בֵּין גּוֹלָה לְגוֹלָה

---

למרים באהבה

---

לֶחֶם וָאֵשׁ

מאת

משה לייב הלפרן

הַשַּׂק מֻנָּח מוּכָן. וְהַשִּׁיפוֹן יִפְרַח –

יֵשׁ דַּי לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יִטְרַח.

אַךְ אִם פָּרִיץ מַחְלִיף שִׁיפוֹן בְּעַד זָהָב,

נִשְׁאָר כָּל שַׂק בַּבַּיִת רֵיק, צוֹפֶה לַשָּׁוְא.

וְאִם לַגּוֹי בַּכְּפָר אִשָּׁה יֵשׁ וּבָנִים,

וְאִם הֵם רְעֵבִים וְלֶחֶם אֵין צָנִים –

אֵין פֶּלֶא שֶׁהַגּוֹי לְמַחְסוֹרוֹ יִקְשֹׁב

וְאֶל הָעִיר יָבוֹא אֶת לַחְמְךָ לִגְנֹב.

וְאִם יִרְאֶה הַגּוֹי שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל זָהָב

עַל בִּטְנְךָ סָבִיב בְּרַחֲבוּת תִּשְׁכַּב –

הֲרֵי אֵין פֶּלֶא כְּלָל, שֶׁהוּא אוֹתָהּ שׁוֹדֵד.

בִּגְלַל זֶה הַזָּהָב מִכְּבָר שְׁנָתוֹ נוֹדֵד,

בִּגְלַל זֶה הַזָּהָב הוּא פַּעַם כְּבָר חָשַׁב

לֵילֵךְ אֶל הַפָּרִיץ וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו.

אַךְ הַפָּרִיץ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁלּוֹ צָפוּי,

יֵשׁ כֶּלֶב בֶּחָצֵר, רוֹבֶה עַל קִיר תָּלוּי.

הַגּוֹי מַשְׁחִיז גַּרְזֶן. וְלָמָּה הַהֶשְׁחֵז?

לַחְטֹב עֵצִים בַּיַּעַר, כֹּל שֶׁיִּכָּנֵס.

אַךְ הַפָּרִיץ שׁוֹמֵר הַיַּעַר בּוֹ לָצוּד,

מַחְלִיד לוֹ הַגַּרְזֶן בְּפִנָּתוֹ גַלְמוּד.

וְאִם לַגּוֹי בַּכְּפָר אִשָּׁה יֵשׁ וּבָנִים,

וְהַתַּנוּר קוֹפֵא וְאֵין עֵצִים בִּפְנִים –

הֲרֵי אֵין פֶּלֶא כְּלָל, שֶׁהוּא אֵלֶיךָ בָּא

וְדַלְתְּךָ בּוֹקֵעַ בִּתְנוּפָה רַבָּה.

וְאִם אַתָּה מוֹשִׁיט יָדַיִם מוּל גַּרְזֶן,

הַגּוֹי לֹא יִשְׁמָרְךָ, הֵן זֶה לֹא יִתָּכֵן.

וְאִם אַתָּה מֻטָּל קְצוּץ הָאֶצְבָּעוֹת,

וְאִם דָּמְךָ נִגָּר אָדֹם כַּלֶּהָבוֹת –

הֲרֵי אֵין פֶּלֶא כְּלָל, שֶׁהוּא עוֹד מְרַצֵּץ

רֹאשְׁךָ שְׁטוּף הַדָּם, כְּמוֹ בַּיַּעַר עֵץ.

וְאִם בִּנְךָ נוֹשֵׂא רֹאשׁוֹ וְהוּא זוֹעֵק,

מַה פֶּלֶא שֶׁהוּא גַם אֶת רֹאשׁ בִּנְךָ פּוֹסֵק.

---

שִׁירוֹ שֶׁל הַנַּפָּח הַיְּהוּדִי

מאת

משה לייב הלפרן

עַכְשָׁו בַּחוּץ אֶשְׁכַּב. אֱמֶת הִיא, כַּנִּרְאֶה,

שֶׁשְּׁטְרַימִיל אֵין עוֹשִׂים מִשְּׂעַר־חֲזִיר עָבֶה –

מַה הוּא רָצָה מִמֶּנִּי, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי?

בֻּסְתָּן הָיָה לוֹ עִם כִּבְרַת שָׂדֶה אָפֵל,

וְלִי – סַדְנָה בִּלְבַד, סוּסוֹ לוֹ לְפַרְזֵל,

אָמַר הוּא כִּי שֶׁלּוֹ הִיא, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

כֻּתֹּנֶת לְיַלְדּוֹ אִשְׁתִּי שֶׁלִּי תָפְרָה,

שָׁדַד אֶת כְּסוּתִי, כִּי בְּעֵינָיו שָׁפְרָה,

הַכֹּל גָּנַב מִמֶּנִּי, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

עֵת הוּא הָיָה חוֹלֶה, שָׁמַרְתִּי מִטָּתוֹ –

הִבִּיט עָלַי כְּעַל גּוֹרֵם לְמִיתָתוֹ

וְהִצְטַלֵּב מִזַּעַם, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

לִמַּדְתִּיו רַק אֵיךְ הָעֲשָׁשִׁית בַּיְָד

לְהַחֲזִיק הֵיטֵב – וְהוּא הִצִּית מִיָּד

מֵעַל רֹאשִׁי הַגַּג, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק כַּשּׁוֹר

שֶׁמַּחְרַשְׁתּוֹ יִמְשֹׁךְ כָּל־יוֹם בְּנִיר שָׁחֹר,

דָּבָר אֵינוֹ עוֹשֶׂה לִי – הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

מִמְזָג יֵשׁ לוֹ בַּכְּפָר – יִסְבָּא וְיִזְדַּלֵּל.

תִּפְלָה יֵשׁ לוֹ בַכְּפָר – יִסְרַח וְיִצְטַיֵּל.

יוֹתֵר הֵן לֹא דָרוּשׁ לוֹ, לֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

---

הִנֵּה הִנֵּהוּ

מאת

משה לייב הלפרן

הִנֵּה הִנֵּהוּ, זֶה הֶחָם:

מָכַר לַפַּאן יוֹם־עֲמָלוֹ שֶׁבַּשָּׂדֶה.

מְעַט הַכֶּסֶף כְּבָר הוֹצִיא בִּסְבִיאָתוֹ שֶׁבַּמִּמְזָג.

וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לוֹ לִגְנֹב כִּכַּר־הַלֶּחֶם,

הוּא רָץ הַבַּיְתָה וְהֵיטֵב אִשְׁתּוֹ הִלְקָה.

עַכְשָׁו כּוֹרֵעַ הוּא בָּזֶה – הַבֵּט עָלָיו וּרְאֵה וְהַאֲמִינָה,

כִּי בָּא־נִתְעָה לְכָאן אֶחָד קָדוֹשׁ.

אִשְׁתּוֹ מֻטֶּלֶת שָׁם סְרוּחָה,

כְּסוּס פָּצוּעַ, עַל הָאֲדָמָה.

וְעַל יָדָהּ – זֶה מַמְזְרוֹ הַחַי שֶׁלּוֹ,

מוֹשֵׁךְ שָׁדָהּ וְרַק צוֹעֵק.

וְהוּא – עַל־יַד הָאֶבֶן שֶׁל הָאֵם הָאֱלֹהִית

כְּמוֹ פָּסִיל נוֹסָף בְּכָאן,

בִּשְׁבִיל עוֹבֵר־הָאֹרַח, הַשּׂוֹנֵא הַצְּלָב –

לְמַעַן עוֹד יִהְיֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ,

אֲשֶׁר יוּכַל עָלָיו לִירֹק.

---

בְּלֵב הַיָּם

מאת

מוריס רוזנפלד

הָרוּחַ סוֹעֶרֶת, דּוֹהֶרֶת, טוֹפַחַת,

וְעַל אֳנִיָּה תִּסְתָּעֵר בַּעֲיָם, –

וְהָאֳנִיָּה בְּעָנְיָהּ נֶאֱנַחַת,

חוֹתֶרֶת, נוֹסֶרֶת נָתִיב לָהּ בַּיָּם.

הַתֹּרֶן נֶאֱנָק, הַמִּפְרָשׂ בּוֹ יִלָּבֶט,

הַמַּיִם יַקְצִיפוּ, תְּהוֹם מַלְבִּינָה, –

מִלְחֶמֶת חַיִּים וּמִלְחֶמֶת הַמָּוֶת

הַַסַּעַר מָרָה יִלָּחֵם בַּסְּפִינָה.

הִנֵּה זֶה יַטֶּנָּהּ, הִנֵּה יְקִימֶנָּהּ,

יִדְחֶנָּהּ קָדִימָה, אָחוֹר יַסִּיעָהּ, –

מִשְׂחָק לַגַּלִּים הִיא, נַחְשׁוֹל יְנִיעֶנָּהּ,

הַגַּל יִבְלָעֶהָ, הַגַּל יְקִיאָהּ.

הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, גַּלִּים יִתְרוֹמָמוּ,

מִשְׁבָּר אֶל מִשְׁבָּר מַה־יִּשְׁרֹק וְיִנְהֹם!

הַסַּעַר יִגְבַּר, נַחְשׁוֹלִים יִתְקוֹמָמוּ,

פָּתְחָה וְהִרְחִיבָה אֶת פִּיהָ תְּהוֹם.

הַכֹּל יֵאָנֵחוּ, הַכֹּל יְיַלֵּלוּ,

רַבָּה הַצָּרָה וְגָדוֹל זֶה עָנְיָם, –

אִישׁ אִישׁ לֵאלֹהָיו יִזְעָקוּ, יִתְפַּלֵּלוּ,

יָבוֹא יַצִּילֵמוֹ מֵרִדְתָּם יָם.

הַטַּף מַר יִבְכָּיוּ, כָּל אֵם מְיֻאֶשֶׁת,

כָּל אִישׁ יִתְוַדֶּה וְיִבְכֶּה וְיֵילִיל; –

כָּל גֵּו כֻּלּוֹ רֶטֶט, כָּל נֶפֶשׁ נִרְעֶשֶׁת,

מִפַּחַד הַסַּעַר יִרְעָדוּ בְּחִיל.

אוּלָם שָׁם לְמַטָּה, אֶל בֵּין יַרְכָתַיִם,

בַּשֶּׁלִי יֵשְׁבוּ שָׁם שְׁנַיִם גְּבָרִים;

מִפְלָט לֹא יָתוּרוּ, יַחְבֹּקוּ יָדַיִם,

כְּאִלּוּ אַךְ שֶׁקֶט פֹּה מֵעֲבָרִים.

הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, גַּלֵּימוֹ יִשְׁאָנוּ,

הָרוּחַ תִּסְעַר אֲיֻמָּה וְתִשְׁרֹק;

הַדּוּד יְרַטֵּן, אֲרֻבּוֹת יֶעֱשָׁנוּ, –

לְמַטָּה הַשְּׁנַיִם יוֹסִיפוּ לִשְׁתֹּק.

יוֹסִיפוּ לָשֶׁבֶת מִנֶּגֶד לַמָּוֶת,

לִבָּם לֹא יָגוּר מִן הַשְּׁרִיק וְהַיְלֵל, –

אֵין זֹאת כִּי הַמָּוֶת עַצְמוֹ בַּצַּלְמָוֶת

אֶת אֵלֶה הַשְּׁנַיִם הָרָה וְחִבֵּל.

׳אֲהָהּ אֻמְלָלִים, הָהּ אִמְרוּ מִי אַתֵּמָּה,

יוֹדְעֵי שְׁתִיקָה מוּל גּוֹרָל הָאַכְזָר,

שֶׁאֵין אֲנָחָה בְּלִבָּם וְאֵין דֶּמַע

אֲפִלּוּ מוּל שַׁעַר הַמָּוֶת הַקָּר?

אִמְרוּ, קִבְרוֹת־אֶבֶן, אֶתְכֶם אִם יָלָדוּ?

הַאִם לֹא תַנִּיחוּ אִשָּׁה אוֹ תִינוֹק,

יָרִידוּ לָכֶם כִּי תֵרְדוּ וְתֹאבָדוּ

בְּאֹפֶל־תְּהוֹם הָאָיֹם, הֶעָמֹק?

הַאֵין לָכֶם אָח וְגוֹאֵל כִּי יִזְעָפוּ,

יִבְכּוּ לְמוֹתְכֶם וְיָרִימוּ קוֹלָם

בְּעֵת אֶל תְּהוֹם חֲשֵׁכָה תֵּאָסָפוּ

וְשׁוֹב לֹא תָּשׁוּבוּ לִרְאוֹת אוֹר עוֹלָם?

׳הַאֵין לָכֶם אֶרֶץ וְאֵין גַּם מוֹלֶדֶת

וּבַיִת לָבוֹא בּוֹ, בֵּית אָח אוֹ יָדִיד,

שֶׁכֹּה נַפְשְׁכֶם מֵחַיִּים הִיא סוֹלֶדֶת

וּתְקַו אֶל הַמָּוֶת שְׁאוֹלָה יוֹרִיד?

׳הַאֵין לָכֶם אֵל לוֹ לָשֵׂאת אֶת הָעָיִן,

אֵלָיו תִּזְעֲקוּ, תִּקְרְאוּ מִמֵּצַר?

הַאֵין לָכֶם עַם וְאִם דָּת לָכֶם אָיִן?

אֲהָהּ, אֻמְלָלִים, מִי לָכֶם כֹּה הֵמַר?׳

תְּהוֹם מְנַהֶקֶת, עָמְקֶיהָ יָשֹׁקּוּ,

סֻלַּם הַסְּפִינָה יַחֲרֹק מְסֹעָר;

הַסַּעַר הוֹלֵל, הָרוּחוֹת מַה־יִּשְׁרֹקוּ, –

פָּתַח הָאֶחָד וּבְדֶמַע אָמַר:

׳גַּם אָנוּ לֹא אֹפֶל הַקֶּבֶר חוֹלָלְנוּ,

לֹא מָוֶת שָׁחֹר אֶת אַרְצֵנוּ נִעְנַע; –

אִשָּׁה יְלָדַתְנוּ וְאֵם יֵשׁ גַּם לָנוּ,

בְּעֶצֶב יָלָדָה, טִפְּחָה בְּרִנָּה.

׳וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת, אוּלָם הֶחֱרִיבוּהוּ,

וְכָל קָדָשֵׁינוּ הֹעָלוּ בְּאֵשׁ;

וְכָל הָאָהוּב, הַיָּקָר – הֱמִיתוּהוּ,

וְכָל שֶׁשָּׁאַר – לְמַאֲסָר, לְגָרֵשׁ!

׳אַרְצֵנוּ נוֹדַעַת, מִי לֹא יַכִּירֶהָ;

הֲלֹא סִימָנֶיהָ הָאֵשׁ וְהַדָּם,

שֶׁבָּם תְּרַדֵּף, תְּבַעֵר אֶת אוֹיְבֶיהָ –

בְּנֵי יַעֲקֹב וְתוֹלַעַת־אָדָם.

׳וְאָנוּ מִבְּנֵי יַעֲקֹב הַתּוֹלַעַת,

וְאֵין עוֹד תִּקְוָה, וְלֹא אָח וְגוֹאֵל;

כִּי אֶרֶץ הַחֹפֶשׁ, הַטּוֹב וְהַדַּעַת –

אָחוֹר תֶּהֶדְפֵנוּ אֶל הַמַּאֲפֵל.

׳הָהּ, אַל נָא תוֹסִיפוּ תַרְבּוּ עוֹד שְׁאָלָה,

תְּנוּ וְנֵשֵׁב פֹּה בָּדָד וְנִדֹּם;

כִּי מָה עוֹד צַפּוֹת וְקַוּוֹת עוֹד נוּכָלָה –

וְאֵין בְּתֵבֵל לְרַגְלֵנוּ מָקוֹם?

׳לְרוּסְיָה, לָאָרֶץ בָּרַחְנוּ מִמֶּנָּה,

לְרוּסְיָה אוֹתָנוּ גֵּרְשׁוּ חֲזָרָה;

לְמָה נְצַפֶּה, מַה תִּקְוָה וּנְקַוֶנָה?

וְלָמָּה חַיִּים לָאוֹבְדִים בְּצָרָה?

׳אַתֶּם הַרְבּוּ נֶהִי, אַתֶּם הַרְבּוּ בֶּכִי,

לָכֶם מוּל הַמָּוֶת נָאֶה לְמָרֵר,

כִּי אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ לֹא יָשׁוּב וְלֹא יֶחִי;

אֶתְכֶם גַּם לַדֶּרֶךְ הַשּׁוֹט לֹא עוֹרֵר.

׳אַךְ אָנוּ כְּאֶבֶן הַנֶּגֶף הִנֵּנוּ,

הָאָרֶץ בְּסֶרֶב אוֹתָנוּ תִּשָּׂא –

נַפְלִיג, אַךְ אָדָם לֹא יַקְבִּיל אֶת פָּנֵינוּ;

אִמְרוּ נָא אַתֵּמָה: אֵי־אָנָה נִסַּע?

׳תִּרְעַשׁ לָהּ הָרוּחַ, תִּגְעַשׁ לָהּ בְּזַעַף,

תֵּהוֹם לָהּ תְּהוֹם וְתִסְעַר וְתִזְעַם!

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֵן יֹאכְלֵנוּ הַלַּהַב –

אוּלַי יְכַבֶּה אֶת אִשֵּׁנוּ הַיָּם!׳

---

הַשִּׁיר עַל בּוֹיְנִיסְל הַיָּתוֹם

מאת

משה לייב הלפרן

יוֹשֶׁבֶת לָהּ סַבְתָּא עַל צְאֶינָה וּרְאֶינָה גְּחוּנָה,

וּבּוֹיְנִיסְל בּוֹכֶה לוֹ בַּחוּץ בַּשְּׁכוּנָה

עִם רוּחַ הַלֵּיל וְעִם הָעֵצִים שֶׁגָּבָהוּ.

– הוֹי בּוֹיְנִיסְל, יֶלֶד קָטָן וּמְיֻתָּם,

מַה תִּבְכֶּה עִם הָרוּחַ הַלֹּא־מְנֻחָם

וְעִם הָעֵצִים שֶׁגָּבָהוּ?

– סַבְתָּא יוֹשֶׁבֶת גְּחוּנָה עַל הַצְּאֶינָה־וּרְאֶינָה,

עֵינֶיהָ אֶת בּוֹיְנִיסְל נֶכְדָּהּ לֹא תִרְאֶינָה;

וְאִמָּא אֶת בּוֹיְנִיסְל בְּנָהּ עָזְבָה הוֹי עָזוֹב,

כְּנוֹצָה קַלִּילָה שֶׁהָרוּחַ יִשָּׂא עֵת יִנְשֹׁב,

וְאַבָּא שׁוֹכֵב לוֹ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה,

שׁוֹכֵב לוֹ בּוֹדֵד וְיָשֵׁן בִּדְמָמָה.

וְעַל־כֵּן אֵין אָדָם שֶׁאֶת בּוֹיְנִיסְל יַשְׁכִּיב,

לִישֹׁן בַּמִּטָּה שֶׁיַּשְׁכִּיב.

– וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ לְבּוֹיְנִיסְל אַחִים גַּם שִׁבְעָה,

אַחִים טוֹבֵי לֵב, בַּעֲלֵי יָד מֵיטִיבָה,

בַּפִּנּוֹת הַשְּׁקֵטוֹת בָּעוֹלָם?

– אָמְנָם יֵשׁ לוֹ לְבּוֹיְנִיסְל שִׁבְעָה בָּאַחִים,

אֲבָל הֵם הִרְחִיקוּ מְאֹד בַּדְּרָכִים;

מֵעֵבֶר לַיָּם הֵם, בִּסְפִינוֹת לְהַפְלִיג

בְּפִּינְטשֶׁה־מִינְטשֶׁה־דְרִינְטשֶׁה.

וּמַקְשִׁין הָעוֹלָם: – אוּלַי יוֹדֵעַ אָדָם,

שִׁבְעַת אֶחָיו שֶׁל בּוֹיְנִיסְל – מָה עוֹשִׂים הֵם שַָׁם

בְּפִּינְטשֶׁה־מִינְטשֶׁה־דְרִינְטשֶׁה?

מֵשִׁיב בּוֹיְנִיסְל בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ;

הוּא קוֹרֵא בִּשְׁמוֹתָם, וּמַעֲשֵׂיהֶם הוּא קוֹבֵעַ.

וְהוּא אוֹמֵר כִּי דְזֵ׳קֶלִי כֶּסֶף צוֹבֵר,

וְכִי אֵיבִּי מְיַסְּרוֹ בַּגֵּיהִנּוֹם הַבּוֹעֵר,

וְכִי מֶכְּסִי מִתְאוֹנֵן עַל שִׁבְתּוֹ בַּנֵּכָר

וְכִי דְז׳וֹנִי מִתְהַלֵּךְ בְּלֹא כֻּתֹּנֶת לַבָּשָׂר,

וְכִי אִיזִי חוֹלֵם עוֹד לְמַלְכוּת לְהַגִּיעַ,

וְכִי סֶמִי רוֹקֵק גֻּמִּי־לְעִיסָה לָרָקִיעַ,

וְכִי בַּארְנִי הַבְּכוֹר מִתְהַלֵּךְ וְתוֹעֶה

כְּמוֹ גֹלֶם אָפֹר וְאִלֵּם וְתוֹהֶה –

בְּפִּינְטשֶׁה־מִינְטשֶׁה־דְרִינְטשֶׁה.

וּמַקְשִׁין הָעוֹלָם: – מַה יְּהֵא סוֹף הַמַּעֲשִׂיָּה הַמִּסְכֵּנָה,

וַהֲרֵי לֹא נִבְרָא הַלַּילָה אֶלָּא לְשֵׁנָה,

וְלֹא לִבְכּוֹת בּוֹ עִם רוּחַ הַלֵּיל

וְעִם הָעֵצִים שֶׁגָּבָהוּ?

– אָמְנָם כֵּן, לֹא נִבְרָא הַלַּילָה אֶלָּא לְשֵׁנָה,

אַךְ הַמַּעֲשִׂיָּה שֶׁל בּוֹיְנִיסְל נִגְמֶרֶת אֵינָהּ,

וְיוֹשֵׁב הוּא וּבוֹכֶה עִם רוּחַ הַלֵּיל

וְעִם הָעֵצִים שֶׁגָּבָהוּ.

---

מִפֹּה אוֹתִי גֵרֵשׁ מַר מַזָּלִי

מאת

אבא שטולצנברג

עַב־עֲרָפֶל סָמִיךְ – הִמּוֹג לִי מִלִּפְנֵי עֵינַי,

הַיָּם, גָּדוֹל, נִרְחָב – הִסּוֹג אָחוֹר הַיּוֹם.

עָרִים וַאֲרָצוֹת – חִלְפוּ וְסוּרוּ מֵעָלַי,

הַזְּמַן הַמְסַחְרֵר – עֲמֹד שָׁקֵט וָדֹם.

עֲמֹד שָׁקֵט וָדֹם, הָסֵב אָחוֹר אֶת הַמָּחוֹג

וְהִתְעַכֵּב עַל בֹּקֶר שֶׁל אֶחָד יוֹם־וָא"ו.

דְּרוֹרִים אֶל קִנֵּיהֶן חָזְרוּ אָבִיב לָחֹג,

הַחֲסִידָה הִכִּירָה אֶת קִנָּהּ בִּיעָף.

הַבֹּץ יָבֵשׁ מִמַּשָּׁבִים רֵיחָנִיִּים קַלִּים,

הַנַּחַל הִשְׁתַּפֵּךְ הַרְחֵב וְהַכִּכָּר הוּצַף.

בְּתוֹךְ בִּיבִים צָרִים מֵי־רֶפֶשׁ נִזָּלִים,

לְצַד הַדֶּרֶךְ צִיץ סוֹמֵא פּוֹרֵחַ בְּזָהָב.

בַּסִּמְטָאוֹת בֵּין הַבָּתִּים הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂחֵק.

בָּעֲרֵבוֹת עוֹלֶה בָּצֵק, צוֹמֵחַ בִּתְפִיחָה.

בָּשָׂר מֻטָּל עַל־גַּב לוּחוֹת־מְלִיחָה מַעֲשֵׂה סוֹרֵג

וּמְטַפְטֵף לְאַט לְאַט תַּמְצִית מִן הַמְלִיחָה.

מֵאֶבֶן־הַמַּשְׁחֶזֶת הַסּוֹבֶבֶת בַּגַּלְגַּל

הַנִּיצוֹצוֹת לַאֲלָפִים בְּשֹׁבֶל נִתָּזִים.

וְהַגַּנָּן, יָשִׁישׁ זָקֵן, גּוֹזֵם בְּתוֹךְ הַגַּן

מֵעֵץ אֲפַרְסְקִים תּוֹפֵחַ זַלְזַלִּים רָזִים.

וְלַאזָ’ה מִמֶּרְחָק מַגִּיעַ, מִנֵּכָר עוֹלֶה –

הַנַּעֲלַיִם עַל הַשֶּׁכֶם וְחִוֵּר כַּמֵּת,

וְהוּא רוֹחֵץ רַגְלָיו בַּבִּיב, אֶת כֻּתָּנְתּוֹ פּוֹלֶה,

שׁוֹכֵב לוֹ אַפְּרַקְדָּן בָּעֵשֶׂב וְנִרְדָּם שָׁקֵט.

לִפְנֵי עֵינָיו עוֹמְדִים שָׂדוֹת מִתַּרְמְלִים כֻּלָּם,

שִׂיחִים שֶׁכָּל עָנָף בָּהֶם עִנְבָנִיּוֹת עָטוּף.

לִילָךְ, עַנְפֵי יַסְמִין, פּוֹרְצִים מִן הַגְּדֵרוֹת מוּלָם,

וּמִצִּיצֵי שִׁטָּה צַחִים מוֹצֵץ הוּא אֶת הַצּוּף.

מִפֹּה לֹא שׁוּם דָּבָר יוּכַל אוֹתוֹ עוֹד לְגָרֵשׁ.

לֹא מִלְחָמָה וְלֹא רָעָב וּמַגֵּפָה בִּכְלָל.

שָׁעָה שֶׁצִּפֳּרִים יִסָּעוּ – הוּא פֹּה יִשְׁתָּרֵשׁ

וְיַחֲלֹם עַל פֶּטֶל בַּפָּלִישׁ עַל הַסַּפְסָל.

מִפֹּה אוֹתִי גֵרֵשׁ מַר מַזָּלִי אַכְזָר

עוֹד קֹדֶם שֶׁנָּבַט הַזֶּרַע שֶׁזָּרְעָה יָדִי,

וְכָל אֲשֶׁר גָּדַל, הִבְשִׁיל, לִקְּטוּ יְדֵי הַזָּר.

עַרְבַת הַנַּחַל בִּבְכִיָּה פּוֹרֶשֶׂת הַבַּדִּים.

---

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי

מאת

מני ליב

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, לְאַחַר יוֹם שֶׁל שֶׁמֶשׁ לָהֹב,

הֶעֱלָה אָדָם אוֹר בְּפָנָס שֶׁבְּקֶרֶן רְחוֹב;

וּלְאוֹר הַפָּנָס, רוֹעֲשִׁים וּפְרָאִים, בִּלְבוּשׁ בְּלוֹי,

שִׂחֲקוּ יְלָדִים, מְלֻכְלְכֵי הַפַּרְצוּף, בְּקַאוּבּוֹי;

וְסָבִיב חַלוֹנוֹת וּשְׁלָטִים שָׁם הִקְרִינוּ אוֹרָם

עַל קִירוֹת אֲבָנִים, עַל כְּבִישֵׁי הָאַסְפַלְט בַּאֲפוֹרָם.

וּבָאוֹר שֶׁבָּהַק, בָּאָבָק, בְּשַׁרְשֶׁרֶת רְעִישָׁה,

הִתְהַלְּכוּ הַזּוּגוֹת וּשְׂמָלוֹת הִתְרַשְׁרְשׁוּ בִּלְחִישָׁה,

וְקוֹלוֹת הִדְהֲדוּ, צָחֲקוּ בְּקוֹל רָם נְעָרוֹת,

וּבַלֵּיל עֵינֵיהֶן בּוֹעֲרוֹת, עֵינֵיהֶן בּוֹעֲרוֹת.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, מִתּוֹךְ טֶנֶמֶנְט־הַאוּז הָעֲנָק,

בְּשִׂמְלוֹנֶת שֶׁל מֶשִׁי יָצְאָה נַעֲרָה, בִּלְבוּשׁ דַּק,

וְהָלְכָה לִפְנֵי שַׁעַר הַבַּיִת בְּצַעַד מָדוּד,

אַךְ עֵינֶיהָ רָשְׁפוּ וּבִקְשׁוּ וְצִפּוּ לֶחָמוּד…

בָּא לוֹ בּוֹי מִן הָרְחוֹב וְצַעֲדוֹ הַקָּלִיל הוּא חִנֵּן,

וְשִׁיר־זֶמֶר עַלִּיז מִבְּעַד לַשִּׁנַּיִם סִנֵּן…

וְהִכִּירָה מִיָּד הַנַּעֲרָה אֶת הַבּוֹי הַמָּתוֹק,

וּבְשִׂמְחָה הִיא יָדֶיהָ הוֹשִׁיטָה אֵלָיו מֵרָחוֹק,

וְהַזּוּג הֶחָדָשׁ, בִּזְרוֹעוֹת בְּאַהֲבָה שְׁלוּבוֹת,

הִצְטָרֵף לַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁל בּוֹיִים וְשֶׁל אֲהוּבוֹת.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, בְּעִגּוּל מְסֻגָּר מִסָּבִיב,

אֲנָשִׁים נֶעֶמְדוּ עֲגוּמִים וּבְסֵבֶר מַעֲצִיב;

וְיַלְדּוֹן קְטַנְטַן, שֶׁקּוֹלוֹ מְצֹרָד וְעָלוּב,

הָיָה שָׁר שִׁיר־זֶמֶר בְּיִידִישׁ, שִׁיר־זֶמֶר עָצוּב:

"יְהוּדִים, שִׁפְכוּ דֶמַע עַל זֶה הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה,

שֶׁהָאֵשׁ פָּרְצָה פֶּתַע לְמַעְלָה, לִפְלוֹר עֲשָׂרָה,

וְשָׂרְפָה אֲחוֹתֵנוּ כָּלִיל, רַק אֶפְרָהּ לְהַשְׁאִיר…"

וְהִנֵּה, נַעֲרָה בְּעַד סֶנְט לָהּ קָנְתָה אֶת הַשִּׁיר,

וּמִתּוֹךְ הָעִגּוּל הִיא יָצְאָה וּבְרֹב רְגִישָׁה

זִמְרְרָה הַנַּעֲרָה אֶת הַזֶּמֶר בַּחֲשַׁאי, בִּלְחִישָׁה.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, בְּסָמוּךְ לָרְחוֹב הַיּוּ“ד־דָּלֶ”ת,

שָׁם עָמַד לוֹ הַזּוּג. הִיא חִוֶּרֶת כֻּלָּהּ וְנִבְהָלֶת,

וְאוּלָם בְּעֵינַיִם שֶׁל אֵשׁ, שֶׁאַוָּה בָּהּ הִצִּיתָה,

הַנַּעֲרָה לָרְחוֹב הַיּוּ“ד־דָּלֶ”ת הִבִּיטָה, הִבִּיטָה…

הַשְּׁלָטִים עִם אוֹרָם הַזָּהֹב־הַבָּהִיר הַמֵּהֵל

הִתְפָּרְצוּ אֱלֵי־עָל, לַמָּרוֹם הַלֵּילִי הָאָפֵל;

וּרְחִישָׁה רְחוֹקָה הִתְנַשְּׂאָה מִנִּי־שָׁם וְשָׁטְפָה,

וּבְחֶמְדָּה וּבְתַאֲוָה אֶת נִשְׁמַת הַנַּעֲרָה הִיא עָטְפָה;

וְהַבּוֹי לָהּ לָחַשׁ מַשֶּׁהוּ בִּנְעִימָה מִתְפַּלָּלֶת,

וְהַזּוּג הִתְעוֹרֵר וְנִכְנַס אֶל הָרְחוֹב הַיּוּ“ד־דָּלֶ”ת…

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי בֵּינָתַיִם פָּשַׁט לוֹ בַּחוּץ

קוֹל צִלְצוּל וּשְׁעָטָה שֶׁל סוּסִים דּוֹהֲרִים בְּמֵרוּץ –

כְּאַנְשֵׁי־מִלְחָמָה, כְּכוֹבְשֵׁי אֲרָצוֹת וְאָדָם,

עִם קוֹבְעֵי הַנְּחֹשֶׁת, עִם אֵת הַבַּרְזֶל בְּיָדָם,

נִזְדָּרְזוּ כַּבָּאִים וְהִגִּיעוּ בְּרַעַשׁ חָזָק

וְעַרְכוּ שָׁם מָצוֹר עַל הַטֶּנֶמֶנְטְ־הַאוּז הָעֲנָק,

וְסָבִיב וְסָבִיב, כְּנָהָר בְּלֹא סוֹף וְגָדָה,

נֶעֶצְרוּ הַבְּרִיּוֹת, קְפוּאִים מֵאֵימָה וּרְעָדָה:

שָׁם בַּטֶּנֶמֶנְטְ־הַאוּז, בַּחַלּוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּלְעֵיל,

הִתְאַבֵּךְ הֶעָשָׁן וְאִשָּׁה זָעֲקָה שָׁם בִּילֵל.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי הִתְהַלֵּךְ לוֹ הַזְּמַן; וִידִידוֹ,

הוּא הַלֵּיל הָאָפֹר־הָעִוֵּר, הִתְהַלֵּךְ לְצִדּוֹ.

