רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר עַבְּדֻ־אללָּה בֶּן פָאצִ'ל וְאֶחָיו
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: קרית־ספר; 1981

מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן־אַלרְרַשִׁיד בָּדַק אֶת מִּסֵּי הָאָרֶץ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וּמָצָא שֶׁמִסֵּי כָל הָאֲרָצוֹת וְהַגְּלִילוֹת בָּאוּ אֶל בֵּית־הָאוֹצָר מִלְּבַד מִסֵּי בָצְרָה, שֶּלֹּא בָּאוּ בְאוֹתָה שָּנָה. קָרָא לְמוֹשַׁב־מַלְכוּת לְשֵׁם זֶה וְאָמַר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר”. בָּאוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “מִסֵּי הַגְּלִילוֹת כֻּלָּן בָּאוּ לְבֵית־הָאוֹצָר מִלְּבַד מִסֵּי בָצְרָה, שֶׁלֹּא בָּא מֵהֶם כְּלוּם”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֶפְשָׁר שֶׁנְּצִיב בָּצְרָה בָּא לוֹ עִנְיָן, שֶׁהִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִשְּׁלֹחַ אֶת הַמִּסִּים”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זְמַן הֲבָאַת הַמִּסִּים כְּבָר חָל לִפְנֵי עֶשְׂרִים יוֹם, וּבַמֶּה יוּכַל לְהִצְטַדֵּק שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה לֹא שָׁלַח אֶת הַמִּסִּים, וְלֹא שָׁלַח שָׁלִיחַ לְהִצְטַדֵּק?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אִם חָפֵץ אַתָּה נִשְׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ”. אָמַר לוֹ: “שְׁלַח אֶת אַבּוּ אִסְחָאק אַלְמַוְצָלִי רֵעֶה מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וַאֲמַלֵּא פְּקֻדַּת אַללָּה וּפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר אֶל חֲצֵרוֹ, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת אַבּוּ־אִסְחָאק אַלְמַוְצָלִי רֵעֶה מִשְׁתֵּה־הַמֶּלֶךְ וְכָתַב לוֹ מִכְתָּב בְּשֵׁם הַכַּלִיף וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל עַבְּדֻ־אללָּה בֶּן פָאצִ’ל נְצִיב מְדִינַת בָּצְרָה וּרְאֵה מַה הוּא שֶׁהִשִּׁיא אֶת דַּעְתּוֹ מִשְׁלֹחַ אֶת הַמִּסִּים, וְקַבֵּל מִיָּדוֹ אֶת מִסֵּי בָּצְרָה בִּשְׁלֵמוּתָם כְּתֻמָּם, וְהָבֵא אוֹתָם אֵלַי מַהֵר. שֶּׁכֵּן בָּדַק הַכַּלִיף אֶת מִסֵּי הַגְּלִילוֹת וּמָצָא שֶׁהִגִּיעוּ מִלְּבַד מִסֵּי בָּצְרָה. וְאִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵין הַמִּסִּים מוּכָנִים וְהוּא מִצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ, הָבֵא אוֹתוֹ הֵנָּה עִמְּךָ, שֶׁיוֹדִיע לַכַּלִיף אֶת הִצְטַדְּקוּתוֹ בִּלְשוֹנוֹ”. עָנָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לָקַח עִמּוֹ חֲמֵשֶת אֲלָפִים פָרָשׁ מִצְּבָא הַמִּשְׁנֶה וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בָּצְרָה.

נוֹדַע דְּבַר בּוֹאוֹ לְעַבְּדֻ־אללָּה בֶּן פָאצִ’ל. יָצָא עִם צִבְאוֹתָיו לִקְרָאתוֹ וּפְגָשׁוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבָצְרָה וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ, וּשְׁאָר הַצָּבָא חָנוּ בָאֹהָלִים מִחוּץ לְבָצְרָה, אַחֲרֵי שֶׁקָּצַב לָהֶם בֶּן־פָאצִ’ל כָּל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ.

כְּשֶׁנִכְנַס אַבּוּ־אִסְחָאק אֶל מוֹשַׁב־הַמּוֹעָצָה וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, הוֹשִׁיב אֶת עַבְּדֻ־אללָּה בֶּן פּאצִ’ל לְצִדּוֹ, וְיָשְׁבוּ הַגְּדוֹלִים מִסָּבִיב לוֹ לְפִי מַדְרְגוֹתֵיהֶם. אַחֲרֵי אֲמִירַת הַשָּׁלוֹם אָמַר לוֹ בֶּן פָאצִ’ל: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, כְּלוּם יֵשׁ סִבָּה לְבוֹאֲךָ אֵלֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן. אֲנִי בָּאתִי לְבַקֵּשׁ הַמִּסִּים, שֶׁכֵּן שָׁאַל הַכַּלִיף עֲלֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁמּוֹעֵד הַגִּיעָם כְּבָר עָבַר”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מִי יִתֵּן וְלֹא הָיִיתָ מְיַגֵּעַ עַצְמְךָ וְלֹא הָיִיתָ נוֹטֵל עָלֶיךָ תְּלָאוֹת הַנְּסִיעָה, שֶׁכֵּן הַמַּס מוּכָן בִּשְׁלֵמוּת כְּתֻמּוֹ. וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ מָחָר. וְאוּלָם מֵאַחֲרֵי שֶׁבָּאתָ אֶמְסְרֶנוּ לְךָ, אַחֲרֵי עֲמָדְךָ עִמִּי כְּאוֹרְחִי שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אָבִיא לְפָנֶיךָ אֶת הַמַּס. אַךְ מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁנַּגִּישׁ לְךָ מַתָּנָה עַל טוּבְךָ וְעַל טוּבוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “יְהִי כֵן”. פִּזֵּר אֶת הַמּוֹשָׁב וְהִכְנִיסוֹ אֶל חֶדֶר בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. הִגִּישׁ לוֹ וּלְחֲבֵרָיו שֻׁלְחַן מַאֲכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂשׂוּ. הוּסַר הַשֻּׁלְחָן וְרָחֲצוּ אֶת הַיָּדַיִם וּבָא הַקָּפֶה וְהַמַּשְׁקָאוֹת, וְיָשְׁבוּ מִשְׁתַּעְשְעִים בְּחֶבְרָה עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה. הִצִּיעוּ לוֹ יָצוּעַ שֶׁל שֵׁן מְשֻׁבָּץ בְּזָהָב, זָהֳרוֹ נוֹתֵן, וְיָשֵׁן עָלָיו, וְיָשֵׁן נְצִיב בָּצְרָה עַל יָצוּעַ שֵׁנִי לְצִדּוֹ. לֹא בָאָה שֵׁנָה לְאַבּוּ אִסְחָאק שְׁלִיחַ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְנִשְׁאַר עֵר, וְהִתְחִיל מְהַרְהֵר בְּמִשְׁקְלֵי הַשִּׁיר וְהַחֲרוּז שֶׁכֵּן הָיָה מִן הַמְיֻחָדִים בְּרֵעֵי מִשְׁתֵּה הַכַּלִּיף, וְהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה רַבָּה בְּשִׁירִים וּבְסִפּוּרִים נְעִימִים וּמְשַׁעְשְׁעִים. נִשְׁאַר עֵר מְחַבֵּר שִׁירִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ כְּשֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל קָם וְחָגַר מָתְנָיו וּפָתַח אֲרוֹן־קִיר וְנָטַל מִתּוֹכוֹ שׁוֹט וְנָטַל נֵר דּוֹלֵק וְיָצָא דֶרֶךְ דֶלֶת הַחֶדֶר, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה שֶׁאַבּוּ אִסְחָאק יָשֵׁן.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל יָצָא דֶרֶךְ דֶּלֶת הַחֶדֶר, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה שֶׁאַבּוּ־אִסְחָאק יָשֵׁן. תָּמַהּ אַבּוּ־אִסְחָאק וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לְאָן זֶה יֵלֵךְ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל עִם שׁוֹט זֶה? שֶׁמָּא רְצוֹנוֹ לְיַסֵּר אֶת מִי־שֶׁהוּא. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, וְאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה הַלַּיְלָה”. קָם אַבּוּ־אִסְחָאק וְיָצָא מֵאַחֲרָיו לְאַט לְאַט, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ. רָאָה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ פּוֹתֵחַ חֶדֶר, וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו אַרְבַּע צַלָּחוֹת מִן הַמַּאֲכָל וְלֶחֶם וְכַד חֶרֶס שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ. טָעַן עַל עַצְמוֹ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת הַכַּד וְהָלַךְ. הָלַך אַבּוּ־אַסְחָאק בְּעִקְבוֹתָיו, מִסְתַּתֵּר, עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ אוּלָם. עָמַד אַבּוּ־אִסְחָאק אֲחוֹרֵי דֶלֶת הָאוּלָם מִבַּחוּץ, וְהִתְחִיל מִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ חֲרַכֵּי הַדֶּלֶת. רָאָה שֶׁאוּלָם זֶה מֻצָּע בְּמַצָּעִים מְפֹאָרִים, וּבְאֶמְצַע אוֹתוֹ אוּלָם יָצוּעַ שֶׁל שֵׁן עָלָיו רִקּוּעַ זָהָב, זָהֳרוֹ נוֹתֵן. וְאוֹתוֹ יָצוּעַ קְשוּרִים אֵלָיו שְׁנֵי כְּלָבִים בִּשְׁתֵּי שַׁלְשְלָאוֹת שֶׁל זָהָב, רָאָה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ שָׂם אֶת הַשֻּׁלְחָן מִן הַצַּד בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמַפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלָיו עַל יָדָיו, מַתִּיר אֶת הַכֶּלֶב הָרִאשׁוֹן. הִתְחִיל הַכֶּלֶב מִתְפַּתֵּל סְבִיב הַחֶבֶל שֶׁבְּיָדוֹ וְשָׂם אֶת פִּיו עַל הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ הוּא מְנַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיָה מְיַלֵּל יְלָלָה חֶרֶשׁ בְּקוֹל חַלָּשׁ. כְּפָתוֹ וְהֵטִיל אוֹתוֹ לָאָרֶץ וְהֵנִיף אֶת הַשּׁוֹט וְהוֹרִידוֹ עָלָיו וְהִכָּהוּ מַכּוֹת מַכְאִיבוֹת בְּלִי רַחֲמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֶּלֶב מִתְפַּתֵּל לְפָנָיו, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מִפְלָט. לֹא פָּסַק מֵהַכּוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ שׁוֹט, עַד שֶׁפָּסַק לְיַלֵּל, שֶׁנִּטְּלָה הַכָּרָתוֹ. לְקָחוֹ וּקְשָרוֹ אֶל מְקוֹמוֹ. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת הַכֶּלֶב הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה בוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בַּרִאשׁוֹן. הוֹצִיא מִטְפַּחַת וְהִתְחִיל מוֹחֶה אֶת דִּמְעוֹתֵיהֶם מַרְגִּיעָם וְאוֹמֵר: “אַל תִּשְׂאוּ עָלַי עָווֹן, חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה מִרְצוֹנִי וְלֹא קַל הוּא לִי. וְאֶפְשָׁר יָשִׁית לָכֶם אֱלֹהִים מִמְּצוּקָה זוֹ מִפְלָט וּמוֹצָא”, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. וְקָרָה כָּל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־אִסְחָאק רֵעֶה הַכַּלִיף עוֹמֵד, שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו, וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּצָּב הַזֶּה. הִגִּישׁ לָהֶם אֶת שֻלְחַן־הַמַּאֲכָל וְהָיָה מַלְעִיטָם בְּיָדוֹ עַד שֶׁשָׂבְעוּ, וְנִגֵּב לָהֶם אֶת פִּיּוֹתֵיהֶם, וְהֵבִיא אֶת כַּד־הַמַּיִם וְהִשְׁקָה אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא אֶת הַשֻּלְחָן וְאֶת הַכַּד וְאֶת הַנֵּר וּבִקֵּש לָצֵאת. הִקְדִים לוֹ אַבּוּ־אִסְחָאק וּבָא אֶל יְצוּעוֹ וְיָשֵׁן, מִבְּלִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וּמִבְּלִי שֶׁיָּדַע שֶׁעָקַב אַחֲרָיו וְהִסְתַּכֵּל אֵלָיו. הִנִּיחַ עַבְּדֻ־אללָּהּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת הַכַּד בַּחֶדֶר וְנִכְנַס לָאוּלָם וּפָתַח אֶת אֲרוֹן־הַקִּיר וְהִנִּיחַ אֶת הַשּׁוֹט בִּמְקוֹמוֹ וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו וְיָשֵׁן.


זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם אַבּוּ־אִסְחָאק בִּלָּה אֶת שְׁאֵרִית לֵילוֹ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא בָאַתְהוּ שֵׁנָה מֵרֹב תְּמִיהָה. הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה סִבַּת עִנְיָן זֶה”. לֹא פָסַק מִתְּמוֹהַ עַד לַבֹּקֶר. קָמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַבֹּקֶר, וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ קָפֶה וְעָלוּ אֶל מְקוֹם מוֹשָב הַשִּׁלְטוֹן, הָיָה אַבּוּ־אִסחָאק טָרוּד בְּמַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה זֶה כָּל הַיּוֹם. וְאוּלָם הִסְתִּיר הַדָּבָר וְלֹא שָׁאַל אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ עַל אוֹדוֹתָיו. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי עָשָׂה שׁוּב כָּךְ בִּשְׁנֵי הַכְּלָבִים, הִכָּם וְאַחַר־כָּך פִּיְּסָם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם. וְעָקַב אַבּוּ־אֳסְחָאק אַחֲרָיו וְרָאָהוּ שֶׁעָשָׂה בָהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בַלַּיְלָה הַרִאשׁוֹן וְכָךְ בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִי, בַּיּוֹם הַרְבִיעִי הֵבִיא אֶת הַמַּס לְאַבּוּ־אִסְחָאק רֵעֶה הַכַּלִּיף. נְטָלוֹ וְנָסַע מִבְּלִי לְגַלּוֹת לוֹ מִמַּה שֶׁרָאָה כְּלוּם. לֹא פָסַק מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָּאד וּמָסַר אֶת הַמַּס לַכַּלִּיף. שָׁאַל אוֹתוֹ הַכַּלִּיף לְסִבַּת אֵחוּר הַמַּס אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רָאִיתִי אֶת נְצִיב בָּצְרָה שֶׁכְּבָר הֵכִין אֶת הַמִּסִּים וּבִקֵּש לְשָׁלְחָם. וְאִלּוּ הָיִיתִי מאַחֵר יוֹם, הָיָה פוֹגְשֵׁנִי בַּדֶּרֶךְ. וְאוּלָם רָאִיתִי מֵעַבְֻּ־אללָּהּ דָּבָר תָּמוּהַּ. שֶׁמִּיָּמַי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “וּמַה הוּא, בֶּן־אִסְחָאק?” אָמַר לוֹ: “כָּזֹאת וְכָזֹאת רָאִיתִי”, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶׁעֲשָׂאוֹ בִּשְׁנֵי הַכְּלָבִים, וְאָמַר: “רְאִיתִיו שְׁלֹשָה לֵילֹות בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה זֶה, מַכֶּה אֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים. וְאַחֲרֵי זֶה מְפַיְּסָם וּמַנִּיחַ אֶת דַּעְתָּם וּמַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּזֶה וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “כְּלוּם שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ לַסִּבָּה?” אָמַר לוֹ: “לֹא, חֵי רֹאשֶׁךָ, נְשִׂיא־ הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “אַבּוּ־אִסְחָאק, רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶׁתַּחֲזֹר לְבָצְרָה וְתָבִיא אֵלַי אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל וְאֶת הַכְּלָבִים”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, פַטְּרֵנִי מִזֶּה, שֶׁכֵּן כִּבְּדַנִי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ''ל כָּבוֹד מְרֻבֶּה מְאֹד. וַהֲרֵי רָאִיתִי אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה בְּאַקְרַאי שֶׁלֹא בְּכַוָּנָה, וְהוֹדַעְתִּיךָ עָלָיו, וְכֵיצַד זֶה אֶחֱזֹר אֵלָיו וְאָבִיא אוֹתוֹ? הֲרֵי כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֵלָיו יִמְלְאוּ פָנַי בּוּשָׁה בְּפָנָיו. מִן הַמַּתְאִים הוּא אֵפוֹא שֶׁתִּשְׁלַח אֵלָיו זוּלָתִי עִם מִכְתָּב כָתוּב בְיָדְךָ אֵלָיו, וְיָבִיא לְךָ אוֹתוֹ וְאֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים”. אָמַר לוֹ: "אִם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו זוּלָתְךָ, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיַכְחִיש אֶת הַדָּבָר וְיֹאמַר: “אֵין אֶצְלִי כְלָבִים. אֲבָל אִם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ וְאַתָּה אוֹמֵר לוֹ: “בְּעֵינַי רְאִיתִיךָ”, לֹא יוּכַל לְהַכְחִיש זֹאת. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֵלָיו וּמֵבִיא אוֹתוֹ וְאֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים וְאִם לָאו אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”.


