[א] דיאלוגו בלשון עברי עם תינוק 🔗
מרים
יה יושיעכם משנת הפחיתות ויצילכם מתרדמת החסרונות! עורו, ישנים, משנתכם, ונרדמים, הקיצו, כי עלה השחר ופני מזרח האירו.
תינוק
אללי לי, כי טחו מראות עיני ועפעפי דבקו ולא אוכל לראות בעפעפי שחר! ירא אנכי, פן תבלול נכנס בעיני וחשכו הרואות בארובות.
מרים
זו היא תפילתך של שחרית ושירת הבקר שאתה אומר? אפתח דלתי החלונות וגם אסיר הנברשת והשמשיות של זכוכית, למען תוכל לראות כי השמש יצא על הארץ וגם עלה עלה שתי קומות מעל האופק. עיניך לנוכח החלון יביטו וניצוצות השמש יישירו נגדך. עד מתי, עצלים, תשכבו. קומו צאו ממטתכם, אוהבי לנום, וקראו לאלהיכם, כי עת הוא לעשות לה', לא עת לחשות ולחבק ידים לשכב.
תינוק
כל כך בהשכמה? עדיין לא קרא התרנגול.
מרים
אמור שעדיין לא שמעת אותו ותאמר האמת! הנה אנחנו קרובים יותר אל הצהרים ממה שאנו קרובים אל עליית השחר. התרצה שאתן לך חלוק הלבן?
תינוק
אינו מן הצורך למהר. בעזרת השם אחליפנו, כי חג הוא לה' וראוי לכבדו בכסות נקייה.
מרים
ברוך אתה לה'! החפץ אתה בדבר אחר!
תינוק
תני לי הכתונת והמכנסים שלי!
מרים
כתונת הפסים או של משי אדום?
תינוק
תני לי מה שתרצי, כי איני מעלה ולא מוריד האחת מן האחרת… אבל תני לי אותה של משי אדום, למען אהיה יותר קל התנועה בהתנועעי היום בצחוק הכדור.
מרים
זה דרכך ומנהגך לעולם לחשוב יותר על הצחוק ממה שתחשוב על הלימוד.
תינוק
ואת, כעורה, כדבר אחת הנבלות תדברי!
מרים
אם לא תשמור פתחי פיך, אגיד אודותיך אלה לאביך.
תינוק
לו שמת לפיך מחסום ולא היית מטפלת במה שאינו נוגע ליך, גם אני חשכתי פי ולא הייתי מרחיב פי לדבר גבוהה גבוהה כנגדך.
מרים
והלא אינני אומרת דבר כי אם לטובתך!
תינוק
אומרים לצרעה “לא מדבשך ולא מעוקצך”.
מרים
והלא אני מחוייבת להוכיחך ולהועילך כפי אשר תשיג ידי.
תינוק
קשטי עצמך ואחרי כן קשטי אחרים! תני לי המכנסים והבתי שוקים שלי.
מרים
שים המגבעות וכובע ישועות על ראשך, כי לא יתכן לעמוד בקלות ראש. התרצה בדבר אחר?
תינוק
תני לי המנעלים והרצועות שלי.
מרים
הנה כלם כרותים ושבורים.
תינוק
תני לי אותם של משי אדום עם נקודות הכסף.
מרים
השכחת כי אתמול אבדת אותם בצחוק הקוביות?
תינוק
ומי הגיד לך?
מרים
ראיתיך מאחורי הפרגוד מחור הדלת צוחק עם הנער שמואל.
תינוק
בחסדך, אל יודע דבר אל מלמדי!
מרים
אבל אגלה אזנו למוסרך כל עוד שתקרא אותי בשם כעורה.
תינוק
נעלי לי המנעלים ותקשרי אותם.
מרים
עשה בעצמך!
תינוק
איני יכול לכרוע.
מרים
אבל בדבר של צחוק היית כורע! רק העצלות אינו מניח לך לכרוע.
תינוק
עודך מחזקת ברשעתך?
מרים
אם תעשה כן ביחדותך, מה תעשה בזקנותך?
תינוק
קשרי את הרצועות בעניבות ולא בקשורים כי כן יתקנו יותר.
מרים
לא אעשה כן, כי העניבה במהרה תינתק ואמך תקרא תגר עלי. תסרק ראשך במסרק הרחב ואחרי כן כבד תכבד בגדיך במכבדת הקטנה.
תינוק
נצא מעתה מן החדר הזה.
מרים
התרצה לצאת קודם רחצת הידים?
תינוק
את מטרחת אותי יותר מדאי! היית מיגעת שור ולא אדם כמוני. כמדומה, שאת מלבשת חתן או תקשרי כלה בקושטיה. – הביאי לי הספל וצלוחית מים, הגביהי ידיך במוצקת ותטיפי המים מעט מעט מן דדי הכיור.
מרים
רחוץ בנקיון כפיך מאלה הטנופים והזוהמות שבין פרקי אצבעותיך, תשפשף עיניך ועפעפיך בידים! צריך להעיר אותך על כל דבר. מעולם לא היית עושה מאומה בעצמך.
תינוק
הביאי המטפחת שאנגבה, כי קצתי מפניך.
מרים
ואתה מאד נחמד ונעים, יפה עינים עם טוב רואי, גשה לי ושקה לי, בני!
תינוק
גשי הלאה, מטונפת!
מרים
בני, קודם שתצא מן החדר גול אל ה' והתפלל לו בכונה ובכובד ראש, ולא תשים לבך לדבר אחר כי אם לדברי תחנוניך. השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, כי בזולת זה אי אפשר שתשיג מבוקשיך מה' יתברך. אנה תלך ואנה תרוץ? כתר לי זעיר וחכה כמעט רגע. תלה זה הצעיף על החגורה לצורך נקיון אפיך.
תינוק
היש לך להטריד אותי בדבר אחר? הייתי נשבע שעבר יותר משעה אחת מדי התחלת להלביש אותי!
מרים
ואנה היה לך להלוך?
תינוק
וכי חסר לי מהלכים? והלא הרבה דברים יש לי.
מרים
הלא ידעתי, כי אתה איש גדול וטרוד בפעולות הבטלה.
תינוק
אם לא תסובי מזה, אקרא אותך באותו השם שהוא לך כל כך לזרה.
מרים
אל נא, בני, בא עמי, כי ארצה שנשלים יחד בתתי לך תאנים וצימוקים באכילת הבקר.
תוש"לבע דבור ראשון
[ב] תינוק אב ואם 🔗
תינוק
שלום עליך, אבא מרי, ואת אמי הכבודה, יקיים אותך יוצר הכל, ולכם אחי היקרים, יצוה ה' את הברכה באסמיכם ויברך אתכם, אחיותי החמודות.
אב
אלהים יחנך, בני, ויעלה אותך על במותי המעלות המעולות וההצלחה האמיתית!
אם
יברכך ה' וישמרך, אישון בת עיני! מה ברי ומה בר בטני, השלום לך? הגידה לי, איך עברה לך שנתך הלילה?
תינוק
אני שכבתי ואישנה, חסד ה' יתברך!
אם
מהולל שם ה'!
תינוק
אמת כי בחצות הלילה הקיצותי, כי הציקתני רוח בטני וכאב הראש הכאיבני.
אם
אללי לי, מה זה שאנכי שומעת! כמה התמיד לך זה הכאב?
תינוק
כחצי רביע שעה אחת. אחר כך ישנתי – אז ינוח לי, כי לא הרגשתי בדבר אחר.
אם
נחמתני, כי כמעט נפשי יצאה בדברך.
תינוק
הכיני נא לי לסעוד סעודת הבקר, כי כבר סדרתי תפלתי כראוי בחדר משכבי.
אם
ברוך אתה לה'! עתה עתה אמלא משאלותיך.
תינוק
מה יפית ומה נעמת, כלבי היקר! ראה איך משתעשע ומסתלסל בזנבו, ראה איך עומד על רגליו! הביאי לי שנים או שלשה פירורין של לחם. עיניך תחזינה מישרים מדברי שעשועיו ותנועותיו. וומדוע אינך אוכל? אין לך חשק לאכול? אחשוב שכבר אכלת. הכנים דברי? באמת, הכלב הזה הוא מבין ומשכיל יותר מן המשרתת שלנו!
אב
בני, נכסוף נסחפתי לדבר עמך.
תינוק
לא יוכל לעלות במחשבתי דבר יותר נכסף משמוע קולך הערב.
אב
אמור לי, בני, הכלב שלך הלזה מאיזה מין הוא: אדם או בהמה?
תינוק
לפי דעתי הוא מין בהמה.
אב
ואיזה דבר ימצא בך, שבעבורו אתה אדם יותר ממנו? אתה אוכל וישן, רץ, צוחק – גם הוא עושה כן.
תינוק
ומה בזה? די שאנכי אדם, איש ולא בהמה.
אם
ואיך תכיר זה?
תינוק
מצד שאנכי דובר והוא מנבח.
אב
הדבור החיצוני אינו מבדיל בין הבהמה והאדם, כי גם ימצאו עופות שהם מדברים כמו הפפאגלו של שכן ביתנו.
תינוק
ובמה יודע איפוא הפרש שבינו לביני?
אב
דע, בני, כי ההפרש הזה תלוי במה שאומר לך, שאתה ברצונך תוכל להיות אדם – מה שהוא אינו יכול לעשות בשום אופן.
תינוק
בחסדך, אבי, תמהר ותחיש מעשיך אלה להעמידני על מצב האנשים.
אב
זה יתכן בנקלה, אם תלך לאותו המקום שהולכים שם הבהמות ומתהפכים לאנשים.
תינוק
אנכי אלך שמח בלב שלם ובנפש חפצה. איפה הוא זה המקום?
אב
בבית המדרש.
תינוק
לית דין צריך בשש! אין ראוי להתמהמה בדבר כל כך יקר ערך.
אב
יוכבד, תני איזה דבר בטנא לאכול לנער.
אם
כבר הכינותיו אל נכון. הנה לך, בני, הטנא הזה. החזק בו בשתי ידיך למען לא יפול.
תינוק
ומה זה ששמת, אמי, היקרה?
אם
פת לחם בחמאת בקר מכוסה ומעט תאנים וצמוקים ללפת את הפת.
תינוק
ברוכה את לה'!
אב
בא עמי!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.