לזכר הנפח מבויסק, ישראל פרידמן, שחישל את הפגיונות בשביל ההגנה, ונהרג ביריה בידי הקוזאקים בדצמבר 1905

לֹא בַּשָּׂדֶה, בַּדְּרוֹר,

בְּאוֹר חַמָּה עָטוּר,

יוֹפַע לִי הַגִּבּוֹר,

זֶה אַבִּירִי הָדוּר;

לֹא עַל הַסּוּס הָרָם,

יָהִיר, שׁוֹדֵד־אַבִּיר,

בַּאֲזֵנוֹ יִרְעַם,

בְּמָגִנּוֹ כַּבִּיר.

מִשְּׁחוֹר הַמַּפָּחָה,

בְּאֹדֶם גַּחֲלֵי־אוּר,

דְּמוּת גִּבּוֹר צָמְחָה –

זֶה אַבִּירִי הָדוּר,

מִתַּחַת שִׁיר־קֻרְנָס,

נְהוּם־מִשָּׁב נִלְהָט,

פָּרְחָה כְּפֶרַח־רָז

אַבִּירוּתוֹ נִפְלָאת.

זַמְּרָה, שִׁירִי, וּפְצַח

בְּתִפְאָרָה וָהוֹד

לִכְבוֹד זֶה הַנַּפָּח,

לָאַבִּירוּת הַזֹּאת!

עוֹלַם הָאַבִּירִים

שֶׁבִּגְבוּרָה נֶאְדָּר,

הוּא לֹא צָר בַּשִּׁירִים

גִּבּוֹר יוֹתֵר נֶהְדָּר.

הַזְּמַן שָׁלַח כָּרוֹז,

קוֹרֵא לְאַבִּירָיו:

הִכּוֹנוּ, דִּרְכוּ עֹז,

כִּי־בָא, כִּי־בָא הַקְּרָב!

וְכָל שָׁמַע הַקּוֹל

וְאֶל לִבּוֹ חָדַר,

יִסְבֹּל בְּשֶׁקֶט כֹּל,

כְּכָל אֲשֶׁר נָדַר.

זַמְּרָה, שִׁירִי, וּפְצַח

בְּתִפְאָרָה וָהוֹד

לִכְבוֹד קָדוֹשׁ־נַּפָּח,

וְלַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת!

עוֹלָם הַמְקֻדָּשִׁים

בְּזָהֳרוֹ עוֹטֵר –

לוֹ אֵין בָּאֲנָשִׁים

קָדוֹשׁ מַזְהִיר יוֹתֵר.

*

לִבֵּן הַבַּרְזֶל וְלִהֵט,

לִהֵט וְלִהֵט;

פִּגְיוֹן וּפִגְיוֹן הוּא נִגֵּד,

נִגֵּד וְנִגֵּד.

לָהַט בַּבַּרְזֶל הַנָּקָם, וְהַלַּהַט

קָדוֹשׁ וְאָדֹם;

עָנָה הַקֻּרְנָס לַנְּשָׁמָה הַמְּשַׁוַּעַת:

עַד מָוֶת לִלְחֹם!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בָּרוֹצֵחַ!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בַּטּוֹבֵחַ!

הִתִּיז הַקֻּרְנָס אֶת הַזִּיק,

וְזִיק אַחַר זִיק;

צִלְצוּל עִם צִלְצוּל לוֹ הִבְרִיק,

הִבְרִיק וְהִבְרִיק.

נִשָּׂא בַּזִּיקִים וְהִפְצִיעַ הַכֹּחַ

קָדוֹשׁ וְאָדֹם;

הִבְרִיק הַצִּלְצוּל וְהִבְרִיק לוֹ בַּמֹּחַ:

עַד מָוֶת לִלְחֹם!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בָּרוֹצֵחַ!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בַּטּוֹבֵחַ!

נָהַם הַמִּשָּׁב וְלִבָּה,

לִבָּה וְלִבָּה:

הוֹלֵךְ יוֹם הַדִּין וְהוּא בָּא,

הוּא בָּא וְהוּא בָּא!

הוּא בָּא, רְצוֹן־עַם הַגּוֹאֵל, וּבְזַעַף

קָדוֹשׁ וְאָדֹם;

יִרְעַם בְּאַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל הַלַּהַב:

עַד מָוֶת לִלְחֹם!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בָּרוֹצֵחַ!

עַד מָוֶת לִלְחֹם – בַּטּוֹבֵחַ!

כָּךְ שָׂחָה לָהּ הַמַּפָּחָה בִּלְשׁוֹנָהּ,

בִּלְשׁוֹן הַשִּׁלְהָב,

הָאָרֶץ כֻּלָּהּ עֵת רָגְשָׁה בַּחֲרוֹנָהּ,

צִפְּתָה וַתְּקַו.

וּכְבָר שַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ הַמֶּרֶד פָּשָׁטוּ,

רָבוּ וְגָבֵרוּ;

וְהַתַּלְיָנִים נִבְהָלִים הִתְעַשָּׁתוּ,

עַל חֹפֶשׁ דִּבֵּרוּ.

