רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מִבָּצְרָה
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1969.

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִזְמַנִּים קְדוּמִים וּבְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ אָדָם סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים גָּר בִּמְדִינַת בָּצְרָה. וְהָיוּ לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שְׁנֵי בָנִים זְכָרִים, וְהָיָה עִמּוֹ הוֹן רַב. גָּזַר אֱלֹהִים הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ שֶׁהַסּוֹחֵר נֶאֱסַף לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ הוֹן. עָסְקוּ שְׁנֵי בָנָיו בְּצָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וּקְבָרוּהוּ, וְאַחַר־כָּךְ חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם הוֹן אֲבִיהֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק. נָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם חֶלְקוֹ, וּפָתְחוּ לָהֶם שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד מֵהֶם חָרַשׁ־נְחשֶׁת וְהַשֵּׁנִי צוֹרֵף־זָהָב. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב צוֹרֵף־הַזָּהָב בַּחֲנוּתוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה אִישׁ פַּרְסִי מְהַלֵּךְ בַּשׁוּק בֵּין הָאֲנָשִׁים, עַד שֶׁעָבַר עַל־פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל הַבֵּן צוֹרֵף־הַזָּהָב, הִסְתַּכֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ מִתּוֹךְ יְדִיעָתוֹ, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו. וְהָיָה שֵׁם הַבֵּן, צוֹרֵף הַזָּהָב, חַסַן. נִעְנַע הַפַּרְסִי בְרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “חֵי־אֱלֹהִים, צוֹרֵף־זָהָב נָאֶה אַתָּה”. הִתְחִיל מַבִּיט אֵלָיו כְּשֶׁהַנַּעַר מַבִּיט בְּתוֹךְ סֵפֶר עַתִּיק שֶׁהָיָה בְיָדוֹ, וּבְנֵי אָדָם טְרוּדִים בְּיָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ. כְּשֶׁהִגִיעָה שְׁעַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם, נִתְרוֹקְנָה הַחֲנוּת מִבְּנֵי אָדָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הָאִיש הַפַּרְסִי אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בָּחוּר נָאֶה אַתָּה, אַתָּה אֵין לְךָ אָב וַאֲנִי אֵין לִי בֵן, וּכְבָר יָדַעְתִּי אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּעוֹלָם נָאָה הֵימֶנָּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשָּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ הַפַּרְסִי נִגַּשׁ אֶל הַצּוֹרֵף חַסַן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בָּחוּר נָאֶה אַתָּה. אַתָּה אֵין לְךָ אָב וַאֲנִי אֵין לִי בֵן. וּכְבָר יָדַעְתִּי אֻמָּנוּת, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם נָאָה הֵימֶנָּה. וּכְבָר בִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי רַבִּים מִן הָאֲנָשִׁים לְלַמְּדָם אוֹתָהּ וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְלַמְּדָהּ לְאֶחָד מֵהֶם. וְאוּלָם כְּבָר נָתַן לִי לִבִּי לְלַמֶּדְךָ אוֹתָהּ, וְלָשִׁית אוֹתְךָ בֵן לִי, וְאָשִׂים בֵּינְךָ וּבֵין הָעֲנִיּוּת מָסָךְ, וְיָנוּחַ לְךָ מֵאֻמָּנוּת זוֹ וּמִן הֶעָמָל בַּפַּטִּישׁ וּבַפֶחָם וּבָאֵשׁ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “אֲדוֹנִי, וּמָתַי תְּלַמְּדֵנִי?” אָמַר לוֹ: “לְמָחָר אֲנִי בָא אֵלֶיךָ, וְעוֹשֶׂה לְךָ מִן הַנְּחשֶׁת זָהָב צָרוּף לְעֵינֶיךָ”. שָׂמַח חַסַן וְנִפְרַד מִן הַפַּרְסִי וְהָלַךְ אֶל אִמּוֹ. נִכְנַס וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְאָכַל עִמָּהּ, כְּשֶׁהוּא נִדְהָם בְּלִי הַכָּרָה וּבְלִי שֵׂכֶל. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “מַה בְּדַעְתְּךָ? הִשָּׁמֶר לְךָ מִלִּשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי בְנֵי־אָדָם, וּבְיִחוּד לַפַּרְסִים, אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלָם בִּכְלוּם, שֶׁרַמָּאִים הֵם אֵלֶּה, מְלַמְּדִים אֻמָּנוּת שֶׁל הָאַלְכִימִיָּה אֶת1 שֶׁהֵם מַעֲרִימִים עֲלֵיהֶם וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנָם וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ בַשָּׁוְא”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֲנָשִׁים עֲנִיִּים אֲנַחְנוּ2 וְאֵין לָנוּ כְלוּם שֶׁמִּי שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לוֹ עַד שֶׁיַּעֲרִים עָלֵינוּ. וּכְבָר בָּא אֵלַי אָדָם פַּרְסִי, אֲבָל הוּא זָקֵן יָשָׁר, שֶׁנִכָּרִים בּוֹ סִימָנֵי ישֶׁר. וְאוּלָם אֱלֹהִים נָתַן בְּלִבּוֹ חִבָּה אֵלַי”. שָׁתְקָה אִמּוֹ מִזַּעַם. הָיָה בְנָהּ טְרוּד הַלֵּב, וְלֹא אָחֲזָה אוֹתוֹ שֵׁנָה אוֹתוֹ לַיְלָה מֵעָצְמַת שִׂמְחָתוֹ עַל דִּבְרֵי הַפַּרְסִי אֵלָיו. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּפָתַח אֶת הַחֲנוּת, וְהִנֵּה הַפַּרְסִי כְבָר בָּא אֵלָיו. קָם לִקְרָאתוֹ. בִּקֵּשׁ חַסַן לְנַשֵּׁק אֶת שְׁתֵי יָדָיו. סֵרֵב וְלֹא הִסְכִּים לְכָךְ וְאָמַר: “חַסַן, הַעֲמֵד אֶת כּוּר־הַצּוֹרְפִים וְהַחֲזֵק הָכֵן אֶת הַמַּפּוּחַ”. עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִוָּהוּ הַפַּרְסִי, וְהִצִית אֶת הַפֶּחָמִים, אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: “בְּנִי, כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְךָ נְחשֶׁת?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי קְעָרָה שְׁבוּרָה”. צִוָּה עָלָיו לְהִשָּׁעֵן עָלֶיהָ בְּמִסְפָּרַיִם שֶׁחוֹתְכִים בָּהֶם מַתֶּכֶת וּלְקַצְּצֶנָּה לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת. עָשָׂה כְמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ וְקִצֵּץ אוֹתָהּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָן בְּתוֹך הַכּוּר וְנָפַח עֲלֵיהֶן בַּמַּפּוּחַ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַיִם. הוֹשִׁיט הַפַּרְסִי אֶת יָדוֹ אֶל מִצְנַפְתּוֹ, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ נְיָר צָנוּף. פָּתַח אוֹתוֹ וְזָרָה מִתּוֹכוֹ מַשֶּׁהוּ לְתוֹךְ הַכּוּר בְּמִדַּת חֲצִי קֹרֶט, וְאוֹתוֹ דָּבָר הָיָה דוֹמֶה לְכֹּחַל צָהֹב. צִוָּה אֶת חַסַן לָפַחַת עָלָיו בַּמַּפּוּחַ. וְעָשָׂה כְפִי שֶׁצִוָּהוּ, עַד שֶׁנַעֲשָׂה מְטִיל זָהָב. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן חַסַן לָזֹאת, הֻפְתַּע וְנָבוֹכָה דַעֲתּוֹ מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁעָבְרָה אוֹתוֹ. נָטַל אֶת הַמְּטִיל וְהָפַךְ בּוֹ וְלָקַח אֶת הַפְּצִירָה וְשִׁפְשֵּף אוֹתוֹ בּוֹ, וּמְצָאוֹ זָהָב טָהוֹר. פָּרַח שִׂכְלוֹ וְהָפְתַּע מֵעָצְמַת הַשִּׂמְחָה. גָּחַן עַל יָדוֹ שֶׁל הַפַּרְסִי לְנַשְּׁקָהּ, אָמַר לוֹ: “טֹל מְטִיל זֶה וְהוֹרֵד אוֹתוֹ לַשּׁוּק וּמְכֹר אוֹתוֹ וְקַח מְחִירוֹ מְהֵרָה, וְאַל תְּדַבֵּר”. יָרַד חַסַן לַשׁוּק וּמָסַר אֶת הַמְּטִיל לְסַרְסוּר. נְטָלוֹ מִמֶּנוּ וְשִׁפְשְׁפוֹ וּמְצָאוֹ זָהָב טָהוֹר. פָּתְחוּ אֶת שַׁעַר מְכִירָתוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהָלְכוּ וְהוֹסִיפוּ עָלָיו הַסּוֹחֲרִים, וּמָכַר אוֹתוֹ בַּחֲמִשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. לָקַח אֶת מְחִירוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְאִמּוֹ כָל מַה שֶּׁעָשָׁה, וְאָמַר לְאִמּוֹ: “אִמִּי, כְּבָר לָמַדְתִּי אֻמָּנוּת זוֹ”. צָחֲקָה עָלָיו וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהַאַדִּיר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר צוֹרֵף־הַזָּהָב חַסַן לְאִמּוֹ, מַה שֶּׁעָשָׂה הַפַּרְסִי וְאָמַר: “אִמִּי, כְּבָר לָמַדְתִּי אֻמָּנוּת זוֹ”, אָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. וְשָׁתְקָה מִתּוֹךְ זַעְמָהּ. נָטַל חַסַן מִבַּעֲרוּתוֹ מְדוּכָה וְהוֹלִיך אוֹתָהּ אֶל הַפַּרְסִי, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מָה אַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּעֲשֶׂה בִמְדוּכָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “נַכְנִיס אוֹתָה לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה מְטִילֵי זָהָב”. צָחַק וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה, שֶׁנּוֹרִיד לַשּׁוּק שְׁנֵי מְטִילִים בְּיוֹם אֶחָד? כְּלוּם אִי אַתָּה מֵבִין שֶׁבְּנֵי אָדָם יַחְשְׁדוּ בָנוּ, וְתֹאבַד נִשְׁמָתֵנוּ, וְאוּלָם, בְּנִי, כְּשֶׁאֲנִי מְלַמֶּדְךָ אֻמָּנוּת זוֹ, אַל תַּעֲשֶׂה אוֹתָה בַּשָּׁנָה אֶלָּא פַעַם אֶחָת, שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְךָ צְרָכֶיךָ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי”. יָשַׁב בַּחֲנוּת, סִדֵּר אֶת הַכּוּר וְהֵטִיל פֶּחָמִים בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: “בְּנִי, מָה אַתָּה חָפֵץ?” אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי אֻמָּנוּת זו". צָחַק הַפַּרְסִי וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אַתָּה בְנִי מְעוּט־שֵׂכֶל לֹא תִצְלַח לְאֻמָּנוּת זוֹ לְעוֹלָם, כְּלוּם יִלְמַד אָדָם מִיָּמָיו אֻמָּנוּת זוֹ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים אוֹ בַשְּׁוָקִים. הֲרֵי כְשֶֹאָנוּ עוֹסְקִים בָּהּ בְּמָקוֹם זֶה, יְדַבְּרוּ בָנוּ הָאֲנָשִׁים לֵאמֹר: ‘הֲרֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה עוֹסְקִים בְּאַלְכִימִיָּה’, וְיִשְׁמַע עָלֵינוּ הַמּוֹשֵׁל וְתֹאבַדְנָה נִשְׁמוֹתֵינוּ. אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ, בְּנִי, לִלְמֹד אֻמָּנוּת זוֹ, בֹּא עִמִּי לְבֵיתִי”. קָם חַסַן וְנָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ עִם הַפַּרְסִי לְדַרְכּוֹ. וַעֲדַיִן הוּא בַדֶּרֶך כְּשֶׁזָּכַר אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ, וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ אֶלֶף חֶשְׁבּוֹנוֹת וְעָמַד וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה זְמַן. פָּנָה הַפַּרְסִי וְרָאָהוּ עוֹמֵד. צָחַק וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה מְשֻׁגָּע, כֵּיצַד אֶצְפּןֹ לְךָ בְלִבִּי טוֹב, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַזִּיק לְךָ?” הוֹסִיף הַפַּרְסִי וְאָמַר לוֹ: “אִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה מִפְּנֵי לֶכְתְּךָ עִמִּי אֶל בֵּיתִי, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ לְבֵיתְךָ וּמְלַמֶּדְךָ שָׁם”. אָמַר לוֹ חַסַן: “מוּטָב, דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ לְפָנַי”. הָלַךְ חַסַן לְפָנָיו אֶל דִּירָתוֹ, וְהָלַך הַפַּרְסִי אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדִירָתוֹ. נִכְנַס חַסַן לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת אִמּוֹ, וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל דְּבַר בּוֹא הַפַּרְסִי עִמּוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת. הִצִּיעָה לוֹ אֶת הַבַּיִת וְסִדְּרָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה מַעֲשֶׂיהָ הָלְכָה לָהּ. נָתַן לוֹ חַסַן רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְנִכְנַס. נָטַל חַסַן בְּיָדוֹ קְעָרָה וְהָלַךְ לַשּׁוּק לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. יָצָא וְהֵבִיא הַמַּאֲכָל וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱכֹל אֲדוֹנִי, שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵינוּ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָ, בְּנִי”. חִיֵּךְ וְהוֹסִיף וְאָמַר: “בְּנִי, מִי יוֹדֵעַ עֶרֶךְ בְּרִית הַלֶּחֶם וְהַמֶּלַח”. נִגַּשׁ וְאָכַל עִם חַסַן עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אַחַר כָּךְ הוֹסִיף הַפַּרְסִי וְאָמַר: “חַסַן, הָבֵא קְצָת מִן הַמְּתִיקוֹת”. הָלַךְ חַסַן שׁוּב אֶל הַשּׁוּק וְהֵבִיא עֲשָׂרָה סְפָלִים מְלֵאֵי מְתִיקוֹת, שָׂמֵחַ עַל דִּבְרֵי הַפַּרְסִי. שָׂם אוֹתָם חַסַן לְפָנָיו וְאָכַל מֵהֶם וְאָכַל חַסַן עִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: “יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים טוֹב, בְּנִי. לְשֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְרוֹעֲעוּ בְנֵי אָדָם וִיגַלּוּ לָהֶם אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם וִילַמְּדוּ אוֹתָם מַה־שֶּׁיָּבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת”. הוֹסִיף וְאָמַר: “חַסַן, הָבֵא אֶת הַכֵּלִים”. וְאַךְ שָׁמַע חַסַן דְבָרִים אֵלֶּה וּכְבָר יָצָא כִסְיָח, שֶׁשְּׁלָחוּהוּ אֶל הַמִּרְעֶה, עַד שֶׁבָּא אֶל הַחֲנוּת וְנָטַל אֶת הַכֵּלִים וְחָזַר וְשָׂם אוֹתָם לְפָנָיו. הוֹצִיא הַפַּרְסִי פִסַּת נְיָר וְאָמַר: “חַסַן, נִשְׁבָּע אֲנִי בַלֶּחֶם וּבַמֶּלַח, שֶׁאִלּוּלֵא הָיִיתָ יָקָר לִי יוֹתֵר מִבְּנִי, לֹא הָיִיתִי מוֹסֵר לְךָ אֻמָּנוּת זוֹ. אַךְ לֹא נִשְׁאַר עִמִּי מֵאוֹתוֹ אֶלִכְּסִיר3 כְּלוּם אֶלָּא מַה שֶׁבִּנְיָר זֶה. וְאוּלָם הִתְבּוֹנֵן, כְּשֶׁאֲנִי מַרְכִּיב עִקָּרִים אֵלֶּה וְשָׂם אוֹתָם לְפָנֶיךָ. וְַדע, בְּנִי חַסַן, שֶׁתָּשִׂים לְכָל עֲשָׂרָה רוֹטְלִים נְחֹשֶׁת חֲצִי הַקֹּרֶט מִזֶּה שֶׁבַּנְיָר, וְיִהְיוּ לַעֲשָׂרָה רוֹטְלִים זָהָב מְזֻקָּק”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי חַסַן, הִנֵּה בִנְיָר זֶה שָׁלֹשׁ אוֹקִיּוֹת בַּמִּשְׁקָל הַמִּצְרִי, וְאַחֲרֵי שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּתוֹך נְיָר זֶה, אֶעֱשֶׂה לְךָ אַחֵר”. נָטַל חַסַן אֶת הַנְּיָר וְרָאָה בְתוֹכוֹ מַשֶּׁהוּ צָהֹב דַּק יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, וְאָמַר: “מַה שֵׁם זֶה? וְהֵיכָן יִמָּצֵא? וּמִמָּה עוֹשִׂים אוֹתוֹ?” צָחַק הַפַּרְסִי לְתַאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁל חַסַן וְאָמַר לוֹ: “עַל מָה אַתָּה שׁוֹאֵל. עֲשֵׂה עֲבוֹדָתְךָ כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק”. הוֹצִיא חַסַן סֵפֶל מִן הַבַּיִת וְקִצֵּץ אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ הַכּוּר, וְהֵטִיל עָלָיו מִקְצָת מִמַּה שֶּׁבַּנְּיָר, וְנַעֲשֶׂה מְטִיל שֶׁל זָהָב טָהוֹר. כְּשֶׁרָאָה חַסַן זֹאת, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנַעֲשֶׂה נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, טָרוּד בְּאוֹתוֹ מְטִיל. הוֹצִיא הַפַּרְסִי בִּמְהִירוּת מִתּוֹךְ מִצְנַפְתּוֹ צְרוֹר שֶׁהָיָה בְתוֹכוֹ בַנַג חָרִיף, שֶׁאִלּוּ הָיָה פִיל מֵרִיחַ בּוֹ הָיָה שׁוֹקֵעַ בְּתַרְדֵּמָה מִלַּיְלָה וְעַד לַיְלָה. נָטַל מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה וְשָׂם אוֹתָהּ בַּחֲתִיכָה מִן הַמְּתִיקָה וְאָמַר לוֹ: “חַסַן, אַתָּה נִהְיֵיתָ בְנִי וְנַעֲשֵׂיתָ יָקָר לִי ִנַּפְשִׁי וְהוֹנִי. בַּת לִי וַאֲנִי מַשִּׂיאָהּ לְךָ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “מְשָׁרֶתְךָ אֲנִי, וּכְכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמִּי, שָׁמוּר יִהְיֶה לְךָ טוֹב אֵצֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, וְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת, וְתַגִּיעַ לְךָ טוֹבָה”. הוֹשִׁיט לוֹ חֲתִיכַת הַמְּתִיקָה. נָטַל אוֹתָהּ וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ, וְשָׂם אוֹתָהּ בְּתוֹך פִּיו, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה צָּפוּן לוֹ בַתַּעֲלוּמָה. בָּלַע אֶת הַחֲתִיכָה, וְעָבַר רֹאשׁוֹ אֶת רַגְלָיו וְנָפַל וְנִטְּלָה הַכָּרָתוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ שֶׁכְּבָר בָּאָה עָלָיו הָרָעָה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְקָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “נָפַלְתָּ בַּפָּח, בַּר־תְּלִיָה, כֶּלֶב שֶׁבָּעַרְבִים. זֶה לִי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ עַד שֶׁהִשַּׂגְּתִּיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָכַל חַסַן צוֹרֵף־הַזָּהָב אֶת הַחֲתִיכָה שֶׁל מְתִיקוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ הַפַּרְסִי, וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ, שָׂמַח הַפַּרְסִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר: “זֶה לִי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ עַד שֶׁהִשַּׂגְתִיךָ”. אָזַר הַפַּרְסִי אֶת חֲלָצָיו וְכָפַת אֶת חַסַן וְקָשַׁר רַגְלָיו לְיָדָיו וְנָטַל תֵּבָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֶת הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בָהּ. שָׂם אֶת חַסַן בְּתוֹכָה וְנָעַל אוֹתָה עָלָיו, רוֹקֵן תֵּבָה שְׁנִיָּה וְשָׂם בְּתוֹכוֹ אֶת כָּל הַהוֹן שֶׁהָיָה אֵצֶל חַסַן וְאֶת מְטִילֵי הַזָּהָב שֶׁעָשָׂם, אֶת הָרִאשׁוֹן וְאֶת הַשֵּׁנִי4 וְנָעַל אוֹתָהּ. יָצָא רָץ אֶל הַשּוּק וְהֵבִיא עִמּוֹ סַבָּל. נָשָׂא אֶת שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת וְנִגַּשׁ אֶל הַיָם, וְהָיְתָה שָׁם סְפִינָה מוּכָנָה לַפַּרְסִי, וְרַב־חוֹבְלָהּ מַמְתִּין לוֹ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מַלָּחֶיהָ בָּאוּ אֵלָיו וְטָעֲנוּ אֶת שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת וְהִנִּיחוּ אוֹתָן בַּסְפִינָה. קָרָא הַפַּרְסִי לְרַב־הַחוֹבֵל וּלְכָל הַמַּלָּחִים וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ כְּבָר נִמְלָא הַחֵפֶץ וְהִשַׂגְנוּ אֶת הַמְבֻקָּשׁ”. קָרָא רַב־הַחוֹבֵל לַמַּלָּחִים וְאָמַר לָהֶם: “הוֹצִיאוּ אֶת הָעֹגֶן וְהַתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים”. וְהָלְכָה הָסְּפִינָה בְרוּחַ טוֹבָה.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מְעִנְיַן הַפַּרְסִי וְחַסַן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵם חַסַן, הִנֵּה צִפְּתָה לוֹ עַד הָעֶרֶב, וְלֹא שָׁמְעָה קוֹל מִמֶּנוּ וְלֹא יְדִיעָה. בָּאָה אֶל הַבַּיִת, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ פָתוּחַ, וְלֹא רָאֲתָה בְּתוֹכוֹ אָדָם וְלֹא מָצְאָה לֹא אֶת הַתֵּבוֹת וְלֹא אֶת הַמָּמוֹן. יָדְעָה שֶֹבְּנָה אָבַד, וּבֻצְעָה בּוֹ הַגְּזֵרָה. הִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ וְקָרְעָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְצָעֲקָה: “הוֹי בְּנִי וּפְרִי לְבָבִי”. וְנָשְׂאָה קוֹלָה בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

מָעַט שִׂבְרִי וְרַב עִצְּבוֹנִי,

וְרַבָּה אַנְחָתִי בְּרָחַקְכֶם, וְעִנּוּיִי.

וְלֹא סַבְלָנוּת לִי, חֵי־אֵל, בְּגִינְכֶם נִפְקָדָה,

וְאֵיכָה אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל וְתִקְוָתִי אָבָדָה?

וְאַחֲרֵי חֲבִיבִי אֵיכָה שֵׁנָה לִי תִמְתַּק?

וּמִי זֶה עַל חַיֵּי־בוּז יִתְעַנָּג?

נָסַעְתָּ, וְשָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶן אַחֲרֶיךָ,

וַתַּעְכֹּר מַשְׁקֵה מַעְיָנִי צָלוּל, בְּלֶכְתֶּךָ.

בַּצָּרוֹת כֻּלָן הָיִיתָ מָגִנִּי,

מַעְתִּיר לִי עֲלֵי אֲדָמוֹת, פְּאֵרִי וּגְאוֹנִי.

יֹאבַד כָּל יוֹם רָחַקְתָּ מֵעֵינַי,

עָד לְיוֹם אֶרְאֶךָ שַׁבְתָּ אֵלַי.

הָיְתָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת עַד לַבֹּקֶר. נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ הַשְּׁכֵנִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ עַל אוֹדוֹת בְּנָהּ, וְהִגִּידָה לָהֶם מַה שֶׁקָּרָה לוֹ עִם הַפַּרְסִי. וְהֶאֱמִינָה שֶׁלֹא תָּשׁוּב לִרְאוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה לְעוֹלָם, הָיְתָה מִסְתוֹבֶבֶת בַּבַּיִת וּבוֹכָה. וַעֲדַיִן הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בַּבַּיִת כְּשֶׁרָאֲתָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל הַקִּיר. הֵבִיאָה מְלֻמָּד וְקָרָא אוֹתָן לָהּ:

חָלְפָה דְמוּת לַיְלָה5 עֵת גָּבְרָה שֵׁנָה עָלַי

עִם שַׁחַר, וּבַצִּיָּה נָמִים חֶבֶר מֵרֵעַי.

וְכַאֲשֶׁר עוֹרְרַתְנִי דְמוּת־לַיְלָה אֲשֶׁר עָבְרָה,

וְהִנֵּה הַיְקוּם רֵיק, וְרָחוֹק הַמִּקְדָּשׁ אֲבַקְּרָה.6

כְּשֶׁשָּמְעָה אםֵ חַסַן בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה צָעֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּן, בְּנִי, הַבַּיִת שָׁמֵם וְהַמִּקְדָשׁ אֲבַקֵּר רָחוֹק”. נִפְרְדוּ מִמֶּנָּה הַשְּׁכֵנִים אַחֲרֵי שֶֹבֵּרְכוּ אוֹתָהּ בְּסַבְלָנוּת וְקִבּוּץ פְּזוּרָהּ בְּקָרוֹב, וְהָלְכוּ לָהֶם. לֹא פָסְקָה אֵם־חַסַן לִבְכּוֹת בְּעִתּוֹת בַּלַיְלָה וּבְחֶלְקֵי הַיוֹם, וּבָנְתָה בְּאֶמְצַע הַבַּיִת קֶבֶר וְכָתְבָה עָלָיו שְׁמוֹ שֶׁל חַסַן וְתַאֲרִיךְ הִפָּקְדוֹ. וְלֹא הָיְתָה זָזָה מֵאוֹתוֹ קֶבֶר. וְלֹא פָסַק מִנְהָגָהּ זֶה מֵאָז עָזַב אוֹתָה בְּנָהּ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחַסַן עִם הַפַּרְסִי, הִנֵּה הָיָה פַרְסִי זֶה אַמְגּוּשִׁי. וְהָיָה תוֹפֵס אֶת הַמֻּסְלִמִים הַרְבֵּה. וְכָל פַּעַם שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לִתְפֹּס אֶחָד מִן הַמֻּסְלִמִים, הָיָה מַשְׁמִידוֹ. וְהָיָה מְתֹעָב, מְגֻנֶּה, עוֹסֵק בְאַלְכִימִיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל אוֹדוֹתָיו הַמְשׁוֹרֵר:

הוּא כֶלֶב וּבֶן כֶּלֶב וּכֶלֶב סָבוֹ

וְאֵין טוֹב בְּכֶלֶב מִּכֶּלֶב מוֹצָאוֹ.

אוֹ כְּפִי שֶׁאָמַר אַחֵר:

בֶּן נִקְלִים וּבֶן־כֶּלֶב וָשֵׁד

מַמְזֵר בֶּן זוֹנָה, כּוֹפֵר מְכַחֵד.

וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָרוּר בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי, וְהָיָה לוֹ בְכָל שָׁנָה אֶחָד מִן הַמֻּסְלִמִים שֶׁהָיָה נוֹטְלוֹ וְזוֹבְחוֹ לְיַד בֵּית־גְּנָזִים. וּכְשֶׁבִּצַּע מְזִמָּתוֹ כְתֻמָּה עַל חַסַן צוֹרֵף־הַזָּהָב וְנָסַע עִמוֹ מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה, עָגְנָה הַסְּפִינָה לְיַד הַיַּבָּשָׁה עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ וְנָסְעָה הַסְּפִינָה, צִוָּה הַפַּרְסִי אֶת עֲבָדָיו וּנְעָרָיו שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת הַתֵּבָה שֶׁחַסַן בְּתוֹכָהּ. הֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְפָנָיו, וּפְתָחָהּ וְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹכָהּ. נָתַן לוֹ לִנְשֹׁם חֹמֶץ וְנָפַח לוֹ אַבְקָה בְתוֹךְ אַפּוֹ. הִתְעַטֵּשׁ וְהֵקִיא אֶת הַבַּנַג וּפָקַח עֵינָיו וְהִסְתַּכֵּל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּמָצָא עַצְמוֹ בְלֵב הַיָּם, וְהַסְּפִינָה נוֹסַעַת, וְהַפַּרְסִי יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ. הֵבִין שֶׁמְּזִמָּה הִיא שֶׁזַּמְמוּ לוֹ, שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ הָאָרוּר הָאַמְגּוּשִׁי, וְשֶׁנָּפַל בָּעִנְיָן שֶׁאִמּוֹ הִזְהִירָה אוֹתוֹ מִפָּנָיו. אָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹש אוֹמְרוֹ, וְהוּא: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ, וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. אֱלֹהִים עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד בַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ וְתֵן לִי אֹרֶךְ־רוּחַ לַעֲמֹד בַּצָּרָה שֶׁהֵבֵאתָ עָלַי, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלָיו בִּדְבָרִים רַכִּים וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה? וְהֵיכָן הַלֶּחֶם וְהַמֶּלַח וְהַשְּׁבוּעָה שֶֹנִשְּבַּעְתָּ לִי?” הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב, כְּלוּם מַשְׁגִּיחַ שֶֹכְּמוֹתִי בְלֶחֶם וָמֶלַח? וַאֲנִי כְבָר הָרַגְתִּי כָּמוֹךָ אֶלֶף נְעָרִים, וְאַתָּה מַשְׁלִים אֶת הָאֶלֶף”. גָּעַר בּוֹ וְשָתַק וְהֵבִין שֶׁזֶּהוּ חֵץ גּוֹרָלוֹ אֲשֶׁר נִחַת בּוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶך הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה חַסַן שֶׁנָּפַל בְּיָדָיו שֶׁל הָאָרוּר הַפַּרְסִי, דִּבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים רַכִּים, וְאוּלָם לֹא הוֹעִיל לוֹ הַדָּבָר, אֶלָא שֶׁהַהוּא גָעַר בּוֹ עַד שֶׁשָּׁתַק, וְהֵבִין שֶׁזֶהוּ חֵץ הַגּוֹרָל אֲשֶׁר נִחַת בּוֹ. בְּאוֹתָה שָׁעָה צִוָּה הָאָרוּר לְהַתִּיר אֲסוּרָיו. הִשְׁקוּהוּ מְעַט מַיִם, וְהָאַמְגּוּשִׁי צוֹחֵק וְאוֹמֵר: “נִשְׁבַּעְתִּי בָאֵשׁ וּבָאוֹר וּבַצֵל וּבַחֹם, שֶׁלֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁתִּפֹּל בְּרִשְׁתִּי. וְאוּלָם הָאֵשׁ נָתְנָה לִי כֹחַ עָלֶיךָ וַעֲזָרַתְנִי לְתָפְשֶׂךָ, לְמַלֵּא חֶפְצִי וְלָשׁוּב וּלְהַקְרִיב אוֹתְךָ לָהּ קָרְבָּן, לְמַעַן תִּרְצֵנִי”. אָמַר לוֹ חַסַן: “מָעַלְתָּ בַּלֶּחֶם וּבַמֶּלַח”. הֵרִים הָאַמְגּוּשִׁי יָדוֹ וְהִכָּהוּ מַכָּה. נָפַל לָאָרֶץ וְנָשַׁךְ אֶת הַקַּרְקַע בְּשִׁנָּיו וְהִתְעַלֵּף, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה הָאַמְגּוּשִׁי לְהַצִית לוֹ אֵשׁ. אָמַר לוֹ חַסַן: “מַה תַּעֲשֶׂה בָּהּ?” אָמַר לוֹ: “אֵשׁ זוֹ רֵעַת הָאוֹר וְהַגִּצִּים הִיא, וְהִיא הִיא שֶׁאֲנִי עוֹבֵד אוֹתָהּ, וְאִם אַתָּה עוֹבְדָהּ כְּמוֹתִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַחֲצִית הוֹנִי וּמַשִּׂיא לְךָ בִתִּי”. נָזַף בּוֹ חַסַן וְאָמַר לוֹ: "אוֹי לְךָ, אִי אַתָּה אֶלָא אַמְגּוּשִׁי כוֹפֵר, תַּעֲבֹד לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶך הָאַדִּיר, בּוֹרֵא לַיְלָה וָיוֹם. וְאֵין זוֹ אֶלָּא פֶּגַע־רַע בַּדָּתוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס הָאַמְגּוּשִׁי וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַסְכִּים עִמִּי, כֶּלֶב שֶׁבָּעָרְבִים, לְהִכָּנֵס בְּדָתִי?” לֹא הִסְכִּים לוֹ חַסַן. קָם הָאַמְגּוּשִׁי הָאָרוּר וְסָגַד לָאֵשׁ. וְצִוָּה עַל נְעָרָיו לְהַפִּיל אֶת חַסַן עַל פָּנָיו, וְהִפִּילוּהוּ. הָיָה הָאַמְגּוּשִׁי מַלְקֵהוּ בְשׁוֹט מִקְלַעַת עוֹר עַד שֶׁפָּצַע אֶת צַלְעוֹתָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵין מְרַחֵם עָלָיו, וּמְבַקֵּשׁ חָסוּת וְאֵין אָדָם יֶחֱסֶה בוֹ. נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, וּבִקֵּשׁ אֶת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר לְהַעְתִּיר בַּעֲדוֹ. זָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כַּמָּטָר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהַי, מְקַּבְּלֵנִי עָלַי דִינֶךָ,

רוּחִי אַאֲרִיךְ, אִם הוּא רְצוֹנֶךָ.

קָשִׁים וְאַכְזָרִים הָיוּ בְשִׁלְטוֹנָם עָלֵינוּ,

יְהִי חַסְדְּךָ לִסְלֹחַ לָנוּ אֲשֶׁר עָלֵינוּ.

אַחַר־כָּךְ צִוָּה הָאַמְגּוּשִׁי אֶת הָעֲבָדִים לְהוֹשִׁיבוֹ וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַנֶּאֱכָל וְהַנִּשְׁתֶּה. הֵבִיאוּ לוֹ וְלֹא רָצָה לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת. הָיָה הָאַמְגּוּשִׁי מְעַנֶּה אוֹתוֹ לַיְלָה וְיוֹמָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַנְּסִיעָה, וְהוּא מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי אֱלֹהִים יְרוֹמָם וְיִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן הָיָה לֵב הָאָרוּר קָשֶׁה כְּלַפָּיו. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ מֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְחַסַן עִמּוֹ בְתוֹךְ עִנוּיִים. כְּשֶׁמָּלְאוּ שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שָׁלַח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל הַסְּפִינָה רוּחַ, וְהִשְׁחִיר הַיָּם וְסֹעֲרָה הַסְּפִינָה מֵרֹב הָרוּחַ. אָמְרוּ רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים: “זֶה כֻלּוֹ מִשּׁוּם חֵטְא שֶׁבְּבָחוּר זֶה, שֶׁזֶּה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁהוּא בְעִנּוּיִים עִם הָאַמְגּוּשִׁי, וְאֵין זֶה מֻתָּר מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. קָמוּ עָלָיו וְהָרְגוּ אֶת נְעָרָיו וְכָל מִי שֶׁעִמּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שֶׁהָרְגוּ אֶת נְעָרָיו הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁאוֹבֵד הוּא. יָרֵא לְנַפְשׁוֹ, וְהִתִּיר אֶת חַסַן מֵאֲסוּרָיו, וּפָשַׁט מַה שֶׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים וְהִלְבִּישׁוֹ אֲחֵרִים וּפִיֵּס אוֹתוֹ וְהִבְטִיחַ אוֹתוֹ שֶׁיְּלַמְּדוֹ אֶת הָאֻמָּנוּת וְיַחֲזִירוֹ לְעִירוֹ, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל נָא תִּשְׁמֹר בְּלִבְּךָ מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “כֵּיצַד זֶה אוּכַל לִסְמוֹךְ עוֹד עָלֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “אִלְמָלֵא הַחֵטְא לֹא הָיְתָה הַסְּלִיחָה. וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֶלָא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֹרֶך־רוּחֲךָ, וְאַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעִנְיָנִים כֻּלָּם בִּידֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הֵם”. שָׂמְחוּ רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים עַל הַצָּלָתוֹ, וּבֵרַךְ אוֹתָם חַסַן וְהִלֵּל אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדָה לוֹ. שָׁקְטוּ הָרוּחוֹת וְסָרָה הָאֲפֵלָה, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה וְהַנְּסִיעָה. אָמַר לוֹ חַסַן לָאַמְגּוּשִׁי: “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, פָּנַי מוּעָדוֹת אֶל הַר הָעֲנָנִים שֶׁבּוֹ הָאַבְקָה שֶׁנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּה בְּאַלְכִימִיָּה”. נִשְׁבַּע הָאַמְגּוּשִׁי בָאֵשׁ וּבָאוֹר שֶׁאֵין לְחַסַן עִמּוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחֲשֹׁשׁ מִמֶּנוּ. שָׁקַט לֵב חַסַן וְשָׂמַח בִּדְבָרָיו, וְהָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה וְיָשֵׁן, וְהָיָה מַלְבִּישׁוֹ אֶת בְּגָדָיו. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ מֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים, וְאַחֲרֵי זֶה עָגְנָה הַסְּפִינָה לְיַד יַבָּשָׁה אֲרֻכָּה, כֻּלָּהּ אֶבֶן־חָצָץ לְבָנָה וּצְהֻבָּה וּתְכֻלָּה וּשְׁחוֹרָה וְזוּלַת זֶה מִכָּל הַגְּוָנִים. כְּשֶׁעָגְנָה הַסְּפִינָה, קָם הַפַּרְסִי וְעָמַד וְאָמַר: “חַסַן, קוּם עֲלֵה. שֶׁכְּבָר הִגַּעְנוּ אֶל חֶפְצֵנוּ וּמַטְּרָתֵנוּ”. קָם חַסַן וְעָלָה עִם הַפַּרְסִי, וְצִוָּה הָאַמְגּוּשִׁי אֶת רַב־הַחוֹבֵל עַל עִנְיָנָיו. הָלַךְ עִמּוֹ חַסַן עַד שֶׁהִרְחִיקוּ מִן הַסְּפִינָה וְנֶעֱלְמוּ מִן הָעֵינָיִם. יָשַׁב הָאַמְגּוּשִׁי וְהוֹצִיא מִכִּיס בִּגְּדוֹ תֹּף שֶׁל נְחשֶׁת וּפַקּוּעַת־חוּטִים שֶׁל מֶשִׁי שֶׁמְּתוֹפְפִים בָּהּ, רְקוּמָה זָהָב וְעָלֶיהָ קְמֵיעוֹת, וְהִכָּה בַתֹּף. כְּשֶׁגָמַר נִגְלָה אָבָק מִקְּצֵה הָעֲרָבָה. תָּמַהּ חַסַן עַל־מַעֲשֵׂהוּ וּפָחַד מִפָּנָיו וְהִתְחָרֵט עַל שֶׁעָלָה וְנִשְׁתַנָּה מַרְאֵהוּ. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הָאַמְגּוּשִׁי וְאָמַר לוֹ: “מַה לְךָ, בְּנִי? נִשְׁבָּע אֲנִי בָאֵשׁ וּבָאוֹר שֶׁאֵין לְךָ עוֹד מַה לְפַחֵד מִפָּנַי. וְאִלּוּ שֶׁחֶפְצִי לֹא הָיָה נִבְצָע אֶלָּא עַל יָדְךָ לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ מִן הַסְּפִינָה. הִתְבַּשֵׂר בְּכָל טוֹב. בַּעֲנַן אָבָק זֶה מַשֶׁהוּ שֶׁנִרְכַּב עָלָיו וְיַעֲזֹר אוֹתָנוּ לַעֲבֹר עֲרָבָה זוֹ וְיָקֵל מֵעָלֵינוּ קְשִׁי הַמִּדְבָּר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר לְחַסַן: “בַּעֲנַן־אָבָק זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁנַּעֲלֶה בוֹ וְיַעֲזֹר לָנוּ לַעֲבֹר עֲרָבָה זוֹ, וְיָקֵל מֵעָלֵינוּ קְֹשִי־הַמִּדְבָּר”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנָּגוֹל הָאָבָק מֵעַל שָׁלֹשׁ גְּמָלּוֹת אֲצִילוֹת. רָכַב הוּא עַל אַחַת וְרָכַב חַסַן עַל אַחַת וְטָעֲנוּ אֶת צֵידָתָם עַל הַשְּׁלִישִׁית, וְנָסְעוּ שִׁבְעָה יָמִים. לִבְסוֹף הִגִּיעוּ אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת־יָדַיִם. כְּשֶׁחָנוּ בְּאוֹתָה אֶרֶץ רָאוּ כִּפָּה כְפוּיָה עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים שֶׁל זָהָב אָדוֹם. יָרְדוּ מֵעַל הַגְּמַלּוֹת וְנִכְנְסוּ מִתַּחַת לַכִּפָּה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנָחוּ. נָפַל מַבָּט מֵאֵת חַסַן וְרָאָה מַשֶּׁהוּ גָבוֹהַּ. אָמַר לוֹ חַסַן: “מַה זֶּה, דּוֹדִי?” אָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן הוּא”. אָמַר לוֹ חַסַן: “כְּלוּם לֹא תָקוּם שֶׁנִכָּנֵס לְתוֹכוֹ וְנָפוּשׁ בּוֹ וְנִסְתָּכֵּל בּוֹ?” קָפַץ הָאַמְגּוּשִׁי וְאָמַר לוֹ: “אַל תַּזְכִּיר לִי אַרְמוֹן זֶה, שֶׁאוֹיְבִי בּוֹ, וְנָפְלוּ לִי דְבָרִים עִמּוֹ, שֶׁאֵין זוֹ הַשָּׁעָה לְהַגִּיד אוֹתָם לְךָ”. הִכָּה בַתֹף וְקָרְבוּ הַגְּמַלוֹת. רָכְבוּ עֲלֵיהֶן וְנָסְעוּ שִׁבְעָה יָמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיוֹם הַשְּׁמִינִי אָמַר לוֹ: חַסַן, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה?" אָמַר לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי עָנָן וְאֵד בֵּין הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֶה לֹא עָנָן וְלֹא אֵד, וְאוּלָם הַר רָם וְנִּשָּׂא הוּא שֶׁיִּתְפַּלְּגוּ עָלָיו הָעֲנָנִים, וְאֵין שׁוּם עָנָן עָלָיו מֵעָצְמַת גָּבְהוֹ וְרוּם שִׂיאוֹ. וּלְהַר זֶה מְגַמַּת פָּנַי וְעָלָיו צְרָכֵינוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵבֵאתִי אוֹתְךָ עִמִּי, וְחֶפְצִי יְבֻצַּע עַל יָדְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִתְיָאֵשׁ חַסַן מֵחַיִּים. אָמַר לָאַמְגּוּשִׁי: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בְזֶה שֶׁאַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ וּבָזֶה שֶׁאַתָּה מַאֲמִין בּוֹ מִדָּתְךָ, אֵיזֶה חֵפֶץ הוּא שֶׁבִּגְלָלוֹ הֵבֵאתָ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “אֻמָּנוּת הָאַלְכִּימִיָה לֹא תִתָּכֵן אֶלָּא בְעֵשֶׂב הַגָּדֵל בָּהָר שֶׁהָעֲנָנִים עוֹבְרִים עָלָיו וְנִגְזָרִים לִגְזָרִים. וְהֲרֵי זֶהוּ הָהָר, וְהָעֵשֶׂב עָלָיו. וּכְשֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים אֶת הָעֵשֶׂב, אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵיזֶהוּ וְאֶת הָאֻמָּנוּת”. אָמַר לוֹ חַסַן בְּפַחֲדוֹ: “אֲדוֹנִי”, וּכְבָר נוֹאָש מִחַיִּים וּבָכָה עַל פֵּרוּדוֹ מֵאִמּוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּמוֹלָדְתּוֹ, וְנִתְחָרֵט עַל שֶׁמָּרָה פִי אִמּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְבּוֹנֵן לְפֹעַל אֱלֹהֶיךָ, כֵּיצַד יְכוֹנֵן דַרְכֶּךָ

אֶל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, לִישׁוּעָה קְרוֹבָה אֵלֶיךָ.

וְאַל תִּתְיָאֵש בְּהַשִּׂיג אוֹתְךָ צָרוֹת.

וְכַמָּה בַצָּרוֹת מִן הַחֶסֶד פְּלָאוֹת.

לֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ הַר וְעָמְדוּ תַחְתָּיו. רָאָה חַסַן עַל אוֹתוֹ הַר אַרְמוֹן, וְאָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן זֶה מַהוּ?” אָמַר לוֹ הָאַמְגּוּשִׁי: “זֶהוּ מִשְׁכַּן הַשֵּׁדִים וְהַגּוּלִים וְהַשְּׂטָנִים”. יָרַד מֵעַל גְמַלָּתוֹ וְצִוָּה עָלָיו לָרֶדֶת. נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “אַל תְּהֵא טִינָא בְלִבְּךָ עָלַי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלֶיךָ בִּשְׁעַת עֲלִיָּתְךָ אֶל הָאַרְמוֹן, וְצָרִיך שֶׁלֹא תִמְעַל בִּי בִּכְלוּם מִמַּה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא מִתּוֹכוֹ, וְנִהְיֶה בוֹ שֻׁתָּפִים שָׁוִים, אֲנִי וְאַתָּה”. אָמַר לוֹ חַסַן: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. פָּתַח הַפַּרְסִי תַּרְמִיל וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ טַחֲנָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ גַם מִדָּה שֶׁל חִטָּה וּטְחָנָהּ בְּאוֹתָהּ טַחֲנָה, וְלָשׁ מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ עֻגוֹת וְהִצִּית אֵשׁ וְאָפָה בָהּ אֶת הָעֻגוֹת. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא תּף הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת פְּקַעַת הַחוּטִים הָרְקוּמִים וְהִכָּה בַתֹּף, וּבָאוּ הַגְּמַלּוֹת. בָּחַר מֵהֶן גְּמַלָּה וּשְׁחָטָהּ וּפָשַׁט עוֹרָהּ. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל חַסַן וְאָמַר לוֹ: “שְׁמַע, בְּנִי, לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ” אָמַר לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ עוֹר זֶה וְאֶתְפֹּר אוֹתוֹ עָלֶיךָ וְאָטִיל אוֹתְךָ לָאָרֶץ, וְיָבוֹאוּ עוֹפוֹת רָחָם, וְיִשְּׂאוּ אוֹתְךָ וְיָעוּפוּ עִמְּךָ אֶל שִׂיא הָהָר. טֹל סַכִּין זוֹ עִמְּךָ, וֹכְשֶׁיִּגְמְרוּ עוּפָן וְתֵדָע שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתְךָ עַל הָהָר, בְּקַע בַּסַּכִּין עוֹר זֶה וְצֵא, שֶׁהָעוֹפוֹת יִפְחָדוּ מִפָּנֶיךָ וְיָעוּפוּ וְיָסוּרוּ מֵעָלֶיךָ, וְהֵרָאֵה אֵלַי מֵרֹאשׁ הָהָר וּבוֹא אִתִּי בִדְבָרִים שֶׁאַגִּיד לְךָ מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה”. הֵכִין לוֹ אֶת שְֹלֹשׁ־הָעֻגוֹת וְנֹאד שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ, שָׂם אוֹתָם עִמּוֹ בְּתוֹךְ הָעוֹר, אַחַר־כָּךְ תָּפַר עָלָיו וְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. בָּא עוֹף הָרָחָם וְנָשָׂא אוֹתוֹ וְעָף עִמּוֹ אֶל שִׂיא הָהָר וְהִנִּיחוֹ שָׁם. כְּשֶׁיָדַע חַסַן שֶׁהָרָחָם הִנִּיחוֹ עַל הָהָר, בָּקַע אֶת הָעוֹר וְיָצָא מִתּוֹכוֹ וּבָא בִדְבָרִים עִם הָאַמְגּוּשִׁי. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שָׂמַח וְרָקַד מֵרֹב שִׂמְחָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֵך לַאֲחוֹרֶיךָ וְכָל מַה שֶׁתִּרְאֶה הוֹדַע אוֹתִי”. הָלַךְ חַסַן וְרָאָה עֲצָמוֹת רְקוּבוֹת רַבּוֹת וְאֶצְלָן עֲצֵי־דֶלֶק רַבִּים, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁרָאָה. אָמַר לוֹ: "זוֹ הִיא הַמְּגַמָּה וְהַמְבֻקָּשׁ. טֹל מֵעֲצֵי־הַדֶּלֶק חָמֵשׁ חֲבִילוֹת וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָן אֵלַי, שֶׁהֵן הַן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בָּהֶן אָלְכִּימִיָה. הִשְׁלִיךְ לוֹ שֵׁשׁ חֲבִילוֹת. כְּשֶׁרָאָה הָאַמְגּוּשִׁי אוֹתָן הַחֲבִילוֹת שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ אֵלָיו, אָמַר לְחַסַן: “הוֹי בַּר־תְּלִיָּה, כְּבָר מִלֵּאתָ אֶת הַחֵפֶץ שֶׁחָפַצְתִי מֵאִתְּךָ. וְאִם חָפֵץ אַתָּה גַּשׁ עַל הָהָר הַזֶּה וְהַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לָאָרֶץ שֶׁתָּמוּת”. וְהָלַךְ לוֹ הָאַמְגּוּשִׁי. אָמַר חַסַן: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. כְּבָר הֶעֱרִים עָלַי כֶּלֶב זֶה”. יָשַׁב נֶאֱנָח עַל עַצְמוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָפֵץ אֱלֹהִים בְּצָרָה לְאָדָם,

וְהָיָה בַעַל־שֵׂכֶל וְשֵׁמַע וּרְאוֹת כְּתֻמָּם,

יַחֲרִיש אָזְנָיו וְאֶת לְבָבוֹ יְעַוְּרָה,

וְשָׁלַף שִׂכְלוֹ מִתּוֹכוֹ כִּשְׁלֹף הַשַּׂעֲרָה,

עַד אִם בִּצַּע בּוֹ אֶת אֲשֶׁר גָּזַר,

וְהֵשִׁיב לוֹ שִׂכְלוֹ לְמַעַן יִקַּח מוּסָר.

אַל תֹּאמַר לַאֲשֶֹר קָרָה: “אֵיךְ קָרָה?”

שֶֹכָּל דָּבָר בָּא בְמִשְׁפָּט וּגְזֵרָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשָּׁלַח הָאַמְגּוּשִׁי אֶת חַסַן אֶל שִׂיא הָהָר וְנָתַן לוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, חֵרְפוֹ וַעֲזָבוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְשֶׁהַבָּחוּר קָרָא: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. הֶעֱרִים עָלַי הַכֶּלֶב הָאָרוּר”. אַחַר־כָּךְ קָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וּפָנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהָלַךְ עַד שֶׁעָמַד עַל שִׂיא הָהָר, וְהָיָה בָרִי לוֹ בְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא מֵת. הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָהָר, וְרָאָה לְיַד הָהָר יַם תָּכֹל שֶׁהֶעֱלָה קֶצֶף, וְכָל גַּל מִמֶּנּוּ כְהַר עָצוּם, יָשַׁב וְקָרָא מִקְצָת מִן הַקֻּרְאָן וְשָׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהָקֵל מֵעָלָיו, אִם בַּמָּוֶת וְאִם בְּהַצָּלָה, אֶת הַצָּרָה הַזֹּאת. אַחַר־כָּךְ הִתְפַּלֵל עַל עַצְמוֹ תְּפִלַּת הַקְבוּרָה, וְהֵטִיל עַצְמוֹ בַיָּם. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ הַגַּלִּים בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַד שֶׁעָלָה מִן הַיָּם בְּשָׁלוֹם, בְּכֹחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. שָׂמַח וְהִלֵּל אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדָה לוֹ. קָם מִתְהַלֵּךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ לְאָכְלוֹ. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁנִּמְצָא בַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ בוֹ הוּא וּבַּהְרַאם. הִתְהַלֵּךְ שָׁעָה, וְהִנֵּה לְפָנָיו אַרְמוֹן עָצוּם מִתְנַשֵּׂא בָּאֲוִיר. נִכְנַס אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא הָאַרְמוֹן שֶׁשָּׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו אֶת הָאַמְגּוּשִׁי; וְאָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן זֶה אוֹיְבִי בְּתוֹכוֹ”. אָמַר חַסַן לְעַצְמוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְתוֹךְ אַרְמוֹן זֶה, אֶפְשָׁר תָּבוֹא לִי הַצָּלָה בוֹ”. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו רָאָה אֶת דַּלְתּוֹ פְתוּחָה. נִכְנַס דֶּרֶך פִּתְחוֹ, וְרָאָה אִצְטַבָּה בַּמִּסְדְּרוֹן וְעַל הָאִצְטַבָּה שְׁתֵי נְעָרוֹת כִּשְׁתֵּי לְבָנוֹת, וּבִידֵיהֶן לוּחַ שַׁחְמַט וְהֵן מְשַׂחֲקוֹת. הֵרִימָה אַחַת מֵהֶן אֶת רֹאשָׁהּ אֵלָיו וְנִזְעֲקָה מִשִׂמְחָתָהּ וְאָמְרָה: “בֶּן־אָדָם הוּא זֶה, וְדוֹמָה אֲנִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ בַּהַרְאָם הָאַמְגּוּשִׁי הַשָּׁנָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דְבָרֶיהָ הֵטִיל עַצְמוֹ בֵינֵיהֶן וּבָכָה בְכִי רַב וְאָמַר: “גְּבִירוֹתַי, אֲנִי הוּא אוֹתוֹ מִסְכֵּן”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה לַאֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה: “הָעִידִי עָלַי אֲחוֹתִי שֶׁזֶּהוּ אָחִי עַל־פִי בְרִית־אֱלֹהִים וַאֲמָנָתוֹ, וְשֶׁאָמוּת לְמוֹתוֹ וְאֶחְיֶה לְחַיָּיו וְאֶשְׂמַח לְשִׂמְחָתוֹ וְאֶתְאַבֵּל לְאֶבְלוֹ”. קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתֹו וְנָשְקָה וְתָפְסָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לָאַרְמוֹן, כְּשֶׁאֲחוֹתָהּ עִמָּהּ, וְהֵסִירָה מֵעָלָיו מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, וְהֵבִיאָה לוֹ בֶגֶד מִמַּלְבּוּשֵׁי הַמְּלָכִים, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ. הֵכִינָה לוֹ אֹכֶל מִכָּל הַמִּינִים וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לוֹ, וְיָשְׁבוּ הִיא וַאֲחוֹתָהּ וְאָכְלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “סַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ עִם הַכֶּלֶב הַפּוֹשֵׁעַ וְהַמְכַשֵּׁף מִן הַשָּׁעָה שֶׁנָּפַלְתָּ בְיָדוֹ עַד לַשָּׁעָה שֶׁנִּצַלְתָּ מִיָּדוֹ, וְאָנוּ מְסַפְּרוֹת לְךָ מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ עִמּוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ, כְֹדֵי שֶׁתִּזָּהֵר כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן מִפִּיהֶן דְּבָרִים אֵלֶּה וְרָאָה אֶת סֵבֶר־פְּנֵיהֶן לוֹ, נִרְגְעָה רוּחוֹ וְחָזַר לִבִינָתוֹ, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶן מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוֹם שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ עַל דְּבַר אַרְמוֹן זֶה?" אָמַר לָהֶן: “הֵן, שְׁאַלְתִּיו, וְאָמַר לִי: 'אֵינִי אוֹהֵב שְׁמוּעָתוֹ, שֶׁאַרְמוֹן זֶה לַשְּׂטָנִים הוּא וּלְזֶרַע אִבְּלִיס”. כָּעֲסוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת כַּעַס גָּדוֹל וְאָמְרוּ: “כְּלוּם שָׁת אוֹתָנוּ שָׂטָן זֶה לִשְׂטָנִים וּלְזֶרַע אִבְּלִיס?” אָמַר לָהֶן: “כֵּן”. אָמְרָה הַקְּטַנָּה אֲחוֹת חַסַן: “הוֹרֶגֶת אֲנִי אוֹתוֹ בַמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנוּ נְשִׁימַת הָעוֹלָם־הַזֶּה”. אָמַר לָה חַסַן: “וְכֵיצַד זֶה תַגִּיעִי אֵלָיו וְתַהַרְגִי אוֹתוֹ?” אָמְרָה: “הוּא בְתוֹךְ גַּן הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אַלְמֻשַּׁיָּד7, וְאֵין סָפֵק שֶׁהֲרִיגָתוֹ קְרוֹבָה”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה: “אֱמֶת דִּבֵּר חַסַן וְכָל מַה שֶּׁאָמַר עַל דְּבַר כֶּלֶב זֶה נָכוֹן הוּא. וְאוּלָם סַפְּרִי לוֹ סִפּוּרֵנוּ כֻלּוֹ, שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּזִכְרוֹנוֹ”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה: “דַּע, אָחִי, שֶׁאָנוּ מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, וְאָבִינוּ מֶלֶך מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים רָמֵי הַמַּעֲלָה, וְלוֹ צָבָא וְשׁוֹמְרִים וּמְשָׁרְתִים מִן הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד. חוֹנֵן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׂבַע בָּנוֹת מֵאִשָּׁה אַחַת וְנִכְנְסָה בוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְקִנְאָה וְגַאֲוָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַד שֶׁלֹא הִשִּׂיא אוֹתָנוּ לְאִישׁ. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ וּמֵרֵעָיו וְאָמַר לָהֶם: ‘כְּלוּם מַכִּירִים אַתָּם בִּשְׁבִילִי מָקוֹם שֶׁלֹא יַעֲבוֹר בּוֹ עוֹבֵר־אֹרַח לֹא מִן הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים, שֶׁיִהְיֶה מֻשְׁפַּע בְּאִילָנוֹת וּפֵרוֹת וּנְהָרוֹת?’ אָמְרוּ לוֹ: ‘מַה הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בוֹ, מֶלֶךְ הַדּוֹר?’ אָמַר לָהֶם: ‘אָשִׂים בּוֹ אֶת בְּנוֹתַי הַשֶּׁבַע’. אָמְרוּ לוֹ: ‘הַמֶּלֶך, יִצְלַח לָהֶן הַר הָעֲנָנִים, שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ עִפְרִית מִן הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפָּחַת מָארִד שֶׁמָּרְדוּ, שֶׁהֵפֵרוּ הַבְּרִית עִם שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמִשֶּׁמֵת אֵין אֶחָד שׁוֹכֵן בּוֹ אַחֲרָיו לֹא מִן הַשֵּׂדִים וְלֹא מִבְּנֵי־הָאָדָם מִשׁוּם שֶׁהוּא מְנֻתָּק, וְאֵין אֶחָד מַגִּיעַ אֵלָיו. מִסָּבִיב לוֹ עֵצִים וּפֵרוֹת וּנְהָרוֹת, וּסְבִיבוֹ מַיִם זוֹרְמִים, מְתוּקִים מִנֹּפֶת־צוּפִים וְקָרִים מִשֶּׁלֶג, שֶׁלֹא שָׁתָה מֵהֶם צָרוּעַ וּמֻכֶּה־שְׁחִין אוֹ זוּלַת אֵלֶּה, שֶׁלֹּא הִבְרִיא תֵכֶף וּמִיָּד’. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִינוּ זֹאת שָׁלַח אוֹתָנוּ אֶל אַרְמוֹן זֶה וְשָׁלַח עִמָּנוּ צָבָא וּגְדוּדִים וְכִנֵּס לָנוּ בוֹ מַה שֶּׁאָנוֹ זְקוּקִים לוֹ. וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֵלֵינוּ, הוּא מַכֶּה בְתֻפִּים, וְיָבוֹאוּ לְפָנָיו כָּל הַגְּדוּדִים, וְיִבְחַר לוֹ מִי שֶׁיִרְכַּב עִמוֹ מֵהֶם, וִישַלַּח אֶת הַשְּׁאָר לְדַרְכָּם, וּכְשֶׁאָבִינוּ חָפֵץ שֶׁנָּבוֹא לְפָנָיו יְצַוֶּה עַל הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ מִן הַמְכַשְּׁפִים לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְפָנָיו, וְיָבוֹאוּ וְיִקְחוּ אוֹתָנוּ וְיוֹבִילוּנוּ לְפָנָיו שֶׁיִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ וּנְמַלֵּא אֶת חֶפְצֵנוּ בוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הֵם מַחֲזִירִים אוֹתָנוּ לִמְקוֹמֵנוּ. וְאָנוּ לָנוּ חָמֵשׁ אֲחָיוֹת שֶׁהָלְכוּ לָצוּד בַּמִדְבָּר הַזֶּה, שֶּכֵּן יֵשׁ בּוֹ מֵחַיוֹת הַטֶּרֶף מַה שֶּׁלֹּא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. וְכָל שְׁתַּיִם מֵאִתָּנוּ לָנוּ תּוֹר לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכָל. וּבָא הַתּוֹר שֶׁלָנוּ, אֲנִי וַאֲחוֹתִי זֹאת, וְיָשַׁבְנוּ בַיִת לַעֲשׂוֹת לָהֶן אֶת הָאֹכֶל, וְהָיִינוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, שֶׁיָחֹן אוֹתָנוּ אִישׁ מִבְּנֵי־הָאָדָם שֶׁיִתְרוֹעֵעַ לָנוּ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהוֹבִילְךָ אֵלֵינוּ. יֵרָגַע אֵפוֹא לִבְּךָ וְתִשְׁקֹט רוּחֲךָ, שֶׁאֵין כָּל רָעָה נֶגְדֶּךָ”. שָׂמַח חַסַן וְאָמַר: “הַתְּהִלָה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָחָנוּ אֶל דֶרֶךְ הַהַצָּלָה, וְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְחַבֵּב אוֹתָנוּ”. קָמָה וְתָפְסָה בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְתָא וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲרִיגִים וְהַמַּצָּעִים, מַה שֶּׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל גַּם אֶחָד מִן הַבְּרוּאִים. אַחֲרֵי שָׁעָה בָאוּ אַחֲיוֹתֵיהֶן מִצֵּיד חַיּוֹת־הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. הִגִּידוּ לָהֵן אֶת עִנְיָן חַסַן. שָׂמְחוּ בוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו אֶל הַתָּא וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ בְשָׁלוֹם. עָמַד אֶצְלָן בַּחַיִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר וּבְשִׂמְחַת הַתַּעֲנוּג. הָיָה יוֹצֵא אִתָּן לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל וְהָיָה זוֹבֵחַ אֶת הַצַּיִד וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתָן. וְלֹא פָסַק מִהְיוֹת אִתָּן בְּמַצָּב זֶה עֵד אֲשֶׁר הִבְרִיא גּוּפוֹ וְהֶחֱלִים מִזֶּה שֶׁהָיָה בוֹ, וְחָזַק גֵּווֹ וְעָשַׁת וְהִשְׁמִין בְּסִבַּת זֶה שֶׁהָיָה בוֹ מִן הַכָּבוֹד וִישִׁיבָתוֹ אִתָּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא מִתְבַּדֵּר וּמַרְחִיב דַּעְתּוֹ אִתָּן בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן הַמְפֹאָר וּבְכָל גַּגּוֹת8 הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים. וְהָיוּ הֵן מַרְחִיבוֹת אֶת דַּעְתּוֹ וּמְשַׁעַשְׁעוֹת אוֹתוֹ בִדְבָרִים. וּכְבָר פָּסַק מִמֶּנּוּ צַעַר הַבְּדִידוּת. וְהוֹסִיפוּ הַבָּנוֹת שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן בּוֹ וְכֵן שָׂמַח הוּא בָהֶן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׂשָּׂמְחוּ הֵן בּוֹ. אַחַר־כָּךְ סִפְּרָה הַצְּעִירָה בָאֲחָיוֹת לְאַחְיוֹתֶיהָ אֶת עִנְיַן בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי וְשֶׁהוּא שָׁת אוֹתָן לִשְׂטָנִים וְזֶרַע אִבְּלִיס וְגוּלִים. נִשְׁבְּעוּ לָהּ שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיַּהַרְגוּהוּ. וּכְשֶׁנָּקְפָה הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה בָא הָאָרוּר וְעִמּוֹ בָחוּר נָאֶה, מֻסְלִם דּוֹמֶה לַיָּרֵחַ, וְהוּא כָבוּל בִּכְבָלִים וּמְעֻנֶּה תַכְלִית הָעִנּוּי. חָנָה עִמּוֹ תַּחַת הָאַרְמוֹן שֶׁנִּכְנַס חַסַן לְתוֹכוֹ אֶל הַבָּנוֹת. וְהָיָה חַסַן לְיָד הַנָּהָר תַּחַת הָעֵצִים. כְּשֶׁרָאָהוּ חַסַן פָּעַם לִבּוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְסָפַק כַּפָּיו.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: 'שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶך הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה חַסַן צוֹרֵף הַזָּהָב אֶת הָאַמְגּוּשִׁי, פָּעַם לִבּוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְסָפַק כַּפָּיו וְאָמַר לַנְּעָרוֹת: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַחְיוֹתַי, עִזְרוּ לִי לַהֲרֹג אָרוּר זֶה, שֶׁכְּבָר בָּא וְהוּא בְכַפְכֶם וְעִמּוֹ עֶלֶם מֻסְלִם שָׁבוּי מִבְּנֵי־הָאָדָם הַנִּכְבָּדִים, וְהוּא מְעַנֶּה אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים מַדְאִיבִים. וּשְׁאִיפָתִי הִיא לַהֲרֹג אוֹתוֹ וּלְרַפֵּא אֶת לְבָבִי מִמֶּנּוּ, וּלְהָנִיחַ לְבָחוּר זֶה מֵעִנּוּיָיו וּלְהַרְוִיחַ שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיָשׁוּב הַבָּחוּר הַמֻּסְלִם אֶל מוֹלַדְתּוֹ וְיִהְיֶה יַחַד עִם אֶחָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וִידִידָיו, וְהָיְתָה זֹאת לִצְדָקָה לָכֶן, וְתִזְכֶּינָה לְשָׂכָר מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמְרוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת: “שָׁמַעְנוּ וְנַעֲשֶׂה כִדְבַר אֱלֹהִים וּדְבָרְךָ, חַסַן”. הֵלִיטוּ בִצְעִיפִים אֶת סַנְטְרֵיהֶן וְלָבְשׁוּ כְלֵי מִלְחָמָה וְחָגְרוּ חֲרָבוֹת וְהֵבִיאוּ לְחַסַן סוּס אַבִּיר מִמֵּיטַב הַסּוּסִים, וְצִיְּדוּ אוֹתוֹ בִלְבוּשׁ מִלְחָמָה, וְחִמְּשׁוּ אוֹתוֹ בִכְלֵי זַיִן מְשֻׁבָּח. אַחַר־כָּך נָסְעוּ כֻלָּם וּמָצְאוּ אֶת הָאַמְגּוּשִׁי שֶׁכְּבָר זָבַח גָמָל וּפָשַׁט אֶת עוֹרוֹ וְהוּא מְעַנֶּה אֶת הַבָּחוּר וְאוֹמֵר לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹך עוֹר זֶה” בָּא חַסַן מֵאֲחוֹרָיו שֶׁל הָאַמְגּוּשִׁי כְשֶׁאֵין הוּא מַרְגִּיש בּוֹ. צָעַק עָלָיו וְהִדְהִים אוֹתוֹ וּבִלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱסֹף יָדְךָ אָרוּר, אוֹיֵב אֱלֹהִים וְאוֹיֵב הַמֻּסְלִמִים, כֶּלֶב, בּוֹגֵד וְאַמְגּוּשִׁי, הוֹלֵךְ בְּאֹרַח פֶּשַׁע. כְּלוּם תַּעֲבֹד לָאֵשׁ וְהָאוֹר וְתִשָּׁבַע בַּצֵּל וּבַחֹם?” פָּנָה הָאַמְגּוּשִׁי כֹה וָכֹה וְרָאָה אֶת חַסַן, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כֵּיצַד נִצַּלְתָּ? וּמִי הוֹרִיד אוֹתְךָ לָאָרֶץ?” אָמַר לוֹ חַסַן: “הִצִּילָנִי אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן אֶת נַפְשְׁךָ בְּיַד אוֹיְבֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁעִנִּיתָ אוֹתִי בְכָל הַדֶּרֶך, כּוֹפֵר, מַאֲמִין בִּשְׁנִיּוּת הָאֵל, כֵּן נָפַלְתָּ עַתָּה בִמְצוּקָה וְשָׂטִיתָ מִן הַדֶּרֶך, וְלֹא יוֹעִילוּ לְךָ לֹא אֵם וְלֹא אָח וְלֹא יָדִיד וְלֹא בְרִית אַמִּיצָה, שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ: 'מִי שֶׁיִּמְעַל בִּבְרִית לֶחֶם וָמֶלַח, יִתְנַקֵּם בּוֹ אֱלֹהִים, וְאַתָּה מָעַלְתָּ בִּבְרִית הַלֶּחֶם וְהַמֶּלַח. וְהִפִּילְךָ אֱלֹהִים בְּיָדִי, וְהַצָּלָתְךָ מִיָּדִי רְחוֹקָה הִיא”. אָמַר לוֹ הָאַמְגּוּשִׁי: “בְּנִי, יָקָר אַתָּה לִי מִנַּפְשִׁי וּמֵאוֹר עֵינַי”. נִגַּשׁ אֵלָיו חַסַן וּמִהֵר לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה עַל שִׁכְמוֹ, וְיָצְאָה הַחֶרֶב מִתְנוֹצֶצֶת מִתוֹךְ וְרִידֵי צַוָּארוֹ, וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ לְתוֹךְ גֵיהִנֹּם וְרַע הַמָּקוֹם. נָטַל חַסַן אֶת הַתַּרְמִיל שֶׁהָיָה עִמּוֹ וּפְתָחוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַתֹּף וְאֶת פְּקַעַת הַחוּטִים. הִכָּה בָהּ עַל הַתֹּף וּבָאוּ הַגְּמָלוֹת חִישׁ כַּבָּרָק אֶל חַסַן. הִתִּיר אֶת הַבָּחוּר מֵאֲסוּרָיו וְהִרְכִּיבוֹ עַל גְּמַלָּה, וְטָעַן לוֹ עַל הַשְּׁנִיָּה מָזוֹן וּמַיִם וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. פָּנָה וְהָלַךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִצִּילוֹ אֱלֹהִים מִן הַצָּרָה עַל־יְדֵי חַסַן. כְּשֶׁרָאוּ הַנְּעָרוֹת שֶׁחַסַן כָּרַת אֶת צַוַּאר הָאַמְגּוּשִׁי, שָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. עָמְדוּ סְבִיבוֹ וְהִקִּיפוּהוּ וְהִשְׁתָאוּ לְאֹמֶץ־לִבּוֹ וְלְעֹז גְּבוּרָתוֹ, וְהוֹדוּ לוֹ עַל מַה שֶׁעָשָׂה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקְּרָב וְאָמְרוּ לוֹ: “אָכֵן עַשִׂיתָ מַעֲשֶׂה, רִפֵּאתָ בוֹ אֶת הַצִּמָאוֹן לְנָקָם וְהֵפַקְתָּ רָצוֹן מֵאֵת הַמֶּלֶך הַמְּרוֹמָם”. נָסְעוּ הוּא וְהַבָּנוֹת אֶל הָאַרְמוֹן, וְעָמַד עִמָּהֶן בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׂחָק וּצְחוֹק. וְהָיְתָה עֲמִידָתוֹ אֶצְלָן טוֹבָה לוֹ, וְשָׁכַח אֶת אִמּוֹ. וּבְעוֹד הוּא אִתָּן בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים, כְּשֶׁעָלָה עֲלֵיהֶם מִקַּצְוֵי הַמִּדְבָּר אָבָק עָצוּם שֶׁחָשַׁךְ מִפָּנָיו הַיְקוּם. אָמְרוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת: “קוּם, חַסַן, וְהִכָּנֵס לַתָּא שֶׁלְּךָ וְהִסְתַּתֵּר. וְאִם חָפֵץ אַתָּה הִכָּנֵס לַגַּן וְהִתְחַבֵּא בֵּין הָעֵצִים וְהַגְּפָנִים, וְאֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ”. קָם וְנִכְנַס וְהִתְחַבֵּא בַתָּא שֶׁלּוֹ, וְנָעַל אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ מִפְּנִים הָאַרְמוֹן, אַחֲרֵי שָׁעָה סָר הָאָבָק וְנִתְגַּלָּה מִתַּחְתָּיו צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַגּוֹעֵשׁ, בָּא מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ אֲבִיהֶן שֶׁל הַבָּנוֹת. כְּשֶּׁהִגִּיעַ הַצָּבָא, הִשְׁכִּינוּ אוֹתָם שִׁכּוּן הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וְאֵרְחוּ אוֹתָם שְׁלֹשָׁה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה שָׁאֲלוּ אוֹתָם הַבָּנוֹת לִשְׁלוֹמָם וּלְעִנְיָנָם. אָמְרוֹ לָהֶן: “בָּאנוּ מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶתְכֶן אֵלָיו”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה מְבַקֵּש הַמֶּלֶךְ מֵאִתָּנוּ?” אָמְרוּ לָהֶן: “הִנֵּה אֶחָד הַמְּלָכִים עוֹרֵך שִׂמְחַת־נִשּׂוּאִין, וּרְצוֹנוֹ שֶׁתָּבֹאנָה לְאוֹתָה שִׂמְחָה לִרְאוֹת בָּהּ”. אָמְרוּ לָהֶם הַנְּעָרוֹת: “וְכַמָּה נִפָּקֵד מִמְּקוֹמֵנוּ?” אָמְרוּ לָהֵן: “זְמַן הַהֲלִיכָה וְהַחֲזָרָה וְהָעֲמִידָה שָׁם שְׁנֵי חֳדָשִׁים”. קָמוּ הַבָּנוֹת וְנִכְנְסוּ לָאַרְמוֹן אֶל חַסַן וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַמַּצָּב וְאָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי מָקוֹם זֶה מְקוֹמְךָ וּבֵיתֵנוּ בֵיתְךָ. תֵּרָגַע רוּחֲךָ וְיִשְׁקֹט לִבְּךָ וְאַל תִּירָא וְאַל תִּתְעַצֵּב, שֶׁאֵין גַּם אֶחָד יָכֹל לָבוֹא אֵלֵינוּ לְכָאן. יְהֵא לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ וְדַעְתְּךָ רְחָבָה עַד שֶׁנָּבוֹא אֵלֶיךָ, וְאֵלֶּה מַפְתְּחוֹת תָּאֵינוּ עִמְּךָ. וְאוּלָם, אָחִינוּ, שׁוֹאֲלוֹת אָנוּ מִמְּךָ, בְּשֵׁם הָאַחֲוָה, שֶֹלֹא תִפְתַּח דֶּלֶת זוֹ, שֶׁאֵין בִּפְתִיחָתָהּ עִנְיָן לְךָ”. נִפְרְדוּ מִמֶּנוּ וְהָלְכוּ בְחֶבְרַת־הַצָּבָא. יָשַׁב חַסַן בָּאַרְמוֹן לְבָדוֹ. הָיָה צַר לְחָזֵהוּ וְאָפְסָה סַבְלָנוּתוֹ וְנִתּוֹסֵף צַעֲרוֹ וְחָשׁ בִּבְדִידוּתוֹ וְהִתְאַבֵּל עַל פֵּרוּדָן אֵבֶל כָּבֵד. הָיָה הָאַרְמוֹן צַר לוֹ עִם כָּל רָחְבּוֹ. וּכְשֶׁרָאָה עַצְמוֹ יָחִיד וּבוֹדֵד, זָכַר אוֹתָן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

צַר הַיְקוּם כֻּלּוֹ בְעֵינַי,

וְנֶעְכְּרוּ מִמֶּנוּ כָל מַעְיָנַי

טָהֳרִי אַחֲרֵיהֶם, מֵאָז נָסְעוּ אוֹהֲבָי,

נֶעְכָּר, וּדְמָעַי עוֹבְרִים עַפְעַפָּי.

וְשֵׁנָה עָזְבָה בָבַת עֵינִי לְהִפָּרְדָם מֵעָלַי,

וְעֲצוּבִים הֵם בְּקִרְבִּי כָּל קְרָבַי.

הֲתֵדַע אִם הַזְּמָן יְקַבֵּץ פְּזוּרַי,

וְתָשׁוּב לִי חֶבְרָתִי אִתָּן וְשִׂיחוֹת־לֵילוֹתַי?

