רקע
דבורה בארון
סעודה שדודה: טרגיקומידיה בשני מחזות

מחזה א'    🔗

חדר גדול בבית הנאמן דחברה־קדישא, בעיר מ…

בתוך החדר עומדים שלחנות רבים, וסביבם ספסלים. על הספסלים שוכבים אנשים לבושים בגדי שבת וישנים, רגלו של זה שלובה בידו של זה, זה פניו למטה וזה שוכב פרקדן, על השלחנות עומדות קערות ריקות, אחדות מהן הפוכות על פיהן. בקבוקים ריקים עומדים פה ושם על השלחנות ואצלם מונחים פקקים מצוררים בניר. השעון משמיע את השעה השניה אחר חצות הלילה. אחד מבני החבורה מרים את ראשו, ומביט סביביו, מתקן את כובעו המלוכלך ומגרד את פדחתו.

הוי (מדבר אל עצמו) – מה זאת! כֻלם ישנים, שינה חטפתם… (מרים עוד מעט את ראשו) – אוהא. כֻלם ישנים, אמת, הם טעמו כשִעור מהטִפה המרה בערב זה… חצי הלוג לכל אחד… מלבד יין. (מפהק) ערבא טבא היה לנו ערב זה. כן, הלואי, שירבו כמותו. הסעודה היתה באמת כסעודת שלֹמה בשעתו, הוא לא קמץ את ידו הפעם, אמת, הכי צריך הוא לקמץ? עוד יום או יומים, וחֶברתנו תתעשר ותתבסס על בסיס נאמן… כלום מילתא זוטרתא היא1… בריינדיל הקמצנית חולה מסוכנת… ואומרים שקִצה קרוב, הלא את הכל… את הכל, כמדומני, לקח הנאמן על הסעודה בהקפה על חשבונה… וגם על ט“ו כסלו יספיק לנו דמי קבורתה… מה אוהב אני את הסעודה מט”ו כסלו, אז שכיחות האוָזות לרוב… (מפהק) אההה… מה זאת! ראשי סחרחר, לישון אני חפץ.

אמת גם אני טעמתי טעם יי"ש… והוא מניח את ראשו על הספסל ויישן.


מחזה ב'    🔗

חדר בית הגבאי דחברה־קדישא.

הנאמן יושב אצל השלחן וסביביו הגבאים, פניו של הנאמן נתכרכמו, והוא סופק את כפיו, הגבאים גם כן עצובים, וכלם מצווחים ‘וי’!

באמצע החדר עומד גבריאל הרקדן תפוש במחשבות.

הנאמן – אתמול… אתמול בערב היה הדבר? אתמול נסעה בריינדיל מזה!?

גבאי אחד – כן, אתמול, בשעה שאנחנו אכלנו את הסעודה… מספרים: שבנה לא חפץ להובילה עִירה ק. הוא ידע שרגעיה ספורים, הוא רצה להביא רופא מק. לעירנו, אבל הקמצנית הזאת, היא לא נתנה לו שמא יעלה לה ביוקר. אמנם האדם קצר בינה הוא, שוכח הוא תמיד שהיום כאן ומחר בקבר…

הנאמן – לו ידענו… לו ידענו שתסע מזה… אז… אבל מהיכן יכלנו לדעת? כלום נביאים אנחנו? אך הנכון הדבר שהיא מתה בק.?

גבאי ראשון – כנכון היום, הנה יענקיל בעל העגלה מספר, הוא בעצמו לִוה אותה לבית עולמה…

הנאמן – צאו וחשבו!… בנאמנות אומר לכם שבשרי נעשה חדודין חדודין. צאו וחשבו, כמה בשר, כמה דגים, כמה יי"ש, הלא את הכל לקחתי בהקפה.

גבאי שני – (בגרדו את קרחתו) וגם על הסעודה בט"ו כסלו אין תקוה.

גבאי שלישי – גם על ט"ו כסלו אין תקוא וי רבונא דעלמא כֻלא.

גבריאל הרקדן – אחים עצה טובה מצאתי!

כֻלם – מה? מה?

גבריאל – העבודה עצה טובה, גם על ט"ו כסלו יש תקוה.

כֻלם –?!?!

גבריאל – את הפנקס נִתֵן במשכון ועל הכל יספיק לנו.

כֻלם – הידד! הידד! עצה טובה. את הפנקס למשכון ועל הכל יספיק לנו…


המליץ, ט“ז בכסלו תרס”ג (16.12.1902)


  1. מילתא זוטרתא – דבר קטן.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47907 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!