רקע
ישעיהו קרניאל
7.5.1922 זה לעומת זה עשה "דאר־היום"
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: דואר היום; 1922

זה לעומת זה עשה “דאר־היום”:

בשעה שפועלי הדפוס קמו והכריזו כי העתון חדל להופיע מראשון למאי, בה בשעה הלכו עורכי העתון וסדרו בעצמם את הגליון…1

מטעם הרבנית הראשית2 של אחה“ע תקנו המסדרים שלנו לומר בחג הזה “זמן חרותנו”, ולא זאת אלא שערכו גם סדר שני של “גלות” לבעליהם והכריזו בטול־מלאכה גם בחול־המועד של “פעריווי־מאי”… ולכבוד יום־טוב שלהם, הם מטילים בחוצות ה”סולל“3, כ”פריצים גמורים“, לבושים הדר “מכות רצח” כעורכים אמתים, ובשעת מנחה הם לומדים מפי רבותיהם ומנהיגיהם “בארץ הצבי” פרק בהלכות “שבת”. אמר ה”בחור־הזעצצער" 4 : על שלשה דברים העולם עומד, על התורה של לנין וטרוצקי, על העבודה ביד ולא במכונות5 ועל גמילות־חסדים של קפת השביתה… ומיד אחר סעודה הם מברכים על המזון ועל הקלקלה6 בלא “מזומן” כמובן, ואומרים כלם בכונה גדולה: הרחמן, הוא ינחילנו יום שכלו “שבת”!…

והעורכים שלנו עושים שבתם חול, כדי שלא יצטרכו לבריות הללו, דהיינו כיצד? – פושטים את צוארונם ועניבתם וכל כלי־הבוגניות שלהם ולובשים כלם איצטלא־דמרבנן מפשילים במחילה את השרוולים עד למרפק, ועוסקים ב“עבודה עצמית”.. ועורכנו הראשי עומד בכבודו ובעצמו ומתנועע על תיבת־האותיות כנחמיה בשעתו: בידו האחת עושה במלאכת הכתיבה ואחת מחזקת בצבת לסדור האותיות, לקיים מה שנאמר: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי סדרנקא! המגיה מזיע אלמליח משגיח והכל אתי – ספיר…7. איך אמרה מדם קווליני ב“רומן”? – “זה היה נורא מענין!”…

וגם אני זכיתי הפעם להיות “הבחור־הזעצצער” וסדרתי בעצמי ב“ה את שעורי זה במכונה – מעשי ידי להתפאר! תמיד הייתי מסתכל מבעד־למסוה [בעבודת]8 המסדרים מאחורי גבם ו… [?] קצת את המלאכה, וביחוד את השבושים… איני יודע עדיין להבחין היטב בין “פא” ל”בית“, בין “נון” ל”גימל" ואפילו בין אלפין לעיינין… מספרים כי החכם הרמ“פ ז”ל כתב פעם לאודיסא בשעת מלחמתו הידועה בירושלם כי פלוני מתחמם לעורה של הרבנית וכשהעירו לו על הא' שנתחלפה בע" אמר: בדיעבד, ישאר כך… וישנו אותיות הבאות לפעמים “שלא כדרכו”, האמינו לי רבותי, כי ראיתי בעיני במחזור של ראש־השנה נדפס באותיות גדולות של קידוש־לבנה “הלמך” במקום “המלך”, ויכול אני לערוב לכם כי לא נתקע חלילה בגרונו של החזן….

וגם אצלי קרה היום מקרה לא טהור: במקום שלום יצא “חלום” – ובמקום מסדרים – “מסרבים”… וה' ירחם!