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: 'שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶך הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶהָלְכוּ הַנְּעָרוֹת מִמֶּנּוּ, נִשְׁאַר חַסַן לְבַדּוֹ בָּאַרְמוֹן, וְהָיָה צַר לְחָזֵהוּ עַל פֵּרוּדָן. הָיָה הוֹלֵךְ לְבַדּוֹ לַצַּיִד בַּמִּדְבָּרוֹת, מֵבִיא אוֹתוֹ עִמּוֹ וְשׁוֹחֲטוֹ וְאוֹכֵל לְבַדּוֹ. הָלְכוּ שׁוֹמְמוּתוֹ וְחֹסֶר־שַׁלְוָתוֹ וְרַבּוּ בוֹ בִּגְלַל בְּדִידוּתוֹ. קָם וְשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן, וְחִפֵּשׂ אֶת כָּל אֲגַפָּיו וּפָתַח אֶת תָּאֵי הַבָּנוֹת וְרָאָה בְתוֹכָן מִן הַהוֹן מַה שֶּׁמּוֹצִיא אֶת הָרוֹאִים אוֹתוֹ מִדַּעְתָּם, אַךְ לֹא הִתְעַנֵּג עַל כְּלוּם מִזֶּה בְּסִבַּת הִפָּקְדָּן. נִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ בִּגְלַל הַדֶּלֶת שֶׁצִוְּתָה אוֹתוֹ עָלָיו אֲחוֹתוֹ שֶׁלֹא לְפָתְחָהּ, וּפָקְדָה עָלָיו שֶׁלֹא יִקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא יִפְתְּחֶנָּה לְעוֹלָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא צִוַּתְנִי אֲחוֹתִי שֶׁלֹא לִפְתֹחַ דֶּלֶת זוֹ, אֶלָּא מִשּוּם שֶׁיֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ, שֶׁהִיא רוֹצָה שֶׁלֹא יִרְאֶנּוּ אֶחָד. הֲרֵינִי קָם וּפוֹתְחָהּ וְאֶרְאֶה מַה בְּתוֹכָה וַאֲפִלּו יִהְיֶה בוֹ הַכִּלָּיוֹן”. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אוֹתָהּ וְלֹא רָאָה בָה כְּלוּם מִן הַהוֹן. וְאוּלָם רָאָה מַדְּרֵגוֹת בִּקְצֵה הַמָּקוֹם, בְּרֹאשׁוֹ, עֲרוּכוֹת מֵאֶבֶן־שֹׁהַם תֵּימָנִית. טִפֵּס עַל מַדְרְגוֹת אֵלּוּ וְעָלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגַג הָאַרְמוֹן. אָמַר בְּלִבּוֹ: “זֶהוּ שֶׁמָּנְעָה אוֹתוֹ מִמֶּנִי”. שׁוֹטֵט עָלָיו וְהִשְׁקִיף עַל הַמָּקוֹם מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, מָלֵא מְקוֹמוֹת־זֶרַע וְגַנִּים וְאִילָנוֹת וּפְרָחִים וְחַיּוֹת־בָּר וְעוֹפוֹת, הַמַּהְגִּים וּמְשַׁבְּחִים אֶת אֱלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַבִּיר. הָיָה מִתְבּוֹנֵן לְגַנּוֹת הַחֶמֶד, וְרָאָה יָם סוֹאֵן וּמַכֶּה גַלִּים. לֹא פָסַק מִלְּשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַסּוֹף אֶל אַרְמוֹן עַל אַרְבָּעָה עַמוּדִים, וְרָאָה בוֹ מָקוֹם־יְשִׁיבָה מְשֻׁפָּץ בְּכָל מִינֵי אֲבָנִים כְּגוֹן אֹדֶם וּזְמָרַגְדִּין וְאֹדֶם בַּלְחַש וְכָל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהוּא בָנוּי לְבֵנָה מִזָּהָב וּלְבֵנָה מִכֶּסֶף וּלְבֵנָה מֵאֹדֶם וּלְבֵנָה מִזְּמָרַגְדִּין יְרֻקִּים. וּבְאֶמְצַע אוֹתוֹ אַרְמוֹן יַמָּה מְלֵאָה מַיִם וְעָלֶיהָ גָּדֵר שֶׁל עֲצֵי צַנְדָל וְאָהָל, וְשִׂבְכָתָהּ קְנֵי זָהָב אָדֹם וּזְמָרַגְדִּין יְרֻקִּים מְשֻׁפָּצִים בְּכָל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּפְנִינִים, שֶׁכָּל גַּרְגִּיר מֵהֶם בְּגֹדֶל כְּמִדַּת בֵּיצָתָהּ שֶׁל יוֹנָה. וְעַל שְׂפַת הַיַּמָּה כִּסֵּא־מַלְכוּת שֶׁל עֲצֵי אָהָל מְשֻׁבָּץ בִּפְנִינֵים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּשְׂבָכָה שֶׁל זָהָב אָדֹם לוֹ. וְהָיוּ בוֹ מִכָּל אֶבֶן־תַּשְׁבֵּץ סַסְגּוֹנִית וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת, וְהֵן מַקְבִּילוֹת בְּשִׂפּוּצָן אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. וּמִסָּבִיב לוֹ עוֹפוֹת מַהְגִּים בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּיפִי קוֹלוֹתֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת. וְאַרְמוֹן זֶה אֵין כָּמוֹהוּ לֹא לְכוֹסְרָא פָרַס וְלֹא לְקֵיסַר רוֹמִי. הֻפְתַּע חַסַן כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ, מִסְתַּכֵּל לְמַה שֶּׁסָבִיב לוֹ. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב מִשְׁתָּאֶה לִיפִי אֻמָּנוּתוֹ וְזֹהַר מַה שֶּׁהוּא מֵכִיל בְּתוֹכוֹ מִן הַפְּנִינִים וְאַבְנֵי־הַחֵן שֶׁבּוֹ וּמִכָּל מַעֲשֵׂי הָאֻמָּנוּת, וּמִתְפַּלֵּא גַם עַל אוֹתָם שְׂדוֹת־זֶרַע וְעוֹפוֹת הַמְּשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַבִּיר, וּמִתְבּוֹנֵן לְבִּיתָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים יִתְעַלֶה כֹּחַ לִבְנוֹת בְּאַרְמוֹן זֶה, שֶׁעָצוּם הוּא, וְהִנֵּה לְפָנָיו עֲשָׁרָה עוֹפוֹת בָּאִים מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן וְאוֹתָהּ יַמָּה. הֵבִין חַסַן שֶׁמְּגַמָּתָם אוֹתָה יַמָּה לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ. הִתְחַבֵּא מִפְּנֵיהֶם מְפַחֵד שֶׁיִרְאוּהוּ וְיִבְרְחוּ מִפָּנָיו. יָרְדוּ עַל עֵץ עָצוּם וְנָאֶה וְשׁוֹטְטוּ סְבִיבוֹ. רָאָה בְתוֹכָם עוֹף גָדוֹל וְנָאֶה, וְהוּא הַיָּפֶה בָהֶם, וְהַשְּׁאָר מַקִּיפִים אוֹתוֹ, וְהֵם בְּשֵׁרוּתוֹ. תָּמַהּ חַסַן עַל כָּךְ, וְהָיָה אוֹתוֹ עוֹף נוֹקֵר אֶת הַתִּשְׁעָה בְמַקוֹרוֹ, וּמִתְנַשֵׂא עֲלֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים מִפָּנָיו, כְּשֶׁחַסַן עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם מֵרָחוֹק. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ הָעוֹפוֹת עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת וְקָרַע כָּל עוֹף מֵהֶם אֶת עוֹרוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְיָצָא מִתּוֹכוֹ. וְהִנֵּה הוּא בֶּגֶד שֶׁל נוֹצוֹת. וְיָצְאוּ מִתּוֹךְ הַבְּגָדִים עֶשֶׂר נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, אֲשֶׁר תָּשֵׁתְנָה לְבוּז בְיָפְיָן אֶת זֹהַר הַיָּרֵחַ. כְּשֶׁפָּשְׁטוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת בִּגְדֵיהֶן, יָרְדוּ כֻלָּן לְתוֹךְ הַיַּמָּה וְהִתְרַחֲצוּ, כְּשֶׁהֵן מְשַׂחֲקוֹת וּמִתְּבַּדְּרוֹת. הָיְתָה זוֹ הָעוֹף, הָרֹאש עֲלֵיהֶן, מַפִּילָה אוֹתָן וּמַשְׁקִיעָה אוֹתָן בַּמַּיִם וְהֵן בּוֹרְחוֹת מִפָּנֶיהָ, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹחַ יְדֵיהֶן אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן חַסַן יָצָא מִכֵּלָיו וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְהֵבִין שֶׁהַנְּעָרוֹת לֹא הֵנִיאוּ אוֹתוֹ מִפְתֹחַ דֶּלֶת זוֹ אֶלָּא בִגְלַל זֶה. נִכְנְסָה אַהֲבָה לָהֶן בְּקֶרֶב חַסַן מִזֶּה שֶׁרָאָה מִיָּפְיָן וְחִנָּן וְקוֹמָתָן וְגִזְרָתָן כְּשֶׁהֵן בְּמִשְׂחָק וְהִתְבַּדְּחוּת וּמְזַלְפוֹת זוֹ עַל זוֹ מַיִם. הָיָה חַסַן עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בָּהֵן וְנֶאֱנָח עַל שֶׁאֵינוֹ עִמָּהֶן. נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מִיָפְיָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַגְּדוֹלָה, וְדָפַק לִבּוֹ בְּרֶשֶׁת אַהֲבָתוֹ לָהּ וְנָפַל בְּפַח תְּשוּקָתוֹ אֵלֶיהָ. הָיְתָה הָעַיִן רוֹאָה וּבַלֵּב אֵשׁ יוֹקְדָה, שֶׁכֵּן הַנֶּפֶשׁ נוֹטָה לְרָעָה9. בָּכָה חַסַן מִכִּסּוּפִים לְיָפְיָהּ וְחִנָהּ, וְנִתְלַקְּחוּ בְלִבּוֹ אִשִּׁים בְּגִינָהּ. וְהָלְכָה וְרָבְתָה בוֹ לֶהָבָה אֲֹשֶר לֹא יִכְבּוּ גִצֶּיהָ, וְתַאֲוָה לֹא יִסָּתְרוּ אוֹתוֹתֶיהָ. עָלוּ הַנְּעָרוֹת מֵאוֹתָה יַמָּה, וְחַסַן עוֹמֵד, מַבִּיט בָּהֶן, וְהֵן אֵינָן רוֹאוֹת אוֹתוֹ, וְהוּא מִשְׁתָּאֶה לְיָפְיָן וְחִנָּן וְנֹעַם יְצוּרֵיהֶן וְנוֹי סְגֻלּוֹתֵיהֶן. וּכְשֶׁנָּפַל מַבָּטוֹ עַל הַכְּבוּדָה בַנְּעָרוֹת, וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ כְּשֶׁעָמְדָה עֲרֻמָּה, נִתְגַלָּה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מֻנָּח בֵּין שׁוֹקֶיהָ דוֹמֶה לְכִפָּה עֲגֻלָּה וְנָאָה נְטוּיָה עַל עַמוּדִים אַרְבָּעָה, וּמַבְרִיק כְּסֵפֶל שֶׁל כֶּסֶף אוֹ בְדֹלָח. כְּשֶׁיָצְאוּ מִן הַמַּיִם לָבְשָׁה כָּל אַחַת בְּגָדֶיהָ וְתַכְשִׁיטֶיהָ. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַנִּכְבָּדָה בָּהֶן לָבְשָׁה תַכְשִׁיט יָרֹק, וְנַעַלְתָה בְחִנָּהּ עַל יָפְיָן שֶׁל יְפוֹת כָּל אֶרֶץ וּמְדִינָה, וְזָרְחָה בְּאוֹר פָּנֶיהָ עַל כָּל זֹהַר אַגַּן־סַהַר, וְעָלְתָה עַל כָּל עָנָף בְּחֵן תְּנוּעָתָהּ, וְהֵבִיאָה בִמְבוּכָה כָּל מַחֲשָׁבָה, בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה. וְהִיא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הוֹפִיעָה נַעֲרָה זְרִיזָה וְעֵרָה,

תִּרְאֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִלֶּחְיָהּ חָפְרָה.

בָּאָה בְכֻתָּנְתָּהּ יְרַק הַגְּוָן

כִּי רַק עֲנָפִים עֲלֵי רִמּוֹן־נִצָּן.

וָאֹמַר לָהּ: “מַה שֵּׁם לְבוּשׁ זֶה?”

וַתֹּאמַר דְּבָרִים רַעֲיוֹנָם יָפֶה:

פִּקַּעְנוּ הַמָּרָה לְאוֹהֲבֵינוּ אַהַב.

וְרוּחַ זֶפִיר יְפַקַּע לֵב עֵת נָשָׁב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשָּׁחָר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה חַסַן אֶת הַנְּעָרוֹת עוֹלוֹת מִן הַיַּמָּה, וְנָטְלָה הַנַּעֲרָה הַכְּבוּדָה בָּהֶן אֶת שִׂכְלוֹ בְּיָפְיָה וְחִנָּהּ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּאוֹתָם בָּתֵּי־שִׁיר. אַחֲרֵי שֶׁלָּבְשׁוּ הַנְּעָרוֹת אֶת לְבוּשֵׁיהֶן יָשְׁבוּ מְשוֹחֲחוֹת וּמְצַחֲקוֹת, וְחַסַן עוֹמֵד מִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּשֶׁהוּא טוֹבֵעַ בְּיָם כִּסּוּפָיו וְתוֹעֶה בְעֵמֶק הִרְהוּרָיו, וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "חֵי אֱלֹהִים, לֹא אָמְרָה לִי אֲחוֹתִי: ‘אַל תִּפְתַּח דֶּלֶת זוֹ’ אֶלָּא בִּגְלַל נְעֲרוֹת אֵלוּ וּמֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹא יִדְבַּק לִבִּי בְאַחַת מֵהֶן. הָיָה סוֹכֶה בַּחֲמוּדוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹתָה נַעֲרָה, שֶׁהָיְתָה הַיָּפָה מִכָּל מַה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים בִּזְמַנָּה, וְעָלְתָה עַל כָּל אָדָם בְּחִנָּה. פִּיָה כְּאִלּוּ הוּא טַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, וְשַׂעֲרָהּ שָׁחוֹר כְּלֵיל חוֹלֶה אַהֲבָה נֵעוֹר וְכוֹאֵב עַל קְשִׁי לֵב אֲהוּבָתוֹ. וּמִצְּחָהּ כַּיָּרֵחַ בְּחַג תֹּם חֹדֶשׁ רַמַצָ’אן10. עֵינַיִם כְּעֵינֵי עֳפָרִים. אַפָּהּ אַף נְשָׁרִים, רַב זָהֳרוֹ. כַּכַּלָּנִיּוֹת לְחָיֶיהָ, וּכְאַלְמֻגִּים שִׂפְתוֹתֶיהָ, כִּפְנִינִים חֲרוּזוֹת עַל עֲדִי זָהָב שִׁנֶּיהָ. כְּעֶשֶׁת הַכֶּסֶף צַוָּארָהּ עֲלֵי קוֹמָתָהּ לַעֲנָף עֲרָבָה דָמְתָה. קִפּוּלִים לְבִטְנָה וְזָוִית וּפִנָּה. מַרְאֶיהָ תְּעוֹרֵר אֶת כָּל אַהֲבָה חָלָה, לָשֵׂאת אֶל אֱלוֹהַּ תְּפִלָּה. וְשָׁרְרָהּ יוּכַל אוֹקְיַת בֹּשֶׂם הַטּוֹב הָכִיל. שׁוֹקֶיהָ מְסֻרְבָּלוֹת וַעֲגֻלּוֹת, לְעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ דוֹמוֹת, אוֹ לִשְׁנֵי כָרִים, נוֹצוֹת בַּת יַעֲנָה מְמֻלָּאִים. וּבֵינוֹתָן מַשֶּהוּ דָמָה לְגִבְעָה נִפְלָאָה, אוֹ אַרְנֶבֶת לְרֹךְ אָזְנֶיהָ קְטוּפוֹת, וְגַג לָהּ מֵעָלֶיהָ וְלָהּ עַמּוּדֶיהָ. וְעָלְתָה זוֹ הַנַּעֲרָה עַל קְנֵה סוּף וַעֲרָבָה בְיָפְיָהּ וְגִזְרָתָהּ, עָל. וְהִיא כְמוֹ שֶׁדִּבֵּר בָּהּ הַמְשׁוֹרֵר חוֹלֵה־אָהֲבָה:

וּתְמִירָה דָמָה לִדְבַש רֻקָּהּ,

לָהּ עַיִן חַדָּה מֵחֶרֶב הֹדּוּ, בִּתְּקָה.

עֵת נָטְתָה תְּבַיֵּשׁ עֲנָף עֲרָבָה תַּחְפִּיר

בְּחַיְּכָהּ, וּבָרָק מִשִּׁנֵּי־פִיהָ יַזְהִיר.

וָאַקֵּשׁ לַעֲרוּגַת שׁוֹשַׁנִּים לֶחְיָהּ,

וַתֵּשְׁט וַתּאֹמַר: "אֲשֶׁר שׁוֹשַׁנָּה יַקִּישׁ לָהּ,

וַיַּשְׁוֶה לָרִמּוֹן חָזִי, בּוֹשׁ לֹא הָיָה.

וּמִנַּיִן לָרִמּוֹן עָנָף חָזִי יָכִילָה?

חֵי־חִנִּי וְעֵינִי וְזָהֳרִי.

וְעֵדֶן דָּבְקִי וְגֵיהִנֹּם סוּרִי,

אִם שׁוּב יַשְׁוֶה אֶאֱסֹר עָלָיו אִסּוּר

עֹנֶג דָּבְקִי, וַהֲפַכְתִּיו לְסוּר,

אָמוֹר יֹאמְרוּ: עֲרוּגוֹת שׁוֹשַׁנִּים בַגַּן.

אַךְ אֵין שׁוֹשַׁנָּיו לֶחְיִי, וְלֹא קוֹמָתִי עָנָף רַעֲנָן.

אִם הָיוּ בַגַּנִּים אֶצְלוֹ מְשָׁלִי,

מַה אֵפוֹא אֲשֶׁר בָּא לְבַקֵּשׁ אֶצְלִי?

לֹא פָסְקוּ הַנְּעָרוֹת מִצְּחוֹק וּמִשְׂחָק. וְהוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו מִסְתַּכֵּל בָּהֶן. וְשָׁכַח מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁקָּרַב בֵּין־הָעַרְבַּיִם. אָמְרָה הָעַלְמָה לְחַבְרוֹתֶיהָ: “בְּנוֹת־מְלָכִים, הִנֵּה הֶעֱרִיבָה הַשָּׁעָה עָלֵינוּ וְאַרְצֵנוּ רְחוֹקָה, וּכְבָר נֶהֱנֵינוּ דַיֵּנוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, קֹמְנָה אֵפוֹא שֶׁנֵּלֵךְ”. קָמָה כָל אַחַת מֵהֶן וְלָבְשָׁה בְּגָדֶיהָ שֶׁל נוֹצוֹת. וּכְשֶׁנִתְכַּנְסוּ בְתוֹךְ לְבוּשֵׁיהֶן נַעֲשׂוּ עוֹפוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָרִאשׁוֹנָה וְעָפוּ כֻלָּן, וְאוֹתָה עַלְמָה בַתָּוֶךְ בֵּינֵיהֶן. הִתְיָאֵשׁ חַסַן מֵהֶן וּבִקֵּשׁ לָקוּם וְלָלֶכֶת לָאַרְמוֹן, וְלֹא עָצַר כֹּחַ לָקוּם. הָיְתָה דִמְעָתוֹ נִגֶּרֶת עַל לֶחְיוֹ וְגָבְרוּ בוֹ הַכִּסּוּפִים וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בַּל יֻתַּן לִי הָקֵם בְּרִית, אִם אַחֲרֵיכֶם אֱהִי

יוֹדֵעַ נְעִימוֹת תְּנוּמָה, אֵיכָה הִיא.

וְאַחֲרֵי הִפָּרְדְכֶם לֹא אֶעֱצֹם עֵינִי,

וְאַחֲרֵי נָסְעֲכֶם לֹא תֶעֱרַב מְנוּחָה לִי.

בִּשְׂעִפֵּי שֵׁנָה אֲדַמֶּה לִרְאוֹתְכֶם,

מִי יִתֵּן חֲלוֹמוֹת שֵׁנָה אֱמֶת הֵם.

וְאֶתְאַו לְשֵׁנָה בְאֵין חֵפֶץ בָּהּ לִי,

אוּלַי פְּגִישַׁתְכֶם בַּחֲלוֹם תְּהִי.

הִתְהַלֵּךְ קְצָת חַסַן, מִבְּלִי הַשְׁגִּיחַ בְּדַרְכּוֹ עַד שֶׁיָּרַד אֶל תַּחְתִּית הָאַרְמוֹן, וְלֹא פָסַק לְהִגָּרֵר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר, נִכְנַס וּנְעָלוֹ עָלָיו וְשָׁכַב חוֹלֶה, אֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְהוּא טוֹבֵעַ בְּיַם עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. בָּכָה וְנֶאֱנַח עַל עַצְמוֹ עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עָפוּ עוֹפוֹת בָּעֶרֶב וְנֶעֱלָמוּ,

וַאֲשֶׁר יָמוּתוּ בְאַהֲבָתָם לֹא יֶאֱשָׁמוּ.

אַצְפִּין אַהֲבָה כְּכָל אֲשֶׁר שְׂאֵת אוּכַל,

אַךְ בִּגְבֹר עֹז תְּשוּקָה עָלַי, תִּתְגַּל.

חָלְפָה דְמוּת לַיְלָה תְּסַפֵּר עַל עֲלוֹת שַׁחַר לִי.

אַךְ בַּכִּסּוּפִים אֵין שַׁחַר לְלֵילִי.

אֶתְאַנַּח עֲלֵיהֶם עֵת חָפְשִׁים מֵהֶם שְׁנָתָם מְנוּחוֹת.

וַאֲנִי שִׂחֲקוּ בִי בֶעֱזוּז כִּסּוּפַי רוּחוֹת.

אֶתֵּן דִּמְעִי וְהוֹנִי וְדַם לְבָבִי

וְשִׂכְלִי וְנַפְשִׁי, וּבַוִּתּוּר אַךְ רֶוַח לִי,

וּבְכָל סוּגֵי תַּרְמִית וְנֵזֶק הַנִּתְעָב,

אִם הָיָה מֵאֵת הַיָּפוֹת קְשִׁי־לֵבָב.

יֹאמְרוּ: דְּבֹק בִּיפֵה־פִיּוֹת נֶאֱסָר,

וּשְׁפֹךְ דְּמֵי אוֹהֲבִים מֻתָּר.

וְאֵין עֵצָה לְחוֹלֶה אַהֲבָה בִּלְתִּי נַפְשׁוֹ הַעֲנֵק,

יַעֲרֶנָּה בְּאַהֲבָתוֹ וְהוּא מְצַחֵק.

אֶזְעַק נִכְסָף לָאָהוּב וְצַעַר צוֹרֵב,

אַךְ רַק זְעָקָה הִיא סוֹף עֲמַל הָאוֹהֵב.

וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר וְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ בְיוֹם אֶתְמוֹל וְיָשַׁב בְּמָקוֹם מִמּוּל לַטְּרַקְלִין עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא בָא גַם אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת, בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהֶם. בָּכָה בְכִי מַר עַד שֶׁהִתְעַלֵּף וְנָפַל לָאָרֶץ, מוּטָל. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ גָרַר עַצְמוֹ וְיָרַד אֶל תַּחְתִּית הָאַרְמוֹן, וּכְבָר בָּא הַלַּיְלָה. צָר לוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וּלְהִתְאַנֵּחַ עַל עַצְמוֹ כָל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר, וְעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים וְהִזְהִיר, וְאֵינוֹ לא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה וְלֹא יָשֵׁן וְלֹא מוֹצֵא לוֹ מָנוֹחַ, תּוֹהֶה בְיוֹמוֹ וְעֵר בְּלֵילוֹ, נִדְהָם וְשִׁכּוֹר מִן הַמַּחֲשָבוֹת שֶׁהוּא בְתוֹכָן וּמֵעֹז גַּעְגּוּעָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו:

הוֹי מַחְפִּירָה שֶׁמֶשׁ מְאִירָה בְּעֶצֶם תֻּמָּהּ,

וּלְחֶרְפָּה עֲנָפִים מֵאֲשֶׁר לֹא יִשְׁעֲרוּ שָׂמָה.

לוּ אֵדַע אִם יַרְשׁוּ יָמִים שׁוּבֵךְ אֵלַי,

וְכָבוּ אִשִּׁים יוֹקְדוֹת בִּצְפוּנַי,

וּתְאַחֲדֵנוּ פְּגִישָׁה, תְּחַבְּקִינִיוַאֲחַבְּקֵךְ,

וְלֶחְיֵךְ תּוֹךְ לֶחְיִי וְתוֹך חָזִי חָזֵךְ.

אָכֵן הָאוֹמֵר: אַהֲבָה מֶתֶק בָּהּ,

אַךְ יָמִים מֵאָהָל מָרִים תּוֹךְ אַהֲבָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָזְקָה הָאַהֲבָה עַל חַסַן הַצּוֹרֵף, נָשָׂא קוֹלוֹ בְאוֹתָם בָּתֵּי שִׁיר, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּדָד בָּאַרְמוֹן וְאֵין לוֹ מְנַחֵם. וּבְעוֹד הוּא בְעֹז מְבוּכַת צַעֲרוֹ, וְהִנֵּה אָבָק עוֹלֶה מִן הָעֲרָבָה. קָם רָץ לְמַטָּה וְהִתְחַבֵּא, שֶּכֵּן יָדַע שֶׁבַּעֲלוֹת הָאַרְמוֹן כְּבָר בָּאוּ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה, וְהַצָּבָא כְּבָר חָנָה וְהִקִּיף אֶת הָאַרְמוֹן, וְיָרְדוּ שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת וְנִכְנְסוּ לָאַרְמוֹן. הֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶן נִשְׁקָן וּמַה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶן מִכְּלֵי־הַמִּלְחָמָה. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, אֲחוֹתוֹ, לֹא הֵסִירָה מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִכְּלֵי־הַמִּלְחָמָה, אֶלָּא בָאָה לְתוֹךְ תָּאוֹ שֶׁל חַסַן, וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. חִפְּשָׂה אַחֲרָיו וּמָצְאָה אוֹתוֹ בְתוֹךְ חֶדֶר מִן הַחֲדָרִים כְּשֶׁהוּא חַלָּשׁ וְנִרְזֶה. כָּחַשׁ גּוּפוֹ וּבָלוּ עֲצָמָיו וְהֶחֱוִיר מַרְאֵהוּ, וְשָׁקְעוּ עֵינָיו בְּתוֹךְ פָּנָיו מִמִּעוּט מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּמֵרֹב דְּמָעוֹת בְּסִבַּת דָּבְקוֹ בַנַּעֲרָה וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתָה אוֹתוֹ אֲחוֹתוֹ הַשֵּׁדָה בְמַצָּב זֶה נִדְהֲמָה וְיָצְאָה מִדַּעֲתָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וּלְמַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, וּמַה הוּא שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי אָחִי, שֶׁאֲבַקֵּש תַּחְבּוּלָה לְהַעֲבִיר מֵעָלֶיךָ צָרָתֶךָ וְאֶהְיֶה כַּפָּרָתֶךָ”. בָּכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אוֹהֵב בִּרְחַק מֵאִתּוֹ אֲהוּבוֹ,

אֵין לוֹ בִלְתִּי צַעֲרוֹ וּכְאֵבוֹ.

תּוֹכוֹ חֹלִי וּבָרוֹ יִסּוּרִים,

תְּחִלָּתוֹ זֶכֶר וְסוֹפוֹ הִרְהוּרִים.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֲחוֹתוֹ מִפִּיו כָּךְ, הִשְׁתָּאֲתָה לְצַחוּת דְּבָרָיו וּמְלִיצָתוֹ וְנֹעַם מִדְבָּרוֹ וְלִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁהֵשִׁיב לָהּ בְּשִׁיר. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, אֵימָתַי נָפַלְתָּ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאַתָּה בוֹ? וּמָתַי בָּא עָלֶיךָ זֶה? שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ מְדַבֵּר בְּשִׁירָה וְשׁוֹפֵךְ דִּמְעָה נִגָּרָה. מַשְׁבִּיעָתֵךְ אֲנִי בִקְדֻשַּׁת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ, שֶׁתַּגִּיד לִי עַל־דְּבַר מַצָּבֶךָ וּתְגַלֶּה לִי סוֹדֶךָ, וְאַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מְאוּמָה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לְךָ בִּשְׁעַת הֵעָדְרֵנוּ, שֶׁכְּבָר צַר לְחָזִי וְנֶעְכְּרוּ חַיָּי בִּגְלָלֶךָ”. הִתְנַשֵּׂא וְהִזִּיל דְּמָעוֹת כַּגֶּשֶׁם וְאָמַר: “מִתְיָרֵא אֲנִי, אֲחוֹתִי, שֶׁאִם אֲנִי מַגִּיד לָךְ, אֵין אַתְּ מְסַיַּעַת בְּיָדִי לְהַשִּׂיג מַטְּרָתִי, וְתַעַזְבִי אוֹתִי לָמוּת מְדֻכְדָּךְ בְּמַחֲנָקִי”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא אָחִי, חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֶשֶׁת אוֹתְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי”. סִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמַה שֶּׁרָאָה בְעֵינָיו בְּשָׁעָה שֶּפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִגִּיד לָהּ שֶׁסִּבַּת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הִיא חֶשְׁקוֹ בַנַּעֲרָה שֶׁרָאָה וְאַהֲבָתוֹ לָהּ, וְשֶׁזֶּה לוֹ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁלֹא טָעַם לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. בָּכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָשִׁיבוּ לְבָבִי כַּאֲשֶׁר הִסְכַּנְתִּי, אֶל קְרָבַי,

וְלַשֵּׁנָה עֵינַי. וְאַחַר הִפָּרְדוֹ מֵעָלַי,

כְּלוּם תְּדַמּוּ כִּי יְשַׁנּוּ הַלֵּילוֹת

בְּרִית אַהֲבָה? בַּל יְחִי כָל מִשְׁתַּנֶּה הִשְׁתַּנוֹת.