הִרְגִּישָׁה שַּהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר לְאַבּוּ־אִסְחָאק: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמֵבִיא אוֹתוֹ וְאֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים, וְאִם לָאו אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אִסְחָאק: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אֱלֹהִים חֶלְקֵנוּ וְטוֹב הַמִּשְׁעָן. וְאָכֵן צָדַק זֶה שֶׁאָמַר: “פֶּגַע אָדָם וַאֲסוֹנוֹ יָבוֹא מִלְּשוֹנוֹ”, וַעֲוֹנִי אַךְ בִּי כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ. וְאוּלָם כְּתֹב אֵלָיו מִכְתָּב בְּיָדְךָ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו וּמְבִיאוֹ”. כָּתַב לוֹ מִכְתָּב בְּעֶצֶם יָדוֹ, וּפָנָה וְהָלַךְ לְבָצְרָה. כְּשֶׁנִכְנַס אֶל נְצִיב בָּצְרָה, אָמַר לוֹ: “יִשְׁמְרֵנוּ אֱלֹהִים מֵרָעַת חֲזָרָתְךָ, אַבּוּ־אִסְחָק. מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ מְהֵרָה? שֶׁמָּא חָסֵר הַמַּס, וְאֵין הַכַּלִיף מְקַבְּלוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֱמִיר עַבְּדֻ־אללָּהּ, אֵין חֲזָרָתִי בְּסִבַּת חֶסְרוֹן־הַמַּס. שָׁלֵם הוּא, וְקִבֵּל אוֹתוֹ הַכַּלִיף. וְאוּלָם מְבַקֵּש אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹא תְהֵא טִינָה בְּלִבְּךָ עָלַי, שֶׁכֵּן חָטָאתִי לְךָ, וְזֶה שֶׁיָצָא מֵאִתִּי אַך גְזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִיא”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא שֶׁיָצָא מֵאִתְּךָ, אַבּוּ־אִסְחָאק? הַגֵּד לִי, שֶׁאָהוּב אַתָּה עָלַי, וֱלֹא אֶשָּׂא טִינָה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: דַּע, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי אֶצְלְךָ עָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה, כְּשֶׁאַתָּה קָם בְּכָל לָיְלָה, בַּחֲצִי הַלָּיְלָה וּמְיַסֵּר אֶת הַכְּלָבִים וְחוֹזֵר. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּפָנֶיךָ לְשָׁאָלְךָ עַל הַדָּבָר. אַחַר־כָּךְ סִפַּרְתִּי לַכַּלִיף עַל אוֹדוֹתֶיךָ בְּאַקְרַאי שֶׁלֹא בְּכַוָּנָה. וְכָפָה עָלַי לַחֲזֹר אֶצְלְךָ. וַהֲרֵי זֶה כְתַב־יָדוֹ. וְאִלּוּ יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁהָעִנְיָן יָבִיא לִידֵי כָךְ, לֹא הָיִיתִי מְסַפֵּר לוֹ. וְאוּלָם הַגְּזֵרָה הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָך“. וְהָיָה מִצְטַדֵּק לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מֵאַחֲרֵי שֶׁסִפַּרְתָּ לוֹ, הֲרֵי אֲאַשֵׁר אֶת דְּבָרֶיךָ לְפָנָיו, שֶׁלֹא יַחֲשֹב שֶׁמְשַׁקֵּר אַתָּה, שֶׁחָבִיב אַתָּה עָלַי. וְאִלּוּ הָיָה מְסַפֵּר זוּלָתְךָ הָיִיתִי מַכְחִישׁ הַדָּבָר וְשָׂם אוֹתוֹ שַׁקְרָן. הֲרֵינִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ וְלוֹקֵחַ אֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים עִמִּי, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה בָּזֶה אִבּוּד עַצְמִי וְקֵץ לְחַיַּי”. אָמַר לוֹ: אֱלֹהִים יִהְיֶה מַחֲסֶה לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁחָסִיתָ עַל כְּבוֹדִי בִּפְנֵי הַכַּלִיף". לָקַח עִמּוֹ מַתָּנָה הָרְאוּיָה לַכַּלִיף וְנָטַל אֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים, וְנָשָׂא כָל כֶּלֶב עַל גָּמָל, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. נִכְנַס אֶל הַכַּלִיף וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב. הֵבִיא אֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “מַה הֵם שְׁנֵי כְּלָבִים אֵלֶה, הָאֱמִיר עַבְּדֻ־אללָּהּ?” הִתְחִילוּ שְׁנֵי הַכְּלָבִים מְנַשְּׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּמְכַשְׁכְּשִׁים בְּזַנְבֵיהֶם וּבוֹכִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְלוֹנְנִים לְפָנָיו. תָּמַהּ הַכַּלִיף עַל כָּךְ וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי עִנְיָנָם שֶׁל שְׁנֵי כְלָבִים אֵלֶה. וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתָם, וּמְכַבְּדָם אַחֲרֵי הַמַּכּוֹת?” אָמַר לוֹ: “הוֹי מוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללָּהּ. אֵין שְׁנֵי אֵלֶה כְּלָבִים, וְרַק שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּחוּרִים, יֹפִי לָהֶם וָחֵן, וְקוֹמָה וְגִזְרָה. וּשְׁנֵי אַחַי הֵם, בָּנִים לְאִמִּי וּלְאָבִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “וְכֵיצַד זֶה הָיוּ בְנֵי־אָדָם וְנַעֲשׂוּ כְלָבִים?” אָמַר לוֹ: “אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי רְשׁוּת, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי, וְהִשָּמֵר לְךָ מִשַּׁקֵּר, שֶׁזֶהוּ מִתְּכוּנָתָם שֶׁל הַצְּבוּעִים, וְעָלֶיךָ לְדַבֵּר אֱמֶת, שֶׁבָּאֱמֶת הִיא סְפִינַת הַהַצָּלָה וְסִימָנָם שֶׁל חֲסִידִים”. אָמַר לוֹ: “דַּע, הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללָּהּ, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ עִנְיָנָם, יִהְיוּ הֵם הָעֵדִים עַל כָּךְ לִי. וְאִם שֶׁקֶר אֲנִי דוֹבֵר יַכְחִישּׁוּ דְבָרַי, וְאִם אֱמֶת, יְאַשְּׁרוּם”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי שְׁנֵי אֵלֶה מִן הַכְּלָבִים הֵם, לֹא יוּכְלוּ לֹא לַהֲגוֹת וְלֹא לַעֲנוֹת, וְכֵיצַד זֶה יָעִידוּ בַּעַדְךָ אוֹ נֶגְדֶּךָ?” אָמַר לָהֶם: “אַחַי, כְּשֶׁאֲדַבֵּר שֶׁקֶר, הָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲצוּ אֶת עֵינֵיכֶם, וּכְשֶׁאֲנִי דוֹבֵר אֱמֶת, הַרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם וְהוֹרִידוּ עֵינֵיכֶם לָאָרֶץ”. פָּתַח וְאָמַר: "דַּע, הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללָּהּ, שֶׁאָנוּ שְׁלֹשָׁה אַחִים, אִמֵּנוּ אַחַת וְאָבִינוּ אֶחָד, וּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִינוּ פָלאצִ’ל וְלֹא נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אָבִינוּ יָלְדָה שְׁנֵי בָּנִים זְכָרִים, תְּאוֹמִים בְּבֶטֶן אַחַת. מֵת אַחַד הַשְּׁנַיִם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְנוֹתַר הַשֵּׁנִי וְקָרָא לוֹ אָבִיו שֵׁם, פָאצִ’ל. גִּדֵּל אוֹתוֹ וְהֵיטִיב לְגַדְּלוֹ עַד שֶׁגָּדַל, וְהִשִּׂיא לוֹ אֶת אִמֵּנוּ וּמֵת. יָלְדָה אִמֵּנוּ אֶת זֶה רִאשׁוֹנָה, וְקָרָא לוֹ אָבִי שֵׁם מַנְצוּר. הָרְתָה אִמִּי פַּעַם שְׁנִיָּה וְיָלְדָה אֶת אָחִי זֶה וְקָרָא לוֹ אָבִי שֵׁם נָאצִר. הָרְתָה אִמִּי פַּעַם שְׁלִישִית וְיָלְדָה אוֹתִי, וְקָרָא אָבִי לִי שֵׁם עַבְּדֻ־אללָּהּ. גִּדֵּל אוֹתָנוּ עַד שֶׁגָּדַלְנוּ וְהִתְבַּגַּרְנוּ, וּמֵת וְעָזַב לָנוּ בַּיִת וַחֲנוּת מְלֵאָה אֲרִיגִים סַסְגוֹנִיִּים מִכֹּל מִינֵי הָאֲרִיגִים הַהֹדִּי וְהַיְּוָנִי וְהַכֹרָאסָאנִי וְזוּלַת זֶה. וְעָזַב לָנוּ שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁמֵת אָבִינוּ רָחַצְנוּ אוֹתוֹ וְהֵקַמְנוּ לוֹ צִיּוּן קֶבֶר חָשׁוּב, וְקָבַרְנוּ אוֹתוֹ לְרַחֲמֵי אֲדוֹנָיו. סִדַּרְנוּ תְּפִלּוֹת לְנִשְׁמָתוֹ וּקְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנָתַנּוּ צְדָקָה לִזְכוּתוֹ, עַד שֶׁמָלְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם. אַחֲרֵי זֶה כִּנַּסְתִּי אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת הַנִּכְבָּדִים בִּבְנֵי־הָאָדָם, וְעָרַכְתִּי לָהֶם יוֹם חַג גָּדוֹל. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ אָמַרְתִּי לָהֶם: “סוֹחֲרִים, הִנֵּה הָעוֹלָם הַזֶּה חוֹלֵף וְעוֹבֵר, וְהָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם. יִשְׁתַּבַּח הַקַּיָּם אַחֲרֵי חֲלֹף בְּרִיּוֹתָיו. יוֹדְעִים אַתֶּם לְשֵׁם מַה כִּנַּסְתִּיכֶם בְּיוֹם מְבֹרָךְ זֶה אֶצְלִי?” אָמְרוּ לִי: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אָבִי מֵת וְעָזַב מָמוֹן רַב. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיֵשׁ עָלָיו תְּבִיעָה שֶׁל חוֹב לְמִי־שֶׁהוּא אוֹ מַשְׁכּוֹן אוֹ זוּלַת זֶה, וּרְצוֹנִי לְסַלֵּק הִתְחַיְּבֻיוֹתָיו שֶׁל אָבִי לִבְנֵי אָדָם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵפוֹא עָלָיו מַשֶּׁהוּ, יֹאמַר נָא: “כָּזֶה וְכָזֶה לִי עָלָיו” וַאֲנִי מַחֲזִירוֹ לוֹ, לְנַקּוֹת אֶת אָבִי מִכָּל הִתְחַיְּבוּת”. אָמְרוּ לִי הַסּוֹחֲרִים: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, אָכֵן טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יוֹעִיל בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאֵין אָנוּ מְתֵי־שָׁוְא וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַבְחִין בֵּין הַמֻּתָּר וּבֵין הָאָסוּר, וִירֵאִים אָנוּ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמִתְרַחֲקִים מִלֶּאֱכֹל אֶת הוֹן הַיְּתוֹמִים. וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאָבִיךָ, יְרַחֲמֶנוּ אֱלֹהִים, הָיָה תָמִיד מַשְׁאִיר אֶת מָמוֹנוֹ בִידֵי בְנֵי־אָדָם, וְלֹא הָיָה מַנִּיחַ עַל מַצְפּוּנוֹ כָּל חוֹבָה כְּלַפֵּי בְנֵי־אָדָם וְתָמִיד הָיִינוּ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ אוֹמֵר: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְהוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים”. וְהָיָה אוֹמֵר תָּמִיד בִּתְפִלָּתוֹ: “אֱלֹהַי, אַתָּה מִבְטָחִי וְתִקְוָתִי. אַל נָא תְּמִיתֵנִו כְּשֶׁחוֹב עָלַי”. וְהָיָה בֵּין יֶתֶר תְּכוּנוֹתָיו, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לְאָדָם חוֹב עָלָיו הָיָה מְשַׁלֵּם לָהֶם מִבְּלִי שֶׁיִּתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁהָיָה לוֹ חוֹב בְּיַד אָדָם לֹא הָיָה תוֹבְעוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: “לְאַט לְךָ”. וְאִם עָנִי הָיָה הָאִישׁ הָיָה מוֹחֵל לוֹ וּמְנַקֶּה מַצְפּוּנוֹ. וְאִם לֹא הָיָה הָאִישׁ עָנִי אוֹ מֵת, הָיָה אוֹמֵר: “יִמְחַל לוֹ אֱלֹהִים עַל מָמוֹנִי שֶׁבְּיָדוֹ”. וְאָנוּ כֻּלָּנוּ מְעִידִים שֶׁאֵין לְאָדָם מֵאִתָּנוּ בְיָדוֹ כְלוּם”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶתְכֶם”. פָּנִיתִי אֶל שְׁנֵי אַחַי אֵלֶּה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, הִנֵּה אָבִינוּ אֵין עָלָיו כָּל חוֹב לְמִישֶׁהוּ. וּכְבָר עָזַב לָנוּ מָמוֹן זֶה וְאֶת הָאֲרִיגִים וְאֶת הַבַּיִת וְאֶת הַחֲנוּת. וְאָנוּ שְׁלֹשָׁה אַחִים, וּמַגִּיעַ לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שְׁלִישׁ מִזֶּה. כְּלוּם נַסְכִּים שֶׁלֹּא לְחַלְקוֹ, וְיִשָׁאֵר הוֹנֵנוּ בְּשֻׁתָּפוּת בֵּינֵינוּ וְנֹאכַל יַחְדָּיו וְנִשְׁתֶּה יַחְדָּו, אוֹ שֶׁנְחַלֵּק אֶת הָאֲרִיגִים וְהַמָּמוֹן וְיִטֹּל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חֶלְקוֹ?” פָּנָה אֶל שְׁנֵי הַכְּלָבִים וְאָמַר לָהֶם: "כְּלוּם הָיָה כָּךְ, אַחַי? הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם וְהוֹרִידוּ עֵינֵיהֶם לָאָרֶץ, כְּאִלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים: “הֵן”. הוֹסִיף וְאָמַר: "וְהֵבֵאתִי מְחַלֵּק מִצַּד הַקָּאצִ’י, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְחִלֵּק בֵּינֵינוּ אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הָאֲרִיגִים וְאֶת כָּל מַה שֶׁעָזַב לָנוּ אָבִינוּ. וְשָׂמוּ אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַחֲנוּת מֵחֶלְקִי שָׁוֶה מִקְצָת מַה שֶׁמַּגִּיעַ לִי מִן הַמָּמוֹן. וְהִסְכַּמְנוּ עַל כָּךְ. הָיוּ הַבַּיִת וְהַחֲנוּת חֶלְקִי, וְהֵם שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ חֶלְקָם מָמוֹן וַאֲרִיגִים. פָּתַחְתִּי אֶת הַחֲנוּת וְשַׂמְתִּי בָהּ אֶת הָאֲרִיגִים, וְקָנִיתִי בְּמָמוֹן שֶׁהָיָה בְּחֶלְקִי יֶתֶר עַל הַבַּיִת וְהַחֲנוּת, אֲרִיגִים עַד שֶׁמָּלְאָה הַחֲנוּת. וְיָשַבְתִּי מוֹכֵר וְקוֹנֶה. וְאוּלָם שְׁנֵי אַחַי קָנוּ אֲרִיגִים וְשָׂכְרוּ סְפִינָה וְנָסְעוּ בַּיָּם לְאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם. אָמַרְתִּי: “יַעֲזֹר לָהֶם אֱלֹהִים, וַאֲנִי תְּבוֹאֵנִי פַרְנָסָתִי, שֶׁאֵין עֲרֹךְ לַמְּנוּחָה”. נִשְׁאַרְתִּי בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְּמִימָה. פָּתַח לִי אֱלֹהִים אֶת אוֹצְרוֹ וְהָיִיתִי מַרְוִיחַ רְוָחִים עַד שֶׁהָיָה אֶצְלִי כַּהוֹן אֲשֶׁר עָזַב לָנוּ אָבִינוּ. אֵרַע לִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְהָיוּ עָלַי שְׁתֵּי פַּרְווֹת הָאַחַת שֶׁל חֻלְדַּת־סְנָאִים וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁל סְנָאִי, שֶׁהָיָה הַזְּמַן בְּעוֹנַת הַחֹרֶף בִּזְמַן הִתְגַבֵּר הַקֹּר. וַעֲדַיִן אֲנִי בְּכָךְ, כְּשֶׁשְּׁנֵי אַחַי קָרְבוּ וּבָאוּ אֵלַי, וְעַל גוּפוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּתֹנֶת בְּלוּיָה, וְלֹא יוֹתֵר מִזֶּה, וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם לְבָנוֹת מִקֹּר, וְהֵם רוֹעֲדִים. כְּשֶׁרְאִיתִים הָיָה קָשֶׁה עָלַי הַדָּבָר וְהִצְטָעַרְתִּי עֲלֵיהֶם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל הוֹסִיף וְסִפֵּר לַכַּלִיף: "וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַשְּׁנַיִם רוֹעֲדִים מִקֹּר הָיָה קָשֶׁה עָלַי הַדָּבָר וְהִצְטָעַרְתִּי עֲלֵיהֶם, וְנִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי. קַמְתִּי לִקְרָאתָם וְחִבַּקְתִּי אוֹתָם וּבָכִיתִי לְמַצָּבָם. וּפָשַׁטְתִּי מֵעָלַי וְנָתַתִּי לְאֶחָד מֵהֶם אֶת פַּרְוַת חֻלְדַת־הַסְּנָאִים וְלַשֵּׁנִי אֶת פַּרְוַת הַסְּנָאִי. הִכְנַסְתִּי אוֹתָם לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְשָׁלַחְתִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם חֲלִיפַת בְּגָדִים. אֲחַרֵי שֶׁהִתְרָחֲצוּ לָבַשׁ כָּל אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם אֶת חֲלִיפַת בְּגָדָיו. לָקַחְתִּי אוֹתָם הַבַּיְתָה, וְרָאִיתִי אוֹתָם בְּתַכְלִית הָרָעָב. שַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחַן־מַאֲכָלִים, וְאָכְלוּ וְאָכַלְתִּי אִתָּם וְדִבַּרְתִּי אִתָּם טוֹבוֹת וְהִנַּחְתִּי דַעְתָּם. פָּנָה אֶל שְׁנֵי הַכְּלָבִים וְאָמַר לָהֶם: “הַאִם הָיָה כָזֶה, אַחַי?” הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם וְהִשְׁפִּילוּ עֵינֵיהֶם לָאָרֶץ. הוֹסִיף וְאָמַר: “מוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללַּהָ, אַחֲרֵי זֶה שָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “כֵּיצַד קָרָה לָכֶם? וְהֵיכָן מָמוֹנְכֶם?” אָמְרוּ לִי: “נָסַעְנוּ בַיָּם וְנִכְנַסְנוּ לִמְדִינָה, מְדִינַת אַלְכּוּפָה שְׁמָהּ, וְהִתְחַלְנוּ מוֹכְרִים אֶת גִזְרַת הָאָרִיג, שֶׁעָלְתָה לָנוּ בִמְחִיר חֲצִי דִינָר, בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים. וְזוֹ שֶׁבְּדִינָר בְּעֶשְׂרִים דִּינָר, וְהִרְוַחְנוּ רֶוַח עָצוּם, וְקָנִינוּ מֵאֲרִיגֵי פָּרַס גִּזְרָה שֶׁל מֶשִׁי בְּעֲשָׂרָה דִינָרִים, וְהִיא שָׁוָה בְּבָצְרָה אַרְבָּעִים דִּינָר. נִכְנַסְנוּ לִמְדִינָה אַלְכַּרְךְ1 שְׁמָהּ, וּמָכַרְנוּ וְקָנִינוּ וְהִרְוַחְנוּ רֶוַח רַב. וְהָיָה אֶצְלֵנוּ מָמוֹן רַב”. הָיוּ מְסַפְּרִים לִי עַל הֶעָרִים וְהָרְוָחִים. אָמַרְתִּי לָהֶם: “מֵאַחֲרֵי שֶׁמְּצָאתֶם שִׂמְחָה זוֹ וְטוּב זֶה, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם שֶׁחֲזַרְתֶּם עֲרֻמִּים?” נֶאֶנְחוּ וְאָמְרוּ: אָחִינוּ, שָׁלְטָה בָנוּ עַיִן הָרָע, וְהַנְּסִיעָה אֵין בָּהּ בִּטָּחוֹן. כְּשֶׁצָבַרְנוּ כָּל אוֹתוֹ מָמוֹן וְטוּב, וְהוֹבַלְנוּ חֲפָצֵנוּ בִּסְפִינָה וְנָסַעְנוּ בַיָּם וּפָנֵינוּ מוּעָדוֹת לִמְדִינַת בָּצְרָה, נָסַעְנוּ דֶרֶךְ שְׁלוֹשֶׁת יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי רָאִינוּ אֶת הַיָּם עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְגוֹעֵשׁ וּמַעֲלֶה קֶצֶף, וְנָע וְסוֹעֵר וּמַכֶּה גַלִּים. וְהָיָה הַגַּל מְזָרֶה זִקִּים כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ. וְהָיוּ הָרוּחוֹת נֶגְדֵּנוּ, וְהֻכְּתָּה הַסְּפִינָה אִתָּנוּ אֶל שֵׁן הָר וְנִשְׁבְּרָה וְטָבַעְנוּ. הָלַך כָּל מַה שֶׁהָיָה עִמָּנוּ בַּיָּם, וְהָיִינוּ מִתְחַבְּטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם יוֹם אֶחָד וְלַיְלָה. שָׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים סְפִינָה אַחֶרֶת. וְלָקְחוּ אוֹתָנוּ נוֹסְעֶיהָ. הָלַכְנוּ מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, כְּשֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים נְדָבוֹת וּמִתְפַּרְנְסִים מִמַּה שֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים בִּנְדָבוֹת, וְסָבַלְנוּ יִסּוּרִים קָשִׁים, וְהָיִינוּ מוֹכְרִים מֵחֲפָצֵינוּ וּמִתְפַּרְנְסִים עַד שֶׁקָרַבְנוּ לְבָצְרָה. וְלֹא הִגַּעְנוּ לְבָצְרָה עַד שֶׁשָּׁתִינוּ אֶלֶף יְגוֹנִים. וְאִלּוּ הָיִינוּ בָּאִים שְׁלֵמִים עִם מַה שֶׁהָיָה עִמָּנוּ, הָיִינוּ מְבִיאִים הוֹן הַשָּׁוֶה לְהוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם גְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא זוֹ עָלֵינוּ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: "אַחַי, אַל תַּעֲלוּ דְאָגָה בְלִבְּכֶם, שֶׁהַמָּמוֹן כַּפָּרַת הַגּוּף הוּא. וְהַבְּרִיאוּת שָׁלָל רַב הִיא. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁכָּתַב אֶתְכֶם אֱלֹהִים בֵּין אֵלֶה שֶׁיָצְאוּ בְשָׁלוֹם, הֲרֵי זוֹ תַּכְלִית הַמִּשְׁאָלָה. וְאֵין הָעֹנִי וְהָעֹשֶׁר, אֶלָּא כִדְמוּת חֲזוֹן שָׁוְא. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁאָמַר:

אִם גֻּלְגֹּלֶת אָדָם יָצְאָה בְשָׁלוֹם מִן הַכְּלָיָה,

הֲרֵי כָּל הוֹן רַק כְּגִזַּת הַצִּפֹּרֶן הָיָה.

אָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, נְשָעֵר שֶׁאָבִינוּ מֵת הַיּוֹם וְעָזַב לָנוּ כָּל הוֹן זֶה שֶׁאֶצְלִי, וְנַחַת רוּחַ יִהְיֶה לִי אִם נְחַלְּקוֹ בֵינֵינוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה”. הֵבֵאתִי מְחַלֵּק מִצַּד הַקָּאצִ’י, וְהֵבֵאתִי לְפָנָיו אֶת כָּל הוֹנִי, וְחִלֵּק אוֹתוֹ בֵינֵינוּ, וְנָטַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שְׁלִישׁ הַהוֹן. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, אֱלֹהִים יִשְׁלַח בִּרְכָתוֹ לָאָדָם בְּפַרְנָסָתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי בְּאַרְצוֹ. יִפְתַּח לוֹ כָּל אֶחָד מִכֶּם חֲנוּת וְיֵשֵׁב בָּהּ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָתוֹ וְכָל מִי שֶׁנִקְבַּע לוֹ מַשֶּׁהוּ עַל־פִּי הַתַּעֲלוּמָה, אֵין סָפֵק שֶׁיַשִּׂיגֶנּוּ”. סִיַּעְתִּי בְיַד כָּל אֶחָד מֵהֶם לִפְתֹּחַ לוֹ חֲנוּת, וּמִלֵּאתִיהָ לוֹ בִּסְחוֹרָה. וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מִכְרוּ וּקְנוּ וְשִׁמְרוּ עַל הוֹנְכֶם וְאַל תּוֹצִיאוּ מִמֶּנוּ כְלוּם, וְכָל מַה שֶׁאַתֶּם זְקוּקִים לוֹ מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלָתָם, יִהְיֶה מֵאֶצְלִי”. דָאַגְתִּי לְצָרְכֵיהֶם בְּיָד נְדִיבָה, וְהִתְחִילוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים בַּיּוֹם, וּבָעֶרֶב לָנִים בְּבֵיתִי. וְלֹא נָתַתִּי לָהֶם לְהוֹצִיא כְלוּם מֵהוֹנָם. וְאוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁיָשַׁבְתִּי אִתָּם לְשִׂיחָה, הָיוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הַמְּגוּרִים בַּנֵּכָר וּמְסַפְּרִים עַל סְגֻלּוֹתָיו וּמְתָאֲרִים מַה שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם בּוֹ מִן הָרֶוַח, וּמְעוֹרְרִים בִּי חֵפֶץ שֶׁאַסְכִּים אִתָּם לָצֵאת לַנֵּכָר אֶל אַרְצוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם". אָמַר לִשְׁנֵי הַכְּלָבִים: “הַאִם קָרָה כֵּן, אַחַי?” הִרְכִּינוּ בְּרָאשֵׁיהֶם וְהִשְׁפִּילוּ עֵינֵיהֶם לָאָרֶץ מְאַשְׁרִים אֶת דְּבָרָיו. הוֹסִיף וְאָמַר: "מוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים, לֹא פָּסְקוּ לְעוֹרֵר בִּי חֵשֶׁק וּמִלְּסַפֵּר לִי עַל רֹב הָרֶוַח וְהַשָׂכָר בַּנֵּכָר, וְדוֹרְשִׁים מֵאִתִּי לִנְסֹעַ אִתָּם, עַד שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִמָּכֶם לְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנְכֶם”. קָשַׁרְתִּי קֶשֶׁר שֻׁתָּפוּת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם, וְהֵבֵאנוּ אֲרִיגִים מִכָּל הַסּוּגִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ וְשָׂכַרְנוּ סְפִינָה, וְטָעַנּוּ אוֹתָה בִּסְחוֹרוֹת מִכָּל מִינֵי מִסְחָר, וְהֵבֵאנוּ אֶל הַסְּפִינָה כָּל מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ, וְנָסַעְנוּ מִמְּדִינַת בָּצְרָה בַּיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַלִּים, שֶׁהַנִּכְנָס לְתוֹכוֹ חָשׁוּב כְּאִלּוּ אָבַד, וְהַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ כְּמוֹ נוֹלָד. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינָה מִן הַמְּדִינוֹת, וְקָנִינוּ וּמָכַרְנוּ וְרָאִינוּ שָׂכָר רַב בִּסְחוֹרָתֵנוּ. אַחַר־כָּךְ נָסַעְנוּ מִמֶּנָּה אֶל זוּלָתָה, וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים עַד שֶׁהָיָה אִתָּנוּ הוֹן עָצוּם וְרֶוַח כַּבִּיר. אַחֲרֵי זֶה הִגַּעְנוּ אֶל הָר. הֵטִיל רַב־הַחוֹבֵל אֶת הָעֳגָנִים וְאָמַר לָנוּ: “נוֹסְעִים, עֲלוּ לַיַּבָּשָׁה שֶׁתִּנָּצְלוּ מִיּוֹם זֶה2 , וּבַקְּשׁוּ בָהּ, אֶפְשָׁר תִּמְצְאוּ מַיִם”. יָצְאוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּסְּפִינָה וְיָצָאתִי אֲנִי בְתוֹכָם וְהִתְחַלְנוּ מְחַפְּשִׂים מַיִם. פָּנָה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְעֵבֶר, וְעָלִיתִי אֲנִי אֶל מְרוֹמֵי הָהָר. וּבְעוֹד אֲנִי הוֹלֵך רָאִיתִי נָחָשׁ לָבָן, אָץ לִבְרֹחַ וּמֵאֲחוֹרָיו צִפְעוֹנִי שָׁחוֹר, אָץ אַחֲרָיו, וְהוּא בְּרִיָּה מְכוֹעָרָה אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה. הִדְבִּיק הַצִּפְעוֹנִי אֶת הַנָּחָשׁ וְהֵבִיא אוֹתוֹ בֵּין הַמְּצָרִים וּתְפָשׂוֹ בְּרֹאשׁוֹ. לִפֵּף זְנָבוֹ בִּזְנָבוֹ. צָעַק הַנָּחָשׁ, וְהִכַּרְתִּי שֶׁהוּא מְבַקֵּש לְהִתְעַלֵּל בּוֹ. נִתְעוֹרְרוּ בִי רַחֲמִים עָלָיו, וְנָטַלְתִּי לְיָדִי אֶבֶן שֶׁל חַלָּמִישׁ בְּמִשְׁקָל שֶׁל חֲמִשָּׁה רֻטְלִים וְיוֹתֵר וְהִכֵּיתִי בָהּ אֶת הַצִפְעוֹנִי. פָּגְעָה בְּרֹאשוֹ וְרוֹצְצָה אוֹתוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר כְּשֶׁאוֹתוֹ נָחָש הָפַךְ וְהָיָה לְנַעֲרָה, עַלְמָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת וְקוֹמָה וְגִזְרָה. כְּאִלּוּ הִיא הַסַּהַר הַמֵּאִיר. נִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה יָדִי וְאָמְרָה לִי: “יְהִי אֱלֹהִים לְךָ סִתְרָה, מִשְׁנֵה סִתְרָה, סִתְרָה מֵחֶרְפָּה בָעוֹלָם הַזֶּה וְסִתְרָה מֵאֵשׁ גֵּיהִנֹּם בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּיוֹם הָעֲמִידָה לְדִין הַגָּדוֹל, יוֹם לֹא יוֹעִילוּ בּוֹ לֹא הוֹן וְלֹא בָנִים, בִּלְתִּי אִם לָבֹא אֶל אֱלֹהִים בְּלֵב שָׁלֵם”3. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “בֶּן־אָדָם, אַתָּה שָׁמַרְתָּ עַל כְּבוֹדִי, וְעָלַי לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה עַל כָּךְ, וְחוֹבָה עָלַי לִגְמָלְךָ טוֹב”. נָתְנָה אוֹת בְיָדָהּ לָאָרֶץ, וְנִפְקְעָה וְיָרְדָה לְתוֹכָה, וְנִסְתְּרָה הָאָרֶץ עָלֶיהָ. הֵבְנְתִּי שֶּׁמִּן הַשֵּׁדִים הִיא.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַצִּפְעוֹנִי, הִנֵּה הִתְלַּקְחָה בוֹ אֵשׁ, וְשָׂרְפָה אוֹתוֹ וְהָיָה לְאֵפֶר, וְהִתְפַּלֵּאתִי עַל כָּךְ. חָזַרְתִּי אֶל חֲבֵרַי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁרָאִיתִי. לַנּוּ אוֹתוֹ לַיְלָה, וְבַבֹּקֶר הוֹצִיא רַב־הַחוֹבֵל אֶת הָעֹגֶן, וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁנֶעֶלְמָה הַיַּבָּשָׁה מֵאִתָּנוּ. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יוֹם, מִבְלִי שֶׁרָאִינוּ יַבָּשָׁה וְלֹא עוֹף, וְכָלְתָה צֵידָתֵנוּ. אָמַר לָנוּ רַב־הַחוֹבֵל: “בְּנֵי־אָדָם, הִנֵּה הַמַּיִם הַמְּתוּקִים כְּבָר אָפְסוּ”. אָמַרְנוּ לוֹ: “נַעֲלֶה אֶל הַיַּבָּשָׁה, אֶפְשָׁר נִמְצָא מַיִם”. אָמַר לָנוּ: “חֵי־אֱלֹהִים, כְּבָר תָּעִיתִי בַדֶּרֶךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶרֶךְ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְעֵבֶר הַיַּבָּשָׁה”. הִשִּׂיג אוֹתָנוּ צַעַר קָשֶׁה וּבָכִינוּ וְקָרָאנוּ אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּנְחֵנוּ בַּדֶּרֶךְ, וּבִלִּינוּ אוֹתוֹ לַיְלָה בַּגָּרוּעַ בַּמַּצָּבִים. יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁאָמַר:

