאמֹר: אוֹיָה לָנוּ כִּי גָוַע²⁹² הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵיתֵנוּ!…

 

קיח. הַנִּלְכָּדִים²⁹³ בְּעָרְמָתָם (מדרשׁ תנחומא וילק"שׁ שׁם).    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַהֲרֹן וַיֵּעָלוּ²⁹⁴ עַנְנֵי הַכָבוֹד²⁹⁵ מֵעַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וַיִּוָדַע הַדָבָר הַזֶּה לִבְנֵי עֵשָׂו וַיִשְׂמְחוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: אֵין זֹאת כִּי חָטָא יִשְׂרָאֵל וַיָּסַר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עֵשָׂו אֶל עֲמָלֵק לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי רַבּוֹת צָרַרְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָכֹלְתִּי לָהֶם, וְעַתָּה הוֹאֵל נָא וְהָלַכְתָּ עִמִּי לְהִלָּחֵם בָּם. וַיַּעַן עֲמָלֵק אֶת בְּנֵי עֵשָׂו לֵאמֹר: חָזָק הָעָם מִמֶּנּוּ וְלֹא נוּכַל נַכֶּה בוֹ. וַיִּשְׁלַח עֵשָׂו שֵׁנִית אֶל עֲמָלֵק לֵאמֹר: יִשְׁתַּנּוּ²⁹⁶ נָא אֲנָשֶׁיךָ וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי כְנַעֲנִים וְיָצְאוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה. וְהָיָה כִּי יִרְאוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלְלוּ אֶל אֱלֹהֵיהֶם לֵאמֹר: הוֹשִׁיעַנוּ נָא מִיַּד הַכְּנַעֲנִים הַקָּמִים עָלֵינוּ, וַייָ אֱלֹהֵיהֶם הַשּׁוֹמֵעַ תָמִיד אֶת קוֹלָם וְעֹשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר הֵם שֹׁאֲלִים מֵאִתּוֹ, – לֹא יִתֶּנְכֶם בְּיָדָם, כִּי אֵינְכֶם כְּנַעֲנִים בִּלְתִּי אִם עֲמָלֵקִים, וּקְרַבְתֶּם לַמִּלְחָמָה וְהִכִּיתֶם אֹתָם לְפִי חָרֶב. וַיִּישְׁרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵי הָעֲמָלֵקִים וַיִּתְחַפְּשׂוּ וַיִּלְבְּשׁוּ בִגְדֵי כְנַעֲנִים וַיִּלְמְדוּ לְדַבֵּר בִשְׂפַת כְּנָעַן, וַיָּבֹאוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָשִׂימוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם מִתַּחַת לְמַדֵּיהֶם²⁹⁷ וַיֹּאמְרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הִנֵּה שָׁמַעְנוּ כִּי קָרְכֶם אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ, כִּי מֵת אַהֲרֹן אֲחִי משֶׁה וַנָבֹא אֲלֵיכֶם לְנַחֶמְכֶם. וַיְהִי כִּרְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְבּוּשָׁם וְהִנֵּה הוּא מַלְבּוּשׁ, כְּנַעֲנִים וַיִשְׁמְעוּ אֶת שְׂפָתָם וְהִנֵּה הִיא שְׂפַת כְּנַעַן, וַיִּתְבּוֹנְנוּ אֶל פְּנֵיהֶם וְהִנֵּה פְּנֵי עֲמָלֵקִים הֵם, וַיִּתְפַּלְלוּ אֶל יְיָ לֵאמֹר: זָרִים מַעֲשֵׂי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵינוּ עַד מְאֹד וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אֵיכָה נִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ יְיָ, עַל כֵּן אָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאִתְּךָ יְיָ לָתֵת אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדֵנוּ. וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹל תַּחֲנוּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הָעֲמָלֵקִים בְּיָדָם.

 

קיט. אֹכְלֵי הַמָּן וְאֹכְלֵי הֶעָפָר ( מדרשׁ שׁוח“ט תהלים ע”ח; מדרא"ג חקת; מכילתא).    🔗

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶה וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לֵאמֹר: לָמָּה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה²⁹⁸ בַּמָּן אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אֹכְלִים יוֹם יוֹם. וַיֵּרְעוּ דִבְרֵיהֶם בְּעֵינֵי יְיָ עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: הִנֵּה הַנָּחָש אֹכֵל מַאֲכָלִים רַבִּים וְלֹא יטְעֲמוּ לְחִכּוֹ בִּלְתִּי אִם כְּטַעַם הֶעָפָר וּבְכָל זֹאת לֹא יִתְאוֹנֵן בְּאָזְנָי, וְהָעָם הַזֶּה אוֹכֵל אֶת הַמָּן אֲשֶׁר אַלְפֵי טְעָמִים טוֹבִים לוֹ וְהוּא מִתְאוֹנֵן רַע בְּאָזְנַי לֵאמֹר: קָצָה נַפְשֵׁנוּ בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל²⁹⁹! עַל כֵּן יָבֹאוּ הַנְּחָשִׁים וְנִשְׁכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹאוּ הַנְּחָשִׁים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם־רָב מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל משֶׁה וַיֹּאמְרוּ: חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַייָ וָבָךְ. הִתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ. וְלֹא אֵחַר משֶׁה וַיְמַהֵר וַיִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם. וַיַּעַשׂ משֶׁה עַל פִּי יְיָ נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂימֵהוּ עַל נֵס. וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר עַל הַנֵּס וְהִתְפַּלֵּל אֶל יְיָ, וְשָׁלַח יְיָ אֶת דְּבָרוֹ וּרְפָאָהוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִרְפְּאוּ הַנְּשׁוּכִים וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר: מָה רַב חֶסֶד יְיָ וְטוּבוֹ! אַךְ אָמַרְנוּ “חָטָאנוּ לְךָ” – וַיִּשְׁלַח דְּבָרוֹ וַיִרְפָּאֵנוּ! וַיַּעַן הָעָם לֵאמֹר: מַה־גָדְלוּ חַסְדֵי משֶׁה רוֹעֵנוּ³⁰⁰! כַּמָּה פְעָמִים הִקְצַפְנֻהוּ וַנְמָרְרֵהוּ וַנֹּאמֶר לִרְגֹם³⁰¹ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבְכָל אֵלֶּה הוּא דוֹרֵשׁ אֶת שְׁלוֹמֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ בְּכָל עֵת! הִנֵּה אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ רָאִינוּ אוֹתוֹ מְמַהֵר לְהִתְחַנֵן אֶל יְיָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ בְּבוֹא הַנְּחָשִׁים לַהֲמִיתֵנוּ! וְעַתָּה הָיֹה יִהְיֶה לָּנוּ הַדָּבָר הַזֶה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר – לִסְלֹחַ מַהֵר לְכֹל אֲשֶׁר חָטָא לָנוּ וּלְבִלְתִּי נִקֹּם³⁰² וְנִטֹּר³⁰³ לְכֹל אֲשֶׁר הֵרַע לָנוּ!

 

קכ. הַמְּצֹרָעִים אֶת וָהַב (ברכות פר“ט; ילק”שׁ חקת כ"א).    🔗

וַיִּשְׁמַע הָאֱמוֹרִי כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל חֹנִים מֵעֵבֶר אַרְנוֹן הַיוֹצֵא מִגְּבוּל הָאֱמוֹרִי, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נָרוּצָה אַרְנוֹנָה וְיָרַדְנוּ בָעֲמָקִים אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהִתְחַבֵּאנוּ בַמְּחִלּוֹת³⁰⁴ אֲשֶׁר בְּמוֹרַד הָהָר. וְהָיָה בַּעֲבֹר לְפָנֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָצָאנוּ פִתְאֹם מִן הַמַּאֲרָב וְנָפַלְנוּ עֲלֵיהֶם וַהֲרַגְנוּם. וַיַּעֲשׂוּ הָאֱמוֹרִים כֵּן כַּאֲשֶׁר אָמָרוּ. וַיְהִי בְּלֶכֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל נַחֲלֵי אַרְנוֹן – וַאֲרוֹן בְרִית יְיָ עֹבֵר לִפְנֵיהֶם לָשֵׂאת³⁰⁵ כָּל גַּיְא³⁰⁶ וּלְהַשְׁפִּיל כָּל הַר לְבַעֲבוּר יֵלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִיעָפוּ. וּמִמּוּל הַמְּחִלּוֹת אֲשֶׁר הִסְתַּתְּרוּ שָׁם הָאֱמוֹרִים הַר גָּבֹהַּ וְלוֹ מְצוּקִים חַדִים³⁰⁷ מְאֹד. וַיְהִי אַךְ עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָהָר הַזֶה וַיֹּאמְרוּ לָרֶדֶת בַּגָיְא, וַיָּבֹאוּ מְצוּקֵי הָהָר אֶל תּוֹךְ הַמְּחִלּוֹת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהֵן הָאֱמוֹרִים וַיְמַעֲכוּם וַיְדִקּוּם. וַיַּעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם וָהָלְאָה וְלֹא יָדְעוּ אֶת הַנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם יְיָ. וְשָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי מְצוֹרָעִים אֶת וָהֵב שְׁמָם וְהֵמָּה הֹלְכִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וַיִּרְאוּ וְהִנֵה דָם רָב יוֹצֵא מֵהֶהָרִים הַדְבֵקִים זֶה בָזֶה וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה מֹעֲכוּ אוֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר אָרְבוּ לָהֶם, – וַיודוּ לַייָ חַסְדוֹ וַיְבָרְכוּ שְׁמוֹ.

 

קכא. מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם (מדרשׁ דברים רבה ה'; ילק“שׁ בלק כ”ב).    🔗

וַיַּעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נַחַל אַרְנוֹן וַיֹּאמֶר יְיָ לְמשֶׁה: רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ קוּם וְהִתְגָּר³⁰⁸ בוֹ מִלְחָמָה. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָמְנָם צִוַּנִי יְיָ לְהִתְגָר בוֹ מִלְחָמָה; אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי טוֹב הַשָּׁלוֹם בְּעֵינֵי יְיָ עַד מְאֹד וְלֹא יִקְצֹף עָלַי אִם אֶשְׁלַח בָּרִאשׁוֹנָה אֶל סִיחוֹן מַלְאָכִים דִּבְרֵי שָׁלוֹם. וַיִּשְׁלַח משֶׁה אֶל סִיחוֹן לֵאמֹר: תְּנֵנִי נָא לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם בְּאַרְצֶךָ! אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּירֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַטוֹב בְּעֵינַי וַתְּדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל סִיחוֹן, עַל כֵּן צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כִּי תִקְרְבוּ אֶל עִיר לְהִלָחֵם עָלֶיהָ וּקְרָאתֶם אֵלֶיהָ בָרִאשׁוֹנָה לְשָׁלוֹם! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא אָבָה סִיחוֹן שְׁמֹעַ בְּקוֹל משֶׁה וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ לַמִּלְחָמָה, וַיִּתְּנֵהוּ יְיָ בְּיַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ לְפִי חֶרֶב וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ. וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי סִיחוֹן כִּי מֵת מַלְכָּם וַיַּמְלִיכוּ תַחְתָּיו אֶת בָּלָק בֶּן צִפּוֹר.

 

קכב. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְהַר בֶּן שָׁלשׁ פַּרְסוֹת (ברכות נ“ד; מדרשׁ דברים רבה א'; מדרא”ג סוף חקת; מדרשׁ תהלים סוף קל"ו).    🔗

וַיִּשְׁמַע עוֹג אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי וַיֹּאמַר: אֵלְכָה נָא וַאֲבַקְשָׁה לִי הַר שָׁלשׁ פַּרְסוֹת אָרְכּוֹ וַעֲקַרְתִּיו וְשַׂמְתִּיו עַל רֹאשִׁי וְהִשְׁלַכְתִּיו עַל מַחֲנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵתוּ כֻלָּם כְּרֶגַע. וַיַּעַשׂ עוֹג כֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, וַיַּעֲקֹר הַר גָדוֹל מְאֹד (אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְרָחְבָּה) וַיְשִׂימֵהוּ עַל רֹאשׁוֹ וַיַּעַל עַל חוֹמַת אֶדְרֶעִי וַיֵּשֶב שָׁם, וַתִּגַּעְנָה רַגְלָיו לָאָרֶץ.

וּמשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ עַד לִפְנֵי אֶדְרֶעִי, וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָבָה נָלִינָה בַמָּקוֹם הַזֶּה וְהִשְׁכַּמְנוּ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְכָבַשְׁנוּ³⁰⁹ אֶת אֶרֶץ עוֹג. וַיָּלִינוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּכֹּנוּ לָבֹא אֶדְרֶעִי. וַיְהִי כְּקָרְבָם אֶל חוֹמַת אֶדְרֶעִי וַיִּשְׁתָּאֶה משֶׁה מְאֹד וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם בָּנוּ עַבְדֵי עוֹג בַלַּיְלָה הַזֶה חוֹמָה עַל חוֹמָתָם? וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְרָאִיתָ כִּי לֹא חוֹמָה שְׁנִיָּה נִבְנְתָה כִּי אִם עוֹג יוֹשֵׁב עַל הַחוֹמָה וּמְכַסֶּה אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּקוֹמָתוֹ. וַיִּירָא משֶׁה מְאֹד, וַיֹּאמֶר יְיָ: אַל תִּירָא אוֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּיו וְעָשִׂיתָ לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחוֹן. וַיְהִי בְרֶגַע הַזֶה וַיַּעַל יְיָ נְמָלִים עַל הָהָר אֲשֶׁר בְרֹאשׁ עוֹג וַתִּקֹּבְנָה חֹר³¹⁰ בָהָר, וַיִּפֹל עַל צַוַּאר עוֹג וַיֵּשֶׁב עַל כְּתֵפָיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר עוֹג לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הָהָר וּלְהַשְּׁלִיכוֹ עַל בְּנֵי ישְׂרָאֵל תְּצמַּחְנָה פִּתְאֹם שִׁנָיו וַתֶּאֱרַכְנָה מְאֹד מִזֶה וּמִזֶה. וַתַּעֲצֹרְנָה הַשִּׁנַּיִם הָאֲרֻכּוֹת אֶת עוֹג מֵהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ. וַיַּרְא משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְזַנֵּק³¹¹ אֶל עוֹג וַיַּכֵּהוּ אֶל קַרְסֻלָּיו וּבִנְפֹל עוֹג חָלָל³¹² וַתְּשֻׁבַּרְנָה שִׁנָּיו וַיִּפֹּל הָהָר מֵעַל כְּתֵפָיו וַיְחַשֵּׁב³¹³ לִנְפֹּל עַל ישְׂרָאֵל. וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְיָ וַיִּקַּח צְרוֹר³¹⁴ וַיְשִׂימֵהוּ תַּחַת הָהָר הַנֹּפֵל וַיִּמְנָעֵהוּ מִנְּפֹל עַל אִישׁ. וַיְהִי הָהָר תָּלוּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. וַיְהִי כָל הָרֹאֶה אֶת הָהָר הַזֶּה וְאָמָר: אֲרוּרוֹת הַיָּדַיִם אֲשֶׁר עָקְרוּ אֶת הָהָר לְהָמִית בּוֹ עַם רָב, וּבָרוּךְ יִהְיֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר עֲצָרָהוּ מִשְּׁפֹךְ דָּם רָב!

 

קכג. בָּלָק (מדרשׁ תנחומא בלק).    🔗

וַיִּשְׁמַע בָּלָק אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי וַיָּגָר³¹⁵ מְאֹד וַיֹּאמַר: הָבָה אַשְׁלִים³¹⁶ אֶת אַנְשֵׁי מִדְיָן וְשָּׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: הֵן בְּאַרְצְכֶם גֻדַּל משֶׁה וַתֵּדְעוּ אֶל נָכוֹן בַמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל. וְעַתָּה עֲשׂוּ נָא עִמָּדִי חֶסֶד וְהִגַּדְתֶּם לִי בַּמֶּה אוּכַל לוֹ? וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיִּשְׁלַח מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם אֶל מִדְיָן וַיִּשְׁאָלֵם לֵאמֹר: הוֹאִילוּ נָא וְהִגַּדְתֶּם לִי בַּמֶּה גָדוֹל כֹּחַ משֶׁה? וַיַּעֲנֻהוּ אַנְשֵׁי מִדְיָן לֵאמֹר: אֵין כֹּחַ הָאִישׁ הַזֶּה בִּלְתִּי אִם בְּפִיו: יִקְרָא אֶל אֱלֹהָיו וְהוּא יַעֲנֵהוּ! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בָּלָק אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְיָנִים וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמַר: אִם כְּדִבְרֵי הַמִּדְיָנִים, כֵּן הוּא – לֹא אֶעֱשֶׂה דָבָר בִּלְתִּי אִם קָרָאתִי לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֲשֶׁר גַּם הוּא כֹּחוֹ בְּפִיו וְקִלֵּל אֶת משֶׁה וְאֶת עַמּוֹ וְגָבַרְתִּי עלֵיהֶם וְהִשְׁמַדְתִּים. וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל זִקְנֵי מוֹאָב: לְכוּ נָא אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וַאֲמַרְתֶּם לוֹ: לְכָה נָא אֶל בָּלָק וְקַבֹּתָ אֶת הָעָם אֲשֶׁר יָצָא מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה כִּי תְקַלְּלֵם וְכִבְּדוּךָ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְאָמָרוּ: הַצֵל הִצִיל בִּלְעָם אֶת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמָּוֶת! וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב אֶל בִּלְעָם לִקְרֹא לוֹ. וּבְעֵת לֶכְתָּם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: כִּי יֵלֵךְ בִּלְעָם אִתָּנוּ כְּרֶגַע וְיָדַעְנוּ כִּי יִגְבַּר עַל משֶׁה וְאִם אַיִן – וְהָיָה לָנוּ הַדָּבָר הַזֶּה לְאוֹת כִּי קָצְרָה יָדוֹ מֵהוֹשִׁיעֵנוּ!

 

קכד. בִּלְעָם וַאֲתוֹנוֹ (מדרשׁ אגדה בלק וילק“שׁ שׁם; ל”פ)    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל בִּלְעָם: לֹא תֵלֵךְ עִם שָׂרֵי בָּלָק אֵלָיו! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: אִם כֵּן הָבָה אֲקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הַזֶּה! וַיֹּאמֶר יְיָ: לֹא תְקַלֵּל אֶת עַמִּי! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: אִם לֹא טוֹב בְּעֵינֶיךָ לְקַלֵּל אֶת עַמְּךָ הִנְנִי אֲבָרְכֵם! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא מִדִּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעָקְצֶךָ! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בִּלְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָּלָק: יְיָ הֶחָפֵץ בִּכְבוֹדִי מֵאֵן לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִם שָׂרִים נִקְלִים כְּמוֹכֶם! וַיָּשׁוּבוּ שָׂרֵי בָלָק אֵלָיו וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי בִלְעָם. וַיּוֹסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה, וַיֹּאמְרוּ לְבִלְעָם בְּשֵׁם בָּלָק לֵאמֹר: כַּבֵּד יְכַבְּדְךָ מַלְכֵּנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלָיו יַעֲשֶׂה. וַיִּשְׁמַע בִּלְעָם אֶת הַדָבָר הַזֶּה וַיֶּרֶב לְבַקֵּשׁ מֵאֵת יְיָ לְתִתּוֹ לַהֲלֹךְ עִם שָׂרֵי בָלָק. וַיָי אָמָר: הִנֵּה חָשׂךְ חָשַׂכְתִּי אֶת בִּלְעָם מִלֶּכֶת אֶל בָּלָק כִּי אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וְעַתָּה כִּי הֶעְתִּיר עָלַי דְּבָרָיו עַד מְאֹד הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לָלֶכֶת, אֶפֶס כִּי אַזְהִירוֹ לֵאמֹר: דַּבֵּר תְּדַבֵּר רַק אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי יְיָ אָשִׂים בְּפִיךָ. וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְיָ לְבִלְעָם: לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמַר: עוֹד מְעַט וְאָבַד יִשְׂרָאֵל מִן הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח יְיָ אֶת אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הָרַחֲמִים לִהְיוֹת לְבִלְעָם לְשָׂטָן בַּדֶּרֶךְ. וַיִּקְצֹף הַמַּלְאָךְ עַל בִּלְעָם וַיֹּאמַר: בִּגְלָלְךָ הָיִיתִי לְשָׂטָן! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הַמַּלְאָךְ: לָּמָה לָקַחְתָּ חֶרֶב בְּיָדֶךָ? וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ אֶת בִּלְעָם וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר לֹא יָצָאתָ לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֲשֶׁר אַתָּה חַי עָלֶיהָ וַתֵּלֶךְ לַהֲמִיתָם בְּרוּחַ פִּיךָ עַל כֵּן יָצָאתִי אָנֹכִי לִקְרָאתְךָ בַּחֶרֶב! וַיְהִי כִּרְכַב בִּלְעָם מִשָּׁם וָהָלְאָה וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי גַל הָאֲבָנִים אֲשֶׁר שָׂם יַעֲקֹב בְּכָרְתוֹ בְּרִית שָׁלוֹם לְלָבָן; וַתֹּאמַרְןָ הָאֲבָנִים: עֵדוֹת אֲנַחְנוּ כִּי שָׁלוֹם בֵּין יַעֲקֹב וּבֵין לָבָן עַל כֵּן לֹא נִתֵּן אֶת בִּלְעָם הַהוֹלֵךְ לְהָרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר מִזֶּה וָהָלְאָה. וַתִּלָּחֵץ³¹⁷ הָאָתוֹן אֶל גַּל הָאֲבָנִים וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם. וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת אֲתוֹנוֹ וַתִּרְבַּץ תַּחְתָּיו וַיִּקְצֹף בִּלְעָם עַד מְאֹד וַיּוֹסֶף לְהַכּוֹתָהּ בַּמַּקֵּל וַיֹּאמֶר: לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמַר: הוֹי נִבְזֶה וְנִמְאָס! אֶת אֲתוֹנְךָ לֹא תוּכַל לְהָמִית בְּלִי חֶרֶב וְאֵיךְ תִּתְהַלֵּל בְּאָזְנֵי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: כָּלָה אֶעֱשֶׂה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וַיֵּבוֹשׁ בִּלְעָם וַיִּכָּלֵם וְלֹא יָדַע מַה־יַעֲנֶה אֶת אֲתוֹנוֹ. וַיִּרְאוּ שָׂרֵי בָלָק הַהוֹלְכִים אִתּוֹ כִּי הֶחֱרִישׁוּ דִבְרֵי הָאָתוֹן אֶת בִּלְעָם וַיִּשְׁתָּאוּ אֵלָיו מְאֹד וַיֵּקַל בְּעֵינֵיהֶם. וַיַּרְא בִּלְעָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק: יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא אֲתוֹנִי הִיא עַל כֵּן דִּבְּרָה אֵלַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּסְךָ? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: סוּסִי רָעָה בַשָּׂדֶה וְלֹא חָפַצְתִּי לַחְשׂךְ אוֹתוֹ מֵאֲכֹל אֶת הַמִּרְעֶה הַטּוֹב. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: מַדּוּעַ דִּבַּרְתָּ שֶׁקֶר לֵאמֹר: לֹא אֲתוֹנִי הִיא? הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנֶךָ! וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: אָמְנָם אֲתוֹנִי אַתְּ אֲבָל לֹא לִרְכַּב עָלַיִךְ כִּי אִם לַעֲמֹס עֲלַיִךְ כָּל מַשָּׂא. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר: מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא רָכַבְתָּ בִּלְתִּי אִם עָלָי! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִכְלַם בִּלְעָם מְאֹד מִדִּבְרֵי אֲתוֹנוֹ וַיִּכְעַס עָלֶיהָ עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹתָה בַּשְּׁלִישִׁית. וַיִּגַשׁ מַלְאַךְ יְיָ וַיֹּאמַר: לָמָּה תַכֶּה אֶת אֲתוֹנְךָ הָאֲמֵלָלָה? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: מַה לְּךָ וָלָהּ? וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: יְיָ שְׁלָחַנִי לְהַצִיל אֶת אֲתוֹנְךָ מִיָּדֶיךָ, כִּי רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם בְּלִבּוֹ: הֵן שָׁלַח יְיָ אֶת מַלְאָכוֹ לָגֹן³¹⁸ עַל הָאָתוֹן הַזֹּאת אֲשֶׁר זְכוּת אֵין לָהּ וּבְרִית אָבוֹת אֵין לָהּ. וְאַף כִּי³¹⁹ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיהֶם לֵאמֹר: כְּכֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם יִהְיֶה זַרְעֲכֶם!! וַיּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאָךְ יְיָ: חָטָאתִי! וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי! וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְיָ: לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ יְיָ אֹתוֹ תְדַבֵּר!

 

קכה. בִּלְעָם וּבָלָק (מדרא“ג בלק; ילק”שׁ רמ“ז תשס”ה).    🔗

וַיִּשְׁלַח בִלְעָם מַלְאָכִים אֶל בָּלָק לְבַשְּׂרוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ! וַיֵּצֵא בָלָק לִקְרָאתוֹ וַיּוֹלִיכֵהוּ עַל יַד גְּבוּלוֹת אַרְצוֹ וַיֹּאמַר: קַלֵּל תְּקַלֵּל אֶת הָעָם אֲשֶׁר צִוָּהוּ אֱלֹהָיו לְבִלְתִּי הַסִּיג³²⁰ גְּבוּל רֵעֵהוּ! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: כְּכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר אֱלֹהִים כֵּן אֶעֱשֶׂה! וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיְבִיאֵהוּ קִרְיַת חוּצוֹת, וַיַּרְאֵהוּ אֶת הָעָם הָרַב הָעוֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן וְאֶת הַטַּף וְהַיְלָדִים הַמְצַחֲקִים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וַיֹּאמַר: הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה כִּי הָעָם אֲשֶׁר יָצָא מִמִּצְרַים אוֹמֵר לְהַשְׁמִיד גַּם אֶת הַיְלָדִים שֶׁלֹּא חָטָאוּ! הַעַל אֵלֶּה לֹא תְרַחֵם וְלֹא תְקַלֵּל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְיָ בְּפִי אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר. וְעַתָּה בְנֵה לִי שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהָכֵן לִי בָזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים! וַיַּעַשׂ בָּלָק כִּדְבַר בִּלְעָם. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל בִּלְעָם: מָה הֵנָּה שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנִיתָ? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: הִנְנִי אַקְרִיב לְךָ קָרְבָּנוֹת לְבַעֲבוּר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּנְתַתָּנִי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יְיָ: טוֹב אֲרוּחַת³²¹ הַיֶּרֶק אֲשֶׁר אָכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְתָּם בְּמִצְרַיִם שֶׁבֶת אַחִים מֵהַשְּׁוָרִים הָאֲבוּסִים³²² אֲשֶׁר אַתָּה מַקְרִיב אֵלַי מִשִּׂנְאָתְךָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵחֶפְצְךָ לְהָרֵעַ לָהֶם! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא קִלֵּל בִּלְעָם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר בָּלָק: מַדּוּעַ אֵינְךָ מְקַלֵּל אֶת הָעָם הַזֶּה? וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי לוּלֵא אַבְרָהָם אֲבִי הָעָם הַזֶּה, כִּי עַתָּה לֹא נִצַל לוֹט בַּהֲפֹךְ יְיָ אֶת סְדוֹם וְלֹא נוֹלַדְתָּ אַתָּה לִבְנֵי בָנָיו; וְלוּלֵא יַעֲקֹב כִּי עַתָּה לֹא נוֹלְדוּ בָנִים לְלָבָן וְלֹא נוֹלַדְתִּי גַם אָנִי. וְאַף גַּם זֹאת בְּבָרֵךְ יְיָ אֶת אַבְרָהָם, – אָמַר: אֲבָרֵךְ אֶת מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלְּלֶיךָ אָאוֹר. וְעַתָּה אֲנִי אֲקַלְּלֵם וְהֵבִיא יְיָ עָלַי אֶת קִלְלָתוֹ וְאָבַדְתִּי מִן הָאָרֶץ!

 

קכו. עֲפַר יַעֲקֹב (ילקוט שׁמעוני רמ“ז תשס”ו).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל בִּלְעָם: בְּבָרְכֶךָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, – וַהֲרִימוֹתָ אֶת קוֹלְךָ וְשָׁמְעוּ כָל הָעַמִּים אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְיָ לְעַמּוֹ עַל שָׁמְרָם מִצְוֹתָיו וְדָבְקָם בִּדְרָכָיו, וְעָזְבוּ הָעַמִּים אֶת אֱלִילֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ³²³ אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל! וַיִּשְׂמַח בִּלְעָם עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הִנְנִי אָרִים אֶת קוֹלִי וּבֵרַכְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַעֲבוּר יִשְׁמְעוּ כָל הָעַמִּים אֶת דְבָרַי וְקִנְאוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֶסְפוּ כֻלָּם לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם וְהִשְׁמִידוּם! וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר: לֹא הִבִּיט יְיָ אָוֶן בְּיַעֲקֹב בְּאָמְרוֹ לְיִצְחָק אָבִיו אֲנִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ, וְלֹא הִשְׁחִית אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲשׂוֹתָם עֵגֶל מַסֵּכָה! וְאַף גַּם זֹאת בִּקְצֹף יַעֲקֹב אֲבִיהֶם עַל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בָּנָיו, אֲשֶׁר הֵמִירוּ³²⁴ אֶת הַתְּפִלָּה וְאֶת הַתְּחִנָּה בֶּחָרֶב, לֹא קִלֵּל בִּלְתִּי אִם אֶת אַפָּם וְעֶבְרָתָם, כִּי שׁוֹמֵר יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וְנוֹצְרָם כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, לְבַעֲבוּר יָבֹא אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם. וּמִי יִמְנֶה וְיִסְפֹּר אֶת כָּל הַמִּצְוֹת וְהַחֲסָדִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַמְּבֹרָךְ הַזֶּה בְּשִׁבְתּוֹ בְאַרְצוֹ וּבְעָבְדוֹ אֶת אַדְמָתוֹ: לֹא יַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, לֹא יִזְרַע שָׂדֵהוּ וְכַרְמוֹ כִּלְאָיִם; בְּקֻצְרוֹ לֹא יְכַלֶּה אֶת פְּאַת שָׂדֵהוּ וְהָיָה הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה לֶעָנִי וְלַגֵּר וְלַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה; לֹא יַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ; נָתֹן יִתֵּן תְּרוּמָה וּמַעְשֵׂר וְהֵרִים רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתָיו חַלָּה לַייָ, וּבְבֹאוֹ לֶאֱכֹל אֶת לַחְמוֹ וְרָחַץ אֶת יָדָיו וּבֵרֵךְ אֶת יְיָ.