בָּכְתָה אֲחוֹתוֹ לְבִכְיוֹ וְחָמְלָה עַל מַצָּבוֹ וְרִחֲמָה עַל נָכְרוֹ. אָמְרָה לוֹ: "אָחִי, תֵּרָגַע נַפְשְׁךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁאֲנִי אֲסַכֵּן נַפְשִׁי בַעַדְךָ וַאֲחָרֵף נַפְשִׁי לְמַלֵּא רְצוֹנְךָ, וַאֲתַכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מְאַבֶּדֶת בָּהּ רְכוּשִׁי וְנַפְשִׁי, עַד אִם אֲמַלֵּא חֶפְצְךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאוּלָם מְצַוָּה אֲנִי אוֹתְךָ, אָחִי, לְהַסְתִּיר הַסּוֹד מֵאַחְיוֹתַי. וְאַל תְּגַלֶּה מַצָּבְךָ גַּם לְאַחַת מֵהֶן, שֶׁלֹא תֹאבַד נַפְשִׁי וְנַפְשְׁךָ. וּכְשֶׁהֵן שׁוֹאֲלוֹת אוֹתְךָ בִּדְבַר פְּתִיחַת הַדֶּלֶת, אֱמרֹ לָהֶן: “לֹא פְתַחְתִּיהָ. וְאוּלָם טָרוּד הוּא לִבִּי בִּגְלַל הֵעָדְרְכֶן מֵאֶצְלִי וּמִגַּעְגּוּעַי עֲלֵיכֶן, וְשִׁבְתִּי בָאַרְמוֹן יְחִידִי”. אָמַר לָהּ: “מוּטַב וְזֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְכוֹחָה”. נָשַׁק לָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְנָחָה דַעְתּוֹ וְרָחַב לְבָבוֹ, שֶׁהָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי אֲחוֹתוֹ בִגְלַל פְּתִיחַת הַדֶּלֶת, וְשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ קָרוֹב לָמוּת מֵרֹב פַּחַד. בִּקֵּשׁ מֵאֲחוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְקָמָה וְיָצְאָה וְהֵבִיאָה לוֹ. אַחַר כָּךְ נִכְנְסָה אֶל אַחְיוֹתֶיהָ עֲצוּבָה וּבוֹכָה עָלָיו. שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וְהִגִּידָה לָהֶן, שֶׁדַּעֲתָהּ טְרוּדָה בִּגְלַל אָחִיהָ וְשֶׁהוּא חוֹלֶה, וְשֶׁזֶּה לוֹ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁלֹא יָרַד לְבִטְנוֹ מָזוֹן. שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ לְסִבַּת מַחֲלָתוֹ. אָמְרָה לָהֶן: “סִבָּתָהּ הִיא הֵעָדְרֵנוּ מֵאֶצְלוֹ, בַּאֲשֶׁר הִתְגַּעְגֵּעַ עָלֵינוּ, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ יָמִים אֵלֶּה שֶׁנֶעְדַּרְנוּ מִמֶּנוּ אֲרֻכִּים מֵאֶלֶף שָׁנָה. וְהַצְּדָקָה לוֹ לְכָךְ מִהְיוֹתוֹ נָכְרִי וּבוֹדֵד, וַאֲנַחְנוּ עֲזַבְנוּהוּ בָדָד בְּאֵין מִי שֶׁיִתְרוֹעֵעַ אֵלָיו וְיַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ. וַהֲרֵי הוּא בָּחוּר צָעִיר עַל כָּל פָּנִים, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁזָּכַר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת אִמּוֹ שֶׁהִיא אִשָּׁה בָאָה בַיָּמִים, וְהָיָה מְדַמֶּה שֶׁהִיא בוֹכָה עָלָיו בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּבִקְצוֹת הַיּוֹם, וְאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מֵהִתְאַבֶּל עָלָיו. וְהָיִינוּ אָנוּ מַשִּׂיאִים דַּעֲתוֹ בְחֶבְרָתֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַחְיוֹתֶיהָ אֶת דְבָרֶיהָ בָּכוּ מֵרֹב הִצְטַעֲרָן עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “לוֹ הַצְּדָקָה”. יָצְאוּ אֶל הַצָּבָא וּפִטְּרוּ אוֹתָם לְדַרְכָּם, וְנִכְנְסוּ אֶל חַסַן וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְרָאוּהוּ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה יָפְיוֹ וְהֶחֱוִיר צִבְעוֹ וְהִרְזָה גּוּפוֹ. בָּכוּ מֵרַחֲמִים עָלָיו וְיָשְׁבוּ אֶצְלוֹ וְנִחֲמוּהוּ וְהִרְגִּיעוּ אֶת לִבּוֹ בְשִׂיחָה, וְסִפְּרוּ לוֹ כָל מַה שֶּׁרָאוּ מִן הַפְּלִיאוֹת וְהַתְּמִיהוֹת, וּמַה שֶׁאֵרַע לֶחָתָן עִם הַכַּלָּה. עָמְדוּ הַנְּעָרוֹת אֶצְלוֹ חֹדֶשׁ תָּמִים מְשַׁעְשְׁעוֹת אוֹתוֹ וּמְדַבְּרוֹת אֵלָיו טוֹבוֹת, וְהוּא בְכָל יוֹם מוֹסִיף מַחֲלָה עַל מַחֲלָתוֹ. וּכְכָל שֶׁהָיוּ רוֹאוֹת אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, הָיוּ בוֹכוֹת עָלָיו בְּכִי מַר, וְהִגְדִּילָה לִבְכּוֹת מִכֻּלָּן הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה. אַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִכְסְפוּ הַבָּנוֹת לִנְסֹעַ לְצֵיד חַיּוֹת־הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהֶחֱלִיטוּ עַל כָּךְ וּבִקְּשׁוּ אֶת אֲחוֹתָן הַצְּעִירָה לִרְכֹּב עִמָּהֶן. אָמְרָה לָהֶן: “אַחְיוֹתַי, חֵי־אֱלֹהִים, לֹא אוּכַל לָצֵאת עִמָּכֶן, בְּשָׁעָה שֶׁאָחִי בְמַצָּב זֶה, עַד שֶּׁיַבְרִיא, וְיָסוּר מִמֶּנוּ מַה שֶּׁהוּא בוֹ מִן הַצָּרָה. לֹא כִּי אֵשֵׁב אֶצְלוֹ וַאֲטַפֵּל בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְבָרֶיהָ הִלְּלוּ אוֹתָהּ עַל נְדִיבוּת־רוּחָהּ וְאָמְרוּ לָהּ: “כָּל מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עִם נָכְרִי זֶה, יְשַׁלֵּם לָךְ אֱלֹהִים כִּגְמוּלֵךְ”. הִנִּיחוּ אוֹתָהּ אֶצְלוֹ בָאַרְמוֹן וְרָכְבוּ וְנָטְלוּ אִתָּן צֵידָה לְעֶשְׂרִים יוֹם.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָכְבוּ הַנְּעָרוֹת לְצֵיד חַיוֹת־הַבָּר וּצְבִי וָאַיָּל, עָזְבוּ אֶת אֲחוֹתָן הַצְּעִירָה אֵצֶל חַסַן בָּאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ מִן הָאַרְמוֹן, יָדְעָה אֲחוֹתָן שֶׁעָבְרוּ מֶרְחָק רַב. הָלְכָה אֶל אָחִיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, קוּם הַרְאֵה לִי אֶת הַמָּקוֹם שֶׁרָאִיתָ בוֹ אֶת הַנְּעָרוֹת”. אָמַר לָהּ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי”, וְשָׂמַח עַל דְּבָרֶיהָ וְהָיָה בָטוּחַ בְּהַשָּׂגַת מַטְּרָתוֹ. בִּקֵש לָקוּם עִמָּהּ לְהַרְאוֹתָהּ אֶת הַמָּקוֹם, וְלֹא עָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת. נָשְׂאָה אוֹתוֹ בְחֵיקָהּ, וּפָתְחָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת לַמַּדְרֵגוֹת וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל גַּג הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהָיוּ עָלָיו, הֶרְאָה לָהּ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁרָאָה בוֹ אֶת הַבָּנוֹת, וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַטְּרַקְלִין וּבְרֵכַת הַמַּיִם. אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: “אָחִי, תָּאֵר לִי אֶת מַרְאָן וְכֵיצַד בָּאוּ”. תֵּאֵר לָהּ מַה שֶּׁרָאָה מֵהֶן, וּבְיִחוּד אֶת הַבַּת אֲשֶׁר דָּבַק לִבּוֹ בָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה תֵאוּרָהּ, הִכִּירָה מִי הִיא, וְהֶחֱוִירוּ פָנֶיהָ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבָהּ. אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֶחֱוִירוּ פָנַיִךְ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, דָע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי־הַשֵּׁדִים הָעֲצוּמִים הִיא. וּכְבָר שָׁלַט אָבִיהָ בִבְנֵי הָאָדָם וּבַשֵּׁדִים, בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנַחֲשִׁים, וּבְמַחֲנוֹת וְשׁוֹמְרִים, וּגְלִילוֹת וַאֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבְהוֹן עָצוּם, וְאָבִינוּ נְצִיב בְּתוֹךְ שְׁאָר נְצִיבָיו. וְלֹא יוּכַל לוֹ גַם אֶחָד לְרֹב צְבָאוֹ וּמֶרְחַב מַמְלַכְתּוֹ וְרֹב הוֹנוֹ. וּכְבָר קָבַע לִילָדָיו, הַבָּנוֹת שֶׁרָאִיתָ אוֹתָן, אֶרֶץ מַהֲלָכָהּ שָׁנָה תְמִימָה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וְהוֹסִיף עַל גָּלִיל זֶה נָהָר עָצוּם הַמַּקִּיף אוֹתוֹ. וְאֵין אֶחָד יָכֹל לְהַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא מִבְּנֵי הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים. וְלוֹ נְעָרוֹת מַכּוֹת בָּחֶרֶב וְאֻמָּנוֹת בָּרֹמַח, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים11. וְכָל אַחַת מֵהֶן, כְּשֶׁהִיא רוֹכֶבֶת עַל סוּסָהּ הָאַבִּיר וְלוֹבֶשֶׁת אֶת כְּלֵי־מִלְחַמְתָהּ, עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי אֶלֶף פָּרָשׁ מֵאַמִּיצֵי־הַלֵּב. וְלוֹ שֶׁבַע בָּנוֹת, שֶׁבָּהֶן מֵאֹמֶץ־הַלֵּב וְהַפָּרָשִׁיּוּת מַה שֶׁבְּאַחְיוֹתֵיהֶן, וְיוֹתֵר מִכֵּן. וּכְבָר מָסַר אֶרֶץ זוֹ שֶׁסִפַּרְתִּי לְךָ עָלֶיהָ, לְשִׁלְטוֹנָהּ שֶׁל בִּתּוֹ הַבְּכִירָה, שֶׁהִיא הַבְּכוֹרָה בְאַחְיוֹתֶיהָ וּבָהּ מֵאֹמֶץ־הַלֵּב וְהָאַבִּירוּת וְהָתַּרְמִית וְהָעָרְמָה וְהַכִּשּׁוּף מַה שֶׁהִיא מְנַצַּחַת בָּהֶם אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתָּהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶּר לַנְּעָרוֹת שֶׁאִתָּהּ, הֲרֵי הֵן רַבּוֹת מַמְלַכְתָּהּ וְשׁוֹמְרֶיהָ וְהַפָּמַלְיָה שֶׁלָהּ בְמַלְכוּתָהּ. וְאֵלֶה עוֹרוֹת הַנּוֹצוֹת שֶׁהֵן עָפוֹת בָּהֶן, אַךְ מַעֲשֶׂה־ כְשָׁפִים שֶׁל שֵׁדִים הֵן. וְאִם רְצוֹנְךָ לִרְכּשׁ נַעֲרָה זוֹ וְלָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, שֵׁב כָּאן וְהַמְתֵּן לָהֶן, שֶׁהֵן בָּאוֹת בְּרֹאש כָּל חֹדֶשׁ לְמָקוֹם זֶה. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָן שֶׁכְּבָר בָּאוּ, הִתְחַבֵּא וְהִשָּׁמֶר לְךָ מֵהֵרָאוֹת, שֶׁלֹא נְאַבֵּד נַפְשׁוֹתֵינוּ גַם יַחַד. וְדַע מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ וְשָׁמְרֵהוּ בְדַעְתְּךָ וְשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁהוּא קָרוֹב מֵהֶן בְּאֹפֶן שֶׁתִּרְאֵן וְהֵן לֹא תִּרְאֶינָה אוֹתְךָ. וּכְשֶׁתִּפְשֹׁטְנָה אֶת בִּגְדֵיהֶן, שִׂים עֵינְךָ עַל הַבֶּגֶד שֶׁהוּא לַגְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ אַתָּה חָפֵץ. וְקָחֵנּוּ, וְלֹא תִקַּח שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ, שֵֶֹׁכֵּן בֶּגֶד זֶה הוּא הַמּוֹבִילָהּ לְאַרְצָה. וּכְשֶׁתִּרְכּשׁ אוֹתוֹ תִּרְכּשׁ אוֹתָהּ. וְהִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹא תַעֲקֹב אוֹתְךָ וְתֹאמַר: ‘הוֹי זֶה שֶׁגָּנַב בִּגְדִי, הַחֲזִירֶנּוּ לִי, וְהֲרֵי אֲנִי אֶצְלְךָ וּלְפָנֶיךָ וּבְיָדְךָ’, שֶׁאִם אַתָּה נוֹתְנוֹ לָהּ, הִיא הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ וְתַחֲרִיב עָלֵינוּ אֶת הָאַרְמוֹנוֹת וְתַהֲרֹג אֶת אָבִינוּ. וְדַע כֵּיצַד מַצָּבְךָ. וּכְשֶׁתִּרְאֶינָה אַחְיוֹתֶיהָ שֶׁבִּגְדָהּ נִגְנַב, תָּעֹפְנָה וְתַעַזְבֶנָּה אוֹתָה יוֹשֶׁבֶת לְבַדָּהּ. אָז בֹּא אֵלֶיהָ וּתְפֹשׂ אוֹתָהּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וּמְשֹׁךְ אוֹתָהּ. וְאִם אַתָּה מוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ אֵלֶיךָ, אַתָּה כוֹבֵשׁ אוֹתָה וְתִהְיֶה בִרְשׁוּתְךָ. וּשְׁמֹר אַחֲרֵי זֶה עַל בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא אֶצְלְךָ, הִיא בְיָדְךָ וּבְשִׁבְיְךָ, שֶׁכֵּן לֹא תוּכַל לָעוּף לְאַרְצָהּ אֶלָּא בוֹ. וּכְשֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתָהּ שָׂאֶנָה אֶל תָּאֲךָ וְאַל תְּגַלֶּה לָהּ שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ אֶת הַבֶּגֶד”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי אֲחוֹתוֹ, שָׁקַט לְבָבוֹ וְשָׁכַךְ פַּחֲדוֹ וּפָסַק מַה שֶׁהָיָה בוֹ מִן הַיִּסּוּרִים. הִתְרוֹמֵם וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק רֹאשָׁהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. אַחֲרֵי־כֵן קָם וְיָרַד מֵעַל הָאַרְמוֹן הוּא וַאֲחוֹתוֹ וְיָשְׁנוּ לֵילָם, כְּשֶׁהוּא מְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ קָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְעָלָה לְמַעֲלָה וְיָשַׁב. לֹא פָסַק לָשֶׁבֶת עַד לָעֶרֶב. הֶעֶלְתָה לוֹ אֲחוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, וְהֶחֱלִיף בְּגָדָיו וְיָשֵׁן. לֹא פָסְקָה נוֹהֶגֶת בּוֹ כָּךְ כָּל יוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ רֹאש־חֹדֶשׁ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ בְִּהִתְחַדְּשׁוֹ, הִתְחִיל מִתְחַקֶּה עֲלֵיהֶן. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, וְהִנֵּה כְבָר קָרְבוּ וּבָאוּ אֵלָיו כָּבָּרָק, כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן הִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אֶחָד בּאפֶן שֶׁיִרְאֶה אוֹתָן וְהֵן לֹא תִרְאֶינָה אוֹתוֹ. יָרְדוּ הָעוֹפוֹת וְיָשַׁב כָּל עוֹף מֵהֶם בְּמָקוֹם. הֵסִירוּ בִגְדֵיהֶם, וְכָזֹאת הַנַּעֲרָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ. וְהָיָה זֶה בְמָקוֹם קָרוֹב לְחַסַן. יָרְדָה לְתוֹךְ הַיַּמָּה עִם אַחְיוֹתֶיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם חַסַן וְהָלַךְ קְצָת כְּשֶׁהוּא מִתְחַבֵּא, וְהָיָה אֱלֹהִים לְמִסְתּוֹר לוֹ, לָקַח הַבֶּגֶד מִבְּלִי שֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ אַחַת מֵהֶן, שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקוֹת זוֹ עִם זוֹ. כְּשֶׁגָּמְרוּ עָלוּ וְלָבְשָׁה כָל אַחַת מֵהֶן אֶת בֶּגֶד־הַנּוֹצוֹת שֶׁלָּהּ. בָּאָה אֲהוּבָתוֹ לִלְבּשׁ בִּגְדָהּ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. זָעֲקָה וְהִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ. נִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ אַחְיוֹתֶיהָ וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וְהִגִּידָה לָהֶן שֶׁלְּבוּשׁ הַנּוֹצוֹת אָבַד. בָּכוּ וְזָעֲקוּ וְהִכּוּ עַל פְּנֵיהֶן. וּכְשֶׁהֶעֱרִיב עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה, לֹא יָכְלוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָהּ וְעָזְבוּ אוֹתָהּ עָל גַּג הָאַרְמוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶך הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁלָּקַח חַסַן אֶת בִּגְדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה חִפְּשָׂה אַחֲרָיו וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ, וְעָפוּ אַחְיוֹתֶיהָ וַעֲזָבוּהָ לְבַדָּהּ, כְּשֶׁרָאָה חַסַן שֶׁהֵן עָפוּ וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינֶיהָ וּמֵעֵינָיו, הִקְשִׁיב אֵלֶיהָ וְשָׁמַע אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת: הוֹי זֶה שֶֹנָּטַל לְבוּשִׁי וְהִנִּיחַנִי עֲרֻמָּה, מְבַקֵּשׁ12 אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּחֲזִירֶנּוּ לִי וּתְכַסֶּה מַעֲרֻמַּי, שֶׁלֹא יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים לִטְעֹם אֶת צַעֲרִי“. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו בְּחֶשְׁקוֹ בָהּ, וְנִתּוֹסְפָה אַהֲבָתוֹ לָהּ, וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק עוֹד. קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְחִיל לָרוּץ עַד שֶׁתָּקַף אוֹתָהּ וּתְפָשָׂהּ. מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְהוֹרִידָהּ אֶל תַּחְתִּית הָאַרְמוֹן וְהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ תָּאוֹ, וְהִשְׁלִיךְ עָלֶיהָ אֶת מְעִילוֹ, כְּשֶׁהִיא בוֹכָה וְנוֹשֶׁכֶת יָדֶיהָ. נָעַל עָלֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת וְהָלַךְ אֶל אֲחוֹתוֹ וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהִשִֹּיגָהּ וּנְצָחָהּ, וְהוֹרִידָהּ אֶל תָּאוֹ, וְאָמַר לָהּ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת כָּעֵת בּוֹכָה וְנוֹשֶׁכֶת יָדֶיהָ. כְּשֶׁשָּמְעָה אֲחוֹתוֹ אֶת דְּבָרָיו קָמָה וּפָנְתָה אֶל הַתָּא וְנִכְנְסָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה אוֹתָה בוֹכָה, וְהִיא אֲבֵלָה. נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לָהּ הָעַלְמָה: “בַּת־הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם יַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים כְּמוֹתְכֶם מַעֲשֶׂה מְתֹעָב כָּזֶה עִם בְּנוֹת־מְלָכִים? וַהֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָבִי מֶלֶךְ אַדִּיר וְשֶׁכָּל מַלְכֵי הַשֵּׁדִים יֶחֶרְדוּ מִפָּנָיו וִיְרֵאִים אֶת תָּקְפּוֹ וְאֶצְלוֹ מִן הַמְכַשְּׁפִים וְהַחֲכָמִים וְהַמְנַחֲשִׁים וְהַשְּׂטָנִים וְהַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל גַּם אֶחָד לוֹ. וְתַחַת יָדוֹ בְרִיוֹת אֲשֶׁר לֹא יֵדַע מִסְפָּרָן בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים. וְכֵיצַד זֶה מַתְאִים הַדָּבָר, בְּנוֹת־מְלָכִים, שֶׁאַתֶּן תַּכְנֵסְנָה גֶבֶר מִבְּנֵי־הָאָדָם אֶצְלְכֶן, וּתְגַלּוּ לוֹ אֶת עִנְיָנֵינוּ וְאֶת עִנְיָנֵיכֶן? שֶׁאִם לֹא כֵן, מִנַּיִן הִגִּיעַ אָדָם זֶה אֵלֵינוּ?” אָמְרָה לָהּ אֲחוֹת־חַסַן: “בַּת־הַמֶּלֶךְ, בֶּן־הָאָדָם זֶה הוּא שָׁלֵם בְּנִמּוּסוֹ, וְאֵין בְכַוָּנָתוֹ דָבָר מְכֹעָר. וְאוּלָם אוֹהֵב הוּא אוֹתָךְ, וְלֹא נִבְרְאוּ הַנָּשִׁים אֶלָּא לַגְּבָרִים. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָךְ, לֹא נִהְיָה חוֹלֶה בִּגְּלָלֵךְ, וְלֹא הָיְתָה נִשְׁמָתוֹ קְרוֹבָה לָצֵאת מִתְּשׁוּקָתוֹ אֵלַיִךְ”. סִפְּרָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִגִּיד לָהּ חַסַן בִּדְבַר חֶשְׁקוֹ בָהּ, וְכֵיצַד עָשׂוּ הַנְּעָרוֹת בְּעוּפָן וּרְחִיצָתָן, וְשֶׁהוּא לֹא נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו מִכֻּלָן זוּלָתָהּ, שֶׁכֵּן כֻּלָּן נַעֲרוֹתֶיהָ הֵן, וְהָיְתָה מַשְׁקִיעָה אוֹתָן בַּיַּמָּה, וְלֹא הָיְתָה אַחַת יְכוֹלָה לִשְׁלֹחַ יָדָהּ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרֶיהָ נוֹאֲשָׁה מֵהַצָּלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה אֲחוֹת חַסַן וְיָצְאָה מֵאֶצְלָהּ וְהֵבִיאָה לָהּ לְבוּשׁ מְפֹאָר וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אוֹתוֹ, וְהֵבִיאָה לָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל וְהַמַּשְׁקֶה, וְאָכְלָה וְהֵיטִיבָה לִבָּהּ וְשָׁקַט פַּחַדָהּ, לֹא פָסְקָה מִדַּבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת וְאוֹמֶרֶת לָהּ: “רַחֲמִי עַל זֶה שֶׁרָאָה אוֹתָךְ רְאִיָּה אַחַת וְנַעֲשָׂה הָרוּג בְּאַהֲבָתוֹ לָךְ”. לֹא פָסְקָה מִלְּפַיְּסָהּ וּלְרַצּוֹתָהּ, וּמִדְּבָרִים יָפִים וּבָאֵר יָפֶה, כְּשֶׁהִיא בוֹכָה, עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר נִרְגְּעָה רוּחָה וְחָדְלָה מִבְּכִיָּתָהּ אַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה שֶׁנָּפְלָה בַשְּׁבִי וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּצֵל. אָמְרָה לַאֲחוֹת חַסַן: “בַּת־הַמֶּלֶךְ, כָּל זֶה הִתְוָה אֱלֹהִים עַל מִצְחִי, נָכְרִי וְהִכָּרְתִי מֵאַרְצִי וּמִשְׁפַּחְתִי וְאַחְיוֹתַי. אַךְ יָפֶה לְהַאֲרִיךְ רוּחַ בְּמַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהַי”. פִּנְתָה לָהּ אֲחוֹת חַסַן בָּאַרְמוֹן תָּא שֶׁאֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ שָׁם. וְלֹא פָסְקָה מִהְיוֹת עִמָּהּ מְנַחַמְתָּהּ וּמַרְגִּיעָה אֶת רוּחָהּ, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה וְרָחַב לִבָּהּ וְצָחֲקָה וּפָסַק מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַצַּעַר וּמוּעָקַת הֶחָזֶה עַל פֵּרוּד מִשְׁפַּחְתָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ, וּפֵרוּד אַחְיוֹתֶיהָ וְהוֹרֶיהָ וּמַלְכוּתָהּ. אַחֲרֵי זֶה יָצְאָה אֲחוֹת חַסַן אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם הִכָּנֵס אֵלֶיהָ אֶל תָּאָהּ וְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ”. נִכְנַס וְעָשָׂה כָּךְ. אַחַר־כָּךְ נְשָׁקָהּ בֵּין עֵינֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְבֶרֶת הַיָּפוֹת וְחַיֵּי הַנְּפָשׁוֹת, תַּעֲנוּג לָרוֹאִים, יְהִי לִבֵּךְ שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ. לֹא לְקַחְתִּיךְ אֶלָּא לִהְיוֹת עַבְדֵּךְ עַד לְיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וַאֲחוֹתִי זֹאת שִׁפְחָתֵךְ. וַאֲנִי, גְּבִרְתִּי, אֵין בְּכַוָּנָתִי אֶלָּא לָשֵׂאת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה כְּדַת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, וְנִסַּע אֲנִי וְאַתְּ אֶל מְדִינַת בַּגְדָּאד וְאֶקְנֶה לָךְ שְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וְלִי אֵם מִן הַמְעֻלּוֹת בַּנָּשִׁים שֶׁתְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתָךְ. וְאֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצֵנוּ. וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ יָפֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבְּזוּלָתָהּ מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת. וְאֶזְרָחֶיהָ וַאֲנָשֶׁיהָ אֲנָשִׁים טוֹבִים הֵם בְּפָנִים מַסְבִּירוֹת”. וּבְעוֹד הוּא מְדַבֵּר אֵלֶיהָ וּמְנַחֵם אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו גַם הֲבָרָה אַחַת, וְהִנֵּה דוֹפֵק דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת הָאַרְמוֹן. יָצָא חַסַן לִרְאוֹת מִי בַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הַנְּעָרוֹת הֵן שֶׁבָּאוּ מִצֵּיד חַיּוֹת־הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. שָׂמַח בָּהֶן וְקִדֵּם פְּנֵיהֶן וּבֵרֵךְ אוֹתָן, בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת, וּבֵרַךְ אוֹתָן אַף הוּא. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶן וְנִכְנְסָה כָל אַחַת מֵהֶן אֶל תָּאָהּ, וְהֵסִירָה מַה שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים וְלָבְשָׁה מַלְבּוּשׁ נָאֶה. וּכְבָר הִצְלִיחוּ בְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וְהַצְּבִי וְהָאַיָּל וְצָדוּ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַצְּבָאִים וּפָרוֹת הַבָּר וְהָאַרְנָבוֹת וְהָאֲרָיוֹת וְהַצְּבוּעִים וְזוּלַת זֶה. הִגִּישׁוּ מַשֶּׁהוּ מֵהֶם לִשְׁחִיטָה וְעָזְבוּ אֶת הַשְׁאָר אֶצְלָן בָאַרְמוֹן. וְחַסַן עוֹמֵד בֵּינֵיהֶן מָתְנָיו חֲגוּרוֹת, וְהוּא שׁוֹחֵט לָהֶן כְּשֶׁהֵן מְשַׂחֲקוֹת וּמַרְחִיבוֹת דַּעְתָּן, שֶׁהָיוּ שְׂמֵחוֹת בָּזֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה. כְּשֶׁגָּמְרוּ לִשְׁחֹט יָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. נִגַּשׁ חַסַן אֶל הַנַּעֲרָה הַבְּכִירָה וְנָשַׁק לָהּ עַל רֹאשָׁה, וְהִתְחִיל מְנַשֶּׁק עַל רָאשֵיהֶן, אַחַת אַחֲרֵי אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: “אָכֵן הִרְבֵּיתָ לָרֶדֶת אֵלֵינוּ אָחִינוּ, וּתְמֵהוֹת אָנוּ עַל שֶׁפַע אַהֲבָתְךָ לָנוּ, בְּעוֹד אַתָּה אִישׁ מִבְּנֵי־הָאָדָם וְאָנוּ מִן הַשֵּׁדִים”, דָּמְעוּ עֵינָיו וּבָכָה בְכִי רַב. אָמְרוּ לוֹ: “מַה הָעִנְיָן? וּמַה מֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי בְכִי? כְּבָר עָכַרְתָּ אֶת חַיֵּינוּ בִּבְכִיָּתְךָ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ נִכְסַפְתָּ אֶל אִמְּךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ. וְאִם הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, הֲרֵינוּ מְצַיְּדִים אוֹתְךָ וּמַסִּיעִים אוֹתְךָ אֶל מוֹלַדְתְּךָ וַאֲהוּבֶיךָ”. אָמַר לָהֶן: “אֵין בִּרְצוֹנִי לְהִפָּרֶד מכֶּן”. אָמְרוּ לוֹ: “מִי אֵפוֹא מֵאִתָּנוּ הוּא זֶה שֶׁפָּגַע בְּךָ עַד שֶׁנֶּעֱצַבְתָּ?” בּוֹשׁ לְהַגִּיד: “לֹא הִדְרִיכָה אֶת מְנוּחָתִי אֶלָּא אַהֲבָתִי לַנַּעֲרָה” – מְפַּחַד שֶׁלֹא יְגַנּוּ אוֹתוֹ. שָׁתַק וְלֹא הִגִּיד לָהֶן כְּלוּם בִּדְבַר מַצָּבוֹ. קָמָה אֲחוֹתוֹ וְאָמְרָה לָהֶן: “הוּא צָד עוֹף מִן הָאֲוִיר וּמְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעַזְרוּ לוֹ לְתַרְבֵּת אוֹתוֹ”. פָּנוּ אֵלָיו כֻּלָּן וְאָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵינוּ לְפָנֶיךָ, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ אָנוּ עוֹשׂוֹת. וְאוּלָם סַפֵּר לָנוּ עִנְיָנְךָ, וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנוּ כְלוּם מִמַּצָּבְךָ”. אָמַר לַאֲחוֹתוֹ: סַפְּרִי לָהֶן אַתְּ עִנְיָנִי, שֶׁמִּתְבַּיש אֲנִי בִפְנֵיהֶן, וְלֹא אוּכַל לִפְנוֹת אֲלֵיהֶן בִּדְבָרִים אֵלֶּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁחַסַן אָמַר לַאֲחוֹתוֹ: “סַפְּרִי לָהֶן אַתְּ עִנְיָנִי, שֶׁמִּתְבַּיֵשׁ אֲנִי בִפְנֵיהֶן, וְאֵינִי יָכוֹל לִפְנוֹת אֲלֵיהֶן בִּדְבָרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לָהֶן: “אַחְיוֹתַי, כְּשֶׁנָּסַעְנוּ וְעָזַבְנוּ מִסְכֵּן זֶה לְבַדּוֹ, הָיָה הָאַרְמוֹן צַר לוֹ, וְהָיָה מְפַחֵד שֶׁיִּתְקֹף אוֹתוֹ מִי שֶׁהוּא, וְאַתֶּן יְדַעְתֶּן שֶׁבְּנֵי הָאָדָם דַּעְתָּם קַלָּה. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַמּוֹבִילָה לְגַג הָאַרְמוֹן בִּזְמַן שֶׁצַּר חָזֵהוּ וְהָיָה בוֹדֵד, יְחִידִי. וְעָלָה עָלָיו וְיָשַׁב שָׁם וְהִשְׁקִיף עַל הָעֵמֶק, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַדֶּלֶת, מִפַּחַד שֶׁלֹא יִכָּנֵס מִי שֶׁהוּא לָאַרְמוֹן. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה עֲשָׂרָה עוֹפוֹת קָרְבוּ אֵלָיו וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם הָאַרְמוֹן. לֹא פָסְקוּ מִטּוּס עַד שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַבְּרֵכָה שֶׁבְּתוֹךְ הַטְּרַקְלִין. הִסְתַּכֵּל בָּעוֹף הַיָפֶה בָהֶם כְּשֶׁהוּא מְנַקֵּר בָּהֶם. וְאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד שֶׁיִּשְׁלַח יָדוֹ אֵלָיו, אַחַר־כָּךְ שָׂמוּ אֶת צִפָּרְנֵיהֶם בְּתוֹךְ צַוְּארוֹנֵיהֶם וְקָרְעוּ אֶת בִּגְדֵי הַנּוֹצוֹת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָם, וְנַעֲשָׂה כָּל אֶחָד מֵהֶם נַעֲרָה כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. פָּשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶן שֶׁעֲלֵיהֶן וְחַסַן עוֹמֵד מִסְתַּכֵּל בָּהֶן, וְיָרְדוּ לַמַּיִם וְהִתְחִילוּ מְשַׂחֲקוֹת, הָיְתָה הַכְּבוּדָה בָּהֶן מַשְׁקִיעָה אוֹתָן בַּמַּיִם, וְאֵין בֵּינֵיהֶן אַחַת שֶׁתִּשְׁלַח יָדָהּ אֵלֶיהָ. וְהָיְתָה הִיא הַיָּפָה בָהֶן לְמַרְאֶה, לְגִזְרָה וּלְקוֹמָה, וְהָיָה לָהּ בֶּגֶד מְפֹאָר. נִשְׁאֲרוּ בְכָךְ עַד שְׁעַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם, וְחַסַן עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בָהֶן. אַחַר־כָּךְ13 יָצְאוּ מִן הַבְּרֵכָה, לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶן וְהִתְכַּנְסוּ לְתוֹךְ לְבוּשׁ הַנּוֹצוֹת וְהִתְעַטְּפוּ בָהֶן וְעָפוּ. נִטְרְדָה דַעְתּוֹ וְנִתְלַקַּח לְבָבוֹ בְאֵשׁ בִגְלַל הַנַּעֲרָה הַכְּבוּדָה בָהֶן, וְנִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹא גָנַב לְבוּשָׁהּ שֶׁל נוֹצוֹת. חָלָה וְנִשְׁאַר עַל גַּג הָאַרְמוֹן, מְצַפֶּה לָהֶן. מָנַע עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְשֵׁנָה, וְנִשְׁאַר בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁזָּרַח הַיָרֵחַ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה קָרְבוּ וּבָאוּ כְמִנְהָגָן, פָּשְׁטוּ לְבוּשֵׁי הַנּוֹצוֹת מֵעֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ לַבְּרֵכָה. גָּנַב אֶת לְבוּשָׁהּ שֶׁל הַכְּבוּדָה בָּהֵן, מֵאַחֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹא תוּכַל לָעוּף אֶלָּא בוֹ, נְטָלוֹ וְהִטְמִינוֹ, מִפַּחַד שֶׁלֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ וְיַהַרְגוּהוּ. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁעָפוּ הָאֲחֵרוֹת וְקָם וְתָפַס אוֹתָה וְהוֹרִידָהּ מֵעַל גַּג הָאַרְמוֹן”. אָמְרוּ לָהּ אַחְיוֹתֶיהָ: “וְהֵיכָן הִיא?” אָמְרָה לָהֶן: “אֶצְלוֹ הִיא בְתָא פְלוֹנִי”. אָמְרָו לָהּ: “תַּאֲרִי לָנוּ אוֹתָהּ, אֲחוֹתֵנוּ”. אָמְרָה לָהֶן: “יָפָה הִיא יוֹתֵר מֵאַגַן־הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּפָנֶיהָ מְאִירִים יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ. רֻקָּה מָתוֹק מִדְּבַשׁ, וְקוֹמָתָהּ תְמִירָה מִקָּנֶה. בַּעֲלַת עֵינָיִם שְׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר וּפָנֶיהָ כַיָרֵחַ. מִצְחָהּ פֶּרַח פּוֹרֵחַ. וְחָזָהּ כְּאֶבֶן יְקָרָה. שְׁנֵי שָׁדֶיהָ רִמּוֹנִים וּשְׁנֵי לְחָיֶיהָ תַּפּוּחִים. בִּטְנָהּ קִפּוּלִים וְשָׂרְרָה קֻפְסַת שֵׁן מְמֻלָּאָה מֹר, רַגְלֶיהָ עַמוּדֵי שַׁיִשׁ. וְהִיא שׁוֹבָה לְבָבוֹת בְּעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, וְדֹק מָתְנֶיהָ רָזוֹת וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת, מִדְבָּרָהּ יְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה, נָאָה קוֹמָתָהּ וְיָפֶה חִיּוּךְ שְׂפָתָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה אַגַּן־סַהַר בְּמִלּוּאוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנְּעָרוֹת תֵּאוּרִים אֵלֶּה, פָּנוּ אֶל חַסַן וְאָמְרוּ לוֹ: “הַרְאֵנוּ אוֹתָהּ”. קָם אִתָּן אוֹבֵד עֶשְׁתוֹנוֹת עַד שֶׁהֱבִיאָן אֶל הַחֶדֶר שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכוֹ. פְּתָחוֹ וְנִכְנַס וְהֵן אַחֲרָיו. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ וְסָכוּ בְעֵינֵיהֶן בְּחִנָּהּ, נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהִשְׁתָּאוּ לִיפִי צוּרָתָהּ וְטִיב תְּכוּנָתָהּ. נָתְנוּ לָהּ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לָהּ: “חַי אֱלֹהִים, בַּת הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, דָּבָר עָצוּם הוּא זֶה, אִלּוּ שָׁמַעְתְּ תֵּאוּר שְׁבָחוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם זֶה אֵצֶל הַנָּשִׁים, הָיִית מִתְפַּלְאָה עָלָיו כָּל יְמֵי חַיַּיִךְ. וְהוּא דָבֵק בָּךְ תַּכְלִית הַדְּבֵקוּת, אֶלָא שֶׁאֵין הוּא, בַּת־הַמֶּלֶךְ, דּוֹרֵשׁ תּוֹעֵבָה, וְאֵין הוּא מְבַקְּשֵׁךְ אֶלָא בְּהַתֵּר. וְאִלּוּ יָדַעְנוּ שֶׁהַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לִמְצֹא סִפּוּקָן מִבְּלִי גְבָרִים, הָיִינוּ מוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִבַּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ, אַף עָל פִּי שֶׁלֹא שָׁלַח אֵלָיִךְ שָׁלִיחַ אֶלָּא בָא אֵלַיִךְ בְּעַצְמוֹ. וְאַף סִפֵּר לָנוּ שֶׁשָּׂרַף אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיִינוּ נוֹטְלוֹת אוֹתוֹ מִיָּדוֹ”. אַחַר־כָּךְ הִסְכִּימָה אִתָּהּ אַחַת הַנְּעָרוֹת וְקִבְּלָה יִפּוּי־כֹּחַ לִקְשֹׁר קֶשֶׁר נִשּׂוּאֶיהָ. וְקָשְׁרָה קֶשֶׁר נִשּׂוּאֶיהָ לְחַסַן. תָּקַע לָהּ כַף וְהִנִּיחַ יָדוֹ בְתוֹךְ יָדָהּ וְהִשִּׂיאָה אוֹתָהּ לוֹ בִרְשׁוּתָהּ. סִדְּרוּ שִׂמְחַת חֲתֻנָּתָהּ כַּיָאֶה לִבְנוֹת־מְלָכִים. פָּתַח חַסַן אֶת הַשַׁעַר וְהֵסִיר אֶת הַצָּעִיף וְשָׁבַר אֶת הַחוֹתָם, וְהָלְכָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְהוֹסֵף, וְעָצְמוּ כִּסוּפָיו לָהּ. וּכְשֶׁהִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, בֵּרֵךְ עַצְמוֹ בְּאשֶׁר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

גִּזְרָתֵךְ קְסָמִים וְעֵינַיִךְ שְׁחוֹר,

וּפָנַיִךְ מִכָּל יֹפִי נוֹטֵף אוֹר.

נִצְטַיַּרְתְּ בְּעֵינִי נַעֲלָה עַל כֹּל, צוּרָתֵךְ,

חֶצְיֵךְ אֹדֶם וְאֶבֶן יְקָרָה שְׁלִישֵׁךְ,

וְחָמְשֵׁךְ מֹר וְעִנְבָּר שִׁשִּׁיתֵךְ,

לִפְנִינִים דָּמִית, לֹא כִי רַב מִזֶּה זָהֳרֵךְ.

וְלֹא יָלְדָה חַוָּה מָשְׁלֵךְ אֶחָד,

וְאֵין שֵׁנִי כְּמוֹתֵךְ בְּעֵדֶן עַד.

וְאִם יַסְּרֵנִי חָפַצְתְּ, זֹאת חֻקַּת אַהַב;

וְאִם לִסְלֹחַ חָפַצְתְּ, כַּאֲשֶׁר בְּעֵינַיִךְ יִיטַב.

הוֹי פְּאֵר הָעוֹלָם וְתַכְלִית כָּל נִשְׁאָל,

הַסְתֵּר פָּנַיִך יָפוֹת מִי זֶה יִשָׂא וְסָבָל?

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַֹּחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבָּא חַסַן אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, רַבָּה גִילַת אָשְׁרוֹ, הָלְכָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְהוֹסֵף, וְעָצְמוּ כִּסוּפָיו אֵלֶיהָ וְאָמַר אוֹתָם בָּתֵי־שִׁיר בִּתְהִלָּתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַנְּעָרוֹת עוֹמְדוֹת עַל הַדֶּלֶת. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַשִּׁיר אָמְרוּ לָהּ: “בַּת־הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם שָׁמַעְתְּ דְּבָרָיו שֶׁל בֶּן־הָאָדָם הַזֶּה? כֵּיצַד תּוּכְלִי לִנְזֹף בָּנוּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁר בְּאַהֲבָתוֹ לָךְ שִׁיר זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת נֶהֶנְתָה וְרָחַב לִבָּה, וְשָׂמְחָה. שָׁהָה עִמָּה חַסַן זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם בְּמַזָּל טוֹב וְשִׂמְחָה וְעֹנֶג וְגִיל, וְהַנְּעָרוֹת מְחַדְּשׁוֹת לוֹ בְכָל יוֹם שִׂמְחָה וְטוֹבָה וּמַתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת חֶמְדָּה, וְהוּא בֵינֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וּבְרַחֲבוּת הַלֵּב. נָעֲמָה לְבַת־הַמֶּלֶךְ שִׁבְתָּהּ בֵינֵיהֶן וְשָׁכְחָה אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. אַחֲרֵי אַרְבָּעִים יוֹם הָיָה חַסַן יָשֵׁן וְרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ אֶת אִמּוֹ אֲבֵלָה עָלָיו, וּכְבָר בָּלוּ עֲצָמֶיהָ וְכָחַשׁ גּוּפָהּ וְהֶחֱוִיר צִבְעָהּ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבָהּ, בְּעוֹד הוּא בְמַצָּב טוֹב. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, אָמְרָה לוֹ: “הוֹי בְּנִי, הוֹי חַסַן, כֵּיצַד זֶה תִחְיֶה בָעוֹלָם הַזֶּה מִתְעַנֵּג וְתִשְׁכַּח אוֹתִי? הִתְבּוֹנֵן לְמַצָּבִי אַחֲרֵי לֶכְתְּךָ. הֲרֵי אֲנִי אֵינִי שׁוֹכַחַת אוֹתְךָ וְאֵין לְשֹׁנִי חֲדֵלָה מִקְּרֹא בְשִׁמְךָ עַד אֲשֶׁר אָמוּת. וּכְבָר עָשִׂיתִי לְךָ קֶבֶר אֶצְלִי בֶחָצֵר, שֶׁלֹא אֶשְׁכָּחֶךָ לְעוֹלָם. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אֶחְיֶה, בְּנִי, וְאֶרְאֶה אוֹתְךָ אֶצְלִי וְיָשׁוּב קִבּוּצֵנוּ יַחַד כְּמוֹ שֶׁהָיָה”. הִתְעוֹרֵר חַסַן מִשְּׁנָתוֹ בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ וְדִמְעוֹתָיו זוֹרְמוֹת כְּגֶשֶׁם עַל לְחָיָיו. נַעֲשָׂה עָצוּב וּמִצְטַעֵר, דִּמְעוֹתָיו אֵינָן פּוֹסְקוֹת, וְאֵין שֵׁנָה בָאָה אֵלָיו, וְאֵין הוּא מוֹצֵא מָנוֹחַ. וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ אֹרֶךְ־רוּחַ. כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר נִכְנְסוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְבִרְכַּת הַבֹּקֶר, וְהִתְחִילוּ לִשְׂמֹחַ עִמּוֹ כְמִנְהָגָן, וְלֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶן. שָׁאֲלוּ אֶת פִּי אִשְׁתּוֹ עַל מַצָּבוֹ, וְאָמְרָה לָהֶן: “אֵינִי יוֹדַעַת”. אָמְרוּ לָהּ: “שַׁאֲלִי אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ”. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “מָה הַעִנְיָן, אֲדוֹנִי?” נֶאֱנַח נִלְאֶה וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶׁרָאָה בַחֲלוֹמוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִשְׁאַרְנוּ בְהִרְהוּרִים נְבוֹכִים כָּלִיל

מְבַקְּשִׁים לִקְּרַב אֶל אֲשֶׁר אֵין לוֹ שְׁבִיל.

פֻּרְעָנוּת אַהֲבָה תִּרְבֶּה, עָלֵינוּ יָרָדָה,

וְאִם קַלָּה הָאַהֲבָה, הִנֵּה עָלֵינוּ כָבָדָה.

הִגִּידָה לָהֶן אִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁאָמַר לָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַשִּׁיר, נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶן עָלָיו בְּצַעֲרוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בְּבַקָּשָׁה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ יְכוֹלוֹת לְעַכֵּב עַל יָדְךָ מִלְבַקֵּר אוֹתָהּ. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְסַיְּעוֹת אוֹתְךָ לְבַקְּרָה בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה בִיכָלְתֵּנוּ. וְאוּלָם מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁתְּבַקְּרֵנוּ וְלֹא תִּפָּרֵד מֵעָלֵינוּ כָּלִיל, וְלוּ גַם בְּכָל שָׁנָה פַעַם אֶחָת”. אָמַר לָהֶן: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבַרְכֶן אֶעֱשֶׂה”. קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְעָשׂוּ לוֹ צֵידָה וְצִיְּדוּ לוֹ אֶת אֲרוּסָתוֹ בְּתַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים מְפֹאָרִים וְכָל דָּבָר יָקָר אֲשֶׁר תִּלְאֶה הַלָּשׁוֹן לְתָאֵר. וְהֵכִינוּ לוֹ סְגֻלּוֹת אֲשֶׁר אֵין בְּכֹחַ עֵט לִמְנוֹתָן. אַחַר־כָּךְ הִכּוּ בַתֹּף וּבָאוּ גְמַלּוֹת אֲלֵיהֶן מִכָּל צַד. בָּחֲרוּ מֵהֶן אֵלֶּה שֶׁיִשְׂאוּ כָּל מַה שֶּׁצִיְּדוּ אוֹתוֹ בוֹ. הִרְכִּיבוּ אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת חַסַן, וְהֵבִיאוּ לָהֶם עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת מְלֵאוֹת זָהָב וַחֲמִשִּׁים מְלֵאוֹת כֶּסֶף. נָסְעוּ אִתָּם מֶרְחַק שֶׁל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַחַר־כָּך נִפְרְדוּ מִשְּׁנֵיהֶם וּבִקְּשׁוּ לַחֲזֹר לִמְקוֹמָן. חִבְּקָה אוֹתוֹ אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה וּבָכְתָה עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְיוֹם פְּרִידָה כְּלָל לֹא בָא.

