רקע
ישעיהו קרניאל
המשך 19.5.1933

נגד היהודים.

והא ראיה:

תמול הגיענו עתון קתולי ידוע מצרפת ועליו מודבק בול מענין: שני נחשים ארסיים מצטלבים בצורת צלב־הקרס ולמעלה מודפס בצרפתית לאמר: "החרימו את גרמניה הרודפת את היהודים!

את הבול הזה אנו מדפיסים היום כדי לזכות את הרבים, ואת גליון־הניר של ועד הקהלה בת“א אני שולח לתערוכת פרופ. ב. שץ. ז”ל–לזכרון…

* * * *

הוא אשר אמרתי: אין רע בלי טוב, או כמו שכתוב שם בסליחות של שבעה־עשר בתמוז: “וממכה עצמה מתקן רטיה”.

הן היטלר הוא מכה שאינה כתובה בתורה, ובכל זאת צאו וראו: צרפת וכומריה אינם יכולים לישון במנוחה מאימת החרם של גרמניה נגד היהודים.

רומניה הקוזית, המכילה יותר ממליון יהודים, חוזרת בתשובה. פולניה הגראבסקית והדאנציגית, הכוללת למעלה משלשה מליון מאחב"י, רבה את ריבנו ותובעת את עלבוננו מידי הגרמנים שנואי־נפשם…

ואין צריך לומר–ספרד הטורקבודית, שהיא מוכנה לשלם מליון פיזיטות למי שיצליח להביא את איינשטיין למכללת מדריד.

בקצור, הכל חוזרים בתשובה, לא חוזרים ממש, אלא משימים עצמם חוזרים–לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן, אבל דבר אחד הוא ברור, כי בשעה שהם מגינים על יהודים בגרמניה, אי אפשר להם להכות את היהודים שלהם בארצם…

איך כתוב שם?–“עת צרה היא ליעקב ממנה יושע”, ולו רק לחיי שעה.

וכלל זה נקוט בידי תמיד: היהודים שלנו אוהבים לדבר בשפה זו שמכים אותם–ותל־אביב תוכיח!

אחרי העליה הטרוצקית דברו בת"א אך ורק – רוסית.

אחרי העליה הגראבסקית, שמעו בכל ת"א אך ורק “פו־פולסקי”, כלומר: פולנית.

ועכשו עם העליה ההיטלרית, מטרטרת באזניך בכל רחבי ת"א השפה היונקרית הקשה… נדמה, שהעיר העבריה הראשונה נהפכה לפרבר של ברלין או פרנקפורט.

* * * *

עתוני פריז מספרים בזמן האחרון “הלצה” יהודית מענינא־דיומא מגרמניה, על חשבון הגרמנים והיהודים גם יחד.

באחד מרחובות ברלין ישב עני עוור על הארץ, כשקופסת הצדקה לפניו ועל לוח לבו טבלא, שעליה כתוב באותיות מזהירות: “אין מקבלים נדבות מיהודים”!

עבר לפניו יהודי אחד, נגש אליו ואמר: “הסר את הטבלא הזו מעליך ואתן לך 10 מרק!”

הסיר העני העוור את משקפיו הכהים מעל עיניו ואמר לו באידיש טהור:

– שמע־נא, ר' יהודי! האותי תלמד מלאכת השנוררות?"…

* * * *

ולבסוף –הגיעה לי ידיעה משמחת ומעציבה גם יחד.

נודע לי ממקור בן־סמך כי אגודת רופאי־השנים בארץ החליטה לרשם את מר איתמר בן־אב“י בספר הזהב לאות תודה והכרה על העזרה שהוא מושיט להם ע”י מאמריו האחרונים עם הכתיב המלא, כגון: עים, מישאל, ייתווכחו, עיתון וכיו"ב, מפני שהקוראים שוברים את שניהם


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37187 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!