 

קכז. לֹא יָנוּם וְלֹא יִשָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל (מדרשׁ תנחומא ובמדבר"ר בלק).    🔗

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אוֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ! וַיַּעֲנֵהוּ בִלְעָם וַיֹּאמַר: הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ: אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְיָ בְּפִי אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר. וַיִּלְעַג בָּלָק לְבִלְעָם וַיֹּאמַר: כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר הִנְּךָ בְּיַד יְיָ! וַיִּחַר לְבִלְעָם וַיֹּאמַר: הִנֵּה אָנֹכִי מְדַבֵּר בְשֵׁם יְיָ וְאַתָּה יוֹשֵׁב, עַל כֵּן אָנֹכִי אֹמֵר לְךָ עֲמֹד! פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְיָ בְּךָ וְעָשָׂה אִתְּךָ כָּלָה. וַיָקָם בָּלָק וַיַעֲמֹד. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: אֵיכָה אוּכַל וְאֵרַרְתִּי אֶת הָעָם אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְשׁוֹמְרוֹ תָמִיד! וַיֹּאמֶר בָּלָק: אִם אֵינְךָ יָכֹל לְקַלְּלָם בִּגְלַל משֶׁה וְקִלַּלְתָּם בִּגְלַל יְהוֹשֻׁעַ. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: גַּם הָאִישׁ הַזֶּה אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ! הִנֵּה אָנֹכִי רֹאֶה אוֹתוֹ מֵרִיעַ וְתוֹקֵע וּמַפִּיל חוֹמָה! וַיְמָרְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶַת בָּלָק עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחבּוּלָה לְהַשְׁמִיד אֶת הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר יָצָא מִמִּצְרָיִם?! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: אַל תֹּאמר: יָצָא הָעָם הַזֶה, וְאָמַרְתָּ יְיָ הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם! וַיִּתֶּן לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וַיַּבְדִילוּם מִכָּל הָעַמִּים; הִנֵּה הָעָם הַזֶּה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְלֹא יְנַחֵשׁ וְלֹא יִקְסֹם³²⁵ כִּי אִם יִשְׁאַל מֵאֵת כֹּהֲנוֹ הַגָּדֹל לִלְבּשׁ אוּרָיו וְתֻמָּיו וְלִשְׁאַל בָּהֶם הֲתַצְלִיחַ דַרְכָּם אִם לֹא! אֵין עַם וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר יִשָּׁמַע שֵׁם יְיָ עַל פִּיו כְּעַם יִשְׂרָאֵל: בְּשָׁכְבוֹ יַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד יְיָ וּבְקוּמוֹ יֹאמַר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד! בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד! בְּצֵאתוֹ לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְחַנֵּן אֶל אֱלֹהָיו לֵאמֹר: בָּרֵךְ נָא אֶת מַעֲשֵׂי יָדָי! וּבְשׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ יְבָרֵךְ אֶת אֱלהָיו עָזְרוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ! עַל כֵּן עֵינֵי יְיָ תָּמִיד בְּעַמּוֹ זֶה. לא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל!

 

קכח. אָהֳלֵי יַעֲקֹב (בבא בתרא ס'; ל"פ).    🔗

וַיִּשָׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הָאָהֳלִים אֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בָּהֶם וְהִנֵּה פִתְחֵיהֶם אֵינָם מְכֻוָּנִים³²⁶ זֶה לְעֻמַּת זֶה, וַיֹּאמַר: אַשְׁרֵי הָעָם הָעֹשֶׂה כָכָה! אִישׁ מֵהֶם לֹא יִרְאֶה אֶת הַנִּמְצָא בְאֹהֶל רֵעֵהוּ וְלֹא יְקַנֵא בוֹ וְלֹא יַחְמֹד אֵת אֲשֶׁר לוֹ. וְעַתָּה בָלָק שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֶת מַעֲשֵׂי הָעָם הֶחָכָם וְהַנָּבוֹן הַזֶּה, וְהִשְׁתָּאִיתָ³²⁷ כָמוֹנִי וְאָמַרְתָּ גַּם אָתָּה: מִי כָמוֹךָ יִשְׂרָאֵל?!

 

קכט. בִּגְלַל פַּת לֶחֶם אֶחָת (ילמדנו, הובא בילקוט שׁמעוני בלק).    🔗

וְרוּחַ יְיָ³²⁸ לָבְשָׁה אֶת בִּלְעָם וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְהִנֵּה בָנָיו יוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית³²⁹ וְכָבוֹד גָּדוֹל יֵעָשֶׂה לָהֶם, וַיִּשְׁתָּאֶה וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַד מְאֹד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: תַּחַת מָה יָשִׂים לוֹ יְיָ אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה בִּלְתִּי אִם לַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם?! וַיְהִי הוּא מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם אֶל הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו, וַיִּשְׁמַע פִּתְאֹם אֶת קוֹל יִתְרוֹ הָאוֹמֵר אֶל בְּנוֹתָיו לֵאמֹר: אַיֵּה הָאִישׁ? מַדּוּעַ עֲזַבְתֶּן אוֹתוֹ, – קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! וַיֹּאמֶר בִּלְעָם: מִי יָכֹל לָדַעַת כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים בִּגְלַל פַּת לֶחֶם אֶחָת??

 

קל. גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ (ספרי ומדרת“נ ובמדבר”ר).    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְנוֹת צְלָפְחָד אֶת דִּבְרֵי משֶׁה לֵאמֹר: תֵּחָלֵק הָאָרֶץ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל! וַתֹּאמַרְןָ אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ: הָבָה נֵלְכָה אֶל משֶׁה וְאָמַרְנוּ לוֹ: לָמָּה יִגָּרַע³³⁰ שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ! וַתֹּאמֶר אַחַת מֵהֶן: לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לָלֶכֶת בָּרִאשׁוֹנָה אֶל משֶׁה; הָבָה נֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה אֶל שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת וְהָיָה כִּי יִקְשֶׁה³³¹ הַדָּבָר הַזֶּה מֵהֶם וּשׁלָחֻנוּ אֶל שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים, וְאִם גַּם מֵהֶם יִקְשֶׁה הַדָּבָר וּבָאנוּ אֶל שָׂרֵי הַמֵּאוֹת. וַתַּעשֶׂינָה בְנוֹת צְלָפחָד כֵּן וַתָּבאֹןָ אֶל שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת, וַתַּגֵּדְנָה לָהֶם אֶת מִשְׁפָּטָן. וַיַּעֲנוּ אוֹתָן שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת לֵאמֹר: מִשְׁפַּט נַחֲלָה הוּא! לֵכְנָה אֶל שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הַנְּבוֹנִים מִמֶּנוּ! וַתֵּלַכְנָה בְנוֹת צְלָפחָד וַתָּבֹאנָה אֶל שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים וַתֹּאמַרְנָה: אָבִינוּ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ וְעַתָּה תְּנוּ לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: יַעַן אֲשֶׁר כִּבְּדֻנוּ שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת כִּי יָקַרְנוּ בְעֵינֵיהֶם, עַל כֵּן אַל נִשְׁכַּח גַּם אָנוּ, כִּי יֵשׁ גְּבוֹהִים מֵעָלֵינוּ וְשָׁלַחְנוּ אֶת הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה אֶל שָׂרֵי הַמֵּאוֹת. וַתָּבֹאנָה בְנוֹת צְלָפְחָד אֶל שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וַתֹּאמַרְנָה: דָּבָר הָיָה לָנוּ אֶל שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת וַיִּשְׁלָחֻנוּ אֶל שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֲלֵיהֶם וַיִּשְׁלָחֻנוּ אֲלֵיכֶם. וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת דִּבְרֵיהֶן וְאֶת מִשְׁפָּטָן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הִנֵּה רָאִינוּ כִּי גָדוֹל כְּבוֹדֵנוּ בְּעֵינֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כְבוֹד שָׂרֵי הָאֲלָפִים בְּעֵינֵינוּ וְאָמַרְנוּ אֶל הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה: קָשֶׁה דְבַרְכֶן מִמֶּנּוּ! וְעַתָּה לֵכְנָה אֶל שָׂרֵי הָאֲלָפִים. וַיְהִי כִּי בָאוּ בְנוֹת צְלָפְחָד אֶל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וַתְּסַפֵּרְנָה לָהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי הָאֲלָפִים: הֵן לֹא מֵאֲשֶׁר נֶעְלַם הַדָּבָר מֵעֵינֵי שָׂרֵי הַמֵּאוֹת שָׁלְחוּ אֶת הַנְּעָרוֹת אֵלֵינוּ כִּי אִם מִכַּבְּדָם אוֹתָנוּ וּמֵחֶפְצָם בִּיקָרֵנוּ, וְעַל כֵּן נִדְבְּקָה גַם אֲנַחְנוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְשָׁלַחְנוּ אֶת הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה אֶל הַנְּשִׂיאִים, וַתָּבֹאנָה בְנוֹת צְלָפְחָד אֶל הַנְּשִׂיאִים וַתַּקְרֵבְנָה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ הַנְּשׂיאִים: אֵין חָכָם וְנָבוֹן כְּמשֶׁה בֶן עַמְרָם! לֵכְנָה אֵלָיו וְהוּא יִתֵּן לָכֶן אֶת שְׁאֵלַתְכֶן. וַיְהִי כִּי בָאוּ אֶל משֶׁה וַתֹּאמַר מַחְלָה: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר! וַתַּעַן נֹעָה וַתֹּאמַר: וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעֲדִים³³² עַל יְיָ בַּעֲדַת קֹרַח. וַתֹּאמֶר חָגְלָה: כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת – הוּא הַמְּקוֹשֵׁשׁ³³³ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת! וַתַּעַן מִלְכָּה: וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. וַתֹּאמֶר תִּרְצָה: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ? וַיֹּאמֶר משֶׁה: מַדּוּעַ לֹא הִקְרַבְתֶּן אֶת מִשְׁפַּטְכֶן לִפְנֵי שָׂרֵי הָעָם? וַתֹּאמַרְנָה בְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר: הַקְרֵב הִקְרַבְנוּ אֶת מִשְׁפָּטֵנוּ לִפְנֵיהֶם וְגם לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וַיִּשְׁלְחוּ אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ. וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּלִבּוֹ: יַעַן עָשׂוּ שָׂרֵי הָעָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִכַּבְּדָם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּמֵהַרְאוֹתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, עַל כֵּן אֲכַבֵּד גַּם אֲנִי אוֹתָם וְהִרְאִיתִים כִּי יֵשׁ גָּבֹהַּ גַּם מֵעָלָי. וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפַּט בְּנוֹת צְלָפְחָד לִפְנֵי יְיָ.

 

קלא. אַחֲרִית בִּלְעָם (ילמדנו; מדרא“ג במדבר ל”א; מדרת“נ ובמדבר”ר).    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי הַחֲטִיא הַמִּדְיָנִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: נְקֹם אֶת נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, – אַחַר תֵּאָסֵף³³⁴ אֶל עַמֶּיךָ. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: הַזְעֶק³³⁵ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָצָאתָ לַמִּלְחָמָה עַל הַמִּדְיָנִים, וְלָקַחְתָּ אִתְּךָ אֶת צִיץ הַזָּהָב אֲשֶׁר שֵׁם “יְיָ” חָרוּת³³⁶ עָלָיו, וְהָיָה כִּרְאוֹתְךָ אֶת בִּלְעָם מִתְעוֹפֵף עַל הַמִּדְיָנִים וְעוֹזֵר אוֹתָם בְּמִלְחַמְתָּם וְהִרְאִיתָ אוֹתוֹ אֶת שֵׁם יְיָ וְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְנָפַל אָרְצָה. וַיָּבֹא פִינְחָס אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם: קוּמוּ וְיָצָאנוּ לַמִּלְחָמָה עַל הַמִּדְיָנִים! וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּינְחָס לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְנוּ אֶת יְיָ מְדַבֵּר אֶל משֶׁה לֵאמֹר: אַתָּה תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּדְיָנִים, עַל כֵּן אָמָרְנוּ: לֹא נֵצֵא לְהִלָּחֵם עִם הַמִּדְיָנִים וְלֹא יָמוּת משֶׁה רֹעֵנוּ³³⁷! וַיָּשָׁב פִּינְחָס אֶל משֶׁה וַיַּגֶּד לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָעָם. וַיֵּלֶךְ משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַל נָא אַחַי תַּמְרוּ אֶת פִּי יְיָ! עֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם! וַיַּעַן הָעָם אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: יָקְרָה נַפְשְׁךָ בְעֵינֵינוּ עַד מְאֹד עַל כֵּן דִּבַּרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְעַתָּה אִם תֵּלֵךְ אִתָּנוּ וְהָלַכְנוּ גַם אָנוּ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֵיכָכָה אוּכַל וְנִלְחַמְתִּי עִם אַנְשֵׁי אֶרֶץ מִדְיָן וְאָנֹכִי יָשַׁבְתִּי יָמִים רַבִּים בָּאָרֶץ הַהִיא וָאֹכַל אֶת תְּבוּאָתָהּ וָאֵשְׁתְּ אֶת מֵימֶיהָ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵאֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עַל הַמִּדְיָנִים וַיִּפְצַר משֶׁה בָם עַד מְאֹד וְלֹא הִרְפָּה מֵהֶם, עַד אֲשֶׁר יָצְאוּ לְהִלָּחֵם עִם הַמִּדְיָנִים בָּעֵת הַהִיא בָּא בִלְעָם אֶל בָּלָק וַיֹּאמַר: אַתָּה שָׁמַעְתָּ בְקוֹלִי וַתַּחֲטִיא אֶת בְּנֵי ישְׂרָאֵל וַיָּמֶת אֱלֹהֵיהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנַת אֶלֶף אִישׁ מֵהֶם; עַל כֵּן בָּאתִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: תֶּן לִי אֶת שְׂכָרִי! וַיאמֶר בָּלָק: לֵךְ אֶל הַמִּדְיָנִים הַנִּלְחָמִים עַתָּה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתָ לָהֶם לִישׁוּעָה. וְהָיָה בְכַלּוֹתְךָ לְהַכּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשַׁבְתָּ אֵלַי וְנָתַתִֹּי לְךָ אֶת שְׂכָרֶךָ. וַיְמַהֵר בִּלְעָם וַיָּבֹא אֶל הַמִּדְיָנִים וַיָּעָף מֵעֲלֵיהֶם וַיַּעְזְרֵם. וַיַּרְא פִּינְחָס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל יְיָ וַיָּעָף מֵעַל בָּלָק וַיַּרְאֵהוּ אֶת צִיץ הַזָּהָב, וַיֶּחֱרַד בִּלְעָם חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיֵּהָרֵג.

 

קלב. אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ (ילק“שׁ פנחס כ”ז; מדרשׁ ילמדנו; ספרי זוטא).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים וְרָאִיתָ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַתָּ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּשֶׂם לְנֶגְדּוֹ אֶת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וַיִּתְחַנֵּן אֶל יְיָ לֵאמֹר: אַתָּה יְיָ הַיּוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְנֵי הָאָדָם הַפְקֶד³³⁸ נָא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד שְׁפַל רוּחַ וְעָנָו אֲשֶׁר יִשָּׂא³³⁹ אֶת טֹרַח הָעָם הַזֶּה, אֶת מַשָּׂאוֹ וְרִיבוֹ וְלֹא יִקְצֹף עַל מַקְצִיפָיו, וְהָיָה חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם לַקְּטַנִּים גַּם לַגְּדוֹלִים. וְיָצָא הָאִישׁ הַהוּא לִפְנֵיהֶם, וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה מַלְכֵי הָאָרֶץ הַיּוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵיהֶם וּמִתְעַנְּגִים עַל רֹב טוּב וְשׁוֹלְחִים אֶת עַבְדֵיהֶם לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיהֶם.

וְהָיָה בְּהַפְקִידְךָ יְיָ עַל עַם יִשְׂרָאֵל אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, טוֹב וּמֵטִיב רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד שְׁפַל רוּחַ וְעָנָו, וְהִגְדַּלְתָּ אֶת חַסְדְּךָ עִמּוֹ וְנָתַתָּ לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים וְחִזַּקְתָּהוּ וְהִצְלַחְתָּהוּ וְהֵבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה: הִנֵּה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֲשֶׁר שֵׁרָתְךָ יָמִים רַבִּים מְאֹד אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ יוֹצִיא אֶת עַמִּי מִן הַמִּדְבָּר וִיבִיאֵם אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וַיַּעַל משֶׁה עַל לֵב³⁴⁰ אֶת מַעֲשֵׂי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרְתוֹ, וַיִּזְכֹּר אֶת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר שָׂם לוֹ כָּל הַיָּמִים וְאֶת הָאַהֲבָה הָעַזָּה אֲשֶׁר אֲהֵבָהוּ וְאֶת דָּבְקוֹ אַחֲרָיו בְּכָל עֵת, וַיֹּאמַר: אָמְנָם בָּחַנְתִּי³⁴¹ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וָאֵדָעֵהוּ כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם הָרָב הַזֶּה! וַיֹּאמֶר יְיָ: קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ³⁴² עָלָיו, לְמַעַן יְכַבְּדֵהוּ כָל הָעָם וְשָׁמְעוּ בְקוֹלוֹ וְעָשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֵּם! וַיֵּלֶךְ משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיַּגֶּד לוֹ אֶת דִּבְרֵי יְיָ. וַיֵּבְךְּ יְהוֹשֻׁעַ בְּדַבֵּר אֵלָיו משֶׁה וַיֹּאמַר: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי משֶׁה! מֵרְרוּנִי דְבָרֶיךָ עַד מְאֹד! וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה וְהִתְחַזַּקְתָּ וְהָיִיתָ לְרֹאשׁ לְכָל הָעָם! וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: הִנֵּה אָנֹכִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְחַנֵּן אֶל יְיָ לֵאמֹר: הַאֲרֶךְ נָא אֶת יְמֵי משֶׁה רֹעֵנוּ וְהֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן! וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: לֹא אִישׁ אֵל וְיִתְנֶחְם³⁴³! הוּא דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר: לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ! וְהֵקִים אֶת דְּבָרוֹ! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמַר: מִי אָנֹכִי כִּי אֶהְיֶה תַחְתֶּיךָ? וַיַּרְא משֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ מְמָאֵן לִהְיוֹת רֹאשׁ הָעָם וַיִּפְצַר בּוֹ עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לוֹ: מִיּוֹם דַּעְתִּי אוֹתְךָ רְאִיתִיךָ אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד וְַעל כֵּן אָנֹכִי אוֹמֵר לְךָ: רְעֵה אֶת הָעָם הַזֶּה בֶּאֱמוּנָה וּבלְבֵ תָּמִים, וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הַזֶּה גָּדוֹל מִכָּל מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַד הַיּוֹם.

 

קלג. עֲצַת משֶׁה (ספרי).    🔗

וַיֶּחֶזְקוּ דִבְרֵי משֶׁה עַל יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּאוֹת³⁴⁴ לוֹ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: הִנֵּה אָנֹכִי סוֹמֵךְ אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְחִזַּקְתִּיךָ וְנָתַתִּי מֵהוֹדִי עָלֶיךָ וְנִכְבַּדְתָּ עַל פְּנֵי כָל הָעָם וְהָיִיתָ מוֹצִיאָם וּמְבִיאָם. וְעַתָּה שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ לַעֲצָתִי אֲשֶׁר אִיעָצְךָ לְבַעֲבוּר ייטַב לְךָ וְלָעָם. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה. וַיֹּאמֶר משֶׁה: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי נַעַר עוֹדֶנּוּ יִשְׂרָאֵל: לֹא יֵדַע עוֹד מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, וְעַל כֵּן לֹא תִקְצֹף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יַקְצִיפוּךָ; לֹא תְיַסְּרֵם כַּאֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לְךָ וְהָיְתָה אַהֲבָתְךָ אוֹתָם הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְגָדֵל כָּל הַיָּמִים, וְזָכַרְתָּ כִּי גַם אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, הִקְצִיפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הִשְׁמִידָם וְלֹא כִלָּם. וְהָיָה כִּי תַבְטִיחֵנִי לֵאמֹר: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן אֲרַחֵם תָּמִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵנִיחוּ³⁴⁵ לִי דְבָרֶיךָ אֵלֶּה וְהִמְתִּיקוּ אֶת יְמֵי חַיַּי הָאַחֲרוֹנִים! וַיֵּבְךְּ יְהוֹשֻׁעַ בְּדַבֵּר אֵלָיו משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשָּׁבַע לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְעָצוֹ. וַיִּסְמֹךְ עָלָיו משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיִּתֵּן מֵהוֹדוֹ עָלָיו, וַיֶּחֱזַק יְהוֹשֻׁעַ וַיֶּאֱמַץ וַיִּכָּבֵד עַל פְּנֵי כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!

 

קלד. תְּפִלָּה תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה (מדרשׁ תנחומא בילק"שׁ רמז    🔗

תתכ"א).

וַיְהִי כִּי קָרְבוּ יְמֵי משֶׁה לָמוּת וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: הִנֵה נָא יָדַעְתִּי כִּי יְיָ גְּדָל חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, – הָבָה אֶתְחַנְּנָה אֵלָיו לֵאמֹר: אַל נָא אָמוּת וְאֶחְיֶה וּבָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלַי יִקַּח אֶת תְּפִלָּתִי וְנָתַן לִי אֶת שְׁאֵלָתִי. וַיִּתְחַנֵּן משֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! אַחֲרֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלַחְתַּנִי לַעֲשׂוֹת וְאַחֲרֵי הַיָּד הַחֲזָקָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל אַתָּה אוֹמֵר לִי: הִנְךָ מֵת! הַאֻמְנָם גַּם אַחֲרִיתִי עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת? גַּם אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר אָנֹכִי יְצַרְתִּיו מֵת – וְאֵיךְ לֹא יָמוּת יְלוּד אִשָּׁה? וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָדָם בְּחֶטְאוֹ מֵת, הֵן דָבָר אֶחָד צִוִיתָהוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה! וַיֹּאמֶר יְיָ: אַבְרָהָם בֶּן תֶּרַח קִדַּשׁ שְׁמִי בָּעוֹלָם וַיַּעַשׂ חֶסֶד וּצְדָקָה – וַיָּמָת גַּם הוּא! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן הוֹלִיד אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ דֹר חֹטֵא הַמַּכְעִיסְךָ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: גַּם יִצְחָק אֲשֶׁר פָּשַׁט אֶת צַוָּארוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מֵת! וַיֹּאמֶר משֶׁה: גַּם יִצְחָק הוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ³⁴⁶ הָעֹשֶׂה רַק רַע כָּל הַיָּמִים! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק הוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר בָנִים וַיְלַמְּדֵם לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וּצְדָקָה, וַיּוֹרֵם וַיַּדְרִיכֵם בְדֶרֶךְ הַטוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. וּכְבוֹא עִתּוֹ לָמוּת – וַיָּמָת גַּם הוּא כְּאַחַד הָאָדָם! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֶעָלָה יַעֲקֹב כָּמוֹנִי לַמָּרוֹם וַיַּרְא מַרְאוֹת אֱלֹהִים וַיְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וַיְדַבֵּר עִמְּךָ, יְיָ, פָּנִים אֶל פָּנִים? וַיֹּאמֶר יְיָ: רַב לְךָ משֶׁה! אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן אָמֹר יֹאמְרוּ בְּנֵי הָאָדָם: לוּלֵא הֵרַע משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּי עַתָּה לֹא הֱמִיתוֹ יְיָ! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: כְּבָר כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן יֹאמְרוּ עָלַי בְּנֵי הָאָדָם לֵאמֹר: כִּי נַעַר³⁴⁷ הָיָה משֶׁה – וַיַּעַשׂ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי יְיָ; אוּלָם לְעֵת זִקְנָתוֹ חָטָא לוֹ וַיִּפְקֹד יְיָ עָלָיו אֶת פְּקֻדַת כָּל הָאָדָם! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: כְּבָר הִגַדְתִּי אֶת פִּשְׁעֲךָ וָאֹמַר: לֹא תָבוֹא אַתָּה וְאַהֲרֹן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן רַחוּם וְחַנּוּן אַתָּה יְיָ וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ! אָנָּא סְלַח נָא לַעֲוֹנִי הָאֶחָד! וַיֹּאמֶר יְיָ: לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם חָטָאתָ לִּי, כִּי אִם שֵׁשׁ פְּעָמִים: כַּאֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיךָ אֶל פַּרְעֹה לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וַתֹּאמֶר לִי: שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח! וַיְהִי כִּרְאוֹתְךָ כִּי כָבְדָה יַד פַּרְעה עַל הָעָם וַתֹּאמֶר לִי: מֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעה הוֹסִיף לְהָרֵעַ לָעָם הַזֶּה; וּבְדַבֶּרְךָ אֶל קֹרַח וְאֶל עֲדָתוֹ וַתַּשְׁמִיעַ דָּבָר רַע לֵאמֹר: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה לֹא יְיָ שְלָחָנִי, וְנָקֵל עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ וַתּוֹסֶף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: אִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְיָ וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ. וַיְהִי בְקָצְפְּךָ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּךְ אֶת הַסֶּלַע אַחַת וּשְׁתַּיִם וַתֹּאמֶר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים!… אַתֶּם קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הֵן פְּעָמִים רַבּוֹת חָטָא הָעָם הַזֶּה לְךָ וָאֶתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ וָאֲבַקֵּשׁ ממְּךָ עַל נַפְשׁוֹתָם וַתֵּעָתֶר לִי וַתִּסְלַח לָהֶם. וְעַתָּה לָמָּה אֶגָּרַע לְבִלְתִּי חָמְלְךָ עָלָי? וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: לֹא כְעָם כֻּלּוֹ הָאִישׁ הָאֶחָד בְעֵינָי!

 

קלה. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם (ילק“שׁ שׁם בשם מדרתנ”ח).    🔗

וַיַּרְא משֶׁה כִּי לֹא שָׁמַע יְיָ לְקוֹל תַּחֲנוּנָיו, וַיֹּאמֶר אֶל הַשָּׁמַיִם וְאֶל הָאָרֶץ לֵאמֹר: רַחֲמוּ נָא אַתֶּם עָלַי וּבִקַּשְׁתֶּם מֵיְיָ עַל נַפְשִׁי! וַיַּעֲנֻהוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֵאמֹר: מָה אָנוּ כִּי נְבַקֵּשׁ עָלֶיךָ רַחֲמִים, וַייָ אָמַר עָלֵינוּ: הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן יִמָּלְחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה³⁴⁸! וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶל הַיָּרֵחַ: אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם מִבּוֹרַאֲכֶם עַל נַפְשִׁי! וַיַּעֲנֻהוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֵאמֹר: הֵן אָמַר יְיָ: וְחָפְרָה³⁴⁹ הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה³⁵⁰! וַנִּתְחַנֵּן אֶל יְיָ לֵאמֹר: אַל נָא תַעֲשֶׂה כָּכָה עִמָּנוּ, וְלֹא לָקַח אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, וְאֵיךְ נִתְפַּלֵּל בַּעֲדֶךָ? וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הַכֹּכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת³⁵¹: תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְעֵינֵיכֶם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם בַּעֲדִי אֶל יְיָ עוֹשֵׂיכֶם! וַיַּעֲנֻהוּ הַכֹּכָבִים וְהַמַּזָלוֹת לֵאמֹר: מַה־כֹּחֵנוּ וּמַה־גְּבוּרָתֵנוּ כִּי נִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ אֶל הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר אָמַר עָלֵינוּ: וְנָמַקּוּ³⁵² כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם! גַּם אֲלָפֵינוּ וְרִבְבוֹתֵינוּ כְּאַיִן נֶגְדּוֹ! וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּבֹא אֶל הֶהָרִים וְאֶל הַגְּבָעוֹת וַיֹּאמַר: רְאוּ נָא צָרַת נַפְשִׁי וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדִי אֶל יְיָ! וַיַּעֲנֻהוּ הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת לֵאמֹר: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶהָרִים יָמוּשׁוּ³⁵³ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה³⁵⁴! וַיִּפֶן משֶׁה וַיֵּלֶךְ מַר³⁵⁵ אֶל הַיָּם וַיֹּאמַר: תִּפָּל־נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלַּלְתָּ אַתָּה בַעֲדִי אֶל יְיָ! וַיִּשְׁמַע הַיָּם אֶת דּבְרֵי משֶׁה וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיֹּאמַר: הוֹי בֶּן עַמְרָם מֶה הָיָה לָךְ?! הֲלֹא אַתָּה יָדְךָ הִכִּיתַנִי וַתִּבְקָעֵנִי וַתְּחַלְּקֵנִי לִשְׁנֵים עָשָׂר שְבִילִים³⁵⁶ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ וְעַתָּה אַתָּה בֹכֶה וּמִתְחַנֵּן אֵלָי!? וַיְהִי כִּזְכֹּר הַיָּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּצְעַק משֶׁה וַיִּקְרָא: אֲהָהּ! מִי יִתְּנֵנִי כְּיַרְחֵי קֶדֶם³⁵⁷!

 

קלו. תַּחֲנוּנֵי משֶׁה (מדרש רבה דברים ט'; סוטה י“ד; ספרי; ילק”שׁ רמז תתי"ט; מכילתא בשלח).    🔗

וַיְפָרֵשׂ משֶׁה כַפָּיו אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא, יְיָ, אֶחְיֶה נָא וַאֲסַפֵּר מַעֲשֶׂיךָ יָהּ! וַיֹּאמֶר יְיָ: לוּ טוֹבוּ חַיִּים אֲרֻכִּים לִבְנֵי אָדָם כִּי עַתָּה לֹא מֵתוּ גַם אֲבוֹתֶיךָ! וְעַתָּה אִם תֹּאבֶה וְחָיִיתָ עוֹד אֶלֶף שָׁנִים וְנָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁאֵלָתֶךָ, אֶפֶס כִּי לֹא יָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַיָּמִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם! וַיְמָרְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת משֶׁה עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! הִנֵּה אָנֹכִי בִטַּלְתִּי³⁵⁸ אֶת גְזֵרָתְךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לְהַשְׁמִיד אֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וּבִטַּלְתָּ אַתָּה גְזֵרָתְךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלָי: לֹא תַעֲבוֹר אֶל הָאָרֶץ! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: אִם אֲבַטֵּל אֶת אָמְרִי לֹא תַעֲבוֹר אֶל הָאָרֶץ, – וּבִטַּלְתִּי גַם אֶת אָמְרְךָ אֵלָי: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה!! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְעוֹרֵר מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! טוֹב אֲשֶׁר אָמוּת אָנֹכִי וּמֵאָה אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי יָמוּתוּ וְאַל תְאֻנֶּה³⁵⁹ אֶל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל רָעָה! וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: הַכְּמוֹת הַמְרַגְּלִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת טוּב הָאָרֶץ וַיּוֹצִיאוּ דִבָּתָה³⁶⁰, יָמוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתָהּ וַיְהַלְּלָהּ אֶל כָּל הָעָם? הֵן אַתָּה יְיָ יָדַעְתָּ כִּי לֹא לְמַעַן אָכְלִי אֶת פְּרִי הָאָרֶץ וּלְמַעַן שְׂבֹעַ מִטּוּבָהּ אָנֹכִי שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ לַהֲבִיאֵנִי אֵלֶיהָ, כִּי אִם מֵחֶפְצִי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוֹתֶיךָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ³⁶¹! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי אֶת לִבְּךָ הַטּוֹב הַמָּלֵא רַחֲמִים וַחֲנִינָה, וְעַל כֵּן חָשַׁבְתִּי לְךָ אֶת חֶפְצְךָ צְדָקָה!