וְהַלֵּיל לוֹ צָעַד בָּרְחוֹב בַּחֲשַׁאי וְעָבַר,

כָּאן נָעַל בֵּית־מִמְכָּר, וְשָׁם פֶּתַח שֶׁל בַּיִת סָגַר.

פֹּה וְשָׁם הוּא כִּבָּה אֶת הָאוֹר וְחַלּוֹן הֶאֱפִיל,

וּבְרִיּוֹת עֲיֵפִים לְבֵיתָם לִמְנוּחָה הוּא הוֹבִיל.

וְשַׁלְוָה וְשֵׁנָה וּצְלָלִים הוּא פָּרַשׂ בִּדְמָמָה,

בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת הוֹמָה וּמְהַמָּה;

הַיָּרֵחַ מֵעֵבֶר לִשְׂפַת גַּג גָּבוֹהַּ וָרָם

עוֹד פִּזֵּר בְּעַצְלוּת אֶת נָגְהוֹ מְעֻרְפָּל וּמְעֻמָּם.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, שָׁם בַּטֶּנֶמֶנְט־הַאוּז הָעֲנָק,

שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאָה הַנַּעֲרָה בִּלְבוּשׁ מֶשִׁי הַדַּק,

בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, שְׁפוּפָה עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת,

יָשְׁבָה אֵם מְיֻאֶשֶׁת וְהִיא אֶצְבָּעוֹת לָהּ פּוֹכֶרֶת.

וְהָיְתָה מְחַפְּשָׂה בְּעֵינֶיהָ בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה

וְהָיְתָה מְלַחֶשֶׁת, כְּאִלּוּ אֵי־מִי קִלְּלָה.

אַךְ הִיא לֹא קִלְּלָה, כִּי פִּי־אֵם גַּם בְּעֵת דְּאָבָה

שֵׁם הַבַּת רַק לוֹחֵשׁ, רַק לוֹחֵשׁ לְחִישַׁת אַהֲבָה…

וּזְמַן רַב עוֹד יָשְׁבָה לָהּ הָאֵם בַּחַלּוֹן הָאָפֵל

וְצִפְּתָה לְבִתָּהּ, וְהִבִּיטָה, הִבִּיטָה בַּלֵּיל.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי, שָׁם הָיְתָה הַמְּנוּחָה שְׁרוּיָה.

חֲתוּלִים חַסְרֵי־בַּיִת – רַק הֵם בְּפִנָּה פְּנוּיָה

בַּחֲשַׁאי, בָּאַשְׁפָּה, בֵּין חוֹמוֹת אֲבָנִים אֳפֹרוֹת,

הִתְגּוֹדְדוּ בַּחֲבוּרָה, עֵינֵיהֶם זוֹעֲפוֹת, בּוֹעֲרוֹת.

וְאָדָם מְחֻסַּר־הַשֵּׁנָה, בִּצְעָדִים אֲבוּדִים,

הִשְׂתָּרֵךְ עוֹד אֵי־שָׁם מְכוֹפָף וְעָיֵף מִנְּדוּדִים.

וְקוֹל־שִׁיר מְרֻחַק וּמְחֻנָּק וּצְעָקָה מִן הַלֵּב

הִדְהֲדוּ מִעָמְקוֹ שֶׁל קָפֶה הַלֵּילִי בַּמַּרְתֵּף.

וְאֵי־שָׁם בָּכָה יֶלֶד בְּכִי בְּלֹא קֵץ וּבְלֹא סוֹף,

וְהָאֵם מִלְמְלָה־מָה מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה וַתִּזְעֹף.

*

בָּאֶוֶנְיוּ בִּי עִם הַטֶּנֶמֶנְט־הַאוּז הָעֲנָק,

שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאָה הַנַּעֲרָה בִּלְבוּשׁ־מֶשִׁי דַּק־דַּק,

שָׁם נִצַּב לוֹ הַזּוּג. מְרֻדָּם וּמְנֻיָּם וְעַצְלוּל,

הֶחֱזִיק לוֹ הַבּוֹי בְּתוֹךְ פִּיו קְנֵה־מִקְטֶרֶת רָשׁוּל,

וּמָשַׁךְ הֶעָשָׁן בְּלֹא הֶרֶף וּבְלֹא הַפְסָקָה.

וְאוֹתָה נַעֲרָה, פּוֹכְרָה יָד בְּיָדָהּ הָרַכָּה,

בַּשִּׂמְלָה מִשֶּׁל מֶשִׁי דָּקִיק, קְמוּטָה וּמְעוּכָה,

קוֹפְאָה וְחִוֶּרֶת עָמְדָה לַמַּעֲלוֹת סְמוּכָה.

וְאוּלָם בִּלְבָבָהּ נִתְרָעֵד עֹז הָרֶגֶשׁ וַדַּאי,

וּפִתְאֹם הִתְיַפְּחָה וְיִבְּבָה בַּחֲשַׁאי־בַּחֲשַׁאי.

שׁוֹאָה וְחֻרְבָּן

---

גַּלִּיצְיָה

מאת

משה נדיר

יִכְתְּבוּ לִי:

׳מוֹלַדְתְּךָ – אֵינֶנָּה עוֹד. בֵּית אָבִיךָ נִשְׁמַד

בִּידֵי אוֹיֵב. עֲיָרָתְךָ בְּגַלִּיצְיָה, זוֹ שֶׁעַל שְׂדוֹת הַכִּשּׁוּת שֶׁלָּהּ וְעַל עֲצֵי הַדֻּמְדְּמָנִיּוֹת שֶׁלָּהּ הָיוּ פְּרוּשִׂים חֲלוֹמוֹתֶיךָ, נִמְחֲקָה מֵעַל פְּנֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְכָל קְרוֹבֶיךָ שֶׁלְּךָ וְכָל יַקִּירֶיךָ שֶׁלְּךָ – הֵיכָן הֵם עַכְשָׁו, הֵיכָן הֵם עַכְשָׁו?׳

כָּךְ יִכְתְּבוּ לִי, וְכִתְמֵי דְמָעוֹת יוֹסִיפוּ וִיסַפְּרוּ מַה שֶּׁלֹּא סִפְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת. וּמַה שֶּׁלֹּא יְסַפְּרוּ כִּתְמֵי הַדְּמָעוֹת יְנַחֵשׁ לִבִּי הַפּוֹתֶה מֵעַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלְּבָבוֹת פּוֹתִים הֵם לְבָבוֹת מִתְנַבְּאִים.

וְאוֹתָהּ שָׁעָה אַעֲלֶה אֵשׁ בְּמִקְטַרְתִּי, וְכָךְ אֹמַר אֶל עַצְמִי בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים:

גָּדוֹל וְרָחָב לִבִּי, וְהוּא נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ אֶת מוֹלַדְתִּי, עִם כָּל שְׂדוֹתֶיהָ הַחוּמִים־יְרֻקִּים וְגִשְׁמֵי הַשֶּׁמֶשׁ, עִם אֲפָרֵי הַדֶּשֶׁא הָאֵינְסוֹפִיִּים וְעִם הֶהָרִים הָרֵיחָנִיִּים, עִם הַבְּקָתוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁגַַּגּוֹתֵיהֶן עֲשׂוּיִים קַשׁ אוֹ רַעֲפֵי־עֵץ, וְיוֹרֵד עֲלֵיהֶם הַטַּל וְהַכְּפוֹר וְהַגֶּשֶׁם וְנוֹצוֹת הַשֶּׁלֶג. וְגַם פְּרָחִים עוֹלִים שָׁם עַל גַּגּוֹתֵינוּ – מִבֵּין הַקַּשׁ…

וַאֲנִי אוֹהֵב וּמְחַבֵּב אֶת הַבְּקָתוֹת הַלָּלוּ. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַפֶּלֶג הַשָּׁקֵט וְהַצָּהֹב, הַמְּמַלְמֵל דִּבּוּרִים אִמָּהִיִּים וִירֵשָׁמַיְמִיִּים לָאֲדָמָה הַשְּׁחֹרָה־עֲסִיסִית, וַאֲנִי אוֹהֵב, אוֹהֵב עַד אֵין שִׁעוּר, אֶת שְׁבִילֵי הַיַעַר וְאֶת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַנּוֹשָׁן, אֶת הַשָּׂדוֹת הַמַּצְמִיחִים שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וְאֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ שֶׁלָּנוּ. אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַפְסַל־הָאֶבֶן הַקַּר שֶׁלְּיַד בֵּית־מִמְכָּר־הַטַּבָּק, אֶת אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַדֻּבְדְּבָנִיּוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּגַנֵּי־הַפֶּרִי.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאֲנָשִׁים הַחִוְּרִים הַצּוֹעֲדִים לְאִטָּם, וְאֶת שׁוּלְיוֹת הַנַּחְתּוֹמִים הַמִּתְפַּרְכְּסִים בַּשַּׁבָּתוֹת וְיוֹצְאִים לְטִיּוּל מִחוּץ לָעֲיָרָה, אֶת אֲבַק הָאָבִיב הֶחָמִים וְאֶת אוֹר הַחַמָּה הַשּׁוֹפֵעַ מִן הַשָּׁמַיִם מִלְמַעְלָה וּמֵצִיף אֶת הָעֲַיָרָה, וַאֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שׁוֹאֲבִים אוֹתוֹ מְלֹא חָפְנַיִם וְרוֹחֲצִים בּוֹ אֶת פָּנֵינוּ. וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה הַצְּהֻבִּים וְאֶת הַקּוֹצִים, אֶת הַדְּבוֹרִים הַזַּמְזְמָנִיּוֹת וְאֶת הָרַב הַחִוֵּר בַּעַל הָעֵינַיִם הַדּוֹמְעָנִיּוֹת, וַאֲנִי אוֹהֵב, אָהֲבָה רַבָּה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף, אֲנִי אוֹהֵב אֶת אִמִּי הַטּוֹבָה, הַמְּכִינָה מִרְקָחוֹת שֶׁל פֵּרוֹת בִּשְׁבִיל יוֹלְדוֹת עֲנִיּוֹת, וְאֶת אַמַּת־הַמַּיִם שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב עַל שְׂפָתָהּ וְטוֹבֵל בָּהּ אֶת רַגְלַי בִּימוֹת הַקַּיִץ הָאֲרֻכִּים וּמִסְתַּכֵּל עַל בַּעֲלֵי־הָעֲרָבָה הַיּוֹצְאִים לִנְדוּדֵיהֶם עַל־פְּנֵי הַמַּיִם.

וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֹדֶשׁ אֱלוּל הָאֲדַמְדַּם־הַבָּשֵׁל בְּלֹבֶן זְהָבוֹ וְתוּגָתוֹ, וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֹדֶשׁ נִיסָן, הַפּוֹרֵשׂ אֲדָמָה חֲמִימָה מִתַּחַת לְכַפּוֹת־רַגְלַיִם יְחֵפוֹת.

אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַחֲרִיב אֶת מוֹלַדְתִּי הַיָּפָה, אַתֶּם הַזָּרִים וְהָרָעִים, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַחֲרִיבָהּ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ בְּתוֹךְ לִבִּי.

* * *

וּבְרֶגַע זֶה, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עָף וְנוֹפֵל לְתוֹךְ לִבִּי עֲלֵה־פֶּרַח אֶחָד שָׁכוּחַ לְמֶחֱצָה. הֲלֹא זֶה חֲבֵרִי הַטּוֹב, הָאָהוּב, שֶׁהָלַךְ כְּבָר מִזְּמַן לְעוֹלָם הָאֱמֶת, חֲבֵרִי אַלְטֶר.

הוּא חִוֵּר כְּסִיד וְגָבוֹהַּ כְּצֶמַח דַּק, וּכְשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁתַּבֵּר, כָּל כָּךְ דַּק הוּא, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לְנַחֵשׁ אִם אַלְטֶר יָשִׁישׁ הוּא אוֹ יֶלֶד.

עֵינָיו שֶׁלּוֹ – עוֹלָמוֹת עֲמֻקִּים וּגְדוֹלִים, עוֹלָמוֹת שֶׁאֵין סוֹף לְעָמְקָם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים בְּתוֹךְ עֵינָיו, וְצַעַר מִשְׁתַּפֵּךְ וְעוֹבֵר עַל גְּדוֹתֵיהֶן, וְהַסְּכָרִים־הָעַפְעַפַּיִם אֵינָם יְכוֹלִים לְעַכֵּב בַּעֲדוֹ.

הֲרֵינִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן כָפוּף עַל־גַּבֵּי גְמָרָא גְדוֹלָה, וְהוּא מְפַזֵּם נִגּוּן חֲרִישִׁי. נוּגֶה הַנִּגּוּן, מָלֵא צַעַר הַנִּגּוּן וְנִצְחִי, וְהוּא נִנְעָץ בְּלִבְּךָ כְּמַחַט מְלֻבֶּנֶת.

אַלְטֶר עִלּוּי הוּא. אֵין הוּא מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ צוֹחֵק, אֶלָּא נוֹתֵן אֶת כָּל לִבּוֹ בְּחִיּוּךְ טוֹב וְיָשָׁר כָּל־כָּךְ, שֶׁנְּעָרִים בְּנֵי גִילוֹ נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד וְקוֹרְאִים לוֹ רַבִּי אַלְטֶר.

וּבִימוֹת הַחֹרֶף, כְּשֶׁהַקָּרָה מְרַקֶּדֶת עַל־פְּנֵי הָעֲיָרָה אֶת רִקּוּד הַזְּכוּכִית שֶׁלָּהּ וְהַנְּעָרִים יוֹצְאִים לְהַחֲלִיק עַל הַקֶּרַח, אוֹ שֶׁהֵם מְשַׁלְהֲבִים אֶת לְחָיֵיהֶם בַּקָּרָה הַלּוֹהֶטֶת וְנוֹשְׁמִים אֶת אֲבַק הַכְּפוֹר הַמִּתְנַגֵּן בְּרֵאוֹתֵיהֶם – אוֹתָהּ שָׁעָה מִתְהַלֵּךְ אַלְטֶר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַצּוֹנֵן וּמְחַפֵּשׂ נֵרוֹת, שֶׁיּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד לְאוֹרָם.

וּשְׁיָרֵי נֵרוֹת מְנֻטְּפֵי חֵלֶב, זַנְבוֹת נֵר־נְשָׁמָה צְהֻבִּים וּשְׁיָרִים שֶׁל נֵרוֹת יוֹם־טוֹב לְבָנִים מְצוּיִים תָּמִיד בְּכִיסֵי הַקַּפּוֹטָה הַמְּשֻׁמֶּשֶׁת שֶׁל אַלְטֶר.

– הַלְוַאי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִי הַנֵּרוֹת! – נֶאֱנָח אַלְטֶר, וְאֵיזֶה יְהוּדִי כְּפָרִי, שֶׁיָּדָיו יְדֵי זָקֵן נוֹבְלוֹת, מֵבִיא וּמַגִּישׁ לוֹ בְּשִׂמְחָה שְׁאֵרִית נֵר שֶׁמָּצָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְאַלְטֶר לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה.

הוּא הָיָה בֶּן טוֹבִים, הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מוֹזֵג עָשִׁיר וְקַמְצָן. אֲבָל הוּא דָאַג לַאֲחֵרִים, עֲנִיִּים וְנִדָּחִים. בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים־פּוֹרְחִים, הַסָּרִים לְבֵית־הַמִדְרָשׁ לְלִינַת־לַיְלָה, הָיָה מוּכָן אֶצְלוֹ תָמִיד מֶלַח בִּכְלִי: שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְפָחוֹת קְצָת מֶלַח, לְפִתָּם הַיְּבֵשָׁה, הַמִּסְכֵּנִים הַלָּלוּ!

וְאַלְטֶר מְמַשְׁכֵּן אֶת תְפִלָּיו וְקוֹנֶה לֶחֶם וּמֶלַח בִּשְׁבִיל הָרְעֵבִים. הוּא עַצְמוֹ מִתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין שֶׁל אֲחֵרִים. אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם טוֹב הוּא – מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ!

הוּא עַצְמוֹ מְמַעֵט בַּאֲכִילָה, חֲבֵרִי אַלְטֶר. גּוּפוֹ הַדַּק וְהַמְּפַרְפֵּר אֵינוֹ בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא דָבָר זְמַנִּי, רַק דִּירָה דַלָּה וַעֲלוּבָה, שֶׁהַנְּשָׁמָה תוּכַל, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, לָדוּר בָּהּ מְעַט הַזְּמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לִשְׁהוֹת כָּאן לְמַטָּה.

וּכְשֶׁאַלְטֶר מֵת, בִּשְׁנַת הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה, מִמִּעוּט אֲכִילָה וּמֵרִבּוּי הַסִּגּוּף, וְהוּא מַחֲזִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ הַטּוֹבָה לַשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ בַּת־שְׂחוֹק – הוֹלֶכֶת בְּלִוְיָתוֹ כָּל הָעֲיָרָה כֻּלָּה וְהִיא מִתְיַפַּחַת וּבוֹכָה בְּכִיָּה גְדוֹלָה, וְהַדְּמָעוֹת נִסְפָּגוֹת בָּאֲדָמָה וּמַמְלִיחוֹת אוֹתָהּ – כְּאוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁהָיָה אַלְטֶר פּוֹרֵס לָעֲנִיִּים.

וְהָרַב הַלָּבָן מִזֹּקֶן, בַּעַל הָעֵינַיִם הַמְּלֵאוֹת צַעַר, הָרַב שֶׁכְּבָר חֳדָשִׁים מְרֻבִּים אֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אַף הוּא הוֹלֵךְ בַּלְּוָיָה וְהוּא מַכְנִיס אֶת שִׁכְמוֹ מִתַּחַת לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל אַלְטֶר, וּשְׁנֵי יְהוּדִים בַּעֲלֵי זְקָנִים מַכְסִיפִים תּוֹמְכִים בָּרַב שְׁלֹּא יִפֹּל.

*  * *

הַמִּקְטֶרֶת כָּבְתָה וְהָעִתּוֹנִים מֻטָּלִים עַל־גַּבֵּי שֻׁלְחָנִי. לָמָּה וּמָה אֶקְרָא בָּהֶם? הָאֶקְרָא בָּהֶם אֵיךְ זִבְּלוּ אַדְמַת מוֹלַדְתִּי בְּעַצְמוֹת אָדָם? אֵיךְ רוֹצְצוּ אֲנָשִׁים אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם שֶׁלָּהֶם?

לֹא. אֲנִי חַיָּב לְהַצִּיל אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי. אֲנִי אַכְנִיס אוֹתָהּ, אֶת גַּלִּיצְיָה כֻּלָּהּ, לְתוֹךְ לִבִּי הַצָּעִיר, וַאֲמַלֵּט אוֹתָהּ, אֶבְרַח עִמָּהּ עַל פְּנֵי שָׂדוֹת תּוֹהִים וִיעָרוֹת בּוֹהִים.

הֲיִי שְׁקֵטָה, מוֹלַדְתִּי וַעֲיָרָתִי, – אֲנִי אֶשְׁמֹר עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי יָדוֹ שֶׁל אוֹיֵב, אֲהוּבַי וְיַקִּירַי שֶׁלִּי.

---

וְלִכְשֶׁאָבוֹא אֶל בֵּיתִי

מאת

נחום בומזה

וְלִכְשֶׁאָבוֹא אֶל בֵּיתִי בַּגָּדָה

בְּקַסְדָּה אֲפֹרָה, עִם רוֹבֶה שֶׁל פְּלָדָה,

וְכִי מִי לִי שָׁם יֵשׁ?

אִם אָבִי בָּמֵּתִים, וְאִמִּי – בַּמֵּתִים,

וַאֲחוֹתִי בַּמֵּתִים, וְאָחִי – בַּמֵּתִים

וְכָל בַּיִת בָּאֵשׁ.

וְאִם שָׁם אֶרְצֶה לְחַפֵּשׂ הַמָּקוֹם

שֶׁבּוֹ נִרְצְחוּ, הֹעֲלוּ לַגַּרְדּוֹם,

מִי יַרְאֶה לִי עַכְשָׁו?

אִם שְׁכֵנִי בַּמֵּתִים, וּשְׁכֶנְתִּי – בַּמֵּתִים,

וּשְׁאֵרִי בַּמֵּתִים, וּשְׁאֵרָתִי – בַּמֵּתִים

וְכָל בַּיִת נֶחֱרָב.

אָשִׂים הָרוֹבֶה עַל שִׁכְמִי הַנַּעֲנֶה,

מִכָּל אֶבֶן וָצֶמַח אֶדְרֹשׁ מַעֲנֶה

עַל קָרוֹב, עַל אוֹהֵב.

אַחַר־כָּךְ מִן הָאֵשׁ שֶׁאֵין לָהּ מְכַבֶּה

הַשִּׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב עוֹד יוֹתֵר אֲלַבֶּה

לַשּׂוֹנֵא, לָאוֹיֵב.

---

אביב

מאת

נחום בומזה

בָּעֲיָרָה שֶׁלִּי בְּכַר הַדֶּשֶׁא

גְּדֵלִים צִיצִים סַסְגּוֹנִיִּים לָרֹב.

הִנֵּה חָזַרְתִּי הֵנָּה שׁוּב,

וּבַשָּׂדוֹת הִלְּכָה רַגְלִי עִקֶּשֶׁת.

פֹּה הָיָה בֵּיתִי.

וְהוּא עָלָה בְּאֵשׁ וָסַעַר.

עַכְשָׁו עַל־פְּנֵי שָׂדֶה נֶחְרֶשֶׁת

הוֹלֵךְ אֲנִי אֶחָד־יָחִיד

לִפְאַת הַיַּעַר.

כְּמִלְּפָנִים, לִפְנֵי שָׁנִים,

הַשְּׁבִיל מוֹלִיךְ בֵּין גִּבְעוֹלֵי שִׁפּוֹן רַעֲנַנִּים.

דֶּרֶךְ בֻּסְתְּנֵי־הַפֶּרִי שֶׁל אִיוַאן,

הַמִּשְׁתַּגְּעִים מֵרֹב פְּרִיחָה,

הוֹלִיכוּ אֶת אָחִי אֶל הַשְּׁחִיטָה וְהָרְצִיחָה.

הַשֶּׁמֶשׁ מִתְרוֹמֶמֶת עַל הַיַּעַר שֶׁל הַכֹּמֶר,

כְּמִלְּפָנִים, כַּחֹק.

הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּפֶּלֶת אֶל הַנַּחַל שֶׁל הַכֹּמֶר

בָּעֵמֶק הַיָּרֹק.

הָעֵשֶׂב פֹּה יָרֹק, צָהֹב הַפֶּרַח.

הַפַּרְפָּרִים מְרַפְרְפִים וְהַדְּבוֹרָה מְזַמֶּרֶת

וְהִיא נוֹשֵׂאת מְתִיקוּתָהּ אֶל הַכַּוֶּרֶת.

אוּלָם אֲנִי עֲדַיִן נֶחֱרָד,

אוּלָם אֲנִי עֲדַיִן מְרֹעָשׁ,

כִּי אָדֹם הָעֵשֶׂב וְכִי מַר הַדְּבַשׁ,

וְגַם יָכוֹל הֱיוֹת, כִּי זֶה הַלֶּחֶם שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וּמְחַמֵּד,

צָמַח עַל גַּב אָחִי – הַמֵּת.

---

בַּלָּדָה שֶׁל לֵיל חֹרֶף

מאת

נחום בומזה

אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ שֶׁהִזְכִּיר לִי כְּהַיּוֹם

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי מֵאֶרֶץ הַחֲלוֹם.

אֶפְשָׁר אוּלַי הַקּוֹל הוּא, שֶׁבְּאָזְנִי עָלָה –

צִלְצוּל צָלוּל רָחוֹק שֶׁל זוֹג בְּמִזְחָלָה.

וְהוּא הוּא שֶׁהִזְכִּיר לִי כָּךְ בָּרוּר הַיּוֹם

אֶת אֶרֶץ פִּלְאוֹתַי, אֶת אֶרֶץ הַחֲלוֹם.

---

הַבַּיִת וְהַחֶדֶר, כָּל רָהִיט לְחוּד,

הַכֹּל נִיצוֹצִיּוֹת־מִקְסָם צְחֹרוֹת קָשׁוּט,

הַדֶּלֶת מְסֻגֶּרֶת בְּוָוֵי בַּרְזֶל,

לִפְנֵי הַפֶּתַח עַל מִשְׁמָר עוֹמֵד פְּרוֹזְדוֹר אָפֵל.

אַבָּא כְּבָר מִזְּמַן סָתַם הָאֲרֻבָּה בְּנַחַת,

אַךְ בַּחוּץ בּוֹכֶה וּלְהִכָּנֵס רוֹצֶה הַפַּחַד.

כְּמוֹ סִירָה שׂוֹחֶה בַּהֶבֶל כָּל הַחֶדֶר,

הָרוּחַ עֲיֵפָה רוֹצָה לַחְדֹּר בְּעַד כָּל סֶדֶק.

אוּלָם הַדֶּלֶת נְעוּלָה כְּבָר וְהַתְּרִיס מוּגָף הוּא,

עַל הַשֻּׁלְחָן עוֹד בַּמֵּחַם הָרְצָפִים יְהַבְהָבוּ,

וּבַחַלּוֹן פּוֹרֵחַ לוֹ הַכְּפוֹר. בָּרָקִיעַ הַמּוֹלָד –

דָּמוֹ שֶׁל שׁוֹר אֲשֶׁר יוֹסֵף הַשּׁוֹ"ב שָׁחַט.

אָבִי שׁוֹתֵק עִם הַתַּנּוּר, אִמִּי קוֹבְלָה לֵאמֹר:

שִׁלַּחְנוּ הַבָּנִים הַרְחֵק, אֶל מְדִינַת נְיוּ־יוֹרְק.

הָעֶרֶב – מִזְחָלָה, שִׁשָּׁה זוּגוֹת רְתוּמָה,

הוּא שׁוּב חָלַף בַּחֲלוֹמִי כְּמוֹ מַרְאָה קְסוּמָה.

…הִנֵּה הוּא בָּא, אָחִי, בָּא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת,

וּמַתָּנָה הוּא לִי הֵבִיא – עוּגַת סֻכָּר צְחַרְחֶרֶת.

מִנְּיוּ־יוֹרְק הוּא הִפְלִיג, מֵאֶרֶץ גְּדוֹלָה,

וּבָא לָעֲיָרָה, לְאִמָּא הַחוֹלָה.

הַחֶדֶר כְּבָר מָלֵא, בְּרַעַשׁ דּוֹחֲקִים,

שְׁכֵנִים וְגַם שְׁכֵנוֹת בּוֹכִים וְצוֹחֲקִים:

– בָּרוּךְ הַבָּא לָךְ, הֶנְיָה, מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה!

אַךְ אִמָּא כְּבָר מַבֶּטֶת בְּעַיִן זְגוּגָה.

מְנוֹרַת הַנֵפְט בְּכָל כֹּחָהּ הַדַּל הֵאִירָה,

אַךְ אִמָּא בּוֹ הִבִּיטָה, הִבִּיטָה – לֹא הִכִּירָה.

אִמָּא – הִתְחַנֵּן הָאָח וְדִמְעוֹתָיו נִגָּרוּ –

רַגְלַי שֶׁלִּי אֶל מִטָּתֵךְ מִמֶּרְחַקִּים נִגְרָרוּ.

הַרְבֶּה רָאִיתִי שָׁם, גַּם בָּרָקוֹת גַם יַהֲלֻמִּים,

אֲבָל נִדְחֹף נִדְחַפְתִּי אֶל עֲיֶרֶת הָעֲלוּמִים.

אִמִּי אֵינָהּ דּוֹבֶרֶת, עֵינָהּ צוֹפָה עִוֶּרֶת.

– אֲבוֹי לָאֵם שֶׁאֶת יַלְדָּהּ אֵינָהּ מַכֶּרֶת…

---

מִי זֶה הֶעִירָנִי? וַדַּאי מִשְׁנָת צָעַקְתִּי –

הַחֲלוֹם לֵיצָן הוּא, שִׁטָּה בִּי וְלָעַג לִי.

בַּחֶדֶר שֶׁקֶט הָס, וְהַמֵּחַם כָּבוּי מִכְּבָר,

אִמִּי נוֹשֶׁמֶת מִשְּׁנָתָהּ, כְּמִי שֶׁמְּעַשֵּׁן סִיגָר.

אָבִי בְּכַוָּנָה רַבָּה אֶת הַשָּׁעוֹן הוּא מְכוֹנֵן,

בּוֹדֵק אֶת הַמַּנְעוּל, לִשְׁכַּב הוּא מִתְכּוֹנֵן.

---

אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ שֶׁהִזְכִּיר לִי כְּהַיּוֹם

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי מֵאֶרֶץ הַחֲלוֹם.

יָרֵחַ בַּמָּרוֹם – מַחְתָּה אֲשֶׁר לֻבְּנָה בָּאֵשׁ –

שׁוֹפֵךְ עָלַי שֵׁנִית רִמְצוֹ אָפֹר וּמְלַחֵשׁ.

סָתוּם הַדֶּרֶךְ וְשָׂרוּף הַבַּיִת שֶׁנִּזְכַּרְתִּי,

מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם רַק אֲנִי בִּלְבַד נִשְׁאַרְתִּי.

הַשֶּׁלֶג לִי חִדֵּשׁ מַרְאוֹת בְּזִכְרוֹנִי הִבְהִיקוּ,

שַׁלְגִּי שֶׁלִּי מִשְּׁנוֹת יַלְדוּת שֶׁלְּעוֹלָם הִרְחִיקוּ.

---

שִׁיר סִיּוּטִים

מאת

נחום בומזה

בַּחֲלוֹם רַשַּׁאי אֲנִי לִצְעֹק בְּקוֹל חָזָק,

וְלֹא יֹאמַר אָדָם לִי: נַחוּם, אַל תִּצְעַק,

הַיָּד מֵעַל לִבְּךָ הוֹרֵד,

תַּקֵּן הַכַּר מִתַּחַת לְרֹאשְׁךָ כָּבֵד.

בַּלֵּיל, בַּנֵּכֶר הָרָחוֹק,

בְּבֵית־מָלוֹן נֶעְזָב,

נִכְנַס גַּנָּב וְכֻתָּנְתִּי גָנַב,

הִשְׁאִיר אוֹתִי עֵירֹם – לִצְחוֹק,

הִשְׁאִיר אוֹתִי בּוֹדֵד עַל סָף.

צוֹעֵק אֲנִי

זַעֲקַת אָדָם עֵירֹם

בְּבַיִת רֵיקָנִי.

עוֹמֵד שָׁם בַּיִת, הָר,

שׁוֹטֵף נָהָר,

וְרָץ אֲנִי נִמְהָר.

מַתִּיר אָבִי הַמֵּת אֶת הָרְצוּעָה

מֵעַל הַמִּכְנָסַיִם

וּמְגָרֵשׁ אוֹתִי בַּחֲזָרָה,

שֶׁלֹּא אֵצֶא לִשְׂחוֹת לְבַד עַל־פְּנֵי תְהוֹם

אֲשֶׁר לִפְנֵי הַגֶּשֶׁר שָׁם בַּמַּיִם.

אוּלָם כָּל דֶּרֶךְ סְגוּרָה,

עוֹד רֶגַע וְכֻלָּם בָּאִים,

וּבִידֵיהֶם מַקְלוֹת עָבִים,

וּמְלַבִּים אֶת כָּל מִינֵי הַפַּחַד

שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּיַחַד.

וְהַנָּהָר עוֹד מַעֲמִיק,

וְהַדְּרָכִים כֻּלָּן סְגוּרוֹת –

וְעוֹד מְעַט וְהַנָּהָר מֵצִיף

גַּם אֶת שְׁעַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם,

וְאַף אֱלֹהֵיהֶם שֶׁעַל הַצְּלָב

תָּקוּעַ בְּפִשּׁוּט־יָדַיִם.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִמֶּרְחָק כָּחֹל,

כֵּיצַד הֵדִי שֶׁלִּי צוֹעֵק בְּקוֹל.

וְאַבָּא־אִמָּא מֵחֶשְׁכַת הַקֶּבֶר

אִתִּי יַחְדָּו בַּחֶדֶר הַבּוֹדֵד

הֵם זוֹעֲקִים אֶת זַעֲקַת־הַשֶּׁבֶר.

