סֻפַּר שֶׁסִּידִי אִבְּרָאהִים אַלְכַ’וָּאץ, רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו, אָמַר: "הִשִּׂיאַתְנִי נַפְשִׁי בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים לָצֵאת אֶל אֶרֶץ הַכּוֹפְרִים, וְכָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ וְלֹא נִכְבְּשָׁה וְלֹא נִכְפְּתָה. הִתְאַמַּצְתִּי לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבָה זֹאת וְלֹא גֹרְשָׁה. יָצָאתִי עוֹבֵר בַּאֲזוֹרֶיהָ וּמְשׁוֹטֵט בִּמְחוֹזוֹתֶיהָ, וְהַהַשְׁגָּחָה תְּעוֹדְדֵנִי וְחֶסֶד אֵל יְלַוֵּנִי. לֹא פָגַשְׁתִּי נוֹצְרִי שֶׁהִשְׁגִּיחַ בִּי וְשֶׁלֹּא סָר מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי לִכְרָךְ מִכְּרַכֶּיהָ, וּמָצָאתִי עַל שַׁעֲרוֹ חֲבוּרָה שֶׁל עֲבָדִים כּוּשִׁים, כֻּלָּם זֵינָם עֲלֵיהֶם וְאַלּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ לִי: “רוֹפֵא אַתָּה?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֵן”. אָמְרוּ לִי: “מַלֵּא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ” הוֹבִילוּנִי אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא מֶלֶךְ אַדִּיר בַּעַל פָּנִים נָאוֹת. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלָיו הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “רוֹפֵא אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר: “הוֹבִילוּהוּ אֵלֶיהָ, וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַתְּנָאִים לִפְנֵי שֶׁהוּא נִכְנָס אֵלֶיהָ”. הוֹצִיאוּ אוֹתִי וְאָמְרוּ לִי: “הִנֵּה לַמֶּלֶךְ בַּת, שֶׁחָלְתָה בָחֳלָאִים קָשִׁים, וּכְבָר נִלְאוּ הָרוֹפְאִים לְרַפְּאָהּ, וְאֵין רוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ וְטִפֵּל בָּהּ וְלֹא הוֹעִילוּ רְפוּאוֹתָיו, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ הַמֶּלֶךְ. רְאֵה אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֲרֵי הַמֶּלֶךְ הוֹבִילַנִי אֵלֶיהָ, הַכְנִיסוּנִי אֵפוֹא אֵלֶיהָ”. הוֹבִילוּנִי אֶל דַּלְתָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ דָפְקוּ עָלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא קוֹרְאָה מִתּוֹךְ הַחֶדֶר “הַכְנִיסוּ אֵלַי אֶת הָרוֹפֵא בַּעַל הַנִּפְלָאוֹת” וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פִּתְחוּ הַשַּׁעַר הִנֵּה הָרוֹפֵא בָּא,

הִסְתַּכְּלוּ בִי הִנֵּה לִי רָז נִפְלָא.

וְיֵשׁ קָרוֹב וְהוּא בְמֶרְחָק רָב,

וְיֵשׁ עָדֶיךָ יִקְרָב.

הָיִיתִי בְתוֹכְכֶם נָכְרִיָּה בַנֵּכָר,

וַיּוֹאֶל אֵל שַׁעְשְׁעֵנִי בַזָּר.

קִרְבָה דָתִית קִבְּצַתְנוּ יַחְדָּו,

רְאֵה אֵפוֹא אֵי אוֹהֵב וְנֶאֱהָב.

וַיִּקְרָאֵנִי לְהִפָּגֵשׁ, בִּקְרֹא אוֹהֵב,

חָצַץ בַּעֲדֵנוּ מְחָרֵף וְאוֹרֵב.

חִדְלוּ חָרְפֵנִי וְהַרְפּוּ מִגִּדּוּפֵיכֶם,

כִּי אֲנִי, אוֹי לָכֶם, לֹא אֲשִׁיבְכֶם.

לֹא אֶטֶּה אֶל חוֹלֵף וְעוֹבֵר,

מַטָּרָתִי רַק הַקַּיָּם לֹא יֵעָדֵר,

אָמַר הַמְסַפֵּר: “וְהִנֵּה זָקֵן יָשִׁישׁ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּמְהֵרָה וְאָמַר: “הִכָּנֵס”. נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה חֶדֶר שֶׁבּוֹ פְזוּרִים צְמָחִים רֵיחָנִיִּים וּוִילוֹן מְשֻׁלְשָׁל בְּפִנָּתוֹ וּמֵאַחֲרָיו קוֹל גְּנִיחָה חֲלָשָׁה יוֹצֵא מִגּוּף נִרְזָה. יָשַׁבְתִּי מוּל הַוִּילוֹן, וּבִקַּשְׁתִּי לְבָרֵךְ בְּשָׁלוֹם, וְנִזְכַּרְתִּי בִּדְבָרָיו, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם: “אַל תְּקַדְּמוּ רִאשׁוֹנִים אֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַנּוֹצְרִים בְּשָׁלוֹם. וּכְשֶׁאַתֶּם פּוֹגְשִׁים אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, דַּחֲקוּ אוֹתָם אֶל מְקוֹם מְצָרִים”, וְנִמְנַעְתִּי. קָרְאָה מִן הַוִּילוֹן פְּנִימָה: “שְׁלֵם הָאַחְדּוּת וְהַטֹּהַר כַ’וָּאץ?” אָמַר: “וְהִתְפַּלֵאתִי עַל זֶה וְאָמַרְתִּי: מֵאַיִן אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי?” אָמְרָה לִי: “כְּשֶׁהַלֵּב וְהַמַּחֲשָׁבָה טְהוֹרִים, תַּבִּיעַ הַלָּשׁוֹן רַחֲשִׁי נֶפֶשׁ נִסְתָּרִים. וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּיו אֶתְמוֹל שֶׁיִּשְׁלַח אֵלַי קָדוֹשׁ מִקְּדוֹשָׁיו”, שֶׁתָּבוֹא אֵלַי הַצָּלָה עַל יָדוֹ. וְקָרָא קוֹל אֵלַי מִפִּנּוֹת בֵּיתִי: אַל תֵּעָצְבִי, שֶׁאָנוּ שׁוֹלְחִים אֵלֶיךָ אֶת אִבְּרָאהִים אַלְכַ’וָּאץ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מָה עִנְיָנֵךְ?” אָמְרָה לִי: “אֲנִי, נִגְלְתָה לִי מִזֶּה אַרְבַּע שָׁנִים הָאֱמֶת הַבְּרוּכָה, וְהוּא הַמּוֹדִיעַ וְהַיְּדִיד הַמְשַׁעֲשֵׁעַ וְהַמְקָרֵב וְהָרֵעַ. נָתְנוּ בִי בְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי עֵינֵיהֶם, שְׁמָרוּנִי רַבּוֹת, וְחָשְׁבוּ עָלַי, מַחֲשָׁבוֹת, וְיִחֲסוּ לִי רוּחַ שִׁגְעוֹנוֹת. וְלֹא נִכְנַס אֵלַי רוֹפֵא, שֶׁלֹּא נָסַךְ עָלַי רוּחַ שִׁמָּמוֹן, וְלֹא מְבַקֵּר שֶׁלֹּא הִכַּנִי בְתִמָּהוֹן”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי נָחָה אוֹתָךְ לָזֶה שֶׁהִגַּעְתְּ אֵלָיו?” אָמְרָה לִי: “עַל יְדֵי הוֹכָחוֹתָיו הַבְּרוּרוֹת וְאוֹתוֹתָיו הַגְּלוּיִים, וּכְשֶׁהַדֶּרֶךְ נַעֲשֵׂית בְּרוּרָה לְךָ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמּוּכָח וְאֶת הַמּוֹכִיחַ”. אָמַר אִבְּרָאהִים: "וַעֲדַיִן אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיהָ, כְּשֶׁבָּא הַזָּקֵן הַמְפַקֵּד עָלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה פָּעַל רוֹפְאֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: "הִכִּיר אֶת הַמַּחֲלָה וּמָצָא אֶת הָרְפוּאָה הַנְּכוֹנָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ הַזָּקֵן הַמְפַקֵּד עָלֶיהָ כְּשֶׁנִּכְנַס: “מַה פָּעַל רוֹפְאֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הִכִּיר אֶת הַמַּחֲלָה וּמָצָא אֶת הָרְפוּאָה הַנְּכוֹנָה”. רָאִיתִי גָלוּי אֶת עֲלִיצוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ, וְקִדֵּם אוֹתִי בְכָבוֹד וְגִיל וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ. וְזֵרֵז אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי. נִשְׁאַרְתִּי מְבַקֵּר אוֹתָהּ בִּקְבִיעוּת שִׁבְעָה יָמִים. אָמְרָה לִי: “אַבּוּ אִסְחָאק, מָתַי תִּהְיֶה הַהֲגִירָה לְאֶרֶץ הָאִסְלָאם?” אָמַרְתִּי לָהּ: “כֵּיצַד תִּהְיֶה יְצִיאָתֵךְ, וּמִי זֶה יָהִין לַעֲשׂוֹת זֹאת?” אָמְרָה לִי: “זֶה שֶׁהִכְנִיסְךָ אֵלַי וְהוֹבִילְךָ אֵלַי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “יָפֶה אָמַרְתְּ”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ מָחֳרָתוֹ שֶׁל הַיּוֹם יָצָאנוּ אֶל שַׁעַר הַמִּבְצָר, וְהִסְתִּירָנוּ מִן הָעֵינַיִם זֶה שֶׁמֵּעִנְיָנוֹ שֶׁבִּרְצוֹתוֹ דָבָר יֹאמַר לוֹ, “הֱוֵה” וְהָיָה.¹ וְלֹא רָאִיתִי שׁוֹקֵד יוֹתֵר מִמֶּנָּה עַל הַצּוֹם וְהַתְּפִלָּה". הִסְתּוֹפְפָה בְּבֵית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. אַחַר כָּךְ נִפְטְרָה לְבֵית עוֹלָמָהּ, וְהָיְתָה אַדְמַת מַכָּה מְקוֹם קְבוּרָתָה. יוֹרֵד נָא אֱלֹהִים עָלֶיהָ הָרַחֲמִים וְרִחֵם גַּם אֶת זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְכַאֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלַי הָרוֹפֵא, וְנִגְלוּ

אוֹתוֹת דֶּמַע שָׁפוּךְ וּמַחֲלָה בִי פָעֲלוּ,

פָּשַׁט הַכְּסוּת מֵעַל פָּנַי וְלֹא רָאָה מִתַּחַת לָהּ,

בִּלְתִּי אִם נְשָׁמָה לֹא רוּחַ וְלֹא גוּף עִמָּהּ.

אָמַר לָהֶם: הָסֵר זֶה יִקְשֶׁה עַד מְאֹד,

וְלֹא בְּבִינָה יֻשַּׂג לְאַהֲבָה סוֹד,

אָמְרוּ: אִם לֹא יֵדַע אָדָם הַגְדֵּר

בְּדִיּוּק חָלְיוֹ בוֹ וְלֹא תָאֵר,

אֵיךְ יִפְעַל רוֹפֵא בוֹ כִמְעָט?

הַרְפּוּ מִנִּי כִּי בְמַחֲשָׁבָה לֹא אֶשְׁלַט.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר