רקע
מוריס רוזנפלד
בְּלֵב הַיָּם
מוריס רוזנפלד
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: על נהרות א׳

הָרוּחַ סוֹעֶרֶת, דּוֹהֶרֶת, טוֹפַחַת,

וְעַל אֳנִיָּה תִּסְתָּעֵר בַּעֲיָם, –

וְהָאֳנִיָּה בְּעָנְיָהּ נֶאֱנַחַת,

חוֹתֶרֶת, נוֹסֶרֶת נָתִיב לָהּ בַּיָּם.


הַתֹּרֶן נֶאֱנָק, הַמִּפְרָשׂ בּוֹ יִלָּבֶט,

הַמַּיִם יַקְצִיפוּ, תְּהוֹם מַלְבִּינָה, –

מִלְחֶמֶת חַיִּים וּמִלְחֶמֶת הַמָּוֶת

הַַסַּעַר מָרָה יִלָּחֵם בַּסְּפִינָה.


הִנֵּה זֶה יַטֶּנָּהּ, הִנֵּה יְקִימֶנָּהּ,

יִדְחֶנָּהּ קָדִימָה, אָחוֹר יַסִּיעָהּ, –

מִשְׂחָק לַגַּלִּים הִיא, נַחְשׁוֹל יְנִיעֶנָּהּ,

הַגַּל יִבְלָעֶהָ, הַגַּל יְקִיאָהּ.


הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, גַּלִּים יִתְרוֹמָמוּ,

מִשְׁבָּר אֶל מִשְׁבָּר מַה־יִּשְׁרֹק וְיִנְהֹם!

הַסַּעַר יִגְבַּר, נַחְשׁוֹלִים יִתְקוֹמָמוּ,

פָּתְחָה וְהִרְחִיבָה אֶת פִּיהָ תְּהוֹם.


הַכֹּל יֵאָנֵחוּ, הַכֹּל יְיַלֵּלוּ,

רַבָּה הַצָּרָה וְגָדוֹל זֶה עָנְיָם, –

אִישׁ אִישׁ לֵאלֹהָיו יִזְעָקוּ, יִתְפַּלֵּלוּ,

יָבוֹא יַצִּילֵמוֹ מֵרִדְתָּם יָם.


הַטַּף מַר יִבְכָּיוּ, כָּל אֵם מְיֻאֶשֶׁת,

כָּל אִישׁ יִתְוַדֶּה וְיִבְכֶּה וְיֵילִיל; –

כָּל גֵּו כֻּלּוֹ רֶטֶט, כָּל נֶפֶשׁ נִרְעֶשֶׁת,

מִפַּחַד הַסַּעַר יִרְעָדוּ בְּחִיל.


אוּלָם שָׁם לְמַטָּה, אֶל בֵּין יַרְכָתַיִם,

בַּשֶּׁלִי יֵשְׁבוּ שָׁם שְׁנַיִם גְּבָרִים;

מִפְלָט לֹא יָתוּרוּ, יַחְבֹּקוּ יָדַיִם,

כְּאִלּוּ אַךְ שֶׁקֶט פֹּה מֵעֲבָרִים.


הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, גַּלֵּימוֹ יִשְׁאָנוּ,

הָרוּחַ תִּסְעַר אֲיֻמָּה וְתִשְׁרֹק;

הַדּוּד יְרַטֵּן, אֲרֻבּוֹת יֶעֱשָׁנוּ, –

לְמַטָּה הַשְּׁנַיִם יוֹסִיפוּ לִשְׁתֹּק.


יוֹסִיפוּ לָשֶׁבֶת מִנֶּגֶד לַמָּוֶת,

לִבָּם לֹא יָגוּר מִן הַשְּׁרִיק וְהַיְלֵל, –

אֵין זֹאת כִּי הַמָּוֶת עַצְמוֹ בַּצַּלְמָוֶת

אֶת אֵלֶה הַשְּׁנַיִם הָרָה וְחִבֵּל.


׳אֲהָהּ אֻמְלָלִים, הָהּ אִמְרוּ מִי אַתֵּמָּה,

יוֹדְעֵי שְׁתִיקָה מוּל גּוֹרָל הָאַכְזָר,

שֶׁאֵין אֲנָחָה בְּלִבָּם וְאֵין דֶּמַע

אֲפִלּוּ מוּל שַׁעַר הַמָּוֶת הַקָּר?


אִמְרוּ, קִבְרוֹת־אֶבֶן, אֶתְכֶם אִם יָלָדוּ?

הַאִם לֹא תַנִּיחוּ אִשָּׁה אוֹ תִינוֹק,

יָרִידוּ לָכֶם כִּי תֵרְדוּ וְתֹאבָדוּ

בְּאֹפֶל־תְּהוֹם הָאָיֹם, הֶעָמֹק?


הַאֵין לָכֶם אָח וְגוֹאֵל כִּי יִזְעָפוּ,

יִבְכּוּ לְמוֹתְכֶם וְיָרִימוּ קוֹלָם

בְּעֵת אֶל תְּהוֹם חֲשֵׁכָה תֵּאָסָפוּ

וְשׁוֹב לֹא תָּשׁוּבוּ לִרְאוֹת אוֹר עוֹלָם?