---

בְּקֹשִׁי אֶזְכְּרֵךְ

מאת

נחום בומזה

בְּקֹשִׁי אֶזְכְּרֵךְ, הַכֹּל כְּמוֹ מִבַּעַד

לְמַמַּשׁ־חַיַּי אֲשֶׁר מִזְּמַן נָמוֹג.

הָרוּחַ שְׂעָרֵךְ שָׁחֹר הָיְתָה פּוֹרַעַת

עֵת טִיַּלְנוּ יַחַד בְּבֻסְתָּן יָרֹק.

וְאַתְּ צָחַקְתְּ, צָחַקְתְּ, הָיִית רַק מְפַטְפֶּטֶת,

וְאָמַרְתְּ: הֵן שֶׁקֶר הוּא כָּל זֶה וָשָׁוְא.

אַחַר, בְּעֵת הָיְתָה הָאַפְלוּלִית יוֹרֶדֶת –

שָׁם הֶעְפַּלְנוּ עַל גִּבְעָה רָמָה יַחְדָּו,

וְאַתְּ רָמַזְתְּ בַּיָּד אֶל מוּל הָעֵמֶק מַטָּה

(מֵעָלֵינוּ סַהַר אוֹר כַּדָּם שָׁפַךְ):

שָׁם־שָׁם אוֹתִי יָדוֹ שֶׁל הַשָׁכֵן שָׁחָטָה,

שָׁמָּה לְפָנִים הוּא אֶת יַלְדִּי רָצַח.

פִּתְאֹם וְאַתְּ רָעַדְתְּ: וּבֶאֱמֶת זֶה פֶּלֶא,

אֵיךְ אֲנִי אִתְּךָ הוֹלֶכֶת כָּאן פָּשׁוּט,

הֵן הָרוֹצֵחַ אָז נִתְּחַנִי חֵלֶק־חֵלֶק,

אֶת הָרֹאשׁ לְחוּד וְאֶת הַגּוּף לְחוּד.

וְחֹרֶף בָּעוֹלָם. וְשֶׁלֶג צַח כְּפֶלֶא

בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם יוֹרֵד דַּקִּיק כִּגְרִיס.

וּמַה מּוּזָר: אֲנִי, שֶׁמַּתִּי, מְטַיֶּלֶת

כָּאן אִתְּךָ, לוֹ לָרוֹצֵחַ לְהַכְעִיס.

בְּקֹשִׁי אֶזְכְּרֵךְ. הַכֹּל כְּמוֹ מִבַּעַד

לְמַמָּשׁ נָמוֹג, אָבִיב יָרֹק חָלַף.

חָלַף־עָבַר זְמַן רָב, שָׁנָה שָׁנָה כָּל צַעַד,

וְהִנֵּה מָצָאנוּ זֶה אֶת זוֹ עַכְשָׁו…

נַחֲמוּ עַמִּי

---

לְהַכְשָׁרָה

מאת

יחיאל לרר

(מתוך בית אבא)

וְאִמֵּנוּ בַּמִּטְבָּח לֹא הָיְתָה לְבַדָּהּ.

הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה שָׁבָה מִן הָאֲגֻדָּה

כֻּלָּהּ זוֹהֶרֶת מֵאֹשֶׁר וּבְפִיהָ בְּשׂוֹרָה:

הִיא אֻשְּׁרָה, סוֹף כָּל סוֹף, שֶׁתֵּצֵא לְהַכְשָׁרָה!

וּכְשֶׁאִמֵּנוּ שָׁאֲלָה ׳הַכְשָׁרָה׳ זוֹ מַה־טִּיבָהּ,

הִתְאַמְּצָה הָאָחוֹת בְּרֹב דְּבָרִים לַהֲשִׁיבָהּ,

עַד שֶׁהֵבִינָה אִמֵּנוּ הַדְּווּיָה כַּוָּנָתָהּ:

הִיא תַתְחִיל בְּחַיִּים חֲדָשִׁים מֵעַתָּה;

קֹדֶם־כֹּל תַּעֲזֹב אֶת־הַבַּיִת (כְּמוֹ הָאָח

בִּזְמַנּוֹ, שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַחַר־כָּךְ).

וְעָשֹׂה מַה תַּעֲשֶׂה בַהַכְשָׁרָה? – תַּעֲבֹד.

אִם קָשֶׁה וְאִם קַל? – אֵינָה יוֹדַעַת אֶת־זֹאת.

אֵין זֶה נוֹגֵעַ לָהּ כְּלָל. וְאִם קָשֶׁה, מָה אִכְפָּת?

אַחַר־כָּךְ הִיא תָשׁוּב עוֹד הַבַּיְתָה לִקְצָת,

אֵין יוֹדֵעַ לְכַמָּה, עַד שֶׁתַּשִּׂיג צֶרְטִיפִיקָט.

׳וְזֶה מַה הוּא?׳ – ׳אוֹי, גַּם־זֹאת לֹא תֵדְעִי?׳ – וְחוֹבֶקֶת

הָאָחוֹת אֶת־אִמֵּנוּ וְהַרְבֵּה לָהּ נוֹשֶׁקֶת:

׳הוֹי אִמִּי הָאֲהוּבָה, שֶׁתִּהְיִי לִי בְּרִיאָה!

הֲרֵי זֶה לְאַרְצֵנוּ כַּרְטִיס נְסִיעָה!

הַכַּרְטִיס עַל כַּף־הָיָּד! אֲנִי כָּל־כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת!

הוֹ, כַּמָּה לָזֶה חִכִּיתִי, אִמָּא, אֵין אַתְּ יוֹדַעַת…

אֲבָל מַה זֶּה, דִּמְעָה מֵעֵינַיִךְ נִגֶּרֶת?

אַתְּ בּוֹכָה? דַּוְקָא עַכְשָׁו? דַּוְקָא עַכְשָׁו בּוֹכָה אַתְּ?׳

׳יַלְדָּתִי – אָז אִמֵּנוּ בַּחֲשַׁאי נֶאֱנַחַת –

בְּרָצוֹן הֵן הָיִיתִי שְׂמֵחָה אִתָּךְ יַחַד,

אַךְ אֵינִי יְכוֹלָה… כָּל־כָּךְ צַר לִלְבָבִי,

שֶׁכֻּלְכֶם מִתְפַּזְּרִים וְעוֹזְבִים אֶת נָוִי.

בַּחַיִּים עוֹד לִהְיוֹת רְחוֹקָה, עֲזוּבָה,

חֲשׁוּבָה כְּמֵתָה. – בַּל אֶחְטָא בִּשְׂפָתַי,

בִּמְקוֹם חַיִּים שֶׁכָּאֵלְֶּה – – –׳

׳הֵן יוֹתֵר כְּבָר כְּדַאי

לִחְיוֹת יַחַד – לֹא הִנִּיחָה הָאַָחוֹת הָאֲהוּבָה

לְסַיֵּם. – תִּשָּׁלַח הַמְלָצָה, אוֹ דְּרִישָׁה,

וְהַסּוֹף לַדְּאָגָה!׳

׳מַה־סְּגֻלָּה בְדוּקָה

הִיא, בִּתִּי, שֶׁרִפְאוּת לַדְּאָגוֹת מְחִישָׁה?

הוֹי, בִּתִּי, מַה־מְּאֹד אֲנִי לָהּ זְקוּקָה!

יֵשׁ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כְּאֵב בִּי, יַלְדָּה, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה,

שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִינָה עוֹד שֶׁאוּכַל לְהֵרָפֵא.

וּפִתְאֹם אַתְּ בָּאָה וְהִנֵּה מְבִיאָה אַתְּ

תְרוּפָה בִּשְׁבִיל כָּל דְּאָגָה וְצָרָה?

מַה־סְּגֻלָּה הִיא, בִּתִּי? בֵן כְּדַאי זֹאת לָדַעַת,

בֶּאֱמֶת כְּדַאי לָדַעַת…׳

וּלְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה

לְאִמֵּנוּ נוֹדַע מָה עִנְיַן הַתְּרוּפָה

הַלָּזֹאת: כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַבַּת בְּשָׁלוֹם

לְאַרְצֵנוּ, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַכְּסוּפָה,

הִיא תָבִיא בִּמְהֵרָה וּבְקֶרֶב הֲלוֹם

גַּם אֶת אַבָּא וְאִמָּא, וְשָׁם יִשָּׁאֵרוּ,

וְתָמִיד יִהְיוּ יַחַד. אַחַר־כָּךְ יְמַהֵרוּ

וְיִכְתְּבוּ לָאַחִים וְלָאֲחָיוֹת בָּעוֹלָם

מִכְתָּבִים דְּחוּפִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלָם

וְיִקְחוּ אֶת־מְעַט הַמִּטַּלְטְלִים בְּכַפָּם,

וְכַסְפָּם, אִם עוֹד יֵשׁ, וְיָבוֹאוּ לְאַרְצֵנוּ,

עִם נְשֵׁיהֶם, בַּעֲלֵיהֶן וְיַלְדֵיהֶם וְטַפָּם –

שֶׁיָּקוּמוּ וְיָבוֹאוּ כֻּלָּם יַחַד אֵלֵינוּ.

כִּי רֵאשִׁית – הֵן גָּדוֹל בְּכָל לֵב הַגַּעְגּוּעַ,

מַמָּשׁ הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת מִכְּמִיהָה גְּדוֹלָה;

וְשֵׁנִית, מַה־תַּכְלִית הִיא לָנוּד וְלָנוּעַ

וּלְהָסֵב לְשֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָרִים בַּגּוֹלָה?

אִם נָתַן כְּבָר אֱלֹהַּ פִּנָּה מִשֶּׁלָנוּ –

שֵׁיֵשְׁבוּ כֻּלָּם יַחַד בַּחֶלְקָה שָׁם אִתָּנוּ.

מַסְכִּימָה אָתְּ?׳

וְאִמָּא עָמְדָה וְהִקְשִׁיבָה,

מְהֻרְהֶרֶת בְּתוֹכָהּ, וְרַק בְּקֹשִׁי הֵשִׁיבָה,

חֲנוּקָה מִדְּמָעוֹת: ׳זֶה יָפֶה בְּיוֹתֵר,

יַלְדָּתִי, מִשֶּׁיְּקֻיָּם. זֶה כַּחֲלוֹם וְאֵין פּוֹתֵר…

וְאֶפְשָׁר יִפָּתֵר בְּעוֹד שָׁנִים וְדוֹרוֹת…

אַךְ שֶׁאֲנִי עוֹד אֶחְיֶה וְאֶזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹת?׳

הִיא נֶאֶנְחָה אֲנָחָה עֲמֻקָּה.

וּכְשֶׁהִגִּישָׁה

הַצַּלָּחוֹת הַקְּטַנּוֹת וּבָהֶן הַדָּגִים,

אָז עֵינוֹ הַמַּבְחֶנֶת שֶׁל אַבָּא הִרְגִּישָׁה

סִימַן דֶּמַע עַל־פָּנֶיהָ וְרָאָה שֶׁהֶעְגִּים

בָּהּ רוּחָהּ וְנָגַע לוֹ הַדָּבָר עַד הַלֵּב.

כִּי אָבִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא הֵיטֵב

שֶׁפָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר הַדִּמְעָה בְּנָשִׁים

לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד – הוּא יוֹדֵעַ מַה־קָּשִׁים

הֵם חַיֶּיהָ, הַמִּסְכֵּנָה, בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה,

מִשָּׁעָה שֶׁהִתְעוֹפְפוּ הַיְלָדִים מִקִּנָּהּ.

הֵם נָטְלוּ עִמָּהֶם אֶת הַקַּיִץ מֵרוּחָהּ.

הִיא הָיְתָה בְּהִירָה וּשְׁקֵטָה וּבְרוּכָה,

כְּנָהָר הַשּׁוֹקֵט וְשׁוֹטֵף בִּמְנוּחָה.

אוֹ כְּעֵץ הַתַּפּוּחַ בְּאָב: זֶה מִזְּמַן

כְּבָר נָשְׁרָה הַנִּצָּה, כָּל וָרֹד וְלָבָן,

הָעֲסִיסִים נִגָּרִים יוֹתֵר לְאַט מִלְּפָנִים

וְיוֹתֵר כְּבֵדִים וְיוֹתֵר עַצְלָנִים,

אַךְ מוֹרִיק עוֹד הֶעָלֶה וְנוֹבְעִים, וְאִם לְאַט,

הַחַיִּים בּוֹ, בָּעֵץ: אִם לֹא עוֹד מִשִּׂמְחַת

הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה שֶׁל עַצְמוֹ – הֲרֵי מִכָּךְ

שֶׁעוֹד קַיִץ בָּעוֹלָם וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח,

וּמוּל הַשֶּׁמֶשּׁ הַזּוֹרַחַת הַתַּפּוּחִים בְּשֵׁלִים;

שֶׁהַיְנוּקִים הַיְרֻקִּים מַאְדִּימִים וּגְדֵֵלִים,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹד מֻטָּל כָּל־אֶחָד כְּתִינוֹק

מְחֻבָּר בַּזַּלְְזַל, בֶּעָלֶה הַיָּרֹק –

כֵּן גַּם אִמָּא, כָּל־זְמַן שֶׁהָיוּ הַבָּנִים

וְהַבָּנוֹת עַל־יָָדָהּ, בְּקִנָּהּ הַנָּעִים –

וְעָבְרָה הַשִּׂמְחָה שֶׁל גִּדּוּלָם גַּם אֵלֶיהָ,

וּפָרְחָה עִמָּהֶם גַּם בְּאֶמְצָעָן שֶׁל שְׁנוֹתֶיהָ.

אַךְ מִזְּמַן שֶׁהִתְחִילוּ צִפּוֹר־צִפּוֹר מִתְמַלְּטָה

וְהִתְפַזְּרוּ בָּעוֹלָם – דָּפַק הַסְּתָו עַל דַּלְתָּהּ

וּמַהְפֵּכָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ בָּאָה בְּתוֹכָהּ,

שֶׁאֵין מוֹצֵאת לָהּ מָנוֹחַ וּתְכוּפוֹת הִיא בּוֹכָה.

וְיִקְרֶה לְעִתִּים: הִיא יושֶׁבֶת עַל־יַד

הַשֻּׁלְחָן, מִשְׁקָפֶיהָ עַל אַפָּהּ רְכוּבִים,

וְקוֹרֵאת גִּלָּיוֹן שֶׁל נְיָר מְקֻמָּט –

הַמִּכְתָּב שֶׁבָּא מִבֵּן אוֹ מִבַּת אֲהוּבִים.

נִתְקַבֵּל הַמִּכְתָּב עוֹד לִפְנֵי רֹב יָמִים,

אַךְ עֲדַיִן מֻצְנָע הוּא בְּחֵיקָה הֶחָמִים,

כְּתִינוֹק מִתְחַמֵּם וְנִלְחָץ אֶל הַשַּׁד.

הִיא קוֹרְאָה בּוֹ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת

כָּל שָׁעָה שֶׁמַּרְגֶּשֶׁת נַפְשָׁהּ בָּהּ רֵיקָה,

לְבָבָהּ בָּהּ דּוֹאֵב וְרוּחָהּ עֲצוּבָה,

מוֹצִיאָה הַמִּכְתָּב הֶחָמִים מֵחֵיקָהּ

וְקוֹרֵאת: לְאִמִּי הַיְקָרָה, הָאֲהוּבָה…

לִפְרָקִים מַפְסִיקָה הַקְּרִיאָה וְנֶעְצֶרֶת,

שׁוֹתְקָה רֶגַע, וְאַחַר־כָּךְ אֶל־עַצְמָהּ מְדַבֶּרֶת.

לִפְעָמִים בְּחֻמְרָה בִּנְזִיפָה חֲמוּרָה,

לִפְעָמִים בִּמְתִיקוּת, בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה,

וְהַשֵּׁם שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הַמִּכְתָּב,

הִיא מַזְכֶּרֶת תָּדִיר: הוֹי, יַלְדִּי, מֵעוֹלָם

לֹא אֲהַבְתִּיךָ כָּל־כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאֹהַבְךָ עַכְשָׁו,

כְּשֶׁאֵינְךָ עוֹד עִמִּי… וְלֹא תִהְיֶה לְעוֹלָם…

כָּךְ יוֹשְׁבָה הִיא תְכוּפוֹת וְאֶל עַצְמָהּ מְדַבֶּרֶת,

וְאוּלָם מִשֶּׁנִּכְנָס מִישֶׁהוּ הִיא מַפְסִיקָה

הַדִּבּוּר וּבִמְהִירוּת וּזְרִיזוּת הִיא מַסְתֶּרֶת

הָאִגֶּרֶת הַקְּמוּטָה וְהָדְּמוּעָה בְּחֵיקָהּ.

וְאַבָּא מִשְׁתַּתֵּף בְּסִבְלָהּ. הוּא יוֹדֵעַ

אֶת צַעֲרָהּ וְחַיֶּיהָ שֶׁקָּשִׁים הֵם כָּל־כָּךְ;

גַּם עַכְשָׁו, בִּרְאוֹתוֹ שִׁיּוּרֵי דִמְעוֹתֶיהָ

עַל פָּנֶיהָ הַחִוְרִים – מִיָּד קָם וְהָלַךְ

לְאִטּוֹ אַחֲרֶיהָ וְנִכְנַס לַמִּטְבָּח.

׳מַה קָּרָה? – שׁוֹאֵל אַבָּא – מַה שּׁוּב פֹּה קָרָה?׳

׳לֹא כְלוּם. אַךְ גַּם הִיא כְּבָר נוֹסַעַת לְהַכְשָׁרָה!׳

׳מִי? הִיא?!׳

וְאַבָּא לְפֶתַע נֶעֱמַד

בִּתְמִיהָה גְדוֹלָה. מִשּׁוּם שֶׁאִם כָּל־שִׁבְעַת

הַקְּשִׁישִׁים הִתְפַּזְּרוּ, וְהַצָּעִיר מִלְבַדָּם

יוֹצֵא אַף־הוּא בְּקָרוֹב – אַף־עַל־פִּי שֶׁכּוֹאֵב

בּוֹ לִבּוֹ בַּפְּרִידָה וְהַיָּגוֹן אוֹתוֹ לוֹפֵף

וְעוֹמֵד חֲסַר־עֵצָה וּמְטֻפָּשׁ הָאָדָם

כִּלְנֹכַח פְּנֵי הַמָּוֶת, וְכָל־כָּךְ צַר וַחֲבָל

וְכָבֵד, מַה כָּבֵד, וְדוֹמֶה – הַגַּלְגַּל,

זֶה גַּלְגַּל הַבַּרְזֶל שֶׁל קְרוֹן הָרַכֶּבֶת

שֶׁהַבֵּן בּוֹ יוֹצֵא, אוֹ הַבַּת הָעוֹזֶבֶת,

הוּא עוֹבֵר עָלָיו, עַל אַבָּא, וְלוֹחֵץ וּמֵעִיק

עַל־חָזֵהוּ הַגָּרוּם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁרֹב־כְּאֵב

וְרֹב־צַעַר מְשֻׁקָּעִים בַּקַּרְקָעִית שֶׁל הַלֵּב,

קָשֶׁה דִבּוּר לְהוֹצִיא וְהָאֵלֶם לְהַפְסִיק –

עִם כָּל זֶה, לְאַחַר נְסִיעָתָם מִתְנַחֵם

עוֹד גַּם אַבָּא בְּעַצְמוֹ וְגַם אֶת אִמָּא מְנַחֵם:

הֵם יִכְתְּבוּ מִכְתָּבִים, הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים,

וְאֶפְשָׁר, מִי יוֹדֵעַ, דֶּרֶךְ נֵס וְדֶרֶךְ פֶּלֶא,

עוֹד יִזְכּוּ לְהִתְרָאוֹת פַּעַם פָּנִים אֶל פָּנִים,

אֱלֹהִים כֹּל־יָכוֹל הוּא. וְאוּלָם, אַחַר כָּל אֵלֶּה,

כְּלוּם הָיְתָה לִפְנֵיהֶם בְּחִירָה וּבְרֵרָה?

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲזֹב,

כָּל־כַּמָּה שֶׁיִּגְדַּל וְיִרְבֶּה הַמַּכְאוֹב.

וְכִי מָה? יִפָּתְחוּ לִפְנֵיהֶם בִּמְהֵרָה

מִשְׂרְדֵי בֵּית־הַדִּין, הַנּוֹטַרְיוֹן, וַעַד־הָעִיר?

אַף־עַל־פִּי שֶׁלָּדַעַת הֵם יוֹדְעִים, וְעוֹד אֵיךְ!

וְלֹא אֶחָד מֵעַם־הָאָרֶץ הָיָה מִתְבָּרֵךְ

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּכַפּוֹ כְּמוֹ לִבְנוֹ עֵט מָהִיר…

אַךְ כָּל כֶּלֶב לְאַשְׁפָּתוֹ וְלִמְקוֹם הַלִּינָה.

וּבְנוֹ אֵין לֹו אֶרֶץ וְאֵין לֹו מְדִינָה,

וּבְנוֹ כָּאן נָכְרִי הוּא וְחַיָּב לְהִתְגַּלְגֵּל!

לְפָּרִיס, לִבְּרַזִּיל, לְקוֹלוּמְבִּיָּה, לִקְצֵה־תֵבֵל,

לְבַקֵּשׁ לוֹ תַּכְלִית! – אַךְ הַלָּזֹאת? שֶׁכְּמוֹתָהּ?

יוֹתֵר מִכָּל הַיְלָדִים אָהַב אַבָּא אוֹתָהּ,

וְאִם כֻּלָּם קְשׁוּרִים בְּנַפְשׁוֹ הָרְגִישָׁה –

הֲלֹא הִיא הַצְּעִירָה מִבֵַּין כָּל הַתִּשְׁעָה.

עוֹד זָכוּר לוֹ כַּיּוֹם לֵיל שִׂמְחַת־הַתּוֹרָה,

עֵת זוֹ הַבַּת־זְקוּנִים רָאֲתָה הָאוֹרָה.

הִיא נוֹלְדָה מַה־יָּפָה, וּמְלֵאָה, בְּהִירָה,

אֵבָרִים רַבֵּי־חֵן וְקַרְקֶפֶת שְׂעִירָה.

וְאַבָּא חִכָּה עַד שֶׁהַבֹּקֶר הִגִּיהַּ,

וְאָז רָץ, הִזְדָּרֵז הַבְּשׂוֹרָה לְהוֹדִיעַ:

לָרַבִּי רַ׳ יְהוֹשֻׁעַ׳לִי וְלַדּוֹד רַ׳ יְשַׁעְיָה,

הַמּוֹרֶה־הוֹרָאָה, אַחַר־כָּךְ לְדוֹדָה חַיָּה,

וְלִשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחָה בְּעַצְמוֹ לֹא הָלַךְ.

לֹא חָסַר, תְּהִלָּה לָאֵל, אִישׁ אַחֵר לְשֵׁם כָּךְ.

סַבְתָּא שִׁפְרָה, שֶׁתְּהֵא בַּעֲדֵנוּ מְלִיצָה,

אוֹתוֹ בֹּקֶר הִרְגִּישָׁה שֵׁנִית בְּמָתְנֶיהָ

עֲסִּיסֵי הַנְּעוּרִים, וְעָבְרָה בְּרַגְלֶיהָ,

כְּאַיָּלָה צְעִירָה, כָּל־הָעִיר בְּרִיצָה –

לְסַפֵּר אֶת־חַסְדֵּי הַבּוֹרֵא. וּמִין דִּיצָה,

מִין שִׂמְחָה בְּלֹא סוֹף הִשְׁתַּלְּטָה אָז עָלֶיהָ,

שֶׁאֲנָשִׁים לֹא־מֻכָּרִים, שֶׁלֹּא יָדְעָה מֵעוֹלָם,

הִיא עָצְרָה אוֹתָם בָּרְחוֹב וְסִפְּרָה לְכֻלָּם,

שֶׁהִנֵּה אֵצֶל בִּתָּהּ שֶׁלָּה… הַשֶּׁבַח לָאֵל!

וְתִזְכּוּ גַּם אַתֶּם לִרְאוֹת אֵצֶל יְלָדִים,

אֵצֶל בָּנִים וּבָנוֹת וּנְכָדוֹת וּנְכָדִים,

וְצֶאֱצָאֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵיהֶם… וְכֵן

עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל־צֶדֶק, אָמֵן!

וְהָיְתָה מִין גִּילָה, מִין חֶדְוָה גְּדוֹלָה

מְרַטֶּטֶת בְּפָנֶיהָ וּמִדְּבָרֶיהָ עוֹלָה,

שֶׁתָּקְפָה גַם אֶת־הַזָּר הַמַַּקְשִׁיב לִדְבָרָהּ:

– אָמֵן וְאָמֵן! תִּזְכִּי גַם אַתְּ! אֵימָתַי זֶה קָרָה?

– זֶה הַלַּיְלָה, יַקִּירִי… שֶׁתַּרְבֶּה לִי שָׁנִים…

וְנִפְרְדוּ זֶה מִזּוֹ כִּידִידִים יְשָׁנִים…

עוֹד זָכוּר לוֹ לְאַבָּא אוֹתוֹ יוֹם שִׂמְחַת־תּוֹרָה.

וְעַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג:

מִי? הִיא? גַּם הִיא כְּבָר יוֹצֵאת לְהַכְשָׁרָה?

הִיא גַם־כֵּן מִתְכּוֹנֶנֶת לִבְרֹחַ, לְהַרְחִיק?

הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ קְטַנָּה עוֹד, קְטַנְטֹנֶת כָּזֹאת,

חֲצִי גֹמֶד אָרְכָּהּ וְרַגְלֶיהָ מְפַזְּזוֹת,

וּבְאֶגְרוֹפֶיהָ מְבַקֶּשֶׁת לִתְפֹּס כֶּתֶם חַמָּה,

הַמַּבְהִיר עַל הַקִּיר, וְאֵינָהּ מַצְלִיחָה.

וְעַכְשָׁו, רַק גָּדְלָה וְגָבְהָה רַק קִמְעָה –

וְהִיא כְּבָר מוּכָנָה לִפְרִיחָה, לִבְרִיחָה!

וּמִפְּנֵי־מָה צָרִיךְ לוֹ לִגְרֹם צַעַר חִנָּם?

הַמְעַט יְלָדִים שֶׁלּוֹ בָּרְחוּ מֵעֵבֶר לַיָּם,

וְהֵם לְאַבָּא וּלְאִמָּא כְּמֵתִים בְּחַיֵּיהֶם?!

אוּלַי מַגִּיעַ לְפָחוֹת קַמְצוּץ נַחַת לָהֶם,

פֵּרוּר שִׂמְחָה יְהוּדִית, מִן הַבַּת־זְקוּנִים?

כְּגוֹן שֶׁתְּהֵא לְחָתָן מְהֻגָּן לְכַלָּה,

וְאִשָּׁה כְּשֵׁרָה וְטוֹבָה לְבַעְלָהּ,

כְּמִצְוַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים הֲגוּנִים – –

׳מִי? הִיא?!׳ – לֹא מִלָּה עוֹד. אֲבָל בְּתוֹכוֹ

חֲרוֹן־אֵין־אוֹן בּוֹ רָתַח, וְהִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹ.

׳מִי? הִיא?!׳ – רַק חָזַר בְּכַעְסוֹ וְאָמַר –

הָרִירְאָף הַלָּזֶה!?׳

וְאוּלָם בַּדָּבָר

הָאֲחֲרוֹן שֶׁאָמַר – בְּעַצְמוֹ לֹא הֶאֱמִין.

כִּי לְהַכְעִיס מַה־מַּבְהִיקָה הִיא הַיּוֹם בְּנוֹיָהּ!

דַּוְקָא עַתָּה רַק עֵינָיו נִפְקְחוּ לוֹ וְהֵבִין

מַה־פּוֹרַחַת, מַה תְּמוּרָה וּבְגוּרָה הִיא הוֹיָה,

אֵיךְ כָּל אֵבֶר מֵאֲבָרֶיהָ אוֹמֵר בָּהּ שִׁירָה,

וּמְפַכָּה הַשִּׂמְחָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ זָהָב.

הֲרֵי שְׁטוּת הִיא – אַךְ הוּא אוֹהֵב אֶת־בִּתּוֹ הַצְּעִירָה,

אֶת הַבַּת־זְקוּנִים, עַד מְאֹד אוֹתָהּ יֹאהַב.

הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁעֵינוֹ מִתְמַלֵּאת וְחוֹשֵׁשׁ:

הֵן יְכוֹלָה עוֹד לָרֶדֶת דִּמְעָה. וַהֲלֹא

לֹא אִשָּׁה הוּא שֶׁיִּבְכֶּה! וְאֵינוֹ מִתְבּוֹשֵׁשׁ

וּבוֹרֵחַ מִן הַמִּטְבָּח, עוֹד רוֹתֵחַ כֻּלּוֹ,

כִּבְיָכוֹל, וּמְדַבֵּר בְּקוֹל רָם, שֶׁדְּבָרָיו

יִהְיוּ לָהּ נִשְׁמָעִים: ׳הַלָּזֹאת? הָרִירְאָף?!׳

---

בַּלַּיְלָה בְּעֵין־דּוֹר

מאת

אברהם סוצקבר

פָּרָג פִּרְאִי מֻצְמַחַת, אַתְּ חַיָּה, אַתְּ הַחוֹזָה כָּל רוּחַ!

וּמַבָּטָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה מַרְאֶה לִי אֵי צִלֵּךְ נִסְתָּר.

יִהְיֶה שְׂכָרֵךְ עֲנַק זָהָב מַעֲשֵׂה אֳמָן, גַּבְלוּת פִּתּוּחַ –

אֶת צֵל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הַעֲלִי מֵעַרְפִלֵּי מִסְתָּר.

וְרֹאשׁ כֻּלּוֹ פָּרָג אָדֹם מַבְהִיל, מַחֲרִיד פִּתְאֹם הַשֶּׁקֶט.

הַדֶּקֶל – כַּפּוֹתָיו דַּקּוֹת אוֹרְגוֹת אַפְלוּל הַלֵּיל.

וְאֶבֶן צוּר כְּקֵן שֶׁל נְשָׁרִים, לְפֶתַע מִתְבַּתֶּקֶת,

וּדְמוּת שָׁאוּל עוֹלָה בִּרְכָב בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל.

מְחַל נָא לִי, הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּיֵאוּשִׁי שִׁמְךָ הִזְכַּרְתִּי,

הָרוּחַ הָרָעָה נָחָה בַּחֲלוֹמִי וּבְעוּרִי.

אִתְּךָ יַחְדָּו גַּם אָנֹכִי עוֹלֶה מִתְּהוֹם שֶׁבָּהּ נִסְגַּרְתִּי

וּמִישֶׁהוּ מָשַׁח בְּלַעֲנַת אָבוֹת אֶת שְׂעָרִי.

יָרַד אַרְבֶּה, נָפַל עַל כָּל שְׂדוֹתַי וְאֶת בֵּיתִי אָכָלוּ,

פַּטִּישׁ פּוֹצֵץ כְּמוֹ זְכוּכִית אֶת עַמּוּדָיו שֶׁל הָעוֹלָם.

וּבָא גַם פֹּה אַרְבֶּה וּמְכַרְסֵם אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ,

וּמַדְמִימִים הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל אָהֳלִי הַמְחֹלָם.

הַאִם תִּשְׁמַע עַל הַגִּלְבֹּעַ שׁוּב נִצָּב לְךָ הַחַיִל?

הַחֶרֶב מַתָּ בָּהּ בָּהָר – בְּיַד־צְעִירִים שׁוּב תְּצַלְצֵל…

הַמֶּלֶךְ הַחוֹלֶה, הוֹ מַה יִּהְיֶה? שׁוֹמֵר, הוֹ מַה מִּלַּיִל?

כִּי רַעַשׁ פֹּה עוֹבֵר בָּאָרֶץ מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה.

וְקוֹל מֵשִׁיב: בֶּן יִשְׂרָאֵל הַחֲדָשָׁה, עַד הַגִּלְבֹּעַ,

לֹא עוֹד יַשְׂבִּיעוּ מַמְרוֹרֵי הַמַּפָּלוֹת אֶת זֶה הַדּוֹר…

*

שָׁאוּל נֶעְלַם בִּרְכָב בָּעַרְפִלִּים. שׁוֹפַָר נֵעוֹר לִתְקֹעַ

מֵעַל אֲפוֹר סְלָעִים. וְתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא כָּשׁוּף בְּעֵין־דּור.

---

הִתְגַּלְגַּלְתִּי שָׁנִים מְרֻבּוֹת

מאת

איציק מאנגר

הִתְגַּלְגַּלְתִּי שָׁנִים מְרֻבּוֹת נָע וָנָד בַּנֵּכָר,

וְעַכְשָׁו לִי אֶסַּע בְּבֵיתִי לְהִתְגַּלְגֵּל.

זוּג אֶחָד מִנְעָלִים וְכֻתֹּנֶת אַחַת עַל הַגּוּף,

וּבַיָּד – אֵיךְ אֶפְשָׁר בְּלִי זֶה? – הַמַּקֵּל.

