מַעֲשֶׂה בְּמָרְדְּכַי וְיוּכִים, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים בְּסֻכָּה

וְנֶהֱנִים לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יוֹם-טוֹב עַד כְּדֵי אֲפִיסַת הַכֹּחַ,

וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם לֵיצָנִים, כְּבָשׁוּם וְהוֹצִיאוּם הַשּׁוּקָה,

אֵרַע לָהֶם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּפַרְשִׁיּוֹת “בְּרֵאשִׁית” וְ“נֹחַ”.

“נָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתַם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?”

נִתְקַשָּׁה בְּאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה יוּכִים בֵּי-קוֹרִיטוֹ הַפָּעַם,

וְהָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ כְּיַתּוּשׁוֹ שֶׁל טִיטוֹס בְּשַׁעְתּוֹ,

וּכְנֶגֶד מִי הָיָה מִתְכַּוֵּן? – כְּנֶגֶד זוּגָתוֹ דּוֹמָחָה,

רַבַּת הַחַיִל וְהָאֶגְרוֹף בְּיוֹם קַלְקָלָתוֹ בַּיָּיִן.

צוֹפֶה הָיָה יוּכִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָה (וְאִם לֹא מְאִירָה

יַעַן לֹא שָׁתָה לְשָׁכְרָה וְאַךְ “מָלֵא” עַל כָּל גְּדוֹתָיו הָיָה, –

וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה וְלֹא מָצָא בָּהּ יָדָיו וְרַגְלָיו:

נָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתַם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?

וְהָלַךְ מַעֲמִיק בַּהֲלָכָה, מַסְבִּירָהּ לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים,

לְגָדֵר דְּחוּיָה, לַבְּאֵר וּלְכָל אֲשֶׁר פָּגַע בַּדֶּרֶךְ.

וְאוֹתָהּ הֲלָכָה לֹא יָדַע, וְעוֹד דָּבָר נִפְלָא מִמֶּנּוּ –

דַּרְכּוֹ מֵאָז וְעַד הֲלוֹם. נַעֲשׂוּ לוֹ נְסִיגוֹת שֶׁל דֶּרֶךְ,

וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ מֵאָז הַבֹּקֶר וְלֹא בָּא עוֹד עַד בֵּיתוֹ,

וְדַרְכּוֹ בְּיוֹם כְּתִקָּנוֹ הֵן דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וּכְבוּשָׁה, –

עַתָּה נִשְתַּנְתָה וֱנֶעֶשְׂתָה מְלֵאָה חֲרִיצִים וּגְלִידִים,

מַמָּשׁ הָרִים וּבְקָעוֹת, וּרְכָסִים וְצוּרִים לְמִכְשׁוֹל.

עוֹלֶה יוּכִים נִכְחוֹ-נִכְחוֹ – חוֹזֶרֶת הִיא אֲחוֹרַנִּית;

פּוֹנֶה הוּא אֶל הַיָּמִין – כְּלַפֵּי שְׂמֹאל הִיא תַּטֶנּוּ;

נִשְׁמְטָה פִּתְאֹם מִתַּחַת מַגָּפָיו, שֶׁהֶעֱלוּ עִטְרָן;

קָרוֹב הוּא לִנְפִילָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רִסּוּק-אֲבָרִים – חָלִילָה -,

וְיֵשׁ לֹא בִּזְמַנָּהּ תִּזְדַּקֵּף וְתַכְבִּיד אֶת הֲלִיכָתוֹ,

וְהָיְתָה מַחֲרֶזֶת עִקְּבוֹתָיו כְּדֶרֶךְ אַרְנֶבֶת בַּשֶּׁלֶג.

וּמִשּוּם זֶה הָיְתָה רָעָה בּוֹ פְּגִיעַת אִילָנֵי-הָרְחוֹבוֹת

וְשַׁעֲרֵי-הַחֲצֵרוֹת, לְרַבּוֹת כְּלוֹנְסָאוֹת הַגְּדֵרוֹת וְהַבָּתִּים.

וְקִלְּלָם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, זָכַר לָהֶם “זְכוּת אִמָּהוֹת”,

עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי ועַד בִּכְלָל, וְלֹא חָס עַל דִּבּוּרוֹ:

"תִּפַּח רוּחַ אִמּוֹתָן שֶׁל אוֹתָן הַבְּרִיּוֹת הַטִּפְּשׁוֹת,

תּוֹקְעוֹת יְתֵדוֹת וְעַמּוּדִים, מַגִּיעוֹת בַּיִת בְּבַיִת,

עַד אֵין מָקוֹם לְאִישׁ יָשָׁר עוֹד לַעֲבֹר בָּאָרֶץ…"

וְאוּלָם חֲבָל, חֲבָל! עַל אוֹתָם הַנִּיבִים הַנָּאִים:

נִפְסְקוּ בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר בְּאַשְׁמָתָם שֶׁל כַּלְבֵי הַקַּצָּב.

עָמְדוּ הַכְּלָבִים בְּחֻצְפָּה וְעִטְּרוּ לַ“גּוֹי” מֵעֲבָרִים,

נוֹבְחִים, בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים, כָּל אֶחָד בְּנִבְחוֹ הַמְּיֻחָד.