וַיֹּאמֶר משֶׁה: הַלֵּל הִלַּלְתִּיךָ וָאֲרוֹמֵם אֶת שְׁמֶךָ וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הֵן לַיָי אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם! וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת!! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אַל נָא תִשְׁכַּח גַּם אֶת אָמְרְךָ אֵלַי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי!… וַיֹּאמֶר משֶׁה: יִגְדַּל נָא חַסְדְּךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לִי הַפַּעַם הַזֹּאת וְיָדְעוּ כָל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אֵין כָּמוֹךָ יְיָ חַנּוּן וְסַלָּח וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: לֹא יִסָּלַח לְךָ עֲוֹנְךָ לְמַעַן דַּעַת כָּל בָּשָׂר כִּי לֹא נָשָׂא יְיָ פָּנִים גַּם לַאֲשֶׁר דבֶּר אִתּוֹ פָּנִים בְּפָנִים! וַיִּתְחַנֵּן משֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ! אִם לֹא אוּכַל לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ כְּרֹאשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי אָבוֹא שָׁמָּה כְּאַחַד הָעָם; וְאִם לֹא יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לָתֶת לִי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת וְהֲבֵאתַנִי שָׁמָּה דֶּרֶךְ אַחַת הַמְּחִלּוֹת³⁶². וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא תָבוֹא שָׁמָּה! וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַתָּה יְיָ יָדַעְתָּ אֶת עֲמָלִי הָרַב אֲשֶׁר עָמַלְתִּי וְאֶת טֹרַח הָעָם הַזֶּה וּמַשָּׂאוֹ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי עַד אֲשֶׁר שָׁתַלְתִּי³⁶³ בוֹ אֶת מִצְוֹתֶיךָ וְאֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וָאֹמַר בְּלִבִּי: כַּאֲשֶׁר בָּכִיתִי לֶעֱנוּת³⁶⁴ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וָאֶתְאַבְּלָה מְאֹד, כֵּן אֶרְאֶה בַטּוֹב, אֲשֶׁר יֵיטִיב לָהֶם יְיָ. וְעַתָּה הִנְּךָ אוֹמֵר לִי לֹא תַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵן! הֲזֶה הוּא שְׂכָרִי בַּעֲמַל אַרְבָּעִים שָׁנָה? וְאַיֵּה דְבָרֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי אֲשֶׁר כְּתַבְתָּם בְּתוֹרָתְךָ לֵאמֹר: בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: הֲלֹא גַם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כָּתַבְתִּי בְתוֹרָתִי לֵאמֹר: אֵין מִיָּדִי מַצִּיל! וַיוֹסֶף משֶׁה לְהִתְחַנֵּן אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ הֲפֹךְ אוֹתִי לְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָאֹכֶלֶת עֵשֶׂב וְשֹׁתָה מַיִם וְרֹאָה אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמָּתֹק לָעֵינָיִם, וּבָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְחָיִיתִי בָהּ! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: רַב לָךְ! וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אִם רַע בְּעֵינֶיךָ, יְיָ, לְהַחֲיוֹתֵנִי כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה, – אֵהָפְכָה נָא לְצִפּוֹר קְטַנָּה הַמְעוֹפֶפֶת בָּאַוֵּיר אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, הַמְלַקֶּטֶת מְזוֹנָהּ יוֹם יוֹם בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא וְהַשָּׁבָה לְעֵת עֶרֶב לְקִנָּהּ! וַיֹּאמֶר יְיָ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי בַּדָּבָר הַזֶּה! וַיְהִי כִּי רָאָה משֶׁה כִּי לֹא עָשָׂה יְיָ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: הַצּוּר³⁶⁵ תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט!

 

קלז. בַּקָּשַׁת משֶׁה הָאַחֲרוֹנָה (דברים רבה י“א, שם ב'; ל”פ).    🔗

וַיֹּאמֶר משֶׁה: אַל נָא יִחַר אַפְּךָ יְיָ וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם וְשָׁאַלְתִּי מֵאִתְּךָ שְׁאֵלָה אַחַת, וְהָיָה כִּי תִתְּנֶנָּה לִי וָמַתִּי בְשָׁלוֹם! וַיֹּאמֶר יְיָ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָנָּא, יְיָ, צַוֵּה וְיִפָּתְחוּ כָל שָׁמֶיךָ וְנִבְקְעוּ כָל הַתְּהוֹמוֹת וְזָרַח אוֹר בַּחשֶׁךְ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ כִּי אֵין זוּלָתְךָ יְיָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וַיְהִי אַךְ כִּלָה משֶׁה לְדַבֵּר, – וַיִּפָּתְחוּ שִׁבְעַת הָרְקִיעִים וַתִּבָּקַעְנָה כָל הַתְּהוֹמוֹת וַיִּזְרַח אוֹר גָּדוֹל בַּחשֶׁךְ, וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ כִּי אֵין בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בִּלתִּי אִם גְּדֻלַּת יְיָ אֶחָד וַהֲדָרוֹ, וַיִּקְרְאוּ קוֹל אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: מִי לָנוּ בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בִּלְתְּךָ יְיָ? וְאַחַר קָרְאוּ זֶה אֶל זֶה וַיֹּאמֵרוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל! יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד!

 

קלח. מֵאָה מִיתוֹת וְאַל קִנְאָה אֶחָת (ילקוט שׁמעוני רמז תתכ“ד; ספרי; מדרשׁ דבר”ר).    🔗

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר משֶׁה: הָבָה אֶכְתֹּב שְׁלשָׁה עָשָׂר סִפְרֵי תוֹרָה אֶחָד לַשֵּׁבֶט אֶחָד לַשֵּׁבֶט, וְאֶחָד יוּשַׂם בַּאֲרוֹן יְיָ. וְהָיָה כִּי יָקוּמוּ אֲנָשִׁים וְהוֹסִיפוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה אוֹ יִגְרְעוּ³⁶⁶ מֵהֶם, וְלָקְחוּ בְנֵי לֵוִי אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בַּאֲרוֹן יְיָ וְהוֹצִיאֻהוּ וְהֶרְאוּ לַכֹּל אֶת דְּבַר יְיָ כְּכֹל אֲשֶׁר נְתָנוֹ בְּהַר סִינָי. וַיְהִי כִּכְתֹב משֶׁה אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה אָנֹכִי עוֹסֵק בַּדָּבָר אֲשֶׁר חַיִּים הוּא לְכָל הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ, עַל כֵּן לֹא אֶרְאֶה מָוֶת! וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיֹּאמַר: משֶׁה עַבְדִּי! כַּלֵּה אֶת מַעֲשֶׂיךָ כִּי קָרַב יוֹמְךָ לָמוּת. וַיֹּאמֶר משֶׁה: אֶחְיֶה נָא יְָי וְהָיָה יְהוֹשֻׁעַ רֹאשׁ לְכָל הָעָם וְאָנֹכִי מְשָׁרְתוֹ! וַיֹּאמֶר יְיָ: קוּם וְשֵׁרַתָּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר שֵׁרֶתְךָ הוּא! וַיְכַל משֶׁה לִכְתֹּב אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל אֹהֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמֹד בַּפֶּתַח. וִיהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב בָּאֹהֶל וּלְפָנָיו יוֹשְׁבִים זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹמְעִים אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ. וַיַּעַשׂ יְיָ אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה יְהוֹשֻׁעַ אֶת משֶׁה עוֹמֵד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ שְׁחוֹח³⁶⁷ וּמַטֶּה אֹזֶן³⁶⁸ לְדִבְרֵי פִיו. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּרְאוּ אֶת משֶׁה עוֹמֵד בְּפֶתַח הָאֹהֶל וִיהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב. וַיִּקְרְאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֵרוּ: הוֹי מֶה הָיָה לָךְ, כִּי לֹא שַׂמְתָּ לֵב עַל משֶׁה בֶן עַמְרָם אֲדוֹנֵינוּ וַתִּתְּנֵהוּ לַעֲמֹד בַּפֶּתַח?! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְעוֹרֵר עַד מְאֹד וַיַּבֵּט אֶל הַפֶּתַח וַיַּרְא אֶת משֶׁה עוֹמֵד, וַיִּקְרַע אֶת שִׂמְלוֹתָיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַיֹּאמַר: אוֹיָהּ לִי, רַבִּי רַבִּי, אָבִי וַאֲדוֹנִי! גְּשָׁה נָא הֵנָּה וְיָשַׁבְתָּ בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים! וַיֹּאמֶר משֶׁה: מֵהַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה שָׁרֵת אֲשָׁרֶתְךָ אָנֹכִי וְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי אֶעֱשֶׂה. וְהָיָה בַעֲשׂוֹתִי אֶת הַדָבָר הַזֶּה, – וְהֶחֱיַנִי יְיָ וֶהֱבִיאַנִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וַיִּגַּשׁ אֶל משֶׁה וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְאֹהֶל מוֹעֵד. וַיְהִי כְּבוֹאָם שָׁמָּה וַיֵּרֶד עַמּוּד הֶעָנָן וַיַּבְדֵּל בֵּינוֹ לְבֵין משֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל יְהוֹשֻׁעַ. וּבְהֵעָלוֹת³⁶⁹ הֶעָנָן וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אֲדוֹנִי! מַה־דִּבֶּר בְּךָ, יְיָ? וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: לֹא אוּכַל הַגִּיד לְךָ אֶת דְּבַר יְיָ כִּי כֵן צִוָּנִי! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרָא בִמְרִירוּת לֵאמֹר: מֵאָה מִיתוֹת וְאַל קִנְאָה אֶחָת! וַיַּרְא יְיָ כִּי טוֹב בְּעֵינֵי משֶׁה לָמוּת וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְגִלִּיתִי אֶת עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֶת אֲשֶׁר יקְרֵם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּרְאֶה.

 

קלט. תּוֹכָחָה (ילק“שׁ רמז תשׁפ”ט, תת“א, תשצ”ה; פסיקתא ומדרשׁ איכה; ספרי; ילק“שׁ רמז תשׁ”צ, תשצ“א, תשׁצ”ב, תת“ד, תתכ”א).    🔗

וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת דִּבְרֵי יְיָ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הָבָה אַקְהִילָה³⁷⁰ אֵלַי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת דְּבָרַי הָאַחֲרוֹנִים וְהוֹכַחְתִּים! אֶפֶס כִּי אֶשְׁאַל מֵאִתָּם לֵאמֹר: בּוֹא תָבוֹאוּ כֻלְּכֶם לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרַי לְבַעֲבוּר יִשְׁמַע כָּל הָעָם וְלֹא יִמָּצֵא בָהֶם אֶחָד אֲשֶׁר יֹאמַר: לוּ הָיִיתִי גַם אֲנִי בְּשׁוֹמְעֵי תוֹכַחַת משֶׁה, כִּי עַתָּה עֲנִיתִיו עַל דִּבְרֵי תוֹכַחְתּוֹ לֵאמֹר: לֹא צָדָקְתָּ! אַךְ מִתְאַנֶּה³⁷¹ אַתָּה לָנוּ! וַיַּקְהֵל משֶׁה אֵלָיו אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם: הִנֵּה אָנֹכִי מֵת עַל כֵּן קָרָאתִי לָכֶם לָבֹא אֵלַי וְלֵאמֹר לָכֶם: בָּאֵר אֲבָאֵר לָכֶם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְחֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ וְהִזְכַּרְתִּי לָכֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁכַחְתֶּם. וְעַתָּה יַגִּיד נָא לִי אִישׁ מִכֶּם אֶת הַחֹק וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר שָׁכַח וְהִזְכַּרְתִּי לוֹ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶחֱרִישׁ הָעָם וַיֹּאמֶר משֶׁה: שִׁמְעוּ נָא דִּבְרֵי תוֹכַחְתִּי וְיִשְׁמָעֲכֶם אֱלֹהִים! אַרְבָּעִים שָׁנָה הוֹלַכְתִּיכֶם בַּמִּדְבָּר וָאֶשָּׂא אֶת טָרְחֲכֶם וּמַשָּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם! לֹא לָקַחְתִּי מִיַּד אִישׁ מִכֶּם דָּבָר וְעַל כֵּן לֹא יָרֵאתִי אֶתְכֶם וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם תָּמִיד דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק. הִנֵּה אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי גַם אֶת פְּנֵי מִרְיָם אֲחוֹתִי לֹא נָשָׂאתִי בְחָטְאָהּ לַייָ וָאֶסְגֹּר אוֹתָהּ שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וָאַעַשׂ לָהּ כַּתּוֹרָה וְכַחֻקָּה אֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ! וַיְהִי לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה לְאוֹת כִּי בְצֶדֶק שְׁפַטְתִּיכֶם כָּל הַיָּמִים: לֹא נָשָׂאתִי פְנֵי אִישׁ וְלֹא הֲדַרְתִּיו³⁷² בְּרִיבוֹ. וְאַתֶּם מֵרַרְתּוּנִי עַד מְאֹד וַתַּעַצְבוּ אֶת רוּחִי וַתִּתְאַנּוּ לִי תָמִיד. זָכֹר אֶזְכֹּר אֶת הַיָּמִים אֲשֶׁר שְׁפַטְתִּיכֶם בָּהֶם וְאֶרְגַז תַּחְתָּי! כִּי בִרְאוֹתְכֶם אוֹתִי מַקְדִים³⁷³ לָצֵאת וַתֹּאמְרוּ: מֶה הָיָה לְבֶן עַמרָם כִּי לֹא כִלָּה לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב וַיְמַהֵר וַיֵּלֶךְ לוֹ?! דְּעוּ כִּי אֵין שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ וְעַל כֵּן עֲזָבָנוּ וַיָּשָׁב לְאָהֳלוֹ. וָאֵרֶא כִי כֵן וָאֹמְרָה אֶל לִבִּי: כַּלֵּה אֲכַלֶּה לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַבָּאִים אֵלַי וְאֵחַרְתִּי לָשֶׁבֶת וְחִכִּיתִי לָעָם אֲשֶׁר יוֹסִיף יָבֹא אֵלַי! וַיְהִי כַּעֲשׂוֹתִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמַע אֶתְכֶם מְדַבְּרִים עָלַי לֵאמֹר: לֹא חִנָּם יְאַחֵר בֶּן עַמְרָם שֶׁבֶת בְּאֹהֶל מוֹעֵד! אֵין זֹאת כִּי יוֹשֵׁב וְחוֹרֵשׁ³⁷⁴ עָלֵינוּ רָעָה! וַיְמָרְרוּנִי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַד מְאֹד וָאֹמַר לְהַפְקִיד עֲלֵיכֶם עַל פִּי יְיָ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת. וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּשְׂמְחוּ מְאֹד וַתֹּאמְרוּ בִלְבַבְכֶם: הֵן רַב יִהְיֶה מִסְפַּר הַשָּׂרִים הַמֻּפְקָדִים עַל הָעָם! מִי יוֹדֵעַ – יָפְקְדוּ בָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ, – וְהֵיטִיבוּ לָנוּ, וְנָשְׂאוּ אֶת פָּנֵינוּ וְהִצְדִּיקוּנוּ בְרִיבֵנוּ… וַיְהִי כִשְׁמֹעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָשׁוֹת וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: מֶה הָיָה לְבֶן עַמְרָם כִּי זָכַר לָנוּ עַתָּה עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים? אֵין זֹאת כִּי זָקֵן מְאֹד וַתֹּאבַד חָכְמָתוֹ… הָבָה נַחְקְרֵהוּ וְנֵדַע הַבְדַעַת יְדַבֵּר אֵלֵינוּ אִם לֹא? וַיְהִי כְּהַזְכִּיר לָהֶם משֶׁה אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לַייָ בַּעֲשׂוֹתָם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הֲלֹא תַגֶּד לָנוּ אֲדוֹנֵינוּ: מַה־שֵּׁם הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר עָשִׂינוּ בוֹ אֶת עֵגֶל הַמַּסֵּכָה? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף. וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל: אוּלַי תֵּדַע וְהִגַּדְתָּ לָּנוּ מַה־שְּׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עַל יַד הָעֲרָבָה? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: פָּארָן וָתֹפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרוֹת.

וַיּוֹסִיפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְקֹר אֶת משֶׁה וַיֹּאמֵרוּ: כַּמָּה יָמִים יֵלֵךְ אִישׁ מֵחֹרֵב עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: אַחַד עָשָׂר יוֹם! וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת דִּבְרֵי משֶׁה וַיֵּדְעוּ וַיָּבִינוּ כִּי כְחָכְמָתוֹ אָז כְחָכְמָתוֹ עַתָּה וַיֶּחְדְּלוּ לְשַׁסֵּעַ³⁷⁵ אוֹתוֹ בְּדִבְרֵיהֶם וַיַּטּוּ אֹזֶן לְכָל דְּבָרָיו. וַיּוֹסֶף משֶׁה לְדַבֵּר וַיֹּאמַר: מַמְרִים הֱיִיתֶם מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם! רַק תּוֹאֲנוֹת בִּקַּשְׁתֶּם כָּל הַיָּמִים וַתְּנַסּוּ אֶת יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵיכֶם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, לֹא נִרְאוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ כָהֵן לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא יְיָ אָדָם עַל הָאָרֶץ. וַתֹּאמְרוּ: הָבָה נִרְאֶה הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן? וְאַתֶּם דִּבַּרְתֶּם אֶת הַדְּבָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה בְּעוֹד דְּגַן שָׁמַיִם בְּפִיכֶם וּבְשַׂר הַשְּׂלָיו בֵּין שִׁנֵּיכֶם!! וְנָקַל זֹאת בְּעֵינֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ אֵלַי: שְׁלַח לָנוּ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַר עָלֶיהָ יְיָ: זָבַת הִיא חָלָב וּדְבָשׁ! כִּי לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בַּיִי שׁוֹמְרְכֶם וּמָגִנְכֶם וְלֹא אֲמַרְתֶּם: הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְיָ מִזּוּנֵנוּ³⁷⁶ בַמִּדְבָּר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ לֶחֶם וְאֵין בּוֹ מַיִם, – וְאַף כִּי בָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֶת לָנוּ! וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לִבְּכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רַבָּה רָעַתְכֶם, וְלוּלֵא הֶאֱרִיךְ יְיָ אַפּוֹ לָכֶם כִּי עַתָּה נִמְחֶה זִכְרְכֶם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ!.. וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף משֶׁה לְדַבֵּר כֵּן יִרְאֶה הָעָם וְיִוָּכַח לָדַעַת כִּי לֹא יְדַבֵּר משֶׁה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְתִּי אִם מֵאַהֲבָתוֹ הָעַזָּה אֲשֶׁר יֶאֱהַב אֶת עַמּוֹ וּמֵרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יְרַחֲמֵם, – וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: אוֹיָה לָנוּ כִּי נוֹאַלְנוּ³⁷⁷ וַנֶּחְטָא כָל הַיָּמִים וַנַּקְצֵף אֶת משֶׁה רֹעֵנוּ אֲשֶׁר רִחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים! אַלְלַי לָנוּ כִּי לֹא הוֹקַרְנֻהוּ וְלֹא יָדַעְנוּ אֶת עֶרֶךְ הַכְּלִי הַיָּקָר אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ וְהָאָבֵד עַתָּה מִמֶּנּוּ! וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל משֶׁה: אָנָּא סְלַח נָא כִּי חָטָאנוּ לְךָ וַנְּמָרְרֶךָּ וַנֵּלֶךְ עִמְּךָ קֶרִי! וַיִּיטְבוּ דבְרֵי הָעָם בְּעֵינֵי משֶׁה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר סָלָחְתִּי! וְאַחַר אָמַר: אַחַי הַטּוֹבִים! סִלְחוּ נָא גַם אַתֶּם לִי! וְהָיָה כְּזָכְרְכֶם אוֹתִי וַאֲמַרְתֶּם: לֹא בִקֵּשׁ לָנוּ משֶׁה כָּל הַיָּמִים בִּלְתִּי אִם טוֹב, וַיִּטַּע בְּתוֹכֵנוּ אַהֲבַת חֶסֶד וְצֶדֶק וּמֵישָׁרִים, וַיָּרָץ לְפָנֵינוּ כְּסוּס וַתִּפֹּלְנָה עַצְמוֹתָיו בַּמִּדְבָּר!.. וַיֵּבְךְּ כָּל הָעָם בְּדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַד אֲשֶׁר לֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לִבְכּוֹת!

 

קמ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (ספרי; מדרשׁ תנחומא; ילק“שׁ רמז תתקמ”ב).    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר משֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הוֹכֵחַ הוֹכַחְתִּיכֶם וַתִּשְׁמְעוּ לִי, עַל כֵּן גְּשׁוּ נָא אֵלַי וּבֵרַכְתִּיכֶם. וַיִּגַּשׁ כָּל הָעָם אֶל משֶׁה וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמַר: בְּתֵת יְיָ אֶת תּוֹרָתוֹ לָכֶם וַתַּעַמְדוּ עַל הָאָרֶץ וַיַּשְׁמִיעֲכֶם יְיָ אֶת קוֹלוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, – עַל כֵּן הָיה יהְיוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עֵדִים בֵּינֵיכֶם וּבֵין יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. וְהָיָה כִּי תֶחֶטְאוּ לַייָ וְהֵפַרְתֶּם אֶת בְּרִיתוֹ, – וְגִלּוּ הַשָּׁמַיִם עֲוֹנְכֶם וְהָאָרֶץ תִּתְקוֹמֵם לָכֶם וְהָיְתָה בָכֶם יַד הָעֵדִים הָאֵלֶּה בָּרִאשׁוֹנָה: הַשָּׁמַיִם יֵעָצְרוּ וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן יְבוּלָהּ³⁷⁸. וְעַתָּה, אַחַי, שִׂימוּ נָא לֵב וּרְאוּ: הֶעָבְרוּ הַשָּׁמַיִם חֻקָּם אֲשֶׁר שָׂם לָהֶם יְיָ? וְהִתְבּוֹנְנוּ נָא אֶל הָאָרֶץ הַנּוֹצֶרֶת פִּקּוּדֶיהָ וּרְאִיתֶם, כִּי לֹא הוֹצִיאָה שְׂעֹרִים תַּחַת חִטָּה וּתְאֵנִים תַּחַת עֲנָבִים, כִּי אִם עָשׂה תַעֲשֶׂה כְּכֹל הַחֻקִּים אֲשֶׁר שָׂם לָהּ יְיָ. וְאַתֶּם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גַם שָׂכָר גַּם עֹנֶשׁ אֵין לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ וְלֹא צֻוּוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אַתֶּם. וְהָיוּ נָא לָכֶם מַעֲשֵׂיהֶם לְמָשָׁל וּלְמוֹפֵת, וַאֲמַרְתֶּם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הֵן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שׁוֹמְרִים אֶת פִּקּוּדֵיהֶם וְהֵם לֹא צֻוּוּ, וְאַף כִּי אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר כָּרַת יְיָ עִמָּנוּ אֶת בְּרִיתוֹ וַיְצַוֵּנוּ לְשָׁמְרָהּ!

 

קמא. מָטָר וָטָל (ילקוט שׁמעוני שׁם; ספרי).    🔗

וַיַּמְשֵׁל משֶׁה אֶת לִקְחוֹ³⁷⁹ כַּמָּטָר וְאִמְרָתוֹ הִמְשִׁיל כַּטָּל. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הֲלֹא תַגֶּד לָנוּ אֲדוֹנֵינוּ מַדּוּעַ הִמְשַׁלְתָּ אֶת תּוֹרַת יְיָ כַּמָּטָר וְכַטָּל? וַיַּעַן משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר יְגַדֵּל הַמָּטָר וְהַטָּל אֶת הָעֵשֶׂב וְהָעֵצִים וִיחַדְּשׁוּם וִיחַיּוּם וְעִדְּנוּ אוֹתָם וּפִנְקוּם וְעָשׂוּ אוֹתָם רַעֲנַנִּים וְהָיוּ מְשׂוֹשׂ כָּל רוֹאֵיהֶם, כֵּן הַתּוֹרָה הַזֹּאת! מַרְפֵּא הִיא לְבָשָׂר וְשִׁקּוּי לַעֲצָמוֹת וְחַיִּים הִיא לְכָל הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ! וְעַתָּה, אַחַי, שִׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה וַעֲשׂוּהָ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם, וַאֲהֵבְכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְהִרְבָּה אֶתְכֶם וְשָׂמְכֶם לִבְרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

 

קמב. רְאוּבֵן שׁמְעוֹן וִיהוּדָה (ספרי).    🔗

וַיְבָרֶךְ משֶׁה אֶת רְאוּבֵן וַיֹּאמַר: יְחִי רְאוּבֵן וְהָיוּ צֶאֱצָאָיו³⁸⁰ גִבּוֹרֵי כֹחַ בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיהֶם וְגִדְלֵי דֵעָה – בְּלָמְדָם תּוֹרַת יְיָ. וְאֶל שִׁמְעוֹן וִיהוּדָה אָמָר: יַעַנְכֶם יְיָ בְּיוֹם צָרָה: תִּקְרְאוּ לוֹ וְקָרֵב לָכֶם, תְּשַׁוְּעוּ אֵלָיו וּשְׁמָעֲכֶם!

 

קמג. לֵוִי (שם)    🔗

וְלִבְנֵי הַלְוִיִּם אָמָר: אַתֶּם לֹא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָעֵגֶל וְלֹא עֲבַדְתֻּהוּ וַתַּעַשׂוּ הֶרֶג רַב בְּעוֹבְדָיו וְלֹא נְשָׂאתֶם פָּנִים גַּם לִקְרוֹבֵיכֶם וּלְגוֹאֲלֵיכֶם, עַל כֵּן תּוֹרוּ³⁸¹ מִשְׁפְּטֵי יְיָ לְיִשְׂרָאֵל וַעֲשַׁרְתֶּם וּגְדַלְתֶּם וְנִכְבַּדְתֶּם וִהְיִיתֶם לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים!

 

קמד. בִּנְיָמִין יְדִיד יָהּ (ילקוט שׁמעוני רמז תתקנ"ז).    🔗

וּלְבִנְיָמִן אָמָר: אַשְׁרֶיךָ בִנְיָמִין! בְּחֶלְקְךָ יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ וְשָׁכַן יְיָ בְּתוֹכְךָ כָּל הַיָּמִים! וַיִּשְׁמְעוּ יֶתֶר הַשְּׁבָטִים אֶת דִּבְרֵי משֶׁה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הַגִּידָה נָּא לָנוּ, אֲדוֹנֵינוּ, מַה־צִּדְקוֹת בִּנְיָמִין כִּי אָמַרְתָּ לוֹ לוֹ יְדִיד יָהּ וַתִּתֵּן כָּל קְדוֹשֵׁינוּ בְּיָדָיו? וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמַר: יָדֹעַ תֵּדְעוּ, אַחַי, כִּי לֹא כְבִנְיָמִין יֶתֶר הַשְּׁבָטִים. אַתֶּם נוֹלַדְתֶּם בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וְהוּא נוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! אַתֶּם כֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם בְּהִמָּכֵר יוֹסֵף לְעֶבֶד, – וַייָ לֹא יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּחֶלְקַת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ רַחֲמֵיהֶם! וְאַף גַּם זֹאת בִּזְקַן יַעֲקֹב אֲבִיכֶם וַיַּעַזְבֵהוּ כֹחוֹ וְלֹא יָכֹל לָצֵאת וְלָבֹא, – לֹא נִמְצָא בָכֶם אֶחָד אֲשֶׁר יְשָׁרְתֵהוּ בִּלְתִּי אִם בִּנְיָמִין צְעִיר אֶחָיו. אַתֶּם כֻּלְּכֶם פְּנִיתֶם אִישׁ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וַתִּדְאֲגוּ לִנְשֵׁיכֶם וְלִבְנֵיכֶם לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם וּלְהַלְבִּישָׁם וּלְהַנְעִילָם, וְרַק בִּנְיָמִין לְבַדּוֹ לֹא עָזַב אֶת יַעֲקֹב אָבִיו הַזָּקֵן, וַיֵּשֶׁב עַל יָדוֹ וַיְיַחֵל לְמִצְוַת פִּיו וַיַּאֲכִילֵהוּ וַיַּשְׁקֵהוּ וַיִּתֶּן לוֹ כָּל שֶׁאֱלוֹתָיו, עַל כֵּן אָמַר יְיָ: יַעַן נִשְׁעַן יַעֲקֹב עַל כִּתְפֵי בִנְיָמִין בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ, לָכֵן אֲגַדֵּל אֶת בִּנְיָמִין וְרוֹמַמְתִּיו וְשָׁכַנְתִּי גַם אֲנִי בֵּין כְּתֵפָיו!

 

קמה. יוֹסֵף (ילקוט שמעוני שׁם).    🔗

וּלְיוֹסֵף אָמָר: אַתָּה עָשִׂיתָ רְצוֹן מִי שֶׁנִּגְלָה לִּי בִסְנֶה, עַל כֵּן תְּבֹרַךְ אַרְצְךָ מִכָּל הָאֲרָצוֹת – לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ! טַל הַשָּׁמַיִם יַשְׁקֶהָ בְכָל עֵת, מַעְיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת יֵצְאוּ לָהּ בַּבִּקְעָה וּבָהָר וְהָיְתָה כֻלָּהּ מַשְׁקֶה וּמַרְאֶהָ – כְּגַן יְיָ!

 

קמו. זְבֻלוּן וְיִשָּׂשׂכָר (ילק“שׁ רמז תתקס”א; ספרי).    🔗

זְבֻלוּן יִסְחַר אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְהֶעֱשִׁיר וְהִגְדִּיל וְכִלְכֵּל אֶת יִשָּׂשכָר אָחִיו הַהוֹגֶה בְּתוֹרַת יְיָ. וְהָיָה כִי יִרְאֶה יִשָּׂשכָר כִּי לַחְמוֹ נִתָּן וְהִגְדִּיל וְהוֹסִיף חָכְמָה וְהָיוּ כָל בָּנָיו לִמֻּדֵי יְיָ!

 

קמז. נַפְתָּלִי וְאָשֵׁר (שׁם, שׁם).    🔗

וְאֶל נַפְתָּלִי אָמָר: מַה יִמְתַּק פְּרִי אַרְצְךָ וּמַה יִּטְעַם לְחֵךְ אֹכְלוֹ! אַרְצְךָ מְלֵאָה בִּרְכַּת יְיָ, יוֹשְׁבֶיהָ שְׂבֵעֵי רָצוֹן! וְאֶל אָשֵׁר אָמָר: אַחֶיךָ יַחְמְדוּ אֶת שֶׁמֶן אַרְצְךָ הַטּוֹב וְנָתְנוּ לְךָ בִמְחִירוֹ אֶת מֵיטַב שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם וְהָיִיתָ רְצוּי כָּל אַחֶיךָ.

 

קמח. בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (פסיקתא).    🔗

וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל כָּל הָעָם וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם³⁸² וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם!

 

קמט. הָאַחֲרוֹן בִּימֵי משֶׁה (ילקוט שׁמעוני רמז תתקמ“ז; מדרשׁ דברים רבה; ילק”שׁ רמז תתכ"ד; ספרי)    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם³⁸³ הַהוּא לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָה וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹלֶה שָׁמָּה… וַיֹּאמְרוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל אֶל יְיָ: הֲמשֶׁה יָמוּת אֲשֶׁר אֲהֵבָנוּ וַיוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם וַיִּקְרַע לָנוּ הַיָם וַיָּגָז לָנוּ שַׂלְוִים וַיּוֹרֶד לָנוּ הַמָּן וַיַּעַשׂ נִסִּים וּגְבוּרוֹת, לֹא עָשָׂה כָמֹהוּ כָּל יְלוּד אִשָּׁה! – לֹא נִתֵּן אֶת משֶׁה לָמוּת! וַתָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַתִּשְׁתַּחוּ לַיָי וַתֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! לֹא אָבוֹא³⁸⁴ הַיּוֹם וְלֹא יָמוּת משֶׁה. וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הַיְדַבֵּר יְיָ וְלֹא יֵעָשֶׂה, יֹאמַר וְלֹא יִהְיֶה? עַתָּה תִרְאוּ כִּי אֵין מִיָדִי מַצִיל! וַיִּגַּשׁ משֶׁה אֶל הַר נְבוֹ וַיַּרְא כִּי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בּוֹ. וַיְהִי כִּי נָשָׂא רַגְלָיו לַעֲלוֹת בָּהֶן – וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל רֹאשׁ הָהָר!

 

קנ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמַרְאוֹתֶיהָ (סכה פרק החליל; ספרי; בילק"שׁ וזאת הברכה).    🔗

א. פַּאֲתֵי³⁸⁵ קָדִים³⁸⁶ הֶאְדִּימוּ וַיְהִי מַרְאֵה אַרְגָּמָן³⁸⁷ לָהֶן. הַשָּׁמַיִם הִטֶהָרוּ וְרַק זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם יֵרָאוּ עָבִים³⁸⁸ לְבָנִים אֲשֶׁר עֵין³⁸⁹ פִּתֵּי³⁹⁰ שֶׁלֶג לָהֶן. רוּחַ חֲרִישִׁית נוֹשֶׁבֶת וּמְבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ רֵיחַ גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים וְכָל רָאשֵׁי בְשָׂמִים, רֵיחַ שָׂדוֹת בְּרוּכֵי יְיָ… רֵיחַ הַלְּבָנוֹן וְהַכַּרְמֶל. וַיָּרַח משֶׁה בְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ הַמָּלֵא אֶת כָּל הָאַוֵּיר וַתְּחִי רוּחוֹ וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו וַיֶּחֱזַּק וַיִּזָקֵף וַתִּדְמֶה קוֹמָתוֹ לְתָמָר וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: מַה־טּוֹבָה הָאָרֶץ הַזֹּאת וּמַה־נָּעֵמָה! אַוֵּירָהּ חַיֵּי נְשָׁמוֹת!

ב. הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצְאָה עַל הָאָרֶץ, – וְכָל בַּעֲלֵי כָנָף מְרִיעִים לִקְרָאתָהּ. עִשְׂבוֹת הַשָּׂדוֹת וְהָעֲמָקִים וִירַק הַדֶּשֶׁא מְלֵאִים טָל וְנוֹצְצִים כְּעֵין בָּרֶקֶת שֹׁהַם וְיָהֲלֹם, וּבְגַעַת אוֹתָם הָרוּחַ וֶהֱנִיעָתַם, – וְנִרְאוּ בָהֶם אַלְפֵי נְגֹהוֹת וְזָהֳרִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה עַד מְאֹד. שָׁם תְּעוֹפֵף הַחוּגָא; תָּרוּם מַעְלָה מַעְלָה וְתִקְטַן עַד מְאֹד. הִנֵּה הִיא נֶהְפֶּכֶת לִנְקֻדָּה קְטַנָּה הָעֹמֶדֶת בָּאַוֵּיר, לֹא תָנוּעַ וְלֹא תָזוּעַ; עוֹד מְעַט וְתֵעָלֵם כֻּלָּהּ מֵעָיִן; אוּלָם שִׁירָתָהּ עוֹד תִּשָּׁמַע. וְהַשִׁירָה עֲרֵבָה וּנְעִימָה, עֹנֶג לָאֹזֶן וְשִׂמְחָה לַלֵּבָב, – הֲלֹא הִיא שִׁירַת אֵם הַשְּׂמֵחָה בְּבָנֶיהָ הַיְשֵׁנִים שְׁנַת הַבֹּקֶר לָבֶטַח… וְשָׁם מֵאַחֲרֵי הַיַּעַר תְּעוּפֶינָה לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת בַּעֲלֵי כָנָף לְמִינֵיהֶם… יַעֲלוּ, יֵרְדוּ וְשִׁירָתָם וְרִנָּתָם מְלֵאוֹת אֶת הַיְעָרִים…

ג. כְּפָרִים קְטַנִּים… גַּנִּים וּכְרָמִים וּפַרְדֵּסִים יְסֻבּוּם… בָּשְׂמֵיהֶם יִזְלוּ עַד לְמֵרָחוֹק. וְשָׁם בְּמוֹרַד הָהָר עֵינוֹת מַיִם חַיִּים. אַוָּזִים וּבַרְבֻּרִים יָצוּפוּ עַל גַּלֵּיהֶם הַקְּטַנִים… קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁבָּרוֹת בָּהֶם וְהִשְׁווּם לְזָהָב נִתָּךְ. הָרוּחַ חָדֵל, הַגַּלִּים יֶחֱשׁוּ וְהָיָה מַרְאֵה הָעֵינוֹת הַשֹּׁקְטִים כִּרְצֻעוֹת זָהָב הַמֻּשְׁלָכוֹת אָרְצָה. שָׂדוֹת עוֹטְפִים בָּר הוֹלְכִים הָלֹךְ וְאָרֹךְ הָלֹךְ וְרָחָב בְּלִי גְבוּל וּבְלִי קֵצֶה. הַשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת נָעוֹת אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ, וְהָיָה דִמְיוֹנָן כְּיָם גָּדוֹל אֲשֶׁר יַכֶּה בוֹ הָרוּחַ גָּלִּים.

ד. הָעֲמָקִים מְכֻסִּים יְרַק דֶּשֶׁא. עֶדְרֵי צֹאן יִתְהַלְּכוּ הֵנָּה וָהֵנָּה אוֹ יִשְׁכְּבוּ עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. עַל יְדֵיהֶם יִישְׁנוּ הָרֹעִים אֶת שְׁנָתָם… הִנֵּה הֵקִיץ אֶחָד מֵהֶם. הִתְנַשֵּׂא כָאֲרִי וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ אֶת יְיָ, וַיִּקַּח אֶת חֲלִילוֹ וַיְחַלֵּל וַיְזַמֵּר… וַיָּקִיצוּ כָל הָרוֹעִים לְקוֹל הֶחָלִיל וַיָּקוּמוּ וַיְבָרְכוּ אֶת יְיָ וַיְחַלְּלוּ בַחֲלִילֵיהֶם וַיְזַמְּרוּ כֻלָּם אֶת שִׁירַת הַבֹּקֶר… וְהֵד קוֹל הַזִמְרָה נִשְׁנָה בֶהָרִים וּבַגְבָעוֹת הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים וַיְשֻׁלַּשׁ בָּעֲמָקִים וּבַגֵּאָיוֹת, עַד אֲשֶׁר אָבַד כֻּלּוֹ בְּסֵתֶר הַיָּעַר…!

ה. הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה עַל הָאָרֶץ. כָּל הַיְקוּם נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ… אֲנָשִׁים בְּרִיאִים וַחֲזָקִים, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב יוֹצְאִים מַהֵר לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם בְּשָׂדוֹת וּבִכְרָמִים… בּוֹא יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם בְּרִנָּה. מַגְלֵיהֶם וְחֶרְמְשֵׁיהֶם בִּידֵיהֶם… הַחֶרְמְשִׁים מוּנָפִים, הַמַּגָּלִים שְׁלוּחִים אֶל הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת. הָאֲלֻמִּים מְאֻלָּמוֹת, הָעֲגָלוֹת הַמְּלֵאוֹת עָמִיר מוּבָאוֹת הַגֹּרְנָה… וְשָׁם גֶּפֶן פּוֹרִיָּה, זְמוֹרוֹתֶיהָ כְפוּפוֹת מִכֹּבֶד מַשָּׂא אַשְׁכְּלוֹתֵיהֶן. מַה־יָפוּ עִנְבֵיהֶן בְּנוֹצְצָם כְּאֹדֶם סַפִּיר וּבָרֶקֶת! תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים מְלֵאֵי עָסִיס יֵרָאוּ מִבַּעַד לֶעָלִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָם. מַה־נֶּחְמָד הַזַּיִת שֶׁכֻּלּוֹ דֶשֶׁן וְשֶׁמֶן וּמָלֵא יִצְהָר! אַלְפֵי יְדֵי אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטף מְלֵּאוֹת עֲבוֹדָה. בִּידֵיהֶם יִבְצְרוּ יְמַלְאוּ אֶת הַסַּלִּים יִשָּׂאוּם אֶל הַיְקָבִים וּבְפִיהֶם יָשִׁירוּ לָאֵל הַמֵּרִיק בִּרְכָתוֹ לְאַדְמָתָם. בִּכְרָמִים וּבְשָׂדוֹת יְרֻנָּן וִירוֹעָע: חַג לַיָי! חַג לָעָם עוֹבֵד אַדְמָתוֹ! חַג לַתּוֹלָדָה כֻּלָּה! וּמשֶׁה מַבִּיט אֶל הַמַּרְאוֹת הַנֶּחְמָדִים אֲשֶׁר שָׂם יְיָ לְנֶגְדוֹ. עַל פָּנָיו תּוֹפַע נְהָרָה, עֵינָיו נִמְלָאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל, כַּפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיְמָה, שְׂפָתָיו תַּבַּעְנָה תְהִלָּה לָאֵל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, – וּמִבֵּין מִפְתַּח שְׂפָתָיו יִשָּׁמַע קוֹל לֵאמֹר: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ! וְהִנֵּה קוֹל יְיָ קוֹל שַׁדַּי עוֹנֶה לוֹ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו!

ו. הַיַּרְדֵּן וְיָם כִּנֶּרֶת… מַה־יָפוּ מֵימֵיהֶם הַטְּהוֹרִים בִּזְרֹחַ עֲלֵיהֶם הַשָּׁמֶשׁ! מַה־נֶּחְמָדִים חֻפֵּיהֶם הָעוֹטְפִים צִיצִים וּפְרָחִים וַעֲצֵי עֵדֶן! כְּגַן עֵדֶן־הָאָרֶץ הַמְבֹרֶכֶת הַזֹּאת! לֹא תִרְאֶה הָעַיִן בִּלְתִּי אִם גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים, גְּפַנִים וּכְרָמִים, גְּבָעוֹת וְגֵאָיוֹת, עֲמָקִים וְהָרִים לְבוּשִׁים שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָלוֹת וְכָל פִּרְחֵי תִפְאָרָה! לֹא יִשָּׁמַע בִּלְתִּי אִם זְמִיר צִפֳּרִים וּשְׁרִיקוֹת עֲדָרִים וְהֵד הָרִים..!

ז. מַחֲנוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת הוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ: אֵלֶּה בָאִים מִמִּזְרַח הָאָרֶץ וּמִמַּעֲרָבָהּ וְאֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם. בִּידֵיהֶם סַלִּים יָפִים מְלֵאִים זִמְרַת³⁹¹ הָאָרֶץ. שׁוֹר מַקְרִין³⁹² מַפְרִיס³⁹³ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם; קַרְנוֹתָיו מְצֻפּוֹת³⁹⁴ זָהָב וַעֲטֶרֶת עֲלֵי זַיִת עַל רֹאשׁוֹ. לַהֲקוֹת מְנַגְּנִים וּמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים מְשַׁלְּחִים אֶת הַמַּחֲנוֹת. פִּיהֶם מָלֵא שִׁירָה וּלְשׁוֹנָם תָּרֹן לֵאמֹר: שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵך! הִנֵּה הֵם בָּאִים לְעָרִים, בִּרְחוֹבוֹתֵיהֶן יָלִינוּ. הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְקוֹל קוֹרֵא: קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית אֱלֹהֵינוּ! צִיּוֹן וּבֵית יְיָ! מָה רַב כֹּחַ הַמִּלִּים הַשְּׁתַּיִם הָאֵלֶּה! מַה נְּעִימִים הַשֵּׁמוֹת הַיְקָרִים הָאֵלֶּה לְלִבּוֹת כָּל הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הָהֵם! אַךְ יָצְאוּ מִפִּי הַקּוֹרֵא, – וַיָּקָם כָּל הַקָּהָל כְּאִישׁ אֶחָד וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, וַיִּשְׂמְחוּ וַיַּעֲלֹזוּ. פְּנֵיהֶם מוּסַבִּים קָדִימָה³⁹⁵… בַּהֲלָךְ נַפְשָׁם³⁹⁶ יִרְאוּ אֶת הָעִיר כְּלִילַת³⁹⁷ הַיּוֹפִי, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, אֶת הַר הַבַּיִת עִם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְאָזְנֵיהֶם תִּשְׁמַעְנָה אֶת הַשִּׁירָה וְהַזִּמְרָה הַמְשַׂמְּחוֹת אֶת הַלֵּב וְהַמְרוֹמְמוֹת אֶת הַנָּפֶשׁ!

הִנֵּה הֵם קְרֵבִים אֶל עִיר יְיָ! הֵיכַל בֵּית הָאֱלֹהִים הֹלֵךְ הָלֹךְ וְהִנָּשֵׂא לִקְרָאתָם וְעִמּוֹ חוֹמוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת וְאוּלַמֵּי עַמּוּדָיו הַנֶּחְמָדִים וְחַצְרוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ תִּגַּעְנָה בְּגַג הַמִּקְדָּשׁ הַמְצֻפֶּה זָהָב, בְּקִירוֹתָיו הָעֲשׂוּיִם שַׁיִשׁ הַמְּצֻפִּים מִקְלְעוֹת פְּטוּרֵי זָהָב… מַה יִּיף שָׁם מִגְדַּל דָּוִד! מָה רַבּוּ הַנְּגֹהוֹת וְהַזָהֳרִים בְּאֶלֶף הַמָּגֵן וְרִבֲבוֹת הַשְּׁלָטִים הַתְּלוּיִם עָלָיו! מָה רָמוּ וְנִשְׂגְּבוּ הָאַרְמוֹנוֹת וְהַמִּגְדָּלִים הַהוֹלְכִים הָלֹךְ וָרָב הָלֹךְ וְהִנָּשֵׂא! מַה־יָפוּ רָאשֵׁיהֶם וְגַגּוֹתֵיהֶם הַנֶּחְפִּים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב בִּזְרֹחַ עֲלֵיהֶם הַשָּׁמֶשׁ! אַךְ אוֹרָה וְיִפְעָה אַךְ זֹהַר וְנֹגַהּ! אַךְ חֶמְדָּה לַלֵּבָב, אַךְ תַּאֲוָה לָעֵינַיִם! הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל עִיר יְיָ… שְׁאוֹנָהּ וַהֲמוֹנָהּ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְהִשָּׁמֵעַ הָלֹךְ וְגָדֵל. הָאֹזֶן תִּבְחַן קוֹל רַעַשׁ אוֹפַנֵי מֶרְכָּבוֹת וְקוֹל אֲנָשִׁים רַבִּים בְּדַבְּרָם, קוֹל יְלָדִים מְצַחֲקִים בִּרְחוֹבוֹת וּבְגַנִּים וְקוֹל סוֹחֲרִים וּמוֹכְרִים…

עוֹד מְעַט וְהִנָּם בָּעִיר מַחֲמַד עֵינֵיהֶם וּמַשָּׂא נַפְשָׁם. וְאַךְ הַצֵּג יַצִּיגוּ כַף רַגְלָם עַל אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם וְקָרְאוּ בְשִׂמְחָה: עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלָיִם! וְהִנֵּה בְנֵי צִיּוֹן לִקְרָאתָם: שָׁלוֹם לָכֶם אַחֵינוּ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים! בְּרוּכִים אַתֶּם בְּבוֹאֲכֶם! קוּמוּ נָא וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בֵּית אֱלֹהֵינוּ! בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל יַעֲלוּ אֶל הַר אֲדוֹנָי לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְיָ הַשּׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן. מַה יְדִידוּת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ צִיּוֹן! אַךְ רִנָּה וּתְרוּעָה בִּרְחוֹבוֹתַיִךְ, אַךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ!

ח. הִנֵּה אִישׁ אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹלֶה אֶל הַר הַבָּיִת. רִבֲבוֹת לְוִיִּם וְכֹהֲנִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי מֶשִׁי לָבָן וּבִגְדֵי מֶשִׁי תְכֵלֶת הוֹלְכִים לְפָנָיו. אַחֲרֵיהֶם יִמְשְׁכוּ מְשׁוֹרְרִים וּמְנַגְּנִים וְתוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת וְכָל עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, וְאַחֲרֵיהֶם שִׁבְעִים הַשּׁוֹפְטִים הַגְּדוֹלִים. מַה־נֶהְדָרִים הָאֲנָשִׁים הָהֵם, מָה רַב הַחֵן וְהַחֶסֶד הַשְּׁפוּכִים עַל פְּנֵיהֶם! רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱסָפִים לִרְאוֹת אֶת הַתַהֲלוּכָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת. הָרְחוֹבוֹת יֵהֹמּוּ מֵאָדָם רָב. מְאַת כֹּהֲנִים יְפַנוּ לַהוֹלְכִים דֶּרֶךְ בְּמַטּוֹת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם. הִנֵּה הֵם קְרֵבִים אֶל הַר בֵּית יְיָ. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָמַד פִּתְאֹם מִלֶּכֶת וַיַּעֲמֹד כָּל הַקָּהָל. פָּנָיו מוּסַבִּים אֶל הָעָם וּמִתְפַּלֵּל אֶל יְיָ לֵאמֹר: אָנָּא יְיָ בָּרֵךְ אֶת עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְאַל נָא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחוֹקֵק³⁹⁸ מִבֵּית דָּוִד! תְּנָה נָא לַעֲבָדֶיךָ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִם אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת שָׁלוֹם וַעֲבָדוּךָ בַּבַּיִת אֲשֶׁר שִׁמְךָ יְיָ נִקְרָא עָלָיו! וְכַעֲנוֹת כָּל הָעָם הָרַב הַזֶּה “אָמֵן”, וְנִבְקְעָה הָאָרֶץ לְקוֹלָם וְהִתְפַּלֵּץ³⁹⁹ הָאַוֵּיר וְנָפְלוּ הַצִּפֳּרִים הַפֹּרְחוֹת אָרְצָה… הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בָּא אֶל בֵּית יְיָ. מַה־מָּהִיר הוּא בַּעֲבוֹדָתוֹ, עֲבוֹדַת הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ! אַךְ יוֹצִיא מִפִּיו אֶת שֵׁם “יְיָ” וְשָׁמַע כָּל הָעָם וְשָׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְכָרְעוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד! בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת אֶל הַכְּרָמִים. לֹא נִכְּרָה⁴⁰⁰ עֲנִיָּה לִפְנֵי עֲשִׁירָה. הַיּוֹם לֹא תִלְבַּשְׁנָה בְנוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲשִׁירוֹת בִּלְתִּי אִם בְּגָדִים לְבָנִים שְׁאוּלִים לְמַעַן לֹא תֵבוֹשְׁנָה הַבְּתוּלוֹת הָעֲנִיּוֹת גַּם הֵן לִשְׁאַל בְּגָדִים אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ. הִנֵּה הֵן יוֹצְאוֹת שָׁם בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנָיִם⁴⁰¹! לֹא הוֹגִיעָן הַצּוֹם וְלֹא עִנָּה כֹחָן. בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱסָפִים גַּם הֵם וּבָאִים אֶל הַכְּרָמִים. פְּנֵי כֻלָּם מְפִיקִים שִׂמְחָה וָגִיל. הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם טוֹב הוּא לְכֻלָּם, בּוֹ יְטַהֲרֵם יְיָ מִכָּל חַטֹּאתֵיהֶם, בּוֹ יְבָרֵךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת כָּל ישְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם! הַיּוֹם רַד וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כִּלָּה אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הִנֵּה הוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. רִבֲבוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים עוֹבְרִים לְפָנָיו וְנֵרוֹת דּוֹלְקִים בִּידֵיהֶם. חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מְפֹאָרִים בְּכָל תִּפְאֶרֶת לִכְבוֹד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲהוּב הָעָם וּמְכֻבָּדָם. לֹא יָשוּב אִישׁ לְבֵיתוֹ עַד אִם נָשַׁק אֶת יָדוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיּוֹדֶה לוֹ!

ט. בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיוֹרֵד מֵעֶזְרַת⁴⁰² יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים עוֹמְדִים שְׁנֵי כֹהֲנִים. אַךְ תַּעֲבוֹר מַחֲצִית הַלַּיְלָה וְלָקְחוּ חֲצוֹצְרוֹתֵיהֶם וְתָקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. אוֹת הִיא לָרֶדֶת עֵינָה הַשִּׁלֹחַ וְלִשְׁאַב מִמֶּנּוּ מָיִם. מַה־יָפוּ מֵי הַשִּׁלֹחַ הַלְּבָנִים כְּכֶסֶף בִּזְרֹחַ עֲלֵיהֶם הַיָּרֵחַ! צְלֹחִית⁴⁰³ זָהָב גְּדוֹלָה נִמְלֵאת מַיִּם וּמוּבָאָה בֵּיתָה יְיָ. הִנֵּה הַכֹּהֵן עוֹלֶה הַמִּזְבֵּחָה, יִפְנֶה עַל שְׂמֹאל וִינַסֵּךְ⁴⁰⁴ אֶת הַמַּיִם הַטְּהוֹרִים עַל הַמִּזְבֵּחַ…

אֵין חָצֵר וְאֵין בַּיִת בְּעִיר יְיָ, אֲשֶׁר לֹא יֵאוֹרוּ מֵאוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַגְּדוֹלָה שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שְׂמֵחִים וְחוֹגְגִים מְפַזְזִים וּמְכַרְכְּרִים⁴⁰⁵ בְּכָל עֹז. אֵלֶּה יִקְחוּ אֲבוּקוֹת⁴⁰⁶ וּזְרָקוּן הַשָּׁמָיְמָה. בְּיָדַיִם חָרוּצוֹת יַחְטְפוּן שֵׁנִית וּזְרָקוּן פְּעָמִים אֵין סְפוֹרוֹת⁴⁰⁷, וְאֵלֶּה יִקְחוּ נֵרוֹת דֹּלְקִים⁴⁰⁸ וְעוֹפְפוּם הַשָּׁמָיְמָה… מַה־יָפוּ אַלְפֵי מְאוֹרֵי הָאֵשׁ הַמְעוֹפְפִים בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה רָצוֹא וָשׁוֹב עָלֹה וְיָרֹד! מֶה עֲרֵבָה הַשִּׁירָה וְהַזִּמְרָה הַנִּשְׁמַעַת בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַמַּעֲלוֹת הַיוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים! שָׁם יַעַמְדוּ הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי יְיָ וְהִשְׁמִיעוּ קוֹל כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים, קוֹל מְצִלְתַּיִם וַחֲצוֹצְרוֹת, קוֹל יְשׁוֹרֵר: אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ! צַהֲלִי וְרֹנִי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל!…

 

קנא. זֶה לְעֻמַּת זֶה (ספרי; ל"פ)    🔗

עֲנָנִים כְּבֵדִים מְכַסִּים אֶת הַשָּׁמַיִם. רוּחַ סְעָרָה בָּאָה, מְפָרֶקֶת הָרִים וּמְשַׁבֶּרֶת סְלָעִים, עוֹקֶרֶת עֲצֵי גַנִּים וּפַרְדֵּסִים, הוֹפֶכֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן עַל פְּנֵיהֶם… מַה־נּוֹרָא וְאָיוֹם קוֹל יִלְלַת הָרוּחַ הַמְהַפֵּךְ עֵדֶן לְמִדְבָּר, הַשָּׂם גְפַנִים לְשַׁמָּה⁴⁰⁹! מִפָּנָיו תִּשַּׁח⁴¹⁰ כָּל קוֹמָה, תִּכְהֶה⁴¹¹ כָל רוּחַ.

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תֵרָאֶה בְּעַד הָעֲרָפֶל הָאָפֵל⁴¹². נֶחְבְּאוּ בַעֲלֵי כָנָף נָדַמּוּ⁴¹³ בְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם. מָטָר סוֹחֵף נִתַּךְ⁴¹⁴ אָרְצָה, עֵינוֹת מַיִם יֶחְמְרוּ יִדַּלְחוּ⁴¹⁵, אַךְ רֶפֶשׁ וָטִיט אךְ שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה⁴¹⁶.

הִנֵּה גוֹי עָצוּם וְחָזָק עוֹלֶה עַל הָאָרֶץ… מִקּוֹל נַחֲרַת סוּסָיו וְרַעַשׁ כִּידוֹנָיו וְחַרְבוֹתָיו תֶּחֱרַשְׁנָה הָאָזְנָיִם. אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵך וּלְרַגְלָיו יָבֹאוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר הֶרֶג וְאַבְדָן… אֵין רַחֲמִים אֵין חֲנִינָה בְּלִבּוֹת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה! הִנֵּה קָרְבוּ אֶל יְרוּשָׁלָיִם וַיָצוּרוּ עָלֶיהָ. הָרָעָב הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָזָק הָלֹךְ וְגָדֵל. חַלְלֵי רָעָב מְלֵאִים אֶת כָּל הַחוּצוֹת… אֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה! עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שׁוֹאֲלִים לֶחֶם –, וָאָיִן… בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת זְקֵנִים וּנְעָרִים נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים בִּרְחוֹבוֹת וְנַפְשָׁם בָּרָעָב תִּתְמוֹגָג… צַחֲנָה בַפְּגָרִים וּבָאְשָׁם תִּהְיֶה לְרוּחַ קֶטֶב וּלְרוּחַ מַשְׁחִית וְהִדְבִּיקָה אֶת הַדֶּבֶר בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ עֲדֶנָּה, וְהָיְתָה מַגֵּפָה גְדוֹלָה בָּעָם….

הִנֵּה מִקְדַּשׁ אֱלֹהִים בּוֹעֵר בָּאֵשׁ!…

זְעָקָה גְדוֹלָה מַקֶּפֶת אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה… קוֹל תְּרוּעַת הָאוֹיֵב הַמִּתְגַּבֵּר וְקוֹל תֻּפָּיו וְרַעַשׁ שׁוֹפְרוֹתָיו מֵעֵבֶר מִזֶּה וְקוֹל נַאֲקַת שֶׁבֶר וִילָלָה וּנְהִי מֵעֵבֶר מִזֶּה. אֵלֶּה יָרִימוּ קוֹלָם וְקָרְאוּ בְחָזְקָה: שִׂימוּ אֵשׁ! הַגְדִּילוּ הַמְּדוּרָה! עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד! וְאֵלֶּה רָצִים כְּנוֹאָשִׁים וְקָרְאוּ בִגְרוֹנָם הַנִּחָר מַיִם מָיִם! הַצִילוּ אֶת בֵּית יְיָ!… וְהָרוּחַ נוֹשֵׂאת אֶת הַלַּפִּידִים וְאֶת הַזִיקִים וְהַנִּיצוֹצוֹת וְהִרְבִּיצָה אוֹתָם עַל פְּנֵי כָל אָדָם, וְשָׁפְכָה בָם רוּחַ עִוְעִים וַהֲמָמָתַם, וְהָיָה כָל הַמָּקוֹם זְוָעָה וְחֶרְדַת אֱלֹהִים!…..

מַחֲנֶה גָדוֹל הוֹלֵךְ שְׁבִי לִפְנֵי צָר… שָׁם זְקֵנִים וּנְעָרִים בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת כֹּשְׁלִים וַעֲיֵפִים לְבוּשֵׁי קְרָעִים וִיחֵפִים. אַנְשֵׁי חַיִל קְשֵׁי לֵב וְאַכְזָרִים הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם וְדֹפְקִים אוֹתָם, יִפְצָעוּם וְיִמְחָצוּם… לֹא יִשָּׁמַע בִּלְתִּי אִם קוֹל נוֹגֵשׂ וְקוֹל אֲנָחוֹת וּנְאָקוֹת, קוֹל שׁוֹט וְקוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף… ……………………………………..

וּבִהְיוֹת הַמַּרְאָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת לְנֶגֶד משֶׁה, וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּרְגַּז תַּחְתָּיו וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: מַדּוּעַ חָרָה אַפְּךָ יְיָ בְּעַמֶּךָ וַתִּשְׁלַח אֶת כָּל מַגֵפוֹתֶיךָ אֶל לִבּוֹ? וְהִנֵּה קוֹל יְיָ, קוֹל שַׁדַּי, עוֹנֶה אוֹתוֹ לֵאמֹר: קִרְיָה נֶאֱמָנָה הָיְתָה לְזוֹנָה. יָתוֹם לֹא שָׁפְטוּ, דִּין אַלְמָנָה לֹא דָנוּ, יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקוּ, כִּסְדוֹם הָיוּ, לַעֲמוֹרָה דָמוּ! תַּחַת מִשְׁפָּט מִשְׂפָּח תַּחַת צְדָקָה צְעָקָה. וְעַתָּה מֵשִׁיב יְיָ יָדוֹ עַל מְנַאֲצָיו וְצָרַף אוֹתָם וּבְחָנָם בְּכוּר עֹנִי וְהֵסִיר מֵהֶם אֶת כָּל בְּדִילֵיהֶם וְאֶת כָּל סִגֵּיהֶם⁴¹⁷ עַד אֲשֶׁר יֵצְאוּ כַזָּהָב כֻּלָּם… וְנִפְדְּתָה צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט וְשָׁבֶיהָ – בִּצְדָקָה!

 

קנב. רִגְעֵי משֶׁה הָאַחֲרוֹנִים (זֹהַר שׁמות; מדרשׁ פטירת משׁה הוּבא בילק"שׁ).    🔗

וְכַאֲשֶׁר יִקְרְבוּ רִגְעֵי חַיֵי משֶׁה לָמוּת, כֵּן יֵלֵךְ הַחשֶׁךְ הָלֹךְ וְגָדֵל הָלֹךְ וְהַחֲשִׁיךְ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וַיַּרְא משֶׁה כִּי קִצוֹ בָא וַיִּקַּח מַטֵּהוּ וַיַּעַג בּוֹ עוּגָה⁴¹⁸ קְטַנָּה וַיֵשֶׁב בְּתוֹכָהּ וַיֹּאמַר: לֹא אָזוּז⁴¹⁹ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא אָסוּר מִמֶּנּוּ עַד אִם יְבַטֵּל יְיָ אֶת גְּזֵרַת מוֹתִי הַיּוֹם. וַיִּלְבַּשׁ משֶׁה שַׂק וַיַּעְטֹף בּוֹ וַיֶעְתַּר אֶל יְיָ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו תְּחִנּוֹת רַבּוֹת וַיַּפֵּל לְפָנָיו תַּחֲנוּנִים גְּדוֹלִים, וַיִּתְפַּלֵּשׁ⁴²⁰ בֶּעָפָר. – וַתַּעַל שַׁוְעָתוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַתְּבַקַּע רְקִיעִים וַתִּפְתַּח שְׁעָרִים וַתֵּלֶךְ הָלֹךְ וְעָלוֹת. וַיָּזוּעוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיָּנוּעוּ, וַיֶּעְתְּקוּ⁴²¹ הַכֹּכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם וַיִּתְעוּ הַמַּזָרוֹת⁴²² וַתְּפֻּתַּחְנָה⁴²³ מוֹשְׁכוֹת⁴²⁴ כְּסִיל⁴²⁵ וַיֹּאבְדוּ דֶרֶךְ. וְהָאָרֶץ רָגְזָה מִמְּקוֹמָהּ וַיָּמוּשׁוּ הֶהָרִים וַתְּמוּטֶינָה הַגְּבָעוֹת… וַיִּתְמְהוּ הַמַּלְאָכִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיִּקְרְאוּ זֶה אֶל זֶה וַיֹּאמֵרוּ: הִנֵּה בָא הַיּוֹם אֲשֶׁר יַהֲפֹךְ יְיָ אֶרֶץ וְשָׁמָיִם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיִּשָּׁמַע קוֹל לֵאמֹר: עוֹד לֹא בָא הַיּוֹם הַהוּא! הַיּוֹם יַפְקִיד⁴²⁶ משֶׁה עֶבֶד יְיָ אֶת רוּחוֹ בְּיַד אֲדוֹן נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ! וַיְצַו יְיָ וַיָּבֹא אֲכַזְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר יְיָ: מַהֲרָה וְהַכְרִיזָה⁴²⁷ בְּכָל שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וּבְכָל הָרְקִיעִים לֵאמֹר: שִׂתְמוּ⁴²⁸ אֶת תְּפִלַת משֶׁה הַבֹּקַעַת רְקִיעִים וְהַפֹּתַחַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְבִלְתִּי בוֹאָהּ לְפָנָי! וַיַּעַשׂ אֲכַזְרִיאֵל אֶת מִצְוַת יְיָ, וַיָּקוּמוּ כָל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וַיִּנְעֲלוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וַיִּסְגָרוּם. וַיְהִי כִּרְאוֹת גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וְשַׂרְפֵי הַלֶּהָבָה כִּי לֹא נָשָׂא יְיָ פָּנִים לְמשֶׁה עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, וַיּקְרְאוּ וַיֹּאמֵרוּ: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ, אֲשֶׁר אֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָנִים לֹא לְקָטֹן וְלֹא לְגָדוֹל.

 

קנג. גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ (שם,שם)    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ לְגַבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ: לֵךְ הָבֵא לִי נִשְׁמַת משֶׁה! וַיַּעַן גַּבְרִיאֵל אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! הֲמשֶׁה יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר?! וַיֹּאמֶר יְיָ: הֵן גַּם אָדָם אֲשֶׁר אָנֹכִי יְצַרְתִּיו מֵת! וַיֹּאמֶר גַּבְרִיאֵל: יְיָ אֱלֹהָי! אָדָם חָטָא לְךָ וַתָּסַר אֶת זִיוְךָ⁴²⁹ מִמֶּנּוּ וַתִּתְּנֵהוּ לְמשֶׁה כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ! וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמַר: הֵן נֹחַ אֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינַי עַל צִדְקָתוֹ וְתֻמּוֹ גַּם הוּא מֵת! וַיַּעַן גַּבְרִיאֵל אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא כְמשֶׁה נֹחַ! הוּא רַק אֶת נַפְשׁוֹ הִצִּיל בַּהֲבִיאֲךָ מַבּוּל מַיִם לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר וְלֹא הִתְפַּלֵּל בְּעַד בְּנֵי דוֹרוֹ, – וּמשֶׁה עַבְדְּךָ לֹא הִרְפָּה מִמְּךָ עַד אִם סָלַחְתָּ לְכָל הָעָם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לְכַלּוֹתָם כְּרָגַע! וַיֹּאמֶר יְיָ: גַּם אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד גַּם הוּא מֵת כְּאַחַד הָאָדָם! וַיַּעַן גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ אֶת יְיָ וַיֹּאמַר: אָמְנָם הִגְדִּיל אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת כִּי זָן⁴³⁰ עַם רַב בְּאֶרֶץ נוֹשָׁבֶת; אוּלָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ משֶׁה אֲשֶׁר כִּלְכֵּל אֶת עַמְּךָ בְּאֶרֶץ מְלֵחָה⁴³¹ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ לֶחֶם וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת! וַיַּעַן יְיָ אֶת גַּבְרִיאֵל וַיֹּאמַר: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת!? וַיִּשְׁמַע גַּבְרִיאֵל אֶת דִּבְרֵי יְיָ וַיֶּחְדַּל לְבַקֵּשׁ עַל נֶפֶשׁ משֶׁה וַיֹּאמַר: בִּי יְיָ אֱלֹהָי! שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח לָקַחַת נֶפֶשׁ משֶׁה וּבְיָדִי אַל נָא תִשְׁלָח!

 

קנד. מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי משֶׁה (מדרשׁ דברים רבה י"א; מדרשׁ תנחומא וזאת הברכה).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מַלְאַךְ הַמָּוֶת: לֵךְ הָבֵא לִי אֶת נִשְׁמַת משֶׁה! וַיָּקָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת וַיַּחְגֹּר חַרְבּוֹ וַיֶּחֱרַק שִׁנָּיו וַיֵּצֵא לִקְרַאת משֶׁה. וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת פְּנֵי משֶׁה הַמַּזְהִירִים⁴³² כְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ וַיֶּחֱרַד וַיִּבָּהֵל וַיִּסֹּג⁴³³ אָחוֹר. וַיִּרְאֵהוּ משֶׁה וַיֹּאמַר: מַה־לְּךָ פֹה? וַיַּעַן מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, שְׁלָחַנִי לָקַחַת נַפְשֶׁךָ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: גֶשׁ הָלְאָה! הִנֵּה אָנֹכִי עוֹמֵד לְסַפֵּר כְּבוֹד אֵל! וַיַּעַן מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר! הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ! וַיֹּאמֶר משֶׁה: הִנֵּה אָנֹכִי מַחֲרִישׁ⁴³⁴ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָרָקִיעַ וְסִפַּרְתִּי לְבַדִּי כְּבוֹד אֵל! וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ הַמָּוֶת: הֲלֹא כָל בָּאֵי עוֹלָם מְסוּרִים בְּיָדִי וְעַתָּה תְּנֵנִי נָא לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ וְלָקַחְתִּי נַפְשֶׁךָ. וַיֹּאמֶר משֶׁה: בְּרַח לְךָ מִזֶּה!

וּכְדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֶחֱרַד מַלְאַךְ הַמָּוֶת חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיָּשָב אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: לֹא אוּכַל לָגֶשֶׁת אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנִי! וַיֹּאמֶר יְיָ: לֵךְ שֵׁנִית אֶל משֶׁה וְהֵבֵאתָ לִי אֶת נַפְשׁוֹ! וַיְמַהֵר מַלְאַך הַמָּוֶת וַיִּשְׁלֹף⁴³⁵ אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ⁴³⁶ וַיַּעַט⁴³⁷ קֶצֶף וְאַכְזְרִיּוּת כַּמְּעִיל וַיָּעָף וַיַּעֲמֹד עַל משֶׁה. וַיִקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים וַיַּבְרַח מֵעָלָיו אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּכְגַעַת שֵׁם “יְיָ” בְּמַלְאַך הַמָּוֶת וַתֻּכֶּינָה עֵינָיו בַּסַּנְוֵרִים⁴³⁸ וַתִּכְהֶה⁴³⁹ קֶרֶן הוֹדוֹ. וַיְהִי בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה וַיִּשָּׁמַע קוֹל מִמָּרוֹם לֵאמֹר: לֹא נִשְׁאַר לְךָ משֶׁה מִכָּל יְמֵי חַיֶיךָ בִּלְתִּי אִם חַיֵּי רֶגַע אֶחָד!…

וַיְמַהֵר משֶׁה וַיְשַׁטַח⁴⁴⁰ אֶת כַּפָּיו אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ אְלֹהָי! זָכְרָה נָא לִי יוֹם הִגָּלוֹתְךָ אֵלַי בַּסְּנֶה וְאָמְרְךָ אֵלָי: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתָ אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! זָכְרָה נָא לִי, יְיָ אֱלֹהָי, יוֹם עָמְדִי עַל הַר סִינַי אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְאַל נָא תִמְסְרֵנִי בִּידֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת! וַיַּעַן יְיָ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אַל תִּירָא משֶׁה עַבְדִּי! אָנֹכִי אָנֹכִי אֲטַפֵּל⁴⁴¹ בְּךָ וּבִקְבוּרָתֶךָ, כִּי זָכַרְתִּי לְךָ אֶת הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַצְמוֹת יוֹסֵף בְּצֵאת בְּנֵי ישְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם!

 

קנה. מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל וְזַגְזְגֵאל (שם; מדרשׁ פטירת משׁה).    🔗

וַיֵּרֶד יְיָ מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְעִמּוֹ שְׁלשֶׁת מַלְאָכִים: מִיכָאֵל גַּבְרִיאֵל וְזַגְזְגֵאל. וַיָּקָם מִיכָאֵל וַיַּצִּיעַ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ משֶׁה. וְגַּבְרִיאֵל וְזַגְזְגֵאל שָׂמוּ בֶגֶד בּוּץ מְרַאֲשׁוֹתָיו וּמַרְגְּלוֹתָיו וַיַּעַמְדוּ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וַיַּעַל משֶׁה עַל הַמִּטָּה וַיֹּאמֶר לוֹ יְיָ: עֲצוֹם אֶת עֵינֶיךָ! וַיַּעַצְמֵן משֶׁה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְיָ. וַיֹּאמֶר יְיָ: שִׂים יָדֶיךָ עַל חָזֶךָ, וְהִקַּפְתָּ רַגְלֶיךָ אִשָּׁה עַל רְעוּתָה! וַיַּעַשׂ משֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְיָ. וַיִּקְרָא יְיָ לְנִשְׁמַת משֶׁה וַיֹּאמֶר לָהּ: בִּתִּי! מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יָעַדְתִּי לָךְ לִהְיוֹת בְּגוּפַת משֶׁה, וְעַתָּה שָׁלְמוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְהִנְנִי קוֹרֵא לָךְ לָצֵאת. צְאִי וְאַל תְּאַחֲרִי! וַתַּעַן נִשְׁמַת משֶׁה וַתֹּאמַר: יְיָ אֱלֹהָי! יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהֵי כָל הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּפָשׁוֹת אָתָּה! אַתָּה בְרָאתַנִי אַתָּה יְצַרְתָּנִי וַתִּתְּנֵנִי בְּגוּפַת הָאִישׁ הַטָּהוֹר וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! וְעַתָּה אַתָּה אוֹמֵר לִי צְאִי מִגּוּפָתוֹ וְאַל תְּאַחֵרִי! הַאֻמְנָם מָצָאתָ יְיָ אֱלֹהָי גוּף טָהוֹר וְנָקִי וְקָדוֹשׁ מֵהַגּוּף הַזֶה? אָנָא, יְיָ, אֵשְׁבָה נָא עוֹד בַּגּוּף הַזֶה וְלֹא אֵצֵא!

 

קנו. מִיתַת נְשִׁיקָה (דברים רבה י"א; זֹהר שׁמות).    🔗

וַיֹּאמֶר יְיָ: צְאִי, בִּתִּי, וְאַל תְּאַחֲרִי וְאָנכִי אַעֲלֵךְ לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהוֹשַׁבְתִּיךְ תַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדִי עַל יַד הַכְּרוּבִים וְהַשְּׂרָפִים וְהַגְּדוּדִים⁴⁴², וַתֹּאמֶר הַנְּשָׁמָה: יְיָ אֱלֹהַי! שְׁנֵי מַלְאָכִים יָרְדוּ מִשָּׁמַיִם אָרְצָה וַיַּחְמְדוּ בְנוֹת הָאָדָם וַיַּשְׁחִיתוּ דַרְכָּם; אוּלָם משֶׁה, יְלוּד אִשָּׁה, קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מִמַּלְאֲכֵי מָרוֹם; אָנָּא יְיָ הֲנִיחֵנִי לָשֶׁבֶת בְּגוּפוֹ!.. וַיִּשַּׁק יְיָ לְמשֶׁה וַיִּקַּח נִשְׁמָתוֹ וַיַּעֲלֶהָ לִשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם. וַיְהִי בְּרֶגַע הַזֶּה וַיִּלְבְּשׁוּ הַשָּׁמַיִם קַדְּרוּת⁴⁴³ וַיֶּחְשַׁךְ הַיּוֹם וַיִּבְכּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וַיֹּאמֵרוּ: אָבַד חָסִיד⁴⁴⁴ מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן! וִיהוֹשֻׁעַ קָרַע בְּגָדָיו וַיִּקְרָא: הוֹשִׁיעָה, יְיָ, כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ⁴⁴⁵ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם! וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ אֶת משֶׁה לֵאמֹר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל! אָז יִשָּׁמַע קוֹל יְיָ – קוֹל שַׁדַּי – בְּדַבְּרוֹ לֵאמֹר: מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן?! ⁴⁴⁶ וּכְשֹׁךְ כָּל הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה וַתָּבֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַתְּקוֹנֵן אֶל משֶׁה וַתֹּאמַר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְיָ פָּנִים אֶל פָּנִים!

 

קנז. הֱוֵה שְׁפַל רוּחַ (יומא פ').    🔗

וְלִפְנֵי לֶכֶת משֶׁה לְגַן עֵדֶן וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ מֵעִמְּךָ וְעַל כֵּן שְׁאַל נָא אוֹתִי כָּל דָּבָר הַקָּשֶׁה מִמְּךָ בְּתוֹרַת יְיָ וְהִגַּדְתִּי לָךְ! וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ אֶת משֶׁה וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי משֶׁה! הֵן לֹא מַשְׁתִּי מִמְּךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְלֹא הִנַּחְתִּיךָ רֶגַע וְלֹא הָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר, וְכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ עִמְּךָ וַאֲשֶׁר הִגִּיד לְךָ יָדַעְתִּי גַם אָנִי! וַיֵּרָעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵי יְיָ, – וַיִּשְׁכַּח יְהוֹשֻׁעַ שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת⁴⁴⁷ וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שְׁבַע מֵאוֹת סְפֵקוֹת וַיָּמֶר לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה עַד מְאֹד.

 

קנח. קְבוּרַת משֶׁה (סוטה פרק המקנא).    🔗

וְקוֹל שְׁמוּעַת מוֹת משֶׁה הָלַךְ בְּכָל הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אֲרָם אֶת פְּקִידָיו אֶל אֲדוֹנֵי בֵית פְּעוֹר לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְנוּ כִּי מֵת משֶׁה בְּאֶרֶץ מוֹאָב וַיִּקָּבֵר בַּגַּי מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְעַתָּה הוֹאֶל נָא וְהִרְאִיתָנוּ אֶת קְבוּרָתוֹ! וַיָּקָם מוֹשֵׁל הָאָרֶץ וַיֵּלֶךְ עִם פְּקִידֵי אֲרָם וַיַּעֲלוּ אֶל הַר נְבוֹ, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה קָבוּר משֶׁה בְּתַחְתִּית הָהָר. וַיֵּרְדוּ כֻלָּם מִן הָהָר וַיָּבֹאוּ אֶל תַּחְתִּיתוֹ, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה קָבוּר משֶׁה בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיִּתְמְהוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נֵחָצֶה⁴⁴⁸ לִשְׁנָיִם, וְעָלָה חֶצְיֵנוּ וְעָמַד בְּרֹאשׁ הָהָר וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי יַעֲמֹד בְּתַחְתִּיתוֹ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר אָמָרוּ. וַיֹּאמְרוּ הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הָהָר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת קְבוּרַת משֶׁה בְּתַחְתִּית הָהָר! וַיַּעֲנוּם הָעוֹמְדִים בְּתַחְתִּית הָהָר לֵאמֹר: לֹא! כִּי רוֹאִים אֲנַחְנוּ אֶת קְבוּרַת משֶׁה בְּרֹאשׁ הָהָר. וַיָּשׁוּבוּ פְקִידֵי אֲרָם אֶל מַלְכָּם וַיֹּאמֵרו: אֱמֶת הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ כִּי מֵת משֶׁה וַיִּקָּבֵר; אוּלָם אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת קְבוּרָתוֹ!

 

קנט. יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (תמורה ט“ז; תדב”א).    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה וַיִּשְׁבֹּת⁴⁴⁹ הַמָּן. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: אַל תֵּעָצְבוּ! הִנֵּה יְיָ מְצַוֶּה אֶת בִּרְכָתוֹ וּמָצָא⁴⁵⁰ לָכֶם הַמָּן אֲשֶׁר לִקַּטְתֶּם עַד בּוֹאֲכֶם אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן וַאֲכַלְתֶּם בָּהּ מֵעֲבוּר⁴⁵¹ הָאָרֶץ. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּש תּוֹרָה מִפִּי יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בְּעוֹד משֶׁה חָי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁכַח יְהוֹשֻׁעַ הֲלָכוֹת רַבּוֹת וְלֹא יָדַע לַעֲנוֹת אֶת שׁוֹאֲלָיו דָּבָר, וַיִּקְצְפוּ עָלָיו מְאֹד וַיֹּאמְרוּ לְהָרְגוֹ. וַיִּתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אָנָּא, יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ! וַיַּעַן יְיָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: אִם אַגִּיד לְךָ אֵת כָּל אֲשֶׁר שָׁכַחְתָּ לֹא יוּכַל זִכְרְךָ לַהֲכִילָם וְאִם לֹא אַגִּיד לְךָ וְהֵצִיקוּ לְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, – עַל כֵּן לֵךְ אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה, כִּי עוֹבְרִים אַתֶּם אֶת הַיַּרְדֵן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם נוֹתֵן לָכֶם!

 

קס. בִּגְלַל שְׁנֵי דְבָרִים טוֹבִים (מדרשׁ רות; אגדת שמואל; פסיקתא).    🔗

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּלֵב וּפִינְחָס לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ, וַיֹּאמֶר לָהֶם: כְּבוֹאֲכֶם יְרִיחוֹ וּקְרָאתֶם לֵאמֹר: קְדֵרוֹת⁴⁵² לָנוּ! קְדֵרוֹת לָנוּ! מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ, יָבֹא וְיִקְנֶה! וְהָיָה כִּי תַעֲשׂוּ כָּכָה לֹא יָשִׂימוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר אֶת לִבָּם עֲלֵיכֶם וְלֹא יִקְרְכֶם כָּל אָסוֹן! וַיַּעַשׂ כָּלֵב וּפִינְחָס כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה וּשְׁמָהּ רָחָב. וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר⁴⁵³ אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ! וַתִּקַּח רָחָב אֶת כָּלֵב וּפִינְחָס וַתַּעֲלֵם עַל הַגָּג וַתֹּאמֶר לִצְפֹּן אֶת שְׁנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר לָהּ פִּינְחָס: טִמְנִי אֶת כָּלֵב לְבַדּוֹ וְאוֹתִי אַל נָא תִטְמְנִי, כִּי קִדְשַׁנִי יְיָ אֱלֹהָי וַיַּמְשִׁילֵנִי לְמַלְאָךְ הָרֹאֶה וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה! וַתִּקַּח רָחָב אֶת כָּלֵב וַתִּצְפְּנוֹ. וְאַחַר אָמְרָה: הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי נָתַן לָכֶם יְיָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יִתְיַצֵּב לִפְנֵיכֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בּייָ כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֵם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִמִּי חָסֶד; וְהַחֲיִיתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה רָחָב: אֱלֹהִים הוּא בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְהִיא לֹא רָאֲתָה אוֹתִי, וַתּוֹקִיר אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וַתְּבַקֵּשׁ עַל נַפְשָׁם, – עַל כֵּן אֶתֶּן לָהּ אֹרֶךְ יָמִים וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה יִרְמְיָהוּ וְחִלְקִיָּה וּשְׂרָיָה וּמַעֲשֵׂיָה וּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, חֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם וִיחֶזְקֵאל אֲשֶׁר יִפָּתְחוּ לוֹ הַשָּׁמַיִם וְרָאָה מַרְאוֹת אֱלֹהִים!

 

קסא. מַעֲשִׂים רַבִּים בְּיוֹם אֶחָד (סוטה פרק שביעי).    🔗

וְלִפְנֵי עֲבוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים: שְׂאוּ אַתֶּם אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַעֲבַרְתֶּם בַּיַּרְדֵּן לִפְנֵי הָעָם לְמַעַן אֲשֶׁר יֵדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. וַיַּעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים כִּדְבַר יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְחוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשָּׂאֻהוּ. וַיְהִי אַךְ נִטְבְּלוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בְּמֵי הַיַּרְדֵּן וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם נֵד⁴⁵⁴ אֶחָד, וַיְהִי גָבְהוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת מִיל, וַיִּרְאֻהוּ כָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, וַיִּשְׁתָּאוּ וַיִּשְׁתּוֹמָמוּ. וְכַעֲבוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: בְּזֹאת מַעֲבִיר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן אִם תָּקוּמוּ כֻלְּכֶם כְּאִישׁ אֶחָד לְהוֹרִישׁ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; אוּלָם אִם נִמְצְאוּ בָכֶם אֲנָשִׁים הַמְּמָאֲנִים לַעֲזוֹר אֶת אֲחֵיהֶם בְּמִלְחַמְתָּם, – וּבָאוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וּשְׁטָפוּם!

וַיּוֹסֶף יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם וַיֹּאמַר: שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָן עִמָּכֶם וְהִנַּחְתּוּן בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תְּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּם יְהוֹשֻׁעַ. וַיַּעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן בֶּחָרָבָה וַיָּבֹאוּ לְהַר גְּרִזִּים וּלְהַר עֵיבָל. וַיָּשִׂימוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית בְּעֵמֶק אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים הָהֵם וַיַּקִּיפוּהוּ, וַיֵּלְכוּ הַלְוִיִּם וַיַּקִּיפוּ אֶת הַכֹּהֲנִים. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה: שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ עַל רֹאשׁ הַר גְּרִזִּים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ עַל הַר עֵיבָל. וַיַּסֵּבּוּ הַלְוִיִּם אֶת פְּנֵיהֶם אֶל מוּל הַר גְּרִזִּים וַיְבָרְכוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יָקִים⁴⁵⁵ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיַּעַן כָּל הָעָם אָמֵן. וְאַחַר הֵסַבּוּ הַלְוִיִּם אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַר עֵיבָל וַיְקַלְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, – וַיַּעַן כָּל הָעָם אָמֵן! וּכְתֹם הַלְוִיִּם לְקַלֵּל וּלְבָרֵךְ, וַיֵּלְכוּ בְנֵי ישְׂרָאֵל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה וַיִּבְנוּ מִזְבַּח אֲבָנִים וַיִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶן אֶת תּוֹרַת יְיָ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת תּוֹרַת יְיָ, וַיָּסוּדוּ⁴⁵⁶ אֶת הָאֲבָנִים בְּסִיד, וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְבָרְכוּ אֶת יְיָ, וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם וַיָלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה.

 

קסב. מוֹנִיטוֹן⁴⁵⁷ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ (ירושׁלמי דשׁבת; ברכות נ“ד; מדרשׁ בר”ר ל"ט).    🔗

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּקִּיפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְרִיחוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיָּרִיעוּ וַיִּתְקְעוּ בַשּׁוֹפָרוֹת, וַתִּבָּלַע הַחוֹמָה בָּאֲדָמָה וַתִּלָּכֵד הָעִיר. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם: שַׁבַּת קֹדֶשׁ! וַיִּשְׁבֹּת כָּל הָעָם. וַיּוֹסֶף יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כֹּל אֲשֶׁר כָּבַשְׁנוּ בַּשַּׁבָּת יְהִי קֹדֶשׁ לַייָ! וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְאַחַר לָקְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כִּכְּרֵי כֶסֶף וְזָהָב וַיַּתִּיכוּם וַיַּעֲשׂוּם מוֹנִיטוֹת מוֹנִיטוֹת וַיָּצוּרוּ מֵעֵבֶר מִזֶּה תַּבְנִית שׁוֹר וּמֵעֵבֶר מִזֶּה תַּבְנִית רְאֵם, וַתִּהְיֶינָה הַמּוֹנִיטוֹת הָהֵן לְזֵכֶר הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, – וַיְהִי שֵׁמַע יְהוֹשֻׁעַ בְּכָל הָאָרֶץ.

 

קסג. לֹא תַחְמֹד (פדר“א; ב”ב קכ“א; ירושׁלמי דסנהדרין פ”ו).    🔗

וְעָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה רָאָה בִשְׁלַל יְרִיחוֹ פֶּסֶל אֲשֶׁר לְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן זָהָב וַיַּחְמְדֵהוּ, וַיִּקַּח אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת הָאַדֶּרֶת הַיָּפָה הַפְּרוּשָׂה לְפָנָיו וְאֶת כֶּסֶף הַנְּדָבָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְנֵי יְרִיחוֹ לְפִסְלָם זֶה וַיִּטְמֹן בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. וַיִּחַר אַף יְיָ וַיִּנָּגְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּלְחָמִים עִם אַנְשֵׁי הָעַי וַיֵּהָרֵג יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, – וְהוּא הָיָה צַדִּיק וַחֲכַם לֵב וִירֵא יְיָ. וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרַע שִׂמְלוֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְיָ עַד הָעָרֶב. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: קוּם לָךְ! לָמָּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ? חָטָא יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֻכְלוּ לָקוּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם אִם לֹא יַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבָּם. וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּלֶךְ אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַיַּבֵּט אֶל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר נָשָׂא עַל לִבּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּעֲמָה הָאֶבֶן הַיְקָרָה אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וְאוֹרָהּ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָסֵר הָלֹךְ וְכָבוֹת, וַיֵּדַע יְהוֹשֻׁעַ כִּי חָטָא שֵׁבֶט יְהוּדָה. וַיַּפֵּל יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָלוֹת בֵּין כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד עָכָן.

וַיֹּאמֶר עָכָן: הֵן לֹא עָבְרוּ בִּלְתִּי אִם כְּאַרְבָּעִים יוֹם אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, – וַתִּשְׁכַּח אֶת דְּבָרָיו אֲשֶׁר אָמָר: עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת! וְעַתָּה יָבוֹאוּ נָא אֲנָשִׁים וִיעִידוּנִי כִּי אָנֹכִי לָקַחְתִּי מִן הַחֵרֶם! וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶת דִּבְרֵי עָכָן וַיָּרִיבוּ עִם יְהוֹשֻׁעַ בְּחָזְקָה; וַיִּרְאוּ יֶתֶר הַשְּׁבָטִים כִּי כֵן וַיָּרִיבוּ עִם בְּנֵי יְהוּדָה. וַיַּרְא עָכָן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הָבָה אֶתֵּן תּוֹדָה כִּי לָקַחְתִּי מִן הַחֵרֶם וְהָשְׁלְמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְלֹא אוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָי! וַיִּתֵּן עָכָן תּוֹדָה וַיָּשֶׂם כָּבוֹד לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע כָּל הָעָם כִּי דִבְרֵי הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים אֱמֶת וָצֶדֶק. וַיִּרְגְּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עָכָן אָבֶן וַיָּמֹת. וַיּאמֶר יְיָ: יַעַן אֲשֶׁר שָׂם לִי עָכָן כָּבוֹד וַיִּתֵּן תּוֹדָה וַיַּשְׁבֵּת מִדְיָנִים בֵּין אַחִים, עַל כֵּן יֵעָכֵר נָא רַק הַיּוֹם הַזֶּה; אוּלָם אֶת חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא לֹא אֶקַּח מִמֶּנּוּ!

 

קסד. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת (סנהדרין צ“א; ל”פ).    🔗

וַיְהִי כִּבְנוֹת יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַייָ וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֵרוּ: הֲלֹא תַגֶּד לָנוּ, אֲדוֹנֵינוּ יְהוֹשֻׁעַ, מַדּוּע צִוָּה יְיָ לְבִלְתִּי הָנִיף בַּרְזֶל עַל הָאֲבָנִים אֲשֶׁר יִבָּנֶה מֵהֶן מִזְבֵּחַ? וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: כִּי יֶחֶטְאוּ אֲנָשִׁים לֵאלֹהִים וְהִקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם הַמִּזְבֵּחָה וְהִתְוַדּוּ עַל חֶטְאָם, – וְסָלַח לָהֶם יְיָ וְנָתַן לָהֶם אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת שָׁלוֹם, כִּי לֹא נִבְרָא הַמִּזְבֵּחַ בִּלְתִּי אִם לְהַאֲרִיךְ יְמֵי הָאָדָם וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵיהֶם; אוּלָם לֹא כֵן הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר יַעֲשֻׂהוּ חֲרָבוֹת וְקַרְדֻמּוֹת וְכָל כְּלִי מַשְׁחִית לְקַצֵּר אֶת יְמֵי הָאָדָם וְלָשִׁית אֵיבָה⁴⁵⁸ בֵּין עָם לְעָם וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ! עַל כֵּן צִוָּה יְיָ לֵאמֹר: לֹא יִגַּע הַבַּרְזֶל הַמְקַצֵּר יְמֵי הָאָדָם בָּאֲבָנִים הַמַּאֲרִיכוֹת יָמָיו! וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּיטְבוּ בְעֵינֵיהֶם עַד מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: הֵן הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן רֹאוֹת וְאֵינָן שֹׁמְעוֹת וְאֵינָן מְדַבְּרוֹת יָקְרוּ מְאֹד לַייָ עַל עֲשׂוֹתָן שָׁלוֹם בֵּינָיו וּבֵין בְּנֵי הָאָדָם וַיְצַו לְבִלְתִּי גַעַת בָּהֶן, – וְאַף כִּי הָאָדָם הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין עָם לְעָם!

 

קסה. הָעֲרוּמִים כַּנָּחָשׁ (מדרשׁ תנחומא הובא בילק"שׁ יהושע);    🔗

וְיוֹשְׁבֵי גִבְעוֹן הִתְיָעֲצוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הִנֵּה צִוָּה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים אוֹתָם לֵאמֹר: לֹא תִכְרְתוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בְּרִית, כִּי אִם הַחֲרֵם תַּחֲרִימוּם לְפִי חָרֶב. וְעַתָּה נִקְחָה נָא לֶחֶם יָבֵשׁ וְנֹאדוֹת מְבֻקָּעִים וְלָבַשְׁנוּ שְׂמָלוֹת בָּלוֹת וְנָעַלְנוּ נְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת וּבָאנוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְנוּ לָהֶם: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאנוּ לְשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְּרִית וְנִשְׁבַּעְתֶּם לָנוּ בֵאלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא תִגְּעוּ בָנוּ וְחִיִּיתֶם⁴⁵⁹ אוֹתָנוּ!.. וְהָיָה כִּי יִכְרְתוּ לָנוּ בְרִית לְחַיּוֹתֵנוּ וְנִשְׁבְּעוּ לָנוּ, – וְחָרָה אַף יְיָ בָּהֶם עַל עָבְרָם אֶת פִּיו, וְכִי יַהַרְגֻנוּ וְהוֹסִיף אֱלֹהֵיהֶם לִקְצֹף עֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר לֹא קִיְּמוּ אֶת שְׁבֻעָתָם… וְעַתָּה נְמַהֵר נָא לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לְמוֹקֵשׁ⁴⁶⁰ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ!

 

קסו. הַשֶּׁמֶשׁ וְדֶגֶל יְהוֹשֻׁעַ (בר“ר פ”ו; פרקי דר"א)    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחַם יְהוֹשֻׁעַ עִם הָאֱמוֹרִי וְיוֹם הַשַׁבָּת קָרַב לָבֹא וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיִּירָא פֶּן יְחַלְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, וַיֹּאמֶר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ: דֹּם וְאַל תָּאוּץ⁴⁶¹ לָבֹא⁴⁶² עַד כְּלוֹת הַמִּלְחָמָה! וַיֹּאמֶר הַשֶּׁמֶשׁ: לֹא אֶשְׁמַע בְּקוֹלֶךָ כִּי גָדוֹל אֲנִי מִמֶּךָּ: אַתָּה נוֹצַרְתָּ בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְאָנֹכִי נַעֲשֵׂיתִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּפְרֹשׂ אֶת דִּגְלוֹ אֲשֶׁר כָּתוּב בּוֹ מִשְׁנֵה תוֹרַת יְיָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וַיְצַוֵּהוּ בְּשֵׁם יְיָ לַעֲמֹד בַּחֲצִי הַשָּׁמָיִם. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמַד שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וַיִּרְאוּ כָל מַלְכֵי הָאָרֶץ וַיִּשְׁתָּאוּ וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה כַיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו!

 

קסז. שֶׁבַע חוֹמוֹת בַּרְזֶל (ספר יוחסין מאמר ה').    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יְהוֹשֻׁעַ לִכְבּשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שׁוֹבַךְ מֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה מִכְתָּב לֵאמֹר: יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְמַלְכֵי אֶרֶץ כְּנָעַן: אֶת אַנְשֵׁיהֶם הָרַגְתָּ וְעָרֵיהֶם הֲשִׁמּוֹתָ, וְעַל כֵּן קָרָאתִי לְאַרְבָּעִים וַחֲמֵשֶׁת מַלְכֵי פָרַס וּמָדַי וָאֹמַר לָהֶם: אִסְפוּ אֶת אַנְשֵׁי חֵילְכֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְלָקַחְנוּ גַם אֶת יֶפֶת גִּבּוֹרֵנוּ וְיָצָאנוּ עַל יְהוֹשֻׁעַ לַמִּלְחָמָה, וְהִשְׁמַדְנוּ אוֹתוֹ וְאֶת אֲנָשָׁיו עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר בָּהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט! וְעַתָּה הָכֵן לְךָ כְּלֵי מִלְחָמָה וְהִכּוֹן לִקְרָאתֵנוּ וְלֹא תֹאמַר: נָפְלוּ עָלֵינוּ מַלְכֵי פָרַס וּמָדַי פִּתְאֹם! וַיְהִי כְּבוֹא הַמִּכְתָּב אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָאֵהוּ וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיִּתְאַפֵּק וְלֹא הִגִּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַמִּכְתָּב עַד כְּלוֹת יְמֵי חַג הַשָּׁבֻעוֹת, כִּי אָמָר: אַל יֵדַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה וְלֹא יֵהָפֵךְ חַגָּם לְאֵבֶל. וַיְהִי אַחֲרֵי חַג הַשָּׁבֻעוֹת, וַיַּקְהֵל אֵלָיו יְהוֹשֻׁעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְרָא לִפְנֵיהֶם אֶת מִכְתַּב שׁוֹבַךְ מֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה וַיֹּאמַר: מִלְחָמוֹת רַבּוֹת נִלְחַמְנוּ, וַנַּךְ מְלָכִים עֲצוּמִים וַנִּלְכֹּד עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת, כִּי הִפִּיל יְיָ אֵימָה וָפַחַד עַל כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ וַיִּתְּנֵם בְּיָדֵינוּ. וְעַתָּה חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְאַל תִּירְאוּ אֶת אַרְבָּעִים וַחֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים וְרִבֲבוֹת גִּבּוֹרֵיהֶם הַבָּאִים עָלֵינוּ! נִבְטַח נָא בַּיָי וְיוֹשַׁע לָנוּ! וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: הָשִׁיבָה נָא דְבָרְךָ לְמֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה לֵאמֹר: רַבֶּה⁴⁶³ צְבָאֲךָ וָצֵאָה! וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶל שׁוֹבַךְ לֵאמֹר: בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְיָ אֶל שׁוֹבַךְ מֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְעֵץ וּלְאֶבֶן מִכְתָּב: הִנֵּה קָרָאתִי אֶת דְבָרֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ לְיָרְאֵנִי וּלְבַהֲלֵנִי לֵאמֹר: בּוֹא אָבוֹא אֵלֶיךָ עִם מְלָכִים רַבִּים וַעֲצוּמִים לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ כָּלָה, כִּי רַבּוּ גִבּוֹרַי וַעֲצוּמִים אַנְשֵׁי חֵילִי וּלְסוּסַי וּלְרִכְבִּי אֵין מִסְפָּר! וְעַתָּה דַע לְךָ, מֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה, כִּי אֵימָתְךָ⁴⁶⁴ לֹא תְבַעֲתֵנִי⁴⁶⁵! אַתָּה בָא אֵלַי בְּרֶכֶב וּבְסוּסִים וַאֲנִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם⁴⁶⁶! שֵׁב בְּאַרְצְךָ וְאַל תָּבֹא אֵלַי לְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בְּגִלּוּלֶיךָ וּבְשִׁקּוּצֶיךָ⁴⁶⁷, וְיָצָאתִי אָנֹכִי לִקְרָאתְךָ בְּעוֹד שִׁבְעַת יָמִים וְעָשִׂינוּ מִלְחָמָה. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מֶלֶךְ אַרְמִינִיָּה אֶת דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִּפֹּל מֵעַל כִּסְאוֹ אַרְצָה וַיִּקְרַע שִׂמְלוֹתָיו וַיֹּאמַר: אֲהָהּ אָבַדְנוּ אָבָדְנוּ! וְאַחַר קָרָא לַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר שָׁלַח בְּיָדוֹ אֶת מִכְתָּבוֹ לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה⁴⁶⁸ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵבֵאתָ אֲלֵיהֶם אֶת מִכְתָּבִי?

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: כֻּלָּם גִּבּוֹרִים וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וְתֹאַר מַלְכָּם כְּתֹאַר מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד, קוֹמָתוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וּלְבוּשׁוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכֶתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. אֵלָיו יָבֹאוּ אֲנָשָׁיו לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְהוּא מַשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּנַחַת וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיהֶם יַעֲשׂוּ. וַיִּנָּחֵם שׁוֹבַךְ מְאֹד כִּי הִתְגָּרֶה בָּרָעָה, וַיְצַו לַאֲנָשָׁיו לֵאמֹר: נֵשְׁבָה בְאַרְצֵנוּ וְלֹא נֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל יְהוֹשֻׁעַ.

וִיהוֹשֻׁעַ קָם וַיֵּלֶךְ אֶל שׁוֹבַךְ וְעִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף גִּבּוֹרֵי חַיִל וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי אֶרֶץ אַרְמִינִיָּה. וַיְהִי כִּרְאוֹת שׁוֹבַךְ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיִּתְחַלְחַל עַד מְאֹד וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַתִּשְׁמַע אִמּוֹ אֶת בְּנָהּ בּוֹכֶה, וַתָּבֹא אֵלָיו וַתֹּאמַר: שָׁלוֹם לְךָ, בְּנִי, אַל תִּירָא! הִנֵּה אָנֹכִי כוֹגֶרֶת בְּלַהֲטַי וּבִכְשָׁפַי הָרַבִּים אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ בְּשֶׁבַע חוֹמוֹת בַּרְזֶל וְלֹא יוּכְלוּ צֵאת מֵהֶן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וַתַּעַשׂ אֵם שׁוֹבַךְ בְּלַהֲטֶיהָ, וַתִּסְגֹּר אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַאֲנָשָׁיו בְּשֶׁבַע חוֹמוֹת בַּרְזֶל כַּאֲשֶׁר אָמָרָה. וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה, וַיִּכְתֹּב לְיָנִיחַ מֶלֶךְ רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לֵאמֹר: כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה לְיָדְךָ וְלָקַחְתָּ אֶת אַנְשֵׁי חֵילְךָ וְאֶת פִּינְחָס הַכֹּהֵן וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה וּבָאתֶם כֻּלְּכֶם אֵלַי וַעֲזַרְתּוּנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַמִּכְתָּב וַיִּקְשְׁרֵהוּ בְּכַנְפֵי יוֹנָה וַיְשַׁלְּחֶהָ אֶל יָנִיחַ. וַתָּעָף הַיּוֹנָה וַתָּבֹא לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְעֵת עֶרֶב אֶל יָנִיחַ. וַיִּקַּח יָנִיחַ אֶת הַמִּכְתָּב הַקָּשׁוּר בִּכְנָפֶיהָ וַיִּקְרָאֵהוּ; וַיַּעַל עַל סוּסוֹ וַיַּעֲבוֹר בְּעִירוֹ וַיִּקְרָא: חֶרֶב לַייָ! וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה. וַיִּשְׁלַח יָנִיחַ וַיִּקְרָא לְפִינְחָס וַיָּקוּמוּ כְּאִישׁ אֶחָד וַיְמַהֲרוּ לָבֹא לְעֶזְרַת יְהוֹשֻׁעַ. וַתֵּרֶא אֵם שׁוֹבַךְ אֶת יָנִיחַ וַאֲנָשָׁיו בָּאִים אֶל הַחוֹמוֹת וַתַּךְ כַּף אֶל כַּף וַתֹּאמֶר לִבְנָהּ: הִנֵּה אָנֹכִי רוֹאָה כֹכָב עוֹלֶה מִמִּזְרָח וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עֶזְרָם וּמְפַלְּטָם! וַיִּשְׁמַע שׁוֹבַךְ אֶת דִּבְרֵי אִּמּוֹ וַיִּקְצֹף עָלֶיהָ עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: אַתְּ עֲכַרְתִּנִי, לוּלֵא בָטַחְתִּי בְּעֶזְרָתֵךְ כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי דִבְרֵי שָׁלוֹם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל אֲנָשָׁיו וַיַשְׁלֵם אִתִּי, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: הָאֲנָשִׁים הָהֵם אַנְשֵׁי חֶסֶד הֵמָּה! וַיְצַו שׁוֹבַךְ וַיַּעֲלוּ אֶת אִמּוֹ עַל הַחוֹמָה וַיַּפִּילוּהָ אַרְצָה וַתֵּהָרֵג. וַיַּעֲרֹךְ יָנִיחַ מִלְחָמָה אֶת שׁוֹבַךְ וַיִּתְגַּבֵּר עָלָיו. וַיִּגַּשׁ פִּינְחָס וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ וַיָּרַע תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפָּתַחְנָה הַחוֹמוֹת, וַיֵּצֵא יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף גִּבּוֹרָיו בְּשָׁלוֹם וַיָּשׁוּבוּ כֻלָּם לְדַרְכָּם.

 

קסח. הַר גָּעַשׁ (אגדת רות וילקוט שׁמעוני יהושׁע).    🔗

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּגְבוּל⁴⁶⁹ נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁכְּחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֲסָדִים הָרַבִּים אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם, וַיְמָאֲנוּ לַעֲזוֹב אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְאֶת כַּרְמֵיהֶם אֲשֶׁר עֲבָדוּם וְלֹא בָאוּ לִסְפֹּד לִיהוֹשֻׁעַ וְלִבְכּוֹתוֹ. וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי יְיָ וַיַּרְעֵשׁ הָהָר אֲשֶׁר בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ וַיִּגְעַשׁ, – וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ הַר גָּעַשׁ.

 

קסט. לוּז (ילקוט שׁמעוני שׁופטים).    🔗

וּבְנֵי יוֹסֵף בָּאוּ לִלְכּוֹד אֶת בֵּית אֵל, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה סְגוּרָה הָעִיר אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּרְאוּ בְנֵי יוֹסֵף אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא⁴⁷⁰ הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד! וַיִּשְׁלַח הָאִישׁ אֶצְבָּעוֹ לֵאמֹר: לְכוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי מַרְאֶה לָכֶם וּבָאתֶם הָעִירָה. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יוֹסֵף כְּכֹל אֲשֶׁר הֶרְאָם הָאִישׁ וַיִלְכְּדוּ⁴⁷¹ אֶת הָעִיר, וְאֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶרְאָם מְבוֹא הָעִיר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלְּחוּ בְשָׁלוֹם. וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז. וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה חֶסֶד עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן אָגֵן⁴⁷² עַל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יָבֹא אֵלֶיהָ כָּל צַר וְאוֹיֵב לְהַחֲרִיבָהּ וְהַאֲרַכְתִּי יְמֵי יוֹשְׁבֶיהָ עַד מְאֹד!

 

קע. עֶשֶׁן פֶּסֶל מִיכָה וְעֶשֶׁן הַמַּעֲרָכָה⁴⁷³ (סנהדרין ק“ג; מדרשׁ אגדה שׁמות י”ט; ל"פ).    🔗

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וְאִישׁ אֶחָד, מִיכָה שְׁמוֹ, עָשָׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה בְּגָרֵב, הָרְחוֹקָה שְׁלשָׁה מִילִין מִשִּׁילֹה. וַיָּסוּרוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לְבֵית מִיכָה וַיַּעַבְדוּ אֶת פִּסְלוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיְקַטְּרוּ לוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא לְבֵית מִיכָה נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וַיְהִי לְכֹהֵן בְּבֵית מִיכָה. וּבְנֵי דָן הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם נַחֲלָה לָשֶׁבֶת, כִּי לֹא נָפְלָה לָהֶם עַד הַיּוֹם הַהוּא בְתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה, וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה מִיכָה וַיִּרְאוּ אֶת הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיַּכִּירֻהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הֵן יָדַעְנוּ כִּי אָבִיךָ לֵוִי וְאִמְּךָ יְהוּדִית וְכִי בֶן מִשְׁפָּחָה עוֹבֶדֶת יְיָ אַתָּה, וּמַדּוּעַ נִשְׂכַּרְתָּ לְכַהֵן לַפֶּסֶל הַזֶּה? וַיַּעַן אוֹתָם הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיֹּאמַר: עָנִי אֲנִי, וָאֶזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי אָבִי אֲשֶׁר אָמַר לִי לֵאמֹר: כִּי תָמוּךְ⁴⁷⁴ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, וְעָבַדְתָּ כָל עֲבוֹדָה וְלֹא תֵבוֹשׁ וְלֹא תִכָּלֵם, כִּי טוֹב הֱיוֹת עֶבֶד שָׂבֵעַ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאֶחָד מֵעוֹבְדֵי הַפֶּסֶל בָּא וַיֹּאמֶר לַנַּעַר: הַקְרִיבָה נָא לְפִסְלֵנוּ אֶת הַיּוֹנָה וְאֶת הַכֶּבֶשׂ אֲשֶׁר הֵבֵאתִי! וַיַּעַן הַנַּעַר וַיֹּאמַר: לָמָּה תַחְפֹּץ בַּדָּבָר הַזֶּה? הֵן הַפֶּסֶל אֵינֶנּוּ רֹאֶה וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, – לֹא יוֹעִילְךָ וְלֹא יַצִילְךָ בְּיוֹם צָרָה! וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲבָל אִשְׁתִּי צִוַּתְנִי לֵאמֹר: אַל תֵּרָאֶה אֶת פְּנֵי הַפֶּסֶל רֵיקָם! וַיַּעַן הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיֹּאמַר: אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשֵׂה: קַח קְעָרָה מְלֵאָה סֹלֶת⁴⁷⁵ וְשַׂמְתָּ בָהּ עֶשֶׂר בֵּיצִים וְהֵבֵאתָ אֵלַי וְהָלַכְתָּ וְשַׁבְתָּ לְבֵיתֶךָ. וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַנַּעַר הַלֵּוִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וַיִּקַּח הַנַּעַר אֶת הַסֹּלֶת וְאֶת הַבֵּיצִים וַיַּעֲשֵׁן תֻּפִינִים⁴⁷⁶ וַיֹּאכְלֵם. כָּכָה יַעֲשֶׂה הַנַּעַר הַלֵּוִי כָּל הַיָּמִים.

וַיְהִי כְּהַרְבּוֹת הָעָם לְקַטֵּר לַפֶּסֶל וַיַּעַל עֲתַר⁴⁷⁷ עֲנַן הַקְּטֹרֶת וַיִּתְעָרֵב⁴⁷⁸ בְּעֶשֶׁן הַמַּעֲרָכָה אֲשֶׁר בְּשִׁילֹה, אֲשֶׁר הִקְטִירוּ שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַייָ. וַיִּרְאוּ הַמַּלְאָכִים כִּי כֵן וַיִּתְיַצְבוּ לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמֵרוּ: אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָמִים! הִנֵּה עֲשַׁן שִׁקּוּץ⁴⁷⁹ מִיכָה מִתְעָרֵב בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, עַל כֵּן הוֹאֶל נָא, יְיָ, וּנְתַתָּנוּ לִנְדֹּף⁴⁸⁰ אֶת הֶעָשָׁן הַהוּא וְכִלִּינוּ אוֹתוֹ לְבִלְתִּי הִתְעָרְבוֹ עוֹד בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה! וַיַּעַן יְיָ אֶת הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמַר: רְאוּ נָא, הִנֵּה אֲנָשִׁים רַבִּים תּוֹעִים בְּמִדְבַּר עַמּוֹן וּבְהָרֵי גִלְעָד: לְשׁוֹנָם בַּצָמָא נָשָׁתָּה⁴⁸¹, עֵינֵיהֶם תֶּחְשַׁכְנָה מִזַּלְעֲפוֹת⁴⁸² רָעָב, ילְכוּ וְיִכָּשְׁלוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יוּכלוּ קוּם, – וּפִתְאֹם יֵרָאֶה לָהֶם עַמּוּד עָשָׁן עוֹלֶה מִגָּרֵב… וְהִתְחַזְּקוּ הָאֹבְדִים⁴⁸³ וְאִמְּצוּ כֹחָם וְהָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִרְאָה שָׁם עַמּוּד הֶעָשָׁן, וּכְבוֹאָם אֶל בֵּית מִיכָה, – וְקָם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְנָתַן לָהֶם מָקוֹם לָנוּחַ וְהֵיטִיב עִמָּהֶם! וְעַתָּה אַל תְּקַנְּאוּ לִכְבוֹדִי וְאַל תִּנְדְּפוּ אֶת עֶשֶׁן פֶּסֶל מִיכָה! יַעֲלֶה נָא וְגָבַהּ מְאֹד מְאֹד וְהָיָה תָמִיד לְאוֹת לְכָל תֹּעֶה מִדַּרְכּוֹ, לָרָעֵב וְלַצָּמֵא, כִּי יְשׁוּעָתָם קְרוֹבָה, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה גַּם לָכֶם לְאוֹת, כִּי אֵין טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ מֵהַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לָאָדָם.

 

קעא. שְׂכַר כָּבוֹד – כָּבוֹד (מדרשׁ תנחומא וילק"שׁ שׁופטים ג').    🔗

וַיֶּחֶטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְחַזֵּק יְיָ עֲלֵיהֶם אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וַיָּרֵעַ לָהֶם עַד מְאֹד. וַיַּרְא אֵהוּד בֶּן גֵּרָא אֶת עֱנוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת פִּשְׁעֵיהֶם וַחֲטָאֵיהֶם כִּי רָבּוּ, וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: הֵן יָדֹעַ יָדַע יְיָ כִּי עַמּוֹ אֲשֶׁר הוּא מוֹצִיא מִמִּצְרַיִם יַקְצִיפוּהוּ וְעָשׂוּ עֵגֶל וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, – וּבְכָל זֹאת לֹא שָׂם לֵב בִּלְתִּי אִם לֶעֱנוּתָם וַיּוֹצִיאֵם מִבֵּית עֲבָדִים וַיַּעַשׂ לָהֶם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, – וְעַתָּה יִהְיֶה נָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ מוֹפְתִי⁴⁸⁴ – לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ. הָבָה אָקוּם אוֹשִׁיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֶעֱלַמְתִּי עֵינַי מֵחֲטָאֵיהֶם וּמִפִּשְׁעֵיהֶם וְלֹא אָשִׂים לֵב בִּלְתִּי אִם לֶעֱנוּתָם וּלְצָרָתָם. וַיָּקָם אֵהוּד וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֹּאמֶר לוֹ: דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ! כִּשְׁמוֹעַ עֶגְלוֹן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְמַהֵר וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן כִּבְּדַנִי עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי שָׁמַע שְׁמִי וַיָּקָם מֵעַל כִּסְאוֹ, – עַל כֵּן תֵּצֵא מִמֶּנּוּ רוּת וְיָצָא מִמֶּנָּה בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יְיָ לְמֶלֶךְ

 

קעב. נֵר לַמָּאוֹר (תנחומא וילק“שׁ ותדב”א).    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה אִשָּׁה עֲשִׁירָה מְאֹד דְּבוֹרָה שְׁמָהּ. וַיִּהְיוּ לָהּ תְּמָרִים בִּירִיחוֹ וּכְרָמִים בְּרָמָה וְזֵיתִים בְּבִקְעַת בֵּית אֵל. וְלֹא שָׂמָה הָאִשָּׁה הַהִיא לֵב אֶל עָשְׁרָהּ וְאֶל כְּבוֹדָה וַתֹּאמַר: אֶעֶבְדָה נָא אֶת יְיָ וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו. וַיְהִי כִּרְאֹותָהּ אֶת בָּרָק בַּעְלָהּ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ תּוֹרַת יְיָ וַתֹּאמֶר לוֹ: 2שְׁמַע נָא בְּקוֹלִי וְהָלַכְתָּ שִׁילֹה וְהֵבֵאתָ אֶת הַפְּתִילוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹשֶׂה לְמִקְדַּשׁ יְיָ וְנִמְנֵיתָ אֶת צַדִּיקָיו וְיִיטַב לָךְ. וַיִּשְׁמַע בָּרָק בְּקוֹל דְּבוֹרָה אִשְׁתּוֹ וַיֵלֶךְ שִׁילֹה וַיָּבֵא אֶת הַפְּתִילוֹת מַעֲשֵׂה יְדֵי אִשְׁתֹּו וַיָּשִׂימוּ אוֹתָן בַּמְּנוֹרוֹת וַתָּאֵרְנָה בֵּית יְיָ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה דְּבוֹרָה לַעֲשׂוֹת פְּתִילוֹת עָבוֹת כִּי אָמְרָה יִגְדַּל אוֹרָן, – וַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְיָ אֲשֶׁר עשְׂתָה וַיֹּאמַר: יַעַןְ לֹא חַסְתְּ עַל עֲמָלֵךְ וַתַּרְבִּי אוֹרִי, – עַל כֵּן אַרְבֶּה גַם אֲנִי אוֹרֵךְ בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְהָיָה שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ עַד הָעוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר תּוֹסִיף דְּבוֹרָה לִשְׁגּוֹת בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ כֵּןֵ תֶּחְכַּם וְתַשְׂכִּיל וְכֵן יָנוּחַ עָלֶיהִ רוּחַ יְיָ – רוּחַ דַּעַת וּבִינָה. וַתִּתְנַבֵּאֵ דְבוֹרָה וַתִּקָּדֵשׁ בִּבְנֵי יֵשְׂרָאֵל וַתִּכָּבֵד בְּתוֹכָם, וַיַעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפָּט. וַתֵּרֶא דְבוֹרָה, כִּי מַרְבֶּה הָעָם לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, וַתִּצֵא מִבֵּיתָה וַתֵּשֶׁב תַּחַת תֹּמֶר, כִּי אָמָרָה: יֵדְעוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ כִּי לֹא לִכְבוֹדִי וְלִכְבוֹד בֵּית אָבִי עוֹלִים הָאֲנָשִׁים אֵלַי, כִּי אִם לְהִשָּׁפֵט וְלִשִׁמֹעַ דִּבַר יְיָ!

 

קעג. סִיסְרָא הַגִּבּוֹר (מדרשׁ אבא גוריון פרשׁה א').    🔗

וַיּוֹסִיפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ וַיִּתְּנֵם בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ ְכִּנַעַן, וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא. וְסִיסְרָא אִישׁ גִּבּוֹר מְאד וַיִכְבֹּשׁ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַיַּכְנַע עַמִּים רַבִּים וְאִישׁ לֹא הִתְיַצֵּב לְפָנָיו, כִּי שְׁאָגָה הָיְתָה לוֹ כַּלָּבִיא וּבְגִשְׁתּוֹ אֶל חוֹמָה וְהִפִּילָה בְּקוֹלוֹ. וּתְשַׁע מֵאוֹת סוּסִים הָיוּ אֲסוּרִים בְּמֶרְכַּבְתּוֹ, וּכְעָבְרוֹ בְשָׂדוֹת וִיעָרִים וְרָאָה אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, – וְהִרְעִים עֲלֵיהֶם בְּקוֹלוֹ וְהָמַם אוֹתָם וְהֶחֱרִידָם עַד מְאֹד וְעָמְדוּ עַל מְקוֹמָם מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָסוּר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. וַתְּהִי חִתַּת סִיסְרָא עַל הָאָדָם וְהַחַיָּה וְעְלַ עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְגַם דְּגֵי הַיָּם יָרְאוּ מִפָּנָיו, כִּי בְרִדְתֹּו הַמַּיְּמָה לִרְחוֹץ בְּשָׂרוֹ וְנֶאְחְזוּ דָגִים הַרְבֵּה מְאֹד בִּזְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָיוּ לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לְאָכְלָה. וַיִּגְבַּה לֵב סִיסְרָא וַיֹּאמַר: מִי יִדְמֶה לִי וּמִי יִשְׁוֶה לִי? וַיֹאמֶר יְיָ: יַעַן רָם לְבַב סִיסְרָא וַיֹּאמֶר אֵין כָּמוֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ, עַל כֵּן יִפֹּל בְּיַד אִשָּׁה וְהָיָה לָבוּז!

 

קעד. תַּחַת מַיִם חָלָב (יונתן בן עוזיאל).    🔗

וִַיִּנָּגֵף סִיסְרָא לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָנָס בְּרַגְלָיו וַיָבֹא עַד לִפְנֵי אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי. וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלָיו: סוּרָה אֲדוֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא. וַיָסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַיֹּאמַר: הַסְתִּירִינִי נָא וְהָיָה אִם אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ: הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ? וְאָמַרְתְּ אָיִן! וַתַּעֲנֵהוּ יָעֵל לֵאמֹר: שְׁכַב וּשְׁקוֹט וְכִסִּיתִיךָ בַשְּׂמִיִכָה. וַיֹּאמֶר סִיסְרָא: הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִםִ כִּי צָמֵאתִי! וַתֹּאמֶר יָעֵל בְּלִבָּהּ: הָבָה אַשְׁקֵהוּ חָלָב וְהָיָה כִּי יַחֲרִישׁ וְלֹא יֹאמַר לִי: מַדּוּעַ נָתַתְּ לִי חָלָב וְאָנֹכִי שָׁאַלְתִּי מִמֵּךְ מָיִם – וְיָדַעְתִּי כִּי נָמַס לְבָבוֹ וַיֹּאבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָֹיָו. וַתַּעַשׂ לוֹ יָעֵל כֵּן כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה וַיֵשְׁתְּ סִיסְרָא וַיִרָדֵם. וַתֹּאֶמֶר יָעֵל בְּלִבָּה: רַבּוּ חַלְלֵי סִיסְרָא וַעֲצוּמִים⁴⁸⁵ הֲרוְּגָיו, וְעַתָּה כִּיְ יִמָּלֵט⁴⁸⁶ וְשָׁב לְאַרְצוֹ, – וְהוֹסִיף לַעֲרוֹץ⁴⁸⁷ אֱנוֹשׁ מִןְ הָאָרֶץ וְלִשְׁפֹּךְ דָּם רָב, הָבָה אָבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וְתָקַעְתִּי אֶת יְתַד הָאֹהֶל בְּרַקָּתוֹ וָמֵת. וַיֵהָרֵג סִיסְרָא הַגִּבּוֹר וַיָמָת מִיתָה מְשֻׁנָּה. וַיְהִי שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ לְחֶרְפָּה וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם.

 

קעה. הַר תָּבוֹר (ילמדנו ועי' רשׁ"י שׁופטים ה').    🔗

וַיְהִי כִּי הֻכּוּ אַנְשֵׁי חֵיל סִיסְרָא וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים עַל הַר תָּבוֹר וַיֹּאמֶר יְָי: זָכַרְתִּי לָהָר הַזֶּה יוֹם בּוֹאוֹ הַמִּדְבָּרָה וּתְחִנָּתוֹ אֲשֶׁר הִתְחַנֵּן אֵלַי לֵאמֹר: תִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עָלַי וְיֵאָמֵר עַל רֹאשִׁי: אָנֹכִי יְָי! עַתָּה אֶגְמְלֵהוּ כְּצִדְקוֹ וְעָלְתָה דְבוֹרָה בוֹ וְקָרְאָה לֵאמֹר: אָנֹכִי לַייָ אָנֹכִי אָשִׁירָה!

 

קעו. מַשְׁפִּיל גֵּאִים יְיָ (פסחים ס"ו)    🔗

וּבְשִׁיר דְּבוֹרָה לַיָי וּבְהַגִּידָה גְּבוּרוֹתָיו וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר עָשָׂה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּשְׁכַּח כִּי גֵאֶה וְגָאוֹן שָׂנֵא יְיָ, וַתֹּאמַר: מָה רַע וָמַר הָיָה גוֹרַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל! וַיְהִי אַךְ הוֹצִיאָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיהָ וַתָּסַר מֵעָלֶיהָ רוּחַ יְיָ, וַיֵלֵךְ קוֹלָהּ הָלֹךְ וְשָׁפֵל הָלֹךְ וְקָטֹן עַד כִּי לֹא נִשְׁמַע עוֹד; וַיַּחְשְׁבוּהָ שֹׁמְעֵי שִׁירָתָהּ לִישֵׁנָה וַיִקְרְאוּ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֵרוּ: עוּרִי עוּרִי, דְבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר!

 

קעז. בֵּן מְכַבֵּד אָב (רשׁ“י שׁופטים ו'; ל”פ).    🔗

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וְאַנְשֵׁי מִדְיָן הִתְגַּבְּרוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ וְלֹא הִשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן מְעָרוֹת וַיִּסָּתְרוּ בָהֶן וַיַּחְבְּטוּ שָׁם אֶת תְּבוּאַת שְׂדוֹתֵיהֶם. וַיְהִי כְּהַיוֹם הַזֶּה, וְגִדְעוֹן וְיוֹאָשׁ אָבִיו עוֹמְדִים בְּגַת לַחֲבֹט חִטִּים וּלְכָבְרָן, וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֶל אָבִיו: אָבִי הַטּוֹב! הִנֵּה זָקַנְתָּ וָשַׂבְתָּ וְכֹחֲךָ עֲזָבְךָ, וְעַל כֵּן הוֹאֶל נָא אָבִי וְשַׁבְתָּ אֶל בֵּיתְךָ, פֶּן יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים עַד הֲלוֹם וּמְצָאָוּךָ וְהֵרֵעוּ לָךְ. וַיֹּאמֶר יוֹאָש אֶל גִּדְעוֹן בְּנוֹ: אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה וְלֶחֶם אֵין בַּבָּיִת? וַיֹּאֹמֶר גִּדְעוֹן: אָנֹכִי אָנֹכִי אֶחְבֹּט אֶת הַחִטִּים וְכָבַרְתִּי אוֹתָן; וְהָיָה כִּי יָקוּמוּ עָלַיַ הַמִּדְיָנִים, – וְנִלְחַמְתִּי עִמָּהֶם וַיָי יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וַיּיִטְבוּ דִבְרֵי גִּדְעוֹן בְּעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר כִּבַּד גִּדְעוֹןֹ אֶת אָבִיו וַתִּיקַר לוֹ נַפְשׁוֹ עַד מְאֹד, עַל כֵּן אֲגַדְּלֵהוּ וַאֲרוֹמְמֵהוּ וִשַׂמְתִּיו לְאָב לְיִשְׂרָאֵל עַמִּי!

 

קעח. שְׂכַר סַנֵּגוֹרִיָּא (רשׁ“י בשׁם מדרתנ”ח).    🔗

וַיֵרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל גִּדְעוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל! וַיַעַן גִּדְעוֹן וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי! אֶמֶשׁ בְּלֵיל פֶּסַח סִפֵּר לִי אָבִי אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וָאֹמְרָה אֶל לִבִּי: אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וַיַּעַשׂ לָהֶם נִפְלָאָוֹת גְּדוֹלוֹת, תַּעֲמָד נָא לָנוּ זְכוּתָם בְּעֵת צָרָתֵנוּ וְהוֹשִׁיעָנוּ לְמַעַן שְׁמָם; וְאִם לֹא בְצִדְקָתָם וּבְיִשְׁרַת לְבָבָם כִּי אִם בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים גְּאָלָם מִיָד צָר, – יוֹאֶל נָא יְיָ וְעָשָׂה גַם אִתָּנוּ חֶסֶד חִנָּם וְהוֹשִׁיעָנוּ מִכַּף אוֹיְבֵינוּ! וַיּאמֶר יְיָ אֶל גִּדְעוֹן: יַעַן אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ טוֹבָה עַל בָּנַי וַתָּשֶׁב אֶת חֲמָתִי מֵהֶם, עַל כֵּן לֵךְ בְּכחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן!

 

קעט. צָרַת רַבִּים (ילמדנוּ).    🔗

ויאמר גִּדְעוֹן אֶל יְיָ: אִם יֶשְׁךְ מוֹשִׁיעַ בִּיָדִי אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתָּ, – הִנֵּה אָנֹכִי מַצִּיג אֶת גִּזַת הַצֶּמֶר בַּגֹּרֶן; אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב, – וְיָדַעְתִּי כִּי תוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָדִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ! וַיֹּאמֶר יְיָ: הָיֹה יִהְיֶה כֵּן; אוּלָם שְׁמִי לֹא יִקָּרֵא עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הַמַּעֲצִיב אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל! וַיְהִי כֵן. וַיַּשְׁכֵּם גִּדְעוֹן מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר אֶל הָאֱלֹהִים: יְהִי נָא חֹרֶב אֶלֶ הַגִּזָּה לְבַדָּה וְעַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיֶה טַל! וַיֹּאמֶר יְיָ: הֵיטִיב גִּדְעוֹן אֲשֶׁר שָׁאַל מִמֶּנִי לָתֶת טַל עַל כָּל הָאָרֶץ לְהַרְווֹתָהּ וּלְהַצְמִיחָהּ! הִנְנִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרָיו, וְנִקְרָא שְׁמִי עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הַמְשַׂמֵּחַ לְבַב אֱנוֹשׁ וַיַָּעָשׂ אֱלֹהִים כֵּן בַלַּיְלָה הַהוּא!

 

קפ. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים (מדרשׁ תנחומא).    🔗

וַיַהְיִ אַחֲרֵי הַכּוֹת גִּדְעוֹן אֶת שָׂרֵי מִדְיָן וְאֶת אַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מְשָׁל בָּנוּ גַּם־אַתָּה, גַּם בִּנְךָ, גַּם בֶּן־בְּנֶךָ, כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיָד מִדְיָן! וַיֹּאמֶר אֲלֵ­­­­יהֶם גִּדְעוֹן: לֹא אֶמְשׁוֹל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמִשׁוֹל בְּנִי בָּכֶם, – יְיָ יִמְשׁוֹל בָּכֶם!­­­­ וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן אָמַר גִּדְעוֹן אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה, עַל כֵּן יִמְלֹךְ אֶחָד מִבָּנָיו עַל יִשְׂרָאֵל עַמִּי שָׁלֹשׁ שָׁנִים!

 

קפא. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (שם).    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת גִּדְעוֹן וַיִּשְׂכֹּר אֲבִימֶלֶך בְּנוֹ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים וַיָבֹא בֵית אָבִיו וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי אָבִיו שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת, כִּי אָמָר: אַל יִמְשְׁלוּ הֵמָּה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, – וּמָשַׁלְתִּי אָנֹכִי לְבַדִּי בָּהֶם! וַיֵּרַע הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד בְּעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמַר: יַעַן הֵרַע אֲבִימֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת, עַל כֵּן תַּשְׁלֵךְ עָלָיו אִשָּׁה אֶבֶן וְהֵרַצָּה אֶת גֻּלְגַּלְתּוֹ וָמֵת!

 

קפב. עַל הַר גְרִזִּים (ילקוט שׁמעוני שׁופטים י').    🔗

וְיוֹתָם בֶּן גִּדְעוֹן הַקָּטָן לֹא הוּמַת, כִּי נֶחְבָּא, וַיֵּלֶךְ וַיַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים לְקַלֵּל אֶת בַּעֲלֵי שְׁכֶם עַל עָזְרָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו. וַיֹּאמֶר יוֹתָם: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְאָמְרוּ הַכּוּתִים: לָנוּ הַר גְּרִזִּים, כִּי שָׁם נִתְּנוּ הַבְּרָכוֹת; אוּלָם לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי עָמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַר עֵיבָל וַיְקַלְלוּ, וַתָּבֹא קִלְלָתָם אֶל הַר גְּרִזִּים, וְעַל כֵּן עָמַדְתִּי גַם אֲנִי עַל הַר גְרִזִּים לְקַלֵל אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת בַּעֲלֵי שְׁכֶם. וְאַחַר נָשָׂא יוֹתָם קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: הָלֹךְ הָלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְשֹׁחַ עֲלֶיהֶם מֶלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנְז מִזֶּרַע יְהוּדָה לֵאמֹר: כְּזַיִת רַעֲנָן אֲשֶׁר פִּרִיוֹ יְפֵה תֹאַר אַתָּה בְּעֶינֵינוּ, – אָנָּא מָלְכָה עָלֵינוּ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב עָתְנִיאֵל אֶת פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ אֶל דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת: מָתְקוּ לָנוּ דְבָרַיִךְ כִּתְאֵנָה! הוֹאִילִי נָא מָלְכִי עֲלֵינוּ! וַתָּשֵב דְּבוֹרָה אֶת פְּנֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ לְגִדְעוֹן אָבִי: כַּגֶפֶן אֲשֶׁר תִּירוֹשָה יִשְׂמַּח אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים אַתָּה בְתוֹכֵנוּ הוֹאִילָה נָא מָלְכָה עָלֵינוּ! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גַּם אָבִי מֵאֵן לִמְלֹךְ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלְכוּ כֻלָּם אֶל הָאָטָדָ⁴⁸⁸ אֲשֶׁר אֵין לוֹ בִּלְתִּי אִםִ קוֹצִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ: מָלְכָה אַתָּה עָלֵינוּ! וַיִּשְׁמַע הָאָטָד אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתָּאֶהֶ מְאֹד וַיֹּאמַר: אִם בְּאֶמֶת אַתֶּם מוֹשְׁחִים אוֹתִי לִמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאֹוּ חֲסוּ בְּצֵל קוֹצָי!… וְעַתָּה, בַּעֲלֵי שְׁכַם! אִם בְּאֱמַת עֲשִׂיתֶם עִם גִּדְעוֹןֹ וְעְםִ בֵּיתוֹ, – שִׂמְחוּ בַאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם הוּא בָּכֶם! וְאִם אֵין תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ וָתֹאכַלְכֶם, וְתֵצֵא אֵשׁ מִכֶּם וְתֹאכַל אֶת אֲבִימֶלֶךְ!

 

קפג. בַּת יִפְתָּח (מדרשׁ תנחומא).    🔗

וַיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָלַךְ לְהִלָּחֶם אֶת בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר לָחֲצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיְיָ וַיֹּאמַר: אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בִּיָדִי, – וְהָיָה הַיוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵּי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוִּבי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיְיָ וִהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה. וַיִתֵּן יְיָ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיַד יִפְתַּח וַיִּכָּנְעוּ⁴⁸⁹ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא יִפְתָּח אֶל בֵּיתוֹ, – וְהִנֵּה בִתּוֹ יוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וִּבִמְחוֹלוֹת. וַיִּקְרַע יִפְתָּח אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמַר: אֲהָהּ, בִּתִּי יְחִידָתִי, הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי⁴⁹⁰! הִנֵּה אָנֹכִיִ נָדַרְתִּי לְהַעֲלוֹת עוֹלָה לַיְיָ אֶת כָּל הַיוֹצֵא לִקְרָאתִי וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב! וַתֹּאמֶר אֵלָיו בִּתּוֹ: אָבִי! הֵן לֹא צִוָּה יְיָ לְהַקְרִיב אֵלָיו נֶפֶשׁ אָדָם. וַיַעַן יִפְתָּח וַיֹּאמַר: אוּלָם נָדַרְתִּי לֵאמֹר: אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְּשָלוֹם,– וְהָיָה לַיְיָ! וַתַּעֲנֵהוּ בִתּוֹ וַתֹּאמַר: הִנְנִי אָמוּתָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ יְיָ נְקָמוֹת מְאוֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן, – אוּלָם זְכָר נָא אָבִי הַטּוֹב, כִּי גַם יַעֲקֹב אָבִינוּ נָדַר נֶדֶר לַיָי לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִיִ עַשֵּׂר אֲעֹשְּׂרֶנּוּ לְךָ! וּבְכָל זֹאת לֹא הִקְרִיב לַיָי גַּם אֶת אֶחָד מִבָּנָיו! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַע יִפְתָּח לְדִבְרֵי בִתֹּו, וַתֹּאמֶר לוֹ: יֵעָשֶׂה נָא לִי הַדָּבָר הַזַּה! הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשֵׁים וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים אָנֹכִי וְרֵעוֹתָי וְאַבְכֶּה עַל בְּתוּלָי⁴⁹¹. וַיֹּאמֶר לָה יִפְתָּח, לְכִי!

 

קפד. פִּינְחָס וְיִפְתָּח (מדרשׁ קהלת רבתי י' י“ז; בר”ר ס‘, ג’; מדרשׁ ויקרא רבה ל"ז, ד').    🔗

וַיִּוָדַע הַדָּבָר הַזֶּה לִבֵנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל פִּינְחָס הַכֹּהֵן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: לְכָה נָא אֶל יִפְתָּח וְהִתַּרְתָּ⁴⁹² לוֹ אֶת נִדְרוֹ. וַיַעַן פִּינְחָס וַיֹּאמַר: הַנְקַלָּה⁴⁹³ בְּעֵינֵיכֶם לֶכֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בֶּן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶל יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי? יָבֹא הוּא אֵלָי! וַיֵּלְכוּ בְנִֵי שְׂרָאֵל וַיָּבֹאוֹ אֶל יִפְתָּח וַיֹּאמֵרוּ: לְכָה נָא אֶל פִּינְחָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהִתִּיר לְךָ אֶת נִדְרְךָ אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לְהַעֲלוֹת בִּתְּךָ לַיָי וְחָיְתָה נַפְשָׁה! וַיַעַן יִפְתָּח וַיֹּאמַר: אֲנֹכִי רֹאשׁ כָּל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל וּקְצִינָם⁴⁹⁴*! הַאֻמְנָם תֹּאמְרוּ לִי לִהְיוֹת שָׁפָל בְּעֵינַי וְלָלֶכֶת אֶל פִּינְחָס?.. וַיֵּרְעוּ דִבְרֵי פִּינְחָס וְיִפְתָח בְּעֵינֵי יְיָ עַד מְאֹד וַיֹּאמַר: הִנְנִי אַשְׁפִּיל אֶת שְׁנֵי הַגֵּאִים הָאֵלֶּה! תָּסוּר נָא רוּחַ קָדְשֵׁי מֵעִם פִּנְחָס וְהָיָה כְּאַחַד הָעָם, וּמֵת יִפְתָח בְּתַחֲלוּאִים רָעִים וְנָשַׁל⁴⁹⁵* גּוּפוֹ אֲבָרִים אֲבָרִים וְנִקְבְּרוּ בְּעָרֵיֵ גִלְעָד!

 

קפה. אֱלִימֶלֶךְ (מדרשׁ רות רבה א‘, ב’).    🔗

וַיְהְיִ בַּיָּמִים הָהֵם רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵלֵךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו. וְשֵם הָאישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וְאֱלִימֶלֶךְ גָּדוֹל בְּיִשִׂרָאֵל וַיְהִי רֹאשׁ הָעם וּמְאַשְּׁרוֹ⁴⁹⁶. וַיֶחֱזַק הָרָעָב בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר אֱלִימֶלֶךְ בְּלִבּוֹ: עַתָּה יָבֹא אֵלַי כָּל עָנִי וְכָל אֶבְיוֹן וְשָׁאֲלוּ מִמֶּנִי לָתֵת לָהֶם לֶחֶם לִרְעָבָם, – וְרֻשַּׁשְׁתִּי⁴⁹⁷ עַד מְאֹד! הָבָה אֶעַזְבָה אֶת עַמִּי וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְיָצָאתִי לָגוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה! וַיְהִי כְּבוֹא אֱלִימֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו אַרְצָה מוֹאָב וַיָמָת אֱלִימֶלֶךְ שָׁם וַתִּשָּׁאֵר נָעֳמִי וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. וַיִקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיוֹת אֶת עָרְפָּה וְאֶתֶ רוּת בְּנוֹת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיֵשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים.

 

קפו. נָעֳמִי וְכַלּוֹתֶיהָ (מדרשׁ רות רבה ב',ט"ו).    🔗

וְרוּת וְעָרְפָּה הָיוּ נָשִׁים טוֹבוֹת לְבָב מְאֹד, וַתֶּאֱהַבְנָה אֶת נָעֲמִי חֲמוֹתָן וַתִּדְבַּקְנָה בָהּ וַתַּעֲשֶׂינָה חֶסֶד וְּצְדָקָה כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹרְתָה⁴⁹⁸ לָהֶן נָעֳמִי. וַיָמוּתוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר נָעֳמִי מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וְאִישָׁה וַתֵּבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה. וַתָּקוֹמְנָה רוּת וְעָרְפָה לְנַחֵם אֶת נָעֳמִי וַתֹּאמַרְנָה לָהּ: אָמְנָם הֵמַר לָנוּ יְיָ עַד מְאֹד: אוּלָם נִבְטַח נָא בּוֹ וְרִחַם עָלֵינוּ וְלֹא יוֹסִיף לְיַסְּרֵנוּ! וְעַתָּה, חֲמוֹתֵנוּ הַטּוֹבָה, אַל תִּירָאִי! אֲנַחְנוּ לֹא נַעַזְבֵךְ לְעֵת כָּזֹאת וְיָשַׁבְנוּ אִתָּךְ וְהָלַכְנוּ יַחַד אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלֵכִי, כִּי יָקַרְתְּ לָנוּ מְאֹד מְאֹד! וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: בְּרוּכוֹת אַתֶּן כַּלוֹתַי לַיָי כִּי נִחַמְתּוּנִי וַתְדַבֵּרְנָה אֵלַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְעַתָּה דַעְנָה בְּנוֹתַי, כִּי לֹא אוֹסִיף שֶׁבֶת בְּאַרְצְכֶן, – וְהָלַכְתִּי לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי; אֶפֶס כִּי צַר לִי מְאֹד כִּי רֻשַּׁשְׁתִּי וְּבָידִי אֵין גַּם אֲגוֹרָה⁴⁹⁹ אַחַת לָתֵת לָכֶן כֶּסֶף כְּתֻבַּתְכֶן⁵⁰⁰. וַתַּעַן רוּת וְעָרְפָּה וַתֹּאמַרְנָה: אַל נָא תָשִׁיתִי לֵב לַדָּבָר הַזֶּה! תָּשָׁב נָא נַפְשֵךְ לִמְנוּחָתָהּ, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה יָקָר לָנוּ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף!

 

קפז. רוּת (מדרשׁ רות רבה ב', כ“ג, כ”ד, כ"ה).    🔗

בַּיָמִים הָהֵם שָׁמְעָה נָעֳמִי אֶת הָרֹכְלִים⁵⁰¹ הַסּוֹבְבִים בֶּעָרִים אֹמְרִים: פָּקַד⁵⁰² יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָתֵת לָהֶם לָחֶם! וַתָּקָם נָעֳמִי וְכַלּוֹתֶיהָ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה. וַיְהִי בִּרְאוֹתָה אֶת כַּלוֹתֶיהָ מַרְחִיקוֹת מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם, וַתֹּאמֶר לָהֶן: שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ וְעָשָׂה יְיָ עִמָּכֶן חֶסֶד וְהֵיטִיב לָכֶן כַּאֲשֶׁר הֵיטַבְתֶּן לִי!

וַתֹּאמַרְנָה לָהּ: כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ! וַתּוֹסֶף נָעֳמִי לְדַבֵּר אֲלֵיהֶן דָּבָר כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן, – וַתִּשַׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וַתִּפָּרֵד מֵעִמָּה, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. וַתֹּאמֶר נָעֳמִי אֶל רוּת: רְאִי נָא הִנֵה שָׁבָה עָרְפָּה יְבִמְתֵּךְ⁵⁰³ אֶל עַמָּה וְאֶל אֱלֹהֶיהָ, שׁוּבִי גַם אָתְּ! וַתֹּאמֶר רוּת: אַל נָא תִפְגְּעִי⁵⁰⁴ בִי לְעָזְבֵךְ! וַיְהִי כִּרְאוֹת נָעֳמִי כִּי דָבְקָה רוּת אַחֲרֶיהָ בְּכָל לִבָּה וּבְכָל נַפְשָׁה וַתֹּאמֶר לָהּ: לָמָּה תֵלְכִי עִמִּי אֶל אַרְצִי וְשָׁם לֹא תוּכְלִי לַעֲבוֹד אֶת אֱלֹהַיִךְ? וַתֹּאמֶר רוּת: אֱלֹהַיִךְ – אֱלֹהָי! וַיְהִי כִּשְׁמֹע נָעֳמִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּאמֶר לָהּ: יָדֹעַ תֵּדְעִי בִתִּי כִּי עֹל⁵⁰⁵ כָּבֵד אַתְּ מַעֲמִיָסה עָלָיִךְ! הֵן צִוָּה יְיָ אֶת עַמִּי שֵׁשׁ מֵאֵוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַעֲשֹׂותָן! וַתַעַּן רוּת וַתֹּאמַר: עַמֵּךְ עַמִּי! וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: דְּעִי נָא בִתִּי כִּי בְּבוֹאֵךְ בִּבְרִית אֱמוּנָתִי לֹא תוּכְלִי עוֹד לָלֶכֶת אֶל בָּתֵּיְ הַתֵּיאַטְרָאוֹת וְהַקִּרְקְסָאוֹת כַּאֲשֶׁר הִסְכָּנְתְּ מִנְעוּרָיִךְ! וַתַּעַן רוּת וַתֹּאמֶרֶ אֶל נָעֳמִי: בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ!

וַתּוֹסֶף נָעֳמִי לְדַבֵּר אֶל רוּת וַתֹּאמַר: דְּעִי נָא בִתִּי, כֵּי שׁוֹפִטִים וְשׁוֹטְרִים בְּאַרְצִי הַהוֹרְגִים וְסוֹקְלִים, הַשׂוֹרְפִים וְחוֹנְקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תּוֹרַת יְיָ! וַתֹּאמֶר רוּת: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי, – אָמוּת. וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: יָדֹעַ תֵּדְעִי בִתִּי כִּי לֹא תָלִין בַּת יִשְׁרָאֵל בַּבַּיִת אֲשֶׁר מְזוּזָה אֵין בּוֹ! וַתַּעַן רוּת וַתֹּאמַר: גַּם מִפַּחַד לַיְלָה לֹא אִירָא, – כִּי בַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין! וַתֵּרֶא נָעֳמִי כִּי מִתְאַמֶּצֶת רוּת לָלֶכֶת אִתָּה וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.

 

קפח. אֵשֶׁת בֹּעַז (שׁם ג‘, ו’; ל"פ).    🔗

וַתֵּלֶךְ נָעֳמִי וְרוּת כַּלָּתָהּ עַד בּוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם. וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתִּרְאֶיןָ וְהִנֵּה עַם רַב נֶאֱסַף בְּחוּצוֹת הָעִיר. וַתֹּאמֶר רוּת: הֲלֹא תַגִּידִי לִי, חֲמוֹתִי הַטּוֹבָה, מַדּוּעַ נֶאֱסַף כָּל הָעָם בָּרְחוֹב? וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: קְצִיר הָעֹמֶר הַיּוֹם, וַיֶּרֶב הָעָם לָבֹא בֵית לֶחֶם מֵהֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ לִקְצֹר יַחַד אֶת הָעֹמֶר! וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ אֶל הָעָם הָעוֹמֵד בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וַתִּרְאֶיָנָה אֶת הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף בֹּכִים וּמְקוֹנְנִים. וַתֹּאמֶר נָעֳמִי אֶל אַחַת הַמְקוֹנְנוֹת: מַה־זֶה וְעַל מַה־זֶּה? וַתַּעַן אוֹתָהּ הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: אוָיה לָנוּ! מֵתָה הַיוֹם אֵשֶׁת אִבְצָן (הוּא בֹּעַז) שׁוֹפְטֵנוּ וַנְּמָרֵר בַּבֶּכִי, כִּי לֹא הָיְתָה כָמֹהָ אִשָּׁה נְדִיבַת לֵב וְרַחֲמָנִיָּה בְּכָל הָאָרֶץ. הִנֵּה שָׁם עוֹמְדִים יְתוֹמִים וִיתוֹמוֹת אֲשֶׁר כִּלְכְּלָה אוֹתָם אֵשֶׁת בּוֹעַז וַתְּגַדְּלֵם וַתְּחְנְכֵם וַתְּהִי לָהֶם לְאֵם, וְשָׁם יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים, הַחוֹלִים וְהַחֹלוֹת אֲשֶׁר דָּאֲגָה לָהֶם הָאִשָּׁה הָרַחֲמָנִיָּה וַתִּתְחַסֵּד עִמָּהֶם וַתֵּיטֶבֶ לָהֶם וַתְּדַבֵּר לָהֶם דְבָרִים טוֹבִים, דְבָרִים נִחֻמִּים, וַתָּנֶס יְגוֹנָם וְאַנְחָתָם!… אֲהָהּ! מִי יְמַלֵּל חַסְדֵי הָרַחֲמָנִיָה הַזֹּאת וְצִדְקוֹתֶיהָ, יַשְׁמִיעַ נְדִיִבָתָהּ?? וַתִּבְכֶּיֶןָ נָעָמֳיִ וְרוּת בְּדַבֵּר לָהֶן הַמְקְוְֹנֶנֶת וַתִּתְאַבֵּלְנָה. וְאַחַר אָמְרָהִ נָעֳמִי אֶל רוּת: הִנֵּה הִרְבְּתָה אֵשֶׁת בֹּעַז לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, וַתָּמָת בְּיוֹם קְצִיר הָעֹמֶר אֲשֶׁר רַב בֹּו מִסְפַּר הָעָם הַבָּאִים הָעִירָה, לִסְפֹּד לָהּ וְלִבְכֹּתָהּ וְלִזְכֹּר אוֹתָהּ לִבְרָכָה!

 

קפט. הֲזֹאת נָעֳמִי? (שׁם,שׁם)    🔗

וְהָעָם הַבָּא לִסְפֹּד לְאֵשֶׁת בֹּעַז הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָרָב. וַיְהִי בֵינֵיהֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכִּיִרוּ אֶת נָעֳמִי, וַיִשְׁתָּאוּ אֵלֶיהָ וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: הֲזֹאת נָעֳמִי הָעֲשִׁירָה אֲשֶׁר לָבְשָׁה מַחֲלָצוֹת וַתִּתְעַנֵּג עַל רֹב טוֹב? אַיֵה מַרְכְּבוֹתֶיהָ וְסוּסֶיהָ, אַיֶּה עֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ? הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת פָּנֶיהָ הַחִוְּרִים וְהַרָזִים, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל בְּגָדֶיהָ וְאֶל נְעָלֶיהָ הַקְּרוּעִים וִידַעְתֶּם הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתֶם אֶל לִבְּכֶם, כִּי יָרֵעַ אִישׁ לְנַפְשׁוֹ מְאֹד בְּעָזְבוֹ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָלֶכֶת לָגוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה!

 

קצ. בֹּעַז וְרוּת (מדרשׁ רות רבה וילק"שׁ שׁם ב').    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר רוּת הַמוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי: הִנֵּה אֵין לֶחֶם וְאֵין קֶמַח בְּבֵיתֵנוּ וְגַם כֶּסֶף אֵין לִקְנוֹת, הָבָה אֵלְכָה הַשָּׂדֶה וַאֲלַקְּטָה בַשִּׁבֳּלִים! וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: לְכִי בִתִּי! וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים. וְיִּקֶר מִקְרֶה חֶלְקַת הַשָּׁדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ. וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיְבָרֶךְ אֶת הַקּוֹצְרִים בְּשֵׁם יְָי, וַיַרְא וְהִנֵּה נְעָרוֹת רַבּוֹת עֲנִיִּוֹת מְלַקְּטוֹת בְּשָׂדֵהוּ אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִיִם וַיִּתְּבּוֹנֵןֵ אֲלֵיהֶן.

וַיַּרְא בֵּינֵיהֶן אֶת רוּת יוֹשֶׁבֶת וּמְלַקֶּטֶת אֶתֶ הַשִּׁבֳּלִים הָעֲזוּבוֹת לֶעָנִיִ וְלַגֵּר וְלַיָּתוֹם, לֹא תְדַבֵּר אֶת הַקוֹצְרִיִם וְלֹא תַשְׁמִיעַ קוֹל צְחוֹק, כִּי אִם תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט. וְהָיָה כְּמָצְאָהּ שְׁתַּיִם שִׁבֳּלִים יַחַד לְקָחַתָּן לָהּ; אוּלָםָ אִם תִּמְצָא שָׁלֹשׁ שִׁבֳּלִים לֹא תִגַּע בָּהֶן. וַיַּבְדִּילוּ הַמָּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אֶת רוּת מִיֶתֶר הַנְּעָרוֹת הַמְלַקְּטוֹת בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ קוֹל צְחוֹקּ וַתַּפְרַעְנָה אֶת הַקּוֹצְרִים מֵעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם וַתְּלַקֵּטְנָה מִכָּל הַבָּא בְיָדָן, – וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל נַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם הַקּוֹצְרִים לֵאמֹר: לְמִי הַנַּעֲרָה הַצְנוּעָה הזאת? וַיָּעָן הַנַּעַר וַיֹּאמַר: נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב!

 

קצא. כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה (שׁם ה').    🔗

וַיְהִי כִּשְמֹעַ בֹּעַז אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֶל רוּת: לִקְטִי בִתִּי בְּשָדִי וְאַל תַּעֲבוּרִי מִזֶּה לְשָׂדֶה אַחֵר! וַתִּשְׁתַּחוּ רוּת אֶל בֹּעַז וַתֹּאמַר: מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, – וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה? וַיַּעַן אוֹתָה בֹּעַז וַיֹּאמַר: שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי עָלַיִךְ גַּם בַּבַּיִת, גַּם בַּשָּׂדֶה לֵאמֹר: לֵב טוֹב נָתַן יְיָ לְרוּת וַתֶּרֶב לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד עִם נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ, וַתִּדְבַּק אַחֲרֶיהָ בְּכָל לִבָּהּ וַתַּעֲזֹב אֶת אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ לָלָכֶת אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וְעַתָּה דְּעִי בִתִּי כִּי גְדוֹלָה אַתְּ וְגָדוֹל שִׁמֵךְ, כִּי הַחֶסֶד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לָאָדָם יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד, וְכָל עוֹשָׂיו – בְּצֵל כְּנָפָיךָ יֶחֱסָיוּן!

 

קצב. עֲתִידוֹת (ילק“שׁ רות רמז תר”ג).    🔗

וַתִּשְׂמַח רוּת מְאֹד בְּשָׁמְעָהּ אֶת דִּבְרֵי בֹעַז הַטּוֹבִים וַתְּבָרֲכֵהוּ. וַיֹּאמֶר לַה בֹּעַז: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגִדַּל יְיָ אוֹתָךְ וְיָצְאוּ מִמֵּךְ רָאשֵׁי יִשׂרָאֵל וּמְאַשְּׁרָיו, וְהִקְדִּישׁ אֶחָד מֵהֶם מְאַת כִּכַּר זָהָב לְבֵית יְיָ! וְאַתְּ תִּשְׁתָּאִי לִדְבָרַי וְאַל תִּשְׁתּוֹמְמִי עֲלֵיֵהֶם לֵאמֹר: תַּחַת מֶה יַעֲשֶׂה יְיָ כָּכָה לְאִשָּׁה אַלְמָנָה וְעֲנִיָּה כּמוֹנִי הַיּוֹם? כִּי דִבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אֲשֶׁר לוֹ הָעֹשֶר וְהַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וּלְכֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִתְּנֵם. וַתֹּאמֶר רוּת אֶל בֹּעַז: בָּרוּךְ אַתָּה, אֲדוֹנִי, לַיָי כִּי נִחַמְתַּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל לִבִּי.

 

קצג. בִּגְלַל שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים (ילק“שׁ שׁם ומדרשׁ רות רבה ורשׁ”י שם).    🔗

וַיִּתֵּן בֹּעַז שֵׁשׁ אֵפוֹת שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיֹּאמַר: שׁוּבִי נָא אֶל נָעֳמִי חֲמוֹתֵךְ וּמָכְרָה אֶת הַשְּׂעוֹרִים וְנָתְנָה אֶת הַכֶּסֶף בְּלֶחֶם וְהָיָה לָכֶן לְאָכְלָה, וְלֹא תֵלְכִי עוֹד בְּשָׂדֶה לִלְקוֹט אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים! וַיִּיטַב בְּעֵינַי יְיָ מְאֹד הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה בֹּעַז, וַיּאֹמַר: עַל כֵּן יֵצֵא מִמֶּנוּ אִישׁ מְבֹרָךְ בְּשֵׁש בְּרָכוֹת: בְּרוּחַ חָכְמָה וּבִינָה עֵצָה וּגְבוּרָה וְרוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ!

 

קצד. עוֹבֵד בֶּן רוּת אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (שם    🔗

שׁם; ל"פ).

וַיִקַּח בֹּעַז אֶת רוּת לוֹ לְאֵשֹּׁה וַתֵּלֶד בֵּן. וַתִּקַח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד וַתְּשִׁיתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת. וַתְּגַדְּלֵהוּ וַתֶּאֱהָבֵהוּ כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַב הָאֵם אֶת בְּנָהּ. וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר: יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי, וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד. וַיְהִי כִּי נִשְׁמַע דְּבַר הִלָּקַח רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה לְאִשָּׁה לְבֹעַז רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִדֲבְּרוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לֵאמר: לְעֵינֵּינוּ בְיֹמֵינוּ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי בָּאָה נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה עֲנִיָּה וְחַסְרַת לֶחֶם לְבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּכַלְכֵּל אוֹתָהּ וְאֶת חֲמוֹתָהּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה אֲשֶׁר לִקְטָה בְשָׂדֶה אַחֲרֵי, הַקּוֹצְרִים, – וַיִזְכָּר לָהּ יְיָ אֶת חֲסָדֶיהָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה וַיְרִימֶהָ מֵאַשְׁפּוֹת וַיּוֹשִׁיבָהּ עִם נְדִיבִים וַתְּהִי לִבְרָכָה. עַתָּה יֵדִעוּ כָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי אֵין כַּיָי אֱלֹהֶי יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב עֹשֵׂי חֶסֶד וְּצְדָקָה; וְּבְשַׁלְמוֹ לָהֶם גְמוָּלם לֹא יַבְדִּיל בֵּין עָם לְעָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה וּבֵין קָטֹן לְגָדוֹל, כִּי טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו!