לֹא אֶשַּׁק עֲפָרֵךְ כְּאוֹתוֹ הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל,

וְאִם־כִּי גַם לִבִּי מִבִּכְיָה וְשִׁירָה מְצַעֵק.

אֵיךְ אוּכַל עֲפָרֵךְ לְנַשֵּׁק? וַאֲנִי עֲפָרֵךְ.

אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם, הוֹ אִמְרוּ, אֶת עַצְמוֹ לְנַשֵּׁק?

אֶעֱמֹד מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַכִּנֶּרֶת בַּכְּחוֹל,

בְּבִגְדֵי הַדַּלּוּת הַבְּלוּיִים מִנְּדוּדַי כָּל־כֻּלָּם,

בֶּן־מֶלֶךְ גּוֹלֶה וְנוֹדֵד שֶׁמָּצָא אֶת כְּחוֹלוֹ,

וְכָחֹל חֲלוֹמוֹ מִנִּי־אָז, מֵעוֹלָם.

לֹא אֶשַּׁק כְּחוֹלֵךְ, אֶלָּא סְתָם אֶעֱמֹד,

כְּעוֹמֵד בִּתְפִלַּת חֲשָׁאִין, מְלַחֵשׁ וְדָבֵק –

אֵיךְ אוּכַל כְּחוֹלֵךְ לְנַשֵּׁק? וַאֲנִי כְּחוֹלֵךְ.

אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם, הוֹ אִמְרוּ, אֶת עַצְמוֹ לְנַשֵּׁק?

אֶעֱמֹד מְהֻרְהָר מוּל־פְּנֵי מִדְבָּרֵךְ הַגָּדוֹל

וְאֶשְׁמַע צַעֲדֵי הַגְּמַלִּים הַשְּׁקֵטִים, הַמְּדוּדִים,

הַמְנַעְנְעִים עַל־גַּבֵּי דַבְּשׁוֹתָם, עֲלֵי דֶרֶךְ הַחוֹל,

גַּם תּוֹרָה גַּם סְחוֹרָה וְגַם שִׁיר הַנְּדוּדִים,

הָרוֹעֵד עַל מִשְׁטַח הַחוֹלוֹת הַצָּחֹר הַלָּהוּט,

וְגוֹוֵעַ, וְשׁוּב מִתְעוֹרֵר וּלְעוֹלָם לֹא יָמוּת.

לֹא אֶשַּׁק אֶת חוֹלֵךְ, לֹא וָלֹא, בְּדַעְתִּי אֶתְחַזֵּק.

אֵיךְ אוּכַל אֶת חוֹלֵךְ לְנַשֵּׁק? וַאֲנִי הוּא חוֹלֵךְ.

אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם, הוֹ אִמְרוּ, אֶת עַצְמוֹ לְנַשֵּׁק?

---

וִילְנָא

מאת

משה קולבק

א

עַל חוֹמוֹתַיִךְ מְהַלֵּךְ לוֹ מִישֶׁהוּ עֲטוּף טַלִּית.

בַּלַּיְלָה עַל־פְּנֵי הָעִיר הוּא לְבַדּוֹ נֵעוֹר עָצוּב:

וְרִידֵי זִקְנָה שֶׁל חֲצֵרוֹת וּבָתֵּי־כְּנֶסֶת אֲפוֹרִים

עֵרִים וּפוֹעֲמִים כְּלֵב צָרוּד וּמַעֲלֶה אָבָק.

אַתְּ סֵפֶר תְּהִלִּים, סָדוּר מֵחֹמֶר וּבַרְזֶל וָעֵץ.

כָּל אֶבֶן בָּךְ הִיא תְּפִלָּה, כָּל קִיר נָטוּי בָּךְ הוּא נִגּוּן,

עֵת הַלְּבָנָה מַרְעֶפֶת סוֹד הַקַּבָּלָה בְּסִמְטוֹתַיִךְ

וּמַצְחִירָה בְּעֶרְיָתָהּ כָּל תִּפְאַרְתֵּךְ הַכְּעוּרָה.

וְשִׂמְחָתֵךְ הִיא עַצְבוּתִית, הִיא שִׂמְחָתָם שֶׁל בַּטְנוּנִים

הָעֲמֻקִּים שֶׁבְּקַפֶּלְיָא, וְהַלְוָיוֹת בָּךְ כְּחַגִּים הֵן,

וְנֶחָמָה – הָעֲנִיּוּת הַמַּבְהִירָה, הַמְּאִירָה

כְּעַרְפִלֵּי הַקַּיִץ הַשְּׁקֵטִים שֶׁעַל קַצְוֵי הָעִיר.

הֲרֵי אַתְּ לִי קָמֵיעַ אַפְלוּלִי שֶׁנִּשְׁתַּבֵּץ בְּלִיטָא,

רָשׁוּם בִּכְתָב יָשָׁן אָפוֹר, עִם כִּתְמֵי עֹבֶשׁ וּבַהֶרֶת:

וְסֵפֶר לִי כָּל אֶבֶן בָּךְ, כָּל קִיר קָלוּף בָּךְ לִי הוּא קְלַָף,

מִתְעַלְעֲלִים בְּאֹפֶל לֵיל וּמְגַלִּים אֶת רִמְזֵיהֶם,

עֵת עַל הַ“שּׁוּל” הַיְשָׁנָה שׁוֹאֵב־הַמַּיִם הַקּוֹפֵא –

זְקַנְקָנוֹ מֻפְשָׁל אֶל־עָל – נִצָּב לִסְפּוֹר הַכּוֹכָבִים.

ב

בַּלַּיְלָה עַל־פְּנֵי הָעִיר אֲנִי בִּלְבַד נֵעוֹר עָצוּב.

אֵין קוֹל נִשְׁמַָע. קוֹפֵא כָּל בַּיִת – עֲרֵמָה שֶׁל סְמַרְטוּטִים.

וְרַק אֵי־שָׁם בָּרוֹם נֵר־חֵלֶב מְטַפְטֵף וּמְפַרְפֵּר –

בָּעֲלִיָּה הַמְּקֻבָּל יוֹשֵׁב אָרוּג בֵּין הַקּוּרִים

כְּעַכָּבִישׁ וְהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת חוּט־חַיָּיו הָאֲפַרְפַּר:

– הַיֵשׁ מִי מִסָּבִיב בָּרִיק הָרֵיק, הַקַּר וְהָרָחוֹק,

שֶׁאָנוּ הַחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים זַעֲקָתוֹ הָאֲבוּדָה?

וּמִתְיַצֵּב בָּאֹפֶל לְפָנָיו רָזִיאֵל עוֹפַרְתִּי,

כְּנָפָיו – כְּנָפַיִם נוֹשָׁנוֹת שֶׁל גְּוִיל שֶׁכְּבָר דָּהָה־בָּלָה,

עֵינָיו – חוֹרֵי־עֵינַיִם שֶׁמֻּלְּאוּ מֵחוֹל וּמִקּוּרִים:

– לֹא, אַיִן. חוּץ מֵעֶצֶב אֵין עוֹד, אֵין עוֹד שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר!…

הַנֵּר מַנְטִיף. מַקְשִׁיב הַיְּהוּדִי יָרֹק וּמְאֻבָּן,

יוֹנֵק הָאֲפֵלָה מִתּוֹךְ חוֹרֵי־עֵינָיו שֶׁל הַמַּלְאָךְ,

וַעֲלִיָּה מֵעַל לַעֲליִָּה נוֹשֶׁמֶת – רֵאָתוֹ

שֶׁל הַיְּצוּר הַמְגֻבָּן הַמְנַמְנֵם כָּאן בֶּהָרִים.

אוּלַי אֵינֵךְ, הָעִיר, אֶלָּא חֲלוֹם שֶׁל מְקֻבָּל הוֹזֶה,

חֲלוֹם אָפוֹר הַמְרַחֵף עַרְטִילָאִי לוֹ בָּעוֹלָם,

כְּמוֹ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ בְּרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל סְתָו עָצוּב.

ג

סֵפֶר תְּהִלִּים סָדוּר מֵחֹמֶר וּבַרְזֶל וָעֵץ,

אוֹתִיּוֹתַיִךְ נוֹדְדוֹת, תּוֹעוֹת בִּלְבוּשׁ בָּלוּי־דָּהוּי:

גְּבָרִים נֻקְשִׁים – גִּזְרֵי עֵצִים, נָשִׁים – כְּכִכָּרוֹת שֶׁל לֶחֶם;

זְקַנְקָנִים שֶׁל סוֹד, גַּבִּים כִּמְפֻטָּשִׁים עַל־גַּב סַדָּן,

עֵינַיִם הַמִּתְנַדְנְדוֹת כְּמוֹ סִירוֹת שֶׁבַּנָּהָר…

הַיְּהוּדִים שֶׁלַָּךְ עַל דָּג־מָלוּחַ מִתְכַּסֵּף בַּלַּיְלָה

מַכִּים עַל־חֵטְא: הוֹ אֱלֹהִים, חוֹטְאִים אֲנַחְנוּ, הוֹ חוֹטְאִים…

וְהַלְּבָנָה, כְּעַיִן לְבָנָה, מִבַּעַד לַשְּׁמָשׁוֹת בּוֹהָה –

שָׁם מַכְסִיפִים בְּלוֹיֵי־סְחָבָה תְּלוּיִים עַל־גַּב הַחֶבֶל

וְהַיְלָדִים שֶׁבַּמִטּוֹת – כַּתּוֹלָעִים הַמַּצְהִיבוֹת,

וְהַבְּתוּלוֹת שֶׁגּוּפֵיהֶן הַמְעֻרְטָלִים הֵם כִּקְרָשִׁים – – –

צָרִים כַּסִּמְטָאוֹת הֵם יְהוּדַיִךְ, זְעוּפֵי פָּנִים

אִלְּמִים הֵם הַמְּצָחִים, כְּמוֹ כְּתָלֶיהָ שֶׁל חֲצַר הַ“שּׁוּל”,

וְהַגְּבִינִים הֵם כָּאֵזוֹב עַל הַגַּגּוֹת שֶׁל חָרְבוֹתָיִךְ.

אַתְּ סֵפֶר תְּהִלִּים כָּתוּב בִּכְתָב אָפוֹר עַל הַשָּׂדוֹת,

וּכְמוֹ עוֹרֵב אֲנִי לָךְ שָׁר שִׁירִי לְאוֹר הַלְּבָנָה,

כִּי מֵעוֹלָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עָלָה וְלֹא זָרַח בְּלִיטָא.

ד

וְשִׂמְחָתֵךְ הִיא עֶצֶב – שִׂמְחָתָם שֶׁל כָּל הַבַּטְנוּנִים

הָעֲמֻקִּים שֶׁבַּקַּפֶּלְיָא, שָׁחוֹר הוּא אֲבִיבֵךְ, שָׁקֵט.

עֵצִים דַּלִּים עוֹלִים מִן הַחוֹמָה וְעֵשֶׂב מִקִּירוֹת?

וְהַפְּרִיחָה הָאֲפוֹרָה זוֹחֶלֶת מְנֻיֶּמֶת מִן הָעֵץ

עַתִּיק יוֹמִין, וּמְרֻפָּשׁ עוֹמֵד לוֹ הַסִּרְפָּד

סָמוּךְ לָאֲדָמָה, וּבוֹץ וְרַטְבִּיבוּת־קִירוֹת נִצְחִית.

וְיֵשׁ בַּלֵּיל, הָרוּחַ מְיַבֶּשֶׁת אֶבֶן, קִיר וָגַג,

וּדְמוּת פִּלְאִית שֶׁל אֶגְלֵי־מַיִם עִם זַהֲרוּרֵי יָרֵחַ

חוֹמֶקֶת בָּרְחוֹבוֹת כְּסַפְסֶפֶת וְרוֹעֶדֶת־חֲלוּמָה –

הַוִּילְיָא הִיא, שֶׁקְּרִירָה וְעַרְפִלִּית הִתְרוֹמְמָה

רַעֲנַנָּה וַעֲרֻמָּה עִם גַּפֵּי־מַיִם אֲרֻכִּים,

וְנִכְנְסָה הָעִירָה. הַשְּׁמָשׁוֹת מְעֻקָּמוֹת תַּבֵּטְנָה,

הַגִּשְׁרוֹנִים מְעֻגָּלִים עַל הַחוֹמוֹת בָּרוֹם הֻשְׁלָכוּ.

הוֹ, שׁוּם אָדָם לָהּ לֹא יִפְתַּח וְלֹא יוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַחוּצָה

לִקְרַאת הַוִּילְיָא בְּעֵירֻמָּהּ הַדַּק וְהַתְּכַלְכַל.

מִשְׁתּוֹמְמִים עָלֶיהָ הֶהָרִים סָבִיב, וְהַקִּירוֹת

הַמְגֻדָּלִים זָקָן שֶׁל טַחַב הַיָּרֹק, וְהַס, וָהָס…

ה

הֲרֵי אַתְּ לִי קָמֵיעַ אַפְלוּלִי שֶׁנִּשְׁתַּבֵּץ בְּלִיטָא

וּמְהַבְהֲבוֹת בְּקשִׁי דְּמֻיּוֹת עֲלֵי רִקְעֵךְ נִסְעָר:

הַגְּאוֹנִים הַמַּבְהִיקִים וּמַזְהִירִים בְּאוֹר רָחוֹק,

עַצְמוֹתֵיהֶם צָרוֹת־קָשׁוֹת, מְלֻטָּשׁוֹת מֵרֹב עָמָל:

וְהַחֻלְצָה הָאֲדֻמָּה־הַלּוֹהֲטָה שֶׁל הַבּוּנְדַאי:

תַּלְמִיד הַתְּכוֹל הַמִּתְאַבֵּק לְרֶגֶל בֶּרְגֶּלְסוֹן אָפוֹר,

וְיִידִישׁ הִיא הַזֵּר הַפַּשְׁטָנִי מִשֶּׁל עֲלֵּי אַלּוֹן

בִּכְנִיסוֹתֶיהָ הַקְּדוֹשׁוֹת־חִלּוֹנִיּוֹת שֶׁל זוֹ הָעִיר.

אֲפוֹר הַיִּידִישׁ הוּא הָאוֹר הַמִּתְנוֹצֵץ בַּחַלּוֹנוֹת –

הוֹ, כְּרוּחַ הֵלֶךְ עַל־יַד בְּאֵר רַבַּת־שָׁנִים לְצַד־הַדֶּרֶךְ

אֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן וּמַקְשִׁיב לַקּוֹל הַפַּשְׁטָנִי שֶׁל יִידִישׁ.

וְשֶׁמָּא זֶה הַדָּם רוֹעֵשׁ כָּךְ בְּחָזְקָה בְּאֵיבָרַי?

אֲנִי הָעִיר! כָּל אֶלֶף הַפְּתָחִים הַָאֵלֶּה לָעוֹלָם,

כָּל הַגַּגּוֹת עַל־גַּב גַּגּוֹת לַכְּחוֹל הַקַּר־הַמְרֻפָּשׁ.

אֲנִי הַלַּהַב הַשָּׁחוֹר, לוֹחֵךְ רָעֵב אֶת הַקִּירוֹת

וּמִתְבָּרֵק חוֹתֵךְ וָחַד בְּעֵין כָּל לִיטָאִי בְּנֶכֶר.

אֲנִי הוּא הָאָפוֹר! הַלַּהַב הַשָּׁחוֹר! אֲנִי הָעִיר!

ו

וְעַל הַ“שּׁוּל” הַיְשָׁנָה שׁוֹאֵב־הַמַּיִם הַקּוֹפֵא –

זְקַנְקָנוֹ מֻפְשָׁל אֶל־עָל – נִצָּב לִסְפּוֹר הַכּוֹכָבִים.

מָשָׁל וְאַגָּדָה

---

מוניש

מאת

יצחק ליבוש פרץ

יְדַעְתֶּם מִן־הַסְּתָם –

הָעוֹלָם הוּא מִין יָם,

וַאֲנַחְנוּ דָּגִים;

(יֵשׁ מֵהֶם זְאֵבֵי־מַיִם,

בַּלְעָנִים עִם שִׁנַּיִם…

אִם לֹא כָּךְ נוֹהֲגִים?)

הָעוֹלָם הוּא מִין יָם,

יָם רָחָב בְּלֹא סְיָג;

וְהַסַּ״ם – הַדַּיָּג

הַצּוֹדֶה לָאָדָם.

כְּדַיָּג הִתְיַצֵּב הוּא

בַּחַיִּים בַּגָּדָה!

הַתַּאֲוָה – הַתּוֹלַעַת! –

אֶל הַיָּם הוּא יָדָה.

וְחַכָּה זוֹ אוֹחֶזֶת

דָּג וָדָג וְעוֹד דָּג;

וְנִדְמֶה – זֶה שַׁעֲשׁוּעַ,

רַק תָּצִיץ, רַק תִּשַּׁק…

אַךְ אַחַר הַתּוֹלַעַת

בָּא גַּם קֶרֶס, בָּא חוּט;

וְהַקֵּץ לְחַיֶּיךָ,

וְאַתָּה כְּבָר שָׁחוּט!

מִי אוֹתוֹ לֹא יוֹדֵעַ,

מָה אַסְבִּיר לְחִנָּם?

הַמֵּסִית, הַמַּדִּיחַ,

שָׂרוֹ־שֶׁל־גֵּיהִנָּם!

הֲיֵשׁ מִי שֶׁמִּמֶּנּוּ

הוּא שָׁמוּר וְגָנוּן?

מִי שֶׁלֹּא יִפָּגֵעַ

מִנִּשְׁקוֹ הַשָּׁנוּן?

מִפְּנֵי זֶה שַׂר־הַתֹּפֶת

פֹּה אֶתְכֶם לְהַזְהִיר –

סִפּוּרִי אֲסַפֵּרָה

וְשִׁירִי פֹּה אָשִׁיר!

א

לִפְנֵי שָׁנִים עִלּוּי הָיָה לוֹ,

וְהָעוֹלָם – הוּא לֹא נוֹדַע לוֹ,

וּבַכִּתוֹת הוּא לֹא לָמַד;

יִרְאֵי־שָׁמַיִם אַבָּא־אִמָּא,

הַמִּשְׁפָּחָה לוֹמְדִים הֵקִימָה –

יֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים וּתְמָד!

הַמִּשְׁפָּחָה – שַׁלְשֶׁלֶת חֶמֶד

שֶׁל רַבָּנִים רַבֵּי הַלֶּמֶד,

עִם גְּאוֹנִים בְּכָל עִדָּן!

וּמְבִינִים גְּדוֹלִים יֹאמֵרוּ:

עַל כָּל הַלָּלוּ עוֹד גּוֹבֵר הוּא,

זֶה מוּנִישׁ הַגִּבּוֹר דִּידָן!

זֶה מוּנִישׁ הוּא בָּחוּר רַב־חֶשֶׁב,

מֹחוֹ לוֹהֵט, שִׂכְלוֹ כָּרֶשֶׁף,

וְכָל־כֻּלּוֹ תּוֹרָה מָלֵא!

וְאִם גַּם הָרַמְבַּ״ם חָמוּר הוּא,

מִיָּד תוֹפְסוֹ, מִיָּד אָמוּר הוּא,

נוֹסָף לְכָךְ הוּא בַּעַל־קוֹרֵא!

הוּא בָּחוּר יָפֶה – תִּפְאֶרֶת!

קְוֻצַּת רֹאשׁוֹ כַּלֵּיל מַשְׁחֶרֶת,

וְהַשְּׂפָתַיִם – שׁוֹשַׁנִּים!

עֵינַיִם כַּשָּׁמַיִם – תְּכֵלֶת!

וְאֵשׁ לוֹהֶטֶת בָּן, אוֹכֶלֶת,

וּכְמוֹ קְשָׁתוֹת הַגַּבִּינִים.

כָּל עֶצֶם בּוֹ חִיּוּת שׁוֹפַעַת,

רַגְלוֹ רוֹחֶפֶת, לֹא פּוֹסַעַת;

וְהוּא בָּרְחוֹב כֻּלּוֹ מוֹלֵךְ!

מַחְוֶרֶת כָּל נַעֲרָה, מַסְמֶקֶת,

וְלִבָּתָהּ בְּקוֹל דּוֹפֶקֶת,

עֵת מוּנִישׁ הַיָּפֶה הוֹלֵךְ!

הָרַבָּנִית עַצְמָה בַּ״חֵדֶר״

מַקְשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם כַּסֵּדֶר

אֶל לִמּוּדוֹ – כָּךְ לִכְאוֹרָה!

חָלָב גּוֹלֵשׁ, דַּיְסָה מַקְדַּחַת,

וְהִיא יוֹשְׁבָה, שׁוֹאֶבֶת נַחַת,

עֵינָהּ עַל מוּנִישׁ רַק שׁוֹרָה.

וְלַשְּׁכֵנָה מִמּוּל הַדֶּלֶת

הַמַּחַט מִן הַיָּד נוֹפֶלֶת

עֵת מוּנִישׁ מִתְרוֹנֵן בְּקוֹל!

וְהַנְּשִׁימָה לָהּ נֶעֱצֶרֶת,

וְהִיא עָמוֹק בַּלֵּב נִדְקֶרֶת,

וְדִמְעָתָהּ חַמָּה תִּפּוֹל…

וְאִם כִּי מוּנִישׁ – גּוּשׁ זָהָב,

אֵין לַשָּׂטָן שְׁלִיטָה עָלָיו,

כָּל טִרְחָתוֹ הִיא רַק לַשָּׁוְא –

כִּי מוּנִישׁ כָּל זֶה לֹא יוֹדֵעַ!

לִלְמוֹד אוֹהֵב הוּא דַּף גְּמָרָא,

וְחֵשֶׁק יֵשׁ לוֹ לִסְבָרָה,

״שׁוֹר־שֶׁנָּגַח־אֶת־הַפָּרָה״ –

רַק זֶה עִסְקוֹ וְלוֹ נוֹגֵעַ!

*

עוֹד הָיוּ בַּחַיִּים אָז

יַחְסָנִים, אֶפְרָתִים,

מִשֶּׁל פְּלִיז – מִשְׁקָפַיִם,

מִשֶּׁל כֶּסֶף – ״בָּתִים״.

עֲטָרוֹת – שֶׁל זָהָב טוֹב,

שֶׁל בַּרְזֶל – הַמֹּחוֹת;

אֲחֵרוֹת הַשָּׁנִים אָז,

אֲחֵרִים הַכֹּחוֹת!

וְלוֹמְדִים יוֹם וָעֶרֶב –

בִּיחִידוּת, בִּקְבוּצוֹת;

וְהַנֵּ לֹא כָּבָה שָׁם

עַד אַחַר הַחֲצוֹת.

וּמָלֵא בֵּית־הַכְּנֶסֶת

מֵרָאשֵׁי שִׁבּוּטוֹת;

״בַּקָּשָׁה״ – הִיא בְּסֶלַע,

וְתוֹרָה – בִּפְרוּטוֹת!

בְּאוֹתָם יְמֵי־זֹהַר,

בְּאוֹתוֹ הָעִדָּן,

מְפֻרְסָם הָיָה מוּנִישׁ,

גִּבּוֹרֵנוּ דִּידָן.

גְּדוֹלֵי לוֹמְדֵי גֶפֶ״ת

הִתְכַּנְּסוּ מֵרָחוֹק

וּבְתוֹרָה בְּחָנוּהוּ,

כַּמִּנְהָג וְכַחֹק:

הַפַּטִּישׁ הַגָּדוֹל בָּא –

בָּא מִלַּאשְׁטשׁוּב הַקַּ״ק,

הַסִּינַי מִקַּ״ק קוֹזִיץ,

מִזָּלוֹזִיץ הָרְהַ״ג,

מִמַּזֶלְבּוֹזִיץ־זוּטָא –

חֲבוּרָה דְּגוּלָה!

וְשָׁרִים בְּחַבְרוּתָא:

הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה!

וְאַשְׁרֵי זֹאת הָאֵם,

שֶׁהָרְתָה הַוָּלָד!

וְאַשְׁרֵי זֶה הָאָב,

שֶׁהַבֵּן לוֹ נוֹלָד!

וְאַשְׁרֵי זֶה הַדּוֹר,

שֶׁבְּחֶלְקוֹ הוּא נָפַל!

אֵימָתַי בָּא כָּזֶה

לָעוֹלָם הַשָּׁפָל?

רַק בִּימוֹת הַגּוֹאֵל

בָּא כָּזֶה לָעוֹלָם!

יִנָּשְׂאוּ, יִתְרוֹמְמוּ

וְיִתְּנוּ אֶת קוֹלָם

שַׁעֲרֵי יְרוּשְׁלֵם,

שַׁעֲרֵי הַגְּאֻלָּה! –

כָּךְ אָמְרָה כָּל עֲדַת

הַגְּדוֹלִים כָּל־כֻּלָּה!

ב

עַל הָהָר אֲרָרָט שָׁם,

בִּמְרוֹמֵי הַר־הַחֹרֶף,

הַנּוֹשֵׂא אֶת הַשֶּׁלֶג

הַנִּצְחִי עַל הָעֹרֶף;

עַל הָהָר אֲרָרָט שָׁם –

תּוֹרָתֵנוּ אָמָרָה –

תֵּבַת נֹחַ סָבֵנוּ

בַּמַּבּוּל נֶעֱצָרָה.

וְיָצָא מִשָּׁם נֹחַ

וְעִמּוֹ – שֵׁם, חָם, יֶפֶת,

כָּל פַּרְסָה וְכָל טֶלֶף,

כָּל כָּנָף מְעוֹפֶפֶת;

וְכֻלָּם הֵם הִבִּיטוּ

וְרָאוּ בָּעֵינַיִם,

אֵיךְ מִלְּמַעְלָה הַקֶּשֶׁת

קְשׁוּטָה בַּשָּׁמַיִם.

וְכֻלָּם הֵם שָׁמָעוּ,

אֵיךְ נִשְׁבַּע אָז אֱלוֹהַּ,

וּדְבָרוֹ הוּא הִשְׁמִיעַ

מִשִּׁכְנוֹ, מִגָּבוֹהַּ:

״הִנְנִי פֹּה נִשְׁבָּע לָךְ,

הָאָדָם עַל הָאָרֶץ!

חֲמָתִי עוֹד עָלֶיךָ

לְעוֹלָם לֹא תִּתְפָּרֶץ!

תְּעַוְּלוּ, תַחֲמֹסוּ,

תִּגְנְבוּ, תַּעֲבֹטוּ –

קוֹר וָחֹם לֹא יֶחְסָרוּ,

יוֹם וָלֵיל לֹא יִשְׁבֹּתוּ!

תִּרְצְחוּ, תַּהֲרֹגוּ,

תִּבְגְּדוּ וְתִפְשָׁעוּ –

לֹא אֶשְׁפֹּט עוֹד בְּמַיִם,

בְּמַבּוּל לֹא תִּטְבָּעוּ!״

צָחֲקוּ חָם וְיֶפֶת

וְכָל חַי עָשָׂה חַג לוֹ!

וְאִלּוּ סַבָּא נֹחַ

כּוֹס רִאשׁוֹן הוּא מָזַג לוֹ!

אַךְ כָּל זֶה כְּבָר רָחוֹק הוּא…

כִּי הָעֵת חִישׁ חוֹלֶפֶת!

וְאוּלָם הַתֵּבָה שָׁם

עַד הַיּוֹם עוֹד מַשְׁקֶפֶת,

מַשְׁחִירָה עַל הַשֶּׁלֶג…

וְקָבוּעַ הַצֹּהַר

עַד הַיּוֹם עוֹד בַּכֹּתֶל,

כְּיַהֲלֹם רַב־הַזֹּהַר!

וְהִנֵּה בְּתֵבָה זוֹ,

וּבַקֹּר הַגָּבוֹהּ,

סַמָּאֵל – יִתְחַשֵּׁק לוֹ

קֵן חָמִים לוֹ לִקְלוֹעַ.

וְכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר,

מוּל מַרְאָה הַמַּבְרֶקֶת –

צוּל הַצֹּהַר – לִילִית לָהּ

תַּלְתַּלֶּיהָ סוֹרֶקֶת.

הִיא סוֹרְקָה וּמְסַלְסֶלֶת

וְקוֹלְעָה בִּלְהִיטָה; –

סַמָּאֵל – הוּא שׁוֹכֵב לוֹ

וּמְעַשֵּׁן בַּמִּטָּה.

וּשְׁנֵיהֶם מְסִיחִים הֵם, –

שִׂפְתוֹתֶיהָ כַּנֹפֶת! –

מִי כְּדַאי לֶאֱחוֹז בּוֹ

וְלִמְשֹׁךְ אֶל הַתֹּפֶת;

וְאֶת מִי לְפַת־שַׁחַר

זֶה הַיּוֹם יֵשׁ לָקַחַת,

וּלְטַגְּנוֹ עַל לַהֶבֶת

עַל חֶמְאָה בַּקַּלַּחַת!

*

יוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת־בֹּקֶר –

הַמְּצִלָּה מִצְטַלְצֶלֶת!

הַתֵּבָה מִזְדַּעְזַעַת,

וְלִילִית – הִיא נִבְהֶלֶת!

וְקוֹפֵץ מִן הָעֶרֶשׂ

סַמָּאֵל וְצוֹוֵחַ:

– ״יִכָּנֵס!״ – וּמוֹפִיעַ

שֵׁד נִפְחָד, מִשְׁתּוֹחֵחַ.

הוּא הֵבִיא עִמּוֹ דּוּחַ

מְיֻחָד בְּהֶחְלֵט,

וּבְדַחַף וָשַׁהַק

כָּל מִלָּה הוּא פּוֹלֵט:

– מֶלֶךְ רָם, מוֹשֵׁל מַטָּה!

כִּסְאֲךָ מִזְדַּעְזֵעַ!…״

– מַה קָּרָה? חִישׁ הַשְׁמִיעָה!

מָה אֵרַע, שֵׁד וָרֵעַ?״

– ״בְּמַלְכוּת פּוֹלִין־זוּטָא,

עַל הַגְּבוּל בְּדִיּוּק,

עֲיָרָה לָהּ יוֹשֶׁבֶת –

גְּדוֹלָה כְּפִהוּק;

הִיא בְּקֹשִׁי נִכֶּרֶת,

נְדִירוֹת הִיא נִשְׁמַעַת,

מִ״שֵּׁמוֹת״ כָּל בָּתֶיהָ,

נִרְעָדִים עִם כָּל צַעַד…

״מִנְיָנִים״ בָּהּ עֲשֶׂרֶת,

וּבַבּוֹץ הִיא זוֹחֶלֶת;

וְהָעֵז – מֵאֵין עֵשֶׂב –

גַּג הַקַּשׁ הִיא אוֹכֶלֶת!

וְשַׁלְוָה שָׁם וָשֶׁקֶט;

הַבְּרִיּוֹת כַּמֵּתִים הֵם,

לֹא גַאֲוָה, לֹא תַאֲוָה יֵשׁ –

וּמַרְבֵּי תַּעֲנֵיתִים הֵם.

וּמֵאֵין סַחַר־מֶכֶר –

הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת!

וּגְדֵלִים רַבָּנִים שָׁם,

עִלּוּיִים עַזֵּי־לֶמֶד!

אַךְ עַתָּה שָׁם צוֹמֵחַ

מִין גָּאוֹן – מַרְגָּנִיתָא!

שֶׁיְּבַיֵּשׁ אֶת כָּל פּוֹלִין

וְכָל זַאמוּט וְלִיטָא!

וְאִם כָּךְ לוֹ תַּנִּיחֵַ

עוֹד לִגְדּוֹל, לְהִתְפַּתֵּחַ,

מַלְכוּתְךָ – חַס חָלִילָה! –

בִֵּמְהֵרָה תִּתְקַפֵּחַ!

וְאָז פּוֹלִין וְלִיטָא

אֲבוּדוֹת הֵן בְּיַחַד!

וְהַסּוֹף – עַל שׂוֹנְאֵינוּ! –

וְהַקֵּץ לִבְנֵי שַׁחַת!

הוּא יִרְדֹּף אֶת כֻּלָּנוּ

בְּאַפּוֹ אָיֹם־עָז,

וְיָבִיא אֶת… מָשִׁיחַ – –

חַס־חָלִילָה וָחָס!״

הַסַּ״ם אֶת הַדְּבָרִים שָׁמַע,

לִבּוֹ מִזַּעַם בּוֹ הָמָה!

מַצַּב־רוּחוֹ לוֹ נִתְקַלְקֵל –

וְלֹא יָכוֹל כַּעֲסוֹ כַּלְכֵּל!

וְהוּא שׁוֹכֵב וּמִצְטָעֵר,

וְהוּא חוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר,

וְאֶת מִצְחוֹ הוּא מְקַמֵּט וּמְשַׁפְשֵׁף הוּא:

– ״לִילִית! נֶהְפֶּכֶת בִּי בִּטְנִי!

לִילִית! עֵצָה טוֹבָה לִי תְּנִי!