עָמַד עַל עָמְדוֹ יוּכִים, מִסְתַּכֵּל בַּכְּנוּפְיָה הַחֲצוּפָה,

נֶהֱנֶה לַמַּרְאֶה, הֱיוֹת בְּרִיאֵי-בָּשָׂר כֻּלָּם וְקוֹלָנִים.

בּוֹשׁוּ הַכְּלָבִים וְסָרוּ מִמֶּנּוּ וְנֶחְבְּאוּ בַּחֲצֵרוֹת,

אֶפֶס הָאֶחָד לֹא מָשׁ, עוֹמֵד בְּנִבְחוֹ מִשִּׁעֲמוּם.

נִכְנַס עִמּוֹ הַ“גּוֹי” בִּדְבָרִים וְכֹה אָמַר: "זַאֲטוּטִי!

תִּינוֹק לְאִמְּךָ הַחֲצוּפָה הָיִיתָ, וַאֲנִי יְדַעְתִּיךָ,

קָטָן כָּזֶה, חֵי אֲנִי – וְשִׁמְךָ “בּוּקֶט” אוֹ “קַשְׁטַנְקָה”…

וַדַּאי “קַשְׁטַנְקָה”… וּבְכֵן, אֱמֹר: מַה נִּזְעַקְתָּ הַפַּעַם?

שֶׁמָּא אֵינְךָ “בּוּקֶט”? – אֶכָּנֵס וְאֶשְׁאַל בְּעָלֶיךָ"…

שָׁמַע הַכֶּלֶב וַיֵּשְׂטְ, וַיִּשְׁכַּב בְּפִשּׁוּט לְשׁוֹנוֹ,

שׁוֹאֵף רוּחַ בִּכְבֵדוּת לְנֹכַח הַחַמָּה בְּחֻמָּהּ.

בִּלְבּוּל שֶׁל זְמַנִּים מְשֻׁנֶּה לְצַעַר יוּכִים שָׁת נוֹסָפוֹת:

שִׁלְשׁוֹם עָלְתָה לוֹ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל, וְאֶתְמוֹל כְּבָר שָׁקְעָה

אוֹתָהּ שֶׁל הַיּוֹם, וְהַיּוֹם זָרְחָה חַמָּתוֹ שֶׁל מָּחָר, –

חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ, מַזְהִירָה וְנוֹחָה לַבְּרִיּוֹת.

וְסוֹף יְמֵי-קַיִץ בָּאָרֶץ, שֶׁעוֹד לֹא נִתְרוֹקְנָה מִבְּרָכָה,

חַמָּה עוֹמֶדֶת עוֹד בְּחֻמָּהּ, אַךְ רַכָּה הִיא, צְנוּעָה, עֲנֻגָּה,

וְחֵן יֹפִי גוֹסֵס מִסְתַּלֵּק, וְעָגְמָתוֹ מִשְׁתַּפְּכָה מִסָּבִיב,

שְׁרוּיָה בְּאִילָנוֹת עֲלוּבִים, בְּיַרְקוּתָם הַהוֹלְכָה וְכֵהָה,

בְּזָהָב הַנּוֹשֵׁר, הַנִּשְׁפָּךְ בַּשְּׂדֵרוֹת שֶׁל לִבְנֵי-הַכֶּסֶף,

בְּאַשְׁכֹּלוֹת צְחוֹרִים, הַנִּתְלִים בְּשִׁיטוֹת שָּׁבוֹת וּפוֹרְחוֹת.

חָשָׁה אַדְמַת הָאָסִיף בְּסִלּוּק שִׁמְשָׁהּ, הַהוֹלֵךְ

וְנַעֲשֶׂה קַר, וּבְנִתּוּק עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה, בָּהּ רֻתְּקוּ,

פּוֹרְשָׂה לוֹ רֶשֶׁת לְצוּדוֹ בְּחוּטֵי הַזָּהָב שֶׁתִּשְׁזֹר,

תִּשְׁלַח אֶת חוּטֵי הַזָּהָב וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ תִּפְרְשֵׂם

בְּחֹרֶשׁ מֵצַל. בַּגַּנִּים, בַּגְּבוּלִים הַסְּמוּכִים לַשָּׂדוֹת:

שׁוֹטְטוּ, נִימֵי הַזָּהָב, נִימֵי-הָאַהֲבָה הַדַּקּוֹת,

מִצְאוּ בְּחִיר נַפְשִׁי וְכִפְתוּהוּ אֶל לִבִּי הַנּוּגֶה, הַיָּתוֹם…

שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם בַּגַּלְגַּל, וְיוּכִים עוֹד מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת,

פָּגְעָה בְּיוּכִים עֵדָה גְדוֹלָה – יְהוּדִים הַשָּׁבִים הַבַּיְתָה.

פְּעוּטִים נִגְרָרִים בִּנְהִימָה, אוֹחֲזִים בְּשַׂלְמוֹת אִמּוֹתָם,

בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב, וְנַעֲרֵי-הַחֶדֶר הַפְּזִיזִים,

נוֹשְׂאִים “קָרְבָּן-מְנָחוֹת” וְתִיקֵי טַלִּיתוֹת מַלְבִּינוֹת –

וְיָדָם הָאַחַת בַּכִּיס נְתוּנָה לְמִשּׁוּשׁ אֱגוֹזִים.

