רקע
אלמוני/ת
סוֹף דָּבָר
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: קרית־ספר; 1981

וּכְבָר יָלְדָה שַׁהַרָזָאד בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה מִן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים זְכָרִים. וּכְשֶׁגָּמְרָה סִפּוּר זֶה קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, וְהַיָּחִיד בְּדוֹרוֹ וּבְכָל הַזְּמַנִּים, שִׁפְחָתְךָ אָנִי, וְזֶה לִי אֶלֶף לַיְלָה וָלַיְלָה שֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים וּמִשְׁלֵי מוּסָר רִאשׁוֹנִים, כְּלוּם מֻתָּר לִי לְקַוּוֹת מִכְּבוֹדְךָ עַד כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמְּך חֶסֶד?” אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “שַׁאֲלִי וַיִנָּתֵן לָךְ, שַׁהַרָזָאד”. קָרְאָה לָאוֹמְנוֹת וְלַסָּרִיסִים וְאָמְרָה לָהֶם: “הָבִיאוּ אֶת יְלָדַי”. הָבִיאוּ אוֹתָם לָהּ בִּמְהֵרָה, וְהֵם שְׁלֹשָׁה בָנִים זְכָרִים, הָאֶחָד מֵהֶם מְהַלֵּךְ וְהַשֵּׁנִי זוֹחֵל וְהַשְּׁלִישִׁי יוֹנֵק. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם, נְטָלָתַם וְהִנִּחָתַם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הִנֵּה אֵלֶּה בָּנֶיךָ הֵם, וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי חֶסֶד מִמְּךָ שֶׁתַּחֲשׂךְ אוֹתִי מִמָּוֶת לְטוֹבַת אֵלֶּה הַתִּינוֹקוֹת. שֶׁאִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי, יִשָּׁאֲרוּ תִּינוֹקוֹת אֵלֶּה בְלִי אֵם, וְלֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיֵּיטִיב לְגַדְּלָם, מִכָּל הַנָּשִׁים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה הַמֶּלֶךְ, אִמֵּץ אֶת בָּנָיו אֶל לִבּוֹ וְאָמַר: “הוֹי שַׁהַרָזָאד כְּבַר פָּטַרְתִּי אוֹתָךְ מִמָּוֶת לִפְנֵי שֶׁבָּאוּ יְלָדִים אֵלֶּה בַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אוֹתָךְ צְנוּעָה וּטְהוֹרָה, אֲצִילָה וְיִרֵאָה אֶת אֱלֹהִים. יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אוֹתָךְ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת שָׁרְשֵׁךְ וַעֲנָפֵךְ. וּמֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי חוֹשֵׂךְ אוֹתָךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁיַּזִּיק אוֹתָךְ”. נָשְׁקָה אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וְשָׂמְחָה יֶתֶר־שִׂמְחָה, וְאָמְרָה לוֹ: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים אֶת יָמֶיךָ וְיוֹסִיף לְךָ הָדָר וִיקָר”. פָּשְׁטָה הַשִּׂמְחָה בְּכָל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁהִתְרַחֲבָה בְּכָל הַמְּדִינָה. וְהָיָה זֶה לַיְלָה שֶׁלֹּא יִמָּנֶה בְּמִסְפָּר הַחַיִּים וְגוֹנָהּ הָיָה לָבָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר פְּנֵי הַיּוֹם. וְהִשְׁכִּים הַמֶּלֶךְ בְּשִׂמְחָה מְרֻבָּה וְטוֹבֵעַ בְּטוֹבָה, שָׁלַח אֶל כָּל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וּבָאוּ לְפָנָיו. נָתַן לְמִשְׁנֵהוּ אָבִיהָ שֶׁל שַׁהַרָזָאד בֶּגֶד־פְּאֵר יָקָר וְנֶהֱדָר, וְאָמַר לוֹ: “יְהִי אֱלֹהִים לְסִתְרָה עָלֶיךָ, שֶׁהִשֵּׁאתָ לִי אֶת בִּתְּךָ הָאֲצִילָה, שֶׁהָיָתָה הַסִּבָּה שֶׁאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מֵהֲרֹג בְּנוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וּכְבָר רָאִיתִי אוֹתָהּ בַּת־חוֹרִין, טְהוֹרָה וּצְנוּעָה וְזַכָּה. וְהִנֵּה חוֹנֵן אֱלֹהִים אוֹתִי מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה בָנִים זְכָרִים. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל חַסְדּוֹ הַיָּקָר הַזֶּה”. נָתַן בִּגְדֵי־פְּאֵר לְכָל הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים וְרַבֵּי־הַמַּלְכוּת כֻּלָּם. וְצִוָּה לְפָאֵר אֶת הַמְּדִינָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִבְּלִי לְהַטִּיל כָּל הוֹצָאָה עַל תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה, אֶלָּא נָשָׂא בְּהוֹצָאָה כֻּלָּהּ מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. פֵּאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה תִפְאוֹרָה, עֲצוּמָה אֲשֶׁר לֹא הָיָתָה כָמוֹהָ לְפָנֶיהָ, וְהִכּוּ בַתֻפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים וְשִׂחֲקוּ כָל רַבֵּי־הַמְּשַׂחֲקִים. וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ, שֶׁפַע מַתָּנוֹת וּמַתּוֹת, וְנָתַן צְדָקָה לַעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים, וְכָלַל בְּחַסְדוֹ אֶת כָּל נְתִינָיו וְתוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתּוֹ. נִשְׁאֲרוּ הוּא וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּטוֹבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְתַעֲנוּג וּבְשָׂשׂוֹן, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יְכַלוּהוּ חֲלִיפוֹת הָעִתּוֹת וְלֹא יִשְׁלְטוּ כָּל, שִׁנּוּיִים וְלֹא יַשִּׁיא דַעְתּוֹ מַצָּב, מִמַּצָּב, וְהוּא הַיְחִידִי בְּתָאֳרֵי הַשְּׁלֵמוּת, וְהַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם עַל מוֹדִיעַ כְּבוֹדוֹ הַטּוֹב בֵּין הַמּוֹשְׁלִים בִּשְׁמוֹ אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד אֲדוֹן כָּל הָאָדָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:

המלצות קוראים
תגיות