וְכַמָּה לֵילוֹת בִּלִּיתִי בְצַעַר

יַהֲפֹךְ בָּם לְשֵׂיבָה יוֹנֵק, נַעַר.

וּבְטֶרֶם הֵאִיר הַבֹּקֶר וּבָא

מֵאֵל נִצָּחוֹן וִישׁוּעָה קְרוֹבָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר וְזָרַח בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, רָאִינוּ הַר גָּבוֹהַ. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ הַר שָׂמַחְנוּ וְרָאִינוּ בָזֶה אוֹת לְטוֹבָה. הִגַּעְנוּ לְאוֹתוֹ הָר. אָמַר רַב־הַחוֹבֵל: "בְּנֵי־אָדָם, עֲלוּ לַיַּבָּשָׁה, שֶׁנְחַפֵּשׂ מַיִם. עָלִינוּ כֻּלָּנוּ מְחַפְּשִׂים מַיִם וְלֹא מָצָאנוּ בוֹ. מָצְאָה אוֹתָנוּ תְלָאָה בְּסִבַּת מִעוּט מְצִיאַת הַמַּיִם. עָלִיתִי אֲנִי עַל מְרוֹמֵי הָהָר וְרָאִיתִי מֵאֲחוֹרָיו מֶרְחָב עָגֹל וּרְחַב־יָדַיִם, מַהֲלַךְ שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר. קָרָאתִי לְחֲבֵרַי וְנִגְּשׁוּ אֵלַי. כְּשֶׁבָּאוּ אָמַרְתִּי לָהֶם: “תִּתְבּוֹנְנוּ לְעִגּוּל זֶה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַר זֶה; הֲרֵינִי רוֹאֶה עִיר, שֶׁבִּנְיָנֶיהָ גְבוֹהִים וִיסוֹדוֹתֶיהָ מוּצָקִים, לָהּ חוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים וּגְבָעוֹת וְכִכָּרִים רְחָבִים, וְהִיא בְאֵין סָפֵק לֹא רֵיקָה מִמַּיִם וְשֶׁפַע טוֹב. הָבָה נֵלֵךְ אֶל עִיר זוֹ לְהָבִיא מִתּוֹכָהּ מַיִם, וְנִקְנֶה מִתּוֹכָהּ מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ מִן הַמָּזוֹן וְהַבָּשָׂר וְהַפֵּרוֹת, וְנַחֲזֹר”. אָמְרוּ לִי: "חוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁלֹא יִהְיוּ תוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ כּוֹפְרִים וּמְשַׁתְּפִים אוֹיְבֵי הַדָּת, וְיִתְפְּשׂוּ אוֹתָנוּ, וְנִהְיֶה שְׁבוּיִים תַּחַת יָדָם, אוֹ שֶׁמָּא יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ, וְנִגְרֹם בְּיָדֵינוּ לְמִיתָתֵנוּ, בְּהַשְׁלִיכֵנוּ עַצְמֵנוּ לִכְלָיָה. וּלְהִסְתַּכְסֵךְ בְּרָע וְלָלֶכֶת שׁוֹלָל, אֵינוֹ מִן הַמְּהֻלָּל, שֶׁכֵּן סַכָּנָה בְּרָעָה, כְּמו שֶׁאָמַר בְּעִנְיָן זֶה אַחַד הַמְּשׁוֹרְרִים:

כָּל עוֹד הָאָרֶץ אֶרֶץ וְהַשָׁמַיִם מֵעָל, לֹא יְהֻלָּל

וְאִם גַּם יֵצֵא בְשָׁלוֹם, הַנִּפְתֶּה הַהוֹלֵךְ שׁוֹלָל.

וְאָנוּ לֹא נְסַכֵּן נַפְשׁוֹתֵינוּ לִהְיוֹת הוֹלְכִים שׁוֹלָל“. אָמַרְתִּי לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, אֵין לִי שִׁלְטוֹן עֲלֵיכֶם, וְאוּלָם לוֹקֵחַ אֲנִי אֶת אַחַי וְשָׂם פָּנַי וְהוֹלֵךְ אֶל מְדִינָה זוֹ”. אָמְרוּ לִי אַחַי: מְפַחֲדִים אָנוּ מֵעִנְיָן זֶה וְאֵין אָנוּ הוֹלְכִים עִמְךָ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “וְאוּלָם אֲנִי כְבָר הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת לְעִיר זוֹ, וְהִנְנִי נִשְׁעָן עַל אֱלֹהִים, וּמְקַבֵּל מַה שֶׁגָזַר אֱלֹהִים עָלַי. הַמְתִּינוּ לִי אֵפוֹא עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְאֶחֱזֹר אֲלֵיכֶם”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָּׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּה סִפֵּר: “וְאָמַרְתִּי לָהֶם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְאֶחֱזֹר אֲלֵיכֶם”. עָזַבְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל שַׁעַר אוֹתָה מְדִינָה, וּמְצָאתִיהָ מְדִינָה מֻפְלָאָה בְּבִנְיָנָהּ מְהֻנְדֶּסֶת בְּצוּרָה בִּלְתִּי שְׁכִיחָה. חוֹמוֹתֶיהָ גְבוֹהוֹת וּמִגְדָּלֶיהָ בְּצוּרִים וְאַרְמוֹנוֹתֶיהָ נִשָּׂאִים וּשְׁעָרֶיהָ בַּרְזֶל סִינִי, וְהֵם מְקֻשָּׁטִים וּפִתּוּחִים לָהֶם הַמַּפְתִּיעִים אֶת הַדַּעַת. כְּשֶׁנִכְנַסְתִּי בַשַּׁעַר רָאִיתִי סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן, וְשָׁם אִישׁ יוֹשֵׁב עָלָיו וּבִזְרוֹעוֹתָיו שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל נְחֹשֶׁת קָלָל. וּבְאוֹתָהּ שַׁלְשֶׁלֶת אַרְבָּעָה עָשָׂר מַפְתְּחוֹת. הֵבַנְתִּי שֶׁאִיש זֶה שׁוֹעֵר הָעִיר הוּא. וְלָעִיר אַרְבָּעָה־עָשָׂר שְׁעָרִים. קָרַבְתִּי אֵלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. וְלֹא הֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְלֹא הֵשִׁיב לִי תְשׁוּבָה. הִנַּחְתִּי יָדִי עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “פְּלוֹנִי, מִשּׁוּם מָה אִי־אַתָּה מַחֲזִיר שָׁלוֹם? כְּלוּם יָשֵׁן אַתָּה אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ לֹא מֻסְלִם, שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיר שָׁלוֹם?” לֹא עָנָה לִי וְלֹא נָע וְלֹא זָע. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וְרָאִיתִי שֶׁאֶבֶן הוּא. אָמַרְתִּי: “אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא. אֶבֶן זוֹ מְצֻיֶּרֶת בְּצוּרַת בֶּן־אָדָם, וְאֵין הִיא חֲסֵרָה אֶלָּא הַדִּבּוּר”. עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְנִכְנַסְתִּי לָעִיר אִישׁ עוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁאֶבֶן הוּא. לֹא פָּסַקְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת אוֹתָה עִיר, וּבְכָל פַּעַם שֶׁרָאִיתִי אָדָם נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וּמוֹצֵא אוֹתוֹ אֶבֶן. קָרַבְתִּי אֶל אִשָּׁה זְקֵנָה, וְעַל רֹאשָׁה חֲבִילַת בְּגָדִים מוּכָנִים לִכְבִיסָה. נַגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ, וְרְאִיתִיהָ אֶבֶן. וְאַף גַּם הַחֲבִילָה שֶׁעַל רֹאשָׁה אֶבֶן. נִכְנַסְתִּי לַשּׁוּק וְרָאִיתִי מוֹכֵר־שֶׁמֶן וּמֹאזְנַיִם מוּקָמוֹת וּלְפָנָיו מִינֵי סְחוֹרָה מִן הַגְּבִינָה וְזוּלָתָהּ, וְכָל זֶה אֶבֶן. רָאִיתִי אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים הַזְּעִירִים יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת, וּמִקְצָת אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וּמִקְצָת אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים. רָאִיתִי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְתִינוֹקוֹת, וְכָל זֶה אֶבֶן. נִכְנַסְתִּי לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְרָאִיתִי כָּל סוֹחֵר יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ, וְהַחֲנוּת מְלֵאָה מִינֵי סְחוֹרוֹת, וְכָל זֶה אֶבֶן. וְאוּלָם הָאֲרִיגִים כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ. הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וְאוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר תָּפַסְתִּי בֶגֶד מִן הָאָרִיג, נַעֲשָׂה בֵין יָדַי לְאָבָק דַּק פּוֹרֵחַ. וְרָאִיתִי תֵבוֹת. פָּתַחְתִּי אַחַת וּמָצָאתִי בְתוֹכָהּ זָהָב בְּתוֹךְ כִּיסִים. תָּפַסְתִּי אֶת הַכִּיסִים, וְנָמַסּוּ בְיָדַי, אַךְ הַזָּהָב נִשְׁאַר בְּמַצָּבוֹ. נָשָׂאתִי מִמֶּנּוּ בְּמִדָּה שֶׁיָכֹלְתִּי, וְהָיִיתִי אוֹמֵר בְּלִבִּי: "אִלּוּ הָיוּ אַחַי נִמְצָאִים עִמִּי הָיוּ נוֹטְלִים מִזָּהָב זֶה דַיָּם וְהָיוּ מִתְעַנְּגִים עַל אוֹצְרוֹת אֵלֶה שֶּאֵין לָהֶם בְּעָלִים. אַחַר־כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ חֲנוּת שְׁנִיָּה, וְרָאִיתִי בְתוֹכָהּ יוֹתֵר מִכֵּן. וְאוּלָם לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת זוּלַת מַה שֶׁנָשָׂאתִי. יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ שׁוּק אֶל שׁוּק שֵׁנִי, וּמִמֶּנּוּ אֶל שׁוּק אַחֵר וְכֵן הָלְאָה וְלֹא פָּסַקְתִּי מֵהִסְתַּכֵּל בִבְרִיּוֹת בַּעֲלוֹת צוּרוֹת שׁוֹנוֹת, וְכֻלָּן אֶבֶן, וַאֲפִלּוּ הַכְּלָבִים וְהַחֲתוּלִים. נִכְנַסְתִּי לְשׁוּק הָאֻמָּנִין וְרָאִיתִי בוֹ אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת וְהַסְּחוֹרוֹת אֶצְלָם, מִקְצָתָהּ בִידֵיהֶם וּמִקְצָתָהּ בְּקֻפּוֹת. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הִשְׁלַכְתִּי מַה שֶׁהָיָה עִמִּי מִן הַזָּהָב וְנָשָׂאתִי מִן הַתַּכְשִׁיטִים כַּאֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת וְיָצָאתִי מִשּׁוּק הַתַּכְשִׁיטִים אֶל שׁוּק הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וְרָאִיתִי אֶת סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְלִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם קֻפָּה מְלֵאָה מִינִים מִן הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת, אַבְנֵי־חֵן וְיַהֲלוֹמִים וּזְמָרְגְדִּין וְאַבְנֵי־אֹדֶם וְזוּלַת זֶה מִכָּל הַסּוּגִים. וּבַעֲלֵי הַחֲנֻוּיּוֹת אֲבָנִים. הִשְׁלַכְתִּי מַה שֶׁהָיָה מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְנָשָׁאתִי מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת, וְהָיִיתִי מֵצֵר עַל זֶה שֶׁאֵין אַחַי עִמִּי שֶׁיִּקְחוּ מֵאוֹתָן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּצוּ. יָצָאתִי מִשּׁוּק הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי שַׁעַר גָּדוֹל מְפֹאָר וּמְקֻשָּׁט בַּתַּפְאוּרָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר. וּמִבִּפְנִים לְאוֹתוֹ שַׁעַר סַפְסָלִים, וְיוֹשְׁבִים עַל אוֹתָם סַפְסָלִים סָרִיסִים, וְאַנְשֵׁי־חַיִל וְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ וְצָבָא וּמְפַקְּדִים, וְהֵם לוֹבְשִׁים מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וְכֻלָּם אֲבָנִים. מִשַּׁשְׁתִּי אֶחָד מֵהֶם, וְנָשְׁרוּ בְּגָדָיו מֵעַל גּוּפוֹ כְקוּרֵי עַכָּבִישׁ. הָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ אוֹתוֹ שַׁעַר, וְרָאִיתִי אַרְמוֹן שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ לְבִנְיָנוֹ וּלְאֻמָּנוּת מַעֲשֵׂהוּ. וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ אַרְמוֹן אוּלָם לְמוֹשָׁב־הַמֶּמְשָׁלָה, מָלֵא נִכְבָּדִים, וּמִשְׁנִים, נְשׂוּאֵי־פָּנִים וֶאֱמִירִים, וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹת, וְכֻלָּם אֲבָנִים. רָאִיתִי כִסֵּא שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְעָלָי יוֹשֵׁב אָדָם לָבוּשׁ בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְעַל רֹאשׁוֹ כֶתֶר כְּכִתְרָם שֶׁל מַלְכֵי פָרַס, מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ, וְהָיָה אוֹרָן מַבְהִיק כְּזַהֲרוּרֵי יוֹם. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, רָאִיתִי שֶׁאֶבֶן הוּא. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי מֵאֵת אוּלָם־הַמֶּמְשָׁלָה אֶל שַׁעַר בֵּית־הַנָּשִׁים וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְרָאִיתִי אוּלָם־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל הַנָּשִׁים, וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ אוּלָם כִּסֵּא שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְעָלָיו אִשָּׁה, מַלְכָּה וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ בְּיִקְרוֹת הָעֵרֶךְ שֶׁבַּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וּמִסָּבִיב לָהּ נָשִׁים יָפוֹת כַּלְּבָנָה יוֹשְׁבוֹת עַל כִּסְאוֹת וְלוֹבְשׁוֹת מַלְבּוּשִׁים סַסְגוֹנָיִּים בְּכָל מִינֵי גְוָנִים. וְשָׁם סָרִיסִים יְדֵיהֶם שְׁלוּבוֹת עַל חֲזֵיהֶם כְּאִלּוּ עוֹמְדִים הֵם לְשֵׁם שֵׁרוּת. וְאוֹתוֹ אוּלָם מַדְהִים שִׂכְלָם שֶׁל הָרוֹאִים בְּזֶה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הַקִּשׁוּטִים וְהַפִּתּוּחִים הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים, וְחֶמְדַּת יְצוּעָיו. וּתְלוּיִים בּוֹ מְנוֹרוֹת הַנִּתְלוֹת מִן הַמַּזְהִירוֹת בְּיוֹתֵר מִן הַבְּדֹלַח זַךְ. וּבְכָל כַּדּוּר שֶׁל בְּדֹלַח אֶבֶן יְקָרָה יְחִידָה בָעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תְסֻלָּא בְהוֹן. הִשְׁלַכְתִּי מַה שֶׁהָיָה אִתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְהָיִיתִי לוֹקֵחַ מֵאוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לַשֵׂאת. וְהָיִיתִי נָבוֹךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ לִגְמֹר בְּדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁאֶקָּחֶנוּ וּמַה הוּא שֶׁאַנִיחֶנּוּ. שֶׁכֵּן רָאִיתִי מָקוֹם זֶה, כְּאִלּוּ הוּא בֵּית־גְּנָזִים מִגִּנְזֵי מְדִינוֹת שְׁלֵמוֹת. אַחַר־כָּךְ רָאִיתִי דֶלֶת קְטַנָּה, פְּתוּחָה וּמִבִּפְנִים לָהּ מַדְרֵגוֹת. נִכְנַסְתִּי בְאוֹתָהּ דֶּלֶת, וְעָלִיתִי אַרְבָּעִים מַדְרֵגָה, וְשָׁמַעְתִּי אָדָם קוֹרֵא קֻרְאָן בִּנְעִימָה בְּקוֹל רַךְ. הָלַכְתִּי לְעֵבֶר אוֹתוֹ קוֹל, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְדֶלֶת שֶׁל חֲדַר עֲלִיָּה, וְרָאִיתִי מָסָךְ שֶׁל מֶשִׁי מְצֻפֶּה תִּקְווֹת־חוּט שֶׁל זָהָב וּבָהֶן חֲרוּזִים פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּזְמָרַגְדִּין קְצוּעִים. וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁבּוֹ מְאִירוֹת כְּזֹהַר הַכּוֹכָבִים, וְהַקּוֹל יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ מָסָךְ. קָרַבְתִּי אֶל הַמָּסָךְ וְהֵרַמְתִּי אוֹתוֹ, וְנִגְלְתָה לְפָנַי דֶּלֶת חֶדֶר מְקֻשֶּׁטֶת, הַמְבִיאָה בְּמְבוּכָה אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת. נִכְנַסְתִּי דֶּרֶךְ אוֹתָהּ דֶּלֶת וְרָאִיתִי חֶדֶר, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בֵּית־אוֹצָר עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִבִּפְנִים לוֹ נַעֲרָה, דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַשֶּׁמֶש בְּעֶצֶם אוֹרָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם הַצַּחִים, וְהִיא לוֹבֶשֶׁת הַמְפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וּמְקֻשֶּׁטֶת בַּיְקָרִים שֶׁבָּאֲבָנִים הַיְקָרוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, וְעִם זֶה שֶׁהִיא מֻפְלָגָה בְיֹפִי וָחֵן, בְּקוֹמָה וּבְגִזְרָה וְנוֹי וּשְׁלֵמוּת, מָתְנַיִם דַּקּוֹת וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת וְרִיק פִּיהָ מְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה, וְעֵינֶיהָ לֵאוֹת וְחוֹלְמוֹת, כְּאִלּוּ אֵלֶיהָ כִּוֵּן דְּבָרָיו זֶה שֶׁאָמַר:

שָׁלוֹם לַקּוֹמָה אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַבְּגָדִים,

וּלְאֵלֶה בְּגַנֵּי הַלְּחָיַיִם הַוְּרָדִים,

כְּאִלּוּ עַל מִצְחָהּ תְּלוּיָה כִימָה,

וּשְׁאָר כּוֹכְבֵי לַיִל כַּעֲנָק לְחָזֶהָ שָׂמָה.