יְהוּדִים הוֹלְכִים לְאַט: הֵם פּוֹסְעִים פְּסִיעוֹת מְדוּדוֹת,

כְּרוּכִים אַחֲרֵי נְשׁוֹתֵיהֶם מְגֹהָצוֹת וּמְשׂוֹחֲחוֹת בְּיַחַד

כֻּלָּן בְּבַת-אַחַת, כַּנָּהוּג, נַעֲנוֹת וְשׁוֹאֲלוֹת כְּאֶחָת.

“סֻכּוֹת לַיְּהוּדִים הַיּוֹם”, נִזְכַּר יוּכִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה,

יִשְׂמְחוּ לָמוֹ בֶּחָג… וְיַעֲבֹר הַחַג וּכְלֹא הָיָה.

וְהַכֹּל עוֹבֵר כַּחַג, וְחוֹלְפִים הַחַיִּים וְאֵינָם…

וְכֵיוָן שֶּׁבָּא בֵּי-קוֹרִיטוֹ לְאוֹתוֹ כְּלָל, הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ,

הוֹגֶה מַחְשְׁבוֹתָיו הַנּוּגוֹת, מִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם,

עַד שֶׁנְּשָׂאוּהוּ מַגָּפָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לַחֲצֵרוֹ

שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי פַּלַּז' וְנִתְקַל בְּדֹפֶן סֻכָּתוֹ.

נִתְקַל – וְעָמַד כָּעֵץ, כִּי נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ מֶרֶד:

יְפַנֶּה לוֹ מָקוֹם הַלָּז! וּבְמִרְדּוֹ עָמַד עַל מְקוֹמוֹ.

וְסֻכַּת רַב מָרְדְּכַי נִזְדַּעַזְעָה, כְּשֶׁנָּגַע יוּכִים בִּדְפָנֶיהָ

אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע, וְהַסְּכָךְ הִמְטִיר אַרְצָה מְטַר-פֵּרוֹת.

אָמַר רַב מָרְדְּכַי לָדַעַת בְּשֶׁלְּמִי הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה.

מָרְדְּכַי אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ הִבְהִילָה הַשִּׁפְחָה,

רָמְזָה הַשִּׁפְחָה לַבָּחוּר, וְהַבָּחוּר גָּעַר בַּנַּעַר.

פָּקְעָה סַבְלָנוּת רַב מָרְדְּכַי – יָצָא בְּעַצְמוֹ וְרָאָה.

שָׁב עִם יוּכִים: וְיֵהָנֶה גַּם זֶה מִשִּׂמְחַת-הַתּוֹרָה.

חוֹלֵם בְּהָקִיץ יוּכִים: מִבֵּין הָעֲנָנִים הוּא רוֹאֶה

יְהוּדִים נִדְחָקִים בַּסֻּכָּה לְהוּטֵי-הַפָּנִים; תַּקִּיפִים

גּוֹזְרִים וּ“מְחַדְּדִים”, וְעַנְוְתָנִים מִתְכַּוְּצִים בַּפִּנּוֹת.

עוּגוֹת וְדָגִים מְמֻלָּאִים וְיֵין-דָּגָן בְּצִנְצָנוֹת וּבְכוֹסוֹת.

פְּנֵי רַבִּי מָרְדְּכַי הָאָרֹךְ כְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת מַזִּיעוֹת.

שׁוֹנֶה וּמְשַׁלֵּשׁ יוּכִים לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יוֹם-טוֹב אֶת כּוֹסוֹ,

נַעֲנֶה בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁכֵנוֹ: “לְחַיִּים ר' שָׁכֵן, לְחַיִּים!” –

– "תּוֹרָה הִיא, יוּ-יוּכִים… בְּרֵאשִׁית בָּרָא הַיּוֹצֵר

אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ…

תּוֹרָה אַחַת הֵן לָנוּ וְאֶחָד אֵל בַּשָּׁמָיִם.

מַבּוּל הֵבִיא עַל כָּל הָאָרֶץ, אַךְ הִצִּיל אֶת נֹחַ.

כִּי אֶת הָאָדָם בָּרָא בְּצַלְמוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה

בְּרָאָם…" – נִזְדָּרֵז יוּכִים וְשָׁאַל לְרַבּוֹ קֻשְׁיָתוֹ:

– “וְנָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתָם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?”

אֶפֶס קֹדֶם שֶׁזָּכָה לִתְשׁוּבָה נִמְשַׁךְ בָּרִקּוּד,

וְאַחַר הָרִקּוּד שׁוּב יַיִן, וְלֹא הוֹסִיף יוּכִים לִהְיוֹת מַבְחִין

בְּדַבְּרוֹ הוּא אוֹ מִשְׁנֵהוּ… וּלְאַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם

וְשִׁפְחַת הַבַּיִת מַכְנִיסָה אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה לַשֻּלְחָן,

מָצְאָה שְׁנֵי גוּפוֹת מוּטָלִים פְּרַקְדָּן וְאֵימָה נַחֲרָתָם.

וְחֶבְרָה מִכַּת-הַלֵּיצָנִים, שֶׁנֶּחְבְּאָה בְּפִנַּת הַסֻּכָּה,

קָפְצָה תּוֹךְ כְּדֵי-דִבּוּר וַתָּצַר עַל שְׁנֵי הַנַּחֲרָנִים,

חָבְטָה עַל פְּנֵי עֲקֵבָם, – וְקָמוּ הַשְּׁנַיִם נִבְהָלִים,

עָמְדוּ כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים, מִסְתַּכְּלִים בַּלֵּצִים הַפְּזִיזִים.