בָּחוּר כָּזֶה! וְכִי אֵדַע לְמָה שׁוֹאֵף הוּא?״

– ״אָמְנָם קָשֶׁה הוּא הָאֱגוֹז!

אַךְ אַל לְךָ, אִישִׁי, לִרְגּוֹז!

שִׁנַּי תַּפְצַחְנָה אַף תֹּאכַלְנָה לְבָבוֹ!

הַנִּצָּחוֹן מָתוֹק, חָמוּד!

אַתָּה הָכֵן רַק הַשִּׁפּוּד –

וְהַצָּלִי כְּבָר מֵעַצְמוֹ הוּא יַעֲלֶה יָבוֹא!״

*

אֱלֹהִים, חוּס רַחֵמָה!

הֵם זוֹמְמִים נְקָמָה!

יְהוּדִים, קוּמוּ צוּמוּ

בְּעַד זֹאת הַנְּשָׁמָה!

צְמַרְמֹרֶת, סְחַרְחֹרֶת,

חֲמִימָה עִם קָרָה…

הַנְּשָׁמָה מִתְלַבֶּטֶת

וּתְלוּיָה בְּשַׂעֲרָה!

עוֹד מְעַט הִיא נוֹפֶלֶת

כַּכּוֹכָה מִמָּרוֹם –

וְשִׂמְחָה מִשְׁתַּלֶּטֶת

בְּעָמְקֵי גֵיהִנּוֹם!

ג

טְרָה־רָה־רָה! טָ־רָה־טְרָה!

וְכִי מַה זֶּה קָרָה?

הַאִם לֹא מִישֶׁהוּ

הַמָּשִׁיחַ רָאָה?

אֵימָתַי זֶה בָּעִיר

בַּשּׁוֹפָר יִתָּקַע?

בֶּאֱלוּל אוֹ תַּמּוּז?

הַשַּׁמָּשׁ נִשְׁתַּגֵּעַ?

מַה נּוֹשֵׁף וּמְצַפְצֵף

בִּתְרוּעָה טְרוּפָה?

אַלּוֹנִים מִתְבַּקְּעִים,

אֳרָנִים בְּסוּפָה,

מַה צּוֹלֵף וּמְתוֹפֵף

וְרוֹעֵם וּמַרְעִישׁ?

עֶגְלַת־דֹּאַר אֶכְּסְפְּרֶס

מְטַרְטֶרֶת בַּכְּבִישׁ!

וְכִי מִי צַלְצֵלָה

שֶׁכָּזֹאת כְּבָר שָׁמַע?

הַסּוּסִים – כְּרוּחוֹת

וְרֹאשָׁם בָּרָמָה!

מְצַלְצְלִים הַזּוֹגִים

צְלוּלִים וְעַזִּים –

בֵּין פַּרְסָה לְפַרְסָה

גִּצֵּי־אֵשׁ נִתָּזִים!

מִתְפַּתֵּל, מִתְנַחְשֵׁל

שׁוֹט־נָחָשׁ וּמַצְלִיף –

וְעוֹמְדָה כָּל הָעִיר

וְתוֹהָה מִסָּבִיב;

מִשְׁתָּאִים, מִשְׁתּוֹמְמִים

וּפְתוּחִים הַפִּיּוֹת:

מַה פֵּרוּשׁ? מַה יָּכוֹל

הַפֵּרוּשׁ פֹּה לִהְיוֹת?

וְלִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא

בָּא גָּדוֹל וְקָטָן;

כָּל חוֹלֶה מִן הָעֶרֶשׂ,

מִן הַקְּלוֹיְז הַלַּמְדָּן;

וִילָדִים מִן הַחֶדֶר –

וְאֶחָד מַחֲזִיק

בְּיָדוֹ הַמִּכְנָסַיִם –

לְכַפְתֵּר לֹא הִסְפִּיק…

וְהִנֵּה גַּם הַשּׁוֹ״ב רָץ,

כְּמוֹ קִיר כֵּן חִוֵּר,

תַּרְנְגוֹל שְׁחוּט־רֶבַע

בְּיָדוֹ מְפַרְפֵּר:

בְּאֶמְצַע הַשְּׁחִיטָה בָּא

הַצִּפְצוּף וְהַדְּפָק,

וּבִמְקוֹם הַתַּרְנְגוֹל – אֶת

הַחַלָּף הוּא זָרָק!

כְּמוֹ אֶבֶן מִקֶּלַע

טָס הַשּׁוֹ״ב עַל הָרָב,

וּלְתוֹךְ פִּיו הַפָּתוּחַ

הוּא תּוֹקֵעַ הָאַף!

וְחֵרֶשֶׁת נֶחְפֶּזֶת

בְּמַקְלָהּ בִּדְפֵקָה:

יְהוּדִים, צַעֲקוּ לִי!

אֵי מְקוֹם הַדְּלֵקָה?!

וְנִגְמוֹר הוּא נִגְמַר, הַ־

מַעֲשֶׂה בְּפַשְׁטוּת:

דַּיְטְשׁ אֻחָד בָּא מִדַּאנְצִיג

בִּקְרוֹן־דֹּאַר רָהוּט,

וְעִמּוֹ הָאַמְתַּחַת

עִם אוֹצָר שֶׁל כְּסָפִים, –

בְּוַדַּאי מֵאוֹת־אֶלֶף

וְאַלְפֵי אֲלָפִים!

וֵאלֹהִים הָעֲיֶרֶת

בְּרֹב עֹשֶׁר בֵּרַךְ,

וְאוֹצָר מִשָּׁמַיִם

אֲלֵיהֶם הוּא שָׁלַח:

כִּי סוֹחֵר זֶה הַדַּיְטְשֶׁל

בִּתְבוּאוֹת מִכָּל סוּג,

מְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן רַק,

וּמִיָּד וּבְדִיּוּק!

הוּא קוֹנֶה רַק כְּנֶגֶד

דִּינָרִים שֶׁל זָהָב!

כָּל סוֹחֵר – לִבּוֹ דָץ בּוֹ,

אוֹר־שָׂשׂוֹן בְּעֵינָיו!

מִתְמַסְּרִים כְּבָר לַסַּחַר

הַשּׁוֹחֵט… הַדַּיָּן…

סוֹחֲרִים וּמוֹכְרִים גַּם

מְלַמֵּד וּבַטְלָן…

אִם הַכֹּל – סְחוֹרָה הוּא!

מִקְדָּמוֹת – לְאֵין עֵרֶךְ!

עֲגָלוֹת כִּבְדוֹת־עֹמֶס

מְסַתְּמוֹת אֶת הַדֶּרֶך!

אִם הַכֹּל – סְחוֹרָה הוּא! –

יִמָּכֵר וְיֵאָסֶף!

וְהָעִיר כְּבָר צוֹבֶרֶת

אֲפֻנְדּוֹת עִם רֹב כָּסֶף!

וְכִי מִי זֶה זוֹכֵר עוֹד

שֶׁכָּזֶה עִדַּן־פָּז?

הֵן לוֹבְשִׁים בִּימֵי־חֹל גַּם

רַק סַמוּ״ט וְאַטְלַ״ס!

וְיוֹם־יוֹם וּכְסֵדֶר

רַק עוֹרְכִים חֲתוּנוֹת!

וְעָסוּק כָּל בַּר־חַיְטָא

בִּתְפִירַת סִבְלוֹנוֹת!

מַרְוִיחִים אוֹצְרוֹת־קֹרַח

כְּלֵיזְמָרִים וְשַׁדְכָן!

וְלִצְחוֹק אֵין עוֹד כֹּחַ

מֵחָכְמוֹת הַבַּדְחָן!

וְדֻבְשָׁן בִּמְקוֹם לֶחֶם!

וְחִנְגָּה, הִלּוּלָה!

כְּקַלַּחַת רוֹתַחַת

הָעֲיֶרֶת כֻּלָּהּ!

*

אַךְ הַדַּיְטְשׁ – עִמּוֹ הִגִּיעָה

בַּת־יְחִידָה, שֶׁהִיא הִפְלִיאָה

כָּל רוֹאָהּ בְּתַלְתַּלֵּי הַפָּז!

שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – כּוֹכְבֵי־זֹהַר,

וְקוֹלָהּ – תַּעֲנוּג לִשְׁמוֹעַ,

קוֹל עָרֵב שֶׁאֶל הַלֵּב נִכְנָס!

לֹא הוֹלֶכֶת, רַק טוֹפֶפֶת;

לֹא דּוֹבֶרֶת – דְּבַשׁ נוֹטֶפֶת!

וְעוֹלֶזֶת לָהּ יוֹמָם וָלֵיל!

אַךְ קוֹלָהּ מַארִי תַּשְׁמִיעַ –

הָעוֹלָם עִמָּה מֵרִיעַ,

אַךְ תִּצְחַק – צוֹחֶקֶת הַתֵּבֵל!

חַה, חָה! חַה, חָה! – הִיא צוֹהֶלֶת

כַּמְּצִלָּה הַמְּצַלְצֶלֶת,

אֶבֶן מִן הַקִּיר תַּזְעִיק, תַּכְשִׁיף!

הַסַּנְדְּלָר – אֶת הַמַּרְצֵעַ,

הָעַגְלָר – אֶת הַמַרְדֵּעַ

מִלְּפָנָיו מַנִּיחַ וּמַקְשִׁיב!

הַשַּׁדְכָן שִׁדּוּךְ שׁוֹכֵחַ,

הַבַּדְחָן – לֹא מִתְבַּדֵּחַ,

הַשַּׁמָּשׁ – אִשְׁתּוֹ רָעָה־חוֹלָה! –

עֵת מַארִי בִּצְחוֹק פּוֹרֶצֶת

אֶת כֻּלָּם לִצְחוֹק אוֹלֶצֶת,

וּבִצְחוֹק יָשִׁיבוּ לְקוֹלָהּ!

בֹּקֶר־בֹּקֶר מִן הַחֶדֶר

מוּנִישׁ לוֹ הוֹלֵךְ כַסֵּדֶר –

אַךְ בָּרְחוֹב הַהוּא דַּרְכּוֹ עוֹבֵר!

אָז מַארִי קוֹלָהּ מַגְבֶּרֶת,

וּמְשׁוֹרֶרֶת וּמְזַמֶּרֶת –

אֶל אָזְנוֹ עָמֹק קוֹלָהּ חוֹדֵר…

הוּא חוֹדֵר אֶל הָאָזְנַיִם,

אֶל הַלֵּב, אֶל הַמֵּעַיִם!

וּבְאוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה מִלֵּב –

אַחַר דַּף־גְּמָרָא יָשִׁיר הוּא,

וּסְבָרָה הֵיטֵב מַסְבִּיר הוּא,

וּבָאֲגֻדָּל הוּא מְיַשֵּׁב!

אַךְ זֵעָה מִצְחוֹ מַטְלֶלֶת,

מֵעֵינוֹ דִּמְעָה נוֹפֶלֶת

וּפָנָיו חִוְּרִים כְּסִיד כָּבוּי!

הָרַבִּי – נַפְשׁוֹ נִקְמֶטֶת,

וְהָרַבָּנִית – מַבֶּטֶת:

מִי יוֹדֵעַ מַה לּוֹ, לָעִלּוּי!

*

הָאָב – מְטֹרָד הוּא,

וְהַכֹּל לוֹ שָׁכוּחַ;

הוּא בַּבַּיִת אוֹרֵחַ

הַנּוֹטֶה רַק לָנוּח.

אַךְ הָאֵם – הִיא רוֹאָה אֵיךְ

נֶפֶשׁ מוּנִישׁ נֶעֱלֶמֶת;

נִפְחָדָה הִיא שׁוֹאֶלֶת:

מֶה הָיָה לָךְ, בֵּן־חֶמֶד?

מִפְּנֵי־מָה בִּדְבָרֶיךָ

מִין בִּכְיָה לִי נִשְׁמַעַת?

מִפְּנֵי־מָה מֵעֵינֶיךָ

דִּמְעַת־סֵתֶר נִדְמַעַת?

מִפְּנֵי־מָה מֵעֵינֶיךָ

דִּמְעַת־סֵתֶר נִדְמַעַת?

מִפְּנֵי־מָה כָּךְ הֶחְוַרְתָּ,

הוֹי בְּנִי הַיָּחִיד?

שִׂמְחָתְךָ מִי הִבְרִיחַ?

מִי כִּבָּה וְהִפְסִיד

מֵעֵינֶיךָ הַזֹּהַר,

הָאוֹרָה הַמְּהִלָּה?

מֵהֵיכָן זֶה לָקַחְתָּ

אֶת נִגּוּן הַיְלִילָה?

הוֹי, בְּלִי עֵין הָרֹעַ,

הֵן הָיִיתָ תָּמִיד

מְזַמֵּר וּמֵרִיעַ

כְּצִפּוֹר כַּנָּרִית!

מִינֵי שְׁטֵיגֶר עִם ווּלַאךְ

וּשְׁאָר בּוּם־טְשִׁיק־טְשַׁאק…

וּמִנַּחַת וָנֹעַם

לְבָבִי בִּי צָחַק,

הַזְּמִירוֹת עֵת הָיִיתָ

בְּשַׁבָּת מְזַמֵּר; –

וְעַתָּה כֹּל שָׁכַחְתָּ,

נִגּוּנְךָ הוּא אַחֵר…

כְּהַיּוֹם זֶמֶר זָר רַק,

רֶנֶן רַע תְּרַנֵּן,

שֶׁלִּבִּי הוּא צוֹבֵט בִּי

וְדָמִי מְצַנֵּן;

כְּסַכִּין כֵּן חוֹתֶכֶת

שִׁירָתְךָ בַּלֵּבָב!

מַה טִּיבוֹ שֶׁל הַזֶּמֶר

הַמְשֻׁנֶּה, הַמְחֻצָּף?

הֵן לֹא פַּעַם עָזַרְתָּ

לַחַזָּן בַּתְּפִלָּה!…

אַךְ הַיּוֹם הוֹי נִטָּלָה

מִקּוֹלְךָ הַגִּילָה…

מִישֶׁהוּ וְלֹא אַתָּה,

מִגְּרוֹנְךָ מְזַמֵּר!

מֶה הָיָה לָךְ, בֵּן־חֶמֶד?

לְאִמֶּךָ סַפֵּר!

– כְּלוּם יָדַעְתִּי זֹאת, אִמָּא,

מִי זֶה שָׁר מִתּוֹכִי?

לְבָבִי נִתְחַלֵּף בִּי,

נִשְׁתַּנָּה בִּי מֹחִי!

לֹא אֵדַע מֶה הָיָה לִי,

נִשְׁמָתִי שְׁבוּרָה…

וּפִתְאֹם בָּעֵינַיִם

חֲשֵׁכָה גְמוּרָה…

וּכְמוֹ אֵשׁ מִתְלַהֶטֶת,

מִתְלַקַּחַת בַּמֹּחַ;

וּבוֹקְעִים הַקּוֹלוֹת לִי

מִגְּרוֹנִי בְּרֹב כֹּחַ.

הַנְּשִׁימָה נֶעֱצֶרֶת,

בְּחָזִי לַחַץ רָב…

אֶתְאַמֵּץ לַעֲצוֹר אֶת

הַצְּלִילִים – אַךְ לַשָּׁוְא!

וּכְמוֹ צִפֳּרִים הֵם,

הַפּוֹרְצוֹת מִן הַקֵּן –

לֹא אוּכַל לַעֲצוֹר בָּם…

כֵּן אָשִׁיר, אִמָּא, כֵּן!…

ד

הֵד אַחֵר וַדַּאי עוֹרַרְתִּי

לוּ לַגּוֹיִים גּוֹיִישׁ שַׁרְתִּי,

לֹא בְּיִידִישׁ, לֹא ״זשַׁארְגוֹן״!

לֹא צְלִיל נָכוֹן, לֹא טוֹן נָכוֹן!

אֵין בְּיִידִישׁ לְאַהֲבָה

סִגְנוֹן מַתְאִים, ״מִלָּה שָׁוָה״…

יִידִישׁ דִּידָן רַק מִתְלוֹצֶצֶת,

רַק עוֹקֶצֶת, מִתְנוֹצֶצֶת;

מִלּוֹתֶיהָ – חִצֵּי רַעַל!

צְחוֹק וּבְכִי־מָצוֹק בָּהּ יַעַל!

כַּלַּעֲנָה מָרָה נֶחְשֶׁבֶת –

אֶת הַגּוּף תָּדוּשׁ בְּשֵׁבֶט!

כָּל־כֻּלָּהּ הִיא דָּם וָדֶמַע!

דִּבּוּרֶיהָ – יֵשׁ בָּהֵמָּה

יָם צָרוֹת, קוֹלוֹת מִשְׁבָּר,

נֵפֶץ לֵב יְהוּדִי נִשְׁבָּר…

אַךְ גַּם אִם תִּתְפַּקֵּעַ – לַשָּׁוְא!

אֵין בָּהּ דִּבּוּר תָּמִים, נִלְבָּב!

אֵין מִלָּה בָּהּ רַחוּמָה…

לָאַהֲבָה הִיא עֲמוּמָה:

״אַהַב״, ״לַהַב״, ״חֵפֶץ״, ״אֶפֶשׁ״ –

טַעֲמָם כְּגֹעַל־נֶפֶשׁ!

אֵין פִּלְפֵּל בָּם, אֵין בָּם מֶלַח –

חֹסֶר־טַעַם! אָבְדַן־כֶּלַח!

*

וְאֵין אֲנִי טוֹעֵן טַעֲנָה עוֹקֶצֶת,

שֶׁאֵין לָכֶם לָאַהֲבָה מַתְכֹּנֶת;

הֵן וֶנוּס מִן הַקֶּצֶף הִיא קוֹפֶצֶת

בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל יָם וּבְלִי כֻּתֹּנֶת!

וְאָמוֹר, אֵל עִוֵּר־עֵינַיִם, יֶלֶד,

עָרֹם־יָחֵף הוּא מִתְרוֹצֵץ בַּחֶלֶד,

וְחֵץ עִם חֵץ מִקֶּשֶׁת הוּא שׁוֹלֵחַ –

הֲזֶה עִנְיָן הוּא לִיהוּדִי פִּקֵּחַ?

נָשֵׁינוּ – כָּל אַחַת מֵהֵן צְנוּעָה הִיא,

הִיא אַהֲבָה, חָלִילָה, לֹא גוֹרֶסֶת!

בִּתֵּנוּ – כָּל דַּרְכָּהּ הֵן יְדוּעָה הִיא:

נָדָן, תְּנָאִים, וְהַחֻפָּה נִפְרֶשֶׂת…

וְעַמְּךָ־יִשְׂרָאֵל, זוּגוֹת לְאֶלֶף,

חַיִּים בְּכָל זֹאת בְּשָׁלוֹם וָשֶׁלֶו,

וְהַוְּלָדוֹת – כַּפּוֹל, בְּלִי עֵין־רֹעַ!

יִקְרֶה גַם פַּעַם, שֶׁבִּשְׁעַת־הַכֹּשֶׁר

יֶחְטָא יְהוּדִי, יִנְהַג שֶׁלֹּא בְּיֹשֶׁר…

הֵן הוּא בָּשָׂר־וָדָם, וְאֵין לִתְמוֹהַּ!

אֲבָל הוּא לֹא יִהְיֶה פּוֹטֵט בְּפֶטֶט:

״חַרְסָה וְיָרֵחַ, כּוֹכָבִים בְּרֶטֶט״,

הוּא לֹא יָבוֹא בָּאֵשׁ וְלֹא בַּמַּיִם!

הוּא רָץ מַהֵר וְלַמִּקְוֶה קוֹפֵץ הוּא,

וְאֶת הַחֵטְא מֵעַל גּוּפוֹ רוֹחֵץ הוּא

וְאַחַר־כָּךְ זוֹרֵק הוּא פְּרוּטוֹתַיִם

אֶל קֻפְסָתוֹ שֶׁל מֵאִיר בַּעַל־הַנֵּס;

יִרְצֶה – בְּתַעֲנִית עוֹד יִתְפַּיֵס!

וְהוּא נִשְׁבָּע, בְּנֶאֱמָנוּת מַבְטִיחַ:

כָּל זֶה אֵינוֹ שָׁוֶה גַּם אֲבַטִּיחַ!

*

בָּעֲיֶרֶת נִשְׁתַּיֵּרָה

מִימֵי קֶדֶם מִין מַפֹּלֶת,

שֶׁשֵּׁדִים בָּהּ הִסְתּוֹפֵפוּ,

הִסְתּוֹבֵבוּ בִּמְעַרְבֹּלֶת,

וְקָרְאוּ גַּבְרִית כְּגֶבֶר,

אוֹ כְּמוֹ חָתוּל יִלֵּלוּ, –

עַל הַגַּג, שׁוֹמֵר גָּבוֹהַּ,

כֶּלֶב שָׂב שָׁחוֹר טִיֵּל לוֹ.

הַלֵּצִים נִרְאוּ כָּל לַיְלָה,

גַּם בַּיּוֹם מִשָּׁם הֵגִיחוּ,

אוֹ בְּעַד חַלּוֹן וָפֶתַח

רֹב בַּלִּיסְטְרָאוֹת הִשְׁלִיכוּ…

אִישׁ, אִשָּׁה, זָקֵן וָיֶלֶד,

מִן הָרְחוֹב עַצְמָם הִדִּירוּ;

מֻקָּפִים שָׁמִיר וָשַׁיִת –

הַבָּתִים רֵיקָם הִקְדִּירוּ.

שָׁם בַּלַּיְלָה מוֹפִיעַ מוּנִישׁ…

לַחֻרְבָּה רַגְלוֹ הוֹלֶכֶת!

וּלְבָבוֹ נוֹקֵף נוֹקֵף בּוֹ…

כִּי מַארִי אוֹתוֹ מוֹשֶׁכֶת!

מַלְאָכִים יְלַוּוּהוּ:

מִשְׂמֹאלוֹ מַלְאַךְ הָרֶשַׁע;

וּדְמָעוֹת לוֹ בָּעֵינַיִם –

מִיָּמִין מַלְאַךְ הַיֶּשַׁע.

וּמַלְאַךְ הַטּוֹב לָאֹזֶן

מְלַחֵשׁ לוֹ וְקוֹרֵא:

״חוּס, רַחֵם עַל נִשְׁמָתֶךָ!

אַל תֶּחְטָא אֶל הַבּוֹרֵא!

דַּע, אֶת הָעוֹלָם בָּרָא הוּא,

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ,

שֶׁמֶשׁ, כּוכָבִים, יָרֵח,

כָּל חַיָּה וָעוֹף וָשֶׁרֶץ,

הוּא נוֹתֵן חַיִּים לָרֶמֶשׂ

וּמְפַרְנֵס כָּל חַי, צוֹמֵחַ –

אַךְ אֶת הָאָדָם בָּחַר לוֹ

מַעֲשָׂיו לוֹ לְשַׁבֵּחַ!

וּמִכָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ

רַק אֶת הַיְהוּדִי הִשְׁאִיר לוֹ,

וְתַרְיַ״ג מִצְווֹת בַּקֹּדֶשׁ

לְקַיֵּם אוֹתוֹ הֶאֱמִיר לוֹ!

שׁוּבָה, בֵּן, בְּלֵב כָּנוּעַ,

וּבְשַׁ״י הוּא יִגְמָלֶךָ –

שַׁ״י הָעוֹלָמוֹת שֶׁל פֶּלֶא,

שֶׁבָּרָא הוּא בִּשְׁבִילֶךָ!

הוֹי, חֲשֹׁב רַק! כְּלוּם שָׁוָה הִיא,

זֹאת מַארִי הַנַּעֲרָה,

כָּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר

הַבְּרִיאוֹת שֶׁאֵל בָּרָא?״

אַךְ לוֹעֵג מַלְאַךְ הָרֹעַ,

אֶל אָזְנוֹ לוֹחֵשׁ מִשְׂמֹאל:

״לָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ פְּנַאי עוֹד,

הַבּוֹרֵא לְךָ יִמְחֹל!

רְאוּבֵן – כְּלוּם לֹא חָטָא הוּא?

אוֹ דָּוִד – בִּגְלַל בַּת־שֶׁבַע?

וְכֻלָּם הֵם בְּגַן־עֵדֶן!…

אֱלֹהִים הוּא טוֹב בַּטֶּבַע!

אַךְ תִּגְנַח, תַּזִּיל הַדֶּמַע,

וְתוֹסִיף יוֹם־צוֹם שֶׁל חֹרֶף,

וְתַבְטִיחַ: ״לֹא אֶחְטָא עוֹד!״ –

וְלַחֵטְא יַפְנֶה הוּא עֹרֶף.״

כָּךְ דּוֹבְרִים הַמַּלְאָכַיִם;

הוּא הַרְבֵּה אֵינוֹ חוֹכֵךְ…

בַּחַלּוֹן מַארִי מוֹפַעַת,

קוֹל שִׁירָה קוֹרֵא, מוֹשֵׁךְ!

שַׁלְהָבוֹת לָהּ בָּעֵינַיִם,

תַּאֲווֹת שִׁירָהּ יְפַךְ!

מוּנִישׁ טָס כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת –

וְדָמוֹ יִבְעַר, יִרְתַּח!

*

אֶלֶף עֲטַלֵּפֵי אֹפֶל,

אֶלֶף אֹחֵי־לֵיל נִזְעָקוּ,

אֶלֶף עַכְבִישִׁים יַקְשִׁיבוּ,

אֵיךְ יָשִׁירוּ, אֵיךְ יִשָּׁקוּ…

אֵיךְ יִשָּׁקוּ, יִתְחַבָּקוּ,

אֵיךְ מוֹסִיף הוּא הִשָּׁבֵעַ,

אֵיךְ כָּל קֹדֶשׁ הוּא מַזְכִּיר לָהּ,

שֶׁאוֹתָהּ הוּא יְשַׁכְנֵעַ.

הוּא נִשְׁבָּע לָהּ אַהֲבַת־נֶצַח

בַּחַיִּים, בְּבַרְיוּת גּוּפָא;

הִיא לוֹעֶגֶת: ״זֶה דָּבָר הוּא?

רוּחַ קַל נוֹשֵׁב בּוֹ – עוּפָה!״

וּבַצִּיצִיּוֹת נִשְׁבָּע הוּא,

בַּשֶּׁל־יָד וּבַשֶּׁל־רֹאשׁ… הִי!

בַּשּׁוֹפָר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ!…

״נָא, אִמְרִי, מָה עוֹד תִּדְרֹשִׁי?!״

הוּא נִשְׁבָּע לָהּ אַהֲבַת־לַהַט,

וְעוֹלֶה עוֹד מַעְלָה, מַעְלָה…

הִיא צוֹחֶקֶת וְדוֹרֶשֶׁת:

״הִשָּׁבַע נָא הָלְאָה, הָלְאָה!״

וְנִשְׁבָּע הוּא לָהּ בְּאַבָּא,

וּבְאִמָּא הַנֶּאֱהֶבֶת,

וּבְסַבְתָּא וּבְסַבָּא –

וּבְכָל־כֻּלָּם בְּצֶוֶת!…

עַל שְׂפָתָהּ בַּת־שְׂחוֹק רוֹחֶפֶת,

וּבְעֵינֶיהָ נוֹצְצָה הִיא;

הִיא דוֹרֶשֶׁת: ״הָלְאָה, הָלְאָה!״

הִיא לִהְיוֹת בְּטוּחָה רוֹצָה הִיא!

כִּי בָּחוּר עָלוּל לִִשְׁכּוֹחַ,

וְלַחְשׁוֹד צָרִיךְ רַב־יֶתֶר…

וְנִשְׁבָּע הוּא בַּפָּרֹכֶת,

בַּתּוֹרָה וְגַם בַּכֶּתֶר!…

הִיא דוֹרֶשֶׁת: ״הָלְאָה, מַעְלָה!״

הִיא לִהְיוֹת בְּטוּחָה רוֹצָה הִיא!

וּבִנְשִׁימָתָהּ כּוֹשֶׁפֶת,

וּבְעֵינֶיהָ נוֹצְצָה הִיא…

הוּא תּוֹפֵס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,

וְקוֹרֵא בְּשֵׁם אֱלוֹהַּ!…

- - - -

רַעַם רַד מִן הָרָקִיעַ…

מִן הַגֵּיהִנּוֹם מַבְקִיעַ

קוֹל שֶׁל רַעַשׁ, קוֹל שֶׁל צַחַק,

רֵיחַ שֶׁל גָּפְרִית וָזֶפֶת – –

הוּא נִקְלָע לְרוּם הַשַּׁחַק,

כַּת לֵצִים לוֹ מִצְטָרֶפֶת;

עִם מִשְׁמַר־שֵׁדִים יָעוּף,

עַל הַמַּטְאֲטֵא רָכוּב!

*

עַל הָהָר, עַל אֲרָרָט זֶה,

רַעַשׁ גַעַשׁ וּמַהְפֶּכֶת:

בַּתֵּבָה הִכְרִיזוּ נֶשֶׁף,

הִלּוּלַת־זְוָעָה נֶעֱרֶכֶת!

צוֹעֲנִים, נוֹגְנֵי הַתֹּפֶת –

עֶשֶׂר תִּזְמוֹרוֹת בְּיַחַד!

יֵין־שַׁמְפַּן נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם,

וְקַנְקָן רוֹקְדִים שָׁם – פַּחַד!

מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת כְּאֶלֶף,

כָּל אַחַת – חָבִית שֶׁל זֶפֶת,

וְרָשָׁע – פְּתִילָה דוֹלֶקֶת,

מִתְלַקַּחַת וְנִשְׂרֶפֶת…

וְשֵׁדוֹן עִם מִסְפָּרַיִם

מְטַפֵּל בְּכָל שַׁלְהֶבֶת,

וְכָל פַּעַם מְקַצֵּץ הוּא

בַּפְּתִילָה אֶת הַזַּנֶּבֶת…

*

וְלִילִית – הִיא הַמַּלְכָּה פֹּה!

בְּעֵינֶיהָ זִיק מַבְהִיק לָהּ;

סַמָּאֵל עַצְמוֹ הַשֹּׁבֶל

שֶׁל הַמַּלְמָלָה מַחְזִיק לָהּ.

- - - - -

וּבַפֶּתַח בְּשַׁלְשֶׁלֶת

מוּנִישׁ לַמְּזוּזָה צָמוּד…

מְכִינִים כְּבָר אֵשׁ יוֹקֶדֶת,

וּמוּכָן כְּבָר הַשַּׁפּוּד!

---

אל־נא תחשוב

מאת

יצחק ליבוש פרץ

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־מִרְזָח הוּא –

בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִפְרֹץ בְּאֶגְרוֹף וּבְצִפֹּרֶן

לְחָבִית־הַמִּמְזָג וְלִזְלֹל וְלִסְבֹּא, עֵת

הַזּוּלַת מִתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד בְּעֵינַיִם

רְעֵבוֹת וּתְאֵבוֹת וְרֻקּוֹ רַק בּוֹלֵעַ

וּבִטְנוֹ מֵרָעָב וּמִכְּאֵב מִתְכַּוֶּצֶת! –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־מִרְזָח הוּא!

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־בֻּרְסָה הוּא –

בּוֹ יִקְנֶה הֶחָזָק אֶת אָחִיו הַיָּגֵעַ,

מִנְּעָרוֹת עֲנִיּוֹת – אֶת הַתֹּם וְהַטֹּהַר,

מִנָּשִׁים מֵינִיקוֹת – אֶת חֲלֵב הַשָּׁדַיִם,

מִן הַגֶּבֶר – הַדָּם, הַבָּשָׂר וְהַלֶּשֶׁד,

בַּת־הַשְּׂחוֹק הַחִוְרָה מִלֶּחְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד – –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־בֻּרְסָה הוּא!

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם מִין הֶפְקֵר הוּא –

לִזְאֵבִים וּלְתַנִּים לְשָׁלָל וּלְטֶרֶף!

הָרָקִיעַ – מָסָךְ, בַּל יַשְׁקִיפוּ מִלְמַעְלָה,

הֶעָנָן – בַּל יַבִּיט אֱלֹהִים מִגָּבוֹהַּ,

וְהָרוּחַ – לַשְׁתִּיק יְלָלָה מִתְפָּרֶצֶת,

וְהָאָרֶץ – לִסְפֹּג אֶת הַדָּם וְהַדֶּמַע!

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם מִין הֶפְקֵר הוּא!

הָעוֹלָם לֹא מִרְזָח, לֹא בֻּרְסָה, לֹא הֶפְקֵר הוּא!

וְהַכֹּל בּוֹ נִמְדָד וְנִשְׁקָל בְּמִשְׁקֹלֶת!

לֹא תֹּאבַד בּוֹ לַשָּׁוְא טִפַּת־דָּם הַנּוֹטֶפֶת,

לֹא תִּכְבֶּה בּוֹ דִמְעָה מִתְנוֹצֶצֶת בָּעַיִן!

כִּי דִמְעָה לְדִמְעָה הוֹפְכוֹת יָם וּמַבּוּל,

וְנִיצוֹץ אֶל נִיצוֹץ הֵם בָּרָק וְהֵן רַעַם! –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, כִּי לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן!