לֹא הִשְׁאִיר תְּנוּמָה לָעַיִן, לֹא עֲזָבָהּ.

קִבּוּצֵנוּ שְׁנֵינוּ פִּזֵּר,

וְכֹחֵנוּ וְגֵוֵנוּ עִרְעֵר.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ נִפְרְדָה מִמֶּנוּ, וְשִׁנְּנָה לוֹ, שֶׁכְּשְׁיַּגִּיעַ אֶל אַרְצוֹ וְיִהְיֶה יַחַד עִם אִמּוֹ וְיֵרָגַע לְבָבוֹ, לֹאַ יַפְסִיק מִלְּבַקְּרָהּ אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁיַדְאִיג אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ אוֹ תִפְחַד מִצָּרָה, הַךְ בְּתֻפּוֹ שֶׁל הָאַמְגּוּשִׁי, וְתָבֹאנָה אֵלֶיךָ הַגְּמַלּוֹת וְתִרְכַּב וְתַחֲזֹר אֵלֵינוּ, וְלֹא תְפַגֵּר”. נִשְׁבַּע לָהּ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, אַחַר כָּךְ הִשְׁבִּיעַ אוֹתָן לַחֲזֹר, וְחָזְרוּ אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ, מִצְטַעֲרוֹת עַל פֵּרוּדוֹ, וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת יוֹתֵר מִכֻּלָּן אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, שֶׁכֵּן לֹא יָדְעָה מְנוּחָה וְלֹא עָצְרָה כֹחַ לְהַאֲרִיךְ רוּחָהּ, וְהָיְתָה בוֹכָה לַיְלָה וְיוֹמָם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחַסַן, הִנֵּה נָסַע כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם עוֹבֵר עִם אִשְּׁתּוֹ מִדְבָּרוֹת וְצִיּוֹת וַעֲמָקִים וּמַעֲקַשֵּׁי סְלָעִים בְּעִתּוֹת הַצָּהֳרַיִם וּבַשְׁחָרִים. וְצִוָּה אֱלֹהִים לָהֶם אֶת הַשָּׁלוֹם, וְיָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְנָסְעוּ בָהּ הָלְאָה עַד שֶׁהִבְרִיכוּ אֶת הַגְּמַלּוֹת לִפְנֵי שַׁעַר בֵּיתוֹ. פִּטֵּר אֶת הַגְּמַלּוֹת לָלֶכֶת לְדַרְכָּן וְנִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת לְפָתְחָהּ. שָׁמַע אֶת אִמּוֹ בוֹכָה בְלַחַשׁ מִתּוֹךְ כָּבֵד שֶׁטָּעַם יִסּוּרֵי שְׂרֵפָה, וְהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵיךְ יִטְעַם שֵׁנָה אֲשֶׁר תְּנוּמָתוֹ נִגְזָלָה,

וּבְעֵת יָנוּמוּ אֲנָשִׁים יֵעוֹר לַיְלָה?

הָיָה בַעַל הוֹן וּמִשְׁפָּחָה, וַיְהִי נִכְבָּד,

וַיַּשְׁכֵּם נָכְרִי לַחֲצֵרוֹ וַיֵּשֶׁב בָּדָד.

לוֹ גַחֶלֶת בֵּין צַלְעוֹתָיו וְתַאֲנִיָה,

וְכִסּוּף קָשֶׁה רַב מֶנּוּ לֹא הָיָה.

הִשְׁתַּלְטָה עָלָיו אַהֲבָה וְאַהֲבָה מוֹשְׁלָה,

נֶאֱנָח בַּאֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ וְהוּא מְקַבְּלָה.

וּמַצָּבוֹ בָאַהֲבָה יוֹדִיעַ וְיַגִּיד,

כִּי הוּא אָבֵל וְדוֹאֵב, וְהַדִּמְעָה תָּעִיד.

בָּכָה חַסַן כְּשֶׁשָׁמַע אֶת אִמּוֹ בּוֹכָה וְנֶאֱנַחַת. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת דְּפִיקָה מַחֲרִידָה. אָמְרָה אִמּוֹ: “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר לָהּ: “פִּתְחִי”. פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ, וּכְשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. לֹא פָסַק מִדַּבֵּר אֵלֶיהָ טוֹבוֹת עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה וְחִבֵּק אוֹתָהּ. וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ. הֶעֱבִיר אֶת חֲפָצָיו וּרְכוּשׁוֹ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, כְּשֶׁהַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּחַסַן וּבְאִמּוֹ, וּכְשֶׁשָׁקַט לִבָּהּ שֶׁל אֵם חַסַן, וְאִחֵד אוֹתָה אֱלֹהִים עִם בְּנָהּ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי־זְמַן עַל מַצָּבִי,

וַיַּחֲמֹל עַל אֹרֶךְ שְׂרֵפַת לְבָבִי.

וַיּוֹשֶׁט לִי אֶת אֲשֶׁר הִתְאַוֵּיתִי,

וַיַּעֲבֵר מֵעָלַי אֶת אֲשֶׁר יָרֵאתִי.

סָלוֹחַ אֶסְלַח לוֹ פְשָׁעָיו,

מִן הֶעָבָר כָּל חֲטָאָיו,

עֲדֵי גַם אֲשֶׁר חָטָא לִי,

בַּאֲשֶׁר שֵׂבָה זָרַק בְּקָדְקֳדִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל חַסַן יָשְׁבָה לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ, אוֹמֶרֶת לוֹ: “כֵּיצַד הָיָה מַצָּבְךָ, בְּנִי, עִם הַפַּרְסִי?” אָמַר לָהּ: “לֹא פַרְסִי הָיָה אֶלָּא אַמְגּוּשִׁי עוֹבֵד לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”. שָׂח לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ, כֵּיצַד נָסַע אִתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְעוֹר הַגָּמָל וְתָפַר אוֹתוֹ עָלָיו, וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ הָעוֹפוֹת וְהִנִּיחוּהוּ בְרֹאשׁ הָהָר. סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁרָאָה עַל הָהָר מִן הַבְּרִיּוֹת הַמֵּתוֹת שֶׁהָיָה הָאַמְגּוּשִׁי מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וְעוֹזְבָן בְּרֹאשׁ הָהָר, אַחֲרֵי שֶׁמִּלְאוּ חֶפְצוֹ, וְכֵיצַד הִפִּיל עַצְמוֹ בַיָּם מֵרֹאשׁ הָהָר, וְהוֹצִיאוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְשָׁלוֹם, וְהוֹבִילוֹ אֶל אַרְמוֹן הַנְּעָרוֹת, וּבוֹאוֹ בִבְרִית אַחֲוָה עִם הַנַּעֲרָה, וְעַל דְּבַר שִׁבְתּוֹ עִם הַנְּעָרוֹת, וְכֵיצַד הוֹבִיל אֱלֹהִים אֶת הָאַמְגּוּשִׁי לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ, וְהוּא הֲרָגוֹ. סִפֵּר לָהּ סִפּוּר אִשְׁתּוֹ כֻלּוֹ עַד שֶׁקִּבְּצָם אֱלֹהִים יַחְדָּו, אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת סִפּוּרוֹ הִתְפַּלְּאָה, וְהִלְּלָה אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל בְּרִיאוּת בְּנָהּ וְשׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם. אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אֶל אוֹתָם הַמִּטְעָנִים וְהִתְבּוֹנְנָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, סִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָם וְשָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. נִגְּשָׁה אֶל הַנַּעֲרָה לְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וּלְהִתְרוֹעֵעַ לָהּ. וּכְשֶׁנָּפְלָה עֵינָהּ עָלֶיהָ הֻפְתְּעָה דַעְתָּהּ מִיָפְיָהּ, וְשָׂמְחָה וְהִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקֹומָתָהּ וְגִזְרָתָהּ, אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל שְׁלוֹמְךָ וְעַל שׁוּבְךָ בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה”. יָשְׁבָה אִמּוֹ לְצַד הַנַּעֲרָה וְהִתְרוֹעֲעָה אֵלֶיהָ וְהִנִּיחָה אֶת דַּעְתָּהּ. אַחַר כָּךְ יָרְדָה מִמָּחֲרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶל הַשּׁוּק וְקָנְתָה עֲשָׂרָה לְבוּשִׁים מִן הַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּמְּדִינָה, וְהֵבִיאָה לָהּ כְּלֵי בַיִת יְקָרִים. הִלְבִּישָׁה אֶת הַנַּעֲרָה וְקִשְּׁטָה אוֹתָהּ בְּכָל דָּבָר נָאֶה. אַחַר־כַּךְ פָּנְתָה אֶל בְּנָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, בְּכָל הַהוֹן הַזֶּה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּעִיר זוֹ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנָשִׁים עֲנִיִים אָנוּ, וּבְנֵי אָדָם יַחְשְׁדוּ בָנוּ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּאַלְכִּימִיָה, קוּם אֵפוֹא וְנִסַּע אֶל בַּגְדָאד מְעוֹן הַשָׁלוֹם, שֶׁנִמָּצֵא בְחָסוּת הַכַּלִיף, וְתֵשֵׁב אַתָּה בַּחֲנוּת וְתִמְכֹּר וְתִקְנֶה וְנִהְיֶה יִרְאֵי־אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה, וְיִשְׁלַח לְךָ בְרָכָה בְהוֹן זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דְּבָרֶיהָ, מָצָא אוֹתָם נְכוֹחִים, וְקָם מִיָּד וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ וּמָכַר אֶת הַבַּיִת וְהֵבִיא אֶת הַגְּמַלּוֹת וְטָעַן עֲלֵיהֶן אֶת כָּל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְנָשָׂא עֲלֵיהֶן אֶת אִמּוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִנְהַר חִדֶּקֶל, וְשָׂכַר לוֹ סְפִינָה לְבַגְדָאד. כְּשֶׁהִשְׁקִיפוּ עָלֶיהָ שָׂמְחוּ, וְהִכְנִיסָה אוֹתָם הַסְּפִינָה לָעִיר. עָלָה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל הָעִיר וְשָׂכַר לוֹ מַחְסָן בְּאַחַד הַכָ’אנִים, וְהֶעֱבִיר אֵלָיו אֶת חֲפָצָיו מִן הַסְּפִינָה, וְעָלָה וְנִשְׁאַר לַיְלָה אֶחָד בַכָ’אן. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הֶחֱלִיף מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַסַּפְסָר שָׁאַל אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ. אָמַר לוֹ: “חָפֵץ אֲנִי בְחָצֵר שֶׁתְּהֵא נָאָה וְרַחֲבַת־יָדַיִם”. הִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הַחֲצֵרוֹת שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו חָצֵר שֶׁהָיְתָה לְאַחַד הַמִּשְׁנִים. קָנָה אוֹתָהּ מִמֶּנוּ בְמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהֶעֱבִיר אֶל הֶחָצֵר כָּל הוֹנוֹ וַחֲפָצָיו. אַחַר־כָּךְ יָצָא לַשּׁוּק וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהֶחָצֵר זְקוּקָה לוֹ מִכֵּלִים וּמַצָּעִים וְזוּלַת זֶה. קָנָה לוֹ עֲבָדִים, וּבְתוֹכָם עֶבֶד כּוּשִׁי קָטָן לֶחָצֵר. יָשַׁב בְּשַׁלְוָה עִם אִשְׁתּוֹ בַּתָּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִים וּבְשִׂמְחָה מֶשֶׁך שָׁלֹש שָׁנִים. וּכְבָר חוֹנַן מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים זְכָרִים, וְקָרָא שֵׁם הָאֶחָד נָאצִר וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מַנְצוּר. אַחֲרֵי מֶשֶׁךְ זְמַן זֶה נִזְכַּר בְּאַחְיוֹתָיו וְזָכַר אֶת אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ עִמּוֹ, וְכֵיצַד עָזְרוּ לוֹ לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ. נִכְסַף אֲלֵיהֶן וְיָצָא לְשֹוּקֵי הָעִיר וְקָנָה בָהֶם חֲפָצִים מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהָאֲרִיגִים הַיְּקָרִים וּמִינֵי מְתִיקָה שֶׁלֹּא רָאוּ כְמוֹתָן מֵעוֹלָם וְלֹא הִכִּירוּם. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמּוֹ לְסִבַּת קְנוֹתוֹ אוֹתָן סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת. אָמַר לָהּ: “גָּמַרְתִּי בְדַעְתִּי לִנְסֹעַ אֶל אַחְיוֹתַי שֶׁעָשׂוּ עִמִּי כָל טוֹב. וְהֲרֵי פַרְנָסָתִי שֶׁאֲנִי בָהּ מִטּוּבָן וְחַסְדָּן עִמִּי, הִיא. רְצוֹנִי לִנְסֹעַ וְלִרְאוֹתָן וְאָשׁוּב בְּקָרוֹב, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַל תִּפָּקֵד מֶאֶצְלִי זְמַן רַב”. אָמַר לָהּ: “דְּעִי, אִמִּי, כֵּיצַד תִּנְהֲגִי עִם אִשְׁתִּי. וְהֲרֵי זֶה לְבוּשׁ־הַנּוֹצוֹת בְּתֵבָה טְמוּנָה בָּאָרֶץ. שִׁקְדִי לִשְׁמֹר עָלֶיהָ, שֶׁלֹא תִמְצָא אוֹתוֹ וְתִטְּלֶנּוּ וְתָעוּף הִיא עִם יְלָדֶיהָ, וְלֹא אֶמְצָא עַל אוֹדוֹתָם כָּל יְדִיעָה וְאָמוּת מְדֻכְדָּךְ בִּגְלָלָם. וּדְעִי אִמִּי, שֶׁאֲנִי מַזְהִירֵךְ שֶׁלֹא תְּדַבְּרִי עַל זֶה אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן דְּעִי שֶׁהִיא בַת מֶלֶךְ שֵׁדִים, וְאֵין בְּמַלְכֵי הַשֵּׁדִים גָּדוֹל מֵאָבִיהָ וְלֹא רַב מִמֶּנוּ לְצָבָא וְלֹא לְהוֹן. וּדְעִי שֶׁהִיא גְבֶרֶת בְּנֵי־עַמָּהּ וְהַיְקָרָה מִכָּל אֵצֶל אָבִיהָ, וְהִיא דְגוּלָה עַד מְאֹד. שָׁרְתִי אוֹתָהּ אֵפוֹא בְעַצְמֵךְ; וְאַל תִּתְּנִי לָהּ הָאֶפְשָׁרוּת לָצֵאת מִן הַבַּיִת אוֹ לְהַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן אוֹ מֵעֵבֶר לָחוֹמָה, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לָהּ מִפְּנֵי הָאֲוִיר כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁב, וְאִם יִקְרֶה לָהּ פֶּגַע מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם־הַזֶּה, אֲנִי מֵמִית אֶת עַצְמִי בִגְלָלָהּ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מֵהַמְרוֹת דְּבָרֶיךָ, בְּנִי, כְּלוּם מְשֻׁגַּעַת אֲנִי, עַד שֶׁאַתָּה תְּצַוֵּנִי צִוּוּי כָּזֶה וְאַמְרֶה אֶת פִּיךָ בּוֹ?” סַע בְּנִי, וְיִיטַב לִבְּךָ. וְעוֹד תָּשׁוּב בְּטוֹבָה וְתִרְאֶה אוֹתָהּ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהִיא תַגִיד לְךָ כָּל מַה שֶׁקָּרָה לָהּ מֵאִתִּי. וְאוּלָם, בְּנִי, אַל תִּשְׁהֶה אֶלָּא עַד כְּדֵי מֶרְחַק הַדֶּרֶך”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּמַר חַסַן בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ, צִוָּה עַל אִמּוֹ, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה שׁוֹמַעַת כְּשֶׁדִּבֵּר אֶל אִמּוֹ, וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם יוֹדְעִים זֹאת. קָם חַסַן וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהִכָּה בַתֹּף. בָּאוּ אֵלָיו הַגְּמַלּוֹת. טָעַן עֶשְׂרִים גְּמַלָּה מִסְּגֻלּוֹת־הַחֶמְדָּה שֶׁל עִרָאק וְנִפְרַד מֵאִמּוֹ וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. וְהָיָה גִילוֹ שֶׁל אַחַד שְׁנֵי יְלָדָיו שָׁנָה, וְהַשֵּׁנִי שְׁנָתַיִם, חָזַר אֶל אִמּוֹ וְצִוָּה אוֹתָהּ שֵׁנִית, וְרָכַב וְנָסַע אֶל אַחְיוֹתָיו. לֹא פָסַק לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹמָם בַּעֲמָקִים וּבֶהָרִים וּמִישׁוֹר וּמַעֲקַשִּׁים בְּמֶשֶךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, וּבַיוֹם הָאַחַד־עָשָׂר הִגִּיעַ אֶל הָאַרְמוֹן. נִכְנַס אֶל אַחְיוֹתָיו, וְעִמּוֹ מַה שֶּׁהֵבִיא לָהֶן. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ שָׂמְחוּ בוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתֹו לְבוֹאוֹ בְשָׁלוֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַאֲחוֹתוֹ, הִנֵּה פֵאֲרָה אֶת הָאַרְמוֹן מִבַּיִת וּמִחוּץ. נָטְלוּ אֶת הַמַּתָּנָה, וְהִשְׁכִּינוּ אוֹתוֹ בְתָא כָרָגִיל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בִדְבַר אִמּוֹ וְאִשְׁתּוֹ. סִפֵּר לָהֶן שֶׁיָּלְדָה לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בְנֹעַם וּבְטוֹב שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

אֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם הָרוּחַ כְּכָל אֲשֶׁר נָשַב,

אַךְ בְּלִבִּי זוּלָתְכֶם מֵעוֹלָם לֹא יָשֵׁב.

שָהָה אֶצְלָם מִתְאָרֵחַ וּמְכֻבָּד מֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים, כְּשֶׁהוּא בְשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן, בְּגִיל וּשְׂבִיעַת־רָצוֹן וְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה בוֹ. וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אִמּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ, הִנֵּה כְּשֶׁנָסַע חַסַן, נִשְׁאֲרָה אִשְׁתּוֹ יוֹם וְיוֹמַיִם עִם אִמּוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמְרָה לָהּ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים. כְּלוּם אֶשְׁהֶה עִמּוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְלֹא אֶכָּנֵס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ?” נִכְמְרוּ רַחֲמֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, זָרִים אָנוּ כָאן, וּבַעֲלֵךְ אֵינוֹ בָעִיר. אִלוּ הָיָה כָאן הָיָה עוֹסֵק בְּשֵׁרוּתֵךְ. וְאוּלָם אֲנִי אֵינִי מַכִּירָה אָדָם. אֲבָל, בִּתִּי, הֲרֵינִי מְחַמֶּמֶת לָךְ מַיִם וְרוֹחֶצֶת רֹאשֵׁך בַּמֶּרְחָץ שֶׁל הַבַּיִת”. אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ אָמַרְתְּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת לְמָכְרָהּ בַּשּׁוּק, וְלֹא הָיְתָה נִשְּׁאֶרֶת אֶצְלְכֶם. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, לַגְּבָרִים הַצְדָקָה, מִשּׁוּם שֶׁקִּנְאָה אֶצְלָם, וְדַעְתָּם אוֹמֶרֶת לָהֶם, שֶׁהָאִשָּה כְּשֶׁתֵּצֵא מִן הַבַּיִת, אֶפְשָׁר תַּעֲשֶׂה תוֹעֵבָה. וְאוּלָם אֵין הַנָּשִׁים ֻּלָּן שָׁווֹת, גְּבִרְתִּי, וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֶׁיֵשׁ לָהּ מְגַמָּה בְמַה שֶּׁהוּא לֹא יְנַצְחָהּ גַם אֶחָד, וְלֹא יוּכַל לִשְׁקֹד עָלֶיהָ וְלִשְׁמֹר עָלֶיהָ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְעַכְּבָהּ מִלֶּכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלֹא מִזּוּלַת זֶה, וְלֹא מִזֶּה שֶׁתַּעֲשֶּׂה מַה שֶׁטּוֹב בְּעֵינֶיהָ”. בָּכְתָה וְקִלְּלָה אֶת עַצְמָהּ וְהָיְתָה מְקוֹנֶנֶת עַל עַצְמָהּ וְעַל נָכְרָהּ. נִכְמְרוּ רַחֲמֵי אֵם חַסַן עָלֶיהָ, וְיָדְעָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמְרָה אֵין סָפֵק בּוֹ. קָמָה וְהֵכִינָה צָרְכֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ שֶׁזְּקוּקִים לָהֶם, וְלָקְחָה אוֹתָה וְהָלְכָה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, הֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֶת בְּגָדֶיהָ וְהָיוּ כָל הַנָּשִׁים מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ וּמְשַׁבְּחוֹת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וּמִתְבּוֹנְנוֹת אֶל מַה שֶׁבָּרָא מִן הַצּוּרָה הַנֶּהְדָּרָה שֶׁיָּצַר. וְהָיְתָה כָּל מִי שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת מִן הַנָּשִׁים עַל פְּנֵי בֵית־הַמֶּרְחָץ, נִכְנֶסֶת וְסוֹכָה בָהּ. וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמָהּ בָּעִיר, וְנִצְטוֹפְפוּ הַנָּשִׁים עָלֶיהָ, וְנַעֲשָׂה בֵית־הַמֶּרְחָץ עַד כְּדֵי זֶה שֶׁלֹא יָכְלוּ לִבְקֹעַ בּוֹ דֶּרֶך מֵרֹב הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְקָרָה בְסִבַּת עִנְיָן מֻפְלָא זֶה, שֶׁבָּאָה אֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ בְּאוֹתוֹ יוֹם נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הַפּוֹרֶטֶת עַל נֵבֶל תֻּחְפָה שְׁמָהּ. רָאֲתָה אֶת הַנָּשִׁים צְפוּפוֹת בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, עַד שֶׁאֵין לִבְקֹע דֶּרֶךְ בּוֹ מֵרֹב הַנָּשִים וְהַנְּעָרוֹת. שָׁאֲלָה לָעִנְיָן, וְסִפְּרוּ לָהּ עַל־דְּבַר הָעַלְמָה. בָּאָה אֶצְלָהּ וְהִסְתַּכְּלָה בָהּ וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלֶיהָ, וְנָבוֹכָה בְדַעְתָּהּ מִיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְשִׁבְּחָה אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיִתְהַדָּר עַל מַה שֶׁיָּצַר ִן הַצוּרוֹת הַנָּאוֹת. וְלֹא נִכְנְסָה וְלֹא הִתְרַחֲצָה, אֶלָּא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמִשְׁתָּאָה לָעַלְמָה עַד שֶׁגָּמְרָה הָעַלְמָה לְהִתְרַחֵץ וְיָצְאָה וְלָבְשָׁה בְגָדֶיהָ וְהוֹסִיפָה יֹפִי עַל יָפְיָהּ, כְּשֶׁיָצְאָה מִן הַחֶדֶר הַחַם יָשְׁבָה עַל הַיְצוּעִים וְהַכָּרִים, וְהַנָּשִׁים מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָן בְּכָךְ יָצְאָה. קָמָה תֻּחְפָה הַפּוֹרֶטֶת עַל הַנֵּבָל, נַעֲרַת הַכַּלִיף וְיָצְאָה עִמָּהּ, עַד שֶׁנוֹדַע לָהּ בִּיתָהּ. נִפְרְדָה מִמֶּנָּה וְחָזְרָה אֶל אַרְמוֹן הַכַּלִיף, וְלֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעָה לִפְנֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “תֻּחְפָה, מַה סִּבַּת הִתְמַהְמְהֵךְ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, רָאִיתִי פְלָאִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְמוֹתָם לֹא בִגְבָרִים וְלֹא בְנָשִׁים, וְזֶהוּ מַה שֶׁהֶעֱסִיק אוֹתִי, וְהִפְתִּיעַ דַּעְתִּי וְהֵבִיא אוֹתִי בִמְבוּכָה עַד שֶׁאֲנִי לֹא רָחַצְתִּי אֶת רֹאשִׁי”. אָמְרָה לָהּ: “וּמַה הֵם תֻּחְפָה?” אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, רָאִיתִי בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ נַעֲרָה וְעִמָּהּ שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים, כְּאִלּוּ הֵם שְׁנֵי יְרֵחִים, לֹא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא אַחֲרֶיהָ וְאֵין כְּצוּרָתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כֻלּוֹ. נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְחַסְדֵךְ גְּבִרְתִּי, שֶׁאִם אַתְּ נוֹתֶנֶת לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְהַכִּירָהּ, הוּא הוֹרֵג אֶת בַּעְלָהּ וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ גַּם אַחַת מִן הַנָּשִׁים. וּכְבָר שָׁאַלְתִּי בִּדְבַר בַּעֲלָהּ, וְאָמְרוּ שֶׁסוֹחֵר הוּא, חַסַן הַבָּצְרִי שְׁמוֹ, הָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ מִצֶּאתָהּ מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ עַד שֶׁנִכְנְסָה לְבֵיתָהּ, וְרָאִיתִי שֶׁהוּא בֵיתוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, שֶׁלּוֹ שְׁנֵי שְׁעָרִים, שַׁעַר לְצַד הַיָּם, וְשַׁעַר לְצַד הַיַּבָּשָׁה. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, גְּבִרְתִּי, שֶׁיִּשְׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְיַעֲבֹר עַל הַדִּין, יַהֲרֹג אֶת בַּעְלָהּ וְיִשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה נַעֲרַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת אֵשֶׁת חַסַן הַבָּצְרִי וְתֵאֲרָה אֶת יָפְיָהּ לִפְנֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, וְאָמְרָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁיִּשְׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ יַעֲבֹר עַל הַדִּין, יַהֲרֹג אֶת בַּעְלָהּ, וְיִשָּׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָֹּה”, אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “אוֹי לָךְ תֻּחְפָה, כְּלוּם הִגִּיעָה נַעֲרָה זוֹ לְיֹפִי וְחֵן, עַד כְּדֵי שֶׁיִמְכֹּר נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים דָּתוֹ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה אִתָּה, וְיַעֲבֹר עַל הַדִּין בִּגְלָלָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹאָה עַלְמָה זוֹ, וְאִם אֵין הִיא כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתְּ, הֲרֵינִי מְצַוָּה לְהַתִּיז רֹאשֵׁךְ. הוֹי פְּרוּצָה, הֲרֵי בְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים נְעָרוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה; כְּלוּם אֵין בָּהֶן גַּם אַחַת בְּאַלֶּה הַתֵּאוּרִים שֶׁהִזְכַּרְתְּ אוֹתָם?” אָמְרָה לָהּ: “לֹא, גְּבִרְתִּי, וְלֹא בְּבַגְדָאד כֻּלָּהּ כְּמוֹתָהּ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא אַף לֹא בְפָרַס וְלֹא בַעֲרָב, וְלֹא בָרָא אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה כְּמוֹתָהּ”. בְּאוֹתָה שָעָה קָרְאָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶת מַסְרוּר, וּבָא וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “מַסְרוּר, לֵךְ אֶל חֲצַר הַמִּשְׁנֶה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי שְׁעָרִים, שַׁעַר פּוֹנֶה לַיָּם וְשַׁעַר לַיָּבָּשָה, וְהָבֵא אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהִיא שָׁם וְאֶת יְלָדֶיהָ וְאֶת הַזְּקֵנָה שֶׁאֶצְלָהּ, מַהֵרָה וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ”. אָמַר מַסְרוּר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא מִלְּפָנֶיהָ וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר הֶחָצֵר. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וְיָצְאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה ֵאֵם־חַסַן וְאָמְרָה: “מִי בַשַּׁעַר?” אָמַר לָהּ: “מַסְרוּר מְשָׁרֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. פָּתְחָה אֶת הַשַׁעַר וְנִכְנַס וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ. אָמַר לָהּ: “הַגְּבִירָה, זֻבַּיְדָה בַּת אַלְקָאסִם, אֵשֶׁת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, הַשִּׁשִּׁי לְצֶאֱצָאֵי אַלְעַבָּאס14 דוֹד הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם מַזְמִינָה אוֹתָךְ אֵלֶיהָ, אַתְּ וְאֵשֶׁת בְּנֵךְ וְאֶת יְלָדֶיהָ, שֶּכֵּן סִפְּרוּ לָהּ הַנָּשִׁים עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְעַל אוֹדוֹת יָפְיָהּ”. אָמְרָה לוֹ אֵם חַסַן: “מַסְרוּר אָנוּ אֲנָשִׁים נָכְרִים, וּבַעֲלָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, בְנִי אֵין הוּא בָעִיר, וְצִוָּה שֶׁלֹא אֵצֵא לֹא אֲנִי וְלֹא הִיא אֶל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְחוֹשֶׁשֶת אֲנִי שֶׁיִּקְרֶה מַה שֶּׁהוּא, וּכְשֶׁיָּבֹוא בְנִי יָמִית אֶת עַצְמוֹ. יְהֵא מִטּוּבְךָ אֵפוֹא, מַסְרוּר, שֶׁלֹא לְהַטִּיל עָלֵינוּ מַה שֶׁאֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲמֹד בּוֹ”. אָמַר לָהּ מַסְרוּר: “גְּבִרְתִּי אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ לָכֶם בָּזֶה מַה שֶּׁהוּא לַחֲשֹׁש לוֹ, לֹא הָיִיתִי מַטִּילוֹ עֲלֵיכֶם. וְאוּלָם אֵין חֶפְצָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶלָּא לִרְאוֹתָהּ בִּלְבַד, וְתַחֲזוֹר, אַל תַּמְרִי אֵפוֹא מִצְוָתָהּ שֶׁמָּא תִתְחָרְטִי. כְּשֵׂם שֶׁאֶקַּח אֶתְכֶם כֵּן אַחֲזִירְכֶם לְכָאן בְּשָׁלוֹם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. לֹא יָכְלָה אֵם חַסַן לַמְרוֹת פִּיו. נִכְנְסָה וְהֵכִינָה אֶת הַנַּעֲרָה, וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מַסְרוּר, וְהוּא לִפְנֵיהֶם, אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף. הֶעֱלָה אוֹתָם עַד שֶׁהִצִּיגָם לִפְנֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. וּבֵרְכוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁהַנַּעֲרָה פָנֶיהָ מוּלָטִים. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “כְּלוּם לֹא תְּגַלִּי אֶת פָּנַיִךְ שֶׁאֶרְאֵךְ?” נָשְׁקָה הַנַּעֲרָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְגִלְּתָה פָנִים הַמַּחְפִּירִים אֶת אַגַּן הַסַּהַר בְּאֹפֶק הַשָּׁמַיִם. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, נָעֲצָה בָהּ מַבָּטָהּ וְנָתְנָה בָהּ עֵינֶיהָ, כְּשֶׁהָאַרְמוֹן כֻּלוֹ הֵאִיר מֵאוֹרָהּ וּמְאוֹר פָּנֶיהָ. הֻפְתְּעָה זֻבַּיְדָה מִיָפְיָהּ. וְכֵן כָּל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְנַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע כָּל רוֹאָהּ, עַד שֶׁלֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֶל אָדָם. קָמָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וּבִקְּשָׁה אֶת הַנַּעֲרָה לָקוּם וְאִמְּצָה אוֹתָה אֶל חָזָהּ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ עִמָּהּ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת. צִוְּתָה שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת הָאַרְמוֹן, וְכֵן צִוְּתָה לְהָבִיא לָהּ בְּגָדִים מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וַעֲנָק מִן הַיְקָרוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הִלְבִּישָׁה אוֹתָם אֶת הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבֶרֶת הַיָּפוֹת, הִפְלֵאת אוֹתִי וּמִלֵּאת אֶת עֵינִי. מָה אִתָּךְ מִן הָאוֹצָרוֹת?” אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “לִי בֶגֶד נוֹצוֹת שֶּׁאִלּוּ הָיִיתִי לוֹבְשׁוֹ15 לְפָנַיִךְ, הָיִית רוֹאָה מִן הַיָּפֶה שֶׁבְּאֻמָנוּת, מַה שֶּׁהָיָה מַפְלִיא אוֹתָךְ, יְשׂוֹחֲחוּ בְיָפְיוֹ כָל מִי שֶׁיִּרְאֶנּוּ דוֹר אַחֲרֵי דוֹר”. אָמְרָה לָהּ: “וְהֵיכָן בִּגְדֵךְ זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “אֵצֶל אִמּוֹ שֶׁל בַּעֲלִי הוּא, בַּקְשִׁי לִי אֵפוֹא אוֹתוֹ מִמֶּנָּה”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “אִמִּי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיֵּי הַיְקָרִים לָךְ, שֶׁתֵּרְדִי וְתָבִיאִי לָהּ אֶת בֶּגֶד־הַנּוֹצוֹת אֲשֶׁר לָהּ, שֶׁתַּרְאֵנוּ מַה הוּא זֶה שֶׁתַּעֲשֶּה בוֹ, וְאַחַר תִּקְחִי אוֹתוֹ חֲזָרָה”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “שַׁקְרָנִית הִיא זוֹ, כְּלוּם רָאִינוּ אַחַת מִן הַנָּשִׁים בְּבֶגֶד נוֹצוֹת? זֶה לֹא יִתָּכֵן אֶלָּא לָעוֹפוֹת”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “בְּחַיַּיִךְ, גְּבִרְתִּי, נִשְׁבַּעַת אֲנִי, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלָהּ בֶּגֶד שֶׁל נוֹצוֹת, וְהוּא בְתֵבָה טָמוּן בָּאוֹצָר שֶׁבֶּחָצֵר”. הֵסִירָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מֵעַל צַוָּארָהּ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת הָשָּׁוֶה אוֹצְרוֹת כוֹסְרַו שֶׁל פָּרַס וְקֵיסַר רוֹמִי, וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, טְלִי עֲנָק זֶה”, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ, שֶׁתֵּרְדִי וְתָבִיאִי אוֹתוֹ בֶּגֶד שֶׁנִּסְתַּכֵּל בּוֹ וְאַחַר־כָּךְ קָחֶנּוּ לָךְ”. נִשְּׁבְּעָה לָהּ שֶׁלֹא רָאֲתָה בֶגֶד זֶה, וְשֶׁאֵין הִיא יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיגוֹ. גָעֲרָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה בַזְּקֵנָה, וְלָקְחָה מֵאִתָּהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְקָרְאָה לְמַסְרוּר, וּבָא. אָמְרָה לוֹ: “טֹל מַפְתֵּחַ זֶה וְלֵךְ אֶל הֶחָצֵר וּפְתַח אוֹתוֹ וְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הָאוֹצָר שֶׁדַּלְתּוֹ כָךְ וְכָךְ, וּבְתוֹכוֹ תֵבָה. הוֹצֵא אוֹתָהּ וְשָׁבְרֶנָּה וְהָבֵא אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת שֶׁבּוֹ, לְפָנָי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁלָּקְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ מֵאֵם־חַסַן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לְמַסְרוּר, וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל מַפְתֵּחַ זֶה וּפְתַח בֵּית־אוֹצָר זֶה וְזֶה, וְהוֹצֵא מִתּוֹכוֹ אֶת הַתֵּבָה, וְשַׁבְּרֶנָּה וְהוֹצֵא מִתּוֹכָהּ אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהָבֵא אוֹתוֹ לְפָנַי”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִידֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וְהָלַךְ. קָמָה הַזְּקֵנָה אֵם חַסַן, כְּשֶׁעֵינָהּ בוֹכִיָּה וְהִיא מִתְחָרֶטֶת עַל שֶׁעָשְׂתָה רְצוֹן הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה עִמָּהּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, מֵאַחֲרֵי שֶׁלֹּא בִּקְּשָׁה הַנַּעֲרָה לָלֶכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ אֶלָּא מֵעָרְמָה. נִכְנְסוּ הַזְּקֵנָה הִיא וּמַסְרוּר, וּפָתְחָה אֶת דֶּלֶת בֵּית־הָאוֹצָר. נִכְנַס וְהוֹצִיא אֶת הַתֵּבָה, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת וְעָטַף אוֹתוֹ עִמּוֹ בְתוֹךְ מִטְפַּחַת וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָפְכָה בוֹ, וְהִתְפַּלְּאָה עַל יְפִי־אֳמָנוּתוּ. הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “כְּלוּם זֶה הוּא בִגְדֵּךְ?” אָמְרָה לָהּ: “כֵּן, גְּבִרְתִּי”. שָׁלְחָה הַנַּעֲרָה יָדָהּ אֵלָיו וְלָקְחָה אוֹתוֹ מִמֶּנָּה כְשֶׁהִיא שְׂמֵחָה. בָּדְקָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה, וְרָאֲתָּה שֶׁהוּא שָׁלֵם כְּמוֹת שֶׁהָיָה עָלֶיהָ, וְלֹא אָבְדָה מִמֶּנּוּ גַם נוֹצָה אַחַת. שָׂמְחָה בוֹ וְקָמָה מֵעַל צַד הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, וְנָטְלָה אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת וּפָתְחָה אוֹתוֹ, וְלָקְחָה אֶת יְלָדֶיהָ בְחֵיקָהּ וְיָרְדָה לְתוֹכוֹ וְנֶעֱשְׂתָה עוֹף בְּכֹחַ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה. הִשְׁתָּאֲתָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְכָךְ וְכֵן כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם. הָיוּ כֻלָּם מִתְפַּלְּאִים עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה. נָטְתָה וְהִתְהַלְּכָה וְרָקְדָה וְשִׂחֲקָה, וּכְבָר נָעֲצוּ בָהּ הַנִּמְצָאִים אֶת עֵינֵיהֶם וְהִתְפַּלְּאוּ עַל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לָהֶם בְּקוֹל נָעִים: גְּבִרוֹתַי, יָפֶה הוּא זֶה? אָמְרוּ לָהּ הַנִּמְצָאִים: הֵן, גְּבֶרֶת הַיָפוֹת. “כָּל מַה שֶׁעָשִׂית יָפֶה”. אָמְרָה לָהֶם! “וְזֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּעֵת יָפֶה הוּא מִזֶּה, גְּבִירוֹתַי”. פָּתְחָה כְנָפֶיהָ וְעָפָה עִם יְלָדֶיהָ וְהִגִּיעָה אֶל רֹאשׁ הַכִּפָּה וְעָמְדָה עַל גַּג הָאוּלָם, הִסְתַּכְּלוּ בָהּ בְּעֵינַיִם פְּתוּחוֹת לַמֶּרְחָב וְאָמְרוּ לָהּ: “אָכֵן אֻמָּנוּת מֻפְלָאָה וְנָאָה הִיא. שֶׁלֹא רָאִינוּ כָמוֹהָ מֵעוֹלָם”. כְּשֶׁבִּקְשָׁה הַנַּעֲרָה לָעוּף אֶל אַרְצָהּ, זָכְרָה אֶת חַסַן וְאָמְרָה: “שִׁמְעוּ, גְּבִירוֹתַי”, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי זֶה שֶׁעָזַב חֲצֵרוֹת אֵלּוּ וְהָלַךְ

אֱלֵי אֲהוּבָיו, חִישׁ מַהֵר בָּרַח,

הַתְדַמּוּ כִּי בִנְעִימוֹת אֲנִי אִתְּכֶם,

וְהַחַיִּים לֹא הָיוּ תַמְרוּרִים עַל יֶדְכֶם?