– “עַתָּה, רַבּוֹתַי, מַרְשְׁ– מַרְשְׁ!” וּשְׁנַיִם מִכַּת-הַלֵּיצָנִים

תָּפְשׂוּ בְּכַנְפֵי מְעִיל מָרְדְּכַי, הָאָרֹךְ עֲדֵי כַּפּוֹת רַגְלָיו,

וְנָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם כַּגַּלְגַּל, כַּגַּלְגַּל הַזֶּה לִפְנֵי סוּפָה.

בְּרֵרָה לֹא הָיְתָה לְמָרְדְּכַי – וַיָּרָץ אַחֲרֵיהֶם כְּנִרְדָּף,

תָּפְשׂוּ עוֹד שְׁנַיִם בְּאֵזוֹר יוּכִים הַבַּשְׂרָן – וְלֹא יָכְלוּ,

תָּחֲבוֹ לוֹ בַּקְבּוּק בֵּין רַגְלָיו – וַיְהִי לְסוּס דַּוָּי וּמְעֻפָּשׁ,

קוֹפֵץ וְדוֹהֵר וּבוֹעֵט, וּמַפְנֶה רֹאשׁוֹ לִצְדָדִים.

נִבְהַל מָרְדְּכַי וְרָץ, וְעוֹלֶה הוּא הָרִים וּבְקָעוֹת,

גּוֹבֵר עַל גְּדֵרוֹת וְשִׂיחִים, עַל סִבְכֵי דֻבְדְּבָנִים וְעֶצְבּוֹנִית,¹

דֶרֶךְ קַרְפִּיפִים וְגִּנּוֹת, וְנִתְקָל בְּחַמָּנִיּוֹת² צְמוּקוֹת,

כְּרוּתוֹת רֹאשׁ וְעוֹמְדוֹת בְּנַוְלוּתָן, וְלֶפֶת מַתְלִיעָה עַל תַּלְמָהּ,

מֵנִיס בְּרוּצוֹ מִנְיָנִים שֶׁל עוֹרְבִים מְנַקְרִים בְּזֶבֶל,

וְנִתְקָל בְּשַׁיְרוֹת אַוָּזִים, הַבּוֹרְחִים בְּ“גַע-גַּע” מְשֻנֶּה, –

עַד שֶׁבָּאוּ לַסּוֹף לְתוֹךְ בִּקְעָה נֶחְמָדָה וְעָמָדוּ.

תְּמֵהִים וּמַחֲשִׁים לְמַרְאֶה עֵינֵיהֶם יוּכִים וְרַב מָרְדְּכַי:

הָיְתָה הַבִּקְעָה כַּגָּן, כַּיְעָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לַדְּנִיפֶּר

אַחַר יְבֹשֶׁת הַמַּיִם, וַהֲדַר תּוֹר הַזָּמִיר בָּאָרֶץ,

אִילָן וְאִילָן מְלַבְלֵב, וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה פּוֹרֵחַ,

רֵיחַ נִיחוֹחַ מִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַמַּיִם.

חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִתְהַלְּכוֹת, וְהַצִּפּוֹר תִּרֶב בָאָרֶץ,

וְכִתּוֹת מַלְאָכִים… שָׁם כַּת מַזִּיעָה וְעוֹשָׂה בְּחֹמֶר,

מְמָרְקָה בִּכְתוּתֵי לְבֵנָה וּמְדִיחָה הַמָּאוֹר הַקָּטֹן,

וְאוֹרוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כִּנְחֹשֶׁת בְּעַרְבֵי-שַׁבָּתוֹת.

סָבִיב אֲרָיוֹת כְּחוּשִׁים, רוֹעִים בַּבָּר וְאוֹכְלִים תֶּבֶן,

פְּתָנִים דַּלִּים וְחוֹלָנִים, חָשִׁים בִּמְעֵיהֶם מִתַּעֲנִית,

נְמֵרָה רָעַת-הַמַּרְאֶה מוֹצֶצֶת בַּחֲסִידוּת גְּרוֹגֶרֶת.

בּוֹר בְּאוֹתוֹ עֵמֶק וּבוֹ מַזִּיעָה כַּת שֶׁל מַלְאָכִים,

רוֹמְסָה וְלָשָׁה בַּטִּיט, טוֹבַעַת בַּבּוֹץ עַד בִּרְכַּיִם,

אֵלֶּה מְסַיְעִים בַּחוֹל וְאֵלֶּה – בְּחֵמָר וּבְמַיִם.

– מָה אוֹתוֹ עֵמֶק וּבוֹר, וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֵלּוּ?

– בִּקְעָה זוֹ – פָּרָשַׁת-“בְּרֵאשִׁית”, וְהַטִּיט – לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם.

עָמַד מִסְתַּכֵּל יוּכִים: עַל שׁוּם מָה מְקַמְּצִים בְּמַיִם?