אִלּוּ לָבְשָׁה לְבוּש שׁוֹשָׁן זַךְ וָרַךְ,

עֲלֵה־שׁוֹשָׁן מֵעֶדְנַת גֵּוָהּ דָּם לָקַח.

וְאִלּוּ לְתוֹךְ יָם, וְהַיָּם מָלוּחַ, תִּירַק,

טַעַם הַיָּם כִּי אָז מִדְּבַש יִמְתַּק.

וְלוּ תֵּט חַסְדָּהּ לְיָשִׁישׁ עַל מַקְלוֹ יִשָּׁעֵן,

הָיָה טוֹרֵף אֲרָיוֹת אוֹתוֹ יָשִׁישׁ, זָקֵן.

הוֹסִיף וְאָמַר: "נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נַעֲרָה, נִתְלַקַּחְתִּי בְּאַהֲבָתִי לָהּ וְנִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וּרְאִיתִיהָ יוֹשֶׁבֶת עַל יָצוּעַ גָּבוֹהַּ וְהִיא קוֹרֵאת בִּנְעִימָה אֶת סֵפֶר אֱלֹהִים יְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה בְּעַל־פֶּה מִתּוֹךְ זִכְרוֹנָה, וְקוֹלָהּ כְּאִלּוּ הוּא צְלִיל גַּן־עֵדֶן כְּשֶׁרֵצְ’וָאן4 מוֹתְחָם, וְהַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִבֵּין שִׂפְתוֹתֶיהָ כְּאַבְנֵי חֵן, וּפָנֶיהָ מֻפְלָאִים בְּיָפְיָם נִצָּן וָפֶרַח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ הַמְּשׁוֹרֵר:

הוֹי מַרְעִיד בְּגִיל בִּדְבָרָיו וְחֵן סְגֻלּוֹתָיו,

תְּשוּקָתִי וְצִפִּיָּתִי לְךָ הוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וָרָב

שְׁתַּיִם בְּךָ יְרַכּוּ אַנְשֵׁי אַהֲבָה.

מַנְגִינַת דָּוִד וְצוּרַת יוֹסֵף הַנָּאוָה.

כְּשֶׁשָׁמַעְתִּי מַנְגִּינָתָהּ בְּהַנְעִימָה קְרֹא אֶת הַקֻּרְאָן הַנַּעֲלֶה, וּכְבָר קָרָא לִבִּי מְחוּץ־מַבָּטֶיהָ: “שָׁלוֹם, אִמְרָה מֵאֵת אֱלֹהִים רַחוּם”, וְאוּלָם גִּמְגַּמְתִּי בִדְבָרַי וְלֹא הֵיטַבְתִּי לְהַבִּיעַ אֶת הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁנִּפְתְּעוּ דַעְתִּי וְעֵינַי, וְנִהְיֵיתִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

לֹא הֱנִיעַתְנִי תְשׁוּקָתִי, עֲדֵי נְבוּכוֹתִי בִדְבָרַי,

וְלֹא נִכְנַסְתִּי לִגְבוּלוֹת הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא לִשְׁפֹּךְ דָמַי,

וְלֹא שָׁמַעְתִּי דְבָרִים מִפִּי מְחָרְפַי,

אֶלָּא לְגַלּוֹת כִּי אֲהַבְתִּיו, בְּמִלָּי.

הִבְלַגְתִּי בְעֹז־רוּחִי עַל בְּעָתַת הַגַּעְגוּעִים וְאָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַגְּבִירָה הַסְּפוּנָה וְהָאֶבֶן־הַיְקָרָה הַטְּמוּנָה, יָקִים אֱלֹהִים לְאֹרֶךְ יָמִים אֶת יִתְדוֹת אָשְׁרֵךְ וְיָרִים עַמּוּדֵי הֲדָרֵךְ” אָמְרָה לִי: “וְעָלֶיךָ הַשָּׁלוֹם, אַתָּה עַבְּדֻ־אללָּהּ, אַתָּה בֶּן פָאצִ’ל, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ – גַּם בָּרוּךְ, חֲבִיבִי וְנַחַת־רוּחִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִנַּיִן יָדַעְתְּ אֶת שְׁמִי? וּמָה אַתְּ? וּמָה עִנְיָנָם שֶׁל תּוֹשָבֵי מְדִינָה זוֹ, עַד שֶּהָיוּ לַאֲבָנִים? רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּידִי לִי אֶת אֲמִתּוּת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ”. אָמְרָה לִי: “שֵׁב, עֵבְּדֻ־אללָּהּ, וַאֲנִי, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מְסַפֶּרֶת לְךָ לַאֲמִתּוּת אֶת עִנְיָנִי וְאֶת הָאֱמֶת עַל עִנְיָנָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ וְתוֹשָׁבֶיהָ לִפְרָטָיו. וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. יָשַׁבְתִּי לְצִדָּהּ, אָמְרָה לִי: “דַּע, עַבְּדֻ־אללָּהּ – יְרַחֶמְךָ אֱלֹהִים – שֶׁאֲנִי בִתּוֹ שֶׁל מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ. וְאָבִי הוּא זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּאוּלָם מוֹשַׁב־הַמֶּמְשָׁלָה עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת. וַאֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ הֵם גְּדוֹלֵי מֶמְשַּלְתּוֹ וְנִכְבְּדֵי מַלְכוּתוֹ. וְהָיָה אָבִי אִיש אַלִּים עַד מְאֹד וְהָיָה שַׁלִּיט עַל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אַנְשֵׁי־חַיִל. וּמִסְפַּר אֶמִירֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כֻּלָּם נְצִיבִים וּבַעֲלֵי מִשְׂרוֹת, וְהָיוּ סָרוֹת לְמִשְׁמַעְתּוֹ מִן הֶעָרִים אֶלֶף, מִלְּבַד הַמְּקוֹמוֹת וְהָאֲחֻזּוֹת וְהַמִּבְצָרִים וְהַטִּירוֹת וְהַכְּפָרִים. וְאֶמִירֵי הַבְּדוּאִים שֶׁתַּחַת יָדוֹ אֶלֶף אֶמִיר, כָּל אֶמִיר שׁוֹלֵט בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשׁ. וְהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת וְאַבְנֵי־הַחֵן וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, מַה שֶׁעַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ סִפֵּר וְאָמַר: “אָמְרָה לִי בַּת מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינַת־הָאֲבָנִים: שְׁמַע עַבְּדֻ־אללָּהּ, וְהָיָה אֵצֶל אָבִי מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת מַה שֶׁעַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה. וְהָיָה כוֹבֵשׁ אֶת הַמְּלָכִים, וּמַכְרִית אֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת אַמִּיצֵי הַלֵּבָב בְּמִלְחָמָה וּבִשְׂדֵה הַקְּרָב, וְהָיוּ מְפַחֲדִים מִפָּנָיו אַדִּירִים וְנִכְנָעִים לוֹ מַלְכֵי פָרַס הַכַּבִּירִים. וְעִם זֶה הָיָה כוֹפֵר וּמְשַׁתֵּף אֱלִילִים לֵאלֹהִים, עוֹבֵד הַפְּסָלִים מִבִּלְתִּי אֲדוֹנָיו. וְכָל צְבָאוֹ כוֹפְרִים עוֹבְדִים לַפְּסָלִים מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הַיּוֹדֵעַ כֹּל. אֵרַע שֶׁהָיָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ גְדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ, וְעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, כְּשֶׁנִכְנְסָה אֵלָיו דְּמוּת אָדָם, וְהֵאִיר כָּל הַמּוֹשָׁב מֵאוֹר פָּנָיו. הִסְתַּכֵּל בּוֹ אָבִי וְרָאָהוּ לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ יָרֹק וְהוּא גְבַהּ־קוֹמָה וְיָדָיו יוֹרְדוֹת לוֹ עַד מִתַּחַת לְבִרְכָּיו, וְעָלָיו הַדְרָה וִיקָר. וְהָאוֹר מַזְהִיר מִפָּנָיו. אָמַר לְאָבִי: “הוֹי מַמְרֶה, הוֹי בּוֹדֶה כְּזָבִים, עַד מָתַי תִּהְיֶה נִתְעֶה בַעֲבוֹדַת הַפְּסָלִים וְתַעֲזֹב עֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹדֵעַ כֹּל. הָעֵד שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וְהָעֵד שֶׁמֻּחַמָּד עַבְדוֹ וּשְׁלִיחוֹ, וְקַבֵּל אֶת דַּת הָאִסְלָאם אַתָּה וְעַמְּךָ, וְהַנַּח עֲבוֹדַת הַפְּסָלִים, שֶׁאֵין מוֹעִיל בָּהּ וְלֹא תַמְלִיץ ישֶׁר, וְאֵין לַעֲבֹד בֶּאֱמֶת אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הַמֵּרִים שָׁמַיִם מֵעַל מִבְּלִי עַמּוּדִים יִשַּׂאוּם, וּפוֹרֵשׂ הָאָרֶץ רַחֲמִים לְעוֹבְדָיו”. אָמַר לוֹ אָבִי: “מִי אַתָּה הָאִישׁ הַמְכַחֵשׁ בַּעֲבוֹדַת הַפְּסָלִים, עַד כְּדֵי לְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶה? כְּלוּם אִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁיִכְעֲסוּ עָלֶיךָ הַפְּסָלִים?” אָמַר לוֹ: הֲרֵי הַפְּסָלִים אֲבָנִים, לֹא יַזִּיק לִי כַעֲסָם וְלֹא יוֹעִיל לִי רְצוֹנָם. הָבֵא לְפָנַי אֶת פִּסְלְךָ שֶׁאַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ, וְצַוֵּה לְכָל אֶחָד מֵעַמְּךָ שֶׁיָבִיא פִסְלוֹ, וּכְשֶׁיִהְיוּ לְפָנֵינוּ כָל פִּסְלֵיכֶם כֻּלָּם, קִרְאוּ אֲלֵיהֶם שֶׁיִכְעֲסוּ עָלַי, וַאֲנִי אֶקְרָא אֶל אֱלֹהַי שֶׁיִכְעַס עֲלֵיכֶם, וְתַבְחִינוּ בֵּין כַּעֲסוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא וּבֵין כַּעֲסוֹ שֶׁל הַנִּבְרָא. הֲרֵי פִסְלֵיכֶם אַתֶּם שֶׁעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, וְהִתְלַבְּשׁוּ בָהֶם הַשְּׂטָנִים, וְהֵם הַמְדַבְּרִים אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ בִּטְנֵיהֶם שֶׁל הַפְּסָלִים. פִּסְלֵיכֶם עֲשׂוּיִים הֵם, וֵאלֹהַי הוּא הָעוֹשֶׂה, דָבָר לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ וְאִם תִּתְגַּלֶּה לָכֶם הָאֱמֶת לְכוּ אַחֲרֶיהָ, וְאִם יִתְגַּלֶּה לָכֶם הַשֶּׁקֶר עִזְבוּהוּ”. אָמְרוּ לוֹ: “הָבֵא לָנוּ מוֹפֵת בִּדְבַר אֲדוֹנְךָ שֶׁנִרְאֶנוּ”. אָמַר לָהֶם: “הָבִיאוּ לִי מוֹפְתִים בִּדְבַר אֲדוֹנֵיכֶם”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל הָעוֹבֵד אָדוֹן לוֹ מִן הַפְּסָלִים יְבִיאֶנּוּ". הֵבִיאוּ לְפָנָיו כָּל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא אֶת פִּסְלֵיהֶם אֶל מְקוֹם מוֹשָׁב־הַמַּלְכוּת.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת מִפְּנִים לְמָסָךְ הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי מוֹשָׁב־הַמַּלְכוּת שֶׁל אָבִי, וְהָיָה לִי פֶסֶל שֶׁל זְמָרַגְדִּין יָרֹק, גוּפוֹ כְּמִדַּת גּוּפוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם. בִּקְּשׁוֹ אָבִי וּשְׁלַחְתִּיו אֵלָיו אֶל מְקוֹם מוֹשָׁב־הַמַּלְכוּת. הִנִּיחוּ אוֹתוֹ לְיַד פֶּסֶל אָבִי. וְהָיָה פֶּסֶל אָבִי שֶׁל אֹדֶם וּפֶסֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁל יַהֲלֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְפִסְלֵי רַבֵּי־הַצָּבָא וְרַבֵּי הַנְּתִינִים, הִנֵּה הָיוּ מִקְצָתָם מֵאֹדֶם מִקְצָתָם מִן הַצְּדָפִים הָאֲדֻמִּים וּמִקְצָתָם מִן הָאַלְמֻגִּים וּמִקְצָתָם מִן הָעֵץ הַקֻּמָארִי וּמִקְצָתָם מֵעֲצֵי הָבְנִים, וּמְקְצָתָם מִכֶּסֶף וּמִקְצָתָם מִזָּהָב. וְכָל אֶחָד מֵהֶם פֶּסֶל – לוֹ כְּפִי אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וְאּוּלָם הָאֲסַפְסוּף שֶׁבַּצָּבָא וְשֶׁבַּנְּתִינִים הָיוּ פִסְלֵי מִקְצָתָם מֵחַלְמִישׁ־צוּר וּמִקְצָתָם מֵעֵץ וּמִקְצָתָם מֵחֶרֶס וּמִקְצָתָם מֵחֵמָר. וְכָל הַפְּסָלִים שׁוֹנִים הָיוּ בְּצִבְעֵיהֶם, צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים וִירֻקִּים וּשְׁחוֹרִים וּלְבָנִים. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְאָבִי: “עוֹרֵר אֶת פִּסְלְךָ וְאֶת הַפְּסָלִים הָאֵלֶּה שֶׁיִכְעֲסוּ עָלַי”. עָרְכוּ אֶת הַפְּסָלִים כְּמוֹ לְמוֹשַׁב־מוֹעָצָה, וְשָׂמוּ אֶת פִּסְלוֹ שֶׁל אָבִי עַל כִּסֵּא שֶׁל זָהָב וְאֶת פִּסְלִי לְצִדּוֹ, בְּרֹאשׁ. אַחַר־כָּךְ סִדְּרוּ אֶת הַפְּסָלִים כֻּלָּם, כָּל אֶחָד מֵהֶם לְפִי מַעֲלַת בְּעָלָיו הָעוֹבֵד אוֹתוֹ. קָם אָבִי וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפִסְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֱלֹהַי אַתָּה הָאָדוֹן הַנָּדִיב וְאֵין בַּפְּסָלִים גָּדוֹל מִמְּךָ. וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאִישׁ זֶה בָא אֵלַי פּוֹגֵעַ בְּרִבּוֹנִיּוּתְךָ, מְהַתֵּל בְּךָ וּמִתְיַמֵּר שֶׁלּוֹ אֱלוֹהַּ חָזָק מִמְּךָ, וּמְצַוֵּנוּ שֶׁנַעֲזֹב עֲבוֹדָתְךָ וְנַעֲבֹד אֶת אֱלֹהָיו. כְּעַס עָלָיו אֵפוֹא, אֱלֹהַי”. הָיָה מְבַקֵּש מִן הַפֶּסֶל, אַךְ הַפֶּסֶל אֵינוֹ עוֹנֶה לוֹ תְשׁוּבָה, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו דָּבָר. אָמַר לוֹ אָבִי: “אֵין זֶה מִנְהָגְךָ, שֶׁכֵּן הָיִיתָ מְדַבֵּר אֵלַי כְּשֶׁהָיִיתִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ. וּמַה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שׁוֹתֵק? אֵינְךָ מְדַבֵּר? כְּלוּם דַּעְתְּךָ מֻסָּחָה אוֹ יָשֵׁן אַתָּה? הִתְעוֹרֵר נָא וְהוֹשִׁיעֵנִי וְדַבֵּר אֵלַי”. טִלְטֵל אוֹתוֹ וְאֵין הוּא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ נָע מִמְּקוֹמוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת פִּסְלְךָ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר?” אָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה אוֹ שֶׁהוּא יָשֵׁן”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “אוֹיֵב אֱלֹהִים, כֵּיצַד זֶה תַּעֲבֹד אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדַבֵּר וְאֵינוֹ לוֹ כָּל יְכֹלֶת שֶׁהִיא, וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהַי? כְּשֶׁהוּא קָרוֹב וְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו, נִמְצָא וְלֹא יֵעָדֵר וְלֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְלֹא יִישָׁן, וְלֹא תַּשִּׂיגֶנּוּ כָל מַחֲשָבָה. רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְהוּא כֹּל יוּכָל, בְּעוֹד אֱלֹהֶיךָ חֲסַר־אוֹנִים, לֹא יוּכַל לְהַעֲבִיר נֵזֶק מֵעַצְמוֹ. וּכְבָר הִתְלַבֵּשׁ בּוֹ שָׂטָן אָרוּר הַמַּתְעֶה אוֹתְךָ וּמוֹלִיכְךָ שׁוֹלָל. הִנֵּה עַכְשָׁו הָלַךְ שְׂטָנוֹ. עֲבֹד אֵפוֹא אֶת הָאֱלֹהִים וְהָעֵד שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתּוֹ, וְשֶׁאֵין נֶעֱבָד זוּלָתוֹ, וְאֵין מִבִּלְעָדָיו מִי שֶׁהוּא שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁיַעַבְדוּהוּ, וְאֵין טוֹב אֶלָּא טוּבוֹ. וְאוּלָם אֱלֹהֶיךָ הֲרֵי לֹא יוּכַל לְהָסִיר הָרָעָה מֵעַצְמוֹ, וְכֵיצַד זֶה יוּכַל לְהַעֲבִירָהּ מֵעָלֶיךָ? רְאֵה בְעֵינֶיךָ אֶת קֹצֶר יָדוֹ”. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִתְחִיל טוֹפֵחַ לוֹ עַל עָרְפּוֹ, עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. כָּעַס הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לַנִּמְצָאִים: “הִנֵּה מְכַחֵשׁ זֶה טָפַח לוֹ לֵאלֹהַי, הִרְגוּהוּ”. בִּקְּשׁוּ לָקוּם לְהַכּוֹתוֹ, וְלֹא יָכֹל גַּם אֶחָד מֵהֶם לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ. הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶם לְהִתְאַסְלֵם, וְלֹא הִתְאַסְלְמוּ. אָמַר לָהֶם: “הִנֵּה מַרְאֶה אֲנִי לָכֶם אֶת כַּעַס אֲדוֹנִי”. אָמְרוּ לוֹ: “הַרְאֵנוּ”. פָּרַשׂ כַּפָּיו וְאָמַר: “אֱלֹהַי וַאֲדוֹנִי, אַתָּה מִבְטָחִי וְתִקְוָתִי, הֵעָנֵה לִי לִקְרִיאָתִי עַל אֵלֶה הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים הָאוֹכְלִים טוּבְךָ וְעוֹבְדִים לְזוּלָתְךָ. הוֹי הָאֱמֶת, הָאַדִּיר, בּוֹרֵא לַיְלָה וָיוֹם. שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתַּהְפֹךְ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לַאֲבָנִים; הֵן אַתָּה יָכֹל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְךָ דָּבָר, שֶׁאַתָּה הַכֹּל תוּכַל”. הָפַךְ אֱלֹהִים אֶת צוּרַת תּוֹשָׁבֵי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְגִלְגֵּל אוֹתָם בַּאֲבָנִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַמּוֹפֵת שֶׁעָשָׂה הִשְׁלַמְתִּי פָנַי אֶל אֱלֹהִים, וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִמַּה שֶׁפָּגַע בָּהֶם. קָרַב אֵלַי אוֹתוֹ אִישׁ וְאָמַר: “כְבָר קָדַם לָךְ מֵאֵת אֱלֹהִים מִשְׁפָּטוֹ שֶׁתְּהִי מְאֻשֶּׁרֶת, וְכַוָּנָה לוֹ לֵאלֹהִים בָּזֶה”. הִתְחִיל מְלַמְּדֵנִי, וְהֶעֱבִירַנִי בִּבְרִית וּבְאָלָה. וְהָיוּ יְמֵי חַיַּי שֶׁבַע שָׁנִים בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכָעֵת יְמֵי חַיַּי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה כָל מַה שֶׁבָּעִיר וְכָל תּוֹשָׁבֶיהָ הָפְכוּ לַאֲבָנִים בִּתְפִלָּתְךָ הַכְּשֵׁרָה, וְנִצַּלְתִּי אֲנִי וְקִבַּלְתִּי אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל יָדְךָ, וְהָיִיתָ בָזֶה הַשֵּׁיךְ שֶׁלִי. הוֹדִיעֵנִי נָא אֵפוֹא אֶת שְׁמֶךָ, וְתָמְכֵנִי בְעֶזְרָתֶךָ, וְסַדֵּר לִי מַה שֶׁהוּא שֶׁאֱהִי נִזּוֹנָה בוֹ”. אָמַר לִי: “שְׁמִי אַבּוּ אלְעַבָּאס אַלְכִ’צְ’ר”. נָטַע לִי עֵץ רִמּוֹן בְּיָדוֹ וְגָדַל וְעָשָׂה עָלִים וְהֵנֵץ נִצָּנִים וְנָתַן פְּרִי אֶחָד שֶׁל רִמּוֹן מִיָּד. אָמַר לִי: “אִכְלִי מֵאֲשֶׁר כִלְכֵּל אוֹתָךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעִבְדִי אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יֵאוֹת לְעָבְדוֹ”. לִמְּדָנִי אֶת פְּרָטֵי חֻקּוֹת הָאִסְלַאם וּפִרְטֵי הַתְּפִלָּה וְדֶרֶךְ עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, וְלִמֵּד אוֹתִי קְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וְזֶה לִי שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת אֶת הָאֱלֹהִים בְּמָקוֹם זֶה, וּבְכָל יוֹם מֵטִיל לִי עֵץ זֶה רִמּוֹן וַאֲנִי אוֹכֶלֶת אוֹתוֹ וְנִזּוֹנֵית בוֹ מֵעֵת־לְעֵת. נָטְלָה רִמּוֹן אֶחָד וְאָכְלָה חֶצְיוֹ וְהֶאֱכִילָה אוֹתִי חֶצְיוֹ, וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם לֹא מָתוֹק יוֹתֵר וְלֹא מְשֻבָּח מִמֶּנּוּ וְלֹא טָעִים יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ רִמּוֹן. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם מַסְכִּימָה אַתְּ לְמַה שֶׁצִוָּה אוֹתָךְ הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּךְ אַלְכִצְ’ר, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִהְיוֹת לִי אִשָּׁה וְשֶׁאֶהְיֶה לָךְ בַּעַל וְתֵלְכִי עִמִּי אֶל אַרְצִי, וְאֵשֵׁב אִתָּךְ בִּמְדִינַת בָּצְרָה?” אָמְרָה לִי: “הֵן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁשׁוֹמַעַת אֲנִי לְקוֹלְךָ וּמְמַלְּאָה אֶת מִצְוָתְךָ מִבְּלִי לְהַמְרוֹת”. וְהֶעֱבַרְתִי אוֹתָה בִּבְרִית וּבְאָלָה, וְהִכְנִיסָה אוֹתִי אֶל בֵּית־אוֹצָרוֹ שֶׁל אָבִיהָ, וְלָקַחְנוּ מִתּוֹכוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת וְיָצָאנוּ מֵאוֹתָה … 5

שֶׁכֵּן לֹא הָיָה הֵעָדְרִי אֶלָּא לְטוֹבָה. וּכְבָר נִמְלְאוּ בוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי וּבָרוּךְ יִהְיֶה זֶה

שֶׁאָמַר:

וְלֹא יָדַעְתִּי עֵת אֶל אֶרֶץ שַׂמְתִּי פָנַי,

מְבַקֵּש טוֹבָה, אֵי מִשְּׁנֵיהֶם יַגִּיעַ עָדַי:

הַאִם הַטּוֹבָה אוֹתָה אֲבַקֵּש,

אוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר בִּי תִתְנַקֵּש.

