רקע
ישעיהו קרניאל
כלנו, אנו בארץ ישראל והעם העברי בגולה, חייבם להודות לדר' קלוזנר
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: עיתונות

5.12.1920

שבא מחו“ל ויגלה לפנינו את כל הנפלאות שבפעולות ועד הצירים. מכיון שהדר' הנכבד איננו תלוי ב”ועד הצירים" ואין הוא מוכרח “למצוא חן” בעינ מר אוסישקין וחבריו, סקירתו ההגיונית העמוקה והמדינית על “חשבונו של ועד הצירים” החשב ל“דוקמנט היסתורי” שיזעזע בטח את לב כל הקהל העברי. אשרינו שזכינו לאדם כזה שרזי “ועד הצירים” נהירין לו וגלויים לפניו. והודות לו נודעו גם לנו דברים ש“ועד הצירים” בענותנותו הגדולה, הסתירם ממנו.

ובכן רבותי הבה נתשחוה ל“ועד הצירים” שנלחם בכל ממשלות האומות, שעמדו מוכנית לחטף מאתנו את הפקידים המומחים שממלאים עכשיו את משריד ה“מיניסטריון” שלנו. מלחמה כבדה ומסוכנה… ו“ועד הצירים” נצח. תודה לאל יש לנו פקידים שיושבים הם אתנו לבטח, מוכנים ל“תכניות רחבות של בנין”, פקידים שלהם “נצטרך אז מאד”. ונצחון זה עלה לנו בהוצאות פעוטות… רק בשמנה למאה ממה שמוציא “ועד הצירים” בכל עבודותיו. וראו נא מה ביני ובין חמי, כל “מועד צבורי אחר”, מוציא שמנת למאה לפקידים העובדים, העוסקים בעניני המוסד, אבל “ועד הצירים” אינו מסתפק בדבר שבלנוי כזה, אלא אצלו מוציאים שמנה למאה עברו פקידים, שאם ירצה השם, יעשו את עבודתם כשתהיינה לנו תכניות רחבות ועצומות.

וחבל רק ש“ועד הצירים” מקמץ כל כך בפרוטות. מהראוי היה שיכין לנו גם פקידים אחרים. למשל: מצביאים, אמירי ים (הלא תדעו, ארץ ישראל–ים ישראל) מקבצי מסי “סלע הישוב”, שומרים ל“יער הרצל”, מנהלים ומורי דרך בעד התירים לדילב, וליערות הר הכרמל, וכו' וכו'.

מכיון ש“ועד הצירים” הוא “מניסטריון”, עליו לדאוג לכל, ולא להסתפק בהכנת פקידים פעוטים; מה נעשה ביום שבו נהיה זקוקים לבוני אניות־מלחמה למשל, האם באמת נפנה לליברפול, או לרוטרדם חלילה? והלא, "דבר כזה לא יעלה על לבו של שום בן־דעת!

המתחיל במצוה אומרים לו גמור.

*

מי יתנני סופר נכבד, ויכלתי למלאות עתון שלם בתשבוחות על “חשבונו של ועד הצירים”, אבל אני “פליצו” מסכן, שעורך העתון איננו מרשה לי יותר מכך וכך שורות, מפחד הפרוטות הארורות, שהוא מוכרח לשלם לי בעדן… ולכן אסתפק להזכיר רק מעט מהנפלאות של ה“מינסטריון” שלנו, כלכם הרגשתם במחסור הנורא של דירות בירושלים, וכלכם התפלאתם למצא שפתאם נתמעט המחסור הזה. לא כן? ובכן הודות לדר' קלוזנר, נודע לנו עכשיו מי גרם לנס הזה. שמעו: “תקן ועד הצירים י”א בתים ובית כנסת" – ועל ידי כך נתמעט קצת המחסור בדירות, שהיה קשה בשנה שעברה הרבה יותר".

ועוד הרבה יותר יגדל הנס בעיניכם אם תעמדו לחשב, שבשנה זו יש לנו יותר פקידים, והרבה יותר סופרים נכבדים הנלחמים ב“זרזירי העט”, ובכל זאת “נתמעט קצת המחסור”.

אכן “מיניסרטיון” יוכל לחולל נפלאות.

*

עד היום חשבתם שתפקידה של “המחלקה לחקלאות, שעל יד ועד הצירים” הוא לברא “דפיציטים” בקבוצות. בא דר' קלוזנר ומגלה לכם את טעותכם. בתוך תקצבי ה“דפיציטים” נכנס גם התקציב “לעזרה אגרונומית למושבות” – עיני נמלאות דמעות הערצה, בשעה שאני חושב שעזרה זו נעשית בצנעה כל כך גדולה. שהמושבות לא הרגישו כלל “בעזרה האגרונימית” שנתנה להן… עד הרגע שבא הד"ר הנכבד ויגלה לנו את הסוד… כמה גדל נשמה יש בדבר – ימין נותנת ושמאל אינה מרגישה שמקבלת…

ואם מעט הוא בעיניכם הדבר הזה, הנה נודע לנו פתאם מקור כל הגרעונות שהאשימו בהם עד כה את הקבוצות. “ועד הצירים” פרסם גם “עליונים (סליחה! עלונים) של הוראות מעשיות בחקלאות”. והלא ידוע הוא שפרסום זה עולה בהון עצום, מחירי בגדים עלו עלו.. ומה היינו עושים לו היה על “ועד הצירים” לדאג גם לתחתונים; רחמנא ליצלן.

*

העיקר הוא ש“ועד הצירים” יודעת את ערך “גרעון על גרעון” – ודר' קלוזנר למד לקח זה ממנו. ולכן הוא וידידיו אשר ב“ועד הצירים” מבינים, שכל המושבות ה“פינסקיות” אינן לא גרעון ולא חשבון, ואת הכל צריך לברא מחדש. אפילו עצי־תאנים שנטעו אותם במושבות הרעות אסור להזכירם. והזמן דוחק, דוחק… והמכוניות רק שלשים קילומטר לשעה נוסעות, והדר' עמוק בעריכת ירחון וכתיבת “תהלים”…

ולכן אמר העכו"ם ליבניץ, הכל טוב, בטוב שבעולמים.

למנצח מזמור למנחם מגדיל.

*

העורך נועד בי. ידידי, סכום שורותי נמלא. ואני, הרי רציתי לספר לכם כ"כ ענינים על אדות “סטינקארי” הלא שמעתם בודאי על אדות “סטינקארי” הגבור. אחרי הרבה תחבולות הצלחתי להתגנב לאולם הראי־נע, ושם במשך חמש שעות רצופות חייתי רגעים של תקוה ויאוש.. “סטינקארי” נתפש, הוא נמלט, צוחק למשטרה, הוא קורא עתון מצויר… הוא.. העורך חטף את קסת הדיו… אבל להתראות בשבוע הבא.

עזמַות


המלצות קוראים
תגיות