יָבֵשׁ הַטִּיט מִכְּדֵי צָרְכּוֹ וִיהֵא נִצְרָךְ לְהַבָּא לְנוֹזְלִים…

עָמְדוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים מִסְתַּכְּלִים בִּפְלֻגַּת מַלְאָכִים

זְקֵנִים, מְתוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְזוּג מִשְׁקָפַיִם לְחָטְמֵיהֶם,

וְהָיוּ עֲסוּקִים בִּגְרָמִים נוֹרָאִים וּמְשֻנִּים בְּמַרְאָם:

פִּילֵי-בְּרֵאשִׁית וְכָל מִשְׁפַּחַת הָאִכְתִּיאוֹזַבְרִים,³

אֶלֶפַס פְּרִימִיגֶנֶס וְהַדִּינוֹזַבְרוּס הַגָּדוֹל,

אַרְכֵיאוֹפְטֶרִיכְסְ מְעוֹפֵף, וְהָאִיגוּאָנוֹדוֹן לְמִינֵהוּ.

פְּטֶרִיגוֹדַקְטִילוֹס קָטָן וּבְרוֹנְטוֹזַבְרִים מְשֻׁנִּים.

אֵלֶּה מִי הֵמָּה? – שָׁאָלוּ, וְנַעֲנוּ: אֵלֶּה הַמְּפַגְּרִים,

כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁזָּקְנוּ, הָיְתָה מְלַאכְתָּם עוֹד נַעֲשֵׂית,

וְרוּחַ הַחַיִּים לֹא נֻפְּחָה בַּגֶּרֶם, וְנִשְׁאֲרוּ לְחוֹקְרֵי

קַדְמוֹנִיּוֹת-הַטֶּבַע לְנַחֲלָה – כָּל גָּלְמֵי הָאֶבֶן.

עוֹדָם מִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה – וּדְפָקוּם הַשֵּׁדִים: סְעוּ הָלְאָה!

הָלְכוּ בְּמִישׁוֹר וּרְכָסִים, בִּבְקָעוֹת וּבְנַחֲלֵי בְּלִיַּעַל,

עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבִקְעָה עֲרוּכָה בְּסֵדֶר וּבְמִשְׁטָר.

כְּתֹבֶת עַל שַׁעַר הַבִּקְעָה: "כָּאן פָּרָשַׁת “נֹחַ” – יְהוּדִית.

רָצָה מָרְדְּכַי לְהִכָּנֵס – הִצְעִידוֹ הַמַּלְאָךְ עַד שֻׁלְחָן,

“שֻׁלְחַן-הַיְּהוּדִים”, וְשָׁם בָּדְקוּ בִּכְתָבָיו שֶׁל מָרְדְּכַי.

לְאַחַר מַשָּׂא-וּמַתָּן אָרֹךְ וּבְעֶזְרַת מַזִּיקִים

הֵאִיר הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל לַהַט הַחֶרֶב, מִתְהַפְּכָה

לְמַרְאֶה שֶׁקֶל-הַקֹּדֶשׁ, פָּנָיו לְמָרְדְּכַי – וְנִכְנַס.

זָכָה בְּמַכָּה יוּכִים וְנִכְנַס בְּלִי בְּדִיקַת כָּל כְּתָבִים.

פָּרָשַׁת-נֹחַ שְׂמֵחָה וְהַיָּמִים מְעֻנָּנִים וְחַמִּים;

אוֹמֵר מָרְדְּכַי: זֶה אִיָּר, וְיוּכִים – כִּי זֶה מַרְחֶשְׁוָן,

אֶפֶס לֹא יָצְאוּ לָרִיב, מִסְתַּכְּלִים בְּמוֹדָעוֹת וּכְרוּזִים:

“לִהְיוֹת יָדוּעַ לָעָם, הַמַּבּוּל יִהְיֶה בָּאָרֶץ!”

חָתוּם בְּרִשְׁיוֹן הַפְּקִידוּת הַמְּקוֹמִית… הַכֹּל כַּהֲלָכָה…

עָמְדָה עַל גִּבְעָה נִשָּׂאָה הַתֵּבָה, עֲשׂוּיָה עֵץ-גֹּפֶר,

וְהַחַיָּה, וְהָעוֹף, וְהָרֶמֶשׂ וְהַבְּהֵמָה, וַאֲפִילוּ הַשֵּׁדִים,

זָכָר וּנְקֵבָה, נִדְחָקִים, הַטְּהוֹרִים וַאֲשֶׁר אֵינָם טְהוֹרִים,

קָהָל גָּדוֹל מְאֹד, עַל פִּתְחָהּ נִצִּים וּמְרִיבִים.

שׁוֹטְרִים רַגְלִים וְעַל סוּסִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ בַּתָּוֶךְ

עוֹשִׂים סְדָרִים בַּחַי וּבְכָל הַבָּשָׂר לְמִינֵהוּ,

לִהְיוֹת כְּפָרָשַׂת הַחֹק: שִׁבְעָה שִׁבְעָה הַטְּהוֹרִים,

שְׁנַיִם שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ – הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא-טְהוֹרָה

וְקוֹלְטָה הַתֵּבָה וְקוֹלְטָה, וְנֹחַ מַכְנִיס הַחַיָּה.

וְהָלְכוּ שַׁיָּרוֹת-שַׁיָּרוֹת, וְסִיעוֹת וּכְנוּפְיוֹת וְכִתּוֹת…

פָּרוֹת צְנוּעוֹת וְשׁוֹר-פָּר, גּוֹעֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָה רַבָּה

לְאֵלֶּה מִנָּשָׁיו, אֲשֶׁר לֹא עָלָה בְּגוֹרָלָן “לְהַחֲיוֹת”;

חָסִיד עַכָּבִישׁ יְרַקְרַק וְאִשְׁתּוֹ יְרַקְרֶקֶת וַחֲסוּדָה

אָצִים עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם הַדַּקּוֹת, נִפְרָשִׂים לְחַיִּים.