אָמַרְתִּי לָהֶם: “הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּהֵעָדְרִי זֶה”, וְהֶרְאֵיתִי לָהֶם מַה שֶׁעִמִּי מִן הָאוֹצְרוֹת, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁרָאִיתִי בִּמְדִינַת הָאֲבָנִים" וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אִלּוּ לִדְבָרַי הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, הָיָה מַגִּיעַ לָכֶם מִזֶּה מַשֶׁהוּ רָב”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל אָמַר: "אָמַרְתִּי לַחֲבֵרַי וּלְאַחַי: ‘אִלּוּ הֱיִיתֶם הוֹלְכִים עִמִּי, הָיָה מַגִּיעַ לָכֶם מִזֶּה מַשֶּׁהוּ רָב’. אָמְרוּ לִי: ‘חֵי־אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיִינוּ הוֹלְכִים לֹא הָיִינוּ מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשֵׁנוּ לְהִכָּנֵס אֶל מֶלֶךְ הַמְּדִינָה’. אָמַרְתִּי לְאַחַי: ‘אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּכֶם, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁעִמִּי יַסְפִּיק לְכֻלָּנוּ, וּמְנָת חֶלְקֵנוּ הוּא’. חִלַּקְנוּ מָה שֶׁאִתִּי לַחֲלָקִים לְפִי מִסְפָּרֵנוּ. נָתַתִּי לְאַחַי וּלְרַב־הַחוֹבֵל חֵלֶק וְנָטַלְתִּי לִי כְּאֶחָד מֵהֶם. נָתַתִּי מִקְצָת לַמְּשָׁרְתִים וְלַמַּלָחִים, וְשָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ אוֹתִי וְהָיוּ מְרֻצִּים בְּמַה שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, מִלְּבַד אַחַי, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ, וְתָעוּ עֵינֵיהֶם בְּחֹסֶר־מְנוּחָה, וְרָאִיתִי שֶׁתַּאֲוַת־הַבֶּצַע גָּבְרָה בְתוֹכָם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁאֵין מַה שֶּׁנָּתַתִּי לָכֶם מְסַפֵּק אֶתְכֶם. וְאוּלָם הֲרֵי אֲנִי אֲחִיכֶם וְאַתֶּם אַחַי, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וְהוֹנִי וְהוֹנְכֶם אֶחָד הֵם. וּכְשֶׁאֲנִי מֵת לֹא יִירַשׁ אוֹתִי זוּלַתְכֶם”. וְהָיִיתִי מֵנִיחַ אֶת דַּעְתָּם. אַחַר־כָּךְ הוֹרַדְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה לְתוֹך סְפִינַת־מִפְרָשִׂים וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָה לְתוֹךְ תָּא, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְיָשַבְתִּי לְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וְאַחַי. אָמְרוּ לִי: “אָחִינוּ, מַה רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת בְּנַעֲרָה זוֹ הַמֻּפְלָגָה בְּיָפְיָהּ?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאַי אוֹתָהּ כְּשֶׁאֲנִי נִכְנַס לְבָצְרָה, וְלַעֲרֹך שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה גְדוֹלָה וּלְכַנֵּס אוֹתָהּ שָׁם”. אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: “אָחִי, דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ מֻפְלָגָה בְּיֹפִי וָחֵן, וּכְבָר נִכְנְסָה אַהֲבָתָה בְלִּבִּי, וּרְצוֹנִי שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ לִי שֶׁאֶשָּׂא אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה”. אָמַר הַשֵּׁנִי: “וְאַף אֲנִי כָךְ, תֵּן אוֹתָהּ לִי, שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה לִי לְאִשָּׁה”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר הֶעֱבִירָה אוֹתִי בִבְרִית וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה. וְאִם אֲנִי נוֹתְנָהּ לְאֶחָד מִכֶּם, נִמְצָא אֲנִי מֵפֵר הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינָהּ. וְיָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁזֶה יִגְרֹם לָהּ שִׁבְרוֹן־לֵב, שֶׁכֵּן לֹא בָאָה עִמִּי אֶלָּא בִּתְנַאי שֶׁאֶשָּׁאֶנָּהּ לְאִשָּׁה, וְכֵיצַד זֶה אַשִּׂיאֶנָּהּ לְזוּלָתִי? וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתָהּ, הֲרֵי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ יוֹתֵר. שֶׁכֵּן מִשָּׁמַיִם הִזְמִינוּהָ לִי, וְתִתִּי אוֹתָהּ לְאֶחָד מִכֶּם, דָּבָר הוּא שֶׁלֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם. וְאוּלָם כְּשֶׁאָנוּ נִכְנָסִים לִמְדִינַת בָּצְרָה בְּשָׁלוֹם, אֶרְאֶה לָכֶם שְׁתֵּי נְעָרוֹת מִן הַמֻּבְחָרוֹת שָׁבְּנַעֲרוֹת בָּצְרָה וַאֲבַקֵּש אוֹתָן לִהְיוֹת לָכֶם לְנָשִׁים וְאֲשַׁלֵּם אֶת הַמֹּהַר מִמָּמוֹנִי, וַאֲסַדֵּר שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה אַחַת וּנְכַנֵּס אָנוּ הַשְּׁלֹשָׁה אֶת נָשֵׁינוּ בְלַיְלָה אֶחָד. הַרְפּוּ אֵפוֹא מִנַּעֲרָה זוֹ, שֶׁמְּנַת־חֶלְקִי הִיא”. שָׁתְקוּ, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁנִּתְרַצּוּ בְמַה שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם. נָסַעְנוּ וּמְגַמַּת פָּנֵינוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְהָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ מַה שֶׁתֹּאכַל וּמַה שֶׁתִּשְׁתֶּה כְּשֶׁאֵין הִיא יוֹצֵאת מִתָּא הַסְּפִינָה, בְּעוֹד אֲנִי יָשֵׁן בֵּין אַחַי עַל גַּב סְפִינַת הַמִּפְרָשִׂים. לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם, עַד שֶׁהוֹפִיעָה לְנֶגְדֵּנוּ מְדִינַת בָּצְרָה. שָׂמַחְנוּ בְקָרְבֵנוּ אֵלֶיהָ, וַאֲנִי סוֹמֵך עַל אַחַי וּבוֹטֵחַ בָּהֶם, אַךְ אֵין יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמָה אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְיָשַנְתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, טֶרֶם אַרְגִּישׁ, וְהִנֵּה אֲנִי נִשָּׂא בִּידֵי שְׁנֵי אַחַי אֵלֶּה, הָאֶחָד מַחֲזִיקֵנִי בְּשוֹקַי וְהַשֵּׁנִי בְיָדַי, בִּהְיוֹת שֶׁהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם לְטַבְּעֵנִי בַיָּם בִּגְלַל אוֹתָהּ נַעֲרָה. כְּשֶׁרָאִיתִי עַצְמִי נִשָּׂא בֵין יְדֵיהֶם, אָמַרְתִּי: “אַחַי, עַל שׁוּם מָה אַתֶּם עוֹשִׂים אִתִּי מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרוּ לִי: “הוֹי מְעוּט־נִימוּס, כֵּיצַד זֶה תִּמְכֹּר אֶת רְצוֹנֵנוּ בְךָ בִּמְחִיר נַעֲרָה? הֲרֵינּו מְטִילִים אוֹתְךָ לַיָּם מִשּׁוּם זֶה”. הֱטִילוּנִי לְתוֹכוֹ. פָּנָה אֶל שְּׁנֵי הַכְּלָבִים וְאָמַר: “כְּלוּם אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאָמַרְתִּי אוֹ לֹא?” הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם לָאָרֶץ נוֹבְחִים בְּיִלְלַת לַחַש, כְּאִלּוּ הָיוּ מְאַשְּׁרִים אֶת דְּבָרָיו, וְהִתְפַּלֵּא הַכַּלִיף עַל הַדָּבָר. הוֹסִיף וְאָמַר: "נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְכַאֲשֶׁר הֱטִילוּנִי לַיָּם, הִגַּעְתִּי אֶל קַרְקָעִיתוֹ, וְאוּלָם הַמַּיִם נִעֲרוּנִי עַל פְּנֵי הַיָּם. וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר כְּשֶׁעוֹף גָּדוֹל בְּמִדַּת אָדָם, עָט עָלַי וְחָטַף אוֹתִי וְטָס עִמִּי בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי עַצְמִי בְאַרְמוֹן בָּנוּי רָם, קִירוֹתָיו גְּבוֹהִים מְקֻשָּׁט בְּפִתּוּחִים מְפֹאָרִים, וּבוֹ תְּלָיִים שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּינִים וְהַגְּוָנִים, וּבוֹ נְעָרוֹת עוֹמְדוֹת, שָׂמוֹת יְדֵיהֶן עַל חֲזֵיהֶן. וְהִנֵּה אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן עַל כִּסֵּא שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלֶיהָ מַלְבּוּשִׁים שֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לִפְתֹחַ עֵינָיו מֵעָצְמַת אוֹר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, אֲשֶׁר לֹא יְסֻלְּאוּ בְהוֹן, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר שֶׁל שְׁלשָׁה עִגּוּלִים הַמֵּבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָבָה וְתוֹפֵס אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. הִתְנַעֵר הָעוֹף שֶׁחֲטַפַנִי וְנַעֲשָׂה עַלְמָה, דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. נָעַצְתִּי הַמַּבָּט בָּהּ, וְהִנֵּה הִיא זוֹ שֶׁהָיְתָה בָהָר בְּצוּרַת נָחָשׁ. וְהָיָה הַצִּפְעוֹנִי נִלְחַם בּוֹ וּמְלַפֵּף זְנָבוֹ בִזְנָבוֹ, וְשֶׁאֲנִי בִרְאוֹתִי אֶת הַצִּפְעוֹנִי כּוֹבְשוֹ וְגוֹבֵר עָלָיו, הֲרַגְתִּיו בָּאֶבֶן. אְָמְרָה לָהּ הָאִשָּׁה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא: “מִשּׁוּם מַה הֵבֵאת בֶּן־אָדָם זֶה לְכָאן?” אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, זֶה הוּא שֶׁהָיָה סִבָּה לְהָגֵן עַל כְּבוֹדִי בֵּין בְּנוֹת הַשֵּׁדִים”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, מִי אֲנִי?” אָמַרְתִּי: “לֹא”. אָמְרָה לִי: “אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁהָיִיתִי בְהַר פְּלוֹנִי, וְהָיָה הַצִּפְעוֹנִי הַשָּׁחוֹר נִלְחַם בִּי וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְנַקֵּשׁ בִּכְבוֹדִי, וְאַתָּה הֲרַגְתּוֹ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי רָאִיתִי עִם הַצִּפְעוֹנִי נָחָשׁ לָבָן”. אָמְרָה לִי: “אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי נָחָשׁ לָבָן. וְאוּלָם בַּת הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, אֲנִי סַעִידָה שְׁמִי, וְזֹאת הַיּוֹשֶׁבֶת אִמִּי הִיא, וּשְׁמָהּ מֻבָּארָכָּה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וְהַצִּפְעוֹנִי שֶׁנִלְחַם בִּי וּבִקֵּש לְהִתְנַקֵּשׁ בִּכְבוֹדִי, הוּא מִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ הַשָּׁחוֹר, דַּרְפִיל שְׁמוֹ. וְהוּא בְּרִיָּה מְכֹעֶרֶת. וְאֵרַע שֶׁכְּשֶׁרָאֲנִי, אָהַב אוֹתִי. בִּקֵּשׁ מֵאָבִי לְהַשִּׂיאֵנִי לוֹ. שָׁלַח אֵלָיו אָבִי לוֹמַר לוֹ: “וּמַה עֶרְכְּךָ חֶלְאַת הַמִּשְׁנִים, שֶׁתִּשָּׂא בְנוֹת מְלָכִים?” נִתְמַלֵּא זַעַם מִזֶּה, וְנִשְׁבַּע שְׁבוּעָה שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁיְּחַלֵּל כְּבוֹדִי, מִתְנַכֵּל בְּאָבִי, וְהָיָה עוֹקֵב אַחֲרַי וְהוֹלֵך בְּעִקְבוֹתַי לְכָל אֲשֶׁר הָלַכְתִּי, וְכַוָּנָתוֹ לְחַלֵּל כְּבוֹדִי, וּכְבָר נָפְלוּ בֵינוֹ וּבֵין אָבִי תִּגְרוֹת קָשׁוֹת וְצָרוֹת גְדוֹלוֹת, וְלֹא יָכֹל לוֹ אָבִי בְּהְיוֹתוֹ עָרִיץ מְזִמּוֹת. וּבְכָל שֶׁהָיָה אָבִי מְבִיאוֹ בְמָצוֹר וּמְבַקֵּש לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, הָיָה בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו. וּכְבָר נִלְאָה אָבִי, וְהָיִיתִי אֲנִי בְכָל יוֹם מְהַפֶּכֶת עַצְמִי לְצוּרוֹת וּגְוָנִים שׁוֹנִים. אַךְ כְּכָל שֶׁהָיִיתִי אֲנִי מִתְהַפֶּכֶת בְּתֹאַר, הָיָה הוּא מִתְהַפֵּךְ בְּתֹאַר נֶגְדּוֹ וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי בוֹרַחַת לְאֶרֶץ, הָיָה מֵרִיחַ רֵיחִי וּמַדְבִּיקֵנִי בְאוֹתָהּ אָרֶץ, עַד שֶׁסָבַלְתִּי מִמֶּנּוּ צָרוֹת קָשׁוֹת, הִתְהַפַּכְתִּי בְּתֹאַר נָחָשׁ וְהָלַכְתִּי אֶל אוֹתוֹ הָר. הִתְהַפֵּךְ בְּתֹאַר צִפְעוֹנִי וְרָדַף אַחֲרַי בְּתֹאַר זֶה, וְנָפַלְתִּי בְיָדוֹ, נֶאֱבַקְתִּ עִמּוֹ וְנֶאֱבַק עִמִּי עַד שֶׁהֶלְאַנִי וְהָיָה בְּכַוָּנָתוֹ מַעֲשֶׂה זִמָּה. בָּאתָ אַתָּה וְהִכִּיתָ אוֹתוֹ בְּאֶבֶן וְהָרַגְתָּ אוֹתוֹ, וְהִתְהַפַּכְתִּי אֲנִי לְנַעֲרָה וְהֶרְאֵיתִי עַצְמִי לְךָ וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁטּוֹבָה לְךָ עָלַי, שֶׁאֵינָה הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד אֶלָּא אֵצֶל יַלְדֵי זְנוּנִים. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת אַחֶיךָ, שֶׁעָשׂוּ בְךָ מְזִמָּה זוֹ וֶהֱטִילוּךָ לַיָּם, הִזְדָּרַזְתִּי אֵלֶיךָ וְהִצַּלְתִּיךָ מֵאֲבַדּוֹן, וְרָאוּי אַתָּה לְכָבוֹד מֵאֵת אִמִּי וְאָבִי”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “אִמִּי, כַּבְּדִי אוֹתוֹ לְפִי מַה שֶׁהֵגֵן עַל כְּבוֹדִי”. אָמְרָה לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ בֶּן־הָאָדָם, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ עִמָּנוּ טוֹבָה, שֶׁרָאוּי אַתָּה עָלֶיהָ לְכָבוֹד”. צִוְּתָה לָתֵת בֶּגֶד הַבָּא מִבֵּית־גְנָזִים הַשָּׁוֶה הוֹן רַב. וּמִסְפָּר רַב שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־חֵן, וְאָמְרָה: “קְחוּ אוֹתוֹ וְהַכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ”. נְטָלוּנִי וְהִכְנִיסוּנִי אֶל הַמֶּלֶךְ בִּמְקוֹם מוֹשָׁב הַמֶּמְשָׁלָה. רְאִיתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּלְפָנָיו הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ. כְּשֶׁרְאִיתִיו נִסְתַּמְּאוּ עֵינַי מִמַּה שֶׁרָאִיתִי עָלָיו מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי קָם עַל רַגְלָיו, וְקָמוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מִתּוֹךְ כָּבוֹד לוֹ. שָׁאַל לִשְׁלוֹמִי וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְכִבְּדַנִי תַכְלִית הַכָּבוֹד, וְנָתַן לִי מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ מִן הַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַאֲחָדִים מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ: “קָחוּהוּ אֶל בִּתִּי, שֶׁתּוֹבִילֵהוּ לְמָקוֹם שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ”. נְטָלוּנִי וְהוֹלִיכוּנִי אֶל סַעִידָה בִתּוֹ. נְשָׂאַתְנִי וְהָלְכָה עִמִּי וְעִם כָּל הַסְּגֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עִמִּי.


זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וְעִנְיָנָהּ שֶׁל סַעִידָה. וְאוּלָם בּאֲשֶׁר לְרַב־חוֹבְלָהּ שֶׁל אֳנִיַּת הַמִּפְרָשִׂים, הִנֵּה הֵקִיץ לְקוֹל הַחֲבָטָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּטַלְתִּי לַיָּם וְאָמַר: “מַה הוּא שֶׁנָפַל לְתוֹךְ הַיָּם?” בָּכוּ שְׁנֵי אַחַי, וְהִתְחִילוּ מַכִּים עַל חֲזֵיהֶם וְאוֹמְרִים: “אוֹי לְאָבְדַן אָחִינוּ. חָפֵץ הָיָה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בִּקְצֵה הַסְּפִינָה וְנָפַל לַיָּם”. הִנִּיחוּ יְדֵיהֶם עַל הוֹנִי, וְנָפְלָה בֵּינֵיהֶם מַחְלֹקֶת בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם אוֹמֵר: ‘לֹא יִקָּחֶנָּה זוּלָתִי’ וְהִמְשִׁיכוּ בְהִתְעַצְּמוּתָם זֶה עִם זֶה, וְלֹא זָכְרוּ אֶת אֲחִיהֶם, וְלֹא אֶת טְבִיעָתוֹ, וּפָסַק אֶבְלָם עָלָיו. וַעֲדַיִן הֵם בְּמַצָּב זֶה, כְּשֶׁסַעִידָה הוֹרִידָה אוֹתִי בְאֶמְצַע הַסְּפִינָה".


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל אָמַר: “וַעֲדַיִן הֵם מִתְעַצְּמִים זֶה עִם זֶה, כְּשֶׁסַּעִידָה הוֹרִידָה אוֹתִי בְּאֶמְצַע הַסְּפִינָה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אַחַי חִבְּקוּנִי וְשָׂמְחוּ בִי וְהִתְחִילוּ אוֹמְרִים: “אָחִינוּ, כֵּיצַד הָיָה מַצָּבְךָ בְּמַה שֶׁקָּרָה לְךָ? הִנֵּה לִבֵּנוּ דוֹאֵג עָלֶיךָ”. אָמְרָה לָהֶם סַעִידָה: “אִלּוּ הָיָה לִבְּכֶם דּוֹאֵג עָלָיו, אוֹ הֱיִיתֶם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, לֹא הֱיִיתֶם מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַיָּם כְּשֶׁהוּא יָשֵן. וְאוּלָם בַּחֲרוּ לָכֶם מִיתָה שֶׁתָּמוּתוּ בָהּ”. הֶחֱזִיקָה בָהֶם וּבִקְּשָׁה לְהָרְגָם. צָעֲקוּ שְׁנֵיהֶם וְאָמְרוּ: “בְּחָסוּתְךָ, אָחִינוּ”. הִתְחַלְתִּי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהּ וְאוֹמֵר לָהּ: “אֲנִי בְּחָסוּתֵךְ אֲנִי, אַל תַּהַרְגִי אֶת אַחַי”, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “אֵין מִפְלָט מֵהֲרִיגָתָם, שֶׁבּוֹגְדִים הֵם”. לֹא פָסַקְתִּי מִדַּבֵּר אֵלֶיהָ בְּתַחֲנוּנִים וּמְעוֹרֵר רַחֲמֶיהָ עַד שֶׁאָמְרָה: “לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֵינִי הוֹרֶגֶת אוֹתָם. וְאוּלָם עוֹשָׂה אֲנִי לָהֶם כְּשָׁפִים”. הוֹצִיאָה סֵפֶל וְשָׂמָה בְתוֹכוֹ מַיִם מִמֵּימֵי הַיָּם וְדִבְּרָה עָלָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים וְאָמְרָה: “צְאוּ מִצּוּרַת אָדָם לְצוּרַת כְּלָבִים”. הִזְלִיפָה עֲלֵיהֶם אֶת הַמַּיִם וְהָפְכוּ לִשְׁנֵי כְּלָבִים, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם, הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: “כְּלוּם אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאָמַרְתִּי, אַחַי?” הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם כְּאִלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”. אַחַר־כָּךְ אָמַר: "נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְאַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָם שְׁנֵי כְּלָבִים בִּכְשָׁפֶיהָ, אָמְרָה לְאֵלֶה שֶׁהָיוּ בַּסְּפִינָה: “דְּעוּ שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל זֶה, הָיָה לְאָח לִי, וַאֲנִי אֶפְקֹד אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם, וְכָל מִי שֶׁיִתְנַגֵּד לוֹ אוֹ יַמְרֶה אֶת מִצְוָתוֹ, וְיַזִּיק לוֹ בַּיָּד אוֹ בַלָּשׁוֹן, אֶעֱשֶׂה בוֹ כְמוֹ זֶה שֶׁעָשִׂיתִי בִּשְׁנֵי בוֹגְדִים אֵלֶה, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ בִּכְשָׁפִים לְכֶלֶב עַד שֶׁיָבוֹא הַקֵּץ לְחַיָּיו וְהוּא בְצוּרַת כֶּלֶב, וְלֹא יִמְצָא לוֹ מַצִּיל”. אָמְרוּ לָהּ כֻּלָּם: “גְּבִרְתֵּנוּ, אָנוּ כֻּלָּנוּ עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו וְלֹא נַמְרֶה אֶת מִצְוָתוֹ”. אָמְרָה לִי: “כְּשֶׁתִּכָּנֵס לְבָצְרָה תִפְקֹד אֶת כָּל מָמוֹנְךָ וְאִם יִהְיֶה חָסֵר מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, הוֹדִיעֵנִי, וַאֲנִי מְבִיאוֹ לְךָ מֵאֵיזֶה אִישׁ שֶׁיִהְיֶה אוֹ אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, וְכָל מִי שֶׁיְהֵא נוֹטְלוֹ, אֲנִי עוֹשָׂה אוֹתוֹ בִּכְשָׁפִים לְכֶלֶב. וְאַחֲרֵי שֶׁתָּשִׂים אֶת מָמוֹנְךָ בְּבֵית־אוֹצָר, שִׂים בְּצַוָּארוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלֶּה הַבּוֹגְדִים מַסְגֵּר וּקְשֹׁר אוֹתָם לְכַרְעֵי הַמִּטָּה, וְשִׂים אוֹתָם בַּמַּאֲסָר לְבַדָּם. וּבְכָל לַיְלָה, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה רֵד אֲלֵיהֶם וְהַלְקֵה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַד שֶׁיְאַבֵּד הַכָּרָתוֹ. וְאִם יַעֲבֹר לַיְלָה וְלֹא תַלְקֶה אוֹתָם, אֲנִי בָאָה אֵלֶיךָ וּמַלְקָה אוֹתְךָ, וְאַחֲרֵי כֵן אַלְקֶה אוֹתָם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻּדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “קְשֹר אוֹתָם בַּחֲבָלִים בְּשָׁעָה שֶׁתִּכָּנֵס לְבָצְרָה”. שָׂמָה בְּצַוָּארוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם חֶבֶל וְקָשְׁרָה אוֹתָם אֶל הַתֹּרֶן, וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נִכְנַסְנוּ לְבָצְרָה וְיָצְאוּ הַסּוֹחֲרִים לִקְרָאתִי וְנָתְנוּ לִי שָׁלוֹם, וְלֹא שָׁאַל גַּם אֶחָד מֵהֶם עַל אוֹדוֹת אַחַי. וְרַק הָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֶל הַכְּלָבִים וְאוֹמְרִים: “פְּלוֹנִי, מַה זֶּה תַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי כְלָבִים אֵלֶּה שֶׁהֵבֵאתָ עִמְּךָ?” וַאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם: “גִּדַּלְתִּים בִּנְסִיעָה זוֹ וְהֵבֵאתִי אוֹתָם עִמִּי”. הָיוּ צוֹחֲקִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לָדַעַת שֶׁאַחַי הֵם. הִנַּחְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ חֶדֶר, וְהִסַּחְתִּי דַעְתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה עָסוּק בְּסִדּוּר הַמִּטְעָנִים שֶׁהָאֲרִיגִים בְּתוֹכָם וְאַבְנֵי־הַחֵן. וְהָיוּ אֶצְלִי הַסּוֹחֲרִים לָתֵת לִי שָׁלוֹם. נִטְרַדְתִּי וְלֹא הִכֵּיתִי אוֹתָם וְלֹא קְשַׁרְתִּים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, וְלֹא עָשִׂיתִי לָהֶם רָעָה, וְיָשַׁנְתִּי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי הַדָּבָר, וּכְבָר בָּאָה אֵלַי סַעִידָה בַת הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם וְאָמְרָה לִי: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ: 'שִׂים שַרְשְרָאוֹת בַּצַוְּארוֹתֵיהֶם וְהַלְקֵה כָּל אֶחָד מֵהֶם?” הֶחֱזִיקָה בִי וְהוֹצִיאָה אֶת הַשּׁוֹט וְהִלְקְתָה אוֹתִי עַד שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי. וְאַחַר־כָּךְ הָלְכָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאַחַי בּוֹ וְהִלְקְתָה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בַּשּוֹט עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת, וְאָמְרָה: “כָּל לַיְלָה הַלְקֵה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם כַּמַּלְקוֹת הָאֵלֶּה, וְאִם יַעֲבֹר לַיְלָה מִבְּלִי שֶׁתַּלְקֶה אוֹתָם, הֲרֵינִי מַלְקָה אוֹתְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, לְמָחָר אֲנִי שָׂם שַׁרְשְׁרָאוֹת בְּצַוְּארוֹתֵיהֶם. וּבַלַּיְלָה הַבָּא אַלְקֶה אוֹתָם, וְאֵינִי מֵסִיר הַמַּלְקוֹת מֵעֲלֵיהֶם גַּם לַיְלָה אֶחָד”. חָזְקָה עָלַי פְּקֻדָּתָהּ לְהַלְקוֹתָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל עָלַי לָשִׂים אֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת בְּצַוָּארָם. הָלַכְתִּי אֶל צוֹרֵף־זָהָב וְצִוִּיתִיו לַעֲשׂוֹת לִי מִסְגְּרוֹת שֶׁל זָהָב וְעָשָׂה אוֹתָם. הֵבֵאתִים וְשַׂמְתִּים בְּצַוְּארוֹתֵיהֶם וּקְשַרְתִּים כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתִי, וּבַלַּיְלָה הִלְקֵיתִי אוֹתָם בְּעַל־כָּרְחִי. וְהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּימֵי־כַלִיפוּתוֹ שֶׁל אַלְמַהְדִי הַחֲמִשִּׁי לְשׁוֹשֶׁלֶת בְּנֵי־עַבָּאס6 . וְנַעֲשֵׂיתִי רֵעֶה לוֹ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁשָׁלַחְתִּי אֵלָיו מַתָּנוֹת, וּמִנָּה אוֹתִי לְמִשְׂרַת שִׁלְטוֹן וְשָׂם אוֹתִי נְצִיב לִמְדִינַת בָּצְרָה. נִשְׁאַרְתִּי בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “אֶפְשָׁר שֶׁזַעֲמָהּ כְּבָר נִתְקָרֵר”, וְעָזַבְתִּי אוֹתָם לַיְלָה אֶחָד מִבְּלִי לְהַלְקוֹתָם, בָּאָה אֵלַי וְהִלְקְתָה אוֹתִי מַלְקוֹת שֶׁלֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָם כָּל עוֹד אֲנִי חַי. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא פָּסַקְתִּי לְהַלְקוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ כַּלִיפוּתוֹ שֶׁל אַלְמַהְדִי. וּכְשֶׁנִפְטַר אַלְמַהְדִי לְבֵית־עוֹלָמוֹ וְעָלִיתָ אַתָּה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו7.

שָׁלַחְתָּ אֵלַי אִשּׁוּר לְהִשָּׁאֵר נְצִיב עַל מְדִינַת בָּצְרָה. וּכְבָר עָבְרוּ עָלַי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁאֲנִי מַלְקֶה אוֹתָם בְּכָל לַיְלָה בְּעַל־כָּרְחִי, וְאַחֲרֵי שֶּהִלְקִיתִים אֲנִי מְפַיְּסָם וּמִצְטַדֵּק לִפְנֵיהֶם וּמַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם, וְהֵם חֲבוּשִׁים. וְלֹא יָדְעָה עַל אוֹדוֹתָם שׁוּם בְּרִיָּה מִבְּרִיּוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֵלַי אֶת אַבּוּ־אִסְחָאק רֵעֶה הַמֶּלֶךְ בִּדְבַר הַמִּסִּים, וְגִלָּה צְפוּנִי וְחָזַר אֵלֶיךָ וְסִפֵּר לְךָ, וְשָלַחְתָּ אוֹתוֹ אֵלַי שֵׁנִית, וְדָרַשְׁתָּ שֶׁאָבוֹא אֲנִי וְשֶׁאֲבִיאֵם, וְנַעֲנֵיתִי שׁוֹמֵעַ לִדְבָרֶיךָ וּמְמַלֵּא פְּקֻדָּתְךָ וְהֵבֵאתִי אוֹתָם לְפָנֶיךָ. וכְשֶׁשְּׁאַלְתַּנִי עַל הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ סִפַּרְתִּי לְךָ הָעִנְיָן. וְזֶהוּ סִפּוּרִי".

בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְפַּלֵּא הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עַל מְסִבּוֹת שְׁנֵי כְלָבִים אֵלֶּה, וְאָמַר: “וּכְלוּם אַתָּה בִמְסִבּוֹת אֵלֶּה, מָחַלְתָּ לְאַחֶיךָ, מַה שֶׁיָּצָא מֵאִתָּם לִפְגֹעַ בְּךָ, וְסָלַחְתָּ לָהֶם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה יִסְלַח לָהֶם אֱלֹהִים, וִינַקֶּה אוֹתָם מֵאַשְׁמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וַאֲנִי זָקוּק לִסְלִיחָתָם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי, שֶׁכֵּן עָבְרוּ לִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁאֲנִי מַלְקָם בְּכָל לַיְלָה”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, אִם יִרְצֶה אֲלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֶשְׁתַּדֵּל אֲנִי לְהַצִּילָם וְּלְהַחֲזִירָם לְצוּרַת בְּנֵי־אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָרִאשׁוֹנָה, וְאַשְׁלִים בֵּינֵיכֶם, וְתִחְיוּ שְׁאֵרִית יְמֵי־חַיֵיכֶם כְּאַחִים הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מָחַלְתָּ לָהֶם, יִמְחֲלוּ הֵם לְךָ, קַח אוֹתָם אֵפוֹא וְלֵך אֶל מְעוֹנְךָ וְאַל תַּלְקֶה אוֹתָם הַלַּיְלָה. וּלְמָחָר לֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חֵי־רֹאשְׁךָ, אִם אֲנִי מַנִּיחָם וַאֲפִילּוּ רַק לַיְלָה אֶחָד מִבְּלִי לְהַלְקוֹתָם, תָּבוֹא אֵלַי סַעִידָה וְתַלְקֵינִי, בְּעוֹד שֶׁאֵין לִי גוּף שֶׁיָכוֹל לִסְבֹּל מַלְקוֹת”. אָמַר לוֹ: “אַל תִּפְחַד. נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כְּתָב כָּתוּב בְּעֶצֶם יָדִי, וּכְשֶׁסַּעִידָה בָאָה אֵלֶיךָ תֵּן לָהּ הַפִּתְקָה. וְאִם הִיא קוֹרְאָה אוֹתָה וּמוֹחֶלֶת לְךָ, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה מֵחַסְדָּהּ. אַךְ אִם לֹא תְצַיֵּת לִפְקֻדָּתִי, מָסוּר עִנְיָנְךָ לֵאלֹהִים, וְהַנַּח לָהּ שֶׁתַּלְקֶה אוֹתְךָ, וְהַנַּח שֶׁשָׁכַחְתָּ לְהַלְקוֹתָם לַיְלָה אֶחָד וְהִלְקְתָה אוֹתְךָ בִּגְלַל זֶה. אַךְ אִם תִּהְיֶה כָזֹאת וְהִיא תַּמְרֶה אֶת מִצְוָתִי, כִּי אָז, אִם אָמְנָם נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אֲנִי, עָלַי לִגְמֹר עִנְיָנִי עִמָּהּ”. כָּתַב לָהּ הַכַּלִיף פִּתְקַת־נְיָר בְּמִדַּת שְׁתֵּי־אֶצְבָּעוֹת, וְאַחֲרֵי שֶׁכְּתָבָהּ חָתַם אוֹתָהּ בְּחֹתַמְתּוֹ, וְאָמַר: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, כְּשֶׁהִיא בָאָה אֵלֶיךָ, אֱמֹר לָהּ: ‘הַכַּלִיף, מֶלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם צִוַּנִי שֶׁלֹא לְהַלְקוֹתָם, וְכָתַב לִי פִתְקָה זוֹ, וְהוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמֵךְ’, וְתֵן לָהּ אֶת הַכְּתָב, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לְכָל רָעָה.” הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בִשְׁבוּעָה וּבְאָלָה שֶׁלֹּא יַלְקֵם. לָקַח אֶת הַשְּׁנַיִם וְהָלַך אִתָּם אֶל מְעוֹנוֹ, אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה הוּא זֶה שֶׁיַעֲשֶׂנּוּ הַכַּלִיף נֶגֶד בַּת שֻׂלְטָאן הַשֵּׁדִים, כְּשֶׁהִיא מַמְרָה מִצְוָתוֹ וּמַכָּה אוֹתִי הַלַּיְלָה. וְאוּלָם סוֹבֵל אֲנִי וְנוֹשֵׂא אֶת מַלְקוֹתַי וְנוֹתֵן הַלַּיְלָה מְנוּחָה לְאַחַי, וַאֲפִלּוּ אִם יָבוֹאוּ עָלַי בִּגְלָלָם יִסּוּרִים”. הֵשִׁיב עוֹד אֶל לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ שִׂכְלוֹ: “אִלּוּ לֹא הָיָה הַכַּלִיף נִשְׁעָן עַל מִשְׁעָן חָזָק, לֹא הָיָה מוֹנֵעַ אוֹתְךָ מֵהַכּוֹתָם”. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהֵסִיר הַמִּסְגְּרוֹת מֵעַל צַוְּארֵי אֶחָיו וְאָמַר: “נִשְׁעָן אֲנִי עַל אֱלֹהִים”. הִתְחִיל מְפַיְסָם וְאֹמֵר לָהֶם: “אֵין עוֹד כָּל רָעָה לְנֶגֶד פְּנֵיכֶם, שֶׁכֵּן נָטַל עַל עַצְמוֹ הַכַּלִיף הַשִּׁשִּׁי לְצֶאֱצָאֵי בְּנֵי־עַבָּאס8 לְהַצִּיל אֶתְכֶם, וַאֲנִי כְבָר סָלַחְתִּי לָכֶם. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּבָר הִגִּיעָה הַלַּיְלָה הַמְבֹרָךְ הַזֶּה השָּׁעָה שֶׁתִּנָּצְלוּ. הִתְבַּשְׂרוּ אֵפוֹא בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה”. וּכְשֶׁשָׁמְעוּ שְׁנֵיהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְחִילוּ נוֹבְחִים כִּנְבִיחָתָם הַחֲרִישִׁית שֶׁל כְּלָבִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל אָמַר לִשְׁנֵי אֶחָיו: “הִתְבַּשְׁרוּ בְאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה”. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שְׁנֵיהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה הִתְחִילוּ נוֹבְחִים חֶרֶשׁ כִּנְבִיחָתָם הַחֲרִישִׁית שֶׁל כְּלָבִים וּמִתְפַּלְשִׁים בִּלְחָיֵיהֶם בְּרַגְלָיו, כְּאִלּוּ הָיוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ וְנוֹהֲגִים בְּהַכְנָעָה לְפָנָיו. הָיָה מֵצַר עֲלֵיהֶם, וְהִתְחִיל מַחֲלִיק בְּיָדוֹ עַל גַּבָּם, עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב. כְּשֶׁשָׂמוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, אָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ”. יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל עִמּוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן. הָיוּ שוֹמְרָיו נִדְהָמִים, תְּמֵהִים עַל אֲכִילָתוֹ בְחֶבְרַת כְּלָבִים וְאוֹמְרִים: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע הוּא, אוֹ מְטֹרַף הַדַּעַת? כֵּיצַד זֶה יֹאכַל נְצִיבָה שֶׁל מְדִינַת בָּצְרָה עִם כְּלָבִים, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גָדוֹל מִמִּשְׁנֶה? כְּלוּם אֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַכְּלָבִים טְמֵאִים הֵם?” הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּכְּלָבִים כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים עִמּוֹ אֲכִילָה מְנֻמֶּסֶת, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁשְׁנֵי אֶחָיו הֵם. לֹא פָּסְקוּ מֵהִתְבּוֹנֵן אֶל עַבְּדֻ־אללָּהּ וְאֶל שְׁנֵי הַכְּלָבִים עַד שֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל. נָטַל עַבְּדֻ־אללָּהּ אֶת יָדָיו, וְהוֹשִׁיטוּ שְׁנֵי הַכְּלָבִים אֶת יְדֵיהֶם וְהִתְחִילוּ רוֹחֲצִים אוֹתָן. וְהָיָה כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד, צוֹחֲקִים עֲלֵיהֶם וּמִשְׁתָּאִים, וְאוֹמְרִים אִישׁ אֶל אָחִיו: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כְלָבִים אוֹכְלִים וְנוֹטְלִים יְדֵיהֶם אַחֲרֵי אֲכִילָתָם”. יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם עַל הַכָּרִים לְצִדּוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל. אַךְ אִישׁ לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְשָׁאֲלוֹ בִּדְבַר זֶה. נִמְשַׁךְ הַדָּבָר כָּךְ עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. פִּטֵּר אֶת הַמְּשָׁרְתִים מֵעָלָיו, וְשָׁכְבוּ לִישֹׁן, וְהָיָה יָשֵן כָּל כֶּלֶב עַל יָצוּעַ. וְהָיוּ הַמְּשָרְתִים אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: “הִנֵּה יָשֵׁן הוּא, וְהַכְּלָבִים יְשֵׁנִים עִמּוֹ”. וְאֲחָדִים אוֹמְרִים: “מֵאַחֲרֵי שֶׁאָכַל עִם הַכְּלָבִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, הֲרֵי אֵין רַע בָּזֶה כְּשֶׁהוּא יָשֵן וְהֵם יְשֵׁנִים עִמּוֹ. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִדַּרְכָּם שֶׁל מְשֻׁגָּעִים”. וְלֹא אָכְלוּ הַמְּשָרְתִים מִמַּה שֶׁנּוֹתַר עַל הַשֻּׁלְחָן מִן הַמַּאֲכָל, כְּלוּם. שֶׁאָמְרוּ: “כֵּיצַד זֶה נֹאכַל שְׁיָרִים שֶׁל כְּלָבִים?” נָטְלוּ אֶת הַשֻׁלְחָן עִם כָּל מַה שֶׁעָלָיו וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל. אוֹמְרִים" “טָמֵא הוּא”.

