רקע
יורם ברונובסקי
מיצקביץ' והיהודים

1

אין ספק שלגדול משוררי פולין היו זיקות וקשרים רבים ומגוונים ליהודים וליהדות, אך מידת החשיבות של הזיקות הללו זכתה בהערכה שונה של חוקרים וקוראים שונים במשך מאה וחמישים השנים מאז מותו, ואף בחייו. יש כאלה שהממד היהודי של מיצקביץ' הוא בעיניהם היסוד, השאלה או הבעייה המרכזית של זהותו הלאומית הסבוכה למדי. ויש אחרים שהמרכיב היהודי האפשרי הוא בעל חשיבות מזערית לדידם.

שאלת־היסוד, המסתורית מכולן, היא כמובן התיחסותו העצמית של מיצקביץ' אל יהדותו האפשרית. האמנם חשב את עצמו ליהודי או ליהודי־למחצה, בן לאם יהודיה, פראנקיסטית ממשפחת מאייבסקי, שהתנצרה זמן קצר לפני נשואיה לאביו מיקולאי? בעניין זה יש לנו כמה עדויות או עדויות לכאורה, ישירות ועקיפות, והמרכזית שבהן היא עדותו של בראניצקי. במבוא לתרגום פולני של הספר העברי “שערי תשובה”, כתב בראניצקי כך: “אדם מיצקביץ', עימו הייתי בידידות קרובה, היה אומר לעיתים קרובות: אבי הוא בן שבט המאזורים, אימי מאייבסקה היא מן המתנצרים: מכאן שאני פולני וחצי יהודי ובכך אני מתגאה”.

לאחרונה הביא את העדות הזאת החוקר הפולני אודרוונז' פיניונז’ק, וליוה אותו בעדויות שונות המזימות את הודאות לגבי עדותו של בראניצקי. העדויות הסבוכות הן משכנעות למדי, אף שגם אודרוונז’–פיניונז’ק אינו טוען קטגורית שלעדות אין שום ערך. מה שהוא טוען הוא שהעדות הזאת אינה הוכחה מכרעת ליהדותו של מיצקביץ'.

לא כך בעיני חוקרים יהודים כמו סמואל שפס או יאדויגה מאורר, הנותן אמון בעדות הרוזן. אין תשובות ניצחות, הכל תלוי בנקודת־הראות של החוקר. הוא הדין בקטע המפורסם במחזה “האבות” על אודות הגואל של העם הפולני, ש“יהיה בן לאם זרה ושמו יהיה ארבעים וארבע”.

בקצרה: השאלה הביולוגית, או הגזעית, נראית לי טפלה לגמרי, ואני אפילו מקוה שלעולם לא יהיה לה פיתרון עובדתי. כישראלי יש לי מרחק שוה, דומני, מן הטענות לפולניות וליהדות. שתי הטענות חסרות ערך בעיני. טובה לי עמידתו של מיצקביץ' באמצע, או נכון יותר, מעל לויכוח. השירה המופלאה של מיצקביץ' יכולה להיות סמל של קירוב תרבויות, הפולמוס הנושן סמל לרוח הרעה שהילכה ביניהן.


יורם ברונובסקי


  1. היצירה המופיעה כאן היא תרגום של טקסט בצרפתית, טקסט שנכתב ותורגם לעברית בידי יורם ברונובסקי; החלק בצרפתית אינו מובא בזאת (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!