צוֹעֵד לוֹ חֲזִיר צַדִּיק וְתָמִים בְּכָל מִכְלְאוֹתָיו,

מַרְאֶה טְלָפַיִם כְּשֵׁרוֹת וּמַפְשִׁיל אָזְנָיו בַּעֲנָוָה.

וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וָרֶמֶשׂ… וְהִכִּירוּ יוּכִים וְרַב מָרְדְּכַי

בְּחַיּוֹת הַבַּיִת וְהָעוֹף, וְהַשְּׁאָר – לֹא יָדְעוּ מַה-שְּׁמוֹתָם.

אֶפֶס עָמְדוּ לוֹ לְמָרְדְּכַי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תּוֹרָתוֹ,

זָכַר תּוֹרַת יַלְדוּתוֹ, אַחַת מִּפַּרְשִׁיּוֹת-“דְּבָרִים”.

נִצְנְצָה רֶגַע בְּמֹחוֹ וּמָרְדְּכַי הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה:

נֶשֶׁר, פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה, הָרָאָה, הָאַיָּה וְהַדַּיָּה;

עוֹרֵב לְמִינוֹ, בַּת-יַעֲנָה, הַתַּחְמָס, הַנֵּץ וְהַשַּׁחַף

כּוֹס וְיַנְשׁוּף, תִּנְשֶׁמֶת, קָאַת, רָחָמָה וְשָׁלָךְ;

חֲסִידָה וַאֲנָפָה לְמִינָהּ, דּוּכִיפַת וַעֲטַלֵּף, וְהַבְּהֵמָה:

שׁוֹר, שֶׂה-כְּשָׂבִים, שֶׂה-עִזִּים, אַיָּל וּצְבִי…וְנִתְבַּלְבֵּל:

רוֹצֶה הוּא לוֹמַר “הַצְּבִי” וְאוֹמֵר: "הַצְּרִי, וְהַצִּפֹּרֶן,

חֶלְבְּנָה וּלְבוֹנָה" וְכוּלֵי… וְהַתֵּבָה קוֹלְטָה וְקוֹלְטָה…

רָאוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים – וְלֹא נוֹתְרָה בָּהֶם כָּל נְשָׁמָה,

פָּקוּ בִּרְכֵּיהֶם וְכָשְׁלוּ מֵאֵימַת הַדִּין וְהַמַּיִם,

וְחָשׁוּ כְּבָר בְּמֵי הַמַּבּוּל, כְּאִלּוּ מֵי-מָטָר צוֹנְנִים

יוֹרְדִים עַל כְּתֵפָם עֲרֻמָּה, נַחְשׁוֹלִים קְטַנִּים וּפְזִיזִים.

וְעָמְדוּ מְבַקְּשִׁים עַל נַפְשָׁם לִפְנֵי הַפְּקִידִים וְהַמְּמֻנִּים,

אֶפֶס לְלֹא הוֹעִיל דִּבְרֵיהֶם, שָׁוְא תַּחֲנוּנֵיהֶם וְשַׁוְעָתָם:

הֵמָּה בְּאַחַת: הַדִּין! וַיֵּרֶד רַב מָרְדְּכַי לְכִיסוֹ,

הֶעֱלָה מִשָּׁם שֶׁקֶל אֶחָד, וְנִתְרַכְּכוּ הַלְּבָבוֹת וְהוֹרוּהוּ

עֵצָה, שֶׁיִּדְפֹּק עַל פִּתְחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּמֶלְיָה יְדוּעָה,

יַגִּישׁ בַּקָּשָׁה לַפְּקִידוּת עַל עִסְקֵי יְשִׁיבָה בַּתֵּבָה.

בָּהוּל לֹא הָיָה מֵעוֹלָם רַב מָרְדְּכַי עַל מָמוֹנוֹ, חָלִילָה,

נִמְצָא לוֹ סַרְסוּר לַדָּבָר, מֻמְחֶה לִדְבָרִים-בְּצִנְעָה,

יָשַׁב מָרְדְּכַי לְחַכּוֹת לְהֶתֵּר-יְשִׁיבָה בַּתֵּבָה,

וְסוֹף סוֹף הִגִּיעַ הַכְּתָב, וּפְנֵי מָרְדְּכַי חָפוּ מִצַּעַר.

עִיְּנוּ בִּישִׁיבַת פַּמֶּלְיָה יְדוּעָה, וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ

לְגַבֵּי בַּקָּשַׁת רַב מָרְדְּכַי הֱיוֹת שֶׁתִּמָּצֵא הַתֵּבָה

בְּחֶבֶל הַר אֲרָרָט, אֵין לוֹ בָּהּ זְכוּת שֶׁל יְשִׁיבָה…

חָפוּ פְּנֵי מָרְדְּכַי. אַךְ לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל דּוֹפֵק עַל פְּתָחִים

עָמַד וּבָדַק הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים הַצְּרִיכִים לִמְשִׁיחָה,

וְהִגִּישׁ קֻבְלָנָה עַל פְּסַק-דִּינָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּמֶלְיָה.