בְּנָפְלִי שְׁבִי וָאֱהִי בְרֶשֶׁת אַהֲבָה, בַּפַּח,

שָׁת הָאַהֲבָה מַאֲסָרִי וַיַפְלֵג, לְבַקֵּר הָלַךְ.

בַּאֲשֶׁר נֶעֱלָם בִּגְדִי הָיָה בָרוּר לְפָנָיו,

כִּי לֹא אֶקְרָא לָאֶחָד הָאַבִּיר עָלָיו.

צִוָּה אֶת אִמּוֹ, לְשָׁמְרוֹ בְּחֶדֶר מִשְׁמָר,

וְאוֹתִי עָשַׁק וְקִפַּח וְחֹק עָבָר.

וָאֶשְׁמַע אֲשֶׁר דִּבְּרוּ וָאֶזְכֹּר דְּבָרָיו.

וַאֲקָו לְטוֹבָה בְּשֶׁפַע רָב.

וּכְנִיסָתִי לַמֶּרְחָץ הָיָה אֶמְצָעִי,

לְמַעַן בַּלְבֵּל כָּל דַּעַת בְּמַרְאִי.

הִשְׁתָּאֲתָה אֵשֶׁת אַלרְרַשִׁיד לְיָפְיִי

עֵת מִיָּמִין וּשְֹמֹאל סָכְתָה בִי.

קָרָאתִי: "אֵשֶׁת־הַכַּלִיף, הִנֵּה לִי

בֶּגֶד־נוֹצוֹת הָדוּר, פְּאֵר וַעֲדִי.

פְּלָאוֹת תִּרְאִי לוּ הָיָה עָלַי,

יִמְחֶה כָל צַעַר וִיְפַזֵּר כָּל דְּוַי"

וַתִּשְׁאַל אֵשֶׁת הַכַּלִיף: “הֵיכָן זֶה הוּא?”

וָאַעַן: “בַּחֲצֵר אֲשֶׁר הִסְתִּירָהוּ”.

עָט מַסְרוּר אֵלָיו וְלָהּ הֵבִיאָהוּ,

וְהִנֵּה אוֹרוֹת זָרְחוּ לְאוֹרוֹ,

נְטָלְתִּיו מִתּוֹךְ כַּפוֹ וָאֶפְתְּחוֹ

וָאֵרֶא כַּפְתּוֹרָיו וְקִמְרוֹן חֵיקוֹ.

נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וִילָדַי עִמִּי,

וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפַי וָאָעוּף בְּבָרְחִי.

אֵם בַּעֲלִי, הַגִּידִי לוֹ בְּבוֹאוֹ:

אִם דְּבֹק בִּי רְצוֹנוֹ, יַעֲזֹב חֲצֵרוֹ.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “כְּלוּם לֹא תֵרְדִי אֵלֵינוּ שֶׁנִּשְׁבַּע מִיָפְיֵךְ, גְּבֶרֶת הַיָּפוֹת? יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁנָּתַן לָךְ צַחוּת לְשׁוֹנֵךְ וַהֲדָרֵךְ”. אָמְרָה לָהּ: “מָה רָחוֹק הַדָּבָר שֶׁיַחֲזֹר מַה שֶּׁעָבָר”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְאֵם חַסַן הָאֲבֵלָה וְהַמִּסְכֵּנָה: “הוֹי גְּבִרְתִּי, הוֹי אֵם־חַסַן, אָכֵן שׁוֹמֵמָה אֶהֱיֶה בִּלְעָדַיִךְ. וּכְשֶׁיָבוֹא בְּנֵךְ וְאָרְכוּ לוֹ יְמֵי הַפְּרִישָׁה וְיִכָּסֵף לְקִרְבָה וְלִפְגִישָׁה, וְזִעְזְעוּ אוֹתוֹ רוּחוֹת הָאַהֲבָה, וְחָשַׁק, הִנֵּה יָבוֹא אֶל אִיֵּי וָאק16”, אַחַר־כָּךְ עָפָה הִיא וִילָדֶיהָ וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ מוֹלַדְתָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֵם חַסַן כָּך, בָּכְתָה וְהִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “הוֹי גְּבִרְתִּי הָעוֹלָה לַחַג17, לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת שֶֹכָּךְ יִקְרֶה. וְאִלּוּ הִגַּדְתְּ לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ לֹא הָיִיתִי עוֹמֶדֶת לְמִכְשׁוֹל לָךְ. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמִּן הַשֵּׁדִים הַמְעוֹפְפִים הִיא אֶלָּא עַכְשָׁו. וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה טִיבָהּ, לֹּא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָהּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִלְבּשׁ אֶת הַבֶּגֶד, וְלֹא הָיִיתִי מַנִּיחַ18 לָהּ לָקַחַת אֶת יְלָדֶיהָ. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, פַּטְּרִי אוֹתִי מִמַּה שֶּׁחָטָאתִי לָךְ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה בְאֵין בְּיָדָהּ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה: “מֻתָּר לָךְ”. יָצְאָה מֵאַרְמוֹן הַכַּלִיפוּת, וְלֹא פָסְקָה לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵיתָהּ, וְהָיְתָה מַכָּה עַל פָּנֶיהָ עַד שֶׁנִתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְפוּתָהּ נִתְעוֹרְרוּ גַעְגּוּעֶיהָ בִּגְלַל הַנַּעֲרָה וִילָדֶיהָ וְלִרְאוֹת אֶת בְּנָהּ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אַלֶּה:

בְּיוֹם פְּרִידָה, הִתְרַחֶקְתֶם לִבְכִי קְרָאָנִי.

עַל רָחַקְכֶם מִן הַמּוֹלֶדֶת אֲבֵלָה אָנִי.

קָרָאתִי שְׂרוּפָה עַל הַפְּרִידָה, בִּיגוֹנַי

וְדִמְעָה פָצְעָה מִבְּכִי אֶת עֵינַי:

"זֹאת הַפְּרִידָה, הֲלָנוּ שׁוּב אֲשֶׁר נִתְאַסָּף?

אָכֵן פְּרִידַתְכֶם אֶת צְפוּנַי חָשַׂף.

מִי יִתֵּן וְלִיפִי נֶאֱמָנוּת יַחְזְרוּ שׁוּב,

אוּלַי בְּחָזְרָם אָשְׁרִי חֲזָרָה יָשׁוּב".

קָמָה וְחָפְרָה בַחֲצַר הַבַּיִת שְׁלֹשָׁה קְבָרִים, וְהָיְתָה נִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם בִּבְכִי בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּקְצוֹת הַיּוֹם. וּכְשֶׁאָרַךְ לָהּ זְמַן הִפָּקֵד בְּנָהּ וְרָבוּ חֶרְדָּתָהּ וְגַעְגּוּעֶיהָ וְאֶבְלָהּ, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלוּ:

דְּמוּתְךָ בֵּינוֹת עַפְעַפַּי,

וְזִכְרְךָ בְּנוּעִי וּבִמְנוּחוֹתַי,

וְאַהֲבִי לְךָ בַּעֲצָמַי יִזְרֹם וְשָׁטַף,

כְּזִרְמַת מַיִם תּוֹךְ פְּרִי הֶעָנָף.

וְיוֹם לֹא אֶרְאֶךָ יֵצַר לִבִּי

וְיִמְצְאוּ הַצְדָקָה מְחָרְפוֹת בִּכְאֵבִי.

הוֹי אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי,

וּמִתְּשׁוּקָה אֵלָיו רַבּוּ שִׁגְּעוֹנוֹתַי

יְרָא הָרַחְמָן בְּמִּנְהָגְךָ אִתִּי וְרַחֲמֵנִי.

אַהֲבָתְךָ אֵימַת מָוֶת תַּטְעִימֵנִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁאִמּוֹ שֶׁל חַסַן הָיְתָה בוֹכָה בְעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּקְצוֹת הַיּוֹם עַל הִפָּקֵד בְּנָהּ וְאִשְׁתּוֹ וִילָדֶיהָ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִבְנָהּ חַסַן, הִנֵה כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַנְּעָרוֹת, הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ שֶׁיִשָּׁאֵר אֶצְלָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַחַר כָּךְ צִיְּדוּ אוֹתוֹ בְהוֹן וְהֵכִינוּ לוֹ מַשָּׂא עֲשָׂרָה גְּמַלִּים, חֲמִשָּׁה שֶׁל זָהָב וַחֲמִשָּׁה שֶׁל כֶּסֶף, וְהֵכִינוּ לוֹ צֵידָה מַשָּׂא־גָמָל אֶחָד שֶׁל צֵידָה, וְנָסְעוּ וְיָצְאוּ עִמּוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָן שֶׁתַּחֲזֹרְנָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו לְחַבְּקוֹ לְשֵׁם פְּרִידָה. נִגְּשָׁה אֵלָיו הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מָתַי אֵשׁ־הַפְּרִידָה בְקִרְבַתְכֶם תִּכְבֶּה,

וְיִמָּלֵא בָכֶם חֶפְצִי, וּכְמוֹ הָיִינוּ נִהְיֶה.

הִפְחִידָנִי יוֹם פְּרִידָה גַּם הֱצִיקִַנִי,

וְהַפְּרִידָה, אֲדוֹנִי, הוֹסִיפָה הַתֵּשׁ כֹּחִי אָנִי.

אַחַר כָּךְ נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָה. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הִפָּרֵד מִמְּךָ כְּמוֹ מִן הַחַיִּים הִפָּרֵד19,

וְאַבֶּדְךָ יִשְׁוֶה כְּמוֹ רֵעֶה20 אַבֵּד,

וְרָחְקְךָ אֵשׁ כִּוְּתָה עֵינִי,

וְקָרְבְךָ בּוֹ גַן־עֶדְנִי.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא נִמְנַעְנוּ מֵהִפָּרֵד בְּיוֹם הִתְרַחֲקֵנוּ,

בַּאֲשֶׁר קָצָה נַפְשֵׁנוּ אוֹ זָעֲפוּ פָּנֵינוּ.

אַתָּה נַפְשִׁי בֶּאֶמֶת עַד גְּמָר,

וְאֵיך אֶפָּרֵד מִנַּפְשִׁי אֶבְחָר?

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַרְבִיעִית. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא קְרָאַנִי לִבְכִי בִּלְתִּי אִם דְּבַר הִפָּרְדֵהוּ,

כַּאֲשֶׁר הַנִּפְרָד מִנִּי לִי גִלָּה סוֹדֵהוּ.

הֲרֵי הַפְּנִינָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּיהָ

בְּאָזְנִי, מִדְּמָעַי הֵן עִצַּבְתִּיהָ.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַחֲמִשִּׁית. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תִּסְעוּ אֵין בִּי כֹחַ לַעֲמֹד בִּלְעֲדֵיכֶם,

עַד גַּם לֹא אוּכַל הִפָּרֵד בְּנָסְעֲכֶם,

וְלֹא אֹרֶך־רוּחַ בּוֹ אֶפְגּשׁ פְּרִידָה,

וְלֹא דְמָעוֹת עַל חֳרָבוֹת אוֹרִידָה.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשִּׁשִּׁית. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר אָמַרְתִּי מֵאָז הִסִּיעוּם נְאָקוֹת,

וְאֶת דַּם תַּמְצִיתִי תִּבְזֹזְנָה תְשׁוּקוֹת,

לוּ לִי מַלְכוּת אֶתְקֹף בְכֹחָהּ,

לָקַחְתִּי כָל סְפִינָה בְעַל־כָּרְחָהּ.

נְִּגשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּבִיעִית. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בִּרְאֹותֵךְ אֶת הַנִּפְרָד הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ,

וְהִתְרַחֲקוּת אַל נָא תַּבְהִילֵךְ.

וּלְשִׁיבָה קְרוֹבָה צַפִּי קַוִּי,

כִּי עֶצֶם הַפְּרִידָה לְשִׁיבָה הִיא

הוֹסִיפָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ עוֹד בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּכְבָר הֵתְאַבַּלְתִּי לְרָחְקְכֶם וְהִפָּרְדְכֶם

כִּי אֵין לִי לֵב לְהִפָּרֵד מִשֶּׁכְּמוֹתְכֶם.

חַי־אֵל לֹא נָטַשְׁתִּי הִפָּרֵד מִכֶּם

כִּי־אִם מִפַּחַד פֶּן יִמַּס לְבַבְכֶם.

אַחַר־כָּךְ בִּקֵשׁ חַסַן לְהִפָּרֵד מֵהֶן, וּבָכָה עַד שֶׁהִתְעַלֵּף בִּגְלַל פֵּרוּדוֹ מֵהֶן. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּכְבָר זָלְגוּ בְּיֹום פְּרִידָה עֵינַי

פְּנִינִים חֻרְזוּ עֲנָקֵיהֶן מִדְּמָעַי.

וְהוֹבִילָן הַגַּמָּל בְּשִׁיר, וְלֹא אֶמְצָא בִי

כֹּחַ וְאֹרֶךְ רוּחַ, בַּל עִמִּי לְבָבִי.

נִפְרַדְתִּי מֵהֶן וָאֶשַּׂח בְּאַנְחָתִי,

וְאֶעֱזֹב מִשְׁכָּנוֹת מְקוֹם שִׂמְחָתִי.

אֶחֱזֹר מִבְּלִי דַעַת הַדֶּרֶך, וְלִבִּי

לֹא יִשְׁקֹט עַד אִם אֶרְאֵךְ בְּשׁוּבִי.

רֵעָתִי, הַקְשִׁיבִי לְדִבְרֵי אַהֲבָה הַאֲזִין.

חָלִילָה לִלְבָבֶךְ אֲשֶׁר אֹמַר וְלֹא יָבִין.

הוֹי נַפְשִׁי אִם עֲזָבְתִּנִי, נָא עִזְבִי

נְעִימוּת הַחַיִּים וּלְהִשָּׁאֵר בַּל תִּתְאַוִּי.

שָׁקַד עַל הַנְּסִיעָה לַיְלָה וְיוֹמָם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָאד מְעוֹן־הַשָּׁלוֹם וּמִקְדַּשׁ הַכַּלִיפוּת מִבְּנֵי־עַבָּאס, מִבְּלִי לָדַּעַת מַה שֶּאֵרַע אַחֲרֵי נְסִיעָתוֹ. נִכְנַס אֶל הֶחָצֵר אֶל אִמּוֹ לָתֵת לָהּ שָׁלוֹם, וְרָאָה שֶׁכְּבָר כָּחַש גּוּפָהּ וּבָלוּ עַצְמוֹתֶיהָ מֵרֹב אֲנָקָה וְהִשָּׁאֲרָה עֵרָה בַלֵּילֹות וּמִבְּכִי וּזְעָקָה, עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה דַקָּה כְקֵיסָם, וְלֹא יָכְלָה לְהָשִׁיב אוֹתוֹ דָּבָר. פִּטֵּר אֶת הַגְּמַלּוֹת לְדַרְכָּן וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה בְּמַצָּב זֶה, הָלַךְ אֶל הֶחָצֵר וְחִפֵּשׂ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְלֹא מָצָא לָהֶם עֲקֵבוֹת. הִסְתַּכֵּל בָּאָרוֹן וּמָצָא אוֹתוֹ פָתוּחַ וְאֶת הַתֵּבָה פְתוּחָה, וְלֹא מָצָא בָהּ אֶת הַבֶּגֶד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין שֶׁעָלָה בְיָדָהּ לִמְצֹא אֶת הַבֶּגֶד וְנָטְלָה אוֹתוֹ וְעָפָה וְלָקְחָה אֶת יְלָדֶיהָ עִמָּהּ. חָזַר אֶל אִמּוֹ, וְרָאָה שֶׁכְּבָר הִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ. שָׁאַל אוֹתָה בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. בָּכְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, יַרְבֶּה אֱלֹהִים לְךָ שָׂכָר תְּמוּרָתָם. הֲרֵי קִבְרוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִבְרֵי אִמּוֹ צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְצָנַח לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד לַצָּהֳרַיִם, וְנִתּוֹסֵף צַעַר אִמּוֹ עַל צַעֲרָהּ, וּכְבָר נוֹאֲשָׁה מֵחַיִּים. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בָּכָה וְהִכָּה עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וְהִתְחִיל מְשׁוֹטֵט נָבוֹךְ בֶּחָצֵר. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חָשְׂפָה אַהֲבָה אֶת אֲשֶׁר הָיָה נֶעֶלָם,

מִי יִתֵּן וְאֵשׁ כִּסּוּפִים לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם.

לְמִי זֶה מָסְכוּ אֵשׁ־עֲלוּמִים בְּמַשְׁקֵהוּ מִמְסָךְ?

אֲנִי שָׁתִיתִי מַשְׁקֵה הַאַהֲבָה צָלוּל וָזָךְ.

וְנָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְאוֹנְנוּ בְנֵי־אָדָם עַל פֵּרוּד לְפָנַי,

וְהָחְרַד בַּרִחוּק גַּם מֵת גַּם חַי.

וַאֲנִי כְמוֹ זֶה הַצָּפוּן בִּצְלָעַי,

לֹא שָׁמְעוּ אָזְנַי וְלֹא רָאוּ עֵינַי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, לָקַח אֶת חַרְבּוֹ וּשְׁלָפוֹ וּבָא אֶל אִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ מַגִּידָה לִי אֶת הַמַּצָב לַאֲמִתּוֹ, הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשֵׁךְ וְהוֹרֵג אֶת עַצְמִי”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַל תַּעֲשֶׂה כֵן, וַאֲנִי מַגִּידָה לְךָ”. וְאָמְרָה לוֹ: “הָשֵׁב חַרְבְּךָ אֶל נְדָנָהּ וְשֵׂב, שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁאֵרַע”. כְּשֶׁהֵשִׁיב אֶת חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ וְיָשַׁב לְצִדָּהּ, חָזְרָה לְפָנָיו עַל הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: "בְּנִי אִלּוּלֵא שֶׁרְאִיתִיהָ בוֹכָה בְבַקְּשָׁהּ לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁתָבוֹא אַתָּה, וְהִיא תִתְאוֹנֵן לְפָנֶיךָ, וְתִכְעַס עָלַי, לֹא הָיִיתִי מוֹלִיךְ21 אוֹתָהּ לְשָׁם. וְאִלּוּלֵא שֶׁהַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה כָעֲסָה עָלַי וְלָקְחָה מֵאִתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּעַל־כָּרְחִי, לֹא הָיִיתִי מוֹצִיאָה אֶת הַבֶּגֶד, וְאֲפִילוּ הָיִיתִי מֵתָה, וְהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּנִי, שֶׁיַּד הַכַּלִיפוּת לֹא תַגִּיעַ עָדֶיהָ יָד. וּכְשֶׁהֵבִיאוּ אֶליהָ אֶת הַבֶּגֶד, נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָפְכָה בוֹ, שֶׁהָיְתָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁחָסֵר מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ וּמָצְאָה שֶׁלֹא נִפְגַּע בִּמְאוּמָה. שָׂמְחָה וְנָטְלָה אֶת יְלָדֶיהָ וְקָשְׁרָה אוֹתָם אֶל מָתְנֶיהָ וְלָבְשָׁה אֶת בֶּגֶד־הַנּוֹצוֹת, אַחֲרֵי שֶׁנָּתְנָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה גַם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ לִכְבוֹדָהּ וּלְחִנָּהּ. וּכְשֶׁלָבְשָׁה אֶת בֶּגֶד הַנּוֹצוֹת הִתְנַעֲרָה וְנֶעֶשְׂתָה עוֹף וְהִתְהַלְּכָה בְתוֹךְ הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁכֻלָּם מִסְתַּכְּלִים בָּהּ וּמִשְׁתָּאִים לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. אַחַר־כָּךְ עָפָה וְהָיְתָה עַל הָאַרְמוֹן, וְאַחֲרֵי זֶה הִבִּיטָה אֵלַי וְאָמְרָה: “כְּשֶׁיָבוֹא בְּנֵךְ וְיֶאֶרְכוּ לוֹ לֵילוֹת הַפֵּרוּד, וְיִכָּסֵף לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלַי וּלְהִפָּגֵשׁ, הִנֵּה יַעֲזֹב אֶת מוֹלַדְתּוֹ וְיֵלֵך אֶל אִיֵּי וָאק, זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ בִּזְמַן הֵעַדְרֶךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ שֶׁסִּפְּרָה לוֹ כָל מַה שֶׁעָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ בִשְׁעַת בְּרִיחָתָהּ צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד סוֹף הַיּוֹם. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר הִכָּה עַל פָּנָיו וְהִתְחִיל מִתְהַפֵּךְ עַל הָאָרֶץ כְּנָחָשׁ. יָשְׁבָה אִמּוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו בּוֹכָה עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ בָּכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עִמְדוּ וְשַׁאֲלוּ לְמַצָּב זֶה עֲזַבְתּוּהוּ

אוּלַי אַחֲרֵי הָרִחוּק תְּרַחֲמוּהוּ.

בִּרְאוֹתְכֶם אוֹתוֹ לֹא תַכִּירוּהוּ בִגְלַל מַחֲלָתוֹ,

כְּאִלּוּ אַתֶּם, חַי־אֵל, לֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ.

וְאֵין הוּא מֵת בִּלְתִּי אִם בְּאַהֲבָתוֹ

לָכֶם. בַּמֵּתִים יֵחָשֵׁב אִלְמָלֵא אַנְחָתוֹ.

וְאַל תַּחְשְׁבוּ כִּי קַלָּה הִיא הַפְּרִידָה.

תַּקְשֶׁה עַל הַנִּכְסָף, וְקַלָּה מִנָּהּ הַמִּיתָה.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ קָם וְהִתְחִיל מְשׁוֹטֵט בַּבַּיִת, מִתְאַנֵּחַ וּבוֹכֶה וְנֶאֱנָק בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה יָמִים, וְאֵינוֹ טוֹעֵם בָּהֶם לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. נִגְּשָׁה אֵלָיו אִמּוֹ וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ בְאָלָה שֶׁיִשְׁתֹּק מִן הַבְּכִי, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל דְבָרֶיהָ. לֹא פָסַק מִבְּכִי וּמֵאֲנָחָה, וְאִמּוֹ מְנַחַמְתּוֹ וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָהּ כְּלָל. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֲכָזֹאת תְּשֻׁלַּם אַהֲבַת כָּל רֵעֶה נֶאֱמָן,

אִם זֶה טִבְעָן שֶׁל צְבִיּוֹת שְׁחוֹרָה עֵינָן?

כְּלוּם אֵין דְּבַשׁ דְּבוֹרִים בֵּינוֹת שִׂפְתוֹתָן

נוֹטֵף, אוֹ גַם יַיִן מָתוֹק וְיָשָׁן?

סַפְּרוּ לִי דְּבַר זֶה בָאַהֲבָה נָפַל חָלָל,

כִּי הַנֶּחָמָה נִשְׁמַת כָּל רוּחוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל.

אַל תָּבוֹאִי לַיְלָה מִפַּחַד חֲרָפוֹת מְחָרֵף;

לֹא רִאשׁוֹנָה אַתְּ מִקְּסָמִים רוּחָהּ תִּסּוֹג, תֵּהָדֵף.

לֹא פָסַק חַסַן מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה, בּוֹכֶה עַד לַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ נֶעֶצְמוּ עֵינָיו וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ אֲבֵלָה כְשֶׁהִיא בוֹכָה. קָם מֵשְּׁנָתוֹ זוֹעֵק וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דְּמוּתֵךְ אֶצְלִי לֹא תַּחֲלֹף גַּם רֶגַע אֶחָד,

שַׁתִּי לָהּ בְּלִבִּי הַמָּקוֹם מִכֹּל מְכֻבָּד.

וְלוּלֵא תִקְוָתִי לְדֶבֶק לֹא הָיִיתִי רֶגַע חַי,

וְלוּלֵא דְמוּתֵךְ בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה, שֵׁנָה לֹא נָתַתִּי לְעֵינַי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִתּוֹסְפָה אַנְחָתוֹ וּבְכִיָּתוֹ. וְלֹא פָסַק מִהְיוֹת עֵינוֹ בוֹכָה וְלִבּוֹ אָבֵל, נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וּמְמַעֵט בְּמַאֲכָל, וְנִשְׁאָר בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁך חֹדֶשׁ תָּמִים. וּכְשֶׁעָבַר אוֹתוֹ חֹדֶשׁ עָלָה בְדַעְתּוֹ שֶׁיִּסַּע אֶל אַחְיוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיְּסַיְּעוּ בְיָדוֹ בְמַטְּרָתוֹ לְהַשִּׂיגָהּ. הֵבִיא אֶת הַגְּמַלּוֹת וְטָעַן חֲמִשִּׁים גְמַלּוֹת־מֵרוֹץ בִּסְגֻּלוֹת עִרָאק וְרָכַב עַל אַחַת מֵהֶן. צִוָּה אֶת אִמּוֹ עַל הַבַּיִת וְהִפְקִיד אֶת כָּל חֲפָצָיו, מִלְּבָד חֲפָצִים מְעַטִּים שֶׁהִשְׁאִיר בֶּחָצֵר, וְנָסַע וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל אַחְיוֹתָיו, אֶפְשָׁר יִמְצָא אֶצְלָן עֶזְרָה לְהִפָּגֵש עִם אִשְׁתּוֹ. וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַבָּנוֹת בְּהַר הָעֲנָנִים. כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶן הִגִּישׁ לָהֶן אֶת הַמַּתָּנוֹת. שָׂמְחוּ בוֹ וּבֵרְכוּהוּ לְבוֹאוֹ בְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, מַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ בִמְהֵרָה? אַחֲרֵי שֶׁאֵין לְךָ אֶלָּא שְׁנֵי חֳדָשִׁים מֵאָז עֲזַבְתָּנּוּ?” בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ עַל אָבְדַן חֲבִיבָה דוֹאֶגֶת,

לֹא יֶעֶרְבוּ לָהּ חַיִּים, עַל טוּבָם לֹא מִתְעַנֶּגֶת.

חָלְיִי מַחֲלָה רִפְאוּתָה לֹא נוֹדָעָה.

וּכְלוּם תֵּרָפֵא מַחֲלָה מִבְּלִי רוֹפְאָהּ?

הוֹי מוֹנֵעַ מִנִּי נֹעַם שֵׁנָה, עֲזַבְתַּנִי עָזוֹב.

אֶשְׁאֲלָה רוּחַ עָלֶיךָ בְּעֵת תִּשֹּׁב:

הֲקָרוֹב זְמַן אֶרְאֶה אֲהוּבִי, הֵן כָּל הֵכִיל,

כָּל סְגֻלָּה תִקְרָא עֵינִי דִמְעָתָהּ לְהַזִּיל.

הוֹי הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בְּאָרְצָהּ וּמְקוֹמָהּ,

אוּלַי נְשִׁיפַת רוּחַ תְּחַיֶּה הַלְּבָבוֹת בְּבָשְׂמָהּ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ זָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶפְשָׁר וְהַגּוֹרָל רִסְנוֹ יַפְנֶה, אוּלַי,

וְיָבִיא אֲשֶׁר אֹהַב, אִם כִּי הַזְּמָן קַנַּאי,

וִיאַשְׁרֵנִי גוֹרָלִי וִימַלֵּא לִי רָצוֹן

וְיַגִּיעַ אַחֲרֵי דְבַר אָסוֹן לִי שָׂשׂוֹן.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָּכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בֵּאלֹהִים, אַתְּ הַמַּעֲלָה חָלְיִי וּמַדְוִי עַד לַקָּצֶה,

כְּלוּם אַתְּ מְרֻצָּה? הִנֵּה אֲנִי בָאַהֲבָה מְרֻצֶּה.

כְּלוּם בְּלֹא חֵטְא וְסִבָּה מֶנִּי תִרְחֲקִי?

יְהִי פֵרוּדֵךְ עָבָר, וְרַחֲמִי וּבִי דִבְקִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רָחֲקָה תְנוּמָה וּנְדוּדֵי שֵׁנָה קָרָבוּ,

וְעַיִן דִּמְעוֹתֶיהָ בַּמִּסְתָּרִים מָה רַבּוּ.

תֵּבְךְ בְּדִמְעָה כְעָקִיק, נִכְסֶפֶת,

תִּרְבֶּה בְּאֹרֶךְ הַזְּמָן וְנוֹסֶפֶת.

אָזְלָה לִי תְשׁוּקָה. הוֹי אַנְשֵׁי אַהֲבָה,

אֵשׁ בֵּין צַלְעוֹתַי לָהּ לֶהָבָה.

וְעֵת זְכַרְתִּיךְ דִמְעָה לִי לֹא תֻצַּק,

מִבְּלִי בְתוֹכָה רַעַם וּבָרָק.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַאִם בְּחַשֶׁק וְעִנּוּיִים תִּשְׁרוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ?

וְהַאִם כְּאַהֲבָתֵנוּ לָכֶם אַהֲבַתְכֶם לָנוּ?

יָמִית אֱלֹהִים אֶת הָאַהֲבָה מַה מָּרָה הִיא,

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה אַהֲבָה תַּחְפֹּץ מִנִּי?

פְּנֵיכֶם יָפוֹת תַּעַמֹדְנָה בְעֵינֵינוּ,

וְאִם הִפְלִיגוּ רְחֹק, בְּכָל אֲשֶׁר הָיִינוּ.

בְּזֵכֶר שְׁכוּנְכֶם טָרוּד לְבָבִי אֲנִי,

וְקוֹל הַיּוֹנָה בְּשׁוֹרְרָהּ יַחְרִידֵנִי.

הוֹי יוֹנָה הַקּוֹרְאָה לְרֵעָהּ כָּל הַלֵּיל,

כְּבָר הוֹסַפְתְּ עַל גַּעְגוּעַי וְשַׂמְתִּנִי אָבֵל.

עָזַבְתְּ עַפְעַפַּי מִבְּכִי מִבְּלִי לְאוֹת,

עֲלֵי גְבִירָה רָחֲקָה מֵהֶן מִרְאוֹת.

אֶכְמַהּ אֵלֶיהָ בְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,

נִכְסָף לָהּ בְּלֵילִי, אֲפֵלָתוֹ כִי בָאָה.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֲחוֹתוֹ אֶת דְּבָרָיו, יָצְאָה אֵלָיו וְרָאֲתָה אוֹתוֹ שׁוֹכֵב מִתְעַלֵּף. צָעֲקָה וְהִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ. שָׁמְעוּ אוֹתָהּ אַחְיוֹתֶיהָ וְיָצְאוּ אֵלֶיהָ, וְרָאוּ אֶת חַסַן שׁוֹכֵב מִתְעַלֵּף. הִקִּיפוּ אוֹתוֹ וּבָכוּ עָלָיו, וְלֹא נִסְתַּר מֵעֵינֵיהֶן בִּרְאוֹתָן אֶת אֲשֶׁר חָל בּוֹ מִן הָרְגָשׁוֹת וְהַכִּסּוּפִים וְהַתְּשׁוּקָה וְהָאַהֲבָה הָעַזָּה. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. בָּכָה וְהִגִּיד לָהֵן מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּהֵעָדְרוֹ, כְּשֶׁעָפָה אִשְׁתּוֹ וְלָקְחָה יְלָדֶיהָ עִמָּהּ. נֶעֶצְבוּ עָלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בִדְבַר מַה שֶּׁאָמְרָה בְלֶכְתָּהּ, אָמַר לָהֶן: “אַחְיוֹתַי, הִיא אָמְרָה לְאִמִּי: 'אִמְרִי לִבְנֵךְ כְּשֶׁיָּבוֹא וְיֶאֶרְכוּ לוֹ לֵילוֹת הַפֵּרוּד וְיִתְאַוֶּה לִקְרַב אֵלַי וּלְהִפָּגֵשׁ, וִיזַעְזְעוּהוּ רוּחוֹת הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה, שֶׁיָּבוֹא אֵלַי אֶל אִיֵּי וָאק”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, רָמְזוּ אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ וְהִרְהֲרוּ בַדָּבָר, וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן מַבִּיטָה אֶל אֲחוֹתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁחַסַן מַבִּיט אֲלֵיהֶן. הִרְכִּינוּ רֹאשָׁן לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת, אַחַר כָּךְ הֵרִימוּ אוֹתָם וְאָמְרוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמְרוּ לוֹ: “שְׁלַח יָדְךָ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְאִם תַּגִּיעַ אֶל הַשָּׁמַיִם, תַּגִּיעַ אַתָּה אֶל אִשְׁתֶּךָ וִילָדֶיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּעָרוֹת אָמְרוּ לְחַסַן: “שְׁלַח יָדְךָ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְאִם תַּגִּיעַ אֶל הַשָּׁמַיִם תַּגִּיעַ אַתָּה אֶל אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ”. זָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כַּגֶּשֶׁם, עַד שֶׁהִרְטִיבוּ אֶת בְּגָדָיו. נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִסְעִירוּנִי הַלְּחַיַיִם הָאַדֻמּוֹת וּבָבוֹת הָעַיִן,

וּבְבוֹא נְדוּדֵי שֵׁנָה כָּלָה אוֹנִי וָאַיִן.

לְבָנוֹת רַכּוֹת הִתִּישׁוּ בְּקָשְׁיָן אֶת גוּפִי,

עַד לֹא נִשְׁאֲרָה לְעֵינֵי־אָדָם נְשָׁמָה בְאַפִּי.

שְׁחוֹרוֹת עַיִן טוֹפְפוֹת כִּצְבִיּוֹת זֹךְ, הִזְהִירוּ זָרָחוּ

בְּיָפְיָן, קְדוֹשִׁים לוּ רָאוּ אַחֲרֵיהֶן נִפְתּוּ הָלָכוּ.

תְּהַלֵּכְנָה בַשַּׁחַר כְּמוֹ מַשַּׁב־רוּחַ בַּגָּן,

סְחָפוּנִי צַעַר וְחַלְחָלָה בְאַהֲבָתָן.

תָּלִיתִי בַיְפֵה־פִיָּה בְּתוֹכָהּ תִּקְוָתִי,

בְּלַהֲטֵי אֵשׁ תִּשָֹּרֵף בִּגְלָלָהּ לִבָּתִי.

תְּמִירָה, רַכִּים יְצוּרֶיהָ מְטוֹפְפָה,

בְּפָנֶיהָ שַׁחַר, בְּשַׂעֲרָהּ אֲפֵל עֵיפָה.

הִסְעִירַתְנִי, וְכַמָּה גִבּוֹרִים בָּאַהֲבָה

הִסְעִירוּם עֵינֵי יָפוֹת וְלָעַיִן בָּבָה.

כְּשֶׁגָּמָר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה, וּבָכוּ הַנְּעָרוֹת לִבִכְיוֹ. וְנִתְעוֹרְרוּ בָהֶן רַחֲמִים עָלָיו וְקִנְאָה לוֹ. דִּבְּרוּ אֵלָיו רַכּוֹת וְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְקִבּוּץ פִּזּוּרָיו יַחְדָּיו. פָּנְתָה אֵלָיו אֲחוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: "תֵּרָגֵע נַפְשֶׁךָ וְיִשְׁקֹט לְבָבְךָ וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁתַּשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ, שֶֹכֵּן הַמַּאֲרִיךְ רוּחוֹ וְאֵינוֹ דוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה מַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ. וְאֹרֶך־הָרוּחַ הוּא הַמַּפְתֵּחַ לְהַצָּלָה. וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַנַּח לַגּוֹרָל דַּרְכּוֹ, אַל תִּמְשְׁכֶנּוּ בְמוֹשְׁכוֹת.

וְלֹא תְבַלֶּה לֵילְךָ כִּי־אִם חָפְשִׁי מִדְּאָגוֹת.

כְּהֶרֶף־עַיִן הַהוֹלֵךְ וָשָׁב,

יְשַׁנֶּה אֱלֹהִים מִמַּצָּב לְמַצָּב.

אַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “חַזֵּק לִבְּךָ וְאַמֵּץ רוּחֲךָ, שֶֹכֵּן מִי שֶׁשְּׁנוֹתָיו נִקְבְּעוּ עֶשֶׂר לֹא יָמוּת כְּשֶׁהוּא בֶן תֵּשַע. וְהַבְּכִי וְהַצַּעַר וְהָאֵבֶל יַחֲלוּ וְיַחֲלִישׁוּ. שְׁבָה אִתָּנוּ עַד שֶׁתָּנוּחַ, וַאֲנִי אֲתַכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֶל אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בָּכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם נִרְפָּא לִי מֵחֹלִי בְּגֵוִי.

לֹא נִרְפָּא לִי מֵחֹלִי בִּלְבָבִי.

וְאֵין מָזוֹר לְחֹלִי עֶלֶם שׁוֹבָב,

בִּלְתִּי הַגִּיעַ אוֹהֵב לַאֲשֶׁר אָהָב.

יָשַׁב לְצַד אֲחוֹתוֹ, וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחְתּוֹ וּמְנַחַמְתּוֹ וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ לְסִבַּת לֶכְתָּהּ, וְסָח לָהּ עַל הַסִּבָּה לְכָךְ. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, חֲפֵצָה הָיִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁתִּשְׂרֹף אֶת הַבֶּגֶד, וְהִשְׁכִּיחַנִי הַשָּׂטָן זֹאת”. הָיְתָה מְשׂוֹחַחְתּוֹ וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו רַכּוֹת. כְּשֶׁאָרַךְ לוֹ הַדָּבָר וְנִתְּוֹסְפָה חֶרְדָּתוֹ נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁכַן לְבָבִי אָהוּב רֵעֵיתִי לוֹ,

וַאֱשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים אֵין גּוֹלְלוֹ.

מַעֲרָב לוֹ נָטַל הַיֹּפִי כֻלּוֹ.

עֹפֶר, וְאוּלָם לְבָבִי מִרְעֶה לוֹ.

וְעֵת כָּלָה בְאַהֲבָתוֹ אֹרֶךְ רוּחִי וְחֵילִי,

בָּכִיתִי אִם גַּם בִּכְיִי לֹא יוֹעִיל לִי.