---

שְׁנֵי הָאַחִים

מאת

יצחק ליבוש פרץ

מֵעֵבֶר לַיָּם – שָׁם עָמְדָה לְפָנִים

עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגֹלֶת בִּקְתָּה שֶׁל קָנִים;

עָמְדָה בְּפַשְׁטוּת וּמִבְּלִי הִשְׁתַּחֵץ,

לֹא נוֹי, לֹא קִשּׁוּט – רַק חֵמָר וְרַק עֵץ!

אֶשְׁנָב בָּהּ קָטָן, אַךְ הָיָה בּוֹ חֵן רָב!

הַשֶּׁמֶשׁ פִּזֵּר לוֹ יוֹם־יוֹם רֹב זָהָב,

לְבָנָה, כּוֹכָבִים –

הֵם עוֹבְרִים וְשָׁבִים

וּמְצַיְּרִים הַשְּׁמָשׁוֹת צִבְעֵי כֶּסֶף!

מִלְמַעְלָה גָּמְלוּ כָּךְ בְּיָד רְחָבָה:

יָשְׁבוּ בַּבִּקְתָה בֵּי״ת אַחִים בְּאַהֲבָה!

נַפְשׁוֹת הָאַחִים קְשׁוּרוֹת, אֵין פֵּרוּד:

קָשֶׁה הֶעָמָל, אַךְ יֵקַל בַּחֵרוּת!

לָבָן כָּל רָהִיט וְהַלֶּחֶם שָׁחֹר,

אַךְ יַחַד הַכֹּל, הַשִּׂמְחָה, הַמַּחְסוֹר!

יוֹמָם כֻּלּוֹ חַג,

הַזְּמַן לוֹ אָרַג

אֶת הַחוּט הַכָּשֵׁר בַּמַּסֶּכֶת!

אַךְ פַּעַם הוֹפִיעַ אוֹרֵחַ בַּסָּף,

זָהָב וּזְמָרַגְדְּ כָּל הָעוֹר שֶׁעָלָיו:

כָּךְ בָּא הַנָּחָשׁ בְּרֹב זֹהַר וּפְאֵר;

הָאָח הַבָּכִיר, אַךְ רָאָהוּ, הִרְהֵר:

יֶשְׁנָה עוֹד עַשְׁרוּת בָּעוֹלָם, הִנֵּה כֵּן!

זְמָרַגְדְּ יְחִידִי לוּ הָיָה לִי, מִסְכֵּן,

סוֹף סֵדֶר דַּלּוּת!

וְאוּכַל בְּקַלּוּת

גַּם לִקְנוֹת לִי פָּרָה הַחוֹלֶבֶת!

יוֹדֵעַ נָחָשׁ מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ;

רָמַז לוֹ, קָרָא לוֹ הַצִּדָּה – לִלְחֹשׁ;

וְסָח לוֹ: ׳הוֹי, אֶחָא, רְצֵה רַק מְעָט,

חָבִית שֶׁל זָהָב תִּצְטַבֵּר! וּמִיָּד!

פְּנִינִים, בָּרָקוֹת, יַהֲלוֹם הַמַּבְרִיק,

וְכֹל שֶׁבְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג!

אֵינִי מְהַזֶּה!

יֵשׁ סוֹד שֶׁכָּזֶה!

בּוֹא לַיַּעַר, וְשָׁם אֲגַלֶּנּוּ!׳

הָלַךְ הַנָּחָשׁ. הַצָּעִיר מְהַרְהֵר:

׳נָתַן אֱלֹהִים לְכָל חַי מִין פְּאֵר;

וּמִי יִשְׁאָלֶנּוּ: הַפְּאֵר עַל שׁוּם מָה?׳

בְּלֵב הַבָּכִיר – תְּשׁוּקָה וּמְהוּמָה:

פְּנִינִים, יַהְלוֹמִים, בָּרָקוֹת, עוֹד וְעוֹד –

רַק אַל יְשַׁטֶּה וִיגַלֶּה אֶת הַסּוֹד!׳

לַיַּעַר נִבַּט,

חָמַק – וּמִיָּד

מֵאָחִיו לַנָּחָשׁ כְּבָר הוֹלֵךְ הוּא!

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֵד, הוּא מַזְהִיב עוֹד פְּאַת

עָנָן בַּמָּרוֹם, תַּחַת עֵץ מִן־הַצַּד

יוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם – הָאָדָם, הַנָּחָשׁ,

כְּשֶׁבֶת אַחִים בְּסוֹד־שִׂיחַ נִרְגָּשׁ.

מַרְעִיד הָאָדָם – מִגִּילָה, מֵחִילָה?

כּוֹרֵךְ הַנָּחָשׁ לְבָבוֹ בִּזְחִילָה

וְסָח עַל יַהְלוֹם,

עַל פָּנִין כַּחֲלוֹם:

׳אֶת הַכֹּל בְּקַלּוּת תְּקַבֵּלָה!׳

רְאֵה אֶת אָחִיךָ, הוּא בֵּית־מְלָאכָה

לִפְנִינִים, יַהְלוֹמִים, בָּרָקוֹת – הוּא בְּרָכָה!

יִקְרֶה, הוּא עוֹבֵד, יִתְחַמֵּם, יִתְלֶהָב,

מִצְחוֹ מִתְכַּסֶּה בְּזֵעָה, וְטִיף־טָף

תִּטֹּף כָּל טִפָּה!… וּמְנַגֵּב הוּא בַּיָּד;

אַל תִּתֵּן! כָּל טִפָּה – יַהֲלוֹם הִיא נֶחְמָד!

יַעֲבֹד – בְּלִי סוֹף!

יִזְעוֹ – רַק יִטֹּף!

יַהְלוֹמִים חָבִיּוֹת תִּתְמַלֶּאנָה!

׳יִקְרֶה, וְתִנְשֹׁר מֵעַפְעַף־לוֹ דִּמְעָה;

תִּסְבֹּר, הַשּׁוֹטֶה, זֶה רַק מַיִם קִמְעָה,

אַתָּה מְנַחֲמוֹ, מְחַבֵּק צַוָּארָיו,

נוֹשְׁקוֹ וְשׁוֹתֶה הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו!

הוֹי,, פֶּתִי! הֵן כָּךְ רְכוּשְׁךָ תְּבַזְבֵּז!

יִבְכֶּה וְיַנְטִיף! וְאַתָּה – רַק כַּנֵּס!

דִּמְעָה, זֹאת הָבֵן –

יַהֲלוֹם, אֶבֶן־חֵן!

הִתְעַשֵּׁר תִּתְעַשֵּׁר כְּמוֹ מֶלֶךְ!

׳וְעוֹד – לְאָחִיךָ יֵשׁ עוֹר דַּק־עָדִין!

דְקֹר רַק בְּמַחַט, וְיֵשׁ לָךְ – פָּנִין!

זֶה דָם – לִי תֹאמַר – זֶהוּ דָם שֶׁנָּטַף!

שׁוֹטֶה, הֵן פְּנִינִים הֵם! שְׁאַב רַק וּשְׁאָב!

יַדְמִים רַק, יַדְמִים רַק וְאַל יְקַמֵּץ!

קַבֵּץ תְּקַבֵּץ כָּךְ פְּנִינִים עַד אֵין קֵץ!

הוּא בֵּית־הַמְּלָאכָה,

וּלְךָ – הַבְּרָכָה,

אַתָּה הֶחָזָק, וְהַסּוֹד הוֹדַעְתִּיךָ!׳

נוֹשֵׁךְ הַשְּׂפָתַיִם, קוֹמֵץ הָאֶגְרוֹף,

הָאָח הַבָּכִיר מִן הַיַּעַר יָשׁוֹב;

עֵינָיו לוֹהֲטוֹת, וְאוּלָם עוֹד בִּכְאֵב

חֶמְלָה אֶל אָחִיו מְפַרְפֶּרֶת בַּלֵּב.

וְהוּא מִתְנַחֵם: ׳אֲנַסֶּה רַק, אֶבְדֹּק,

אֶדְקֹר דְּקִירָה זְעִירָה, לֹא עָמֹק;

אָחִי הוּא? אָכֵן!

אַךְ דִּמְעָה – אֶבֶן־חֵן,

וְזֵעָה – יַהֲלוֹם וּבָרֶקֶת!׳

שָׁמְעָה הַלְּבָנָה עוֹד בַּלַּיְלָה הַהוּא,

הָאֵיךְ בַּבִּקְתָּה צָחֲקוּ וּבָכוּ.

כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם תָּמְהוּ מִסָּבִיב:

כֵּיצַד צוֹחֵק אָח לְבִכְיוֹ שֶׁל אָחִיו?

הַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר תָּמַהּ עַד מְאֹד:

כֵּיצַד מַכֶּה אָח אֶת אָחִיו עַל קָדְקֹד?

תָּמְהוּ הַנָּהָר,

הַחֻרְשָׁה עַל הָהָר:

מַה קָּרָה בַּבִּקְתָּה כָּךְ לְפֶתַע?

וְעַל שְׁנֵיהֶם יָרְדָה קִלְלַת־אֵל:

הָאֹשֶׁר חָלַף, נָדְדָה שְׁנַת־הַלֵּיל,

שָׁלוֹם, אַהֲבָה וְחֶמְלָה – אֲבוּדִים;

זֶה עֵר מִכְּאֵבִים, וְזֶה עֵר – מִפְּחָדִים!

צוֹוֵחַ אֶחָד: רְכוּשִׁי! עָשְׁרִי רָב!

וְזֶה: דִּמְעוֹתַי, זֵעָתִי! דָּמִי זָב!

דְּיָם־דְּיָם־דְּיָם־דְּיָם,

מֵעֵבֶר לַיָּם

זֶה לָזֶה הַשְּׂעָרוֹת יְתַלֵּשׁוּ!

---

הַמַַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם

מאת

משה לייב הלפרן

– אֲנִי מְצַוֶּה,

שֶׁיִּכְבְּשׁוּ לִי מִיָּד אֶת הָעוֹלָם,

הַמֶּלֶךְ אָמַר.

וְנוֹדַע בַּמְּדִינָה הַדָּבָר,

וְהָאֵם לֹא חִכְּתָה,

וְאֶת בְּנָהּ בְּעוֹדוֹ־חַי כְּמוֹ מֵת הִיא בִּכְּתָה.

וְאוּלָם הַמַּחֲרֵשָׁה בַּשָּׂדֶה,

הַסֻּלְיָה שֶׁמִתַּחַת לְפַטִּישׁ הַסַּנְדְּלָר

וְהָעַכְבָּר בַּמְּזָוֶה –

בַּחֲשַׁאי צָחֲקוּ בַּחֲצִי קוֹלָם

כְּשֶׁהֵבִיאוּ לָהֶם אֶת דִּבְרֵי הַבְּשׂוֹרָה,

אֶת דִּבְרֵי הַבְּשׂוֹרָה הַשְּׁחֹרָה.

וְהִנֵּה הוּא נִכְבַּשׁ, הָעוֹלָם.

וּמַה יַּעֲשׂוּ בּוֹ, שֶׁיַּעֲמֹד לָבֶטַח?

לְאַרְמוֹן־הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס אֵינוֹ יָכוֹל,

כִּי שָׁכוֹחַ שָׁכְחוּ אֶת הַמִּדָּה לִטֹּל

בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ אֶת הַפֶּתַח.

וְאוּלָם הַמַּחֲרֵשָׁה בַּשָּׂדֶה,

הַסֻּלְיָה שֶׁמִתַּחַת לְפַטִּישׁ הַסַּנְדְּלָר

וְהָעַכְבָּר בַּמְּזָוֶה

מִתְגַּלְגְּלִים כְּבָר כֻּלָּם מִצְּחוֹק־יֶתֶר,

עַד שֶׁרוֹעֵד עַל הַמֶּלֶךְ הַכֶּתֶר

מִצְּחוֹקָם הַמִּתְחַצֵּף.

אַנְשֵׁי הֶחָצֵר טוֹעֲנִים לוֹמַר,

שֶׁהָעוֹלָם יָכוֹל לְפִי־שָׁעָה עִם מִשְׁמָר

לַעֲמֹד בַּחוּץ.

אַךְ הַמֶּלֶךְ כַּמָּוֶת חִוֵּר.

הוּא מְפַחֵד,

וְהא אוֹמֵר,

שֶׁהָעוֹלָם עָלוּל לְהֵרָטֵב

עֵת הַגֶּשֶׁם יֵרֵד.

וְאוּלָם הַמַּחֲרֵשָׁה בַּשָּׂדֶה,

הַסֻּלְיָה שֶׁמִתַּחַת לְפַטִּישׁ הַסַּנְדְּלָר

וְהָעַכְבָּר בַּמְּזָוֶה

צוֹחֲקִים לְלֹא־גְבוּל וּלְלֹא־חֹק,

וְכִמְעַט שֶׁמֵּתִים הֵם מִצְּחוֹק –

שֶׁהָעוֹלָם עֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ.

---

שִׁבְעָה יְהוּדִים

מאת

מני ליב

מִן הָהָר אֶל הַגִּבְעָה

יְהוּדִים נוֹסְעִים שִׁבְעָה.

אָן נוֹסְעִים הַיְּהוּדִים?

לַשְּׁוָקִים וְלַיְרִידִים!

מַה מּוֹכְרִים בְּנֵי תּוֹרָה?

צִמּוּקִים לָהֶם סְחוֹרָה!

צִמּוּקִים וְגַם שְׁקֵדִים

מוֹבִילִים הַיְּהוּדִים.

לַיְלָה, גֶּשֶׁם בַּדְּרָכִים,

גַלְגַּלִּים אֵינָם נָחִים,

וּבַגֶּשֶׁם וּבַלַּיְלָה

הַסּוּסָה אֲבוֹי וּוַי לָהּ!

וְשִׁבְעַת הַיְּהוּדִים הַנּוֹסְעִים כָּךְ בַּדֶּרֶךְ

נוֹסְעִים וְנוֹסְעִים וְהִנֵּה רְעֵבִים הֵם.

אֶת לַחְמָם הַנֻּקְשֶׁה מִן הַשַּׂק הֵם הוֹצִיאוּ,

נֶאֱנָחִים בַּחֲשַׁאי וּמְבָרְכִים הַמּוֹצִיא,

בּוֹזְקִים מֶלַח וְהֵם מַתְחִילִים לֶאֱכֹל.

וְאוֹמֵר הָרִאשׁוֹן מִשִּׁבְעַת הַיְּהוּדִים:

עַכְשָׁו הָיָה טוֹב לוּ נִמְצְאָה כּוֹסִית יַי"שׁ…

נֶאֱנָחִים הַיְּהוּדִים וְשׂוֹחֲקִים שְׂחוֹק מָרִיר.

וּפִתְאֹם — לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם לֹא יַאֲמִינוּ —

בְּאֵם־דֶּרֶךְ עוֹמֵד בֵּית־מִמְזָג לֹא־יָדוּעַ,

בֵּית־מִמְזָג שֶׁחָדָשׁ הוּא וְאוֹר בְּחַלּוֹנָיו.

נִבְהֲלוּ כָּל שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים עַד מְאֹד

וְלִצְעֹק הֵם הִתְחִילו: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

וְכֵיוָן שֶׁצָּעָקוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל,

מַתְחִילִים שָׁם רוּחוֹת מְנַשְּׁבִים בִּשְׁרִיקָה

וְכָל בֵּית־הַמִּמְזָג כָּל־כֻּלּוֹ נֶעֱלַם.

מִן הָהָר אֶל הַגִּבְעָה

יְהוּדִים נוֹסְעִים שִׁבְעָה.

אָן נוֹסְעִים הַיְּהוּדִים?

לַשְּׁוָקִים וְלַיְרִידִים!

לַיְלָה, גֶּשֶׁם בַּדְּרָכִים,

גַּלְגַּלִּים אֵינָם נָחִים.

וּבַגֶּשֶׁם וּבַלַּיְלָה

הַסּוּסָה אֲבוֹי וּוַי לָהּ.

נוֹסְעִים לָהֶם הָלְאָה שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים

וּמְבַקְשִׁים אֶת הַזְּמַן בַּנְּעִימִים לְבַלּוֹת.

מִקְטָרוֹת אֲרֻכּוֹת מוֹצִיאִים מֵחֵיקָם,

נוֹטְלִים אַבְנֵי־אֵשׁ, פְּתִילִים, בַּרְזִלִּים,

מַקִּישִׁים, מַקִּישִׁים, אַךְ אֵין אֵשׁ מִתְלַקַּחַת.

וְאוֹמֵר הַשֵּׁנִי מִשִּׁבְעַת הַיְּהוּדִים:

‘עַכְשָׁו הָיָה טוֹב לוּ נִמְצְאָה לָנוּ אֵשׁ…’

וּפִתְאֹם — לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם לֹא יַאֲמִינוּ —

בְּאֵם־דֶּרֶךְ עוֹלָה לַבַּת־אֵשׁ מִתְלַהֶטֶת,

מִתְלַקַּחַת הָאֵשׁ כִּדְלֵקָה גְּדוֹלָה.

נִבְהֲלוּ כָּל שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים עַד מְאֹד

וְלִצְעֹק הֵם הִתְחִילו: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

וְכֵיוָן שֶׁצָּעָקוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל,

מַתְחִילִים שָׁם רוּחוֹת מְנַשְּׁבִים בִּשְׁרִיקָה

וְהָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת נֶעְלֶמֶת כֻּלָּהּ.

מִן הָהָר אֶל הַגִּבְעָה

יְהוּדִים נוֹסְעִים שִׁבְעָה.

אָן נוֹסְעִים הַיְּהוּדִים?

לַשְּׁוָקִים וְלַיְרִידִים!

מַה מּוֹכְרִים בְּנֵי תּוֹרָה?

צִמּוּקִים לָהֶם סְחוֹרָה!

גַּם שְׁקֵדִים, גַּם צִמּוּקִים

לַיְלָדִים הַמְּתוּקִים.

נוֹסְעִים כָּל שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים, נוֹסְעִים הָלְאָה,

זִקְנֵיהֶם בְּעַצְבוּת מִפְּנֵיהֶם תְּלוּיִים.

וְאוֹמֵר הַשְּׁלִישִׁי מִשִּׁבְעַת הַיְּהוּדִים:

‘עַכְשָׁו הָיָה טוֹב לוּ נִמְכְּרָה הַסְּחוֹרָה…’

נֶאֱנָחִים הַיְּהוּדִים וְשׂוֹחֲקִים שְׂחוֹק מָרִיר.

וּפִתְאֹם — לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם לֹא יַאֲמִינוּ —

בְּאֵם־דֶּרֶךְ בָּאִים לִקְרָאתָם סוֹחֲרִים

בְּכִלָּה הֲדוּרָה, עִם סוּסִים כִּנְשָׁרִים;

וְאוֹמְרִים הַסּוֹחֲרִים אֶל שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים:

'יְהוּדִים, לְשֵׁם מָה זֶה תִּסְעוּ לִירִידִים,

אִם אֲנַחְנוּ נִקְנֶה כָּל צִמּוּק וְשָׁקֵד

וּנְשַׁלֵּם מְזֻמָּנִים דַּרְכְּמוֹנִים שֶׁל זָהָב…'

וְהֵם מְצַלְצְלִים בְּדַרְכְּמוֹנֵי הַזָּהָב.

נִבְהֲלוּ כָּל שִׁבְעַת הַיְּהוּדִים עַד מְאֹד,

וּמִיָּד צוֹעֲקִים הֵם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

וְכֵיוָן שֶׁצָּעָקוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל,

מַתְחִילִים שָׂם רוּחוֹת מְנַשְּׁבִים בִּשְׁרִיקָה

וְאוֹתָם סוֹחֲרִים עַד אֶחָד נֶעְלָמִים.

מִן הָהָר אֶל הַגִּבְעָה

יְהוּדִים נוֹסְעִים שִׁבְעָה.

אָן נוֹסְעִים הַיְּהוּדִים?

לַשְּׁוָקִים וְלַיְרִידִים!

מַה מּוֹכְרִים בְּנֵי תּוֹרָה?

צִמּוּקִים לָהֶם סְחוֹרָה.

צִמּוּקִים וְגַם שְׁקֵדִים

מוֹבִילִים הַיְּהוּדִים.

לַיְלָה, גֶּשֶׁם בַּדְּרָכִים,

גַּלְגַּלִּים אֵינָם נָחִים.

וּבַגֶּשֶׁם וּבַלַּיְלָה

הַסּוּסָה אֲבוֹי וּוַי לָהּ.

---

נַעֲלֵי הַזָּהָב

מאת

אלתר קציזנה

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בְּנַחַת, בְּזֹהַר שֶׁאֵין עוֹד דּוֹמֶה לוֹ:

הַיּוֹם הוּא יוֹם־חַג בְּקַ״ק חֶלֶם, הַיּוֹם יוֹם־הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ!

הִנֵּה מִמְּרוֹמֵי הַגְּזוֹזֶרֶת, מִלְמַעְלָה־מִלְמַעְלָה מַבִּיט הוּא,

לִרְאוֹת אִם כְּבָר בָּא וּמֵבִיא לוֹ הָעָם אֶת הַשַּׁי שֶׁהֶחְלִיטוּ.

נוֹשְׂאִים כְּבָר, נוֹשְׂאִים אֶת הַשַּׁי לוֹ! וּמַהוּ? הוּא זוּג נַעֲלַיִם,

עָשׂוּי בְּכִשְׁרוֹן, דַּרְכְּמוֹן עַל־גַּבֵּי דַרְכְּמוֹן – בְּכִפְלַיִם!

הָעָם הַנֶּאֱמָן נַעֲלֵי הַזָּהָב לוֹ רִקַּע בְּרָב־כֹּשֶׁר,

לְמַעַן הַמֶּלֶךְ יִנְעַל מִנְעָלִים שֶׁל כָּבוֹד וְשֶׁל עֹשֶׁר!

וְכָל שֶׁיִּפְגֹּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ בָּרְחוֹב בְּלִוְיַת הַפָּמַלְיָא –

הַצִּדָּה יָסוּרוּ בְּקִיד הֶהָדוּר וּבְנִמּוּסָא מְעַלְיָא!

אוּלָם בַּפִּנְקָס דְּקַ״ק חֶלֶם כָּתוּב בִּרְשִׁימָה מְיֻחֶדֶת,

שֶׁבָּהּ בְּמַחֲצִית הַשָּׁנָה לֹא פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים מִלָּרֶדֶת.

הָיוּ רְחוֹבוֹת כָּל הָעִיר מוּצָפִים בְּמֵי־טִיט וּבְמֵי־חֹמֶר,

וְעֹמֶק הַטִּיט וְהַבֹּץ – הוּא יוּבַן עַל־פִּי דִין קַל־וָחֹמֶר!

אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁרַגְלַיִם רַבּוֹת מִתּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל חֶלֶם

בּוֹסְסוּ בּוֹ בַּבֹּץ וְלָשׁוּהוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֵין־לָהּ־שֶׁלֶם.

אַךְ מִי מְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ בִכְבֵדוּת מְדֻכְדָּךְ וּמְנֻזָּף?

הַמֶּלֶךְ! הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ וְכוֹשֵׁל בְּנַעֲלֵי הַזָּהָב!

וְחֶלֶם כִּנְּסָה אֲסֵפָה רַבָּתִי עִם רָאשֵׁי מִינִיסְטְרֶיהָ,

רָאשֵׁי דַּבָּרֶיהָ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְעוֹרְכֵי־עִתּוֹנֶיהָ,

וְכֵן חַזָּנִים, רַבָּנִים, חֶנְוָנִים, סוֹחֲרֵי חָמְרֵי־גֶּלֶם –

הָיָה זֶה הַכֶּנֶס הָרַב בְּיוֹתֵר הַזָּכוּר לָהּ לְחֶלֶם!

נִמְנוּ וְגָמְרוּ וְהֶחְלִיטוּ, חָתְמוּ פְּרוֹטוֹקוֹל בְּעֵדִים:

הַמֶּלֶךְ חַיָּב גַּם לְהַבָּא לִנְעֹל מִנְעָלָיו הַכְּבֵדִים.

הָעָם בְּרֹב־כֹּשֶׁר וְיֹשֶׁר עָמַל וְשִׁלֵּם מְחִיר רָב,

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה וְיִרְאֶה אֶת מַלְכּוֹ מְנֻעָל בְּזָהָב!

אַךְ מָה? חִסָּרוֹן אַךְ אֶחָד וְיָחִיד יֵשׁ בְּזֶה הַכִּבּוּד,

שֶׁכָּל הַזָּהָב מִשְׁתַּחֵק וּבַבֹּץ הוּא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד.

אֶת זֹאת יֵשׁ לִמְנֹעַ! הֲרֵי הָעֵצָה גְּלוּיָה לָעֵינַיִם:

הַמֶּלֶךְ חַיָּב עַל־גַּבֵּי מִנְעָלָיו עוֹד לִנְעֹל עַרְדָּלַיִם!

וּלְמַעַן יִהְיֶה גַּם זְהַב הַנַּעֲלַיִם גָּלוּי וְיָדוּעַ,

יִהְיֶה בְּעַרְדָּל וְעַרְדָּל בְּחָטְמוֹ כְּמִין פֶּתַח קָרוּעַ,

וִיהִי הַזָּהָב מִתְנוֹצֵץ וְנִשְׁקָף מִפִּתְחוֹ הַפָּתוּחַ,

וִיהִי כָּל בֶּן־חֶלֶם רוֹאֶה וְנֶהֱנֶה וְלִבּוֹ בּוֹ שָׂמוּחַ!

וְאוּלָם בַּיָּמִים שֶׁהַבֹּץ מִתְרוֹמֵם וּבְיוֹתֵר־בְּיוֹתֵר הוּא,

אָז הוֹד־הַמַּלְכוּת בַּתַּחְבּוּל הַפָּשׁוּט מֵחוֹרָיו מִתְפַּטֵּר הוּא:

הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, וְעִמּוֹ הַמַּלְכָּה, יִתְעַלּוּ וְיֵרוֹמוּ,

פִּתְחֵי־עַרְדָּלָיו־לְנִצְנוּץ־הַזָּהָב בֵּמְעַט קַשׁ הֵם יִסְתֹּמוּ!

וְזֶה הוּא מֵאָז הַהִלּוּךְ הַמְּחַיֵּב בַּחֲצַר־חֶלֶם לָנֶצַח:

שְׁנֵי עַרְדָּלַיִם עֲמֻקִּים, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ קֶרַע בַּמֵּצַח,

כָּל קֶרַע סָתוּם וְאָטוּם בְּשַׁסְתּוֹם מִשֶּׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל תֶּבֶן –

הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא כָּךְ לַדֶּרֶךְ, לִדְלֹג מֵעַל אֶבֶן אֶל אֶבֶן!

---

חתולה ועכבר

מאת

יצחק ליבוש פרץ

חֲתוּלָה לְבָנָה לָהּ יוֹשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט

עַל תִּתּוֹר הַתַּנּוּר וְכַפָּהּ מְלַקֶּקֶת –

חֲתוּלָה אִם בְּמַשֶּׁהוּ שֵׁן הִיא נוֹעֶצֶת,

הִיא תָּמִיד מְדַקְדֶּקֶת

וְכַפֶּיהָ בְּנִקָּיוֹן הִיא רוֹחֶצֶת.

אַחַר־כָּךְ הִיא יָפֶה מִתְמַתַּחַת

וְנוֹצְצוֹת לָהּ עֵינֶיהָ מִנַּחַת.

אִם יַכִּירוּ – תִּהְיֶה הִיא נִשְׁבַּעַת!

יִהְיֶה צֹרֶךְ – תִּהְיֶה הַדִּמְעָה גַּם נוֹבַעַת!

הַאֲנִי – מִתַּבְשִׁיל־הַקְּדֵרָה?

אַל אֵדַע כֵּן מִצַּעַר, מֵרָע.

הֵן בִּשְׁבִיל קֵבָתִי הַחוֹלָה זֶה הוּא סַם!

הַכְּלַבְלַב, מִן הַסְּתָם!

״טְפוּ וּטְפוּ!״ – הִיא תִּירַק בִּתְמִיהָה

וְתָנוּד בְּרֹאשָׁהּ בְּמִיָּאוּ וּבִמְיָא.

״מֵילָא, מַה שֶּׁמְסֻגָּל הַכְּלַבְלַב הַצָּעִיר!

הֲרֵי אֵין לְתָאֵר בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר…״

יוֹשֶׁבֶת הַחֲתוּלָה שְׁקוּעָה בַּהַרְהוֹר,

וּפִתְאֹם – נִצְנוּץ־אוֹר לָהּ בָּעַיִן מַבְהִיק!

מֵאֵי־שָׁם, מִיָּמִין, מִתּוֹךְ סֶדֶק אוֹ חֹר,

נִשְׁתַּמַּע קוֹל־צִיּוּץ שֶׁל עַכְבָּר, דַּק־דַּקִּיק.

וּבְכֵן, מִסְתַּבֵּר, שֶׁהֵם שָׁם?…

וְהִיא שׁוּב מִתְלַקֶּקֶת בְּנַחַת,

וְיוֹרְדָה מִמְּקוֹמָהּ הַמּוּרָם,

מִתְקָרֶבֶת לְקֶרֶן־הַזָּוִית, מִתְמַתַּחַת,

בְּמִקְצָת עַל הַצַּד בְּמִקְצָת מְיֻשֶּׁבֶת,

וְאָזְנָהּ זְקוּפָה וּמַקְשֶׁבֶת.

״צִיץ!״ – שׁוֹמַעַת אָזְנָהּ הַדְּרוּכָה.

וְשׁוֹכֶבֶת בְּשֶׁקֶט הַחֲתוּלָה, בִּמְנוּחָה,

מְצַפָּה בִּדְמִימָה:

בְּוַדַּאי מִסְתַּתְּרִים הֵם אֶל בֵּין הַסְּדָקִים.

הִיא עוֹצְרָה הַנְּשִׁימָה

דַּק אֶחָד, דַּק שֵׁנִי, וְעוֹד שְׁנַיִם דַּקִּים

וְאֵין קוֹל, אֵין צִיּוּץ…

״הֵם הִרְגִּישׁוּ!״

הִיא אוֹמֶרֶת בִּדְחִילוּ וּלְחִישׁוּ…

וּמְחַנֶּנֶת הַחֲתוּלָה אֶת קוֹלָהּ,

וּנְהִימָה נְעִימָה מִגְּרוֹנָהּ לָהּ עוֹלָה.

״מַה יָּפֶה הַיּוֹם מֶזֶג־הָאֲוִיר שֶׁבַּחוּץ!

וְאוּלַי, עַכְבָּרַי, נֵצֵא יַחַד

לְטַיֵּל וְלִשְׂבֹּעַ קְצָת נַחַת?״

אַךְ בְּחֹר־הָעַכְבָּרִים – דְּמָמָה,

כְּמוֹ אֵין בְּתוֹכוֹ נְשָׁמָה.

וּמְרַנֶּנֶת הַחֲתוּלָה אֶת קוֹלָהּ כְּעוּגָב,

כָּל־טוּבָהּ וְכָל בֹּר־לְבָבָהּ בּוֹ מֻכָּר:

״אוּלַי יֵשׁ לָכֶם חֵשֶׁק לִטְעֹם

מְעַט אָבָק־שֶׁל־סֻכָּר?

נִשְׁתַּפֵּךְ בָּרִצְפָּה וַעֲדַיִן לֹא נֻגַּב.״

– לֹא תַצְלִיחִי, חַיָּה טוֹרְפָנִית שֶׁכְּמוֹתֵךְ! –

מְצַפְצְפִים שָׁם עַכְבָּר וְעַכְבֶּרֶת.

רַק גָּמַרְתְּ סְעֻדָּה וְרוֹצָה כְּבָר אַחֶרֶת?

וְצוֹחֲקִים שָׁם בִּפְנִים: מִתְגַּעְגְּעִים לִרְאוֹתֵךְ!

מִתְחַשֵּׁק לָךְ לִתְפֹּס מִישֶׁהוּ בַּגַּרְגֶּרֶת?

הִסְתַּפְּקִי בְּחִשְׁקֵךְ!

סְבוּרָה אַתְּ, שָׁכַחְנוּ זֵינֵךְ וְנִשְׁקֵךְ?

הִשְׁתַּתְּקִי, הַחוֹנֶפֶת, לֹא נַאֲמִין לָךְ דָּבָר!

וְעוֹנָה הַחֲתוּלָה: ״לֹא דֻבִּים וְלֹא יַעַר.

הֵן אֵינֶנִּי אוֹכֶלֶת אֵבֶר־חַי מִשֶּׁכְּבָר.

וְכִי לֹא יְדַעְתֶּם, שֶׁשְּׁרוּיָה אֲנִי בְּצַעַר

וְסוֹבֶלֶת זֶה זְּמַן מְרֻבֶּה בַּמֵּעַיִם?

עֵדִי בַּשָּׁמַיִם!

אִם תֵּצְאוּ וְתִרְאוּנִי – וַדַּאי תַּאֲמִינוּ!

הֵן כֻּלִּי עֲצָמוֹת, כֻּלִּי עוֹר!

מְרַנְּנִים בִּי מֵעַי מִמַּכְאוֹב, הַאֲזִינוּ…

בְּעַצְמִי אֶתְפַּלֵּל כְּבָר לְרִדְתִּי בּוֹר.״

וּבְחֹר הָעַכְבָּרִים מִשְׁתַּלֶּטֶת דְּמָמָה…

וְשׁוֹמְעִים הֵם קוֹלָהּ: ״אוֹ אֲבוֹי לִי, אוֹי מַר…

הִגִּיעַ לִי זְמַן־יְצִיאַת־הַנְּשָׁמָה!

יְרַחֵם מִי מִכֶּם וְיָבוֹא,

אִם יִדְּבֶנּוּ לְבָבוֹ,

לְפָחוֹת הַוִּדּוּי אִתִּי לוֹמַר.״

מִן הַחֹר אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא…

בְּוַדַּאי שֶׁמִּצְוָה הִיא רַבָּה

וַחֲשׁוּבָה עַד מְאֹד

בִּשְׁעַת הַגְּסִיסָה לַעֲמֹד

עַל יַד הַגּוֹסֵס,

וְאוּלָם אֵין מֵעֵז…

כִּי־עַל־כֵּן חֲתוּלָה – גַּם בִּשְׁעַת הַגְּסִיסָה

אַל תַּאֲמֵן לָהּ.

כִּי כָּל־זְמַן שֶׁעֲדַיִן צִפֹּרֶן וְשֵׁן לָהּ

חֲשׁוּדָה הִיא לִקְפֹּץ – קְפִיצָה וּנְגִיסָה,

וַחֲסָל! כְּבָר הָלַךְ עַכְבָּרוֹן לְעוֹלַם הָאֱמֶת,

וְלִפְנֵי הַחֲתוּלָה הַגּוֹסֶסֶת הוּא מֵת!

וַחֲתוּלָתֵנוּ מְיַלֶּלֶת, כָּל עוֹד בָּהּ הַנְּשָׁמָה:

– ״בָּא־הִגִּיעַ יוֹמְכֶם בִּי לִרְאוֹת נְקָמָה!

הֵאָסְפוּ נָא וּרְאוּ, הִנֵּה כְּבָר הִתְפַּגַּרְתִּי!

וְלֹא פִי הַמְדַבֵּר, אֶלָּא רַק נִשְׁמָתִי,

הִיא יָצְאָה כְּבָר מִמֶּנִּי, הִגִּיעָה שְׁעָתִי!

וְאַתֶּם, רַחֲמָנִים, רַחֲמוּנִי בְּיוֹם־שֶׁבֶר,

וּצְאוּ וְחִפְרוּ לִי בּוֹר־קֶבֶר!

אֲנִי, אָמְנָם כֵּן, אֲלֵיכֶם הִתְאַכְזַרְתִּי

וְאֵינֶנִּי רְאוּיָה לְשִׁבְעַת יְמֵי־אֵבֶל,

אַךְ הָיִיתִי שְׁכֵנָה, וְאִתְכֶם יַחַד גַּרְתִּי,

וַהֲרֵי לֹא תִּרְצוּ לְהַשְׁלִיכֵנִי לַזֶּבֶל!״

וּלְבַב הָעַכְבָּרִים הִתְחַמֵּם, הִתְרַכָּךְ,

וְכֻלָּם הֵם יוֹצְאִים בַּחֲבוּרָה וּבַסָּךְ,

לַעֲרֹךְ לְוָיָה וְגַם קֶבֶר לַחְפֹּר.

כִּי עַכְבָּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רַק בֶּן־עַכְבּוֹר,

יֵשׁ גַּם לוֹ נְשָׁמָה, סוֹף־כָּל־סוֹף,

וּמְבַקֵּשׁ אַף גַּם הוּא מִצְוָה לַחֲטֹף.

וַהֲרֵי זֶה בָּרוּר וְגָלוּי לָעֵינַיִם:

הִיא מוּטֶלֶת פְּגוּרָה, בְּפִשּׁוּט הָרַגְלַיִם!

וְהִיא נֶפֶשׁ חַיָּה, וְאִם־כִּי חֲתוּלָה…

וְעוֹמְדִים מִסָּבִיב־מִסָּבִיב בַּעֲגוּלָה,

וְהוֹלֵךְ הַמַּעְגָּל וְקָרֵב, מִצְטוֹפֵף,

נֶאֱנָחִים בַּחֲשַׁאי וְגַם דֶּמַע נוֹטֵף…

חֲתוּלָתֵנוּ אֵינֶנָּה מַמְתֶּנֶת יוֹתֵר,

וַחֲלוֹמָהּ הַיָפֶה אֶת עַצְמוֹ הוּא פּוֹתֵר…

קְפִיצָה וּנְעִיצָה, דְרִיסָה וּנְגִיסָה –

הִיא טָרְפָה כַּעֲשָׂרָה, לְלֹא רַחֲמִים וְחִיסָה.

*

וְאַתֶּם, יַקִּירַי, זֹאת כִּתְבוּ לִזְכִירָה

וְיִהְיֶה זֶה הַכְּלָל לָכֶם נֵר לָעֵינַיִם:

אַל תַּאֲמֵן לַחֲתוּלָה יְרֵאַת־הַשָּׁמַיִם –

וְאִם־גַּם לְאַחַר הַפְּטִירָה!

---

תַּרְנְגוֹל הַבָּר

מאת

יהואש

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף קַלִּיל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

לְהֵיכָן דָּאִיתָ

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?

וְהֵיכָן הָיִיתָ

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה

בְּאֶרֶץ יְפֵהפָה;

מֵעֵבֶר אֶלֶף הָרֵי־הָר

שָׁם אֶרֶץ־פֶּלֶא נִשְׁקָפָה.

יַעַר סַעַר עַל־אַלּוֹן,

פֶּלֶא נֶדֶד פִּלְאַלּוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף יָפֶה, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

וּבַדֶּרֶךְ מַה

לָּבַשְׁתָּ לָךְ לִכְסוּת?

וּבַדֶּרֶךְ מָה

עָנַדְתָּ קִשּׁוּט?

מַסְרֵקוֹת שֶׁל פָּז לָרֹאשׁ,

חִשּׁוּקֵי יַהֲלֹם לָרֶגֶל,

אֹדֶם סָמוּט לַכָּנָף

וְאַלְמֻגִּים לְצַוָּארִי.

חִשּׁוּק־חֵשֶׁק כַּנְפִילוֹן

יַהֲלוֹם בִּדְלִי קִילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף נִלְבָּב, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

אֵיכָכָה דָּאִיתָ

אֶחָד וְיָחִיד?

אֵיכָכָה דָּאִיתָ

בְּלֹא רֵעַ וְיָדִיד?

הָיָה הַשֶּׁמֶשׁ רֵעַ לִי,

הָרוּחַ לִי שׁוּשְׁבִין,

עָנָן לָבָן מִשְּׂמֹאלִי

וְעָב צָחוֹר מִיָּמִין.

יֶרֶק אֶרֶץ, כֹּחַל־יָהּ,

תַּק פַּרְסָה בְּכָל שָׁעָה.

אֶרֶץ אֶרֶץ אַרְצִילוֹן,

עַב הַצַּחַר עֲבִילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף יַלְדוּת, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

מָה אָכוֹל אָכַלְתָּ

בְּדַרְכְּךָ כֻּלָּהּ?

מַה שָּׁתוֹ שָׁתִיתָ

בְּדַרְכְּךָ כֻּלָּהּ?

שָׁתִיתִי אֵגֶל טַל

מֵעַל עָלֶה מַכְסִיף,

הָיָה לִי מַאֲכָל

גַּרְגֵּר חִטִּים מַזְהִיב,

מָחִיתִי פִּי בִּבְדַל

מִשְׁיוֹ שֶׁל פֶּרַח־זִיו.

אֵגֶל אֵגֶל טַלִּילוֹן,

פֶּרַח מֶשִׁי עֲלִילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף פֶּלִאי, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

מֶה עָשִׂיתָ שָׁם

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ?

אֵיךְ בִּלִּיתָ שָׁם

כָּל הַלֵּיל כֻּלּוֹ?

שׁוֹרַרְתִּי לִי שִׁיר

מִשַּׁחַר עַד לֵיל,

הִצַּעְתִּי עַרְשִׂי

עַל גַּב כּוֹכַב־אֵל,

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁנָת

אֶת שִׂיחַת הַגַּחְלֵל.

שַׁחַר שִׁיר לִי שִׁירִילוֹן,

גַּחַל לַיִל גַּחְלִילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף חָכָם, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

מָה רָאִיתָ שָׁם

בָּאָרֶץ הַיָּפָה?

מֶה חָזִיתָ שָׁם

בְּאֶרֶץ הַפְּלִיאָה?

בַּיִת שֶׁל מַיִם,

מִקֶּרַח תַּנּוּר,

וְדָג עִם רַגְלַיִם

צָד עַכְבָּר בְּפִי־חוּר,

וְעֵץ הַנּוֹבֵחַ

כְּכֶלֶב גָּמוּר.

חֹר וְחוּר וְחָרִילוֹן,

פּוּחַ רוּחַ בַּוִּילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף כֵּלַי, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

אֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְתָּ –

לֹא הֵבֵאתָ כָּל מְאוּם?

אֲרָצוֹת רַבּוֹת סָחַרְתָּ –

לֹא קָנִיתָ לָנוּ כְּלוּם?

אֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי

וְהֵבֵאתִי גַם מַתָּת:

שָׁאַר מִכָּל אֲשֶׁר סָחַרְתִּי

רַק בַּלֵּב כְּאֵב מְעָט.

שִׁיר לִי שִׁיר לִי שִׁירִילוֹן

זֶמֶר זֶמֶר זְמִירִילוֹן.

תַּרְנְגוֹל, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

עוֹף יַלְדוּת, תַּרְגּוֹל־הַבָּר,

שִׁיר לִי שִׁיר לִי שִׁירִילוֹן

זֶמֶר זֶמֶר זְמִירִילוֹן.

---

הַשֻּׁלְחָן שֶׁנַּעֲשָׂה מַקְשָׁן

מאת

אליעזר שטיינברג

מִי שָׁמַע אוֹ מִי רָאָה שֻׁלְחָן הוֹפֵךְ לְפִילוֹסוֹף?

אֵרַע לוֹ לַשֻּׁלְחָן, שֶׁהוּא הִתְחִיל לַחְשֹׁב

וְעַל אַרְבַּעַת הַסְּעִפִּים הִתְחִיל פּוֹסֵעַ,

מִתְנוֹעֵעַ וְצוֹלֵעַ,

שׁוֹאֵל עַל קוֹץ וְקוֹץ, דוֹרֵשׁ תָּגֵי תָגִין:

מַאי קָא מַשְׁמַע לָן אוֹתוֹ הָאוֹרְלוֹגִין?

כֵּן, מַשֶּׁהוּ בּוֹ יֵשׁ, נִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר:

הוּא מְצַלְצֵל, הוּא מְעוֹרֵר…

עֵינֵי רַבִּים אֵלָיו פּוֹנוֹת, הוּא עַל הַזְּמַן מוֹלֵךְ,

וְכָל מָקוֹם אֵלָיו יוּסַב – הוֹלֵךְ!

וְיֵשׁ לוֹ מִין יָדִית זְעַרְעֶרֶת,

כְְּמִין פּוֹתַחַת,

וְהִיא הִיא הַמְסוֹבֶבֶת וּמְסַחְרֶרֶת

אֶת מְחוֹגָיו עִם נִשְׁמָתוֹ גַם יַחַד.

אוּלָם הֵיכָן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הָעַצְמִיּוּת?

וְכֵן רַבִּי אָרוֹן, מָלֵא סְפָרִים לְהִתְפַּקֵּעַ,

הוּא בַּר־אַבְהָן וּבַר־אֻרְיָן וְכֹל־יוֹדֵעַ,

אַךְ לָמָּה זֶה, אִם כֵּן, יַרְבֶּה כָּזָב וּשְׁטוּת?

וְזֹאת הָעֲשָׁשִׁית הַגְּבֶרֶת?

חָבְשָׁה מִגְבַּעַת שֶׁל זְכוּכִית!

בַּצָּהֳרַיִם הִיא עִוֶּרֶת,

וּבַלֵּיל – פִּקְחִית…

הַפְלֵא וָפֶלֶא! עַל כָּךְ אֲנִי תָמֵהָּ!

וְעוֹד, בְּסוֹד – הִיא שַׁתְיָנִית, וּלְגִימָה גְדוֹלָה לוֹקַחַת!

מַר בֶּן־בַּקְבּוּק יָדִיד הוּא לָהּ וָרֵעַ!

הִיא מַרְחִיבָה אֶת פִּיהָ, הוּא מוֹזֵג – וּכְבָר עֵינָהּ זוֹרַחַת!

מִיָּד מַתְחֶלֶת לְשׁוֹנָהּ בָּהּ מִתְלַבֶּטֶת,

וּמְפַטְפֶּטֶת מַעֲשֵׂה שִׁכּוֹרֶת.

(וְטוֹב שֶׁיֵּשׁ גַּם מִסְפָּרַיִם לַפְּתִילָה לַעֲשׂוֹת תִּסְפֹּרֶת!)

הֲכָךְ יָאֶה לְבַעֲלַת מִגְבַּעַת שֶׁל זְכוּכִית, לִגְבֶרֶת?

וּמִי זֶה לֹא רָאָה, כַּמָּה הִיא מִתְיַקֶּרֶת?

תָּמִיד דַּוְקָא רַק וְדַוְקָא אֶל הַשֻּׁלְחָן חוֹזֶרֶת!

אַחֶרֶת לֹא יָאֶה לָהּ, לִגְבֶרֶת זוֹ חַמַּת־הַמֶּזֶג!

אֵלֶּה הַקֻּשְׁיוֹת, הַמַּטְרִידוֹת לְשֻׁלְחָנֵנוּ אֶת הַמֹּחַ.

וּמָה עוֹשִׂים לוֹ לְשֻׁלְחָן, שֶׁהוּא מַתְחִיל לִשְׁאֹל, לִפְסֹחַ?

וַדַּאי שֶׁמַּתְקִינִים כָּפִיס לְסַעַד,

שֶׁלֹּא יִגְרֹם, חָלִילָה, בַּפַּסַּחַת נֶזֶק.

וְכָךְ עָשְׂתָה אֶסְתֵּר לְשֻׁלְחָנָהּ בְּרֹב בְּקִיאוּת וָדַעַת:

הִנִּיחָה הַקֵּיסָם בִּמְקוֹם שָׁם הַצַּלַּעַת.

אוּלָם זֶה הַקֵּיסָם צוֹעֵק כָּאוּב מֵאָרֶץ: הוֹי, רוֹצֵחַ,

גַּס־הָרֶגֶל, לָמָּה תִלְחָצֵנִי? לָמָּה רְמַסְתָּנִי?

אִם לְךָ מֻקְשֶׁה מָה, אִם אַתָּה פּוֹסֵחַ –

מָה אָשַׁמְתִּי אָנִי?

---

שׁוֹפָרוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ

מאת

אליעזר שטיינברג

פַּעַם בֶּאֱלוּל שׁוֹמֵעַ הַחֲמוֹר שׁוֹפָר תּוֹרֵעַ

וּמִיָד הוּא מִזְדַּעְזֵעַ:

זֶה הוּא שׁוֹפָרוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ!

מִי יִתֵּן לִי, הוּא צוֹעֵק, כְּנָפַיִם,

וְאָטוּס מִקֵּץ לִקְצֵה שָׁמַיִם

וְאֶת הַבְּשׂוֹרָה לְכָל אֻרְוָה אַפְרִיחַ,

אֶל כָּל דִּיר וָרֶפֶת!

שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ!

שֶׁתִּהְיֶה כָּל רֶגֶל לוֹ לְבַד נִכְפֶּפֶת

וְכָל לֵב רַק לוֹ לְבַד כָּנוּעַ!

אַךְ פִּתְאֹם כָּל הַשִּׂמְחָה נִשְׁבֶּתֶת:

הַחֲמוֹר רָאָה פָּרָשׁ נוֹסֵעַ

עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס בִּדְהִירָתוֹ רוֹהֶטֶת.

וּבוֹכֶה הוּא, הַחֲמוֹר, וְצַעֲרוֹ שׁוֹפֵעַ:

וַי לוֹ וָי, כֵּיצַד לִרְכֹּב עָלָיו מַתִּיר הוּא?

וַי, כֵּיצַד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ, שֶׁכְּבָר אֶת הַכְּבָלִים הֵסִירוּ?

שֶׁעָבְרוּ אוֹתָם זְמַנִּים וְהַיָּמִים הָהֵם חָלָפוּ?

וָי, כֵּיצַד מַרְשֶׁה הוּא, שֶׁעָלָיו יִרְכָּבוּ?!

(כָּךְ כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ וְכֻלּוֹ חֵמָה).

בְּהֵמָה הִיא לְעוֹלָם רַק בְּהֵמָה!

סוּס תָּמִיד רַק סוּס הִנֵּהוּ!

וַאֲפִלּוּ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לֹא יְשַׁחְרְרֵהוּ!

אִם יוֹדְעִים רַק הַעֲלוֹת גֵּרָה,

אִם אֵבוּס שֶׁל קַשׁ וְתֶבֶן הוּא לָהֶם כֵּרָה!

אִם מֵרֶחֶם אֵם יוֹצְאִים הֵם עִם מִרְדַּעַת!

קֵהָיוֹן עִם רְפִיפוּת הַמֹּחַ וּבוּרוּת וָבַעַר!

וְאִם אֶלֶף שׁוֹפָרוֹת יִתְקָעוּ, הֲיֶחֱרַד אַלּוֹן בַּיַּעַר?!

כָּךְ הוֹסִיף זֶה חֲמוֹרֵנוּ לְהַבְזוֹת וּלְהוֹכִיחַ אֶת הַסּוּס,

בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֶת אֲדוֹנָיו נָשָׂא עַל הָעַכּוּז.

---

שָׁלוֹם

מאת

אליעזר שטיינברג

עַל־גַּבֵּי חוּטֵי הַתַּיִל

שֶׁל הַטֶּלֶגְרַף רָקַד לוֹ הַשָּׂטָן חֲתַן־הַלַּיִל

וּבְשֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שׁוֹטִים הִצְלִיף בְּלַהַט

וּבְצִלְצְלֵי צִלְצוּל הִכְרִיז לָדַעַת:

עַמּוּדֵי כָּל הָעוֹלָם הִתְאַחֲדוּ וְהִתְחַבֵּרוּ!

הָאֲפַרְכָּסוֹת שֶׁל אָזְנֵיכֶם נַקּוּ וְאֶת הַקּוֹנְכִיּוֹת טַהֵרוּ!!

כֵּן, נַקּוּ וְטַהֲרוּ וּשְׁמָעוּ:

אֶצְבָּעִי בְּדָם טָבַלְתִּי, וְהַדָּם שֶׁל אִמָּא־אֲדָמָה הוּא,

וַאֲנִי קוֹרֵא קְרִיאָה גְדוֹלָה וּבוֹ בַּדָּם אֶרְשֹׁם

עַל כָּל שַׁעַר, עַל כָּל פֶּתַח בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ: שָׁלוֹם!

לַקָּרוֹב שָׁלוֹם וְלָרָחוֹק שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְהַר וָגַיְא!

אַךְ רְאוּ־רְאוּ! עַל מָה מִתְקַהֲלִים וְרוֹעֲשִׁים בְּלִי דַי

צִפֳּרִים לְמַעְלָה שָׁם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם?

כָּאן מְחַדְּדִים מַקּוֹר, שָׁם יַשְׁחִיזוּ צִפָּרְנַיִם,

נֶשֶׁר מְנַקֵּר בַּצּוּר וְעוֹרֵב חָצָץ נוֹקֵר הוּא?

לָמָּה וּמַדּוּע?

בְּיָדוּעַ,

הָעוֹרֵב עַל כָּךְ אוֹמֵר הוּא,

קַבָּלָה הִיא בְּיָדָיו מִפִּי עוֹרֶבֶת הַזּוֹעֶפֶת,

שֶׁקִּבְּלַָה מִפִּי אִמָּהּ שֶׁהִיא קִבְּלָה מִפִּי דוֹדָה שְׁחֹרָה כַּזֶּפֶת,

שֶׁמִּזְּמַן־מִזְּמַן הָיְתָה לָהּ קַבָּלָה זוֹ בְּיָדָהּ

מִן הַחֹטֶר שֶׁהִכָּה אֶת גַּדְיָא מִן הָאֲגַדָּה

וְשֶׁהָיָה בְּנוֹ אוֹ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל גֹּדֶם בְּאִטְלִיז

שֶׁסָּבוֹ הָיָה שָׁקוּעַ תֵּשַׁי וַחֲצִי אַמָּה

בְּעָמְקֵי הָאֲדָמָה:

אִם שָׂטָן בְּקוֹל גָדוֹל עַל הַשָּׁלוֹם מַכְרִיז –

קוּם הַתְקֵן אֶת עַצְמְךָ לְמִלְחָמָה!

---

הַכֶּלֶב וְהַחֲתוּלָה

מאת

אליעזר שטיינברג

אַךְ נִפְגְּשָׁה חֲתוּלָה עִם כֶּלֶב, מִיָּד הִיא נֶעֱִמֶדֶת, מִתְמַתַּחַת

וּמִתְקַשֶּׁתֶת, מַבִּיטָה יָשָׁר לְעֵינָיו וְנוֹשֶׁפֶת וּפוֹלֶטֶת:

׳טְְטְטְפוּ!׳

מִפְּנֵי מָה?

עַל כָּךְ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת מְסַפְּרִים בָּעוֹלָם. שָׁלֹשׁ מֵהֵן שָׁמַעְתִּי:

בְּפּוֹלִין אַחַת,

בְּרַיְסִין אַחֶרֶת,

וְאַחֶרֶת בְּלִיטָא.

שְׁתַּיִם מֵהֶן כְּבָר סִפַּרְתִּי לְפָנִים.

אַחַת לְבָחוּר נֶחְמָד,

אַחַת לְבַחוּרָה צְחַרְחֶרֶת.

וְלָכֶם אֶת הַשְּׁלִישִׁית אַגִּידָה!

שְׁמָעוּ!

פַּעַם אַחַת פָּגְשָׁה סִיעָה גְדוֹלָה שֶׁל כְּלָבִים בְּקוֹטֵל־הַכְּלָבִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם מְרֻחָק, בְּפִנָּה נִדַּחַת, וְקוֹטֵל־הַכְּלָבִים יָדָיו הָיוּ בְּמִקְרֶה רֵיקָנִיּוֹת אוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא מַקֵּל וְלֹא חֶבֶל.

הַכְּלָבִים רַק הֵרִיחוּ רֵיחוֹ, פָּשְׁטוּ עָלָיו בְּבַת אַחַת וְרָדְפוּ אַחֲרָיו בִּנְבִיחָה, בִּצְוִיחָה, בְּזַעַף:

׳וָי! וָי! וַי לוֹ וּלְחַיָּיו!׳

׳הוּא בָּא! הוּא בָּא! הִנֵּהוּ!׳

׳הָבָה! הָבָה וְנִנְשְׁכֶנּוּ!׳

הָבָה וְנִקְרָעֵהוּ!׳

׳וָי! וָי! וַי לוֹ וּלְחַיָּיו!׳

׳הָבָה! עַל הָרוֹצֵחַ!׳

׳הָבָה! הָבָה, דָּם תַּחַת דָּם!׳

׳הָבָה, שׁוֹקָיו נְקַפֵּחַ!׳

וְאוֹי לוֹ, כְּשֶׁהֵם תּוֹפְסִים אוֹתוֹ לְפֶתַע! וְהֵם מוֹשְׁכִים, וְהֵם נוֹשְׁכִים מִכָּל עֵבֶר! כָּל אֵבֶר וְכָל עֶצֶם הָיוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם!

׳לֹא אֶקְטֹל עוֹד! לֹא אֶקְטֹל עוֹד!׳ צוֹעֵק קוֹטֵל־הַכְּלָבִים.

׳חָמָס וָרֶצַח! מָה רוֹצִים אַתֶּם, כְּלָבִים! הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:

כְּבָר! לֹא יוֹתֵר! בּוֹכֶה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים וְצוֹעֵק בְּקוֹל שֶׁהוּא לֹא קוֹלוֹ. בֵּינְתַיִם עוֹלֶה רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ: הוּא מַתִּיר מֵעַל מָתְנָיו אֶת רְצוּעַת־הָעוֹר.

מִשֶּׁרָאוּ רְצוּעַת־עוֹר, מִתְרַכֵּךְ לִבָּם שֶׁל הַכְּלָבִים, וּכְבָר הֵם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן אַחֶרֶת:

׳הוּא כְּבָר לֹא יִקְטֹל!… מִפְּנֵי מָה נִהְיֶה מַאֲמִינִים לְךָ? שֶׁמָּא עַל דִּבְרָתְךָ? כְּלָבִים אֵין נוֹהֶגֶת אֶצְלָם דִּבְרַת־אֱמֶת!

כֶּלֶב אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהֵן־צֶדֶק! לֹא לְכֶלֶב וְלֹא

לְאָדָם; לְאָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הִשָּׁבַע! כְּלָבִים

אוֹהֲבִים שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁבָּעִים לִפְנֵיהֶם!׳

׳לְהִשָּׁבַע! הָב, הָב, הַב שְׁבוּעָה!׳

׳לָאו! שְׁטַר־הִתְחַיְבוּת שֶׁיּוֹצִיא לָנוּ, כְּתָב!׳

׳כְּתָב עִם חֲתִימָה!׳

אֵין עֵצָה, אֵין בְּרֵרָה. הוּא אֶחָד וְיָחִיד בֵּין כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כְּלָבִים. אָנוּס הָיָה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים הַמִּסְכֵּן לָתֵת לַכְּלָבִים כְּתָב עִם חֲתִימָה, כִּי מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה אֵין הוּא נוֹגֵעַ עוֹד בְּכֶלֶב.

וּלְמִי נוֹתְנִים אֶת הַכְּתָב לִשְׁמִירָה? לַחֲתוּלָה הַחֲסוּדָה.

קוֹפֶצֶת הַחֲתוּלָה וְעוֹלָה עַל הַגַּג, מְשַׁלְשֶׁלֶת אֶת הַכְּתָב לְתוֹךְ הַמַּעֲשֵׁנָה, וְהַכְּתָב נִשְׂרָף מִיָּד. וְהַגַּג הַזֶּה הָיָה – לְהַכְעִיס! – מֵעַל לְבֵיתוֹ שֶׁל קוֹטֵל־הַכְּלָבִים.

רָאָה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים מַה שֶּׁהַחֲתוּלָה עָשְׂתָה, מִיָּד הִשְׁלִיךְ לַָהּ אֻמְצַת־בָּשָׂר שְׁמֵנָה, וּבְעַצְמוֹ גִלְגֵּל לְתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ בַּקְבּוּק יַי״שׁ וְקִנַּח בְּאֹזֶן־הָמָן, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַמַקֵּל הֶעָבֶה וְיָצָא וְהָלַךְ אֶל הַכְּלָבִים.

אֶל הַכְּלָבִים הוּא מְמַהֵר, וְשִׁיר־זֶמֶר הוּא לוֹ מְזַמְרֵר:

הַכֹּל עָשָׁן וָאֵפֶר,

הַכֹּל חוֹלֵף כַּצֵּל!

שְׁלֹמֹה כָּתַב עַל סֵפֶר:

רַק הֶבֶל וְהָבֵל!…

אֵלְכָה לִי לַמַּרְזֵחַ,

וְגַרְגַּרְתִּי אֶשְׁטֹף,

מַהֵר לַדּוֹד רַ׳ זֶרַח

אָזְנֵי־הָמָן לַחְטֹף!

רוֹאִים הַכְּלָבִים, וְהִנֵּה הוֹלֵךְ הָמָן הַגַּזְלָן עִם הַמַּקֵּל הֶעָבֶה, וְהֵם רָצִים אֶל הַחֲתוּלָה:

׳אֶת הַכְּתָב!! חָמָס וָרֶצַח! הֵיכָן הַכְּתָב? הָבִי, הָבִי אֶת הַכְּתָב!׳

מִיָּד מִתְמַתַּחַת הַחֲתוּלָה כָּל אֹרֶךְ גּוּפָהּ, מְצִיצָה אֶל הַכְּלָבִים הַיְשֵׁר בְּעֵינֵיהֶם וְיוֹרֶקֶת לָהֶם בִּפְנֵיהֶם.

׳טְטְפְפוּ!! הַכְּתָב? אֵיזֶה כְּתָב?… מַה כְּתָב? עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל כָּל שׂוֹנְאַי וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתִי! טְטְפְפוּ!׳

*

וּמֵאוֹתוֹ יוֹם, אַךְ נִפְגָּשׁ כֶּלֶב בַּחֲתוּלָה, מִיָּד הוּא שׁוֹאֵל:

׳הַכְּתָב?? הַכְּתָב?!׳

וְהַחֲתוּלָה מַעֲמִידָה בּוֹ זוּג עֵינַיִם יְרֻקּוֹת וַחֲסוּדוֹת וּמֵשִׁיבָה:

טְטְפְפוּ! סַפַּחַת! נִטְפַּל אֵלַי! מַה זֶּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?! טְטְפְפוּ!!׳

---

אַהֲבָה

מאת

אליעזר שטיינברג

׳אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה!׳ מְאַבהֵב כֶּלֶב עַל פְּנֵי כָּל הָרְחוֹבוֹת, ׳עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הָאַהֲבָה, עַל הָאַהֲבָה, וְעַל הָאַהֲבָה. אַהֲבָה הֲרֵי הִיא הַתּוֹךְ, הַתַּמְצִית, עֶצֶם־הַמֵּחַ הַשְּׁמֵנָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; עֶצֶם זוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁתְּהֵא מְלַקְלֵק אוֹתָהּ, כָּל כַּמָּה שֶׁתְהֵא מְכַרְסֵם בָּהּ, יוֹתֵר אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ טַעֲמֵי־טְעָמִים. וְכִי שִׁעוּר יֵשׁ לַדָּבָר וְעֵרֶךְ!… אֱהַב, אֱהַב, אֱהַב! אֱהַב לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ! אַף הוּא כֶּלֶב כְּמוֹתְךָ! כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמְכַרְסֵם עֶצֶם, וַחֲבֵרְךָ בָּא וְנִגָּשׁ אֵלֶיךָ כְּכֶלֶב, בַּעֲדִינוּת, בְּרַכּוּת, – הַב, הַב, הַב! אַל תְּהֵא מֵשִׂים עַצְמְךָ חֵרֵשׁ בָּאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית, אַל תִּתְרָאֶה כְּעַם־הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ ׳הַב׳ מַה הוּא; ׳הַב׳ פֵּרוּשׁוֹ: תֵּן! תֵּן לוֹ! נָתוֹן תִּתֵּן! כְּהַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, לְמָחָר יְהֵא הוּא נוֹתֵן לְךָ! תֵּבַת ׳וְנָתְנוּ׳ נִקְרֵאת גַּם לְמַפְרֵעַ ׳וְנָתְנוּ׳, יָשָׁר וְהָפוּךְ…גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הוּא, גַּלְגַּל שֶׁהַיּוֹם הוּא סוֹבֵב־הוֹלֵךְ לְכָאן וּלְמָחָר הוּא חוֹזֵר, פּוֹנֶה וְסוֹבֵב בַּחֲזָרָה. וְהַצִּיר שֶׁמִסְּבִיבוֹ מִסְתּוֹבֵב הַגַּלְגַּל מַה שְּׁמוֹ? אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה! אֱהַב, אֱהַב, אֱהַב! וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְאֶת בַּעַל־הַבַּיִת עוֹד יוֹתֵר מִמְּךָ עַצְמְךָ! בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלְּךָ הֲרֵי אֲדוֹנֶיךָ הוּא, הֲרֵי מִיָּדוֹ אַתָּה חַי, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ, כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים! זְכֹר, אִלְמָלֵא הוּא, הַדּוֹאֵג לְךָ, אִלְמָלֵא רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, אִלְמָלֵא הוּא, הַבַּעַל־טוֹבָה שֶׁלְּךָ, שֶׁהוּא מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב עֶצֶם – הֲרֵי הָיִיתָ גּוֹוֵעַ בָּרָעָב! הֲרֵי הָיִיתָ אָנוּס לִפְשֹׁט רַגְלַיִם וּלְהוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמָה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב!

