רקע
משה בסוק
ש. ש. פרוג
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ג 1963

נולד: 1860, מחוז חרסון, אוקראינה; נפטר: 1916, אודיסה, רוסיה


יש רואים בו אב ומחדש בשירת יידיש. מחובר לקרקעם של משוררי־העם שקדמו לו, עשה לגיבוש לשון יידיש, שיוה פנים אירופיות לשירתה: במקצב, בצילוּלו של הצליל והחרוז, במוסיקליות; העשיר אותה בתכנים ובצורות, הזרים בה נפשיות ופעמים רוממה בתנופה. בן שדה וערבה, ניחן בחוש לטבע ונוף, ושירו – תהילה לעבודה ולאדמה. בעמידתו בפרשת־הדרכים בין ההשכלה והציונות, נתרוותה שירתו מוטיבים של זו ושל זו, סופגת אכזבות ומחדשת אמונה. ימים שמלכות רוסיה השתעבדה בישראל ונתערער הקיום ונתחללו החיים, הבשילו ביצירתו מאוויי־חירות וגברה התשוקה להויה שיש בה בטחון וכבוד. ראשיתו השירית – בלשון הרוסית ובה עיקר־כוחו. מעורה בנופה של אוקראינה ובשירת אותו דור (שבצנקו, נקראסוב, פט), היה שליח פיוטי לעם המרודף, קול לא־ידום ליגונו ולזעמו. לימים עבר ללשון יידיש. בליריקה – נלבב וכן, שיריו האפיים שתולים על מעיני־העם: נושאים תנכיים, מוטיבים מימי הביניים ואגדות־עם המרטטות תעלומה בלדית. עתים פיזמן מעניני דיומא, ועשה לשון יידיש כלי־שרת למגמות ולרעיונות ציבוריים.

יליד בוברובי־קוט, מושבה חקלאית יהודית, מן הראשונות בפלך חרסון שבדרום רוסיה. ראשית חינוכו – חדר, ואהבה שגילה לעברית ולתנ׳ך נתקיימה בו כל ימיו; המשך חינוכו – בביה׳ס הרוסי שבמקום. 1880 רואה אור בכור־שירו ברוסית בעתון יהודי־רוסי. הוזמן ע׳י עסקני־ציבור וסופרים לבוא לפטרבורג (לנינגרד כיום), הירבה לפרסם בעתונות הרוסית הכללית והרוסית־יהודית, וכן התחיל כותב יידיש. אף־על־פּי שיצאו לו מוניטין נתלבט רוב ליבוטים. בעטייה של מחלה עזב, 1909, את פטרבורג והדרים לאודיסה. ׳חכמי אודיסה׳ זכרו לו ימי גדולתו ונהגו בו כבוד, אך קולו הונמך ונדם. על ערש־דוי, 1915, כתב סידרת שירים אחרונים – עברית. אחד מהם – זו לשון פתיחתו: ׳יוֹם שׁכּולוֹ בּרכה שׁלח / לי האל הטוֹב היוֹם׳.



המלצות קוראים
תגיות