אין אני בקי כ“כ בכל הסכסוכים שבין פועלי “הסולל” ואולם לאחר שקראתי את “הגלוי דעת” שלהם ב”הא[רץ"] ושמעתי קצת מאחורי הפרגוד […] נא הדבר לסוד בינינו פה שמתלחשים ביניהם העורכים בלשכה־דחשאין, נדמה לי כי כל הענין הזה הוא בבחינת מלחמת העגלונים ברכבת…

מספרים כי בשעת בנין הרכבת החג’זית בחיפה, קמו בעלי־העגלות ועשו ביניהם קנוניא לעכב את מסלת־הברזל, וגם שלחו תלגרמי מחאה לבירות ולקושטא על קפוח־פרנסה וכיוצא בזה. ובכ"ז פסי־ברזל נמתחו, רכבי־ברזל הובלו, בית־נתיבות חדש נצנץ בעגלא ובזמן קריב ונתלה גם פעמון גדול. ועל גבי הכתל נקבעה עד היום הזה טבלא גדולה: תחנת חיפה, ודבר אל העצים ואל האבנים! יש אומרים כי אחדים מהבריונים שלהם נסו להסתתר מאחורי הרכבת בשעת המסע כדי לעכב את העגלות, אבל הקטר צפצף להם וברח… ודורשי־רשומות מצאו כי מאז ועד עתה נתרבה מספר העגלונים הודות לרכבת…

כשיצאתי בשבוע זה מאספת המועדון של העתונאים, נגש אלי עורך צעיר השולח [ידי]עות מ“זמן” ל“זמן” בלונדון, וספר לי כי בקראו בעתון “הארץ” את הידיעה כי דאר־היום “חדל” מהופיע מראשון למאי, מהר והודיע זאת במברק, כי מי זה לא יאמין לעתון “הגון” כזה, ו“חברך מית – תאמין!” ועד שלא הספיק לגמר את התלגרם הופיע לפניו הגליון מיום שני למאי…

באותה שעה נזכרתי מעשה בזקן ר' מנדלי שבא פעם לבקר את מערכת ה“זמן” ומצא שם את הסופר הישיש יהושע מזח שהיה נוהג במילי־דבדיחותא למרות זקנתו המופלגה. לאחר שנכנסו שני הסופרים בשיחה אמר לו ר' מנדלי: מקנא אני בך אך בדבר אחד, אם תמות חלילה, ויבואו להספידך בעתון עברי כמו למשל ה“זמן” – מיד ימצא המספיד “ראש” להספדו ודוקא מהתנ“ך, מדברי הנביא ישעיה: אוי! רבותי. אין מזח עוד!”…

מזח לא חשב הרבה וענה לו:

– אל לך לקנא בי. ר' שלום יעקב (זה היה שמו של מנדלי מו"ס); כי בזה טוב חלקך מחלקי בעולם הבא. הן בשבילך יש פסוק – מעולם הפסוקים: שלום שלום ואין שלום!"…

ומחמת שהיום ערב־שבת הקצר אצלנו, המלאכה מרובה ובעל־הבית דוחק, וידי ופני מלוכלכות בדיו ועופרת שחורה וחושש אני שמא לא תכירני עוד אשתי חלילה הנני מקצר הפעם, ואי“ה לאחר “יום־טוב” ובע”ש הבעל"ט לכשיסדרו המסדרים את סכסוכיהם בכי־טוב אוסיף כהנה וכהנה – ודוקא במכונה…

עז מות.



  1. הרקע לטור הוא שביתת עובדי הדפוס בבית הדפוס של דואר היום, דפוס הסולל. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

  2. אפשר שהכוונה לרחל ינאית בן־צבי, שהיתה ממקימות מפלגת העבודה וממנהיגי איגוד עובדי הדפוס. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

  3. סולל הוא החברה המו"לית שהוציאה לאור בין השאר את ‘דואר היום’. על שמה נקרא אז הרחוב שבו שכן העיתון רח‘ ’סולל'. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

  4. סדר הדפוס. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

  5. שביתה קודמת פרצה בבית הדפוס בשנת 1920, בעידוד רחל ינאית בן־צבי, כשעורך העיתון, איתמר בן אב"י, הכניס לשימוש מכונות סדר. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

  6. כלכלה קרי  ↩

  7. שפיר קרי – טעות העורך, כלומר הזר־הזעצצער"…  ↩

  8. המקור מטושטש. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות