רקע
ברל כצנלסון
לבדק הבּית הציוֹני

(בּקוֹנגרס התשעה־עשׂר, בּויכּוּח הכּללי)


קוֹנגרס נכבּד! לחיים הפּרלמנטריים של העם הציוֹני מוּקדשים בּסך הכּל ימים ספוּרים פּעם בּשנתיים, ויש צער רב לראוֹת למַה מתבּזבּזים הימים האלה. לאנשים הבּאים מתוֹך המעשׂה הציוֹני יש צער רב לראוֹת בּמה אָנוּ כּאן מבלים את הזמן.

בּמה עסוּקה אוֹפּוֹזיציה אצלנוּ?

אינני מזלזל בּערך של אוֹפּוֹזיציה. אדרבּא, אני סבוּר שכּל מפלגת רוֹב יש לה צוֹרך בּאוֹפּוֹזיציה, שיש בּה כּדי להפרוֹת את החיים וּלגלוֹת פּינוֹת חבוּיוֹת בּלתי־נראוֹת לעין מפלגת הרוֹב. אכן, יש צוֹרך להיפּגש וּלספּר על מה שאנוּ עוֹשׂים, יש צוֹרך לבוֹא ולעשׂוֹת כּאן זה עם זה – ואפילוּ חבר עם מתנגד – את חשבּוֹן הנפש ואת חשבּוֹן המעשׂים. אדרבּא, יבוֹא כּל חלק ויספּר מה עשׂה וּבמה קידם הוּא את עניננוּ. אדרבּא, תבוֹא גם מפלגת מדינת היהוּדים וּתספּר בּאיזוֹ מידה קירבה אוֹתנוּ למדינת היהוּדים. וּבמקוֹם זה מקדישה האוֹפּוֹזיציה את זמנה בּעיקר ללעז, ללעז פּוֹליטי, ללעז סוֹציאליסטי וגם ללעז דתי, ואם בּקוֹנגרסים הקוֹדמים היתה בּעיקר האוֹפּוֹזיציה שוֹפכת את לבּה על מצבנוּ הפּוֹליטי וּמבּיעה את תביעוֹתינוּ לממשלה, אם בסגנוֹן נכוֹן אוֹ בסגנוֹן שאיננוּ נכוֹן, הרי בּזמן האחרוֹן “השלטוֹן” היחידי שכּנגדוֹ מתקוֹממת האוֹפּוֹזיציה זהוּ שלטוֹן הרוֹב בּציוֹנוּת.

לפני הקוֹנגרס בּא לידי מאמר שבּידח את דעתי. אחד ממנהיגי המפלגוֹת בּישׂראל, מר מאיר גרוֹסמן, הכריז בּעצם יוֹם הבּחירוֹת, כּי עייפנוּ מהמפלגוֹת הישנוֹת וּמהסיסמאוֹת הישנוֹת וּמהפּרוֹגרמוֹת הישנוֹת וּמהאישים הישנים ויש צוֹרך בּאישים חדשים וּבמפלגוֹת חדשוֹת וּבסיסמאוֹת חדשוֹת. וּמוּבן מאליו כּי האיש החדש בּעל הסיסמאוֹת החדשוֹת והפּרֹוגרוֹמוֹת החדשוֹת זהוּ מאיר גרוֹסמן, הוּא ולא אחר. שמענוּ את הסיסמאוֹת הללוּ והכּרנוּ בּיתר שׂאת את מַהוּתה של האוֹפּוֹזיציה שלנוּ, זוֹ שבּקוֹנגרס וזוֹ שמחוּץ לקוֹנגרס.

מהוּ התוֹכן הפּוֹליטי של האוֹפּוֹזיציה הזאת כּיוֹם? בּעינַי אין זה אלא סיכּוּן גוֹרלוֹ של שבט בּישׂראל, סיכּוּן מאמצי הבּנין בּזמננוּ. בּדרך דיבּוּר זה, לכאוֹרה אוּלטרא־פּטריוֹטי וּ“מדיני אמיתי”, על ענין הנוֹגע להצלתם ולגאוּלתם של יהוּדי גרמניה רוֹאה אני סגנוֹן בּלתי־ציוֹני, בּלתי־יהוּדי. אני אנוּס להיוֹת זהיר בּלשוֹני, כּי אני מרגיש עצמי אחראי לפעוּלוֹת אלה וּלגוֹרל שבט יהוּדי זה ואינני יכוֹל ליהנוֹת מ“חירוּת” הלשוֹן של מר גרוֹסמן. בּמשך כּל המרטירוֹלוֹגיה היהוּדית טיפּחנוּ בּקרבּנוּ את רגש הסוֹלידריוּת והכּרת שוּתפוּת הגוֹרל. ידענוּ שאסוּר לסַכּן גוֹרל יהוּדים, ידענוּ מה זה פּדיוֹן שבוּיים, ידענוּ מה זוֹ הצלת ממוֹן ישׂראל. עכשיו, בּתקוּפה זוֹ, שבּצדק השוה אוֹתה בּן־גוּריוֹן עם מסעי־הצלב ועם ימי חמֶלניצקי, מגלים אנשים, המתיימרים להיוֹת ציוֹנים פּוֹליטיים, הרגשוֹת שאין להן כּל קשר עם הרגשה ציוֹנית. רוֹצים להשתמש בּבימה הציוֹנית היחידה לא לשם החשת הגאוּלה, אלא לשם קיוּם מצוַת מחאָה. והלא כּל אחד ואחד מאתנוּ יש לוֹ עשׂרים בּמוֹת שנוֹצרוּ לשם מחאוֹת. כּשאני לעצמי הריני סבוּר שלגבּי קטסטרוֹפּוֹת עוֹלמיוֹת כּמוֹ מסע־הצלב וּכמוֹ גזירוֹת ת“ח ות”ט ויציאת אשכּנז עכשיו יש מן הגיחוּך בּענין המחאָה חסרת־המעשׂה; וּכשבּאה התנוּעה היחידה בּישׂראל, היחידה בּעוֹלם שיש בּידה מעשׂה כּל־שהוּא להצלת רבבוֹת נפשוֹת, ולא הצלה סתם אלא גאוּלה, גאוּלת ילדי ישׂראל, אשר בּמקוֹם שישמשוּ לבֵנים הנרמסוֹת בּטיט וּבדם יהָפכוּ ללבנים חיוֹת בּבנין החירוּת שלנוּ – נפגש מעשׂה רב זה בּחרפוֹת וּבזלזוּל. הלא זאת הפּעם הראשוֹנה בּתוֹלדוֹת הציוֹנוּת, למן הפּרעוֹת בּרוּסיה בּשנת 1881 בקישינוֹב ואוּקראינה, שארץ־ישׂראל יש בּידה, ולוּ גם בּמידה קטנה, לענוֹת על אסוֹן לאוּמי גדוֹל, יש בּידה אפשרוּת חלקית להציל חלקים חשוּבים של יהוּדי גרמניה, וּבמשך מספּר שנים אוּלי להציל את כּל אלה מהיהדוּת הגרמנית אשר ישארוּ בּחיים.

לקח יהדוּת רוּסיה – אַזהרה לנוּ    🔗

האם לא היינוּ צריכים ללמוֹד משהוּ לגבּי גרמניה מן הטרגדיה הרוּסית שלנו? הלא היינוּ עדים שחוּליה גדוֹלה נקרעה מישׂראל, היינוּ עדים לכך כּיצד נקרעוּ מיליוֹני יהוּדים מעל עמם, כּיצד החרימוּ לא רק את התנוּעה הציוֹנית אלא גם את לשוֹננוּ ותרבּוּתנוּ וכל ערכינוּ הלאוּמיים, והיינוּ עדים לכך כּיצד שוּלחוּ אנשים בּעווֹן קשר נפשי עם הציוֹנוּת לסיבּיר לפּוֹליט־איזוֹלַטוֹרים. האם לא נבין אנחנוּ מה רב הערך של שמירת שבט יהוּדי לבל ידח מאתנוּ?

כּשאני נזכּר בּיהדוּת הרוּסית מתכּוון אני לא רק להאשים משטר ידוּע וּמדינה מסוּימת, אלא להאשים את עצמנוּ, את כּוּלנוּ, שבּמשך כּל השנים לא נמצא בּנוּ אוֹתוֹ הלהט אשר ידחף אוֹתנוּ לכך שנעמיד לפנינוּ את חידוּש הקשרים בּינינוּ וּבין היהוּדים הרוּסים כּתפקיד פּוֹליטי חיוּני, וחשוּב לא רק בּשבילם, אלא גם בּשביל עתידה של ארץ־ישׂראל. זה לא נעשׂה עד היוֹם. לצערי רב. אֶכּסקוּטיבה הלכה ואֶכּסקוּטיבה בּאָה, וּדברים בּקוֹנגרס נאמרוּ, אבל עדיין לא הגענוּ לכך שדבר זה יֵעשׂה לסעיף פּרוֹגרמַתי בּעבוֹדתנוּ.

“אפּוֹטרוֹפּסוּת” של גרוֹסמן לתעשׂיה – מה טיבה?    🔗

בּמקוֹם שאעשׂה את רצוֹני ואדבּר על אוֹתם הצרכים הציוֹניים שבּשבילם נקרא הקוֹנגרס, אני מוּכרח בּלי חשק להשׂיג על דברי הלעז שנשמעוּ מעל הבּמה הזאת.

מר גרוֹסמן הכריז כּאן שהתעשׂיה בּארץ־ישׂראל נחנקת בּעֶטיוֹ של החלק הזה היוֹשב כּאן בּשׂמאל. גרוֹסמן רוֹצה לעשׂוֹת עצמוֹ טריבּוּן של התעשׂיה כּשם שחבריו שבּחוּץ עוֹשים עצמם טריבּוּנים של היהדוּת הדתית. אך האם מילאָה התעשׂיה בּארץ את ידי מר גרוֹסמן שידבּר בּשמה? מכּיר אני קצת את התעשׂיה שלנוּ, מכּיר אני את פּוֹלק, נוֹבוֹמייסקי, שנקר, רוֹטנבּרג, קרימנר ואחרים. לא פּעם בּאתי אתם בּקשרים ולא שמעתי מהם טענוֹת מסוּג זה. אינני זקוּק להביא את השקפוֹתיהם הם על ההסתדרוּת בּתוֹר גוֹרם חשוּב בּבנין הארץ. איננוּ זקוּקים להסכּמוֹת. אני תוֹמך את עדוּתי לא בּדיבּוּרים, כּי אם בּעבוֹדתנוּ המשוּתפת. אין זוֹ אידיליה, יש כּאן היאָבקוּת טבעית מתוֹך הגנתנוּ על עניני הפּוֹעל. התעשׂיה בּארץ הוֹלכת ונבנית על ידי בּוֹני־התעשׂיה ולא על ידי פּטפּטני התעשׂיה. וּבוֹני התעשׂיה יוֹדעים את ערך ההסתדרוּת בּמשק הארץ־ישׂראלי.

טכסיס ישן: משבּחים את השליח וּמלעיזים על    🔗

שוֹלחיו

נימה חדשה הוּכנסה לויכּוּח: הרבּה שבחים לנאוּמוֹ של בּן־גוּריוֹן, מפּי האדוֹנים שוַרצבּרד, שמוֹרק ואחרים. וּבצד זה: אמנם, דבריו של בּן־גוּריוֹן חשוּבים, אבל מעשׂיכם שלכם הם סתירה מוּחלטת להשקפוֹת הללוּ. אילוּ לא היתה בּחוּגי האוֹפּוֹזיציה שוֹלטת, בּמחילה מכּבוֹדכם, עם־ארצוּת לגבּי ענינינו, אילוּ ידעוּ שם לקרוֹא מה כּוֹתבים אצלנוּ ולשמוֹע מה מדבּרים אצלנוּ, היוּ יוֹדעים שדבריו של בּן־גוּריוֹן אינם דברי סטיה מדרך תנוּעת הפּוֹעלים. אלא סיכּוּם דרך, פּרי המעשׂים שיצרה תנוּעת הפּוֹעלים, אילמלא המעשׂים הללוּ והכּיבּוּשים שלנוּ לא היה יכוֹל בּן־גוּריוֹן להשמיע את המחשבוֹת שהשמיע כּאן.

מַטיפים לנוּ “אחדוּת”, מטיפים לנוּ “נגד שׂנאָה”, מטיפים לנוּ יחסי־עבוֹדה מסוּדרים. מר שמוֹרק בּא ללַמד: אסוּר לתת את נוֹתני־העבוֹדה ל“פוֹשעים”. יפה. ואפשר שעתוֹניו של מר שמוֹרק בּלבוֹב וּבירושלים, “הציוֹני הכּללי” ודוֹמיהם, הם בּיטוּיים השלמים של שלילת השׂנאה? ואם אסוּר שאִכּר מחרים יחָשב לפוֹשע ישׂראל, על אחת כּמה וכמה פּוֹעל עברי – מדוּע יהיה מוּצג יוֹם יוֹם ושבוּע שבוּע כּמחריב הישוּב וּפוֹשע ישׂראל? כּמה יפה הטענה הזאת נגד השׂנאה. ואוּלי יוֹאילוּ האנשים הללוּ הדוֹגלים בּשם האהבה לבדוֹק לאוֹרה את כּתיבתם ואת מעשׂיהם בּארץ וּבגוֹלה. אינני כּל כּך שלם בּרוּחי שאשלוֹל את השׂנאה בּכל מצב שהוּא. ודאי, אסוּר להפוֹך התנגדוּת חברתית לשׂנאה אישית. ואם ניסוּ פּה לוֹמר שהפּוֹעל בּארץ שוֹנא את נוֹתן־העבוֹדה, הרי זה לעז. מכּיר אני יחסים מסוּדרים בּאלפי משקים, אבל יש בּארץ שׂנאה ואינני מכחיש זאת. יש שׂנאָה למחרימים, יש שׂנאה למי שמביא משטרה שתאסור את משמרת העבודה העברית, יש שנאה למי שעל ידי פּוֹליטיקה מסוּימת מביא לידי קיצוּץ העליה (כּי תיאוֹריה זוֹ של עבוֹדה מעוֹרבת היא גוֹרם פּוֹליטי ממשי לצמצוּם העליה), יש שׂנאָה למי שרץ לממשלה ודוֹרש שתוֹציא חוֹק נגד משמרת עבוֹדה עברית. מה עשׂתה הציוֹנוּת הכללית נגד חזיוֹנוֹת כּאלה המרבּים שׂנאה בּישׂראל וּמחַדדים את היחסים בּישוּב, ואף את היחסים בּין האִכּר והנוֹער הציוֹני? מה עשׂיתם אתם בּכדי למנוֹע חזיוֹנוֹת אלה? הלא קראתם לברית נגדנוּ את כּל אוֹיבי העבודה העברית. עוֹד מכּיר אני רבּים מכּם, ציוֹנים כּללים, בּמצבים אחרים. מכּיר אני אנשים העוֹמדים וּמטיפים לנוּ מוּסר נגד “השׂנאה” הזאת, וּזכוּרני שהם נאמוּ פּעם נאוּמים אחרים. אני נזכּר בּבּוֹגרשוֹב, וּבמה שנאם בּחנוּכּת עין־גנים לפני עשׂרים וחמש שנים, על מחרימי העבוֹדה העברית, ואף אז היה ציוֹני כּללי.

אחדוּת – אך לא בּמחיר נפשה של הציוֹנוּת    🔗

רוֹצה אני לבאר קצת את ענין ה“אחדוּת” אשר בּשמה מדבּרים, כּיון שאנוּ רוֹצים בּאמת להקים את אחדוּת התנוּעה הציוֹנית. רוֹצה אני לוֹמר בּגילוּי־לב: יש תנאים לאחדוּת הזאת. מי שאיננוּ נוֹשׂא שֵם אחדוּת לאוּמית לשוא, הרי זה מתחייב למשהוּ. על עבוֹדה עברית כּבר דיבּרתי. והאוּמנם חוֹשבים אתם שאפשר לבנוֹת אחדוּת על קיפּוּח זכוּת הבּחירה, על יסוֹד צֶנז גבוֹה בּמוֹשבוֹת ועל שלילת זכוּת הבּחירה מאלפי דיירים־תוֹשבים בּעיר? כּלוּם תיתָכן אחדוּת אשר תעמיד מחוּץ לחיים הישוּביים אלפי אזרחים בּוֹנים בּארץ־ישׂראל? האפשר לדגוֹל בּאחדוּת ועם זה להתנקש בּחוּקת כּנסת ישׂראל? האם סבוּרים אתם שאפשר לתבּוֹע אחדוּת ועם זה לחתוֹר תחת אחדוּת הסתדרוּת הפּוֹעלים?

ועוֹד סיסמה יפה לכם: סידוּר יחסי עבוֹדה מתוֹך השפּעה לאוּמית עליוֹנה. רבּוֹתי, אוֹתי לא תפחידוּ בּסיסמה זאת. אני מוּכן לרדת לעוּמקה. אינני סבוּר שמרוּת לאוּמית היא ענין רק לפינוֹת צדדיוֹת של החיים בּציוֹנוּת. אדרבּא, לדעתי הסוֹציאליזם עצמוֹ הנהוּ בּטוּי מַסקני ושלם של מרוּת לאוּמית. בּמקוֹם שהמרוּת הלאוּמית איננה מזוּיפת, בּמקוֹם שהיא דמוֹקרטית בּאמת, שם חייבת כּל תנוּעה סוֹציאליסטית לתמוֹך בּה. אך כּיצד אתם רוֹצים לפתוֹר את ענין יחסי העבוֹדה? נדבּר על זה בּיוֹשר לבב: אתם הוֹלכים בּענין זה בּדרכי המפלגוֹת הריאַקציוֹניוֹת שבּעוֹלם. אתם לוֹקחים צימוּק אחד מכּל התסבּיך שבּיחסי־עבוֹדה, זה הקרוּי בּוֹררוּת חוֹבה, ואוֹמרים: בּבקשה מכּם, קבּלוּ נא את האִמרה הזאת. ואני אוֹמר: אין פּוֹתרים שאלוֹת גדוֹלוֹת כּאלה על ידי אִמרה החביבה משוּם מה עליכם. גם מי שמאמין בּתוֹם־לב בּבוֹררוּת־חוֹבה, אם הוּא אינוֹ מרבּה דברים בּעלמא, יוֹדע כּי בּוֹררוּת זוֹ אינה אלא הגג, אבל קוֹדם שמקימים את הגג מניחים את היסוֹד. סידוּר יחסי־עבוֹדה מַצריך יסוֹד רחב, ורק אחרי שמניחים את היסוֹד הזה יש טעם לדוּן על בּוֹררוּת־חוֹבה או על צוּרה אחרת שתוּסכּם. תארוּ לכם שתבוֹאוּ לחברת בּני־אדם המחוּלקים בּענינים אזרחיים ותגידוּ: למה אתם רבים, תמַנוּ שוֹפט. ואַל תמרוּ את פּיו. האם לא ישאלוּ האנשים אתכם: מהוּ המשפּט אשר על יסוֹדוֹ ישפּוט השוֹפט? האוּמה יוֹצרת את החוֹק ועל יסוֹד החוֹק הזה דנים השוֹפטים. ואם בּרצינוּת חוֹשבים אתם על תיקוּן יחסי עבוֹדה, אז תניחוּ בּיסוֹד הדבר את ההכּרה שהציוֹנוּת קוֹבעת חוּקת עבוֹדה ונכנסת לתוֹך כּל הענינים של שׂכר־עבוֹדה והגנת העוֹבד והגנת המשק. אך האם בּמימרה של שוּק, הטוֹבה להטפה בּחוּץ־לארץ, תבוֹאוּ לפתוֹר קוֹמפּלכּס של יחסים כּל כּך מסוּבּך כּמוֹ יחסי־עבוֹדה בּמדינה מתהווה? ועוֹד, מדוּע אני צריך להאמין לכם שאתם רוֹצים לפתוֹר שאלה זאת בּיוֹשר לבב? הלא תנאי קוֹדם לבוֹררוּת־חוֹבה היא נייטרליוּת – כּלוֹמר, לא להרכּין ראש בּפני התקיף. וּכלוּם יש לכם האפשרוּת ליצוֹר בּוֹררוּת נייטרלית של אנשים נייטרליים? הלא אתם נכנעים לכל התקיפים, הלא שמַטתם בּדרך את כּל המוּשגים הסוֹציאליים שבּהם התחילה הציוֹנוּת. אתם דוֹגלים בּשם הרצל וּמטיפים מוּסר בּשמוֹ ואבדתם את כּל התוֹכן הסוֹציאלי של הרצל ואתם רוֹצים שנסמוֹך עליכם ונמסוֹר את גוֹרל ההמוֹנים הנמצאים בּארץ, ואת גורל ההמוֹנים העוֹמדים לעלוֹת לארץ, לקוֹמץ אנשים שאין להם הכּוֹח הפּנימי להַווֹת כּוֹח נייטרלי בּניגוּדי המעמדוֹת בּארץ.

ואַתם, שלא טרחתם כּלל לחדוֹר לתוֹך סבכי היחסים הסוֹציאליים בּישוּב, מעלימים עין מזה שבּארץ הוֹלכת וּמתהווה תוֹרה של יחסי־עבוֹדה, אמנם לא תוֹרה שבּכתב, אבל שבּעל־פּה, תוֹרה שבּמעשה, של הסכּמי עבוֹדה. אם אין מתערבים מחרחרי ריב אנשים ה“שוֹברים” לשם פּרינציפּ, אם אין מחדדים בּמזיד את היחסים בּין פּוֹעלים לפוֹעלים – אזי מסתדרים יחסי עבוֹדה מתוּקנים בּארץ גם בּתעשיה וגם בחקלאוּת. אתם, מתוֹך תעמוּלה מפלגתית אוֹיבת לנוּ, מתוֹך הפחת ניגוּדים בּין פּוֹעלים וּפוֹעלים, אתם יוֹצרים אוֹתוֹ הפּחד ואוֹתה האַתמוֹספירה הנרגזת בּקרב היהוּדים בּעוֹלם, כּאילוּ אין בּארץ תנאים נוֹחים לגידוּל המשק. מסוּפּקני, אם יש בּעוֹלם תנוּעת פּוֹעלים, אשר תוֹך כּדי הגנתה על עניני הפּוֹעל ותוֹך כּדי המלחמוֹת שהיא מנהלת על זכוּיוֹת הפּוֹעל, היא בּעצמה מתלמדת וּמלמדת את הפּוֹעל לחרוֹד ולשקוֹד על עניני המשק העברי כּמוֹ שעוֹשה תנוּעת הפּוֹעלים העברית בּארץ.

 

הזוֹרע פּירוּד בּין פּוֹעלים – חוֹטא לציוֹנוּת    🔗

וּמתוֹך שאתם שוֹאפים לאחדוּת העם וּלהרמוֹניה, לא הסתפּקתם בּחידוּד היחסים בּדרך כּלל וּבחוֹסר כּל פּעוּלה ממשית בּשביל עבוֹדה עברית וּבשביל יצירת עוּבדוֹת שיש בּהן להיטיב את היחסים בּארץ, אלא בּאתם ועשׂיתם את המעשׂה הרב: הקימוֹתם אִרגוּן נפרד של פּוֹעלים. אני מדבּר כּאן בּשם כּוֹח ציבּוּרי כּזה שכּבר ראה הרבּה בּחייו ושמע את ההכרזה המפוּרסמת: “כּן, לשבּוֹר!” ושמע גם הכרזה שניה: “לחַלק!” והוּא איננוּ נבהל. סוֹף סוֹף מאמינה ההסתדרוּת בּעצמה וגם בּהגיוֹן ידוּע של חיי הארץ וגם בּהגיוֹן ידוּע של הפּוֹעל, ואפילוּ בּהגיוֹנוֹ של נוֹתן־העבוֹדה. אבל חוֹבתנוּ לאמוֹר לכם: אתם חוֹטאים בּזה חטא כּבד, חטא לפּוֹעל, חטא לציוֹנוּת. אתם חוֹטאים בּזה לפּוֹעל כּיון שאתם מפרידים בּין פּוֹעל לפוֹעל ואתם מחלישים את כּוֹח הפּוֹעל, אתם נוֹתנים תקווֹת בּלב המעבידים, מן המקוּלקלים שבּהם, שיוּכלוּ להשתמש בּזה לרעת הפּוֹעל, לקוֹמם פּוֹעל נגד פּוֹעל. אתם הוֹלכים בּאוֹתה הדרך המעוּרערה שבּה הלכוּ אוֹיבי הפּוֹעלים בּכל מקוֹם וּמקוֹם. ואתם חוֹטאים חטא כּבד לציוֹנוּת, מפּני שהציוֹנוּת מעוּנינת, ראשית כּל, בּשלוֹם פּנימי, ואין שלוֹם פּנימי אם אין שלוֹם בּין פּוֹעלים לפוֹעלים. הציוֹנוּת יוֹדעת שריב בּין פּוֹעלים לפוֹעלים הוּא מסוּכּן וּמזיק יוֹתר מאשר בּין פּוֹעלים וּבעלים. ההפרדה המלָאכוּתית הזאת היא חטא ציוֹני כּפוּל, מפּני שכּל אחד מכּם כּל כּמה שהוּא חדוּר קנאה וצרוּת־עין ושׂנאה לפּוֹעל, מוּכרח להוֹדוֹת (כּמוֹ שהוֹדוּ רבּים גם פּה) שתנוּעת הפּוֹעלים היא גוֹרם ציוֹני כּבּיר, גוֹרם מדיני, גוֹרם ישוּבי וגם גוֹרם תרבּוּתי. את הגוֹרם הזה אין בּכוֹחכם לבטל ושוּם כּוֹח אוֹיב לא יבטל אוֹתוֹ. והתנוּעה הציוֹנית מעוּנינת בּכך שהכּוֹח הזה יהיה גדוֹל כּכל האפשר. ואם מאמינים אתם שיש תוֹכן ציוֹני בּתנוּעתכם, הרי הייתם צריכים להימצא בּפנים ההסתדרוּת, כּדי להגבּיר את אָפיוֹ הציוֹני של הגוֹרם הזה.

איזהוּ מקוֹמם של הפּוֹעלים הציוֹנים הכּללים?    🔗

אחד הנוֹאמים כּאן בּא לתאר את הטרגדיה של הפּוֹעל מקרב הציוֹנים הכּללים הנמצא בּהסתדרוּת בּ“גלוּת”, כּביכוֹל, והוּא אמר שהפּוֹעל שאיננוּ נמנה על המפלגוֹת השליטוֹת בּהסתדרוּת העוֹבדים אין לוֹ אפשרוּת של עבוֹדה. אני מכחיש זאת בּכל תוֹקף, זוֹהי סחוֹרת אֶכּספּוֹרט מצוּינת. לפי אוֹתם היחסים השׂוֹררים בּגוֹלה בּין אגוּדת פּוֹעלים אחת לשניה וּלפי כּל היחסים השׂוֹררים בּקרב הרחוֹב היהוּדי בּגוֹלה, יאמינוּ לכם. אבל אנשים היוֹדעים את המצב בּארץ, גם בּקרב האנשים שלכם, לא יאמינוּ. רק לפני זמן קצר קראתי בּ“בוּסתנאי” מאמר של ציוֹני כּללי אחד, חבר התאחדוּת האִכּרים, שאינוֹ חשוּד, חס וחלילה, על תפיסה סוֹציאליסטית, והוּא העיד שהיחס בּהסתדרוּת לפּוֹעלים מבּין, “הציוֹנים הכּללים” היה לא רק לפי הצדק כּי אם גם לִפְנים משוּרת הדין. הוּא מסבּיר זאת בּרצוֹנה של ההסתדרוּת לקָרב ולמשוֹך כּוֹחוֹת נוֹספים. אך לא הנימוּק חשוּב, אלא העוּבדה. והעוּבדה היא, שגם אחרי ההכרזה של האִרגוּן המיוּחד, שהוּא ספק קיים וספק אינוֹ קיים, גם אחר זה נמצאים בּתוֹכנוּ יוֹתר פּוֹעלים מקרב הציוֹנים הכּללים מאשר אצלכם, הציוֹנים הכּללים. העזרה שניתנת על ידי המוֹסדוֹת העצמיים של הפּוֹעלים, על ידי בּנק הפּוֹעלים, על ידי קוּפּת־חוֹלים, השתדלוּתנוּ בּכל המוֹסדוֹת האחרים, גם בּקרן הקימת, בּשביל קרקע לטוֹבת גוּף זה אוֹ אחר של הנוֹער הציוֹני הכּללי, וּלטוֹבת מפעלי התישבוּת של הנוֹער הזה, כּל אלה יעידוּ שמצד עצם סידוּר החיים והשיתוּף בּעבוֹדה לא היתה מעוֹלם שוּם הפלָיה לרעה, וגם שוּם פּגיעה מבּחינה רעיוֹנית. בּהסתדרוּת העוֹבדים קיימים זרמים שוֹנים וּבין הזרמים הללוּ ישנם ניגוּדים לא קלים וישנם זרמים שאינם יוֹשבים על הספסלים האלה, וּביניהם וּביננוּ יש אוּלי ניגוּדים יוֹתר גדוֹלים מאשר בּיננוּ לבין הנוֹער החלוּצי מקרב הציוֹנים הכּללים. אף על פּי כן קיימים כּל החוּגים האלה בּהסתדרוּת העוֹבדים והם נלחמים על השפּעתם. אין שוּם חוּקה בּהסתדרוּת ואין שוּם תקנוֹת אשר יכבּידוּ על זרם חדש, אם יש לוֹ אידיאוֹת והשקפוֹת והמוֹנים, ויסגרוּ בּעדוֹ את הדרך וימנעוּ ממנוּ להבליט את עצמוֹ בּמלוֹא כּוֹח השפּעתוֹ.

אתם נוהגים לתאר את תנוּעתנוּ כּשעטנז, והראָיה, שיש לה דגלים שוֹנים והימנוֹנים שוֹנים, ואתם מבוֹרכים בּאחדוּת שלמה. אם אתם מפחידים את העוֹלם היהוּדי בּשם “האינטרנציוֹנל” השני, אשאל אתכם: האוּמנם להיוֹת ציוֹני וקפּיטליסט מוּתר מבּחינה ציוֹנית ולהיוֹת ציוֹני וסוֹציאליסטי אסוּר? לא רק אנחנוּ, גם אַתם, הציוֹנים הכּללים, חידשתם הימנוֹנים וּסמלים. לחרדי ישׂראל ישנה סימבּוֹליקה לאוּמית כּשרה, ציציוֹת, טלית וּתפילין ואתם לא הסתפּקתם בּסמלים אלה, בּאתם וחידשתם סמלים חדשים. ולא אמרתם שאתם גוֹזרים בּזה את האוּמה לשנים. ואם התנוּעה שלנוּ, שהיא למעשׂה יוֹצרת את העם האחד וּמקיימת את השׂפה העברית ואת התרבּוּת העברית, אם מתוֹך סיבּוֹת נפשיוֹת וסוֹציאליוֹת והיסטוֹריוֹת יש לה צוֹרך בּיצירת סימבּוֹליקה שלה, לוֹחמת וּמַרדנית יוֹתר, כּלוֹם תהפכוּ זאת לעילה בּשביל הפרדת העם לשנַים וּבשביל גזירת תנוּעת הפּוֹעלים לשנַים?

אחוּד וּפירוּד בּחינוּך    🔗

אתם מתארים אוֹתנוּ כּמפוֹררי החינוּך. אני רוֹצה לוָמר לזרם הציוֹני הכּללי: הנה אתם נלחמים בּעד אחדוּת החינוּך העברי. מה הפּרוּשה של “אחדוּת החינוּך”? אם פּירוּשה הוּא: לשוֹן אחת, מינימוּם של השכּלה אלמנטרית, היסטוֹריה של העם, קנינים עיקריים לאוּמיים, תנאים סַניטריים מסוּימים; כּלוֹמר, אם פּירוּש הדבר הוּא שקוֹמפּלקס שלם של עקרוֹנוֹת אנוֹשיים לאוּמיים יוּנח בּיסוֹד החינוּך, אם זוֹהי אחדוּת החינוּך, הרי אנחנוּ קנאים לאַחדוּת החינוּך. ועוֹד אַחדוּת החינוּך פּרוּשה: פּיקוּח אחד בּארץ, רשת אדמיניסטרטיבית אחת, בּעלוּת לאוּמית אחת. אבל אם אתם סבוּרים שאחדוּת החינוּך פּירוּשה קסרקט חינוּכי, שמישהוּ יבוֹא ויקבּע טיפּוּס אחד לכל יהוּדי הרוֹצה לחנך את ילדיו ויאמר לוֹ: “כּזה ראה וקדש”, הרי אנחנוּ שוֹללים אחדוּת שכּזוֹ. ההסתדרוּת אומרת: תהא כּל משפּחה יהוּדית רשאית לחנך את ילדיה בּאחד מסוּגי בּתי־הספר המאוּשרים מטעם הרָשוּת הלאוּמית העליוֹנה. עוּבדה היא, שמלבד הניגוּדים עם ה“אגוּדה” ועם האידישיסטים, אין לנוּ כּיוֹם הזה גם בּתחוּמי התנוּעה הלאוּמית אפשרוּת אוֹבּיֶקטיבית לקיים טיפּוּס של בּית־ספר אחד בּארץ.