לְאַחַר מַשָּׂא-וּמַתָּן זָכָה בְּדִינוֹ ר' מָרְדְּכַי:

תֵּבָה שָׁטָה בַּמַּיִם פְּטוּרָה מֵהֶתֵּר-יְשִׁיבָה.

אֶפֶס לֹא אָרְכָה שִׂמְחָתוֹ, וְעַד רֶגַע הָיָה שְׂשׂוֹנוֹ:

נִמְצָא מַחְמִיר בַּדִּין בִּישִׁיבַת פָּמֶלְיָה אַלְמוֹנִית,

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבֵּל כְּתָב וְחָתוּם בְּחוֹתָם הַגָּלִיל:

"יַעַן עֲתִידָה הַתֵּבָה לְהַפְלִיג בַּיָּם לִכְשֶׁיִּהְיֶה

מַבּוּל בָּאָרֶץ, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ הַסָּגַת הַגְּבוּלִים, חָלִילָה,

וּבְהִלְכוֹת פַּרְסָאוֹת שָׁנִינוּ: חֲמִשִּׁים הַסְּמוּכוֹת לִגְבוּלִים

פְּטוּרוֹת מִמַּכַּת יְהוּדִים"… וּפָרַח לוֹ הֶתֵּר הַיְשִׁיבָה!

אוּלָם מָרְדְּכַי – יְהוּדִי, וְעָמַד מָרְדְּכַי בְּמִרְדּוֹ…

וְאַחֲרֵי הַכְּתָב – שִׂיחָה דַקָּה, וְאַחֲרֵי הַקּוֹל – מְשִׁיחָה גְדוֹלָה".

קִבֵּל מָרְדְּכַי הֶתֵּר! וּזְכוּת הַנַּגָּרִים לוֹ עָמְדָה:

נִמְצְאָה תְּעוּדָה בְּיָדוֹ, שֶׁעָסַק בְּבִנְיָן הַתֵּבָה,

נַגָּר וְנַפָּח כְּאֶחָד וְעוֹשֶׂה בְּגֹפֶר וּבְכֹפֶר.

אוּלָם אֵין מַזָּל לְמָרְדְּכַי, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ דַק בָּאָה שִׂטְנָה,

וְיָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ: "הֱיוֹת שֶׁ’פְּרִינְצִיפְּיוֹן' לְנֹחַ

לְבִלְתִּי קַבֵּל פּוֹעֲלִים-יְהוּדִים בַּעֲסָקָיו הָרַבִּים"…

וְטַעֲנוֹת-מָרְדְּכַי נִסְתַּתְּמוּ, וּפָרַשׁ לְזָוִית וּבָכָה.

וְגַלֵּי הַמַּבּוּל הַקָּרִים כְּבָר עוֹבְרִים עַל רֹאשׁוֹ וּמְכַסִּים

גּוּפוֹ הָרָצוּץ וְהֶחָם; אַךְ עֵינָיו אוֹרוּ וְנִזְכַּר

הִלְכוֹת סוֹחֲרִים יְהוּדִים. – וּמִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה וּבְיָדָיו

תְּעוּדָה שֶׁל סוֹחֵר יָדוּעַ בַּעַל “גִּלְדִּיָּה” רִאשׁוֹנָה,

רְשׁוּמָה וַחֲתוּמָה כַּחֹק: "כְּבוֹד רַבִּי מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר!

הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת יָדְךָ לִקְנוֹת בִּתְקוּפַת-הַמַּבּוּל

בְּחֶבֶל הַר אֲרָרָט וּבַתֵּבָה – וְרַק בְּכֶסֶף מְזֻמָּן –

זְרָעִים מִכָּל מִין וָמִין: זְמֹרוֹת לְפִילִים, וּפוֹלִים,

לֶפֶת, וְגֶרֶשׁ וְקִטְנִיּוֹת, וְכָל זֶרַע הַשָּׂדֶה, הַנִּתָּן

לְאָכְלָה לַחַיָּה וְלָעוֹף"…

             וּכְתֹבֶת נוֹטַרְיוֹן לְמַטָּה:

“אֶלֶף וְתַרְנַ”ו לִיצִירָה, כָּאן פָּרָשַׁת נֹחַ וְגוֹמֵר"…

וְהָיְתָה לְמָרְדְּכַי הָרְוָחָה? וְנִגְאַל מִשֶּׁטֶף הַמַּבּוּל?

טָעוּת הָיְתָה בְּיָדוֹ, וְעָמְדוּ עָלֶיהָ הַפְּקִידִים:

"מַתָּן-וּמַשָּׂא וְעוֹד אֲסוּרִים בַּתֵּבָה, כַּנֶּאֱמָר,

וְאֵין בָּהּ דִּין-יְשִׁיבָה לְסוֹחֲרִים".

וְעָמַד מָרְדְּכַי וְכִתֵּת

רַגְלָיו עוֹד תַּרְפַּ"ט אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, לֹא חָס עַל מָמוֹנוֹ,

חִפֵּשׂ וּבָדַק בַּדִּינִים, וְגִלָּה כָּל רָז וְכָל סָתוּם,

וְעָלְתָה בְּיָדוֹ תְּעוּדָה – תְּעוּדָה שֶׁל רוֹפֵא-בְּהֵמוֹת

חֲתוּמָה בְּחוֹתָם כַּחֹק, וּבְצִדָּהּ גַּם זְכוּת-יְשִׁיבָה

בְּרַחֲבֵי הַתֵּבָה וְהַקִּנִּים: תַּחְתִּיִּם, שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים.