זֶה מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל, הִנֵּה עֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, עַד שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ וְעָלְתָה סַעִידָה וְאָמְרָה: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, מִשּׁוּם מַה לֹּא הִלְקֵיתָ אוֹתָם הַלַּיְלָה? וּמִשּׁוּם מַה הֵסַרְתָּ אֶת הַמִּסְגְרוֹת מַעַל צַוְּארוֹתֵיהֶם? כְּלוּם עָשִׂיתָ זֶה מֵעַקְשָׁנוּת כְּלַפַּי וּלְהָקֵל בִּפְקֻדָּתִי? וְאוּלָם אֲנִי, הֲרֵינִי מַלְקָה אוֹתְךָ עַכְשָׁו וּמְהַפֶּכֶת צוּרַתְךָ בִּכְשָׁפִים לְצוּרַת כֶּלֶב, כְּמוֹתָם”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בַּשֵּׁם הֶחָקוּק עַל חוֹתַם־טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד – עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם – שֶׁתַּאֲרִיכִי רוּחֵך לִי עַד שֶׁאֲנִי מַגִּיד לָךְ אֶת הַסִּבָּה. וּכְכָל אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי לַעֲשׂוֹת בִּי עֲשִׂי”. אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי”. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה בַּאֲשֶׁר לְסִבַּת זֶה שֶׁלֹא הִלְקֵיתִים, הִיא, שֶׁמֶּלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם, הַכַּלִיף נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרַרְשִׁיד צִוָּה עָלַי לְבִלְתִּי הַכּוֹתָם הַלַּיְלָה, וּכְבָר הִשְׁבִּיעַנִי שְׁבוּעָה וְאָלָה עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וְהוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמֵךְ וְנָתַן לִי כְתָב בִּכְתִיבַת יָדוֹ, וְצִוָּה עָלַי לָתֵת אוֹתוֹ לָךְ, טְלִיהוּ אֵפוֹא וְקִרְאִי אוֹתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ עֲשִׂי כְּחֶפְצֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אוֹתוֹ הֵנָּה”. הוֹשִׁיט לָהּ אֶת הַכְּתָב. פָּתְחָה אוֹתוֹ וְקָרְאָה, וְרָאֲתָה כָתוּב בּוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. מֵאֵת מֶלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אֶל בַּת הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם סַעִידָה. וְאוּלָם אַחֲרֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם, הִנֵּה אִישׁ זֶה כְּבָר סָלַח לְאֶחָיו, וְהֵסִיר אֶת תְּבִיעָתוֹ מֵעֲלֵיהֶם, וּפָסַקְתִּי דִינָם שֶׁיַשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם. וּכְשֶׁיִּכּוֹן הַשָּׁלוֹם יוּסַר הָעֹנֶשׁ. וְאִם תִּתְנַגְּדוּ לָנוּ לְדִינֵינוּ שֶׁאָנוּ פּוֹסְקִים, נִתְנַגֵּד אָנוּ לָכֶם בְּדִינִים שֶׁאַתֶּם פּוֹסְקִים אוֹתָם וְנִקְבַּע אֶת חֻקֵּיהֶם. אַךְ אִם תְּמַלְּאוּ אַחֲרֵי מִשְׁפָּטֵנוּ וְתוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לְפֹעַל, נוֹצִיא לְפֹעַל אֶת מִשְׁפָּטֵיכֶם אַתֶּם. וּכְבָר גָּזַרְתִּי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי לִשְׁנֵי אֵלֶה רָעָה. וְאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, עָלַיִךְ לְצַיֵּת, שֶׁכֵּן לִי הַפְּקֻדָּה. וְאִם אַתְּ סוֹלַחַת לָהֶם אֶגְמֹל אוֹתָךְ טוֹב כְּכָל אֲשֶׁר יִתֵּן לִי אֲלֹהַי הַיְכֹלֶת לְכָךְ. לְצִיּוּתֵךְ אֶהְיֶה, כְּשֶׁתָּסִירִי כְּשָׁפַיִךְ מֵעַל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁיַּעַמְדוּ לְפָנַי מָחָר נִצָּלִים. וְאִם אַתְּ אֵינֵךְ מַצִּילָה אוֹתָם, הֲרֵינִי מַצִּיל אוֹתָם אָנֹכִי בְּעַל־כָּרְחֵךְ, בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁקָרְאָה אוֹתוֹ מִכְתָּב, אָמְרָה: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, אֵינִי עוֹשָׂה כְלוּם עַד שֶׁלֹּא אֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאַצִּיעַ לְפָנָיו מִכְתָּבוֹ שֶׁל מַלְכָּם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם, וְאָשִׁיב לְךָ תְּשׁוּבָה בְּמְהִירוּת”. רָמְזָה בְיָדָהּ לָאָרֶץ וְנִבְקְעָה, וְיָרְדָה לְתוֹכָה. כְּשֶׁהָלְכָה פָרַח לִבּוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ מִשִׂמְחָה, וְאָמַר: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. נִכְנְסָה סַעִידָה אֶל אָבִיהָ, וְהוֹדִיעָה לוֹ הַדָּבָר, וְהִצִּיעָה לְפָנָיו אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. נָשַק אוֹתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אַחַר־כָּך קָרָא אוֹתוֹ וְהֵבִין מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “בִּתִּי, פְּקֻדַּת מֶלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם תֹּקֶף לָהּ עָלֵינוּ וּמִשְׁפָּטוֹ יֵשׁ לְהוֹצִיאוֹ לְפֹעַל בְּתוֹכֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַמְרוֹת פִּיו. לְכִי אֵפוֹא אֶל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וְהַצִּילִי אוֹתָם מִיָּד, וְאִמְרִי לָהֶם: “הַמְלָצַת מֶלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם עוֹמֶדֶת לָכֶם”. שֶׁכֵּן אִם הוּא כּוֹעֵס עָלֵינוּ, הוּא מַשְׁמִידֵנוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּנוּ. אַל תַּעֲמִיסִי עָלֵינוּ מַה שֶׁלֹּא נוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, כְּשֶׁמֶּלֶךְ בְּנֵי־הָאָדָם יִכְעַס עָלֵינוּ, מַה הוּא זֶה שֶׁיַעֲשֶׂה בָנוּ?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, יָכֹל הוּא לָנוּ מִכַּמָּה פָנִים. רֵאשִׁית לַכֹּל, הֲרֵי הוּא מִבְּנֵי־הָאָדָם, וְיִתְרוֹן לוֹ עָלֵינוּ9. וְשֵׁנִית, הֲרֵי הוּא מוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֲלֹהִים. וְשְׁלִישִׁית מְמַלֵּא הוּא בְּהַקְפָּדָה אֶת שְׁתֵּי כְרִיעוֹת הַשַּׁחַר. וְאִלּוּ הִתְאַסְּפוּ עָלָיו כָּל עֵדוֹת הַשֵּׁדִים מִשֶּׁבַע הָאֲרָצוֹת10, לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה, וּכְשֶׁהוּא כּוֹעֵס עָלֵינוּ, הוּא מִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי כְרִיעוֹת הַשַּׁחַר וְגוֹעֵר בָּנוּ גְעָרָה אַחַת, וְאָנוּ מִתְאַסְּפִים לְפָנַיו סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וְנִהְיֶה לְפָנַיו כַּצֹאן לִפְנֵי הַטַּבָּח, וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ, יְצַוֵנוּ לִנְסֹעַ מִמּוֹלַדְתֵּנוּ אֶל אֶרֶץ שׁוֹמֵמָה, שֶׁלֹא נוּכַל לַעֲמֹד בָּהּ. וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ לְהַשְׁמִידֵנוּ, הוּא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לְהַשְׁמִיד עַצְמֵנוּ בְּיָדֵנוּ, וְיַשְׁמִיד אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֶת רֵעֵהוּ, שֶׁאֵין אָנוּ יְכֹלִים לַמְרוֹת פְּקֻדָּתוֹ. וְאִם אָנוּ מַמְרִים פְּקֻדָּתוֹ, הוּא שׂוֹרְפֵנוּ כֻּלָּנוּ בָּאֵשׁ, וְאֵין לָנוּ מִפְלָט מִלְּפָנָיו. וְכָזֹאת יִהְיֶה עִם כָּל עֶבֶד אֱלֹהִים הַמְּקַיֵּם בִּתְמִידוּת אֶת שְׁתֵּי כְרִיעוֹת הַשַּׁחַר, מִשְׁפָּטוֹ יוּצָא לְפֹעַל בְּתוֹכֵנוּ. אַל תִּגְרְמִי אֵפוֹא לְהַשְׁמָדָתֵנוּ בִּגְלַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֶלָּא לְכִי וְהַצִּילִי אוֹתָם, בְּטֶרֶם יֶאֱפֹף אוֹתָנוּ כַעֲסוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. חָזְרָה אֶל עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶׁאָמַר אָבִיהָ, וְאָמְרָה לוֹ: “נַשֵּׁק בִּשְׁבִילֵנוּ אֶת שְׁתֵּי יְדֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבַקֵּשׁ לָנוּ רְצוֹנוֹ”. הוֹצִיאָה אֶת הַסֵּפֶל וְשָׂמָה בְתוֹכוֹ מַיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם, וְדִבְּרָה דְבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים, וְהִזְלִיפָה עַל הַשְּׁנַיִם מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “צְאוּ מִצּוּרַת הַכְּלָבִים לְצוּרַת בְּנֵי־אָדָם”. חָזְרוּ לִהְיוֹת בְּנֵי־אָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַתְּחִלָּה, וּפָקַע מֵהֶם כֹּחַ הַכְּשָׁפִים, וְאָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “מֵעִיד אֲניִ שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ, וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. נָפְלוּ עַל יַד אֲחִיהֶם וְעַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, מְנַשְּׁקִים אוֹתָם וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ סְלִיחָה. אָמַר לָהֶם: “סִלְחוּ לִי אַתֶּם”. חָזְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה בְרוּרָה וְאָמְרוּ: “הִתְעָה אוֹתָנוּ הַשָּׂטָן הָאָרוּר, וְהוֹלִיכַתְנוּ שׁוֹלָל תַּאֲוַת הַבֶּצַע, וֵאלֹהֵינוּ שִׁלֵּם לָנוּ כְּפִי שֶׁאָנוּ רְאוּיִים, וְהַסְּלִיחָה מִגְּנוּנֵי הָאֲצִילִים הִיא”. הָיוּ מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים מֵאֲחִיהֶם, בּוֹכִים וּמִתְחָרְטִים עַל מַה שֶׁיָצָא מֵהֶם, אָמַר לָהֶם: “מָה עֲשִׂיתֶם בְּאִשְׁתִּי שֶׁהֵבֵאתִי מִמְּדִינַת הָאֶבֶן?” אָמְרוּ לוֹ: “כְּשֶׁהִדִּיחַ אוֹתָנוּ הַשָּׂטָן וְהֵטַלְנוּ אוֹתְךָ לַיָּם, נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּינֵינוּ, וְהָיָה כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר: “אֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָה לְאִשָּׁה”. כְּשֶׁשָׁמְעָה אֶת דְּבָרֵינוּ וְרָאֲתָה אֶת הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵינוּ, וְיָדְעָה שֶׁהֵטַלְנוּ אוֹתְךָ לַיָּם עָלְתָה מִן הַתָּא וְאָמְרָה: “אַל תָּרִיבוּ בִגְלָלִי, שֶׁאֵינִי אַף לְאֶחָד מִכֶּם, שֶׁכֵּן בַּעֲלִי טָבַע וַאֲנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו”. וְהֵטִילָה עַצְמָה לַיָּם וּמֵתָה”. אָמַר לָהֶם: “וּבְכֵן מֵתָה עַל קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. בָּכָה עָלֶיהָ בְכִי רָב וְאָמַר לָהֶם: “לֹא נָכוֹן הָיָה הַדָּבָר מִצִּדְּכֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָזֶה וְלִשְׁלֹל מִמֶּנִּי אֶת אִשְׁתִּי”. אָמְרוּ לוֹ: “אָמְנָם חָטָאנוּ וֵאלֹהֵינוּ שִׁלַּם לָנוּ עַל פָּעֳלֵנוּ. וְהַדָּבָר הוּא שֶׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים עָלֵינוּ עוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אוֹתָנוּ”. קִבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתָם וְסָלַח לָהֶם. אָמְרָה לוֹ סַעִידָה: “כְּלוּם יַעֲשׂוּ עִמְּךָ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וְאַתָּה תִסְלַח לָהֶם?” אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ וְסוֹלֵחַ, שְׂכָרוֹ עַל אֱלֹהִים”. אָמְרָה לוֹ: “הִשָּׁמֵר מִפְּנֵיהֶם שֶׁבּוֹגְדִים הֵם”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה לָהּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִזְהִירָה סַעִידָה אֶת עֵבְדֻ־אללָּהּ מִפְּנֵי אֶחָיו וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה לְדַרְכָּה, בִּלּוּ עַבְּדֻ־אללָּהּ הוּא וְאֶחָיו אֶת שְׁאֵרִית הַלַּיְלָה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִכְנִיסָם לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. בְּצֵאתָם מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, הִלְבִּישׁ אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם בֶּגֶד הַשָּׁוֶה סְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן. בִּקֵּש לְהָבִיא אֶת שֻׁלְחַן־הַמַּאֲכָל, וְהִגִּישׁוּהוּ לִפְנֵיהֶם, אָכַל הוּא וְאֶחָיו. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם הַמְּשָרְתִים וְהִכִּירוּ שֶׁאֶחָיו הֵם, נָתְנוּ לָהֶם שְׁלוֹם וְאָמְרוּ לְאֶמִיר עַבְּדֻ־אללָּהּ: “אֲדוֹנֵנוּ, יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹנֶג בְּהִתְאַחֶדְךָ עִם אַחֶיךָ הַיְּקָרִים. וְהֵיכָן זֶה הָיוּ כָל הַזְּמַן הַזֶּה?” אָמַר לָהֶם: “הֵם הֵם אֵלֶה שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם בְּצוּרַת שְׁנֵי כְּלָבִים, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּילָם מִן הַכֶּלֶא וְהַיִּסּוּרִים הַמַּדְאִיבִים”. לָקַח אוֹתָם וּפָנָה וְהָלַךְ אִתָּם אֶל מוֹשָׁב־הַמּוֹעָצָה שֶׁל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. הִכְנִיס אוֹתָם לְפָנָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם עֻזּוֹ לָעַד וּבְטוֹבָה, וְשֶׁתֶּחְדַּל כָּל רָעָה וְצָרָה מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הָאֶמִיר עַבְּדֻ־אללָּהּ. סַפֵּר לִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ”. אָמַר לוֹ: “יָעֹז אֲלֹהִים כֹּחֲךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הִנֵּה כְּשֶׁלָּקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי אַחַי וְהָלַכְתִּי אִתָּם לִמְעוֹנִי, שָׁקְטָה רוּחִי בְעִנְיָנָם, בִּגְלָלְךָ, אַחֲרֵי שֶׁנָטַלְתָּ הַצָּלָתָם עַל עַצְמֶךָ. שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “לֹא תִקְצַר יַד הַמְּלָכִים מֵהַשִּׂיג דָבָר שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְלִים בּוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא בְעֶזְרָתָם”. הֵסַרְתִּי הַמִּסְגְּרוֹת מֵעַל צַוְּארוֹתֵיהֶם וְסָמַכְתִּי עַל אֱלֹהִים. אָכַלְתִּי אֲנִי וְהֵם עַל הַשֻּׁלְחָן, וּכְשֶׁרָאוּ מְשָׁרְתַי שֶׁאֲנִי אוֹכֵל אִתָּם כְּשֶׁהֵם בְּצוּרַת כְּלָבִים חָשְׁבוּ שֶׁשִׂכְלִי רוֹפֵף וְאָמְרוּ אִישׁ לְאָחִיו: “אֶפְשָׁר שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא. כֵּיצַד זֶה יֹאכַל נְצִיב בָּצְרָה עִם כְּלָבִים, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גָדוֹל מִמִּשְׁנֶה, וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הַשְּׁיָרִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמְרוּ: “לֹא נֹאכַל שְׁיָרֵי כְלָבִים”. הָיוּ לוֹעֲגִים לְטִפְּשׁוּת־שִׂכְלִי, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם וְאֵינִי מֵשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה לְחֹסֶר יְדִיעָתָם שֶׁאַחַי הֵמָּה. פִּטַּרְתִּי אוֹתָם מִלְפָנַי וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן, הִנֵּה בְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְיָצְאָה סַעִידָה בַּת הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, כְּשֶׁהִיא כּוֹעֶסֶת וְעֵינֶיהָ כְאֵשׁ”. סִפֵּר לַכַּלִיף כָּל מַה שֶׁאֵרַע מִצִּדָּהּ וּמִצַּד אָבִיהָ, וְכֵיצַד הוֹצִיאָה אוֹתָם מִצּוּרַת הַכְּלָבִים לְצוּרַת בְּנֵי־אָדָם, וְאָמַר: “וַהֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. פָּנָה הַכַּלִיף וְרָאָה אוֹתָם שְׁנֵי בַּחוּרִים כִּשְׁנֵי יְרֵחִים. אָמַר הַכַּלִיף: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹב, עַבְּדֻ־אללָּהּ, בִּהְיוֹת שֶׁהוֹדַעְתָּ אוֹתִי עַל יִתְרוֹן כֹּחַ בִּי שֶׁלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים אֵינִי מַנִּיחַ תְּפִלָּת שְׁתֵּי הַכְּרִיעוֹת הָאֵלוּ לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, כָּל עוֹדִי חַי”. נָזַף בַּאֲחֵי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־פָאצִ’ל עַל מַה שֶׁחָטְאוּ לוֹ בְּעָבָר. הִצְטַדְּקוּ לִפְנֵי הַכַּלִיף אָמַר לָהֶם: “סִלְחוּ וּמַחֲלוּ זֶה לָזֶה, וֵאלֹהִים יִסְלַח לָכֶם עַל מַה שֶׁעָבַר”. אַחַר־כָּך פָּנָה אֶל עַבְּדֻ־אללָּהּ וְאָמַר: עַבְּדֻ־אללָּהּ, שִׂים אֶת אַחֶיךָ עוֹזְרִים לְךָ וּדְאַג לָהֶם”. וְצִוָּה אוֹתָם לְשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחִיהֶם. הֵיטִיב לָהֶם, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ אֶל מְדִינַת בָּצְרָה אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם טוֹבָה הַרְבֵּה. יָרְדוּ מִבֵּית־מוֹעֶצֶת הַכַּלִיף מְסֻדָּרִים. וְשָׂמַח הַכַּלִיף בַּתּוֹעֶלֶת זוֹ שֶׁמָצָא לוֹ מִמַּעֲשֶׂה זֶה, הַיְנוּ בַּתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּהַתְמָדָה עַל תְּפִלַּת שְׁתֵּי כְרִיעוֹת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְאָמַר: "צָדַק זֶה שֶׁאָמַר: “צָרַת אֲנָשִׁים לְתוֹעֶלֶת הִיא לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים.”

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם עִם הַכַּלִיף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל, הִנֵּה נָסַע מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וְעִמּוֹ שְׁנֵי אֶחָיו, נוֹתֵן לָהֶם יְקָר וְכָבוֹד וּמֵרִים מַעֲלָתָם עַד שֶׁנִכְנְסוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. יָצְאוּ לִקְרָאתָם הַגְּדוֹלִים וְהַנִּכְבָּדִים, וּפֵאֲרוּ לִכְבוֹדָם אֶת הָעִיר וְהִכְנִיסוּם בְּתַהֲלוּכַת פְּאֵר שֶׁאֵין דוֹמָה לָהּ. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מְבָרְכִים אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְפַזֵּר זָהָב וָכֶסֶף. הָיוּ כָל הָאֲנָשִׁים סוֹאֲנִים בְּבִרְכָתָם לוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹעֶה אֶל אֶחָיו. נִכְנְסָה בְּלִבָּם קִנְאָה וְהָיְתָה עֵינָם צָרָה, לַמְרוֹת מַה שֶׁהָיָה עַבְּדֻ־אללָּהּ מְטַפֵּל בָּהֶם כְּשֵׁם שֶׁמְטַפְּלִים בְּעַיִן חוֹלָה בְדַלֶּקֶת, וְכָל מַה שֶׁהָיָה מְטַפֵּל בָּהֶם יוֹתֵר, לֹא הוֹסִיפוּ אֶלָּא לִשְׂטֹם אוֹתוֹ יוֹתֵר וּלְקַנֵּא בּוֹ. וּכְבָר נֶאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:

נָהַגְתִּי בְטוֹבָה עִם כָּל אָדָם, וְאוּלָם הִפְלִיגָה

וַתִּרְחַק יְדִידוּת מְקַנְּאִי, וַיִּקֶשׁ לְהַשִּׂיגָהּ.

וְאֵיךְ לִמְקַנֵּא בְטוֹבָה אִישׁ הֵיטִיב יוּכַל,

בְּעוֹד לֹא יְרַצֶּנּוּ בִּלְתִּי אִם כִּי תֶחְדַּל?


נָתַן לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם פִּלֶגֶשׁ שֶׁאֵין דוֹמֶה לָהּ, וְהִקְצָה לְכָל אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וּשְׁפָחוֹת וְעֲבָדִים שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים מִכָּל סוּג אַרְבָּעִים, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם חֲמִשִּׁים סוּסִים אַבִּירִים מֵאֲצִילֵי הַסּוּסִים. וְהָיוּ לָהֶם מְשַׁמְּשִׁים וּבְנֵי לְוָיָה. קָבַע לָהֶם הַכְנָסוֹת וְקָבַע לָהֶם מַשְׂכּוֹרוֹת, וְשָׂם אוֹתָם עוֹזְרִים לוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אַחַי, אֲנִי וְאַתֶּם שְׁוִים אֲנַחְנוּ, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ קָבַע לִשְׁנֵי אֶחָיו מַשְׂכּוֹרוֹת וְשָׂם אוֹתָם עוֹזְרִים לוֹ וְאָמַר לָהֶם: "אַחַי אֲנִי וְאַתֶּם שָׁוִים אֲנַחְנוּ, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וְהַשִּׁלְטוֹן אַחֲרֵי אֱלֹהִים וְהַכַּלִיף לִי וְלָכֶם הוּא. הֱיוּ אַתֶּם לְמוֹשְׁלִים בְּבָצְרָה בִּזְמַן הֵעָדְרִי וּבִזְמַן הִמָּצְאִי בָהּ. וּפְקֻדַּתְכֶם תּוּצָא לְפֹעַל. וְאוּלָם עֲלֵיכֶם לְיִרְאָה אֶת אֱלֹהִים בְּשָׁפְטְכֶם. וְהִשָׁמְרוּ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל, שֶׁאִם הוּא נִמְשַׁךְ הוּא מְהָרֵס וּמַשְׁמִיד, וַעֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר, שֶׁאִם הוּא נִמְשַׁךְ הוּא בּוֹנֶה וּמֵקִים, וּכְשֶׁשְּׁמוּעַתְכֶם תַּגִּיעַ אֶל הַכַּלִיף, נִהְיֶה לְבוּז אֲנִי וְאַתֶּם. אַל תִּגְּשׁוּ אֵפוֹא לַעֲשֹׁק אִישׁ, וּמַה שֶׁאַתֶּם חוֹמְדִים מֵהוֹנָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, הִנֵּה טְלוּ אוֹתוֹ מֵהוֹנִי נוֹסָף עַל מַה שֶׁאַתֶּם זְקוּקִים לוֹ. וַהֲרֵי לֹא נֶעֱלַם מִכֶּם מַה שֶׁנֶאֱמַר בִּדְבַר הָעֹשֶׁק מִן הַפְּסוּקִים הָאֵיתָנִים. וִיבֹרַךְ זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הָעֹשֶׁק בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ אוֹרֵב הִנּוֹ,

וְרַק קֹצֶר־הַיָּד הוּא אֲשֶׁר יַצְפִּינוֹ.

אִישׁ תְּבוּנוֹת לְמַעַשׂ לֹא יִתְעוֹרֵר,

עַד אִם יִרְאֶה הַשָּׁעָה לוֹ פָּנִים תָּאֵר.

לְשׁוֹן אֲשֶׁר יַשְׂכִּיל בְּלִבּוֹ יִצְפֹּן,

וְלֵב אֲשֶׁר נִבְעַר בְּפִיו יִשְׁכֹּן.

כָּל אֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ גָדוֹל,

הַדָּבָר הַקָּטָן בְּיוֹתַר יִקְטְלֶנּוּ קָטוֹל.

אִם שֹׁרֶשׁ הָאִישׁ נִסְתָּר הִנּוֹ,

הִנֵּה בְּפָעֳלוֹ יִתְגַּל צְפוּנוֹ.

זֶה אֲשֶׁר לֹא טוֹב הוּא מִיסוֹדוֹ,

לֹא יִתְגַּל טוֹב מִפִּיו וְלֹא יָבֹא.

כָּל הַמְּחַקֶּה אֶת הַשּׁוֹטֶה בְפָעֳלוֹ

אַךְ הַבַּעַר הַנִּבְעָר יִשְׁוֶה לוֹ.

הַמְּגַלֶּה לִבְנֵי אָדָם צְפוּנָיו,

יִתְעוֹרְרוּ אוֹיְבָיו עָלָיו.