שָׁמַע הַנַּפָּח הַשּׁוֹתֵק רַק הַהֵד

שֶׁל רַעַם־דִּבּוּר,

בְּיֶתֶר שִׂמְחָה בַּקֻּרְנָס יְנַגֵּד

בַּרְזֶל מִן הָאוּר:

הַאִם הִיא בָּאָה, תִקְוַת־דּוֹר הַגְּדוֹלָה,

וְתֶהִי בְּמֶמֶשׁ?

רוֹמֵז לוֹ הַחֹפֶשׁ כְּקֶשֶׁת עוֹלָה

בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ.

הִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ כָּל אִישׁ וּמִפְעָל

בַּמֶּרֶד הֻדְלַק;

עָמְדוּ רַכָּבוֹת, נֶעֱצַר כָּל גַּלְגַּל,

כָּל דֹּפֶק שֻׁתַּק.

הִנֵּה יִתְנוֹפֵף כְּבָר בְּאֹדֶם הַנֵּס,

הִנֵּה כְּבָר יִשְׁלַח הֶעָרִיץ מִן הַכֵּס

בְּפַחַד וָרַעַד

לָעָם גִּלּוּי־דַעַת.

בְּאֵשׁ וּבַרְזֶל הַנַּפָּח לוֹ נִגֵּד

שִׁירוֹ הַלּוֹהֵט;

כָּל זִיק מִשְׁתַּלְהֵב שֶׁנִּמְלַט מִקֻּרְנָס

לוֹ מֶרֶד רָמַז;

שָׁמַע בְּצִלְצוּל הַפַּטִּישׁ עַל הַפֶּלֶד

שִׁיר־הַמַּעֲמָד;

וַיַּרְא בַּשַּׁלְהֶבֶת בְּאֹדֶם הַשְּׂרָף,

דְּמוּת גִּבּוֹרָיו.

הִנֵּה הוּא יוֹצֵא מְאֻחָד מוּל הַצָּר,

מַעֲמַד הַפּוֹעֵל;

הִנֵּה הוּא רוֹעֵד וְכוֹרֵעַ, הַצָּר,

כּוֹשֵׁל וְנוֹפֵל.

בְּחֹם הוּא חוֹשֵׁל, הַנַּפָּח, וְנִשְׂרָף,

חוֹשֵׁל בְּרֹב חֵשֶׁק,

וִיהִי בְּיוֹם קְּרָב לַקָּהָל זֶה הָרָב

דֵּי נֶשֶׁק! דֵּי נֶשֶׁק!

*

נִצְּחוּ בְּכָל־זֹאת הַקּוֹזַק וּשְחוֹר הַשַּׁיְקָא –

הַמַּצְלֵפָה הַבַּת־רַסֵּיָא – הַנַּהַיְקָא.

לַשָּׁוְא הַפַּחַד! שׁוּב הָעֲרִיצוּת שׂוֹרֶרֶת;

הִיא מַטְבִּיעָה הַמֶּרֶד בְּיוֹרַת עוֹפֶרֶת.

וּמַה שֶּׁעוֹד הִשְׁאִירָה לְמִפְלָט הַחֶרֶב,

מַשְׁלֶמֶת בִּפְרָעוֹת מִיָּד חַיַּת־הַטֶּרֶף.

וְטֶבַח בֶּעָרִים, וְטֶבַח גַּם בַּכְּפָר –

בְּשִׁיר וְצִלְצוּלִים וְאִיקוֹנַת הַצָּאר.

וְהַפְּחָדִים בָּאָרֶץ יִתְהַלְּכוּ סָחוֹר,

וְזֶה מִזֶּה נוֹרָא, וְזֶה מִזֶּה שָׁחוֹר.

אַךְ הַנַּפָּח חוֹלֵשׁ, צִלְצוּל יִרְדֹּף צִלְצוּל:

בְּכָל־זֹאת עוֹד יָבוֹא, יָבוֹא עוֹד יוֹם הַגְּמוּל!

וְהוּא נוֹגֵד, לוֹהֵט, מָרָה נַפְשׁוֹ, מוֹרֶדֶת,

אַךְ קֻרְנָסוֹ יוֹרֵד, הַמַּפָּחָה רוֹעֶדֶת.

צִלּוֹ שֶׁל כָּל קָדוֹשׁ לִפְנֵי עֵינָיו רוֹחֵף,

וְהוּא לָהֶם חַיָּב, וְהוּא לָהֶם עָרֵב.

וְקֻרְנָסוֹ יוֹרֵד כָּבֵד בְּצִלְצוּלָיו –

וְאֵשׁ בְּמֶבָּטוֹ, מִצְחוֹ כֻּסָּה בְּעָב.

הַבֹּקֶר לוֹ יִלְעַג, יְדַכְדְּכוֹ הַלֵּיל:

הַקְּרָב שֶׁנִּתְחַלָּל! הַדּוֹר שֶׁהִתְחַלֵּל!