היה זמן שהיה לנוּ בּית־ספר אחד. זה היה לפני היוֹת ההשׂכּלה ולפני הציוֹנוּת. זה היה בּית־הספר הדתי. ואילוּ קמה אז תנוּעה ציוֹנית, היה זה אוּלי בּטבע הדברים שמתוֹך שלטוֹן הדת בּישׂראל, היה מוּקם בּית־ספר דתי, בּטיפּוּס האחד והיחיד. אבל כּשבּאתם אתם, הציוֹנים, המשׂכּילים האֶפּיקוֹרסים, כּאשר הקימוֹתם את “בּית־הספר בּיפוֹ”, הכרזתם בּזה שבּתקוּפתנוּ אנוּ אין אפשרוּת לבית־ספר אחיד להתקיים. אתם הייתם הראשוֹנים לפרוֹש מן החדר, שהיה מקוּבּל בּאוּמה. ואתם יוֹדעים איזוֹ מלחמה גדוֹלה עוֹרר בּית־הספר שלכם וכמה זה הזיק בּשעתוֹ לחיבּת־ציוֹן. ולא נמנעתם מזאת. אינני מאשים אתכם על שעשׂיתם מה שעשׂיתם, אבל אני דוֹרש שלא תנהגוּ איפה ואיפה. אם יש בּידכם להתפּשר עם “המזרחי” וּלהקים בּית־ספר אחד משוּתף לכם ולוֹ, כּמוֹ שמַטיפים עכשיו כּמה אנשים חשוּבים, החרדים “על הדת”, כּעוֹרך ה“בּוּסתנאי”, למשל, ותהפכוּ את בּית־הספר הכּללי לבית־ספר דתי למחצה, בּבקשה, עשוּ. אוּלם אל תכפּוּ אוֹתוֹ על זוּלתכם. ואל תאשימוּ אתם את האחרים בּפילוּג, שאתם פּתחתם בּוֹ. כּשבּאוּ ד"ר בּוֹגרשוֹב וחבריו וניגשוּ להקמת הגימנסיה, היה מעשׂה זה פּילוּג אוֹ איחוּד? הגימנסיה מתחילה בּמכינוֹת בּגיל של בּית־ספר עממי. ואפשר אין זה פּוֹגע בּאַחדוּת ישׂראל משוּם שהגימנסיה נוֹעדה לבני אמידים היכוֹלים לשלם יוֹתר. אם אתם מתיחסים בּרצינוּת לאחדוּת החינוּך, אם אתם רוֹצים להגבּיר את התוֹכן המאַחד, עליכם להוֹדוֹת שבּמצב הזה של העם העברי, בּמצב זה של הישוּב קיימים זרמים בּוֹלטים בּעלי אוֹפי שלם הצריכים לבוֹא לידי בּיטוּי גם בּחינוּך. אנחנוּ, אנשי התנוּעה החלוּצית בּישׂראל, מעריכים מה שעשׂה בּית־הספר הכּללי שהיה לפנינוּ. יוֹדעים אנוּ מה עשׂה בּית־הספר הכּללי בּשביל הלשוֹן וּבשביל יצירת עצם הטיפּוּח של בּית־ספר חדש בּארץ. אבל התנוּעה הציוֹנית אינה מסתפּקת בּוֹ ואינה יכוֹלה להסתפּק בּוֹ, מפּני שיש לנוּ צרכים חלוּציים, ויש לנוּ צרכים חברתיים, מפּני שאנחנוּ מלמדים בּעין־חרוֹד וּבנהלל, וּמחנכים את הילד בּתל־אביב שילך לעין־חרוֹד וּלנהלל, וזה דוֹרש יוֹתר ארץ־ישׂראליוּת, יוֹתר חלוּציוּת ויותר חברתיוּת ממה שיש לבית־הספר הרגיל. ואילוּ היתה רק טוֹבת החינוּך לנגד עיניכם הייתם אוּלי מכּירים לנוּ טוֹבה על שאנחנוּ סוֹללים אוּלי דרך גם בּשביל בּית־הספר שלכם.

בּדבר אחד אני מסכּים לד“ר בּוֹגרשוֹב: גם אני שוֹלל את החינוּך המפלגתי. זרמים קוּלטוּריים, זרמים פּדגוֹגיים, חברתיים – כּן. בּעלוּת מפלגתית – לא. בּית־הספר אינוֹ צריך להיוֹת קנין של מפלגה, לא של מפּא”י ולא של “המזרחי” ולא של הציוֹנים הכּללים. ההוֹרים רשאים לבחוֹר את שיטת החינוּך בּשביל ילדיהם – בּמסגרת החוּקה הלאוּמית והפּקוּח הלאוּמי. כּמוּבן, הוֹרים בּאמת ולא הוֹרים מזוּיפים, לא “ארגוּן ההוֹרים בּמוֹשבוֹת” המוֹציא מהכּלל חלק של ההוֹרים ועוֹשׂה את החינוּך לקנין התקיפים בּמוֹשבוֹת. ארגוֹני הורים דמוֹקרטיים עם זכוּיוֹת שווֹת לכל ההוֹרים – זהוּ הפּרינציפּ שצריך להיוֹת מוּנח בּיסוֹד החינוּך בּארץ. ל“אחדוּת החינוּך” הקסַרקטינית, כּפי שאתם מבינים, לא יסכּים היהוּדי הדתי וגם לא הפּוֹעל. הוּא לא יסכּים למסוֹר את חינוּך ילדיו לידים שאינן נאמנוֹת עליו. אם זוֹהי מלחמתכם הרי זוֹ מלחמת־סרק, העלוּלה רק למרר את החיים לשוא. וּראוּ, קיימים בּארץ זרמים אוֹטוֹנוֹמיים של חינוּך, שוּם זרם אינוֹ חוֹשב לוַתר על האוֹטוֹנוֹמיה שלוֹ, בּאה הסתדרוּת העוֹבדים ואמרה: אנחנוּ מוּכנים לוַתר על זכוּיוֹת אדמיניסטרטיביוֹת מסוּימוֹת הנתוּנוֹת לנוּ, וּלהכליל את החינוּך שלנוּ בּתוֹך הרשת החינוּכית־האַדמיניסטרטיבית של כּנסת ישׂראל. בּמקוֹם לקבּל זאת בּשׂמחה פּצחוּ בּצעקה, וניתן “אוּלטימטוּם”: אוֹ שתבטלוּ את החינוּך שלכם אוֹ שתישָארוּ כּמוֹ שאתם כּיוֹם. מן האוּלטימַטוּם הזה “גזוֹרוּ” אפשר היה לראוֹת עד כּמה רצינית התביעה הזאת לאַחדוּת החינוּך מצדכם.