יָפֶה, שְׁנוֹת חַיָּיו הֵן שֶׁבַע וָשֶׁבַע, כְּאִלּוּ הוּא

יָרֵחַ, לֵילוֹת חֲמִשָֹּׁה וַחֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעָה לוֹ מָלְאוּ.

כְּשֶׁרָאֲתָה אֲחוֹתוֹ מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מִן הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהָעֶרְגָּה וְיִסּוּרֵי הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה, נִגְּשָׁה אֶל אַחְיוֹתֶיהָ כְּשֶׁעֵינָהּ בּוֹכָה וְלִבָּהּ אָבֵל לִפְנֵיהֶן, וְהִפִּילָה עַצְמָהּ עֲלֵיהֶן וְנָשְׁקָה רַגְלֵיהֶן וְשָׁאֲלָה מֵהֶן לְסַיֵּעַ לְאָחִיהָ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ לְהִפָּגֵּשׁ עִם יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתָן לְתַכֵּן עֵצָה שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל אִיֵי וָאק. וְלֹא פָסְקָה לִבְכּוֹת לִפְנֵי אַחְיוֹתֶיהָ, עַד שֶׁעוֹרְרָה גַם אוֹתָן לִבְכִי וְאָמְרוּ לָהּ: “יֵרָגַע לְבָבֵךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹקְדוֹת עַל הַדָּבָר שֶׁיִּפָּגֵשׁ עִם בְּנֵי־מִשְֹפַּחְתּוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. שָׁהָה אֶצְלָן שָׁנָה תְמִימָה כְּשֶׁעֵינוֹ אֵינָהּ חֲדֵלָה מִדְּמָעוֹת. וְהָיָה לְאַחְיוֹתֶיהָ דוֹד אֲחִי־אֲבִיהֶן, עַבְּדֻ אלְקֻדוּס שְׁמוֹ. וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הַנַּעֲרָה הַבְּכִירָה אַהֲבָה רַבָּה, וּמְבַקְּרָהּ בְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה פַעַם אַחַת, וּמְמַלֵּא אֶת בַּקָּשׁוֹתֶיהָ. וּכְבָר סִפְּרוּ לוֹ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חַסַן לִפְנֵי כֵן, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאַמְגּוּשִׁי, וְכֵיצַד עָלָה בְיָדוֹ לְהָרְגוֹ. שָׂמַח דּוֹדָן בְּכָךְ, וּמָסַר לַנַּעֲרָה הַבְּכִירָה צְרוֹר שֶׁקְּטֹרֶת בְּתוֹכוֹ וְאָמַר לָהּ: “בַּת־אָחִי, כְּשֶׁתִּהְיִי דוֹאֶגֶת וְיַשִּׂיג אוֹתָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לְמוֹרַת רוּחַ לָךְ אוֹ כְשֶׁתַּעֲלֶה בְדַעְתֵּךְ מִשְׁאָלָה, הַשְׁלִיכִי קְטֹרֶת זוֹ בְתוֹךְ הָאֵשׁ וְהַזְכִּירִי אֶת שְׁמִי, שֶׁאָז אָבוֹא אֵלַיִךְ בִּמְהֵרָה וַאֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ”. וְהָיוּ דְבָרִים אֵלֶּה בְיוֹם רֹאש־הַשָּׁנָה. אָמְרָה אוֹתָהּ נַעֲרָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ: “הֲרֵי הַשָּׁנָה כְבָר עָבְרָה בִשְׁלֵמוּתָּהּ, וְדוֹדִי לֹא בָא. קוּמִי הַצִּיתִי אֶת הַצּוּר שֶׁמַּדְלִיקִים בּוֹ אֵשׁ וְהָבִיאִי לִי אֶת קֻפְסַת הַקְּטֹרֶת”. קָמָה הַנַּעֲרָה שְׂמֵחָה וְהֵבִיאָה לַהּ אֶת קֻפְסַת הַקְּטֹרֶת. פָּתְחָה אוֹתָה וְנָטְלָה מִתּוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ מוּעָט וְהוֹשִׁיטָה לַאֲחוֹתָהּ. נָטְלָה אוֹתוֹ וְזָרְקָהּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, וְהִזְכִּירָה אֶת שֵׁם דּוֹדָהּ. לֹא כָלְתָה הַקְּטֹרֶת עַד שֶׁנִּגְּלָה אָבָק מִקְּצֵה הָעֵמֶק. אַחֲרֵי שָׁעָה נָגוֹל הָאָבָק וְנִרְאָה מִתַּחְתָּיו זָקֵן רוֹכֵב עַל פִּיל מְצַעֵק מִתַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַנְּעָרוֹת, הִתְחִיל נוֹתֵן לָהֶן אוֹתוֹת בְּיָדָיו וְרַגְלָיו. אַחֲרֵי שָׁעָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶן. יָרַד מֵעַל הַפִּיל וְנִכְנַס אֲלֵיהֶן. חִבְּקוּ אוֹתוֹ וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם. יָשַׁב, וְהָיוּ הַנְּעָרוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת עִמּוֹ וְשׁוֹאֲלוֹת אוֹתוֹ לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ. אָמַר לָהֶן: “הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשָׁעָה זוֹ, אֲנִי וְאִשְׁתִּי, דּודַתְכֶן. הֵרַחְתִּי בַקְּטֹרֶת וּבָאתִי עֲלֵיכֶן עַל פִּיל זֶה. וּמַה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, בַּת אָחִי?” אָמְרָה לוֹ: “דּוֹדִי הִתְגַּעְגַּעְנוּ עָלֶיךָ, וּכְבָר עָבְרָה הַשָּׁנָה, וְאֵין הוא מִמִּנְהָגְךָ שֶׁתִּפָּקֵד מֵאֶצְלֵנוּ יוֹתֵר מִשָּׁנָה”. אָמַר לָהֶן: “עָסוּק הָיִיתִי, וּכְבָר הֶחְלָטְתִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶן מָחָר”. הוֹדוּ לוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הֵשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הַבְּכִירָה אָמְרָה לוֹ: “דּוֹדִי, סִפַּרְנוּ לְךָ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חַסַן הַבָּצְרִי שֶׁהֱבִיאוֹ בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי, וְכֵיצַד הָרַג אוֹתוֹ. וְסִפַּרְנוּ לְךָ עַל דְּבַר הָעַלְמָה בַת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁלָּקַח וּמַה שֶּׁסָבַל מִן הַעִנְיָנִים הַקָּשִׁים וְהַבַּלָּהוֹת, וְכֵיצָד תָּפַס אֶת בַּת הַמֶּלֶך וּנְשָׂאָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְכֵיצָד נָסַע אִתָּהּ לְאַרְצוֹ”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן. וּמָה אֵרַע לוֹ אַחֲרֵי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “הִיא בָגְדָה בוֹ, אַחֲרֵי שֶׁחוֹנֵן מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים, וְלָקְחָה אוֹתָם וְנָסְעָה אִתָּם לְאַרְצָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁלֹא הָיָה בַבַּיִת, וְאָמְרָה לְאִמּוֹ: 'כְּשֶׁיָבוֹא בְנֵךְ וְאָרְכוּ לוֹ לֵילוֹת הָפֵּרוּד, וִיבַקֵּשׁ לִקְרַב אֵלַי וּלְהִפָּגֵשׁ, וְזִעְזְעוּהוּ רוּחוֹת הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה, יָבוֹא אֶל אִיֵּי וָאק”. הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וְנָשַׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹ. אַחַר־כָּךְ הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְהִתְחִיל לְשַׂרְטֵט בָּאָרֶץ בְּאֶצְבָּעוֹ. פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁחַסַן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר מִפָּנָיו. אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת לְדוֹדָן: “הָשֵׁב לָנוּ תְשׁוּבָה, שֶׁכְּבָר פּוֹרַרְתָּ אֶת כְּבֵדֵינוּ”. הֵנִיעַ לָהֶן בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר לָהֶן: “בְּנוֹתַי, כְּבָר יָגַע הָאִישׁ הַזֶּה וְהִפִּיל עַצְמוֹ בְבַלָּהָה עֲצוּמָה וְסַכָּנָה קָשָׁה, שֶׁכֵּן לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל אִיֵּי וָאק”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָרְאוּ הַנְּעָרוֹת לְחַסַן, יָצָא אֲלֵיהֶן וְנִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדּוס וְנָשַׁק יָדוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. שָׂמַח בּוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. אָמְרוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת לְדוֹדָן: “דּוֹד, בָּאֵר לְאָחִינוּ הָאֱמֶת, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הָסֵר מֵעָלֶיךָ יִסּוּרִים קָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁכֵּן לֹא תוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל אִיֵּי וָאק, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ אִתְּךָ הַשֵּׁדִים הַמְעוֹפְפִים וְהַכּוֹכָבִים הַמְהַלְּכִים, שֶׁכֵּן בֵּינְךָ וּבֵין הָאִיִּים שִׁבְעָה עֲמָקִים וְשִׁבְעָה יַמִּים וְשִׁבְעָה הָרִים עֲצוּמִים. וְכֵיצַד זֶה תּוּכַל לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה? וּמִי זֶה יוֹבִילְךָ אֵלָיו? הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתַּחֲזֹר בְּקָרוֹב, חֵי־אֱלֹהִים, וְאַל תְּיַגַּע לִבְּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס בָּכָה עַד שֶׁהִתְעַלֵּף, וְיָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת סְבִיבוֹ בּוֹכוֹת לְבִכְיוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה בָהֶן, הִנֵּה קָרְעָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְהִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַשֵּׁיךְ עַבְדֻ־אלְקֻדּוּס בְּמַצָּב זֶה שֶׁל צַעַר וְהִתְרַגְּשׁוּת וְאֵבֶל, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם וְאָמַר: “הֵרָגְעוּ”. הוֹסִיף וְאָמַר לְחַסַן: “יֵרָגַע לְבָבְךָ וְהִתְבַּשֵּׂר בְּמִלּוּי חֶפְצֶךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “בְּנִי, קוּם וֶאֱזֹר חַיִל וּבוֹא אַחֲרַי”. קָם חַסַן וְהִתְאוֹשֵׁשׁ אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מִן הַבָּנוֹת וְהָלַךְ אַחֲרָיו, אַחֲרֵי שֶׁשָּׂמֵחַ הָיָה בְמִלּוּא חֶפְצוֹ. קָרָא הַשֵּׁיךְ עַבְדֻ־אלְקֻדוּס לַפִּיל, וּבָא. רָכַב עָלָיו וְהִרְכִּיב אֶת חַסַן עָלָיו מֵאֲחוֹרָיו. הִסִּיעַ אוֹתָם מֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, כַּבָּרָק הַמַּכֶּה בְסַנְוֵרִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַר עָצוּם, תָּכֹל, שֶׁאֲבָנָיו כֻּלָּן תְּכֻלּוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַר מְעָרָה, וְעָלֶיהָ שַׁעַר שֶׁל בַּרְזֶל סִינִי. תָּפַס הַשֵּׁיךְ בְּיַד חַסַן, וְהוֹרִידוֹ. אַחַר־כָּךְ יָרַד הַשֵּׁיךְ וּפִטֵּר מֵעָלָיו אֶת הַפִּיל. נִגַּשׁ אֶל שַׁעַר הַמְּעָרָה וְדָפַק עָלָיו. נִפְתַּח הַשַּׁעַר וְיָצָא אֵלָיו עֶבֶד כּוּשִׁי קֵרֵחַ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא שֵׁד מִן הָעִפְרִית, בְּיָדוֹ הַיְמָנִית חֶרֶב וּבַשְׁנִיָּה תְרִיס שֶׁל פְּלָדָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס הִשְׁלִיךְ אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַתְּרִיס מִיָּדוֹ וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְנָשַׁק יָדוֹ. תָּפַס הַשֵּׁיךְ בְּיַד חַסַן וְנִכְנַס, וְנָעַל הָעֶבֶד אֶת הַשַּׁעַר אַחֲרֵיהֶם. מָצָא חַסַן אֶת הַמְּעָרָה גְדוֹלָה וְרַחֲבַת־יָדַיִם עַד מְאֹד, וְלָהּ מִסְדְּרוֹן מְקֻמָּר. לֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת בְּעֶרֶךְ מִיל, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה בְלֶכְתָּם אֶל מִישׁוֹר גָדוֹל. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל קָצֶה אֶחָד שֶׁבּוֹ שְׁנֵי שְׁעָרִים עֲצוּמִים מוּצָקִים נְחֹשֶׁת־קָלָל. פָּתַח הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס שַׁעַר אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס וְסָגַר אוֹתוֹ וְאָמַר לְחַסַן: “שֵׁב לְיַד שַׁעַר זֶה וְהִשָּׁמֶר לְךָ מִפְּתֹחַ אוֹתוֹ וּלְהִכָּנֵס, עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ בִמְהֵרָה”. כְּשֶׁנִּכְנַס הַשֵּׁיךְ נֶעֱלַם מִפָּנָיו בְּמֶשֶׁך שָׁעָה תְמִימָה. אַחַר־כָּךְ יָצָא וְעִמּוֹ סוּס עַל אֻכָּפוֹ וּמִתְגּוֹ וְרִסְנוֹ, שֶׁבְּלֶכְתּוֹ הָיָה טָס, וּכְשֶׁהָיָה טָס לֹא הָיָה הָאָבָק מַשִּׂיג אוֹתוֹ. הִגִּישׁוֹ הַשֵּׁיךְ אֶל חַסַן, וְאָמַר לוֹ: “רְכַב”. פָּתַח הַשֵּׁיךְ אֶת הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, וְנִרְאָה מִתּוֹכוֹ מִדְבָּר רְחַב־יָדַיִם. רָכַב חַסַן עַל הַסּוּס וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַשַּׁעַר, וְנִמְצְאוּ בְתוֹךְ אוֹתוֹ מִדְבָּר. אָמַר הַשֵּׁיךְ לְחַסַן: “בְּנִי, קַח כְּתָב זֶה וְסַע עַל סוּס זֶה לַמָּקוֹם שֶׁיוֹבִילְךָ אֵלָיו, וּכְשֶׁתִּרְאֵהוּ עוֹמֵד עַל שַׁעַר שֶׁל מְעָרָה כְמוֹ זֹאת, רֵד מֵעַל גַּבּוֹ וְשִׂים אֶת רִסְנוֹ בְתוֹךְ בְּלִיטַת הָאֻכָּף וְשַׁלַּח אוֹתוֹ לָלֶכֶת חָפְשִׁי לְדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן יִּכָּנֵס לְתוֹךְ הַמְעָרָה. וְאוּלָם אַל תִּכָּנֵס עִמּוֹ, אֶלָּא עֲמֹד עַל שַׁעַר הַמְּעָרָה זְמַן שֶׁל חֲמִשָּׁה יָמִים, וְאַל תִּקְצַר רוּחֲךָ. בְּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יֵצֵא אֵלֶיךָ שֵׁיךְ שָׁחוֹר, וְעָלָיו בְּגָדִים שְׁחוֹרִים וּזְקָנוֹ לָבָן וְאָרֹךְ יוֹרֵד עַד טַבּוּרוֹ. כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ, נַשֵּׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וֶאֱחֹז בְּשׁוּלֵי בִגְדוֹ וְשִׂים אוֹתָם עַל רֹאשְׁךָ וּבְכֵה לְפָנָיו עַד שֶׁיְרַחֵם עָלֶיךָ וְיִשְׁאַל אוֹתְךָ לְחֶפְצֶךָ. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: ‘מַה חֶפְצֶךָ?’ מְסוֹר לְיָדוֹ מִכְתָּב זֶה, שֶׁכֵּן יִטֹּל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ וְלֹא יַגִּיד לְךָ דָבָר, אֶלָּא יִכָּנֵס וְיַנִּיחַ אוֹתְךָ לְבַדְּךָ. עֲמֹד אֵפוֹא עַל מְקוֹמְךָ חֲמִשָּׁה יָמִים אֲחֵרִים וְאַל תִּקְצַר רוּחֲךָ. בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי צַפֵּה לוֹ, וְאִם יֵצֵא אֵלֶיךָ הוּא בְעַצְמוֹ, דַע לְךָ שֶׁחֶפְצְךָ נִמְלָא. אַךְ אִם יֵצֵא אֵלֶיךָ אַחַד עֲבָדָיו, דַּע שֶׁזֶּה שֶׁיָּצָא אֵלֶיךָ מְבַקֵּש לְהָרְגֶךָ, וְשָׁלוֹם. וְדַע בְּנִי שֶׁכָּל הַמְסַכֵּן עַצְמוֹ, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּתַן הַשֵּׁיך עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס אֶת הַמִּכְתָּב לְחַסַן, הוֹדִיעַ לוֹ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כָּל הַמְסַכֵּן עַצְמוֹ מִתְחַיֵב בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם יָרֵא אַתָּה לְנַפְשְׁךָ, אַל תַּשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִנֶּגֶד, לַמָּוֶת. אַךְ אִם אֵין אַתָּה יָרֵא, הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. הִנֵּה בֵאַרְתִּי לְךָ אֶת הַעִנְיָנִים. וְאִם מְבַקֵּשׁ אֵתָּה לַחֲזֹר, הֲרֵי הַפִּיל מוּכָן הוּא וְיוֹבִילְךָ אֶל בְּנוֹת אָחִי. וְהֵן מוֹבִילוֹת אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ וּמַחֲזִירוֹת אוֹתְךָ אֶל מוֹלַדְתְּךָ, וֵאלֹהִים יִשְׁפֹּת לְךָ טוֹב מֵאוֹתָה נַעֲרָה שֶׁדָּבְקָהּ נַפְשְׁךָ לְאַהֲבָה אוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “הַשֵּׂיךְ, וְכֵיצַד זֶה יֶעֶרְבוּ לִי הַחַיִים מִבְּלִי שֶׁאַשִּׂיג חֶפְצִי? אֵינִי חוֹזֵר לְעוֹלָם עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת אֲהוּבָתִי, אוֹ יַגִּיעֵנִי מוֹתִי”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עַל הִפָּקֵד זוֹ אָהַבְתִּי עִם כִּסּוּפִי כִי רָב,

עָמַדְתִּי זוֹעֵק נִשְׁבָּר וְנֶעֱלָב.

אֲנַשֵּׁק עֲפַר תַּחֲנוֹתָהּ מִשְׁתּוֹקֵק לָהּ,

וְלֹא מְצָאַתְנִי בִלְתִּי אִם אַנְחָתִי גָדְלָה.

שָׁמְרָה אֵל אֲשֶׁר רָחָקוּ וְזִכְרָם בַּלֵּב,

וַיִּרְחַק תַּעֲנוּגִי וַיִּדְּבַּק בִּי כְּאֵב.

יֹאמְרוּ “יַחֵל” וְהִסִּיעוּהָ וְעָבָרוּ,

וַיַצִּיתּו בְּיוֹם מַסַּע אַנְחָתִי וְעוֹרָרוּ.

וְלֹא הִבְהִילוּנִי בִלְתִּי אִם הַפְּרִידָה וַאֲשֶׁר אָמָרָהּ:

בְּהֵעָדְרִי, יְדִידוּתִי אַל תִּשְׁכַּח, אוֹתִי זְכָרָה.

אֶל מִי אֶמָּלֵט, אֲצַפֶּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶעֶצָרָה?

הֵן הִיא הָיְתָה תוֹחַלְתִּי בְרַוְחָתִי וּבַצָּרָה.

כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי נִפְרָד, הוֹי לִיגוֹנַי,

שָׂמְחוּ בְשׁוּבִי אוֹיְבַי וְשׂוֹטְנַי.

הוֹי מַה צַּר, אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי הִנֵּה בָא.

הוֹי יִסּוּרַי הוֹסִיפוּ בִלְבָבִי לֶהָבָה.

בְּהִפָּקֵד חֲבִיבַי אֵין חַיִים אַחֲרֵיהֶם עוֹד,

וּבְשׁוּבָם יִרְבּוּ שִׂמְחָתִי וּשְׂשׂוֹנִי מְאֹד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס אֶת שִׁירוֹ אֲשֶׁר נָשָׂא וְאֶת דְּבָרָיו, יָדַע שֶׁלֹּא יַחֲזֹר בּוֹ מֵחֶפְצוֹ, וְשֶׁדִּבּוּרִים לֹא יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא יְסַכֵּן עַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם תֹּאבַד נַפְשׁוֹ. אָמַר לוֹ: “דַּע, בְּנִי, שֶׁאִיֵּי וָאק שִׁבְעָה אִיִּים הֵם וּבְתוֹכָם צָבָא עָצוּם. וְצָבָא זֶה כֻלּוֹ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, וְתוֹשָׁבֵי הָאִיִּים הַפְּנִימִיִּים שְׂטָנִים וְשֵׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וּמְכַשְּׁפִים, וּמִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנָס לְאַרְצָם אֵינוֹ חוֹזֵר. וְלֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם מִי שֶׁהוּא מֵעוֹלָם וְחָזַר. מְיָעֵץ אֲנִי אֵפוֹא אוֹתְךָ בְשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתַּחֲזֹר עַכְשָׁו לְמִשְׁפַּחְתְּךָ. וְדַע שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה שָׂם פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ, הִיא בַת מֶלֶך אִיִּים אֵלֶּה כֻלָּם. וְכֵיצַד זֶה תּוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ? שְׁמַע אֵפוֹא אֵלַי, בְּנִי, וְאֶפְשָׁר יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה הֵימֶנָּה”. אָמַר לוֹ חַסַן: “אֲדוֹנִי, אִלּוּ הָיוּ חוֹתְכִים אוֹתִי חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, לֹא הָיִיתִי מוֹסִיף אֶלָּא אַהֲבָה וָרֶטֶט. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתִּי וִילָדַי וְנִכְנָס אֶל אִיֵי וָאק. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִמָּהּ וְעִם יְלָדַי”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס: “אִם כָּךְ אֵין דֶּרֶך אֶלָּא שֶׁתִּסַּע”. אָמַר לוֹ: “כָּךְ הוּא. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּתְפַּלַּל לִישׁוּעָתִי וּלְעֶזְרָתִי. אֶפְשָׁר יְקַבֵּץ אֱלֹהִים אוֹתִי יַחַד עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי בְּקָרוֹב”. בָּכָה מֵרֹב כִּסּוּפִים וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבַתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַתְּ חֶפְצִי וְאַתְּ הַיָּפָה בָאָדָם

בִּמְקוֹם אָזְנִי וְעֵינִי אֲשִׂימֵךְ שָׁם.

אֶת לִבִּי כָבַשְׁתְּ וְהוּא לָךְ מָעוֹן,

וְאַחֲרַיִךְ, שָׂרָתִי, עָכוּר אֲנִי בְיָגוֹן.

וְאַל תְּדַמִּי כִּי אָסוּר מֵאַהֲבָתֵךְ, נֶעְתָּק.

הֵן אַהֲבָתֵךְ שָׂמַתְנִי, הַמִּסְכֵּן, מְשֻׁתָּק.

נֶעֱלַמְתְּ וּשְׂשׂוֹנִי אַחֲרֵי הֵעָלְמֵךְ נֶעֱלַם,

וְהַצָּלוּל, אִתִּי בְתַכְלִית הָעָכוּר הוּשָׂם.

עֲזַבְתִּנִי מַבִּיט אֶל הַכּוֹכָבִים מִכְּאֵב בַּצָּר,

אֶבְכֶּה בִדְמָעוֹת דָּמוּ לְשִׁפְעַת מָטָר.

הוֹי לַיְלָה מָה אָרַכְתָּ לִנְדוּד שֵׁנָה, לֹא יִשְׁלַו,

מֵעָצְמַת אַהֲבָה לְמַרְאֶה יָרֵחַ יְקַו.

הָרוּחַ אִם תַּעֲבֹר עַל־פְּנֵי שֵׁבֶט חָנְתָה בָם.

הָבֵא לָהּ שְׁלוֹמוֹתַי – הַחַיִּים הֵן קְצָרִים הִנָּם,

וֶאֱמֹר לָהּ מִקְצָת מִן הַכְּאֵב אֲשֶׁר פְּגָעַנִי.

הֵן הָאֲהוּבָה לֹא תֵדַע אֶת אֲשֶׁר מְצָאַנִי.

כְּשֶׁגָּמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ בָּכָה בְכִי מַר עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס: “בְּנִי, הֲרֵי אֵם לְךָ, אַל תִּתֵּן לָהּ לִטְעֹם טַעַם אָבְדַנְךָ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “אֲדוֹנִי, אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִם אִשְׁתִּי אוֹ יִמְצָאֵנִי מוֹתִי”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חֵי־הָאַהֲבָה, בְּרִיתִי אִתָּךְ מֶרְחָק בַּל יָמֵר,

וְאֵין אֲנִי כָזֶה אֲשֶׁר בְּרִיתוֹ יָפֵר.

וְעִמִּי מִן הַתְּשׁוּקָה אֲשֶׁר אִלּוּ לִבְנֵי אָדָם

הִסְבַּרְתִיהָ, “שִׁגָּעוֹן תְּקָפוֹ” הָיְתָה אִמְרָתָם.

עָצְמַת אַהֲבָה וְיָגוֹן, וּלְבָטִים וּבְכִי

וַאֲשֶׁר זֶה מַצָּבוֹ כֵּיצַד זֶה יְהִי?

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ יָדַע הַשֵּׁיךְ שֶׁאֵין הוּא חוֹזֵר מִזֶּה שֶׁהוּא בוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ. מָסַר לְיָדוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ וְצִוָּה עָלָיו אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הִמְלַצְתִּי עָלֶיךָ בַמִּכְתָּב לִפְנֵי אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ בֶּן בִּלְקִיס בַּת מֻעִין, שֶׁהוּא הַשֵּׁיךְ שֶׁלִּי וּמוֹרִי, וְכָל בְּנֵי־הָאָדָם וְהָרוּחוֹת נִכְנָעִים לוֹ. וּמְפַחֲדִים מִפָּנָיו”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּנֵה וָלֵךְ בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. פָּנָה חַסַן וְשִׁלַּח אֶת רֶסֶן הַסּוּס, וְטָס בּוֹ מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק. לֹא פָסַק חַסַן מְמַהֵר עַל הַסּוּס מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁרָאָה לְפָנָיו דְּמוּת עֲצוּמָה שְׁחוֹרָה כַלַּיְלָה, שֶׁחָסְמָה בֵין הַמִּזְרָח וּבֵין הַמַּעֲרָב. כְּשֶׁקָּרַב חַסַן אֵלֶיהָ צָהַל הַסּוּס תַּחְתָּיו, וְנִתְאַסְּפוּ סוּסִים רַבִּים רַבִּים כְּטִפּוֹת הַמָּטָר אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה מִסְפָּרָם וְאֵין יוֹדֵעַ עֶזְרָה נֶגְדָּם. וְהָיוּ נוֹגְעִים בַּסּוּס לְהִתְבָּרֵךְ בּוֹ. פָּחַד חַסַן וְנִבְעַת, וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ וְהַסּוּסִים מִסָּבִיב לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמְּעָרָה שֶּׁתֵּאֵר אוֹתָהּ לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס, וְעָמַד הַסּוּס עַל הַשַּׁעַר. יָרַד חַסַן מֵעָלָיו וְשָׂם אֶת רִסְנוֹ בְאֻכָּפוֹ. נִכְנַס הַסּוּס לְתוֹךְ הַמְעָרָה וְעָמַד חַסַן עַל הַשַּׁעַר כְּפִי שֶׁצִוָּה אוֹתוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס, וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּאַחֲרִית עִנְיָנוֹ, כֵּיצַד יְהֵא, נָבוֹךְ וְאוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּקְרֶה אוֹתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּרַד חַסַן מֵעָל גַּב הַסּוּס, נִשְׁאָר עוֹמֵד עַל שַׁעַר הַמְּעָרָה מְהַרְהֵר בְּאַחֲרִית עִנְיָנוֹ, כֵּיצַד יְהֵא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּקְרֶה אוֹתוֹ. לֹא פָסַק לַעֲמֹד עַל שַׁעַר הַמְעָרָה חֲמִשָּׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁהוּא נֵעוֹר וְעָצוּב וְנָבוֹךְ, מְהַרְהֵר בְּפֵרוּדוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ וַחֲבֵרָיו וַאֲהוּבָיו, עֵינוֹ בוֹכִיָה וְלִבּוֹ אָבֵל, זָכַר אֶת אִמּוֹ וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁיֶאֱרַע לוֹ וּבְפֵרוּדוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וּבְמַה שֶּׁסָּבַל וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מַרְפֵּא לַלֵּב אִתָּךְ, וְהַלֵּב תֶּמֶס יֵלֵךְ,

וּמִקְּצוֹת עַפְעַפֵּי זְרָמִים דֶּמַע יִשָּׁפֵךְ.

פֵּרוּד וָאֵבֶל וְגַעְגּוּעִים וְנֵכָר

וְרִחוּק מִמּוֹלֶדֶת וְכִסּוּף יִגְבָּר.

וְאֵינִי בִלְתִּי אוֹהֵב כִּסּוּפָיו עָצָמוּ,

בְּרִחוּק אֲשֶׁר אָהַב אוֹתוֹ צָרוֹת הָמָמוּ.

וְאִם חִשְׁקִי פֻרְעָנוּת בִּי יָרָה,

אֵי אָצִיל לֹא פְגָעַתְהוּ צָרָה.

וַעֲדַיִן לֹא גָמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ. וּכְבָר יָצָא אֵלָיו הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ, וְהוּא שָׁחוֹר וְעָלָיו לְבוּשׁ שָׁחוֹר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ חַסַן הִכִּיר אוֹתוֹ עַל פִּי הַסִּימָנִים שֶׁמָּסַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס. נָפַל לְפָנָיו וְהִתְפַּלֵּשׁ בִּלְחָיָיו בְּכַפּוֹת רַגְלָיו וְתָפַס בְרַגְלוֹ וְהִנִּיחָהּ עַל רֹאשׁוֹ וּבָכָה לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיך אַבּוּ אלרְרֻוָיְשׁ: “מַה חֶפְצְךָ, בְּנִי?” שָׁלַח יָדוֹ וְהוֹשִׁיט לַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ אֶת הַמִּכְתָּב. נְטָלוֹ מִיָּדוֹ וְנִכְנַס אֶל הַמְּעָרָה מִבְּלִי הָשֵׁב לוֹ תְּשׁוּבָה. הִמְתִּין חַסַן בִּמְקוֹמוֹ עַל שַׁעַר הַמְּעָרָה. כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. וְלֹא פָסַק לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ מֶשֶׁך חֲמִשָּׁה יָמִים, וּכְבָר נִתּוֹסְפָה חֶרְדָתוֹ וְחָזַק פַּחֲדוֹ וְנָדְדָה שְׁנָתוֹ. הָיָה בוֹכֶה וְנִלְאֶה מִכְּאֵב הָפֵּרוּד וּמֵרֹב מַה שֶּׁהָיָה עֵר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יִשְׁתַּבַּח אַדִּיר בַמָּרוֹם וְיִתְהַלָּל,

אָכֵן הָאוֹהֵב בְּתוֹךְ עָמָל.

אֲשֶׁר לֹא טָעַם טַעַם אַהֲבָה,

לֹא יָדַע תִּלְאַת הַמַּסָּה בָהּ.

אִלּוּ דִמְעָתִי יוֹרֶדֶת יַחַד אֶכְלָאָה,

כִּי אָז נַהֲרוֹת דָּמִים נִמְצָאָה.

כַּמָּה יְדִידִים קָשׁוּ לִבּוֹתָם,

וַיִּתְמַכְּרוּ לַאֲסוֹנָם לְסִבְלוֹתָם.

אַךְ אִם יַחֲמֹל לְהַרְגִּיעַ לִבִּי,

לוֹ אֲתַנֶּה אֶת הַבְּכִי אֲשֶׁר בִּי.

וְאוּלָם הָלַכְתִּי, אֵרֵד תְּהֹם,

וַאֲבַדּוֹן פְּגָעַנִי עַד תֹּם.

בָּכוּ לְשִׁמְמוֹנִי חַיּוֹת הַבָּר

וְאַף הָעוֹף בָּאֲוִיר דָּר.