׳הַאֵין לָכֶם אֶרֶץ וְאֵין גַּם מוֹלֶדֶת

וּבַיִת לָבוֹא בּוֹ, בֵּית אָח אוֹ יָדִיד,

שֶׁכֹּה נַפְשְׁכֶם מֵחַיִּים הִיא סוֹלֶדֶת

וּתְקַו אֶל הַמָּוֶת שְׁאוֹלָה יוֹרִיד?


׳הַאֵין לָכֶם אֵל לוֹ לָשֵׂאת אֶת הָעָיִן,

אֵלָיו תִּזְעֲקוּ, תִּקְרְאוּ מִמֵּצַר?

הַאֵין לָכֶם עַם וְאִם דָּת לָכֶם אָיִן?

אֲהָהּ, אֻמְלָלִים, מִי לָכֶם כֹּה הֵמַר?׳


תְּהוֹם מְנַהֶקֶת, עָמְקֶיהָ יָשֹׁקּוּ,

סֻלַּם הַסְּפִינָה יַחֲרֹק מְסֹעָר;

הַסַּעַר הוֹלֵל, הָרוּחוֹת מַה־יִּשְׁרֹקוּ, –

פָּתַח הָאֶחָד וּבְדֶמַע אָמַר:


׳גַּם אָנוּ לֹא אֹפֶל הַקֶּבֶר חוֹלָלְנוּ,

לֹא מָוֶת שָׁחֹר אֶת אַרְצֵנוּ נִעְנַע; –

אִשָּׁה יְלָדַתְנוּ וְאֵם יֵשׁ גַּם לָנוּ,

בְּעֶצֶב יָלָדָה, טִפְּחָה בְּרִנָּה.


׳וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת, אוּלָם הֶחֱרִיבוּהוּ,

וְכָל קָדָשֵׁינוּ הֹעָלוּ בְּאֵשׁ;

וְכָל הָאָהוּב, הַיָּקָר – הֱמִיתוּהוּ,

וְכָל שֶׁשָּׁאַר – לְמַאֲסָר, לְגָרֵשׁ!


׳אַרְצֵנוּ נוֹדַעַת, מִי לֹא יַכִּירֶהָ;

הֲלֹא סִימָנֶיהָ הָאֵשׁ וְהַדָּם,

שֶׁבָּם תְּרַדֵּף, תְּבַעֵר אֶת אוֹיְבֶיהָ –

בְּנֵי יַעֲקֹב וְתוֹלַעַת־אָדָם.


׳וְאָנוּ מִבְּנֵי יַעֲקֹב הַתּוֹלַעַת,

וְאֵין עוֹד תִּקְוָה, וְלֹא אָח וְגוֹאֵל;

כִּי אֶרֶץ הַחֹפֶשׁ, הַטּוֹב וְהַדַּעַת –

אָחוֹר תֶּהֶדְפֵנוּ אֶל הַמַּאֲפֵל.


׳הָהּ, אַל נָא תוֹסִיפוּ תַרְבּוּ עוֹד שְׁאָלָה,

תְּנוּ וְנֵשֵׁב פֹּה בָּדָד וְנִדֹּם;

כִּי מָה עוֹד צַפּוֹת וְקַוּוֹת עוֹד נוּכָלָה –

וְאֵין בְּתֵבֵל לְרַגְלֵנוּ מָקוֹם?


׳לְרוּסְיָה, לָאָרֶץ בָּרַחְנוּ מִמֶּנָּה,

לְרוּסְיָה אוֹתָנוּ גֵּרְשׁוּ חֲזָרָה;

לְמָה נְצַפֶּה, מַה תִּקְוָה וּנְקַוֶנָה?

וְלָמָּה חַיִּים לָאוֹבְדִים בְּצָרָה?


׳אַתֶּם הַרְבּוּ נֶהִי, אַתֶּם הַרְבּוּ בֶּכִי,

לָכֶם מוּל הַמָּוֶת נָאֶה לְמָרֵר,

כִּי אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ לֹא יָשׁוּב וְלֹא יֶחִי;

אֶתְכֶם גַּם לַדֶּרֶךְ הַשּׁוֹט לֹא עוֹרֵר.


׳אַךְ אָנוּ כְּאֶבֶן הַנֶּגֶף הִנֵּנוּ,

הָאָרֶץ בְּסֶרֶב אוֹתָנוּ תִּשָּׂא –

נַפְלִיג, אַךְ אָדָם לֹא יַקְבִּיל אֶת פָּנֵינוּ;

אִמְרוּ נָא אַתֵּמָה: אֵי־אָנָה נִסַּע?


׳תִּרְעַשׁ לָהּ הָרוּחַ, תִּגְעַשׁ לָהּ בְּזַעַף,

תֵּהוֹם לָהּ תְּהוֹם וְתִסְעַר וְתִזְעַם!

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֵן יֹאכְלֵנוּ הַלַּהַב –

אוּלַי יְכַבֶּה אֶת אִשֵּׁנוּ הַיָּם!׳


המלצות קוראים
תגיות