“חטאם” של המאוּרגנים ו“הבה נתחַכּמה” של    🔗

חסרי־האִרגוּן

ועוֹד פּרינציפּ אחד הוּכרז כּאן בּשם הציוֹנוּת הכּללית נגדנוּ. שיווּי־זכוּיוֹת של מאוּרגנים ולא־מאוּרגנים. פּרינציפּ נעלה: אל יקוּפח שוּם אדם מישׂראל, הגנה על האינטרסים של “סתם יהוּדי”. אך נבדוֹק נא את תכנה של האִמרה הזאת. מאימתי נעשׂתה התנוּעה הציוֹנית חסידה של חוֹסר ארגוּן? מאימתי נעשׂה חוֹסר־ארגוּן ראוּי לפרס בּעניני הציוֹנוּת? כּל ענין הציוֹנוּת בּנוּי על פּרינציפּ של אִרגוּן. בּא הרצל לעם מפוּזר וּמפוֹרד, לא “מאוּרגן” ואמר: התארגנוּ. כּל החטאים שאתם מוֹנים בּנוּ, הם ענינים של אִרגוּן ציוֹני. שמוֹרק אוֹמר: מה ערך לתכניוֹת חדשוֹת, להבטחוֹת להתישבוּת, אם – אוֹי ואבוֹי – “1800 איש יוֹשבים כּבר על האדמה”. מר שמוֹרק בּוֹכה על זאת. מוּטב היה אילמלא היוּ האנשים האלה כּוֹבשים וּמעבּדים את הקרקע, אלא מפוּזרים בּערים, ואת האדמה “שוֹמרים” למי שלא עלה עדיין לארץ־ישׂראל ולא התארגן להתישבוּת. אלה הם המוּשגים החדשים שאתם מחדשים בּציוֹנוּת. מי שהתארגן למען ארץ־ישׂראל, מי שהכשיר עצמוֹ, מי שעלה, מי שעבד בּחקלאוּת – הריהוּ מפסיד. אילוּ אתם, המקנאים בּכוֹח אִרגוּננוּ הייתם אוֹמרים: גם אנחנוּ נלך לארגן המוֹנים, הייתי אוֹמר: תבוֹא עליכם בּרכה. יש עם עברי גדוֹל, אנחנוּ כּינסנוּ מסביב לדגלנוּ חצי מיליוֹן שוָקלים, אירגנוּ וכבשנוּ חוּגים רחבים בּאמריקה וּבּפּוֹלין בּשביל ארץ־ישׂראל. ואם גם אַתם רוֹצים לעשׂוֹת זאת, בּבקשה. אבל מתוֹך חוֹסר הכּשרוֹן שלכם לארגן המוֹנים אתם בּאים בּשתי המצאוֹת. אתם אוֹמרים לנוּ: אתם כּבר אירגנתם את המכּסימוּם שיכוֹלתם לארגן. כּל השארית, שארית ישׂראל, לנוּ היא. זוהי המצאה אחת. וההמצאה השניה: בּמקוֹם להכּיר בּחשיבוּת עקרוֹן האִרגוּן בּשביל הציוֹנוּת אתם שוֹללים אוֹתוֹ מעיקרוֹ.

על הספסרוּת ועל עזיבת הכּפר    🔗

כּוּלכם חוֹצבים להבוֹת נגד הספסרוּת. איך תילָחמוּ נגדה בּלי אִרגוּן, ואיך תילחמוּ בּעד עבוֹדה עברית בּלי אִרגוּן? דיבּרתם כּוּלכם בּלב מר על התוֹפעה שהפּוֹעלים בּוֹרחים מהמוֹשבוֹת. אני כּל כּך שׂמח שהאדוֹנים הללוּ, אשר הם עצמם הלכוּ, כּידוּע, למוֹשבוֹת ושלחוּ הרבּה פּוֹעלים למוֹשבוֹת, הם הבּוֹכים מרה על שפּוֹעלים עברים עוֹזבים את המוֹשבוֹת. לא אשאל כּמה פּוֹעלים שלחתם אַתם למוֹשבוֹת, לא אשאל כּמה פּוֹעלים הכניסה מפלגת המדינה העברית בּמשך כּל ימי חייה למוֹשבוֹת. אוּלם אשאל אתכם, יוֹדעי הכּל: הידעתם שבּמשך הזמן של הבּריחה מהכּפר נוֹספוּ בּכל זאת לפי הסטטיסטיקה של המרכּז החקלאי 1600 פּוֹעלים עברים בּמוֹשבוֹת? אינני מרוּצה מזה כּלל. ההסתדרוּת החליטה לגַייס עוֹד 3000 פּוֹעלים בּשביל המוֹשבוֹת. הידעתם מאין בּאוּ אלה? האם אלה “סתם יהוּדים” בּוֹדדים, “קרוֹבים”? (אוֹתם הקרוֹבים שכּוּלכם נעשׂיתם חסידים שלהם, כּאילוּ בּנין הארץ דוֹרש קרוֹבים; דוקא לבּיל"וּיים לא היוּ קרוֹבים בּארץ, לאנשי העליה השניה לא היוּ קרוֹבים בּארץ, וּבכל זאת עשׂוּ משהוּ). אלה שהלכוּ למוֹשבוֹת והחזיקוּ מעמד בּמוֹשבוֹת בּתוך הפּרוֹספּריטי והקוֹניוּקטוּרה השׂוֹררת בּערים, הם פּוֹעלים מאוּרגנים, חברי הקיבּוּץ המאוּחד, “השוֹמר הצעיר”, הבּחרוּת הסוֹציאליסטית ודוֹמיהם, וגם תימנים. הפּוֹעלים התימנים בּארץ הם אלמנט חשוּב, וּתנוּעת הפּוֹעלים לפני 25 שנים, לפני שדרשה זאת ממנה התאחדוּת האִכּרים, שלחה את אחד מטוֹבי חבריה להעלוֹת פּוֹעלים תימנים. ההסתדרוּת עסקה בענין זה לא מעט, והתימנים יש להם אִרגוּנים משלהם, אך אם יש כּוֹח מאוּרגן, אני תוֹבע ממנוּ אחריוּת ציוֹנית. ואני שוֹאל את מר גלוּסקא, בּא־כּוֹח אִרגוּן מסוּים של התימנים, הצריך להיוֹת אחראי בּעד עבוֹדה עברית אצל התימנים, מדוּע בּשכוּנוֹת התימנים, על אדמת הקרן הקימת ישנה עבוֹדה ערבית?

עֶמדה מאוּחדת כּלפּי “המוֹעצה המחוֹקקת”    🔗

כמה מילים בּדבר המוֹעצה המחוֹקקת. לא מפּני שיש לי להוֹסיף על אוֹתם הדברים הבּרוּרים שדיבּר כּאן בּן־גוּריוֹן, אלא משוּם שנעשׂים מכּל צד נסיוֹנוֹת לסַלף את עמדתנוּ, כּאילוּ ציוֹנוּתם של הציוֹנים הכּללים מעוּנינת בּכך שהעוֹלם יראה את מפלגת הרוֹב בּציוֹנוּת כּאלמנט בּלתי־בּטוּח בּשאלה זו. ואני חשבתי לתוּמי שכּוּלנוּ מעוּנינים בּכך שלא יהיוּ כּאן שוּם ויכּוּחי דקדוּק בּענין המוֹעצה המחוקקת, אלא שתישָמע דעה אחת של הקוֹנגרס כּוּלוֹ שלא תרשה ליהוּדי להשתתף בּמוֹעצה המחוֹקקת, נגד רצוֹן הקוֹנגרס. יש, כּנראה, ציוֹנים שהבנתם המדינית היא אחרת, הם מעוּנינים להראוֹת שיש חלקים כּשרים הנלחמים “עד הסוֹף” ויש כּאלה שמחר יוַתרוּ. מזכּרים לנוּ את חטאנוּ שאמרנוּ, כּי רק על יסוֹד של שיווּי מוּחלט של שני העמים אפשר יהיה להקים מוֹסד מחוֹקק בּארץ. אינני מתחרט על פּיסקה זאת. בּויכּוּח הפּנימי על המוֹעצה המחוֹקקת בּתוך העם העברי נשמעוּ שלוֹש נוּסחאוֹת. הציוֹנים הכּללים אוֹמרים: אנחנוּ נסכּים למוֹעצה מחוֹקקת רק לאחר שנהיה רוֹב בּארץ. בּמסירת מוֹדעה זוֹ, שכּל זמן שאחרים מהַווים רוֹב אין אנוּ מסכּמים למוֹעצה מחוֹקקת, אלא כּשאנחנוּ נהיה רוֹב נסכּים, כּלוּלה פּסגת “החכמה המדינית”. כּלוּם יש לך הסבּרה פּוֹליטית טוֹבה מזוֹ? “אגוּדת ישׂראל” ניסחה את עמדתה בּהגדרה אחרת – ואני מזכּיר זאת לשבחה – שכּל זמן שלא ימָצא הסכּם והבנה גמוּרה בּין הם העברי וּבין העם הערבי אי אפשר ליסד את המוֹעצה המחוֹקקת. כּך אמרה מפלגה שאין לה שם של מפלגה ציוֹנית פּוֹליטית. בּאה מפּא“י ואוֹמרת: אמנם אין אנחנוּ מרוּצים מהמצב האדמיניסטרטיבי השׂוֹרר בּארץ, אין אנוּ חוֹשבים כּלל וּכלל ששלטוֹן גמוּר של הפּקידוּת האנגלית בּכל עניני הארץ הוּא המצב האידיאלי המבטיח את צרכי האוּכלוֹסים, אוּלם אנחנוּ שוֹללים כּל רפוֹרמה פּוֹליטית המתנקשת בּזכוּיוֹתינוּ ואיננוּ מסכּמים לשוּם רפוֹרמה שאיננה נוֹתנת לנוּ מחצית השפּעה, זאת אוֹמרת, אפשרוּת למנוֹע כּל התנקשוּת בּנוּ. הדברים ראוּיים לויכּוּח רציני. אבל נדמה לי שהמצב המדיני בּרגע זה מחייב הסכּמה מוּחלטת וּשלמה של כּל הקוֹנגרס ולא רצוֹן להוֹכיח למי שהוּא כּי " טוֹב אני מחברי”.