דַּיּוֹ לְאָדָם בַּאֲשֶׁר נוֹגֵעַ לוֹ

וְעָזַב אֶת אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ


הָיָה מַזְהִיר אֶת אֶחָיו וּמְצַוֵּם עַל הַיָּשָׁר וּמְנִיאָם מִן הָעֹשֶׁק עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בִּגְלַל הַעֲנִיקוֹ לָהֶם אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה. סָמַך עֲלֵיהֶם וְהִפְלִיג לְכַבְּדָם. אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף לְכַבְּדָם, כֵּן נִתּוֹסְפָה קִנְאָתָם בּוֹ וְשָׂטְמָם אוֹתוֹ. נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי אֶחָיו נָאצִר וּמַנְצוּר יַחְדָּו. אָמַר לוֹ נָאצִר לְמַנְצוּר: "אָחִי עַד מָתַי נִהְיֶה כְּפוּפִים תַּחַת מִשְׁמַעְתּוֹ שֶׁל אָחִינוּ עַבְּדֻ־אללָּהּ, וְהוּא בְּאוֹתָה שְׂרָרָה וְשִׁלְטוֹן? הִנֵּה אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ סוֹחֵר נַעֲשָׂה לְאֶמִיר, וְאַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ קָטָן נַעֲשָׂה לְגָדוֹל וְכַבִּיר, בְּעוֹד אֲשֶׁר לֹא גָדַלְנוּ אָנוּ וְכָל כֹּחַ וְעֶרֶךְ אֵין לָנוּ, הֲרֵי צוֹחֵק הוּא לָנוּ, בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָנוּ עוֹזְרִים לוֹ. מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר? כְּלוּם אֵין זֹאת שֶׁאָנוּ מְשָׁרְתָיו וּכְפוּפִים תַּחַת מִשְׁמַעְתּוֹ? וְכָל עוֹד הוּא בַחַיִּים לֹא תַעֲלֶה מַעֲלָתֵנוּ, וְלֹא יִהְיֶה לָנוּ עֵרֶךְ. לֹא יִשְׁלַם חֶפְצֵנוּ אֶלָּא אִם כֵּן אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ וְנוֹטְלִים מָמוֹנוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָקַחַת אֶת מָמוֹנוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וּכְשֶׁאָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ, נִשְׁלֹט אָנוּ וְנִקַּח כָּל מַה שֶׁבְּאוֹצְרוֹתָיו מִן הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַחֵן וּסְּגֻלּוֹת הַיָּקָר. אַחַר־כָּךְ נְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין שְׁנֵינוּ, וְנָכִין מַתָּנָה לַכַּלִיף וּנְבַקֵּש מִמֶּנּוּ נְצִיבוּת כּוּפָה. וְהָיִיתָ אַתָּה נְצִיב בָּצְרָה וַאֲנִי נְצִיב כּוּפָה, אוֹ אַתָּה תִּהְיֶה נְצִיב כּוּפָה וַאֲנִי נְצִיב בָּצְרָה, וְתִהְיֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צוּרָה וְעֶרֶךְ. וְאוּלָם כָּל זֶה לֹא יַעֲלֶה בְיָדֵנוּ אֶלָּא אִם כֵּן אָנוּ מַעֲבִירִים אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם”. אָמַר לוֹ מַנְצוּר: “צוֹדֵק אַתָּה בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ. וְאּוּלָם מַה הוּא שֶׁנַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהָרְגוֹ?” אָמַר לוֹ: “נְסַדֵּר לוֹ סְעוּדַת־אוֹרְחִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְנַזְמִין אוֹתוֹ וּנְשַׁמְּשׁוֹ תַּכְלִית הַשִּמּוּשׁ. אַחַר־כָּך נְבַלֶּה אִתּוֹ הַלַּיְלָה בְּשִׂיחָה וּנְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים וּבְדִיחוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת בִּלְתִּי רְגִילוֹת עַד שֶׁיִּמַּס לִבּוֹ, מֵרֹב מַה שֶׁיִשָּאֵר עֵר. אַחַר־כָּךְ נַצִּיעַ לוֹ יָצוּעַ שֶׁיִּישַׁן, וּכְשֶׁיִּישַׁן נִכְרַע עָלָיו כְּשֶׁהוּא נִרְדָּם וְנַחֲנֹק אוֹתוֹ וּנְטִילֵהוּ לַנָּהָר, וְנֹאמַר שֶׁאֲחוֹתוֹ הַשֵּׁדָה בָאָה אֵלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ וּמְשׂוֹחֵחַ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי בְלָיָה שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם, מַה עֶרְכְּךָ שֶׁהִתְאוֹנַנְתָּ עָלַי לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁיְּרֵאִים אָנוּ מִפָּנָיו? הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֶלֶךְ, אַף אָנוּ מְלָכִים, וְאִם אֵין הוּא שׁוֹמֵר עַל נִימוּס כְּלַפֵּינוּ, הוֹרְגִים אָנוּ אוֹתוֹ בַּמְּגֻנֶּה שֶׁבַּמִּיתוֹת. וְאוּלָם עַכְשָׁו אֲנִי הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ, כְּדֵי שֶׁנִרְאֶה מַה הוּא יַעֲלֶה בְיָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אַחֲרֵי זֶה חָטְפָה אוֹתוֹ וּבָקְעָה אֶת הָאָרֶץ וְיָרְדָה עִמּוֹ. וּכְשֶׁרָאִינוּ כָךְ הִתְעַלַּפְנוּ אַחֲרֵי זֶה הִתְעוֹרַרְנוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נַעֲשָׂה בוֹ”. אַחַר־כָּךְ נִשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַכַּלִיף וְנוֹדִיעַ לוֹ, וְהוּא יַמְשִׁילֵנוּ בִמְקוֹמוֹ. וְאַחֲרֵי זְמַן נִשְׁלַח אֶל הַכַּלִיף מַתָּנָה יְקָרָה וּנְבַקֵּש מִמֶּנּוּ שִׁלְטוֹן כּוּפָה, וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יַעֲמֹד בְּבָצְרָה וְהַשֵּנִי יַעֲמֹד בְּכוּפָה וְשָׁפְרָה לָנוּ הָאָרֶץ וְכָבַשְׁנוּ אֶת הַנְּתִינִים תַּחַת שִׁלְטוֹנֵנוּ וְנַשִּׂיג חֶפְצֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶׁיָעַצְתָּ אָחִי”. הִסְכִּימוּ יַחַד לַהֲרֹג אֶת אֲחִיהֶם. עָשָׂה נָאצִר סְעוּדַת־אוֹרְחִים וְאָמַר לְאָחִיו עַבְּדֻ־אללָּהּ: “אָחִי, הָשֵׁב אֶל לִבְּךָ, שֶׁאֲנִי אָחִיךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי נַחַת־רוּחַ אַתָּה וְאָחִי מַנְצוּר וְתֹאכְלוּ מִסְּעוּדַת־הָאוֹרְחִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּבֵיתִי, שֶׁאֶתְפָּאֵר בְּךָ, כְּשֶׁיֹאמְרוּ: “הִנֵּה הָאֶמִיר עַבּדֻ־אללָּהּ סָעַד בִּסְעוּדַת־הָאוֹרְחִים שֶׁל אָחִיו נָאצִר; וְהָיָה לִי בְּכָךְ נַחַת־רוּחַ”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ: מוּטַב אָחִי, הֲרֵי וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינִי וּבֵינְךָ. וּבֵיתְךָ וּבֵיתִי. וְאָכֵן אַחֲרֵי שֶׁהִזְמַנְתַּנִי, הֲרֵי לֹא יְסָרֵב לְקַבֵּל הַזְמָנָה לִסְעוּדַת־אוֹרְחִים שֶׁהֻזְמַן לָהּ אֶלָּא הַמְּגֻנֶּה”. פָּנָה אֶל אָחִיו מַנְצוּר וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם תֵּלֵךְ עִמִּי אֶל בֵּית אָחִיךָ נָאצִר, שֶׁנֹאכַל מִסְּעוּדַת־הָאוֹרְחִים שֶׁלוֹ, וְנַעֲשֶׂה לוֹ נַחַת־רוּחַ?” אָמַר לוֹ: "אָחִי, חֵי רֹאשְׁךָ שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁלֹא תִשָּׁבַע לִי, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתֵּצֵא מִבֵּית אָחִי נָאצִר, אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתִי וְאוֹכֵל מִסְּעוּדַת־הָאוֹרְחִים שֶׁלִי. כְּלוּם נָאצִר אָחִיךָ הוּא וַאֲנִי אֵינִי אָחִיךָ? וּכְשֵׁם שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ נַחַת־רוּחַ, תַּעֲשֶׂה גַם לִי נַחַת־רוּחַ. אָמַר לוֹ: “מוּטָב, בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. וּכְשֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִמְּעוֹנוֹ שֶׁל אָחִיךָ, אֲנִי נִכְנָס לַחֲצֵרְךָ, הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁהוּא אָחִי, הִנְךָ אַתָּה אָחִי”. נָשַׁק נָאצִר אֶת יַד אָחִיו עַבְּדֻ־אללָּהּ, וְיָרַד מִבֵּית הַמּוֹעָצָה שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה וְעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁתֶּה. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכַב עַבְּדֻ־אללָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵאַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְאֶת אָחִיו מַנְצוּר וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל אָחִיו נָאצִר. נִכְנַס וְיָשַב הוּא וַחֲבוּרָתוֹ וְאָחִיו. הִגִּישׁ לָהֶם אֶת הַשֻּׁלְחָן וּבֵרֵךְ אוֹתָם לְבוֹאָם. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ. הוּסְרוּ הַשֻּׁלְחָן וְהַקְּעָרוֹת וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם, וּבִלּוּ יוֹם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מַרְחִיבִים דַּעְתָּם וּמְשַׂחֲקִים עַד הַלַּיְלָה. אַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ סְעוּדַת־הָעֶרֶב הִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת שְׁקִיעַת הַחַמָּה וּתְפִלַּת הָעֶרֶב, וְיָשְׁבוּ לְשִׂיחַת־רֵעִים. הָיָה מַנְצוּר מְסַפֵּר סִפּוּר וְנָאצִר מְסַפֵּר סִפּוּר, וְעַבְּדֻ־אללָּהּ שׁוֹמֵעַ. וְהָיוּ בְחֶדֶר לְבַדָּם, וּשְׁאַר הַצָּבָא בְמָקוֹם אַחֵר. לֹא פָסְקוּ מִסַפֵּר בְּדִיחוֹת וְסִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת בִּלְתִּי שְׁכִיחוֹת וּמְאֹרָעוֹת עַד שֶׁנָּמֵס לִבּוֹ שֶׁל אֲחִיהֶם עַבְּדֻ־אללָּהּ מִזֶּה שֶׁהֵעִיר לַיְלָה וְתָקְפָה עָלָיו שֵׁנָה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שְׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ נָמֵס מִזֶּה שֶׁהֵעִיר לַיְלָה וְתָקְפָה עָלָיו שֵׁנָה. הִצִּיעוּ לוֹ יָצוּעַ וְיָשֵׁן, וְיָשְׁנוּ שְׁנֵיהֶם לְצִדּוֹ עַל יָצוּעַ שֵׁנִי. הִמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁשָׁקַע בְּשֵׁנָה. כְּשֶׁהִכִּירוּ שֶׁשָׁקַע בְּשֵׁנָה, קָמוּ וּבָרְכוּ עָלָיו עַל בִּרְכֵּיהֶם. הִתְעוֹרֵר וְרָאָה אוֹתָם בּוֹרְכִים עַל חָזֵהוּ בְּבִרְכֵּיהֶם. אָמַר לָהֶם: “מַה זֶה, אַחַי?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ אַחֶיךָ וְאֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ, אַתָּה מְעוּט הַנִּימוּס, וּמוֹתְךָ טוֹב מֵחַיֶּיךָ”. שָׂמוּ אֶת יְדֵיהֶם בְּצַוָּארוֹ וְחָנְקוּ אוֹתוֹ. יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְלֹא נִשְׁאֲרָה בוֹ תְנוּעָה. הָיוּ דוֹמִים שֶׁמֵּת. וְהָיָה הַחֶדֶר עַל הַנָּהָר וֶהֱטִילוּהוּ לַנָּהָר. כְּשֶׁנָפַל לְתוֹךְ הַיָּם, מִנָּה לוֹ אֱלֹהִים דָּג מִן הַדּוּלְפָן, שֶׁהָיָה רָגִיל לָשׁוּט מִתַּחַת לְאוֹתוֹ חֶדֶר, שֶׁכֵּן הָיָה בוֹ אֶשְׁנָב הַנִּשְׁקָף עַל הַנָּהָר, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ זוֹבְחִים זְבָחִים הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת פְּסָלְתָּם בַּנָּהָר דֶּרֶךְ אוֹתוֹ אֶשְׁנָב, וְהָיָה בָּא הַדּוּלְפָן וְמְלַקְּטוֹ מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם. הִתְרַגֵּל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּבְאוֹתוֹ יוֹם הִשְׁלִיכוּ פְּסֹלֶת רַבָּה בַּעֲקֵב סְעוּדַת־הָאוֹרְחִים. אָכַל אוֹתָם הַדּוּלְפָן יֶתֶר עַל כָּל יוֹם, וְחָזַק כֹּחוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַחֲבִיטָה בַּנָּהָר, בָּא בִמְהֵרָה, וְרָאָה שֶׁבֶּן־אָדָם הוּא זֶה, וְהִדְרִיכוֹ הַמַּדְרִיךְ מֵישָׁרִים וְטָעַן אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וְחָצָה עִמּוֹ דַרְכּוֹ בְּאֶמְצַע הַנָּהָר. לֹא פָּסַק מוֹלִיכוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַיַבָּשָׁה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וֶהֱטִילוֹ לַיַּבָּשָׁה. וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהֶעֱלָה אוֹתוֹ בוֹ בְּרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ. עָבְרָה עָלָיו שַׁיָּרָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ מוּטָל לְיַד הַנָּהָר. אָמְרוּ: “טָבוּעַ כָּאן הִשְׁלִיכוֹ הַנָּהָר אֶל הַחוֹף”. נִתְאַסְּפָה עָלָיו חֲבוּרָה מֵאוֹתָה שַׁיָּרָה, מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. וְהָיָה שֵׁיךְ הַשַּׁיָּרָה אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים וְיוֹדֵעַ בְּכָל מַדָּע וּבָקִי בְחָכְמַת הָרְפוּאָה, וּבַעַל טְבִיעוּת עַיִן נְכוֹנָה. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, מַה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ: “טָבוּעַ, מֵת הוּא”. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְאָמַר: “בְּנֵי־אָדָם, בָּחוּר זֶה רוּחַ חַיִּים בּוֹ, וְהוּא מִן הַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם הָאֲצִילִים, וְנִתְגַּדֵּל בִּיקָר וּבְטוֹבָה, וְיֵשׁ לוֹ תִקְוָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נְטָלוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ וְחִמְּמוֹ, וְהִתְחִיל מְטַפֵּל בּוֹ בְרֹךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ תַּחֲנוֹת, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. וְאוּלָם קִנְּנָה בוֹ חַלְחָלָה וְגָבְרָה עָלָיו הַחֻלְשָׁה. הִתְחִיל שֵׁיךְ הַשַּׁיָּרָה מְטַפֵּל בּוֹ בַעֲשָׂבִים שֶׁהָיָה יוֹדְעָם. לֹא פָסְקוּ מִנְסֹעַ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁהִרְחִיקוּ מִבָּצְרָה בְּשֶׁטַח מַסַּע זֶה, וְהוּא מְטַפֵּל בּוֹ. נִכְנְסוּ לְעִיר, עוּג שְׁמָהּ, וְהִיא מֵעָרֵי פָּרָס. יָרְדוּ לְאַכְסַנְיָה וְהִצִּיעוּ לוֹ יָצוּעַ וְיָשֵׁן. בִּלָּה כָל אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא מִתְאַנֵּחַ, עַד שֶׁהֶחֱרִיד אֶת מְנוּחַת הָאֲנָשִׁים בְּאַנְחוֹתָיו, כְּשֶׁהִגִּיעַ הֵבֹּקֶר בָּא שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה אֶל שֵׁיךְ־הַשַּׁיָּרָה וְאָמַר לוֹ: “מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חוֹלֶה שֶׁאֶצְלְךָ? הֲרֵי הֶחֱרִיד אֶת מְנוּחָתֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “מְצָאתִיו בַּדֶּרֶךְ לְיַד הַנָּהָר, טָבוּעַ, וְטִפַּלְתִּי בוֹ עַד שֶׁנִּלְאֵיתִי וְלֹא נִתְרַפֵּא”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁיכָה רָאגִ’חָה”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא הַשֵּׁיכָה רָאגִ’חָה?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלֵנוּ נַעֲרָה בְתוּלָה קְדוֹשָׁה, וְהִיא בִּבְתוּלֶיהָ, יָפָה, הַשֵּׁיכָה רָאגִ’חָה שְׁמָהּ. וְכָל מִי שֶׁמַחֲלָה בוֹ, אָנוּ לוֹקְחִים אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהוּא לָן אֶצְלָהּ רַק לַיְלָה אֶחָד, וּמַשְׁכִּים נִרְפָּא, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ מַשֶּׁהוּ הַמֵצִיק לוֹ”. אָמַר לוֹ שֵׁיךְ הַשַּׁיָּרָה: “הוֹלִיכֵנִי אֵלֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “שָׂא אֶת הַחוֹלֶה שֶׁלְּךָ”. נָשָׂא אוֹתוֹ וְהָלַךְ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה לְפָנָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תָּא בּוֹדֵד קָטָן, וְרָאָה בְרִיּוֹת נִכְנָסוֹת וְשַׁלְמֵי־נְדָרִים בִּידֵיהֶן וְּבְרִיּוֹת יוֹצְאוֹת שְׂמֵחוֹת. נִכְנַס שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמָּסָךְ וְאָמַר: “בִּרְשׁוּתֵךְ, שֵׁיכָה רָאגִ’חָה, טְלִי חוֹלֶה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “הַכְנִיסֵהוּ מִן הַמָּסָךְ הַזֶּה וְלִפְנִים.” אָמַר לוֹ הַשּׁוֹעֵר לְעַבְּדֻ־אללָּהּ: “הִכָּנֵס”. נִכְנַס וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְרָאָה שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁהֱבִיאָהּ מִמְּדִינַת הָאֶבֶן. הִכִּיר אוֹתָהּ וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם. אָמַר לָהּ: “מִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָךְ לְמָקוֹם זֶה?” אָמְרָה: “כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאַחֶיךָ הֱטִילוּךָ לַיָּם, וְרָבִים בֵּינֵיהֶם בִּגְלָלִי, הֵטַלְתִּי עַצְמִי לַיָּם. קִבֵּל אוֹתִי לְיָדָיו הַשֵּׁיךְ שֶׁלִּי אַלְכִצְ’ר אַבּוּ אלְעַבָּאס וְהֵבִיא אוֹתִי לְתָא בוֹדֵד זֶה, וְנָתַן לִי רְשׁוּת לְרַפֵּא חוֹלִים, וְהִכְרִיז בִּמְדִינָה זוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּחֲלָה בוֹ, יָבוֹא אֶל הַשֵּׁיכָה רָאגִ’חָה, וְאָמַר לִי: ‘שְׁבִי בְמָקוֹם זֶה עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלַיִךְ בַּעְלֵךְ אֶל תָּא בוֹדֵד זֶה’. הִתְחִיל כָּל חוֹלֶה בָא אֵלַי וַאֲנִי לוֹחֶצֶת אוֹתוֹ בְּחָזְקָה, וְהוּא מַשְׁכִּים לְמָחָר בָּרִיא וְשָׁלֵם. נִתְפַּרְסֵם שְׁמִי בֵּין הָאֲנָשִׁים, וּבָאוּ אֵלַי אִנָשִׁים עִם שַׁלְמֵי־נִדְרֵיהֶם, וְאֶצְלִי טוּב רַב. וַאֲנִי בִּיקָר וּבְכָבוֹד, וְכָל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ זוֹ מְבַקְּשִׁים מֵאִתִּי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם”. לָחֲצָה אוֹתוֹ בְּחָזְקָה וְהִבְרִיא בְכֹחַ אלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהָיָה אַלכִצְ’ר, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּא אֶצְלָהּ בְּכָל לֵיל שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ. וְהָיָה אוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁנִּפְגַּש בּוֹ עִמָּהּ עַבְּדֻ־אללָּהּ לֵיל שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ. כְּשֶׁהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה יָשְׁבָה עִמּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ סְעוּדַת־הָעֶרֶב מִן הַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים. יָשְׁבוּ מַמְתִּינִים לְבוֹאוֹ שֶׁל אַלְכִצְ’ר. וַעֲדַיִן הֵם יוֹשְׁבִים, וְהִנֵּה קָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם, וְנָשָׂא אוֹתָם מִן הַתָּא וְהִנִּיחָם בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן פָאצִ’ל בְּבָצְרָה, וְעָזַב אוֹתָם וְהָלַך לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְבּוֹנֵן עַבְּדֻ־אללָּהּ בָּאַרְמוֹן וְרָאָהוּ אַרְמוֹנוֹ וְהִכִּיר אוֹתוֹ. שָׁמַע אֶת בְּנֵי־הָאָדָם בְּשָׁאוֹן. הִשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת שְׁנֵי אֶחָיו צְלוּבִים, כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל קוֹרַת־עֵץ. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֱטִילוּהוּ לַנָּהָר, קָמוּ שְׁנֵיהֶם בַּבֹּקֶר בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: “אָחִינוּ, חֲטָפַתּוֹ הַשֵּׁדָה”. אַחַר־כָּךְ הֵכִינוּ מַתָּנָה וּשְלָחוּהָ אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדִיעוּ לוֹ הַדָּבָר, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מִשְׂרַת בָּצְרָה. שָׁלַח וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו וְשָׁאַל אֶת פִּיהֶם. סִפְּרוּ לוֹ כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ. גָּבַר כַּעֲסוֹ שֶׁל הַכַּלִיף. וּכְשֶׁהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה הִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי כְרִיעוֹת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר כְּמִנְהָגוֹ, וְקָרָא לְעֵדוֹת הַשֵּׁדִים, וּבָאוּ לְפָנִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, שָׁאַל אוֹתָם עַל־דְּבַר עַבְּדֻ־אללָּהּ. נִשְׁבְּעוּ לוֹ, שֶׁלֹּא פָגַע בוֹ גַם אֶחָד מֵהֶם, וְאָמְרוּ: אֵין לָנוּ יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו". בָּאָה סַעִידָה בַת הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם וְהוֹדִיעָה לַכַּלִיף עַל אוֹדוֹתָיו. שָׁלַח אוֹתָם מִלְפָנָיו. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, הִשְׁלִיךְ אֶת נָאצִר וְאֶת מַנְצוּר תַּחַת מַלְקוֹת, וְהוֹדוּ זֶה עַל מַעֲשֶׂה זֶה. כָּעַס עֲלֵיהֶם הַכַּלִיף וְאָמַר: “קְחוּ אֶת שְׁנֵיהֶם לְבָצְרָה וְצָלְבוּ אוֹתָם לִפְנֵי שַׁעֲרוֹ שֶׁל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ”.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁלִּשְׁנֵי אֵלֶה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַבְּדֻ־אללָּהּ, הִנֵּה צִוָּה לִקְבֹּר אֶת שְׁנֵי אֶחָיו, וְאַחַר־כָּך רָכַב וְמְגַמַּת פָּנָיו לְבַגְדָאד. סִפֵּר לַכַּלִיף אֶת סִפּוּרוֹ, וּמַה שֶׁעָשׂוּ בוֹ אֶחָיו מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְהִתְפַּלֵּא הַכָּלִיף עַל כָּךְ. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתַב אֶת שְׁטַר־נִשׂוּאָיו לַנַּעֲרָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִמְּדִינַת הָאֶבֶן. בָּא אֵלֶיהָ וְעָמַד אִתָּהּ בְּבָצְרָה עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר הוּא


  1. עיר פרוזדור לבגדד, לחוץ המערבי של הנהר הדקל.  ↩

  2. יום זה שאתם חסרים מים לשתיה.  ↩

  3. קראן פרשה כו פסוקים פח־פט.  ↩

  4. הוא המלאך השומר על גן־עדן.  ↩

  5. כך במקור – הערת פב"י.  ↩

  6. אלמהדי דור חמישי לעבאס דוד מחמד, המלך השלישי בשלשלת כליפי בני־עבאס מ־775 עד 785.  ↩

  7. בין אלמהדי ובין הארון אלרשיד היה אלהדי כליף בשנים 785־786.  ↩

  8. הוא הארון אלרשיד.  ↩

  9. לפי אמונת האסלאם לאדם יתרון על השדים.  ↩

  10. כשם שיש שבעת רקיעים יש שבע ארצות.  ↩

המלצות קוראים
תגיות