 

קצה. שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר (מדרשׁ אבות פ‘; ילמדנו; ירושׁלמי סוטה פ"א; ויקרא רבה ח’, ב').    🔗

וְאִישׁ אֱלֹהִים בָּא אֶל צְלֶלְפֹּנִית אֵשֶׁת מָנוֹחַ וַיֹּאמֶר לָהּ: בֵּן יוָּלֵד לָךְ וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׁרָאֵל. וַתַּגֵּד הָאִשָּׁה אֶת דִּבְרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים לְמָנוֹחַ אִישָׁהּ. וַיִּתְפַּלֵּל מָנוֹח לַיָי לֵאמֹר: בִּי אֲדוֹנִי! אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָד? וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ, וַיָבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה, וַתָּרָץ וַתֵּקְרָא לְאִישָׁהּ.

וַיֵּלךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשִׁתּוֹ וַיָבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ: מִי שְׁמֶךָ? וַיַּעַן מַלִאַךְ יְיָ וַיֹּאמַר: לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לֵשְׁמִי וְהוּא פֶלאי, כּי יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְיָ מַלְאָכָיו רוּחוּת, וְיֵשׁ אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו יִהְיוּ אֵשׁ לוֹהֵט, וּמִי יוֹדֵעַ מַה־יַעֲשֶׂה בִּי יְיָ עוֹד הַיּוֹם הַזֶה? עַל כֵּן אַל נָא תִשְׁאַל עוֹד לִשְׁמִי כִּי לֹא אוּכַל לְהַגִּידוֹ לָךְ. וַתֵּלֶד צְלֶלְפֹּנִית בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן. וַיִגְדַל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק וַיִּגְבַּר מְאֹד, וַתִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּכִידוֹנִים. וְהָיָה בַּעֲבוֹר עָלָיו רוּחַ יְיָ, – וְצָעַד צְעָדִים גְדוֹלִים כְּמֵהַר צָרְעָה עַד הַר אֶשְׁתָּאוֹל וְהִשְׁמִיעוּ שַׂעֲרוֹתָיו קוֹל כְּקוֹל הַפָּעֲמוֹן הַנִּשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאחֶז שִׁמְשׁוֹן בִּשְׁנֵי הֶהָרִים הַגְּדוֹלִים, בְּצָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וַיַּעַקְרֵם מִמְּקוֹמָם וַיִּשְׁחָקֵם וַיִּהְיוּ לְאָבָק בְּיָדוֹ. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גְּבוּרָתוֹ וַיְשִׂימֻהוּ לְשׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם.

 

קצו. שִׁמְשׁוֹן וּמִלְחַמְתּוֹ בַפְּלִשְׁתִּים ( ילק"שׁ שופטים;    🔗

ירושׁלמי דסוטה פ“א; מדרשׁ בר”ר צ"ח).

וַיְהִי הַיוֹם וַיֵרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַרְא שָׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיָּשָב לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמַר: אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. וַיֵרְעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶה בְּעֵינֵי אָבִיו וְאִמּוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הַאֵין בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל אִשָּׁה, כִּי אָתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי עֵינֶיךָ לָקַחַת לְךָ אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים? הֲשָׁכַחְתָּ בְנִי, כִּי צִוָּנוּ יְיָ לְבִלְתִּי תוּר אַחֲרֵי לְבָבֵנוּ וְאַחֲרֵי עֵינֵינוּ? וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו: אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן לֹא שָׁמַע שִׁמְשׁוֹן בְּקוֹל אָבִיו אֹהֲבוֹ וְחָפֵץ טוֹבָתוֹ וַיַּקְשֶׁה לוֹ וַיֹּאמַר: לֹא! כִּי אַחֲרֵי עֵינַי אֵלֵךְ וְלָקַחְתִּי אִשָּׁה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, עַל כֵּן יָבֹא יוֹם וְנָפַל שִׁמְשׁוֹן בִּידֵי פְלִשְׁתִּים וְנִקְרוּ אֶת עֵינָיו. וַיִּקַּח לוֹ שִׁמְשׁוֹן אֶת הָאִשָּׁה הַזֹאת לְאִשָּׁה וַיָּשָׁב אַחֲרֵי כֵן לְבֵיתוֹ. וַיֻגַּד לוֹ לֵאמֹר: נִתְּנָה אִשְׁתְּךָ לְאִישׁ אַחֵר לְאִשָּׁה! וַיִקְצֹף שִׁמְשׁוֹן קֶצֶףְ גָּדוֹל וַיַּעַשׂ נְקָמוֹת בַּפִּלִשְׁתִּים וַיִּלָּחֲמוּ אִתּוֹ בַּלֶּחִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה בְיַד שִׁמְשׁוֹן גַּם חֶרֶב גַּם חֲנִית וַיִּמְצָא לֶחִי חֲמוֹר בֶּן שְׁלוֹשָׁה יָמִים וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ. וַיִּצְמָא מְאֹד, וַיִּתְפַּלֵּל שִׁמְשׁוֹן אֶל יְיָ וַיֹּאמַר: אַתָּה נָתַתָּ בְּיָדִי אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְדוֹלָה הַזֹּאת, וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא?! וַיַפְלִיא יְיָ לַעֲשׂוֹת וַיֵצֵא מַעְיַן מַיִם מִבֵּין שִׁנֵּי שִׁמְשׁוֹן וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָב רוּחוֹ וַיֶחִי. וַיִּשְׁפֹּט שִׁמְשׁוֹן אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְלֹא נִמְצָא בְיִשְׂרָאֵל שׁוֹפֵט עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ כָּמֹהוּ, אֲשֶׁר לֹא לָקַח מֵהֶם אֲנָשִׁים לְשָׁרְתוֹ וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ. וְהָיָה כֶּאֱמֹר לוֹ אִישׁ: הָבָה אֲדוֹנִי הַשׁוֹפֵט אֵלְכָה וְהִגַּשְׁתִּי לְךָ אֶת מַקְּלְךָ, – וְעָנָהוּ שִׁמְשׁוֹן וְאָמָר: אַל נָא, אָחִי, תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! שׁוּבָה לְבֵיתְךָ וַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתְךָ, וְאֵלִי אַל נָא תָשִׂים לֵב! וַיֵאָהֵב שִׁמְשׁוֹן וַיְכֻבַּד וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד.

 

קצז. דְּלִילָה וְאַחֲרִית שִׁמְשׁוֹן (ילק“שׁ שׁופטים ט”ז ומדרשׁ בראשׁית רבה צ"ח).    🔗

וְהַפִּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ אֶל דְּלִילָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: פַּתִּי אֶת שִׁמְשׁוֹן וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתֵּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כֶסֶף. וַיְכַזֵּב לָהּ שִׁמְשׁוֹן פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ לֵאמֹר: אִם תַּעֲשִׂי לִי כָזֹאת וְכָזֹאת, וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵצִיקָה לוֹ דְלִילָה בִדְבָרִים וַיֹּאמֶר לָהּ שִׁמְשׁוֹן: מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אָנִי. כִּשְׁמוֹעַ דְלִילָה אֶת שֵׁם “אֱלֹהִים” יוֹצֵא מִפִּי שִׁמְשׁוֹן וַתִּשְׂמַח וַתֹּאמַר: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הִגִּיד לִי אֶת כָּל לִבּוֹ, כִּי לֹא כִזֵּב שִׁמְשׁוֹן גַּם פַּעַם אַחַת בְּהַזְכִּירוֹ אֶת שֵׁם אֱלֹהָיו. וַתְּיַשֵּׁן דְלִילָה אֶת שִׁמְשׁוֹן וַתְּגַלַּח אֶת רֹאשׁוֹ, וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. וַיִּקָחֻהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיַּאַסְרֻהוּ בִּנְּחֻשְׁתַּיִם וַיְשִׂימֻהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם וַיַעֲמִדוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַמּוּדִים, וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְיָ וַיּאמַר: אֲדֹנָי אֱלֹהִים: זְכָר נָא אֶת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הַשָּׁנָה אֲשֶׁר שָׁפַטְתִּי אֶת יִשְׁרָאֵל עַמְּךָ בֶּאֱמֶת וְצֶדֶק וְחַזְקֵנִי נָא אַךְ הַפָּעַם, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי. וַיּשְׁמַע יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנֵי שִׁמְשׁוֹן וַיְחַזְּקֵהוּ.

וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיֵּט בִכֹחַ וַיִּפֹּל הַבָּיִת, וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית שִׁמְשׁוֹן בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. וַיֵרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ לְבַקְּשְוֹ בֵּין הַהֲרוּגִים, וַיָּקֶם יְיָ אֶת דִּבְרֵי יַעֲקב וַיִּמָּצֵא שִׁמְשׁוֹן בֵּינֵיהֶם וַיִּקָּבֵר בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל.

 

קצח. אֶלְקָנָה (מדרש שמואל רבתא, פרשה א').    🔗

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה. וַיַּעַשׂ אֶלְקָנָה צְדָקָה וָחֶסֶד וַיַּעֲבֹד אֶתֶ יְיָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד. וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא עִם בְּנֵי בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו מֵעִירוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַיָי בְּשִׁלֹה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה. וִּמִדֵּי עָבְרוֹ בֶּעָרִים, אֲשֶׁר בֵּין רָמָתַיִם וּבֵין שִׁלֹה, וְלָן בָּרְחוֹב וְנוֹדַע הַדָּבָר לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וְהָלְכוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: אָנָה אַתָּה עוֹלֶה אֲדוֹנֵינוּ וּמַדוַּע תָּלִין בָּרְחוֹב? וְעָנָה אוֹתָם אֶלְקָנָה וְאָמָר: אֶל בֵּית יְיָ בְּשִׁלֹה, אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנוּ תּוֹרָה וּדְבַר יְיָ, עוֹלֶה אָנֹכִי וּבְנֵי בֵיתִי. וְעַתָּה, אַחַי, יִמְצָא נָא בֵית יְיָ וְתוֹרָתוֹ חֵן בְּעֵינֵיכֶם וַעֲלִיתֶם גַּם אַתֶּם עִמָּנוּ! וְהָיָה כִרְאוֹת אֶלְקָנָה אֶת הָאֲנָשִׁים שָׂמִים לֵב לִדְבָרָיו, – וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁמִיעָם דְּבַר יְיָ וְתוֹרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יַהֲפֹךְ לָהֶם לֵב אַחֵר, וְעָלוּ גַם הֵם שִׁלֹה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַיָי וּלְבַקֵּשׁ תּוֹרָה מִפִּי עֵלִי הַכֹּהֵן.

וְשָׂמַח אֶלְקָנָה בָּאֲנָשִׁים הַעוֹלִים אִתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: אִם טוֹב אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם, וְדִבַּרְתֶּם אֶל בְּנֵי עִירְכֶם הַנּוֹתָרִים לַעֲלוֹת אִתְּכֶם שִׁלֹה לִשְׁמֹעַ דְבַר יְיָ! וְעָנוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים וְאָמָרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ! וּבֵרַךְ אֶלְקָנָה אֶת הָאֲנָשִׁים הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ וְשָׁב לְעִירוֹ. וּמִדֵּי עֲלוֹתוֹ עוֹד שִׁלֹה וְעָבַר בְּעָרִים אֲחֵרוֹת וּפָנָה אֶל יושְׁבֵיהֶן וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: שַׁאֲלוּ נָא אֶת אֲחֵיכֶם הַיוֹשְבִים בֵין רָמָתַיִם וּבֵין שִׁלֹה וְאָמְרוּ לָכֶם כִּי אֵין טוֹב לָאָדָם בִּלְתִּי אִם לַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהָיו וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹתָיו. וְעַתָּה עֲלוּ נָא שִׁלֹה וְשִׁמְעוּ דִבְרֵי הַכֹּהֵן הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְכוּ בְּתוֹרַת יְיָ, לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶר נָתַן לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם! וְדִבְרֵי אֶלְקָנָה הטּוֹבִים וְקוֹלוֹ הַנִּשְמַע בְּנַחַת וּפָנָיו הַמְּפִיקִים חֵן וְנֹעַם לָקְחוּ לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים, וַיָּשׁוּבוּ אֶל יְיָ וַיַעַבְדֻהוּ בְכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם. וַיִּכָּבֵד אֶלְקָנָה בְּיִשִׂרָאֵל וַיְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ בְּפִי כָל הָעָם.

 

קצט. חַנָּה וּפְנִנָּה (פסיקתא הובאה בילק“ש ש”א א‘; בבא בתרא פרק א’).    🔗

וּלְאֶלְקָנָה שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה. וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. וְהִכְעִיָסה פְנִנָּה אֶת חַנָּה וְהִכְלִימָה אֹתָהּ עַד מְאֹד; כִּי תַשְׁכִּים פְנִנָּה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְרָחֲצָה אֶת יְלָדֶיהָ וְהֶאֱכִילָתַם וְהִשְקְתָם וְאָמְרָה לָהֶם: לְכוּ נָא, יְלָדַי אֶל בֵּית הַסֵּפֶר! וּפָנְתָה אֶל חַנָּה וְאָמְרָה לָהּ בְּלַעַג: עוּרִי, עוּרִי, חַנָּה, מִשְּׁנָתֵךְ, וְרָחַצְתְּ גַּם אַתְּ אֶת יְלָדַיִךְ וְהַאֲכַלְתִּם וְהִשְׁקִיתִם וְצִוִּיתִם לָלֶכֶת בֵּיתָה הַסֵּפֶר. כָּכָה תִלְעַג פְּנִנָּה לְחַנָּה וּתְמָרֵר אֶת חַיֶּיהָ כָּל הַיָּמִים. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַשְּׁכֵנוֹת אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה וַתֹּאמַרְןָ לִפְנִנָּה: מֶה עָשָׂה לְךָ חַנָּה רָעָה כִּי תַעַשִׂיִ לָהּ כָּכָה? וַתַּעַן פְנִנָּה וַתֹּאמַר: אַל יֵרַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵיכֶן! הִנֵּה הֵמַרְתִּי לָהּ וָאַכְעִיסָהּ לְבַעֲבוּר תִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וְקָרְאָה אֵלָיו וְרִחַם אוֹתָהּ!

 

ר. תְּפִלַּת חַנָּה (ילק“ש ש”א א‘; ברכות ל’).    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶלְקָנָה וְחַנָּה אִשְׁתּוֹ הָיוּ בְשִׁלֹה, וַתָּקָם חַנָּה וַתִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וַתֹּאמַר! יְיָ צְבָאוֹת! בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרַב וְהֶעָצוּם הַזֶּה אֲשֶׁר עָלָה שִׁלֹה רוֹאָה אָנֹכִי אָבוֹת וְאִמּוֹת שְׂמֵחִים בְּיַלְדֵיהֶם אֲשֶׁר יֻלְדוּ לָהֶם. הַאֻמְנָם נִבְצַר מִמְּךָ, יְיָ אֱלֹהַי בִּורֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם לָתֵת גַּם לִי בֵן אֶחָד? אָנָּא, יְיָ אֱלֹהַי, רַחֶם נָא עָלַי וְתֵן לִי בֵן נָבוֹן וְחָכָם וְצַדִּיק. וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ שׁוֹמְעֵי תְפִלָתָה לֵאמֹר: מַדוּעַ אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת מֵעִם יְיָ לָתֶת לָךְ בָּנִים יְפֵי תאַר וַעֲשִׁירִים? וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמַר: נֶדֶר נָדַרְתִּי לַיָי לֵאמֹרֹ: אֶת כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד לִי נָתוֹן אֶתֵּן לַיָי כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְעַל כֵּן אֵין טוֹב לוֹ בִּלְתִּי אִם רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה וְאַהֲבַת צֶדֶק וּמֵישָּׁרִים! וַיִּיטְבוּ דְבָרֶיהָ בְעֵינֵי יְיָ וַיֹּאמַר: מִיוֹם בָּרְאִי שָׁמַיִם וְאָרֶץ לֹא הָיָה אָדָם אֲשֶׁר יֹאמַר לַיָי “צְבָאוֹת” עַד אֲשֶׁר בָּאָה הָאִשָּׁה הָאֲמֵלָלָה הַזֹּאת, וּכְהִתְפַּלְּלָה אֵלַי לֵאמֹר: הָבָה לִי בָנִים! לֹא בִקְשָׁה לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כִּי אִם רוּחַ דַּעַת וּבִינָה, עַל כֵּן אַפְרֶהָ וְאַרְבֶּהָ בִּמְאֹד מְאֹד, וְהָיָה בְּנָה הָרִאשׁוֹן הַנוֹלָד לָהּ גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל וְנִכְבָּד כְּמֹשֶה וְאַהֲרֹן.

 

רא. הֱוֵה זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ (ברכות שם)    🔗

וַיַּרְא עֵלִי הַכֹּהֵן אֶת חַנָּה וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי יְיָ: שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָה לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְשִׁכֹּרָה וַיֹּאמַר: עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? וַיְמָרֲרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶה אֶת חַנָּה עַד מְאֹד וַתַּעַן אֶת עֵלִי וַתֹּאמַר: לֹא אֲדוֹנִי! אִשָּׁה אֻמְלָלָה אָנֹכִי. וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְיָ! וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּךְ אוֹתוֹ לִבֹּו מְאֹד עַל הַכְלִימוֹ אֶת הָאִשָּׁה מָרַת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, וַיִנָּחֵם עַל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ, וַיְחַנֵּן קוֹלוֹ וַיֹּאמַר; סִלְחִי נָא לִי, בִּתִּי, כִּי הִכְלַמְתִּיךְ! וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: לְכִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם יְבָרְכֵךְ בְּשָׁלוֹם וְנָתַן לָךְ אֶת שְׁאֵלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ. וְלֹא חָדַל עֵלִי לְדַבֵּר עַל לֵב חַנָּה וּלְנַחֲמָהּ וּלְבָרְכָהּ עַד אִם רָאָה כִּי הִרְגִּיעוּ אוֹתָה דְּבָרָיו וַתִּסְלַח לוֹ.

 

רב. קוֹל שַׁדַּי (מדרש שמואל פרשה ג' ג').    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם נִשְׁמְעָה בַת־קוֹל הַמְבַשֶּרֶת וְאוֹמֶרֶת: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְקָם בְּיִשְׁרָאֵל אִישׁ – שְׁמוּאֵל שְׁמוֹ. וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר וַחֲכַם לֵבָב. וַתִּשְׁמַעְנָה הַנָּשִׁים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּקְרֶאנָה אֶת שְׁמוֹת בְּנֵיהֶן הַנּוֹלָדִים לָהֶן שְׁמוּאֵל, כִּי אָמְרָה כָל אַחַת מֵהֶן בְּלִבָּהּ לֵאמֹר: מִי יוֹדֵעַ,– יִהְיֶה בְנִי הָאִיש הַגָדוֹל וְהַמְבֹרָךְ הַהוּא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רַב מִסְפַּר הַיְלָדִים הַנִּקְרָאִים “שְׁמוּאֵל”, וַיִתְבֹּונְנוּ אֲלֵיהֶם הָאֲנָשִׁים לִרְאוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וְלָדַעַת מִי בָהֶם הַטּוֹב אֲשֶׁר בָּחַר יְיָ בּוֹ לְתִתּוֹ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַיְלָדִים. וַיַּחְקְרוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּדְרְשׁוּ וַיֹּאמֵרוּ: לֹא נוֹלַד עוֹד הַיֶּלֶד אֲשֶׁר הִתְבַּשַּׂרְנוּ עָלָיו. וַיָי פָּקַד אֶת חַנָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּיף וַיֶּחְכַּם מְאֹד מְאֹד. וַיַּרְא כָּל יִשְׁרָאֵל אֶת שְׁמוּאֵל בֶּן חַנָּה וַיֹּאמֵרוּ: הִנֵּה הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ!

 

רג. שְׁמוּאֵל וְעֵלִי (ברכות ל"ב; מדרש שמואל ג').    🔗

וַיְהִי שְׁמוּאֵל בֶּן שְׁנָתַיִם יָמִים וַתְּבִיאֵהוּ חַנָּה אִמּוֹ בֵּית יְיָ שִׁלֹה. וַיַּרְא שְׁמוּאֵל וְהִנֵּה הוּבָא פָר לִהְיוֹת קָרְבָּן לַיָי. וַיֹּאמֶר עֵלִי אֶל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים: לְכוּ וְקִרְאוּ לְכֹהֵן וְשָׁחַט אֶת הַפָּר. וַיְהִי כִֹּרְאוֹת שְׁמוּאֵל אֶת הַאֲנָשִׁים הוֹלְכִים לְבַקֵּשׁ לָהֶם כֹּהֵן וַיֹּאמַר: לָמָּה לָכֶם הַכֹּהֵן וּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים? וַיַגִּידוּ הָאֲנָשִׁים אֶת דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל לְעֵלִי וַיֹּאמַר: הָבִיאוּ נָא אֶת הַיֶּלֶד אֵלָי. וַיָבִיאוּ אֶת שְׁמוּאֵל אֶל עֵלִי. וַיֹּאמֵר עֵלִי: מַדּוּעַ דִּבַּרְתָּ אֶל הָאֲנָשִׁים לֵאמֹר: שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְזָרִים? וַיַּעַן שְׁמוּאֵל וַיֹּאמַר: הֲכָתוּב בִּתוֹרָתֵנוּ "וְשָׁחַט הַכֹּהֵן? וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמַר: בְּתוֹרָתֵנוּ כָתוּב לֵאמֹר: וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים… וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: עַתָּה יִרְאֶה אֲדוֹנִי כִּי לֹא צִוָּה יְיָ לְכֹהֲנִים בִּלְתִּי אִם לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, אוּלָם שְׁחִיטָתָם כְּשֵרָה גַּם בְּזָר! וַיֹּאמֶר עֵלִי: אָמְנָם טוֹבִים דְבָרֶיךָ וּנְכוֹחִים; אוּלָם חֵטְא חָטָאתָ, כִּי הוֹרֵיתָ הֲלָכָה בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמְּךָ וַתַּכְלִימֵנִי… וַיִּקְצֹף עֵלִי עַל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר לְעָנְשׁוֹ. וַתֶּחֱרַד חַנָּה חֲרָדָה גְדוֹלָה וַתִּתְחַנֵּן אֶל עֵלִי לֵאמֹר: תִּיקַר נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה בְּעֵינֶיךָ וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה! וַיֹּאמֶר עֵלִי: הַרְפִּי נָא חַנָּה מִמֶּנִי וְעָנַשְׁתִּי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהִתְפַּלַלְתִי בַעֲדֵךְ אֶל יְיָ לֵאמֹר: תֵּן נָא לָאִשָּׁה הַזֹּאת בֵּן אַחַר טוֹב מִבְּנָהּ הָרִאשׁוֹן. וַתּוֹסֶף חַנָּה לְבַקֵּשׁ עַל נֶפֶשׁ שְׁמוּאֵל וַתֹּאמַר: אֵין לִי חֵפֶץ בְּבֵן אַחֵר, כִּי אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָלְתִּי וַיִּתֵּן יְיָ לִי אֶת שְׁאֵלָתִי, וְעַתָּה יָשָׁב נָא אֲדוֹנִי, אַפְּךָ מִבְּנִי זֶה וְרִחַמְתָּהוּ! וַיִּשְׁמַע עֵלִי קוֹל תֲּחנוּנֵי חַנָּה וַיֵעָתֵר לַהּ.

 

רד. מְשַׁלֶּמֶת תַּחַת רָעָה טוֹבָה (מדרש שמואל פרשת ח').    🔗

וַיְשָׁרֵת שְׁמוּאֵל אֶת יְיָ בְּשִׁלֹה לִפְנֵי עֵלִי וְחַנָּה תַעֲשֶׂה לוֹ מְעִיל קָטָן, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ אֶת אֶלְקָנָה אִישָׁהּ שִׁלֹה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַיָי. וַיְבָרֶךְ יְיָ אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת, וְכַאֲשֶׁר תֹּוסִיף חַנָּה לַלֶדֶת כֵּן יֶחֱלוּ⁵⁰⁶ בְנֵי פְנִנָּה וְכֵן יָמוּתוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי הָרְתָה חַנָּה עוֹד הַפַּעַם וַתָּבֹא פְנִנָּה אֵלֶיהָ וַתֹּאמַר: יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי כִּי טוֹבָה אַתְּ בְּעֵינֵי יְיָ וַיְבָרְכֵךְ בָּרֹךְ. וְעָלַי פָּקַד יְיָ אֶת עֲוֹן בְּזוֹתִי לָךְ וְהַכְלִימִי אוֹתָךְ וַיָמֶת שְׁמוֹנַת בָּנַי וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי עַתָּה בִּלְתִּי אִם שְׁנָיִם. וְעַל כֵּן מִתְחַנֶּנֶת אָנֹכִי אֵלַיִךְ לֵאמֹר: הִתְפַּלְלִי נָא בַּעֲדִי לַיָי וְלֹא אֶשְׁכַּל⁵⁰⁷ אֶת בָּנַי הַנוֹתָרִים! וַתַּעַן חַנָּה אֶת פְּנִנָּה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: תָּשָׁב נָא נַפְשֵׁךְ לִמְנוּחָתָהּ! אָנֹכִי אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ לַיָי בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי, וְיָדַעְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי, כִּי קָרוֹב הוּא לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. וַיַּרְגִּיעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת פְּנִנָּה וַיָּנִיחוּ לָהּ מֵעָצְבָּה. וְחַנָּה עָשְׂתָה כְּכֹל אֲשֶׁר אָמְרָה וַתִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ לֵאמֹר: רַחֶם נָא אֶת פְּנִנָּה וְהַאֲרַכְתָּ אֶת יְמֵי בָנֶיהָ וּבֵרַכְתָּם בְּשָׁלוֹם! וַיַּעַן יְיָ אֶת חַנָּה וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא נָקַמְתְּ וְלֹא נָטַרְתְּ⁵⁰⁸ אֶת פְּנִנָּה צָרָתֵךְ וַתְּבַקְשִי מִמֶּנִּי עַל נַפְשׁוֹת בָּנֶיהָ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לַהֲמִיתָם, עַל כֵּן אֵיטִיב עִמָּךְ, וְחָיוּ שְׁנֵי בְנֵי פְנִנָּה וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמֵךְ לֵאמֹר: עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.

 

רה. חַטַּאת בְּנֵי עֵלִי (שם פרשה ו').    🔗

וּבְנֵי עֵלִי הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַיָי מְאֹד וַיַּכְעִיסֻהוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים; כִּי בְהָבִיא אִישׁ אֶת קָרִבָּנוִ שִׁלֹה וִאָמַר לִבְנֵי עֵלִי: זִרְקוּ⁵⁰⁹ אֶת דַּם הַקָּרְבָּן וְהִקְטִירוּ אֶת חֶלְבּוֹ וּלְקַחְתֶּם אֶת הַבָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם, – וְעָנוּ בְנֵי עֵלִי עַזּוּת⁵¹⁰ וְאָמָרוּ: לֹא נִזְרֹק אֶת הַדָּם וְלֹא נַקְטִיר אֶת חֶלְבּוֹ, – תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְאִם לֹא, – לָקַחְנוּ בְחָזְקָה. וַיֹּאמֶר יְיָ: הִנֵּה שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי עֵלִי וּמְכַבְּדוֹ וְהוֹדֵר⁵¹¹ פָּנָיו כַּאֲשֶׁר יֶהְדַּר וִיכַבֵּד אִיש אֶת אָבִיו, עַל כֵּן אִגָּלֶה⁵¹² אֵלָיו וְהִשְׁמַעְתִּיו אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לְבֵית עֵלִי בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי חָטְאוּ בָנָיו וְלֹא כִהה⁵¹³ בָּהֶם!

 

רו. דְּבַר יְיָ אֶל שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל שם; שבת קי"ג).    🔗

וַיְהִי הַיוֹם וְעֵלִי שׁוֹכֵב בְּהֵיכַל יְיָ וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ. וַיֵּלֶךְ קוֹל יְיָ מִן הַהֵיכָל וְלֹא נִשְׁמַע בִּלְתִּי אִם לִשְׁמוּאֵל לְבַדּוֹ לֵאמֹר: שְׁמוּאֵל! וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הִנֵּנִי. וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמַר: הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִּי! וַיֹּאמֶר עֵלִי: לֹא קָרָאתִי, בְּנִי, שׁוּב שְׁכָב. וַיּוֹסֶף יְיָ קְרֹא: שְׁמוּאֵל! וַיָקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמַר: הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִּי. וַיָּבֶן עֵלִי, כִּי יְיָ קוֹרֵא לַנָּעַר, וַיֹּאמֶר לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ: דַבֵּר יְיָ כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ. וַיֵּלֶךְ שׁמוּאֵל וַיּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ. וַיָּבֹא יְיָ וַיִּתְיַצֵּבֵ כִּפַּעַם בְּפַעַם: שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל! וַיִּזְכֹּר שְׁמוּאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׂם עֵלִי בְּפִיו, וַיֹּאמַר: אֵיכָכָה אוּכַל וְאָמַרְתִּי: דַּבֵּר יְיָ! וְאָנֹכִי טֶרֶם אֵדַע הַיְיָ מְדַבֵּר בִּי אִם מַלְאָכוֹ, – וַיַּעַן שְׁמוּאֵל וַיֹּאמַר: דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ! וַיֹּאמֶר יְיָ: חַטַּאת בְּנֵי עֵלִי גְּדוֹלָה מְאֹד וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לֵאמֹר: לֹא בְזֶבַח וּבְמִנְחָה יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי, כִּי אִם בְּחֶסֶד וּבִצְדָקָה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, וּבְרַחֲמִים אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ אֶת הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים!

 

רז. מַכָּה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ (מדרש שמואל פרשה י').    🔗

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחֲמוּ עִם פְּלִשְׁתִּים וַיִּנָּגְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן יְיָ וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵכַּף⁵¹⁴ אֹיְבֵינוּ. וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֶת אֲרוֹן יְיָ, וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן יְיָ – חָפְנִי וּפִינְחָס. וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן יְיָ אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהוֹם⁵¹⁵ הָאָרֶץ. וַיֵּשְׁמִעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֵּדְעוּ כּי אֲרוֹן יְיָ בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה. וַיִּמָּצְאוּ בִּפְלִשְׁתִּים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת יְיָ וַיֹּאמֵרוּ: אוֹי לָנוּ! מִי יַצִילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים⁵¹⁶ הָאֵלֶּה?! וַיַּעֲנוּם יֶתֶר הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ: אַךְ שָׁוְא פַּחְדְּכֶם! הֵן עֶשׂר מַכּוֹת הֵכָּה אֶת הַמִּצְרִים וְיִתְרָן הִכָּה אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בָהֶן מְאוּמָה לְהַכּוֹת גַּם אוֹתָנוּ… הִתְחַזְקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים וְהִתְגַבַּרְתֶּם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וַיֹּאמֶר יְיָ: יַעַן דִּבְּרוּ פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר: לֹא יוּכַל אֱלֹהֵי יִשְׁרָאֵל לְהַכּוֹתֵנוּ, עַל כֵּן אָבִיא עֲלֵיהֶם מַכָּה אֲשֶׁר כָּמֹהָ לֹא נִרְאֲתָה עוֹד וְלֹא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם!

 

רח. שָׁאוּל וְגָלְיַת (שם פרשה י"א ומדרשׁ תהלים ו').    🔗

וַיִלָחֲמוּ פְלִשְׁתִּים עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִנָּגֶף יִשְׂרָאֵל, וַיִּפֹּל מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקַח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ: חָפְנִי וּפִינְחָס. וַיּשְׁמַע שָאוּל בֶּן קִישׁ כִּי נִלְקַח הָאָרוֹן וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר בּוֹ, וַיְקַנֵּא ל