יובל השלשים
לבוא ה' נתן קיזרמן לא"י
לפני שלשים שנה הביאה אניה אחת רוסית לחופי ארצנו שני חלוצים: הד"ר הלל יפה וה' נתן קיזרמן, שני חתני־היובל בחיפה.
בן ½27 שנה היה הצעיר קיזרמן בבואו לא"י; עכשיו הוא בן ½57 שנה, ואולם הרואה את שער זקנו וראשו הלבן, יחשוב בודאי שהוא בן שבעים…
מיד בבואו לארץ החליט לגשם את חלום נעוריו – להיות אכר בארץ־ישראל, וקנה לו כרם ברחובות, והימים ימי טומקין (1891) ורוח הספסרות שררה אז בכל תקפה בארץ, וימכר מר קיזרמן את נחלתו מיד ליד. ואולם עד מהרה קנה לו חלק מאדמת “סורסוק” הידועה בעמק יזרעאל שנקנתה אז ע"י מר ח., ולא זכה לראות לא אדמה ולא כספו עד היום הזה.
בינתים נמנה מר קיזרמן לאגרונום מטעם ועד חו“צ באודיסה ואחר ההתנפלות הידועה על המושבה “קוסטיניה” ובריחתו של הפקיד ב., נמנה ל”אדמיניסטראטור" על מקומו במושבה זו. אחרי עבור שתי שנים עזב את משרתו זו ונסע לאודיסה. ואולם הפעם הרגיש את עצמו שם כזר, כבמקום נכר, כי לבו נשאר במזרח, וכעבור ירחים אחדים חזר לא“י ושלח את ידו במסחר עם חתנו קרוגליקוב ז”ל, אחד משרידי המשכילים משנות השמונים, ידידו הקרוב של הרמל"ל וחובב־ציון אמתי וידוע במקומו ברוסיה.
עם פתיחת האפ“ק ביפו נמנה לפקיד אחראי במוסד הזה. במשך זמן עבודתו ביפו ידע לקשור יחסים טובים עם הקונסולים הזרים ועמילי האניות והשתמש בהשפעתו הגדולה לטובת רבים מאחב”י לכניסתם לארצנו בימים הקשים ההם.
כשנוסד סניף הבנק בחיפה, נמנה למנהל המוסד עד היום הזה. הודות לאישיותו הנאה והעדינה וביחוד למדת הענוה הטבעית המלוה את כל מעשיו, ידע להתחבב ולהתכבד על כל חבריו ופקידיו בבנק, על הצבור העברי וגם על רבים מנכבדי הערבים בחיפה – הופעה בלתי רגילה בארצנו…
במשך שתים־עשרה שנות עבודתו בחיפה עמד מר קיזרמן תמיד בראש העדה העברית ונהל את כל עניניה ביושר ובדעת. הוא היה נשיא לשכת ב“ב מראשית הוסדה, ראש הועד לגני־הילדים, לביה”ס הריאלי, לבנין הטכניקום, לועד היתומים ועוד ועוד, ובכל טרדותיו המרובות בעניני הבנק והצבור המתחלפים, לא היה מתרשל מהשתדלות לכל ענין חשוב ועזר בפעל ובעצה להתפתחות המוסדות החומריים והתרבותיים של העדה העברית בחיפה.
ביחוד רבתה פעולתו הצבורית בימי המלחמה. הוא עמד בראש ועד הסיוע האמריקני וועד־ההגירה, ובימים ההם היה מרגיש את ישותו הצבורית, היה רואה בעבודתו כעין כהונה ועבודה לאומית. ואז לא היתה שום טרחה כבדה עליו, ולא ידע ליאות. והרי סוד גלוי הוא לכל כי מצב המהגרים מיפו שגלו לחיפה היה יותר טוב ממצב יתר המהגרים שבמקומות אחרים, הודות לעבודתו של מר קיזרמן. חבל מאד שבזמן האחרון משך את ידו קצת מעסקנות צבורית בעירו, ואולם יש לקוות כי בקרוב ישוב לעבוד ביתר שאת וביתר עוז.
וראוי לציין כי למרות כל עבודתו הצבורית בארץ במשך שנים רבות וביחוד בימי המלחמה, לא רכש לו כל הון – גם זו הופעה בלתי רגילה בארצנו! – ובשעה שאחרים כמוהו ידעו בימי המלחמה לצוד דגים במים עכורים על שפת הכרמל, להתעשר ולרכש להם היכלים וקרקעות במקומות שונים, מכר מר קיזרמן את ביתו בנירות תורכים לתשלום חובותיו. את ביתו מכר, ובמקומו נשארו חובות חדשים לקיום משפחתו הגדולה – זוהי מנת חלקו של עסקן צבורי ישר ותמים בארץ־ישראל!
אמנם הזקין מר קיזרמן לפני זמנו, ואולם עוד כחו במתניו להמשיך את עבודתו. הן רק בשנותיו האחרונות ידע לסגל לו את השפה העברית בפה ובכתב, כי מר קיזרמן שזכה להיות לפנים מורהו של משוררנו ביאליק לגרמנית, לא קבל חנוך עברי בנעוריו, וע"כ השתדל לתת לבניו ובנותיו בארץ חנוך עברי אמתי במדרשה העברית ביפו ובבית־הספר הריאלי בחיפה.
חיים ארוכים וטובים, חיי עבודה פוריה על שדה התחיה והבנין בארצנו – זהו אחלנו האמיתי וזוהי ברכתנו לחלוץ הזקן שלנו, חתן יובל־השלשים לבואו לא"י, האדון נתן קיזרמן!
י. קרניאל
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.