וְהָיְתָה לְמָרְדְּכַי הָרְוָחָה – אִלְמָלֵא הַפְּקִידוּת הַפִּלְכִּית.

עִיְנָה הַפְּקִידוּת בַּכְּתָב, וְהַכֹּל כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה –

הַכֹּל – לְרַבּוֹת הַשֵּׁם? – וַתֵּצֵא הַגְּזֵרָה הָרָעָה:

"שָׁנוּ, הֱיוֹת הַשֵּׁם “מָרְדְּכַי” בַּבְלִי אוֹ פַּרְסִי.

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ “מָרְדּוּךְ” וּ“מָרְדְּקָה” בְּסֵפֶר פְּקוּדֵי-הַיְּהוּדִים,

נִפְסְלוּ תְּעוּדוֹתָיו עַל סֶמֶךְ דִּין זֶה וָזֶה… וְעַל הֶחָתוּם.."

וְעַד שֶׁר' מָרְדְּכַי מִתְדַּפֵּק עַל פִּתְחֵי הַפְּקִידִים וְהַשּׁוֹטְרִים,

מְכַתֵּת רֵגְלָיו וְנִמְלָךְ בְּסִפְרֵי הַדִּינִים וְהַפְּקֻדּוֹת,

יָשַׁב יוּכִים וְהִמְתִּין לְבוֹאוֹ שֶׁל פְּקִיד כְּפַר-מוֹשָׁבוֹ,

זוֹכֶה בִּדְחִיפָה בַּמְּבוֹאוֹת וְנֶהֱנֶה מִכִּנָּם בַּתְּפִיסָה,

מוֹזֵג יֵי“שׁ לְהַ”זְּקֵנִים" וְקוֹנֶה דְּלִי יַיִן לְהַקְּהִלָּה".

קוֹרֵא בַּעֲצָרָה “הֵן! הֵן!” וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חֲלִילָה,

וְסוֹף-סוֹף שֻׁחְרַר וּפָרַשׁ, וְקִבֵּל תְּעוּדַת “מְהַגֵּר”.

עָמַד עַל פֶּתַח הַתֵּבָה וְכוֹבָעוֹ תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ.

–אִשְׁתְּךָ אַיֵּה? – וּבִלְתָּהּ?– לָאו! כָּתוּב מְפֹרָשׁ בַּפְּקֻדָּה:

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה… וַיִּקְרַע יוּכִים אֶת הַתְּעוּדָה:

“מוּטָב שֶׁאֶטְבַּע הַפַּעַם וְלֹא אֶפֹּל בְּיַד אוֹתָהּ בַּת-כַּלְבָּה!”

נוֹאֲשׁוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים…

וְעָלָה בְּאָזְנֵיהֶם קוֹל גָּדוֹל:

הִפְנוּ הַשּׁוֹטְרִים סוּסֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי הַמַּחֲנֶה הֶחָדָשׁ,

הוֹלֵךְ בְּשִׁירִים וּבְקוֹל – דֵּמוֹנְסְטְרַצְיָה עֲרוּכָה כְּנֶגֶד

נֹחַ וְסִיעָתוֹ וּכְנֶגֶד הַמִּשְׁטָר שֶׁלִּפְנֵי הַמַּבּוּל.

הָלְכוּ הַחַיָּה, וְהָעוֹף, וְהָרֶמֶשׂ, וְהַנְּפִילִים וְהַשֵּׁדִים,

אִישׁ אִישׁ עַל מַחֲנוֹ וְעַל דִּגְלוֹ, וְהַשֶּׁרֶץ הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן.

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה, וּלְפִתְאֹם

נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם, וַיְהִי הַגֶּשֶׁם בָּאָרֶץ,

גָּבְרוּ הַמַּיִם מְאֹד-מְאֹד, וַתָּרָם הַתֵּבָה וַתָּצָף

וְרָאָה מָרְדְּכַי אֶת קְצֵה חָטְמוֹ שֶׁל עוֹג וְאֶת “פֵּאָתוֹ”

נוֹטְפָה מַיִם עַל לֶחְיוֹ. וַיִּגְבְּרוּ וַיִּשְׁטְפוּ הַמַּיִם

פָּנָיו שֶׁל מָרְדְּכַי וּפְנֵי יוּכִים שֶׁהִלְבִּינוּ כַּנֶּתֶר

מַיִם קָרִים מְאֹד – – –

וּמִתּוֹךְ אֵימַת מָוֶת אָז פָּקְחוּ

שְׁנֵיהֶם עֵינֵיהֶם – וְהֵמָּה בְּסֻכַּת מָרְדְּכַי, בַּתָּוֶךְ;

גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף בַּחוּץ, וּשְׁלוּלִית עַל פֶּתַח הַסֻּכָּה,

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם נוֹטְפוֹת דֶּרֶךְ הַסְּכָךְ וְהַנְּצָרִים,

רֶפֶשׁ וְשָׁמַיִם עֲכוּרִים נִבָּטִים מִבַּעַד לַסֻּכָּה.

 

מיכאילובקה, 1909    🔗