עת לבצע את המלוה הלאוּמי!    🔗

אילוּ היתה הנהגת הקוֹנגרס תלוּיה בּי הייתי מעמיד בּמרכּז הקוֹנגרס בּתקוּפה זו של עליה המוֹנית ושל חוֹסר כּל פּרוֹפּוֹרציה בּין עליית ההמוֹנים היהוּדים בּארץ־ישׂראל וּבין הקלטתם, את השאלה הישנה והחדשה תמיד: יצירת הוֹן לאוּמי גדוֹל, קוֹדם כּל לשם פּתרוֹן שאלוֹתינוּ הקרקעיוֹת ואחר כּך בּשביל פּתרוֹן שאלוֹתינוּ הישוּביוֹת. אוּלם, לצערנוּ הרב, אין דעתוֹ של הקוֹנגרס נתוּנה לשאלוֹת כּאֵלוּ. לקוֹנגרס יש תשוּקה וענין לכל מיני ויכּוּחים. אבל לא לפּרוֹבּלימוֹת הקוֹלוֹניזטוֹריוֹת שלנוּ.

הרעיון של המלוה הלאוּמי איננוּ חדש. בּודאי יש הרבּה אנשים הדוֹרשים לעצמם פַּטֶנט על הרעיוֹן הזה. הזכוּת הגדוֹלה תהא לא למי שידבּר על המלוה הלאוּמי, אלא למי שיעשׂה אוֹתוֹ. התקדמנוּ הרבּה לקראת המלוה הגדוֹל. התקדמנוּ על ידי מה שעשׂתה האכּסקוּטיבה, התקדמנוּ הרבּה על ידי המצב בּארץ־ישׂראל, על ידי מצב המשק שלנוּ, וגם על ידי גוֹרם חדש, שנוֹסף בּזמן האחרוֹן: שבּארץ־ישׂראל ישנם כּספים וישנה תביעה בּארץ שכּספים אלה “לא ילכוּ בּטל” ויוּשקעוּ בּמפעלי בּנין ויצירה. וּבכן, מבּחינת התנאים האוֹבּיֶקטיבים יש התקדמוּת מרוּבּה. והאֶכּקוּטיבה החדשה לא תקיים את תקווֹתינוּ אם בּמשך השנתיים הבּאות לא תַפנה את תשׂוּמת לבּה – מחוּץ לכל הפּוּלוֹת הנוֹרמליוֹת, להגדלת ההוֹן הלאוּמי – לגיוּס כּספּי אשראי לפתרוָן שאלוֹתינוּ הקרקעיוֹת וההתישבוּתיוֹת. זוֹהי דרישתנוּ הנמרצת.

בּין התביעוֹת: תחנת־מחקר כּלכּלית    🔗

ועוֹד דרישוֹת אחדוֹת יש לי לאֶכּסקוּטיבה הבּאה. מכּל צד מַרבּים לדבּר על יזמה כּלכּלית, על תעשׂיה וכדוֹמה. כּאן דיבּר בּן־גוּריוֹן על “חכמת ישׂראל” בּמוּבן החדש. ועלי לציין, לצערי, שבּחיינוּ המשקיים איננוּ מגלים חכמה זוֹ. עדיין לא יצרה התנוּעה הציוֹנית מכשירים רציניים כּדי שדברינוּ על הכּלכּלה לא יהיוּ פּטפּוּטים בּעלמא. לא ליד אֶכּסקוּטיבה ולא ליד הבּנקים ולא ליד האוּניברסיטה העברית אין לנוּ מוֹסד מחקר רציני שממנוּ נוּכל לקבּל תשוּבוֹת שקוּלוֹת על עניני משק, על עניני אֶכּספּוֹרט, תעשׂיה, מסים וּמכס. מן ההכרח שיוּקם סוֹף סוֹף המוֹסד הזה, לחקירה, למתן ידיעוֹת, להדרכה.

מוֹסד לביקוֹרת    🔗

כּמו ֹכן אני מצטרף לאלה שדרשוּ הקמת מוֹסד לביקוֹרת בּציוֹנוּת. אף על פּי שאני שייך למפלגת הרוֹב, הנני מעוּנין בּכל לבּי בּמוֹסד לביקוֹרת. כּל התנוּעה הציוֹנית מעוּנינת בּמוֹסד לביקוֹרת. אנחנוּ מעוּנינים בּאֵמוּן מוּחלט מצד העם, אנחנוּ מעוּנינים בּסדרים ישרים בּמוֹסדוֹת שלנוּ, אנחנוּ מעוּנינים בּעבוֹדה כּספּית ישרה וצוֹדקת וּבחשבוֹנוֹת מסוּדרים. אנחנוּ מעוּנינים בּכך שיוָצר אצלנוּ בּכל מחיר מוֹסד של קוֹנטרוֹלה שירכּוֹש לוֹ לעצמוֹ את האֵמוּן של התנוּעה.

קרן כּללית לחוֹסר־עבוֹדה    🔗

אני מוּכן להצטרף לכמה דרישוֹת של האוֹפּוֹזיציה. מר גרוֹסמן דרש מאת האֶכּסקוּטיבה שתיצוֹר קרן כּללית לחוֹסר־עבוֹדה. אני מצטרף בּכל לב לדרישה הזאת. אגלה סוֹד למר גרוֹסמן: זה כּבר כּמה חדשים שמצד הסתדרוּת הפּוֹעלים נדרשת האֶכּסקוּטיבה להבטיח סכוּמים שנתיים (מכּספּי הרזרבה של המלוה) לקרן כּללית בּפני חוֹסר־עבודה. אני רוֹצה לקווֹת שעל ידי זה שההסתדרוּת דוֹרשת זאת, לא תיפּסל עצם הדרישה אצל מר גרוֹסמן כּ“מפלגתית”.

אני מצטרף גם לדאגה הזאת לימים רעים היכוֹלים לבוֹא על הישוּב גם מבּחינת הבּטחוֹן, גם מבּחינת סידוּרים כּלכּליים מסוּימים, זה דוֹרש את התאמת החקלאוּת שלנוּ וּשאר עניני המזוֹנוֹת לצרכי כּלל הישוּב. היתה זאת דרישה תמידית של תנוּעת הפּוֹעלים. וּבזמן המלחמה הקוֹדמת עשׂינוּ משהוּ בּענין זה. וגם עכשיו דוֹרשת ההסתדרוּת שנכַוון את משקנוּ כּכה שיוּכל בּתנאים קשים לסַפּק את צרכינוּ אנוּ. אוּלם אני רוֹצה לוֹמר: גם דאגה לבטחון וגם דאגוֹת אחרוֹת מחַייבוֹת אחדוּת התנוּעה הציוֹנית, אחדוּת מפעלים, קוֹנטרוֹלה מוּחלטת שלה על הענינים בּארץ.

קוֹאַליציה – אך לא בּאֶכּסקוּטיבה בּלבד    🔗

אני מצטרף בּכל לב לאלה האוֹמרים שהמצב בציוֹנוּת מחייב קוֹאַליציה רחבה כּכל האפשר – קוֹאַליציה ישרה ונאמנה הרוֹצה לפעוֹל וּמוּכנה לפעוֹל יחד וּרחבה כּכל האפשר. אבל גם לי דרישוֹת לקוֹאַליציה הזאת, יהיה נא לכם אוֹמץ לדוּן על הדרישוֹת ההלוּ. קוֹאַליציה רחבה על שוּם מה? כּבר אמר בּצדק ד"ר גוֹלדמן שהוּא מאַחל לקוֹאַליציה רחבה שלא תהיה גרוּעה מהקוֹאַליציה הצרה – אני אַרשה לעצמי להיוֹת גם בּאוֹפּוֹזיציה למפלגתי וּלהנהגתי ואני דוֹרש מהקוֹאַליציה שבּחרתי בּה יוֹתר מאמצים וכמה וכמה דברים שלא נעשוּ בּמשך השנה הזאת. הנימוּק בּעד קוֹאַליציה רחבה הוּא: לשמוֹר על כּך שמלחמת הרעיוֹנוֹת אצלנוּ וּמלחמת האינטרסים שלנוּ לא יהָפכוּ למלחמת־אזרחים. אך אם זאת היא המטרה, אז צריך שהקוֹאַליציה לא תצטמצם בגוּף אחד של הנהלה הציוֹנית, כּי אם תקיף את כל השטחים. מה טעם לקוֹאַליציה בּאכּסקוּטיבה הציוֹנית, אם בּמוֹסדוֹת אחרים, חשוּבים מאד גם הם, הקוֹבעים את היחסים בּתוֹך בישוּב, אם שם אין קוֹאַליציה, אם שם יש קיפּוּח עם מלחמה מרה. מה טעם בּדבר אם, למשל, בּועד הלאוּמי ישנה קוֹאַליציה בּיננוּ וּבין “המזרחי” וּבאוֹתוֹ זמן יוֹשב בּא־כּוֹח “המזרחי” בּעיריית תל־אביב וחוֹתר תחת זכוּיוֹת הפּוֹעל העברי וּמפיץ שׂנאה וּמקפּח את זכוּת הבּחירה של הפּוֹעל לעיריה? האוּמנם לזה תיקָרא קוֹאַליציה? התיתכן קוֹאַליציה בּציוֹנוּת המניחה מקוֹם לחתירה תחת כּנסת ישׂראל? אנחנוּ שוֹאפים בּכל לב לקוֹאַליציה רחבה. אבל היא מחַייבת שהאֶתיקה של קוֹאַליציה והפּרוֹגרמה של הקוֹאַליציה תתפּשט על כּל שטחי החיים בּארץ, על כּל אוֹתם השטחים שהציוֹנוּת משפּיעה שם.

תנאים להרחבת הקוֹאַליציה    🔗

היסוד הראשון של קוֹאַליציה הוּא הוֹדיה בּזכוּת אזרח לכל יהוּדי בּארץ־ישׂראל, הפסקת הקיפּוּח של זכוּיוֹת יהוּדיוֹת בּערים וּבמושבוֹת.

זכוּת אחת ליהוּדי גם בציוֹנוּת, גם בּכנסת ישׂראל, גם בּעירית תל־אביב וגם בּמוֹשבוֹת.

ואחדוּת בּשאר השטחים. אחדוּת החינוּך והפסקת הדצנטרליזציה. כּבר הסבּרתי: לא אחדוּת של קסרקטין, כּי אם מַכּסימוּם האפשרי בּתנאים הקיימים. ואחדוּת בּשאר השטחים החשוּבים בּשביל גוֹרל הציוֹנוּת; אחדוּת של הפּוֹעלים בּארץ, שקידה מאוּחדת על עניני שלוֹמנוּ וּבטחוֹננוּ בּארץ.

בּקוֹאַליציה הזאת נדרוֹש ארגוּן הסתדרוּת ציוֹנית אחידה בּכל הארצוֹת, למען תהיה הזכוּת לכל יהוּדי, בּין שהוּא בּן מפלגה וּבין שאיננוּ בּמפלגה, להשפּיע בּכל עניני הציוֹנוּת, לבחוֹר בּכל מי שהוּא רוֹצה, להצטרף לזרם בּרגע שהוּא רוֹצה וללכת ממנוּ בּשעה שהוּא רוֹצה.

פּה דיבּרוּ בּאירוֹניה על האפקים שפּתח לפנינוּ בּן־גוּריוֹן. נמצא חכם אחד בּין הנוֹאמים שקרא לזה “ליציטציה”. מעַנין שדוקא אלה שכּל עבוֹדתם בּציוֹנוּת היתה להתחרוֹת זה בּזה, מי יכוֹל “להבטיח” יוֹתר וּלהתפּאר לפני יהוּדים תמימים כּי להם יש “מטרה סוֹפית”, כּי בּכיסם מוּנחת מדינת היהוּדים, דוקא אלה מלגלגים עכשיו עלינוּ על שאנחנוּ, בּתוֹר סיכּום של מעשׂים, בּאים להתווֹת דרך לזמן ארוֹך. מי שמדבּר כּך כּמוֹ שדיבּרוּ המלגלגים, סימן שאיננוּ ראוּי ואיננוּ מסוּגל לראוֹת אחרת. וּמי שיצר עד עכשיו את העמדוֹת הציוֹניוּת יכוֹל, מבּלי לדבּר על “מטרוֹת סוֹפיוֹת”, להתווֹת דרך פּעוּלה לשנים הבּאוֹת.

לכל אלה המפחידים את התנוּעה הציוֹנית בּשלטוֹננוּ, בּגידוּלנוּ וּבריבּוּינוּ, אני רוֹצה לאמוֹר שתים־שלוֹש מלים של גילוּי־לב. אין עיננוּ צרה בּכם ונשׂמח אם יקוּם “המזרחי” ויארגן את היהדוּת הדתית, ואם יקוּם “הפּוֹעל המזרחי” ויכבּוֹש המוֹנים גדוֹלים לעבוֹדה ולחלוּציוּת בּשם רעיוֹן הדת והעבוֹדה, אם הציוֹנים הכּללים ימצאוּ המוֹנים ויאַרגנוּ אוֹתם. אבל אַל תזלזלוּ אתם בּגידוּלנוּ ואַל תקטינוּ את ערכּנוּ, ולא רק מתוֹך הכּבּוּשים המעשׂיים והישוּביים שלנוּ. תחטאוּ לאמת אם לא תכּירו כּי נתוּנים מאמצינוּ להקמת סוּכּת ציוֹן הנוֹפלת. ואנחנוּ מעיזים לאמוֹר, שאנחנוּ הוֹלכים להקים את סוּכּת ציוֹן הנוֹפלת.

מה הציוֹנוּת דוֹרשת היוֹם הזה מן העם היהוּדי    🔗

אוֹהבים להזכּיר אצלנוּ ימים מלפנים, כּשההסתדרוּת הציוֹנית היתה בּמלוֹא תפארתה. מה נדרש אז מהיהוּדי? מה היוּ אז האינטרסים של היהוּדי בּציוֹנוּת? הציוֹנוּת הכּללית דיבּרה בּשם האוֹרגַניזציה וּבשם המשמעת. הזקנים שבּיניכם יזכּרוּ כּיצד נלחמוּ אז על רעיוֹן האוֹרגַניזציה הציוֹנית, הם יזכּרוּ את מלחמת אוּסישקין על כּוֹח אוֹרגניזציה ועל תקיפוּתה. אבל בּינתים קרוּ כּמה וכמה דברים, וחלקים שלמים כּאן שהכּירוּ שאוֹרגניזציה זאת עוֹבדת מתוֹך חוּקים פּנימיים בּשביל יצירת עבוֹדה, התישבוּת ועַם עוֹבד בּארץ התקרבוּ לתנוּעה הזאת. ועכשיו אנחנוּ רוֹאים את ההסתדרוּת הציוֹנית בּחוּלשתה. הגיעה השעה – המצב הפּוֹליטי מחייב והאנַרכיה הישוּבית בּארץ מחייבת זאת, – לבוֹא וּלהקים מחדש את המכשיר של הרצל, שיהיה מכשיר בּעל כּוֹח, בּעל יכוֹלת, בּעל ערך בּשביל כּוּלנוּ, גם בּשביל השליטים וגם בּשביל האוֹפּוֹזיציה, שהעם העברי, גם אוֹיבנוּ וגם הכּוֹחוֹת מבּחוּץ ירגישוּ כּי לפניהם עַם מאוּרגן. בּדרך זוֹ אנחנוּ הוֹלכים, בּה אנוּ מחנכים את ההמוֹנים וּבה אנוּ רוֹצים להדריך את התנוּעה הציוֹנית בּמידה שהיא נשמעת לנוּ.

“מכַנס האדמה העברית”    🔗

בּהיסטוֹריה של רוּסיה מסוּפּר כּי ימים רבּים היה העם הרוּסי מפוּזר וּמפוֹרד לכמה נסיכוּיוֹת וּשבטים ושלטוֹנוֹת קטנים, עד שקם מלך אחד בּמוֹסקבה ואִיחד את כּל הנסיכוּיוֹת הללוּ למדינה אחת, הוּא זכה לכך שקראוּ לוֹ בּהיסטוֹריה הרוּסית: “מכַנס האדמה הרוּסית”. זהוּ התפקיד ההיסטוֹרי שנפל בּחלקנוּ, הפּוֹעל בּציוֹנוּת רוֹצה להיוֹת “מכַנס האדמה העברית”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!