אֱהַב, אֱהַב! אֱהַב, אוֹמֵר אֲנִי לְךָ! אֱהַב אֶת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַטֵּף אוֹתְךָ, אֱהַב אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְיַסֵּר אוֹתְךָ! חַיָּב כֶּלֶב לְהוֹדוֹת לְבַעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ עַל הָרָעָה, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מוֹדֶה לוֹ עַל הַטּוֹבָה. פָּגַע בְּךָ מַקֵּל, הִסְתַּלֵּק! הִסְתַּלֵּק וּצְעַק: אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה! חַיָּב כֶּלֶב לְקַבֵּל מַקֵּל בְּאַהֲבָה…

וְאַל יַשִּׂיאֲכֶם, כְּלָבִים, לְבַבְכֶם הַכַּלְבִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים רָעִים! וְהִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וֶהֱיוּ זְהִירִים וְנִזְהָרִים! שֶׁמָּא, חַס וְחָלִילָה, אַל תָּבוֹא וְאַל תַּגִּיעַ אוֹתָהּ שָׁעָה, תִּפְתְּחוּ פֶּה כַּלְבִּי כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי־הַבָּתִים שֶׁלָּכֶם – הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם הוּא יִשְׁמָרְכֶם וְיַצִּילְכֶם מִזֶּה!

אֲפִלּוּ אֶצְלְכֶם בַּמְּלוּנָה בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם, שָׁעָה שֶׁאֲפִלּוּ הוּא כִּבְיָכוֹל יָשֵׁן בְּעַיִן אַחַת, אָסוּר וְאָסוּר שֶׁיְּהֵא כֶּלֶב מְנַבֵּחַ עַל בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ! דָּמֶיךָ הַכַּלְבִּיִּים נִתְרַתְּחוּ בְּקִרְבְּךָ? רוֹצֶה אַתָּה לִנְבֹּחַ וְאֵין לְךָ עַל מִי? אָנוּס אַתָּה לִנְבֹּחַ וּלְהָסִיר מֵעַל לִבְּךָ? אַבְהַב כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, נְבַח כְּנֶגֶד הַכּוֹכָבִים – אַךְ כְּנֶגֶד בַּעַל־הַבַּיִת? הַס מִלְּהַזְכִּיר! כֶּלֶב – אֲפִלּוּ בַּעַל־הַבַּיִת מַלְקֶה אוֹתוֹ בְּמַקֵּל וּרְצוּעָה, בְּשׁוֹט וּבְמוֹט, אַל יְהֵא מַמְרֶה אֶת פִּיו, אַל יְהֵא פּוֹשֵׂק כְּנֶגְדּוֹ שְׂפָתַיִם, חַס וְחָלִילָה, אַדְרַבָּא: בְּמִדָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת מַרְבֶּה לְהַלְקוֹתוֹ, בָּהּ בַמִּדָּה הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם יוֹתֵר. כָּל מַה שֶׁמַלְקִים יוֹתֵר – יוֹתֵר הַכְנָעָה וַחֲרָטָה הוּא חַיָּב לְהַרְאוֹת; יוֹתֵר חַיָּב הוּא לְיַלֵּל וּלְמָרֵר: אָב, אָב, אָב! אַבָּא׳לִי, אָבִי הַיָּקָר, אַתָּה צֶדֶק וְצִדְקָתְךָ צֶדֶק; וַאֲנִי – הָרָשָׁע, וַאֲנִי הַחוֹטֵא! כֶּלֶב אוֹהֵב אֶת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה – אֶת מַקְלוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת! בַּעַל־בַּיִת בְּלֹא מַקֵּל, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְכִי מָה עֶרְכּוֹ וּמַה חֲשִׁיבוּתוֹ? בַּעַל־בַּיִת נָאֶה הוּא לְךָ! מַקֵּל חוֹבְלִים, אֶחָא, שְׁנֵי קְצָווֹת יֵשׁ לוֹ: קָצֶה אֶחָד שְׁמוֹ ׳אָב׳, וְהַקָּצֶה הָאַחֵר שְׁמוֹ ׳אַהֲבָה׳.

אָב, אָב, אָב! אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה׳ – מְאַבְהֵב הוּא וּמְאַבְהֵב הַכֶּלֶב, עַד כְּדֵי־כָּךְ וְעַד כְּדֵי־כֵן – שֶׁאֶבֶן נוֹפֶלֶת מִן הַשָּׁמַיִם וּפוֹגַעַת בּוֹ יָשָׁר בְּפִיו!

׳וַי, וַי, וַי! וַי לִי וְאַלְלַי לִי! מִפְּנֵי־מָה? זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ!׳

׳כָּךְ נָאֶה לְךָ וְכָךְ יָאֶה לְךָ!׳ צוֹעֶקֶת הָאֶבֶן, ׳רָאוּי אַתָּה לְכָךְ! אַל יְהֵא כֶּלֶב מְאַבְהֵב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאַל יְהֵא בֶּן־כְּלָבִים מְדַבֵּר עַל הָאַהֲבָה!׳

זֶמֶר עָם

---

שִׁירֵי עֶרֶשׂ וְשִׁירֵי יְלָדִים

שִׁירֵי עֶרֶשׂ וְשִׁירֵי יְלָדִים

---

תַּחַת עֶרֶשׂ הַתִּינוֹק

מאת

אלמוני/ת

תַּחַת עֶרֶשׂ הַתִּינוֹק

שָׁם עוֹמֵד גְּדִי מָתוֹק;

הַגְּדִי יִסְחַר בַּמֶּרְחַקִּים

בִּשְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים;

מַה מִּצִּמּוּקִים יִמְתַּק?

בְּנִי יִהְיֶה בָּרִיא, חָזָק.

הַבְּרִיאוּת מֵיטַב סְחוֹרָה,

בְּנִי יֵלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה.

בְּנִי יִלְמַד תּוֹרַת אֵל חַי

וּסְפָרִים יִכְתֹּב הַרְבֵּה;

וִיהוּדִי כָּשֵׁר וָטוֹב

אִם־יִרְצֶה־הַשֵּׁם וַדַּאי יִהְיֶה.

---

נוּם בְּנִי

מאת

אלמוני/ת

נוּמָה, נוּמָה, נוּם בְּנִי,

בְּשָׁעָה טוֹבָה;

נוּמָה, נוּמָה, נוּם בָּרִיא,

אוֹי לוּ לוּ לוּ לָה.

נוּמָה, נוּמָה, בֵּן יַקִּיר,

תֶּעֱרַב שְׁנָתְךָ!

אִמָּא שִׁיר לְךָ תָּשִׁיר,

אוֹי לוּ לוּ לוּ לָה.

נוּמָה, נוּמָה, נוּם צִפּוֹר,

נוּם, עֲצֹם עֵינְךָ;

נוּמָה עַד הַבֹּקֶר אוֹר –

אוֹי לוּ לוּ לוּ לָה.

---

לוּ לִי לוּ

מאת

אלמוני/ת

לוּ, לִי, לוּ, לוּ, לִי,

אֵין בָּזֶה אָבִי.

אָן נָסַע אָבִינוּ?

לִסְטְרִי!

מַה יִּקְנֶה אָבִינוּ?

עֵז צְחוֹרָה וּגְדִי!

מִי יַחֲלוֹב עִזֵּנוּ?

אַתְּ וַאֲנִי!

לוּ, לִי, לוּ, לִי,

לוּ, לִי, לוּ, לִי.

---

סֹלוּ סֹלוּ דֶרֶךְ

מאת

אלמוני/ת

סֹלוּ סֹלוּ דֶרֶךְ

אֶל דּוֹדֵנוּ זֶרַח,

אֶל הַדּוֹדָה חַנָּה,

אֶל הַדּוֹד אֶלְקָנָה.

סֹבּוּ סֹבּוּ סֹב –

שׁוּבָה יֶלֶד טוֹב!

---

נוּם נוּם כְּבָר

מאת

אלמוני/ת

נוּם נוּם כְּבָר,

אַבָּא יִסַּע אֶל הַכְּפָר;

הוּא יָבִיא יוֹנִים שָׁלֹשׁ,

יִהְיֶה בְּנִי בָּרִיא בָּרֹאשׁ.

נוּם נוּם כְּבָר,

אַבָּא יִסַּע אֶל הַכְּפָר;

הוּא יָבִיא דְּגִיג זָהָב,

יִהְיֶה בְּנִי בָּרִיא בָּאַף.

נוּם נוּם כְּבָר,

אַבָּא יִסַּע אֶל הַכְּפָר;

הוּא יָבִיא גְּדִי נֶחְמָד,

יִהְיֶה בְּנִי בָּרִיא בַּיָּד.

נוּם נוּם כְּבָר,

אַבָּא יִסַּע אֶל הַכְּפָר;

הוּא יָבִיא אֱגוֹז עָגֹל,

יִהְיֶה בְּנִי בָּרִיא בַּכֹּל.

נוּם נוּם כְּבָר,

אַבָּא יִסַּע אֶל הַכְּפָר;

הוּא יָבִיא צִפּוֹר בִּכְלוּב,

יִהְיֶה בְּנִי לַכֹּל אָהוּב!

---

נוּם יַלְדִּי אֶת עַרְשְׂךָ אָנִיעַ

מאת

אלמוני/ת

נוּם יַלְדִּי, אֶת עַרְשְׂךָ אָנִיעַ,

נִגּוּן־שֶׁל־חֶמֶד אִמְּךָ לְךָ תַּשְׁמִיעַ;

נוּם יַלְדִּי, נוּמָה בֵּן קָטָן,

אֶת עֵינֶיךָ עֲצֹם וִישַׁן.

אֶת עֵינֶיךָ אַט עֲצֹם וּפְתָחָה,

עֵת בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד זָרָחָה;

נוּם יַלְדִּי, נוּמָה בֵּן קָטָן,

אֶת עֵינֶיךָ עֲצֹם וִישַׁן.

שֶׁיְּזַכֵּנוּ אָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם

בַּחֲתֻנָּתְךָ לָצֵאת בִּמְחחוֹל מַחֲנַיִם;

נוּם יַלְדִּי, נוּמָה בֵּן קָטָן,

אֶת עֵינֶיךָ עֲצֹם וִישַׁן.

---

אַי־לִי־לוּ־לִי

מאת

אלמוני/ת

אַי־לִי־לוּ־לִי, נוּם צִפּוֹר,

מַהֲרָה עֵינְךָ לִסְגּוֹר;

נוּמָה נוּם, נוּמָה נוּם,

אַי־לִי־לוּ־לִי,לוּ!

אַי־לִי־לוּ־לִי, בֵּן יַקִּיר,

אִמְּךָ לְךָ שִׁיר תָּשִׁיר;

נוּמָה נוּם, נוּמָה נוּם,

אַי־לִי־לוּ־לִי,לוּ!

---

הַךְ־הַךְ פַּטִּישׁוֹן

מאת

אלמוני/ת

הַךְ־הַךְ פַּטִּישׁוֹן,

מִי יָבוֹא אֵלַי רִאשׁוֹן,

אֶל פִּנַּת חַדְרֵנוּ –

מַשֶּׁהוּ אַרְאֶנּוּ.

יַיִן טוֹב בְּתוֹךְ כַּדִּים,

וּבָעֶרֶשׂ יְלָדִים;

וּבָעֶרֶשׂ יְלָדִים

שָׁם פּוֹעִים הֵם כִּגְדָיִים:

אִמָּא! אִמָּא!

---

רֹנִי לִי רֹנִי לִי

מאת

אלמוני/ת

רֹנִי לִי, רֹנִי לִי רֹגֶז,

כָּךְ נַעֲשֵׂינוּ בְּרֹגֶז.

רֹנִי לִי, רֹנִי לִי שָׁלוֹם –

הִשְׁלַמְנוּ זֶה הַיּוֹם!

---

פַּתַּח אָלֶף – אַ

מאת

אלמוני/ת

פַּתַּח אָלֶף – אַ.

פַּתַּח בֵּית – בַּת

פַּתַּח גִּימֶל, פַּתַּח גִּימֶל,

פַּתַּח גִּימֶל – גַּ.

הַיּוֹדֵעַ פַּתַּח דָּלֶת –

הוּא בַּתּוֹר יָצָא.

---

נָשְׂאָה מַיִם חַיָּה׳לִי

מאת

אלמוני/ת

נָשְׂאָה מַיִם חַיָּה׳לִי, מַיִם בִּדְלִי,

מַיִם בִּדְלִי,

גִּימֶל פְּעָמִים סָבִיב;

וְהַדְּלִי מְטַפְטֵף טִיף, טִיף־טִיף, טִיף!

אוֹמֶרֶת לָהּ אִמָּא׳לִי: חַיָּה׳לִי שֶׁלִּי,

חַיָּה׳לִי שֶׁלִּי,

בּוֹאִי מַהֵר, מַהֵר,

אַף טִפָּה, אַף טִפָּה לֹא תִשָּׁאֵר!

---

צִיף צוּף צִיף צִפְצוּף

מאת

אלמוני/ת

צִיף צוּף, צִיף צִפְצוּף,

בָּא צִפּוֹר, צִפְצֵף חָצוּף,

בָּא תַּרְנְגוֹל, הִשִּׂיא עֵצָה;

בָּאָה תַּרְנְגֹלֶת, הֵטִילָה בֵּיצָה.

בָּא הַסָּב, פִּטֵּם מִקְטֶרֶת,

בָּאָה סַבְתָּא: חַלָּה תִּהְיֶה! – אוֹמֶרֶת,

בָּאָה אִמָּא, בְּחֶמְאָה מוֹרַחַת.

בָּאוּ הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחַד

וְחָטְפוּ אֶת הַכֹּל!

---

שְׁמַע נָא אַבָּא

מאת

אלמוני/ת

שְׁמַע נָא, אַבָּא, שְׁמַע נָא, אַבָּא,

מַה שֶּׁאִמָּא עָשְׂתָה הַיּוֹם:

שָׁחוֹט שָׁחֲטָה הַתַּרְנְגֹלֶת,

נִתְאַלְמֵן שֶׂכְוִי אָדֹם.

שְׁמַע נָא, אַבָּא, שְׁמַע נָא, אַבָּא,

מַה שֶּׁאִמָּא לִי עוֹשָׂה:

מְלוֹא הַסִּיר הִיא מְבַשֶּׁלֶת

וְלִי לָתֵת אֵינָה רוֹצָה.

---

לֵךְ בְּנִי לַחֶדֶר

מאת

אלמוני/ת

לֵךְ, בְּנִי, לַחֶדֶר,

שָׁם תִּלְמַד כְּסֵדֶר,

אָלֶף, בֵּית וְגִימֶל,

בְּרָכָה אוֹתְךָ יָשִׂים אֵל.

פַּתַּח חִירִיק סֶגֶל,

שָׂא, בְּנִי, הָרֶגֶל;

אֶל הַחֶדֶר אוּצָה,

מָשְׁכֵנִי וְנָרוּצָה!

הַט, בְּנִי,הַשֶּׁכֶם,

תּוֹרַת־אֵל כַּלֶּחֶם;

תּוֹרַת־אֵל כַּדְּבַשׁ הִיא,

תִּלְמַד חֻמָּשׁ וְרַשִׁ״י.

אֶל תּוֹרַת רַבֶּךָ

הַט, בְּנִי, אָזְנֶיךָ;

מִצְוַת אֵל־שָׁמַיִם

כְּמוֹ לַדָּג הַמַּיִם.

רוּץ, בְּנִי, לַחֶדֶר,

שָׁם תִּלְמַד כְּסֵדֶר,

הַתּוֹרָה אוֹרָה הִיא,

וּמֵיטַב סְחוֹרָה הִיא.

---

יַעְנְקֶלֶה

מאת

מרדכי גבירטיג

נוּמָה, נוּמָה, יַעְנְקֶלֶה, בֶּן־חֶמֶד,

עֲצֹם עֵינֶיךָ שֶׁכָּלִיל אָפְלוּ;

יַלְדּוֹן שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנַּיִם –

חַיֶּבֶת אִמָּא לוֹ לָשִׁיר לוּ־לוּ?

יַלְדּוֹן שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנַּיִם

וְאֶל הַחֶדֶר בְּקָרוֹב יֵלֵךְ,

וְשָׁם לָמוֹד יִלְמַד חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ״י –

נָאֶה לוֹ כָּךְ בִּבְכִי לְהִשְׁתַּפֵּךְ?

יַלְדּוֹן שֶׁכְּבָר יִלְמַד חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ״י,

יַקְשִׁיב אָבִיו וְגַם יִשְׂמַח עִמּוֹ,

יַלְדּוֹן שֶׁהוּא גָּדֵל לַמְדָּן, בַּר־דַּעַת –

אֵינוֹ נוֹתֵן מָנוֹחַ לְאִמּוֹ?

יַלְדּוֹן שֶׁהוּא גָּדֵל לַמְדָּן, בַּר־דַּעַת,

וְגַם יִהְיֶה סוֹחֵר מֻצְלָח וָטוֹב,

יַלְדּוֹן שֶׁהוּא בָּחוּר־חָתָן פִּקֵּחַ –

שֶׁהוּא יִשְׁכַּב בְּתוֹךְ אֲגָם רָטֹב?

וּבְכֵן, יְשַׁן, חָתָן שֶׁלִּי פִּקֵּחַ,

לְפִי שָׁעָה בָּעֲרִיסָה רְדָם;

אַשְׁקִיעַ עוֹד הַרְבֵּה עָמָל וָדֶמַע

עַד שֶׁתִּגְדַּל לִי וְתִהְיֶה אָדָם.

---

מוֹטֶל

מאת

מרדכי גבירטיג

– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

אֵין עוֹד ״מַזִּיק״ כָּמוֹךָ, נַעַר!

רַבְּךָ קָבַל עָלֶיךָ בְּמַכְאוֹב,

גָּרַמְתָּ לוֹ צָרוֹת וָצַעַר!

לֹא דַי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה לִלְמוֹד,

אַתָּה מַרְבֶּה רֻגְזָה וָכַעַס;

רַק הִתְרוֹצֵץ וְהִתְכַּתֵּשׁ תַּחְמֹד,

פָּטוּר מִלֶּמֶד וּמִמַּעַשׂ!

– זֶה לֹא נָכוֹן, מַה שֶּׁרַבֵּינוּ סָח,

הוּא אִישׁ רָשָׁע, יָעִיד כָּל יֶלֶד!

כָּל יוֹם אֶת תַּלְמִידָיו יַחְבֹּט וְיַךְ,

רְאֵה, אָבִי, סִימַן הַכְּחֵלֶת!

אֲנִי רַק עִם אַבְרֵהְמֶל רַבְתִּי רִיב,

בְּחֻמָּשִׁי עָשָׂה הוּא קֶרַע;

מִיָּד רַבֵּינוּ שְׁנֵינוּ הוּא הִצְלִיף,

הִשְׁכִּיב אוֹתָנוּ עַל הַבֶּרֶךְ!

– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

הַאִם לְתָרֵץ הַכֹּל תַּצְלִיחַ?

סִפְּרוּ לִי, כָּל הַיּוֹם יוֹנִים תִּרְדֹּף,

עִם יַאנֶק אֶת יוֹנָיו תַּפְרִיחַ!

וְחוּץ מִן הַבּוּשָׁה וְהַקָּלוֹן,

שֶׁעִם הַשֵּׁגֶץ הִתְרוֹצַצְתָּ,

הֲרֵי בְּבֵית שְׁכֵנֵנוּ בַּחַלּוֹן

בְּאֶבֶן לוֹ שִׁמְשָׁה פּוֹצַצְתָּ!

– זֶה לֹא נָכוֹן, מַה שֶּׁשְּׁכֵנֵנוּ סָח,

רַק חֲתִיכַת שִׁמְשָׁה נָפָלָה!

אֵינִי רוֹדֵף יוֹנִים מִן הַשּׁוֹבָךְ,

וְרַק מַבִּיט תָּמִיד לְמָעְלָה:

לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים מִתְעוֹפְפוֹת

יַחְדָּו אֶל תְכֵלֶת הָרָקִיעַ…

וּבֶחָצֵר אֵיךְ הֵן מִצְטוֹפְפוֹת,

עֵת חֹפֶן זֵרְעוֹנִים אָבִיאָה.

– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

כַּמָּה תוֹסִיף בָּטֵל לָלֶכֶת?

בַּחוּר־גְּמָרָא גָּדוֹל יֵשׁ לוֹ הַחוֹב

לָדַעַת כְּבָר עַל־פֶּה מַסֶּכֶת!

כָּל יְהוּדִי לִלְמוֹד תּוֹרָה חַיָּב,

מָתַי אֶת הַשְּׁטוּיוֹת תַּשְׁכִּיחַ?

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁעִם תּוֹרָה יַחְדָּו

יוֹדֵעַ כֶּסֶף לְהַרְוִיחַ!

– סָבִי עָלֶיךָ פַּעַם לִי סִפֵּר,

אַתָּה גַּם־כֵּן יוֹנִים הִפְרַחְתָּ!

רַבְּךָ עָלֶיךָ אֶת מַקְלוֹ שִׁבֵּר,

לִלְמוֹד בְּחֵשֶׁק לֹא הָלַכְתָּ!

כַּיּוֹם אַתָּה לַמְדָּן, עֲתִיר־סְחוֹרָה,

לְסַבָּא יֵשׁ מִמְּךָ רֹב נַחַת!

לִכְשֶׁאֶגְדַּל, אָבִי, תִּמְצָא תּוֹרָה

עִם רֹב סְחוֹרָה גַּם בִּי בְּיַחַד!

---

מִי יִצְחַק רִאשׁוֹן

מאת

מרדכי גבירטיג

בָּטוּחַ, אַבְרֵהְמֶל, צָחוֹק לֹא אֶצְחָקָה,

נִשְׁבַּעְתִּי, גַּם אִם תַּצְחִיקֵנִי;

אֶחְשֹׁב לִי עַל עֶצֶב, אֶחְשֹׁב לִי עַל צַעַר,

אֲפִילוּ אִם תְּדַגְדְּגֵנִי.

– תִּצְחַק לִי, בָּטוּחַ,

בּוֹא, שָׁלוֹמְקִי, נְהַמֵּרָה,

יֵשׁ לִי עֵצָה, דָּבָר מְאֹד נֶחְמָד;

גַּם אִם תַּחְשׁוֹב עַל עֶצֶב,

בִּבְכִי תְּמָרֵרָה,

תִּהְיֶה מֻכְרָח רִאשׁוֹן לִצְחוֹק מִיָּד.

רֵאשִׁית אֶת הַדַּעַת עַל אַבָּא אֵתֵּנָה,

עַל אַבָּא שֶׁלִּי דַּל־הַכֹּחַ,

יוֹם יוֹם עֲבוֹדָה מְחַפֵּשׂ הוּא וְאֵין לוֹ,

לִצְחוֹק הֲיִהְיֶה לִי עוֹד מֹחַ?

– תִּצְחַק וְתַפְסִיד לִי,

אֶחָד כְּנֶגֶד אֶלֶף,

יֵשׁ לִי עֵצָה, דָּבָר מְאֹד נֶחְמָד;

כַּחֲתַלְתּוּל אֵילִילָה,

אֶנְבַּח הַאוּ־הַאוּ כַּכֶּלֶב,

תִּהְיֶה מֻכְרָח רִאשׁוֹן לִצְחוֹק מִיָּד.

אַזְכִּיר לִי אֶתְמוֹל אֵיךְ שָׁכַחְתִּי בַּחֵדֶר

אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ!

הָרַבִּי רוֹצֶה כִּי אֶלְמַד רַק כְּסֵדֶר

עַל בֶּטֶן רֵיקָה, לֹא־שָׂבוּעַ;

– תִּצְחַק לִי, בָּטוּחַ,

תִּצְחַק, אֲנִי יוֹדֵעַ;

הַמֵּר בְּכַפְתּוֹר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה;

הַצְּחוֹק יְטַלְטְלֶךָ,

מִצְּחוֹק עוֹד תִּתְפַּקֵּעַ,

כְּשֶׁתִּרְאֶה מַה יֵשׁ לִי הַפְתָּעָה.

אַזְכִּיר לִי פָּנָיו הַזְּעוּמוֹת שֶׁל הָרַבִּי,

אוֹתִי עֵת לִבְחֹן הוּא הִגִּיעַ,

בְּרֹב כַּעֲסוֹ בָּרְצוּעָה הוּא פָָּּגַע בִּי,

וְאֶת צִפָּרְנָיו בִּי הִטְבִּיעַ.

– תִּצְחַק לִי, תִּצְחַק עוֹד,

תַּפְסִיד כַּפְתּוֹר, בָּטוּחַ;

רְאֵה, שְׁלֹמֹה׳לִי, מַה יֵּשׁ לִי פֹּה בַּיָּד?

לַחְמָנִיָּה חַמָּה לִי

עִם רֹאשׁ שֶׁל דָּג מָלוּחַ,

אֱמוֹר נָא, שְׁלוֹמְקִי, לֹא תִצְחַק מִיָּד?

– לַחְמָנִיָּה חַמָּה לִי

עִם רֹאשׁ שֶׁל דָּג מָלוּחַ?

הַלְוַאי אֶהְיֶה מָחָר שֵׁנִית מֻפְסָד!

---

שִׁירֵי אַהֲבָה וְאַכְזָבָה

שִׁירֵי אַהֲבָה וְאַכְזָבָה

---

שִׁירֵי הָגוּת וָעֶצֶב

שִׁירֵי הָגוּת וָעֶצֶב

---

עָב רוֹדֶפֶת עָב

מאת

הירש דוד נומברג

עָב רוֹדֶפֶת עָב וְרוּחַ

עַז יִשְׁרֹק וְקָר;

מִסִּיבִּיר שׁוֹלֵחַ אַבָּא

שָׁלוֹם לָךְ, בֵּן יָקָר.

רַק הָרוּחַ עוֹד מֵאֶרֶץ

זוֹ שָׁלוֹם נוֹשֵׂאת;

שָׁם עוֹמֵד הוּא וּבְיָדֵהוּ

מַחְזִיק הוּא אֶת הָאֵת.

הוּא חוֹפֵר, מוֹצִיא הָרֶגֶב,

מַעֲמִיק חֲפוֹר;

אַל דָּאוֹג – בִּשְׁבִיל הַשֶּׁקֶר

חוֹפֵר הוּא זֶה הַבּוֹר.

לֹא רִאשׁוֹן הוּא, לֹא אַחֲרוֹן הוּא

לַנּוֹפְלִים בַּקֹּר;

אַל תִּדְאַג, הַבֵּן יַקִּיר לִי,

אָבִיךָ הוּא גִּבּוֹר.

גַּם אַתָּה גִּבּוֹר תִּהְיֶה עוֹד,

נוּמָה, נוּמָה בַּכָּר.

כֹּחַ לְמָחָר אֱסֹף נָא,

אֱסֹף נָא, בֵּן יָקָר.

---

יום אתמול איננו

מאת

חיים ז'יטלובסקי

יוֹם אֶתְמוֹל אֵינֶנּוּ,

הַמָּחָר עוֹד אָיִן,

רַק נִשְׁאַר פֵּרוּר שֶׁל הַיּוֹם –

הַדְּאָגָה מִנַּיִן?

יֵי״שׁ כּוֹסִית מְזוֹגוּ,

כָּל עוֹד חַיִּים הִנֵּנוּ!

אִם־יִרְצֶה־הַשֵּׁם בָּעוֹלָם הַבָּא

מְאוּם לָכֶם לֹא יִתֵּנוּ!

---

בְּנָהָר שֶׁהוּא עָמֹק וְרָחָב

מאת

אליקום צונזר

בְּנָהָר שֶׁהוּא עָמֹק וְרָחָב

אֲנִי רוֹאֶה רַפְסֹדֶת בַּגָּדָה,

וְהַכֹּל יָאוּצוּ אֵלֶיהָ

מִשְּׁנֵי הַחוֹפִים, מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ.

אָדָם וְסוּס וָעֲגָלָה

חָשִׁים לְשָׁם בְּבֶהָלָה,

יַחַד. וְכָל בְּנֵי אָדָם

מְבָרְכִים זֶה אֶת זֶה

שֶׁיַּעַבְרוּ הַנָּהָר בְּשָׁלוֹם.

כָּל חַיֵּינוּ הֵם הָרַפְסֹדֶת

וְזֶה הָעוֹלָם תְּהוֹם הוּא.

לֵךְ, אָחִי, עֲבֹר בְּשָׁלוֹם.

---

הַטּוֹחֵן הַזָּקֵן

מאת

מרק ורשבסקי

יָמִים חָלָפוּ,

שָׁנִים נָקָפוּ

מֵאָז אֲנִי פֹּה הַטּוֹחֵן.

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וּכְבָר אֲנִי עָיֵף, זָקֵן.

יָמִים עָבָרוּ

לִי יִזָּכָרוּ,

עֵת גַּם אֲנִי אָז מְאֻשָּׁר!

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וּכְבָר הַכֹּל נָגוֹז עָבַר.

אִשְׁתִּי יוֹכֶבֶד,

בִּתִּי נֶאֱהֶבֶת,

אֲבוֹי וְאוֹי לִי כִּי מַתֶּן!

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וְלֹא תָּשֹׁבְנָה עוֹד אַתֶּן.

רָחוֹק מִנַּחַת,

מִשֶּׁבֶת יַחַד,

לֹא בַּת, אִשָּׁה וּמְעוֹדֵד;

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

כָּאֶבֶן כֵּן אֲנִי בּוֹדֵד.

שְׁמוּעָה אוֹמֶרֶת,

כִּי לְאַחֵר אֶת

זֹאת הַטַּחְנָה רוֹצִים לִמְסוֹר;

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר –

הֵיכָן אֶת סוֹף יָמַי אֶגְמֹר?

הֵיכָן אָגוּרָה?

אֶל מִי אָסוּרָה?

וּכְבָר אֲנִי זָקֵן וָשָׂב.

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

אַחְרוֹן יוֹמַי הִנֵּה קָרַב!

---

יֵשׁ לִי מַחַט

מאת

מרק ורשבסקי

הַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּתָּרָה

וְזָהֳרָהּ נֶעְלַם.

אֶתְפֹּר, אֶתְפֹּר

וְלֹא אֶגְמֹר –

בָּאֹפֶק אֹדֶם דָּם.

אֶנְעַץ בַּבַּד הַמַּחַט –

בַּלֵּב הִיא לִי נִתְקַעַת

וְאֶת לִבִּי פּוֹצַעַת.

הַמָּוֶת, הַמָּוֶת

נִבָּט מִסָּבִיב,

הַדֶּמַע, הַדֶּמַע

הַחוּט לִי מַרְטִיב.

אָבִי מֵת וְאֵינֶנּוּ,

אִמִּי בְּבֵית־חוֹלִים.

אֶתְפֹּר, אֶתְפֹּר

וְלֹא אֶגְמֹר –

גַּעֲגוּעַי עוֹלִים.

אֶשְׁהֶה עִמָּה בַּלַּיְלָה –

יֵשׁ בַּת לָהּ, אַלְלַי לָהּ!

הַמָּוֶת, הַמָּוֶת

נִבָּט מִסָּבִיב,

הַדֶּמַע, הַדֶּמַע

הַחוּט לִי מַרְטִיב.

---

מִשֶּׁבָּאִים יְמֵי סֻכּוֹת

מאת

יהואש

מִשֶּׁבָּאִים יְמֵי סֻכּוֹת

מַעֲשִׂיָּה מִימֵי יַלְדוּת

עוֹלָה לִי עַל הַדַּעַת;

אֵיךְ סֻכָּתֵנוּ אָז פָּסַל

רַבִּי שְׁלֹמֹה־דַיָּן זְצַ״ל,

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּדָּת.

לְדַיָּנֵנוּ הַיָּשִׁישׁ,

בְּגַן הָעֵדֶן מְנוּחָתוֹ,

לְשׁוֹן רָכִיל רִנֵּנָה –

שֶׁבַּסֻּכָּה דִּידַן נִשְׁפַּךְ

הָאוֹר יוֹתֵר מִדַּי בַּסְּכָךְ,

נוּ, עָמַד וַיִּפְסְלֶנָּה.

סֻכָּה, כָּךְ הוּא הוֹצִיא הַפְּסָק,

סֻכָּה שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה כַּדִּין,

סֻכָּה שֶׁהִיא מְקֻבֶּלֶת –

צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְרֻבֶּה צִלָּהּ,

צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בָּהּ אֲפֵלָה,

צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מְאֻפֶּלֶת.

קַו־אוֹר – אַדְרַבָּה, לֹא אִכְפַּת,

שֶׁיְּהֵא לִרְאוֹת אֶת אוֹתִיּוֹת

הַקִּדּוּשׁ לִכְבוֹד הָרֶגֶל;

אֲבָל לִתֵּן מַעֲשֵׂה־הֶפְקֵר

שְׁהַחַמָּה בְּחֻצְפָּה תַּזְהֵר –

פֶה, זֶה לֹא מִנְהַג עַם־סֶגֶל.

הַצִּפֳּרִים, הַשַּׁרְשָׁרוֹת,

הַנּוֹי כֻּלּוֹ שֶׁל הַסֻּכָּה,

בִּשְׁבִיל הָאֻמּוֹת הִנֵּהוּ.

לוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ זָקוּק,

וְטוֹב לוֹ דַּוְקָא בְּדִיּוּק

מָקוֹם שֶׁאֹפֶל יְסוֹבְבֵהוּ.

---

שִׁירֵי שִׂמְחָה וָעֶלֶז

שִׁירֵי שִׂמְחָה וָעֶלֶז