הִנֵּה יִרְאֶה צַוָּאר, כְּשֶׁל כִּבְשָׂה נִשְׁחָטָה;

עֵינַיִם הַתּוֹבְעוֹת: נוֹקֵם דָּמֵנוּ אָתָּה!

הִנֵּה יִרְאֶה הַקִּיר נֻפַּץ בּוֹ רֹאשׁ עוֹלָל,

יִשְׁמַע אֶנְקַת אִשָּׁה, שֻׁתְּקָה בְּיַד חַלָּל.

הִנֵּה יִרְאֶה אוֹתָם, פְּנֵי כָּל בַּחוּרָיו,

שֶׁזֶּה עַתָּה לֹא־כְבָר רִנֵּן בָּם עֹז־הַקְּרָב.

יִרְאֵם לְיַד קִירוֹת, וַהֲרוּגִים הֵם כְּבָר;

בַּמָּוֶת נִקְפָּאִים, בְּדַם לִבָּם נִגָּר.

עֵַינֵי אַחִים בַּקֶּבֶר נִפְקָחוֹת לִתְבֹּעַ –

וְהַקֻּרְנָס נִשָּׂא בְּיֶתֶר עֹז בַּזְּרוֹעַ.

בְּכָל־זֹאת עוֹד יִזְרַח לוֹ אוֹר קוֹרֵן אָדֹם

וְעוֹד יָרֹד מִשְּׁחוֹר אֶת זֹהַר הַחֲלוֹם.

כְּנַהַם מַפּוּחוֹ יִנְהֹם בּוֹ כָּל שַׂרְעַף,

תַּבְהֵקְנָה תָּכְנִיּוֹת, כְּפִגְיוֹנוֹת בִּיעָף.

וְהוּא נוֹגֵד, לוֹהַט, צִלְצוּל יִרְדֹּף צִלְצוּל:

בְּכָל־זֹאת עוֹד יָבוֹא, יָבוֹא עוֹד יוֹם הַגְּמוּל!

*

כָּל דֶּרֶךְ בָּאֵשׁ וּבַחֶרֶב עוֹבֶרֶת,

בַּדָּם שֶׁהוּצַק;

יַצְהִילוּ בַּכְּפָר, בֶּחָצֵר הַבּוֹעֶרֶת,

סוּסֵי הַקּוֹזַק.

כָּל אִישׁ מִבֵּיתוֹ אֶל הַיַּעַר יִבְרַח לוֹ –

וְרַק הַנַּפָּח לֹא.

הִנֵּה הוּא רוֹאֶה כִּי הַצָּר הַצּוֹדֶה לוֹ

יִסְגֹּר מִסְּבִיבָיו;

הִנֵּה עוֹד מְעַט וּמִפְלָט לֹא יִהְיֶה לוֹ,

וְקוֹל בְּאָזְנָיו:

הֵן אָב לִפְעוּטוֹת אַתָּה, אָב לִילָדֶיךָ –

בְּרַח עַל נַפְשֶׁךָ!

אַךְ הוּא לֹא יִבְרַח וְרַגְלָיו כְּרֻתָּקוּ;

שָׁלְחוּ בּוֹ יָדָן

קְהַל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל אַחִים נֶהֱרָגוּ,

רִתְּקוּהוּ לַסְּדָן;

וְאֵיךְ הַשִּׁלְהָב לְכַבּוֹת וְלִבְרֹחַ,

וְאֵיךְ גַּם לִשְׁכֹּחַ?

מִכְּבָר הֵן הָיָה לוֹ נְהוּם הַמַּפּוּחַ

לְנַהַם לִבּוֹ,

וְלַהַב הָאֵשׁ הַנּוֹגֵהַּ זָרוּחַ –

הָאָח לְקִצְפּוֹ;

נִתָּז בַּזִּיקִים וּבְהֹלֶם הַקֶּצֶב

כָּל זַעַם הָעֶצֶב.

קְהַל הַצְּלָלִים יְסֻבּוּהוּ, יִקְרֹבוּ,

וְצֵל אֵצֶל צֵל;

קְהַל אֲלָפִים הֵם… הַאִם מֵהֶם טוֹב הוּא,

כִּי הוּא יִנָּצֵל?

בְּשֶׁקֶט יַעֲמֹד וְיַגְבִּיר הַשַּׁלְהֶבֶת,

חוֹכֶה אֶל הַמָּוֶת.

מַהֵר וּמִשְׁלַחַת־הָעֹנֶשׁ נִכְנָסָה,

מַהֵר וְתָפָסָה.

בְּשֶׁקֶט נִפְרַד מֵעִם אֵשׁ הַשַּׁלְהֶבֶת,

מוּכָן אֶל הַמָּוֶת.

הָלַךְ רַק בְּנַחַת לִנְשֹׁק עוֹד לָאֵשֶׁת,

לַטַּף הָחֲמֵשֶׁת.

מִיָד הוּא יוֹצֵא אַחֲרֵי הָרוֹצֵחַ

בְּשַׁחַר זוֹרֵחַ.

עָמַד וּכְסוּתוֹ עַל חָזֵהוּ נִפְעֶרֶת

אֶל מוּל הָעוֹפֶרֶת.