לֹא פָסַק חַסַן לִבְכּוֹת עַד אֲשֶׁר נִצְנֵץ הַשַּׁחַר, וְהִנֵּה יָצָא אֵלָיו הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד לָבָן, וְנָתַן לוֹ אוֹת בְּיָדוֹ שֶׁיִכָּנֵס. נִכְנָס חַסַן. תְּפָסוֹ הַשֵּׁיךְ בְּיָדוֹ וְהִכְנִיסוֹ לַמְּעָרָה. שָׂמַח שֶׁהָיָה בָטוּחַ שֶׁחֶפְצוֹ נִמְלָא. לֹא פָסַק הַשֵּׁיך לָלֶכֶת וְחַסַן עִמּוֹ בְּעֶרֶךְ חֲצִי יוֹם. הִגִּיעוּ לְדֶרֶךְ שַׁעַר מְקֻמָּר, שַׁעַר פְּלָדָה. פָּתַח אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנְסוּ הוּא וְחַסַן בְּמִסְדְּרוֹן מְקֻמָּר אַבְנֵי שֹׁהַם עִם פִּתּוּחֵי זָהָב. לֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם מְרֻצָּף שַׁיִשׁ וּבְאֶמְצָעִיתוֹ גַּן שֶׁבּוֹ מִכָּל עֵץ וּמִכָּל פֶּרַח וּפְרִי. וְהָעוֹפוֹת עַל הָעֵצִים מְזַמְּרִים וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים הַמֶּלֶךְ הָאַבִּיר. וּבְתוֹךְ הָאוּלָם אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת מַקְבִּילֹות אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, וּבְכָל אִצְטַבָּה מוֹשָׁב שֶׁבּוֹ מִזְרֶקֶת מַיִם, וּבְכָל פִּנָּה מִפִּנּוֹת כָּל מִזְרֶקֶת־מַיִם צוּרָה שֶׁל אַרְיֵה שֶׁל זָהָב. וּבְכָל מוֹשָׁב כִּסֵּא וְעָלָיו יוֹשֶׁבֶת דְּמוּת אָדָם שֶׁלְּפָנָיו סְפָרִים רַבִּים מְאֹד, וּבִידֵיהֶם מַחְתּוֹת קְטֹרֶת שֶׁל זָהָב שֶׁבָּהֶן אֵשׁ וּקְטֹרֶת. וְכָל זָקֵן מֵהֶם לְפָנָיו תַּלְמִידִים שֶׁהוּא מַקְרִיא לִפְנֵיהֶם מִן הַסְּפָרִים. כְּשֶׁנִכְנְסוּ אֲלֵיהֶם קָמוּ לִקְרָאתָם וְחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד. פָּנָה אֲלֵיהֶם הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ וְרָמַז לָהֶם לְפַטֵּר מֵעַל פְּנֵיהֶם אֶת הַנִּמְצָאִים. וּפִטְּרוּ אוֹתָם. קָמוּ אַרְבַּעַת הַזְּקֵנִים וְיָשְׁבוּ לִפְנֵי הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל דְּבַר חַסַן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָמַז הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ לְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “סַפֵּר לַחֲבוּרָה אֶת סִפּוּרְךָ וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁית דָּבָר וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָכָה חַסַן בְּכִי מַר וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. כְּשֶׁגָּמַר חַסַן לְסַפֵּר סִפּוּרוֹ, סָעֲרוּ הַזְּקֵנִים כֻּלָּם וְאָמְרוּ: “כְּלוּם זֶה הוּא שֶׁהֶעֱלָה אוֹתוֹ הָאַמְגּוּשִׁי אֶל הַר הָעֲנָנִים בַּנְּשָׁרִים כְּשֶׁהוּא בְתוֹךְ עוֹרוֹ שֶׁל גָּמָל?” אָמַר לָהֶם חַסַן: “הֵן”. פָּנוּ אֶל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ וְאָמְרוּ לוֹ: “שֵׁיךְ שֶׁלָּנוּ, הֶעֱרִים בַּהְרָאם לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל הָהָר, וְכֵיצַד זֶה יָרַד מֵעָלָיו, וּמַה הוּא שֵׁרָאָה עַל הָהָר מִן הַנִּפְלָאוֹת?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ: “חַסַן, סַפֵּר לָהֶם, כֵּיצַד יָרַדְתָּ, וְהַגֵּד לָהֶם מַה שֶׁרָאִיתָ מִן הַנִּפְלָאוֹת”. חָזַר לִפְנֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְכֵיצָד גָּבַר עָלָיו וְהָרַג אוֹתוֹ, וְכֵיצַד בָּגְּדָה בוֹ אִשְׁתּוֹ וְלָקְחָה אֶת יְלָדָיו וְטָסָה, וְכָל מַה שֶּׁסָּבַל מִן הַבַּלָהוֹת וְהַצָּרוֹת. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. פָּנוּ אֶל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ וְאָמְרוּ לוֹ: “שֵׁיךְ הַשֵֹּׁיכִים, הֲרֵי בָחוּר זֶה מִסְכֵּן הוּא. שֶׁמָּא אַתָּה מְסַיֵּעַ עַל יָדוֹ לְהַשִּׂיג אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסִּפֵּר לָהֶם חַסַן לַזְּקֵנִים אֶת סִפּוּרוֹ, אָמְרוּ לַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיִשׁ: “בָּחוּר זֶה מִסְכֵּן הוּא. שֶׁמָּא אַתָּה מְסַיֵּעַ עַל יָדוֹ לְהַשִּׂיג אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו?” אָמַר לָהֶם הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ: “אַחַי, עִנְיָן עָצוּם וּמְסֻכָּן הוּא זֶה, וְלֹא רָאִיתִי אֶחָד הַבָּז לַחַיִּים כַּנַּעַר הַזֶּה. וַהֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאִיֵּי וָאק קָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם אֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן סִכֵּן עַצְמוֹ. וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת כֹּחָם וְאֶת שׁוֹמְרֵיהֶם. וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לִדְרֹךְ בְּאַרְצָם וְלֹא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בְּמַשֶּׁהוּ. וְכֵיצַד יַגִּיעַ זֶה אֶל בַּת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל? וּמִי הוּא שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ לְהוֹבִילוֹ אֵלֶיהָ אוֹ לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ בַדָּבָר הַזֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁיךְ הַשֵּׁיכִים, הֲרֵי אָדָם זֶה כִּלּוּ אוֹתוֹ הַכִּסּוּפִים, וּכְבָר סִכֵּן עַצְמוֹ וּבָא אֵלֶיךָ עִם מִכְתָּב מֵאָחִיךָ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס. מֵעַתָּה חוֹבָה עָלֶיךָ לַעֲזוֹר לוֹ”. קָם חַסַן וְנָשַׁק כַּף רַגְלוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיִשׁ, וְהֵרִים שׁוּלֵי בִגְדוֹ וְהִנִּיחָם עַל רֹאשׁוֹ וּבָכָה וְאָמַר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתְּאַחֵד אוֹתִי עִם יְלָדַי וְאִשְׁתִּי, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מְאַבֵּד נַפְשִׁי וְגוּפִי”. בָּכוּ הַנִּמְצָאִים לְבִכְיוֹ וְאָמְרוּ לַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ: “זְכֵה בְשָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא בִגְלַל מִסְכֵּן זֶה, וַעֲשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד לְמַעַן אָחִיךָ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס”. אָמַר לָהֶם: “הֲרֵי בָחוּר זֶה מִסְכֵּן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא נִגַּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם נַעֲזֹר לוֹ כְפִי יְכָלְתֵּנוּ”. שָׂמַח חַסַן כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאֶת יְדֵי הַנִּמְצָאִים אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו וּבִקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָקַח הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ נְיָר וְקֶסֶת וְכָתַב מִכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לְחַסַן וּמָסַר לוֹ תַרְמִיל שֶׁל עוֹר שֶׁלְּבוֹנָה בְתוֹכָהּ וְצָרְכֵי עֵץ שֶׁמַּדְלִיקִים בָּהֶם אֵשׁ וְזוּלַת זֶה, וְאָמַר לוֹ: “שְׁמֹר לְעַצְמְךָ תַּרְמִיל זֶה, וּכְשֶׁתִּפֹּל בְּצָרָה הַקְטֵר קְצָת מִמֶּנּוּ וּקְרָא בִשְׁמִי שֶׁאָז אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאַצִּילְךָ מִמֶּנָּה”. צִוָּה לְאַחַד הַנִּמְצָאִים לְהָבִיא אֵלָיו מִיָּד עִפְרִית מִן הַשֵּׁדִים הַטָּסִים, וּבָא. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “עַבְדְּךָ דַהְנָשׁ בֶּן פַקְטָשׁ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ: “גַּשׁ אֵלַי”. נִגַּשׁ אֵלָיו. שָׂם אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ אֶת פִּיו עַל אֹזֶן הָעִפְרִית וְאָמַר לוֹ דָבָר, וְהֵנִיעַ הָעִפְרִית בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ לְחַסַן: “בְּנִי, קוּם רְכַב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל עִפְרִית זֶה, דַּהְנַש הַטַּיָּס, וּכְשֶׁיָּרִים אוֹתְךָ לַשָּׁמַיִם וְתִשְׁמַע אֶת תִּשְׁבַּחְתָּם שֶׁל הַמַּלְאָכִים בָּאֲוִיר, אַל תְּשַׁבַּח אִתָּם, שֶׁלֹא תִשָּׁמְדוּ אַתָּה וְהוּא”. אָמַר לוֹ חַסַן: “לֹא אֲדַבֵּר כְּלָל”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ: “חַסַן, כְּשֶׁיַּסִּיעַ אוֹתְךָ יַנִּיחֲךָ בַּיוֹם הַשֵּׁנִי לְעֵת שַׁחַר עַל אֶרֶץ לְבָנָה, צַחָה כַכֹּפֶר. וּכְשֶׁיַנִּיחַ אוֹתְךָ שָׁם, לֵךְ בָּרֶגֶל עֲשָׂרָה יָמִים יְחִידִי, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְשַׁעַר הַמְּדִינָה. וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵלֶיהָ שְׁאַל עַל־דְּבַר מַלְכָּהּ. וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִמּוֹ תֵּן לוֹ שָׁלוֹם וְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו וּמְסֹר לוֹ מִכְתָּב זֶה. וְכָל אֲשֶׁר יְיַעֵץ אוֹתְךָ, בִּין”. אָמַר לוֹ חַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָם עִם הָעִפְרִית וְקָמוּ הַזְּקֵנִים וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְצִוּוּ עָלָיו אֶת הָעִפְרִית. אַחֲרֵי שֶׁטָּעַן אוֹתוֹ הָעִפְרִית עַל שִׁכְמוֹ, הִתְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם וְהָלַךְ יוֹם אֶחָד וְלַיְלָה עַד שֶׁשָּׁמַע תִּשְׁבַּחְתָּם שֶׁל הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר שָׂם אוֹתוֹ עַל אֶרֶץ לְבָנָה כַכֹּפֶר וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהִכִּיר חַסַן שֶׁהוּא עַל הָאָרֶץ וְאֵין אֶצְלוֹ אֶחָד נָסַע לַיְלָה וָיוֹם בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר הַמְּדִינָה. נִכְנַס אֵלֶיהָ וְשָׁאַל עַל דְּבַר מַלְכָּהּ וְהֶרְאוּ לוֹ הַדֶּרֶךְ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "שְׁמוֹ הַמֶּלֶך חַסּוּן מֶלֶךְ אֶרֶץ הַכֹּפֶר, וְאֶצְלוֹ מִן הַצָּבָא וְהַגְּדוּדִים מַה שֶּׁמְּמַלֵּא אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָהּ. בִּקֵשׁ מִמֶּנּוּ חַסַן רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְנָתַן לוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מָצָא אוֹתוֹ מֶלֶךְ אַדִּיר, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה בַּקָּשָׁתְךָ?” נָשַׁק חַסַן אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ. הֵנִיעַ שָׁעָה אַחַת בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר לְאֶחָד מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ: “קַח עֶלֶם זֶה וְהַשְׁכֵּן אוֹתוֹ בַחֲצַר הָאוֹרְחִים”. לְקָחוֹ וְהָלַךְ עַד שֶׁהִשְׁכִּינוֹ שָׁם. עָמַד בֶּחָצֵר זְמַן שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים בְמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כְּשֶׁאֵין אֶצְלוֹ אֶלָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁעִמּוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ מְשָׁרֵת מְשַׁמְּשׁוֹ וּמְשַׁעַשְׁעוֹ. וְשׁוֹאֲלוֹ עַל דְּבַר עִנְיָנוֹ וְכֵיצַד הִגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה. וְהִגִּיד לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וּכָל מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נְטָלוֹ הַמְשָׁרֵת וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: “חַסַן אַתָּה בָאתָ אֵלַי מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאִיֵי וָאק, לְפִי מַה שֶּׁמְסַפֵּר לָנוּ שֵׁיךְ־הָשֵּׁיכִים. בְּנִי, אֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתְךָ בְיָמִים אֵלֶּה, אֶלָּא שֶׁדַּרְכְּךָ סַכָּנוֹת מְרֻבּוֹת בָּהּ וּמִדְבָּרוֹת צָמָא רַבּוֹת וְאֵימוֹת. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וְלֹא יִהְיֶה אֶלָּא הַטּוֹב. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹצֵא תַחְבּוּלָה וּמוֹבִילְךָ אֶל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְדַע, בְּנִי, שֶׁכָּאן צָבָא מִן הַדַּיְלָמִים22 הַמְבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס לְאִיֵי וָאק, מוּכָנִים עִם נֶשֶׁק וְסוּסִים וּכְלֵי־מִלְחָמָה, וְלֹא עָלָה בְיָדָם לְהִכָּנֵס. וְאוּלָם בְּנִי, לְמַעַן שֵׁיךְ הַשֵּׁיכִים אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ בֶּן בִּלְקִיס בַּת מֻעִין, אֵינִי יָכוֹל לְהַחֲזִירְךָ אֵלָיו מִבְּלִי לְמַלֵּא הַבַּקָּשָׁה. וּבְקָרוֹב תָּבֹאנָה אֵלֵינוּ סְפִינוֹת מֵאִיֵּי וָאק, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא זְמַן מוּעָט. וּכְשֶׁתָּבוֹא אַחַת מֵהֶן, אֲנִי מוֹרִיד אוֹתְךָ בָּהּ וּמְצַוֶּה אֶת הַמַּלָּחִים עָלֶיךָ, שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלֶיךָ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתְךָ אֶל אִיֵּי וָאק. וְכָל מִי שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתְךָ עַל דְּבַר מַצָּבְךָ וְעִנְיָנְךָ, אֱמֹר לוֹ: ‘אֲנִי חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ חַסּוּן מוֹשֵׁל אֶרֶץ הַכֹּפֶר’. וּכְשֶׁתַּעֲגֹן הַסְּפִינָה לְיַד אִיֵּי וָאק, וְיֹאמַר לְךָ רַב־הַחוֹבֵל: ‘עֲלֵה לַיַּבַּשָׁה’, תַּעֲלֶה. וְתִרְאֶה דוּכָנִים רַבִּים בְּכָל עֶבְרֵי הַיַּבָּשָׁה. וּבָחַרְתָּ לְךָ מָקוֹם תַּחַת דּוּכָן וְתֵשֵׁב עָלָיו וְלֹא תָנוּעַ. וּכְשֶׁיַּאֲפִיל הַלַּיְלָה וְתִרְאֶה אֶת צִבְאוֹת הַנָּשִׁים מַקִּיפוֹת עִם הַסְּחוֹרוֹת, שְׁלַח יָדְךָ וּתְפֹס בַעֲלָת דּוּכָן זֶה שֶׁאַתָּה מִתַּחַת לוֹ, וּבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לִהְיוֹת חָסוּת לְךָ. וְדַע, בְּנִי, שֶׁאִם הִיא נוֹתֶנֶת לְךָ חָסוּת, תְבַצַּע חֶפְצְךָ וְתַגִּיעַ אֶל אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ. אַךְ אִם לֹא תִתֵּן לְךָ חָסוּת, הִתְאַבֵּל עַל עַצְמְךָ וְהִתְיָאֵשׁ מֵחַיִּים, וְיִהְיֶה בָרִי לְךָ שֶׁנַּפְשְׁךָ אֲבוּדָה. וְדַע, בְּנִי, שֶׁאַתָּה מְסַכֵּן עַצְמְךָ, שֶׁאֵין בְּיָדִי כְלוּם זוּלַת זֶה, וְשָׁלוֹם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁדִּבֶּר הַמֶּלֶךְ חַסּוּן דְּבָרִים אֵלֶּה לְחַסַן, וְהִזְהִירוֹ כְפִי שֶׁהִזְּכַּרְנוּ, וְאָמַר לוֹ: “אֵין בְּיָדִי כְלוּם זוּלַת זֶה”, הוֹסִיף וְאָמַר: “וְדַע שֶׁאִלְמָלֵא הָיְתָה עָלֶיךָ הַשְּׁגָּחָה מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ לְכָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ חַסוּן בָּכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵף, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מִן הַזְּמַן אֲשֶׁר נִקְבַּע לִי לֹא אֶמָּלֵט,

וּבִמְלֹאת יָמָיו הֲרֵי אֲנִי מֵת.

וְלוּ גַם אֲרָיוֹת בְּסֻבְּכָם נֶאֶבְקוּ אִתִּי,

הָיִיתִי מַדְבִּירָם כָּל עוֹד נִשְׁאֲרָה לִי עִתִּי.

כְּשֶׁגָּמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, וְכַמָּה יָמִים נוֹתְרוּ לִי עַד שֶׁתָּבֹאנָה הַסְּפִינוֹת?” אָמַר לוֹ: “זְמַן חֹדֶשׁ, וְהֵן שׁוֹהוֹת כָּאן לִמְכֹּר מַה שֶּׁבְּתוֹכָן זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים. אַחַר־כָּךְ תַּחֲזֹרְנָה לְאַרְצָן, לֹא תְצַפֶּה אֵפוֹא לִנְסִיעָתְךָ אֶלָא אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת חַסַן לָלֶכֶת אֶל מְעוֹן הָאוֹרְחִים, וְצִוָּה לָשֵׂאת אֵלָיו כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּלְבוּשׁ, מִמַּה שֶּׁרָאוּי לִמְלָכִים. עָמַד בִּמְעוֹן הָאוֹרְחִים חֹדֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה בָּאוּ הַסְּפִינוֹת. יָצָא הַמֶּלֶךְ וְהַסּוֹחֲרִים וְלָקַח אֶת חַסַן עִמּוֹ אֶל הַסְּפִינוֹת. רָאָה סְפִינָה שֶׁבָּהּ בְּרִיוֹת רַבּוֹת כֶּחָצָץ, לֹא יֵדַע מִסְפָּרָן בִּלְתִּי אִם זֶה שֶׁבְּרָאָן. וְהַסְּפִינָה בְלֵב הַיָּם, וְלָהּ סִירוֹת קְטַנּוֹת, הַמַּעֲבִירוֹת מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִן הַסְּחוֹרוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה. שָׁהָה חַסַן אֶצְלָם עַד שֶׁהֶעֱבִירוּ בְעָלֶיהָ אֶת הַסְּחוֹרוֹת מִתּוֹכָהּ לַיַּבָּשָׁה וּמָכְרוּ וְקָנוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ עַד לַנְּסִיעָה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אֶת חַסַן לְפָנָיו וְצִוָּה אוֹתוֹ בְמַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְהֵיטִיב עִמּוֹ טוֹבָה עֲצוּמָה. קָרָא לְרַב־הַחוֹבֵל וְאָמַר לוֹ: “קַח אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה עִמְּךָ בַּסְּפִינָה, וְאַל תּוֹדִיעַ גַּם לְאֶחָד עַל אוֹדוֹתָיו, וְהוֹבֵל אוֹתוֹ אֶל אִיֵי וָאק, וְעֲזֹב אוֹתוֹ שָׁם, וְאַל תָּבִיא אוֹתוֹ חֲזָרָה”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת חַסַן וְאָמַר לוֹ: “אַל תּוֹדִיעַ לְאֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁעִמְּךָ בַּסְּפִינָה כְּלוּם מִמַּצָּבְךָ וְאַל תְּגַלֶּה גַם לְאֶחָד אֶת סִפּוּרְךָ, פֶּן תֹאבַד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

נִפְרַד מִמֶּנּוּ אַחֲרֵי שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וּבְנִצָחוֹן עַל כָּל מְקַנֵּא וְאוֹיֵב, וְהוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּבֵרְכוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְהַשָּׂגַת חֶפְצוֹ. מָסַר אוֹתוֹ לְרַב־הַחוֹבֵל וּנְטָלוֹ בְתֵבָה וְהוֹרִידוֹ בְסִירָה, וְלֹא הֶעֱלָה אוֹתוֹ לַסְּפִינָה אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָאֲנָשִׁים עֲסוּקִים בְּהַעֲבָרַת הַסְּחוֹרוֹת, אַחַר־כָּךְ נָסְעוּ הַסְּפִינוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַחַד עָשָׂר הִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה, וְעָלָה חַסַן מִן הַסְּפִינָה. כְּשֶׁהָיָה בַּיַּבָּשָׁה רָאָה בָה דּוּכָנִים שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדוּכָן שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה בָּאוּ מִן הַנָּשִׁים בְּרִיוֹת רַבּוֹת כָּאַרְבֶּה הַמִּתְפַּשֵּׁט, כְּשֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת עַל רַגְלֵיהֶן וְחַרְבוֹתֵיהֶן שְֹלוּפוֹת בִּידֵיהֶן, וְאוּלָם הֵן שְׁקוּעוֹת בְּתוֹך שִׁרְיוֹנוֹת. כְּשֶׁרָאוּ הַנָּשִׁים אֶת הַסְּחוֹרוֹת נִתְעַסְּקָה דַּעְתָּן בָּהֶן. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ לָנוּחַ, וְיָשְׁבָה אַחַת מֵהֵן עַל הַדּוּכָן שֶׁחַסַן מִתַּחַת לוֹ. תָּפַס חַסַן בְּשׁוּלֵי בִגְדָהּ וְהִנִּיחַ אוֹתָם עַל רֹאשׁוֹ, וְנָפַל לְפָנֶיהָ עַל פָּנָיו וְהָיָה מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְאֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה, קוּם וַעֲמֹד, לִפְנֵי שֶׁיִרְאֶה אוֹתְךָ אֶחָד וְיַהַרְגֶךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם חַסַן מִתַּחַת לַסַּפְסָל וְהִתְרוֹמֵם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק יָדֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, בְּחָסוּתֵךְ אֲנִי”. בָּכָה וְאָמַר לָהּ: “רַחֲמִי עַל זֶה שֶׁרָחַק מִבְּנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְחָשׁ לִהִתְאַחֵד אִתָּם וְסִכֶּן אֶת רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ. רַחֲמִי עָלַי שֶׁתְּקַבְּלִי עַל כָּךְ שְׂכַר גַּן־עֵדֶן, וְאִם אֵין אַתְּ מְקַבֶּלֶת שְׁאֵלָתִי, הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ בְּשֵׁם הָאַדִּיר הַחוֹסֶה, שֶׁתִהְיִי לִי לְמַחֲסֶה”. וְהָיוּ הַסּוֹחֲרִים מַבָּטֵיהֶם מְסֻּמָּרִים אֵלָיו כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אֵלֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו וְרָאֲתָה אֶת הִתְרַפְּסוּתוֹ לְפָנֶיהָ, רִחֲמָה עָלָיו וְנִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו, וְיָדְעָה שֶׁלֹא סִכֵּן בְּעַצְמוֹ וּבָא לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא בִגְלַל עִנְיָן חָשׁוּב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לְחַסַן: “בְּנִי, תֵּרָגַע נַפְשְׁךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיִשְׁקֹט לִבְּךָ וְרוּחֲךָ וַחֲזֹר אֶל מְקוֹמְךָ וְהִתְחַבֵּא תַּחַת הַסַּפְסָל כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ בַּתְּחִילָה עַד הַלַּיְלָה הַבָּא, וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”. נִפְרְדָה מִמֶּנוּ, וְנִכְנַס חַסַן תַּחַת הַסַּפְסַל כְּמוֹ שֶׁהָיָה. לָנוּ שָׁם, הַצְּבָאוֹת מַדְלִיקִים אֶת נֵרוֹת־הַשַׁעֲוָה מְסוּכוֹת עֲצֵי אֲהָלִים וְנַד, עִם עִנְבָּר גָּלְמִי עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם חָזְרוּ הַסְּפִינוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְהִתְעַסְּקוּ הַסּוֹחֲרִים בַּהַעֲבָרַת הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים עַד הַלַּיְלָה וְחַסַן מִתְחַבֵּא תַּחַת הַסַּפְסַל, עֵינוֹ בּוֹכִיָה וְלִבּוֹ אָבֵל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נִגְּזָר עָלָיו בַּתַּעֲלוּמָה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו הָאִשָּׁה הַסּוֹחֶרֶת שֶׁבִּקֵּש חֲסוּתָהּ, וְהוֹשִׁיטָה לוֹ שִׁרְיוֹן וְחֶרֶב וַחֲגוֹרָה מָזְהֶבֶת וְרֹמַח, וְהִסְתַּלְקָה מִמֶּנּוּ מְפַחֶדֶת מִפְּנֵי הַצָּבָא. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, יָדַע שֶׁהַסּוֹחֶרֶת לֹא הֵבִיאָה לוֹ כֵּלִים אֵלֶּה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִלְבְּשֵׁם. קָם חַסַן וְלָבַשׁ אֶת הַשִּׁרְיוֹן וְקָשַׁר אֶת הַחֲגוֹרָה בְמָתְנָיו וְחָגַר אֶת הַחֶרֶב תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו וְנָטַל אֶת הָרֹמַח בְּיָדוֹ וְיָשַׁב עַל אוֹתוֹ סַפְסַל, כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מַרְפָּה מִקְּרֹא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מִבַּקֵּשׁ אֶת חָסוּתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל חַסַן אֶת הַנֶּשֶק, שֶׁנָּתְנָה לוֹ הַסּוֹחֶרֶת, אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁבִּקֵּשׁ חָסוּתָהּ, וְשֶׁאָמְרָה לוֹ: “שֵׁב תַּחַת סַפְסַל זֶה, שֶׁלֹא יִוָּדַע לְאִישׁ עַל אוֹדוֹתֶיךָ”, חָגַר אֶת הַנֶּשֶׁק וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל, כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינוֹ מַרְפָּה מִקְּרֹא בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וּמְבַקֵּשׁ חָסוּתוֹ. וַעֲדַיִן הוּא יוֹשֵׁב שָׁם, כְּשֶׁקָרְבוּ וּבָאוּ הָאֲבוּקוֹת וְהַפָּנָסִים וְהַנֵּרוֹת וְקָרַב צְבָא הַנָּשִׁים. קָם חַסַן וְהִתְעָרֵב בְּתוֹךְ הַצָּבָא וְהָיָה כְאַחַת מֵהֶן. כְּשֶׁקָּרְבָה עֲלִיַּת הַשַּׁחַר פָּנוּ הַצָּבָא וְהָלְכוּ וְחַסַן אִתָּן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אָהֳלֵיהֶן. נִכְנְסָה כָל אַחַת אֶל אָהֳלָהּ, וְנִכְנַס חַסַן לְאָהֳלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן, וְהִנֵּה הוּא אֹהֶל יְדִידָתוֹ שֶׁחָסָה בָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל אָהֳלָהּ הֵטִילָה נִשְׁקָהּ וְהֵסִירָה אֶת הַשִּׁרְיוֹן וְאֶת הַצָּעִיף מֵעָלֶיהָ, וְהֵטִיל חַסַן אֶת נִשְקוֹ. הִסְתַּכֵּל בִּידִידָתוֹ וּמְצָאָהּ תְּכֻלַּת־עֵינַיִם23, אַפָּהּ גָּדוֹל וְהִיא בַלָּהָה מִן הַבַּלָּהוֹת, כִּעוּרָהּ בְּתַכְלִית מַה שֶׁאֶפְשָׁר בַּבְּרִיּוֹת, פָּנֶיהָ מְנֻקָּדִים סִימָנֵי אֲבַעְבּוּעוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ קְרוּחוֹת, וְשִׁנֶּיהָ שְׁבוּרוֹת וּלְחָיֶיהָ קְמוּטוֹת, שְׂעָרָהּ שֵׂיבָה וְאַפָּהּ נוֹזֵל, נוֹטֵף, וּפִיהָ רִיר שׁוֹטֵף, וְהִיא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ:

זָוִיּוֹת פָנֶיהָ תִּשְׁעָה פְגָעִים בָּם.

כָּל אֶחָד מֵהֶם מַרְאֵהוּ כְּגֵיהִנָּם.

פָּנִים נִתְעָבִים וְכֻלָּהּ כְּעוּרָה,

כַּחֲזִיר מְנַקֵּר תִּרְאֶה לָהּ צוּרָה.

וְהִיא כְּקֵרַחַת מַרְאֶיהָ, כַּנָּחָשׁ הַמְּנֻמָּר. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה הַזְּקֵנָה בְּחַסַן, הִשְׁתָּאֲתָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד הִגִּיעַ זֶה לְמִשְׁכְּנוֹת אֵלֶּה? וּבְאֵיזוּ סְפִינוֹת בָּא? וְכֵיצַד זֶה יָצָא בְשָׁלוֹם?” הִתְחִילָה שּוֹאֶלֶת אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וּתְמֵהָה עַל הַגִּיעוֹ לְכָאן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל חַסַן לְרַגְלֶיהָ, וְהִתְפַּלֵּשׁ בְּפָנָיו בְּכַפּוֹת רַגְלֶיהָ וּבָכָה עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מָתַי יָמִים לְהִפָּגֵשׁ יְחֻנּוּנוּ.

וְאַחֲרֵי פֵרוּד יַחַד יְקַבְּצוּנוּ?

וּבַאֲשֶׁר אֶרְצֶנּוּ מֵהֶם אֲאֻשָּׁר,

וְתַמּוּ תּוֹכָחוֹת וְאַהַב נִשְׁאָר

אִלּוּ נִילוּס כְּדִמְעָתִי נִגָּר,

בָּעוֹלָם יַבָּשָׁה לֹא עוֹד נוֹתָר.

כִּי אָז חִגָ’אז וּמִצְרַיִם שָׁטַף

וְאַף סוּרִיָּה וְעִרָאק עָבַר חָלַף.

וְזֶה, אֲהוּבָתִי, בַּאֲשֶׁר רָחַקְתְּ מִנִּי,

רַחֲמִינִי וּלְהִפָּגֵשׁ נָא הוֹעִידִינִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ תָּפַס בְּשׁוּלֵי הַזְּקֵנָה וְשָׂם אוֹתָם עַל רֹאשׁוֹ, וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה חָסוּת. כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה אֶת יְקוֹד לִבּוֹ וְיִסּוּרָיו וּכְאֵבוֹ וְצַעֲרוֹ, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְקִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחָסוּתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תְּפַחֵד כְּלָל”. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. תָּמְהָה הַזְּקֵנָה עַל סִפּוּרוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “יֵרָגַע לִבְּךָ וְיִשְׁקֹט רוּחֲךָ אֵין עוֹד כָּל פַּחַד לְנֶגְדְּךָ, וּכְבַר הִגַּעְתָּ אֶל מְבֻקָּשְׁךָ וּבִצּוּעַ חֶפְצְךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. שָׂמַח חַסַן בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. שָׁלְחָה אֶל מְפַקְּדִי הַצָּבָא שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנֶיהָ. וְהָיָה זֶה בַיּוֹם הַאַחֲרוֹן לַחֹדֶשׁ. כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנֶיהָ, אָמְרָה לָהֶם: “צְאוּ וְהַכְרִיזוּ בְתוֹךְ כָּל הַצָּבָא, שֶׁיֵּצְאוּ מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְלֹא יֵעָדֵר אֶחָד מֵהֶם, וְאִם יֵעָדֵר אֶחָד יִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתֵךְ נַעֲשֶׂה”. יָצְאוּ וְהִכְרִיזוּ בְכָל הַצְּבָאוֹת לִנְסֹעַ לְמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לָהּ אֶת הַדָּבָר. הֵבִין חַסַן שֶׁהִיא הָעוֹמֶדֶת בְּרֹאש הַצָּבָא וְשֶׁהִיא הַמּוֹשֶׁלֶת בּוֹ וּמְפַקֶּדֶת עָלָיו. לֹא הֵסִיר חַסַן אֶת הַנֶּשֶׁק מֵעַל גּוּפוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. וְהָיָה שְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ זְקֵנָה שֶׁהוּא אֶצְלָהּ אֻם אַלדַּוָאהִי.24 לֹא גָמְרָה הַזְּקֵנָה לְצַוּוֹת וְלֶאֱסֹר עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר. יָצָא הַצָּבָא כֻלּוֹ מִמְּקוֹמוֹתָיו, וְהַזְּקֵנָה אֵינָהּ יוֹצֵאת אִתָּם. כְּשֶׁנָּסַע הַצָּבָא וְנִתְרוֹקְנוּ הַמְּקוֹמוֹת מִמֶּנּוּ, אָמְרָה אֻם אַלדַּוָאהִי לְחַסַן: “קְרַב אֵלַי, בְּנִי”. קָרַב אֵלֶיהָ וְעָמַד לְפָנֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הַסִּבָּה שֶׁסִּכַּנְתָּ בְעַצְמְךָ וְנִכְנַסְתָּ לְאֶרֶץ זוֹ? וְכֵיצַד מָסַרְתָּ עַצְמְךָ לַמָּוֶת בִּרְצֹנְךָ? הַגֵּד לִי אֶת הָאֶמֶת עַל אוֹדוֹת כָּל עִנְיָנְךָ וְאַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי כְלוּם מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִירָא, שֶׁכֵּן אַתָּה בִבְרִיתִי, וּכְבָר נָתַתִּי לְךָ אֶת חָסוּתִי וּמְרַחֶמֶת עָלֶיךָ וְנָדָה לְמַצָּבְךָ. וְאִם אַתָּה מַגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי מְסַיַּעַת עַל יָדְךָ לְבַצֵּעַ חֶפְצֶךָ, וַאֲפִילוּ אִם יִהְיֶה בָזֶה סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְאָבְדַן גּוּפוֹת. וּמֵאַחַר שֶׁהִגַּעְתָּ אֵלַי, אֵין עוֹד כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ, וְלֹא אֶתֵּן לְמִי שֶׁהוּא לִנְגֹעַ אֵלֶיךָ לְרָעָה כְּלָל, מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהֵם בְּאִיֵּי וָאק”. סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וְהִגִּיד לָהּ בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וְהָעוֹפוֹת, וְכֵיצַד צָד אוֹתָה מִבֵּין עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת, וְכֵיצַד נָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עַד שֶׁחוֹנַן שְׁנֵי יְלָדִים, וְכֵיצַד נָטְלָה אֶת יְלָדָיו וְטָסָה, אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת לְבוּשׁ־הַנּוֹצוֹת, וְלֹא הֶעֱלִים מִמֶּנָּה כְלוּם מִמַּה שֶּׁהָיָה בוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. כְּשֶׁשָּמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דְּבָרָיו, הֵנִיעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: "הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁהוֹצִיא אוֹתְךָ בְשָׁלוֹם וְהוֹבִילְךָ וְהִנִּיחֲךָ אֶצְלִי, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ נוֹפֵל בְּיַד זוּלָתִי, הָיְתָה נִשְׁמָתְךָ אוֹבֶדֶת, וְלֹא הָיְתָה מְמַלְּאָה חֶפְצֶךָ. וְאוּלָם כַּוָּנָתְךָ הַטְּהוֹרָה וְאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ בְּלִי גְּבוּל לְאִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ, הֵם שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתְךָ לִידֵי זֶה שֶׁתַּשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ. וְאִלּוּ לֹא הָיִיתָ אוֹהֵב אוֹתָהּ וְלָהוּט אַחֲרֶיהָ לֹא הָיִיתָ מְסַכֵּן נַפְשְׁךָ בְּסַכָּנוֹת אֵלּוּ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם. וְאִם כָךְ אֵפוֹא מֻטָּל עֳלֵינוּ לְמַלֵּא חֶפְצְךָ וּלְסַיֵּעַ עַל יָדְךָ לְהַשִּׂיג מְבֻקַּשְׁךָ עַד שֶׁתַּשִּׂיג מִשְׁאַלְתְּךָ בְּקָרוֹב, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּאוּלָם דַּע, בְּנִי, שֶׁאִשְׁתְּךָ בָּאִי הַשְּׁבִיעִי מֵאִיֵי וָאק, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵּינוּ וּבֵינָהּ מַסַּע שִׁבְעָה חֳדָשִׁים לַיְלָה וָיוֹם, שֶׁכֵּן אָנוּ נוֹסְעִים מִכָּאן עַד שֶׁאָנוּ מַגִּיעִים לְאֶרֶץ הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ הָעוֹפוֹת. וּמֵעָצְמַת קְרִיאַת הָעוֹפוֹת וּמַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם, לֹא יִשְׁמַע אֶחָד מֵאִתָּנוּ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה לְחַסַן: “אִשְׁתְּךָ הִיא בָאִי הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא הָאִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּאִיֵּי וָאק, וּבֵינֵינוּ מַסַּע מֶרְחַק שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, שֶׁכֵּן אָנוּ נוֹסְעִים מִכָּאן תְּחִלָּה לְאֶרֶץ הָעוֹפוֹת, וּמֵעָצְמַת קְרִיאַת הָעוֹפוֹת וּמַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם לֹא יִשְׁמַע אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. אַחַר־כָּךְ נִסַּע מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ בְּמֶשֶׁך אַחַד עָשָׂר יוֹם וָלַיְלָה, וְנֵצֵא אֶל אֶרֶץ שֶׁשְּׁמָהּ אֶרֶץ חַיּוֹת הַבָּר. וּמֵעָצְמַת צַעֲקַת הַצְּבוּעִים וּשְׁאָר חַיוֹת הַטֶּרֶף וְהַזְּאֵבִים וְשַׁאֲגַת הָאֲרָיוֹת לֹא נִשְׁמַע כְּלוּם. וְנִסַּע מֵאוֹתָה אֶרֶץ בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים. אַחַר־כָּךְ נֵצֵא מִמֶּנָּה לְאֶרֶץ הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ הַשֵּׁדִים, וּמֵעָצְמַת צַעֲקַת הַשֵּׁדִים וַעֲלוֹת הָאִשִּׁים וְהַתָּזַת הַזִּקִּים וְהֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִפִּיּוֹתֵיהֶם וַעֲלוֹת יִלְלוֹתֵיהֶם וְהִתְגָּעֲשָׁם בְּמִרְדָּם, יַחְסְמוּ הַדֶּרֶך בְּפָנֵינוּ וְיַחֲרִישׁוּ אָזְנֵינוּ וִיסַמְּאוּ עֵינֵינוּ עַד שֶׁלֹא נִשְּׁמַע וְלֹא נִרְאֶה וְלֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ לְהַבִּיט לַאֲחוֹרָיו פֶּן יָמוּת. וְהַפָּרָשׁ שָׂם בְּמָקוֹם זֶה אֶת רֹאשׁוֹ עַל קֶרֶן אֻכָּפוֹ וְאֵינוֹ מֵרִים אוֹתוֹ בְמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְאַחַר־כָּךְ נִמְצָא לְפָנֵינוּ הַר גָּדוֹל וְנָהָר זוֹרֵם עַל גְּבוּל אִיֵי וָאק. וְדַע, בְּנִי, שֶׁכָּל צָבָא זֶה נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת הוּא, וְהַמּוֹשֵׁל בָּנוּ מִן הַמְּלָכִים אִשָּׁה הִיא מִשִּׁבְעַת אִיֵּי וָאק. וּמַהֲלָךְ אוֹתָם שִׁבְעַת הָאִיִּים זְמַן שָׁנָה תְמִימָה לָרוֹכֵב הַמֵּיטִיב לִנְסוֹעַ. וְעַל שְׂפָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נָהָר, הַר אַחֵר, הַר וָאק שְׁמוֹ. וְשֵׁם זֶה יָדוּעַ לְעֵץ שֶׁעֲנָפָיו דּוֹמִים לְרָאשֵׁי בְנֵי אָדָם. וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה עֲלֵיהֶם עוֹנִים כָּל הָרָאשִׁים הָאֵלֶּה וְאוֹמְרִים בִּקְרִיאָתָם: ‘וָאק וָאק25. יִשְׁתַּבַּח הַמֶּלֶךְ הָבּוֹרֵא’. וּכְשֶׁנִּשְׁמַע קְרֵיאוֹתֵיהֶם נֵדַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָלְתָה, וְכֵן כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת עוֹנִים אוֹתָם הָרָאשִׁים וְאוֹמְרִים בִּקְרִיאָתָם: ‘וָאק וָאק, יִשְׁתַּבַּח הַמֶּלֶךְ הַבּוֹרֵא’, וְנֵדַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה. וְלֹא יוּכַל גַּם אֶחָד מִן הַגְּבָרִים בְּנֵי הָאָדָם לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֵינוּ וְלֹא תִדְרֹךְ כַּף רַגְלוֹ בְאַרְצֵנוּ, וּבֵינֵינוּ וּבֵין הַמַּלְכָּה הַמּוֹשֶׁלֶת בְּאֶרֶץ זוֹ מֶרְחַק חֹדֶשׁ שֶׁל נְסִיעָה מִיַּבָּשָׁה זוֹ. וְכָל הַנְּתִינִים בְּאוֹתָהּ יַבָּשָׁה, הֵם תַּחַת יָדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכָּה. וְתַחַת יָדָּהּ גַּם שִׁבְטֵי הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְהַשְּׂטָנִים, וְתַחַת יָדָהּ מִן הַמְכַשְּׁפִים, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא זֶה שֶׁבְּרָאָם. וְאִם מְפַחֵד אַתָּה, הֲרֵינִי שוֹלַֹחַת עִמְּךָ מִי שֶׁתְּלַוֶּה אֹתְךָ לַחוֹף וּמְבִיאָה זֶה שֶׁיִשָּׂא אוֹתְךָ עִמּוֹ בִסְפִינָה וְיוֹבִילְךָ אֶל אַרְצְךָ. וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַעֲמֹד אִתָּנוּ אֵין אֲנִי מְעַכֶּבֶת עַל יָדְךָ וְתִהְיֶה אֶצְלִי כְאִישׁוֹן עֵינִי עַד שֶׁתְּבַצַּע חֶפְצֶךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לָהּ חַסַן: “גְּבִרְתִּי, אֵין אֲנִי פוֹרֵשׁ מִמֵּךְ עַד שֶׁאֲנִי נִפְגָּשׁ עִם אִשְׁתִּי, אוֹ שֶׁתֵּצֵּא נִשְׁמָתִי”. אָמְרָה לוֹ: “עִנְיָן קַל הוּא, יֵרָגַע אֵפוֹא לִבְּךָ וְסוֹף סוֹף תַּגִּיעַ אֶל מְבֻקָּשְׁךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹדִיעָה לַמַּלְכָּה עַל אוֹדוֹתֶיךָ, שֶׁתְּהֵא מְסַיַּעַת אוֹתְךָ לְהַשִּׂיג מַטְּרָתְךָ”. בֵּרֵךְ אוֹתָהּ חַסַן וְנָשַׁק יָדֶיהָ וְעַל רֹאשָׁהּ וְהוֹדָה לָהּ עַל פָּעֳלָהּ וּנְדִיבוּתָהּ הַמֻפְלָגָה, וְנָסַע עִמָּהּ כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּתוֹצְאוֹת עִנְיָנוֹ וּבַלְּהוֹת נָכְרוֹ. הָיָה בוֹכֶה וְנֶאֱנָח וְנוֹשֵׂא קֹולוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מִמְּקוֹם הָאָהוּב זֶפִיר נָשַׁב,

מֵעָצְמַת רִגְשִׁי תִּרְאֵנִי עוֹרֵג, נִכְסָף.

אָכֵן לֵיל הָאִחוּד אַךְ שַׁחַר מֵאִיר,

וְיוֹם הַפֵּרוּד לַיְלָה מַשְׁחִיר.

וּפֵרוּד אָהוּב קָשֶׁה וָמָר

וּפֵרוּד רֵעָה, צַר הַדָּבָר.

לֹא אֶתְאוֹנֵן עַל רָחֲקוֹ בִּלְתִּי אִם לְפָנָיו,

אֵין לִי עֲלֵי אֲדָמוֹת יְדִיד יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו.

שָׁכְחִי אֶתְכֶם אַךְ דִּמְיוֹן שָׁוְא,

מְחָרֵף מְגַנֶּה לֹא יָסִיר לִי לֵבָב.

הוֹי יָחִיד בַּיֹּפִי, יְחִידָה אַהֲבָתִי.

הוֹי אֵין דּוֹמֶה לוֹ, אֵין דּוֹמֶה לְלִבָּתִי.

כֹּל בָּכֶם אֲשֶׁר לֶאֱהֹב יֹאמַר

וּפָחַד מִפְּנֵי מְחָרֵף, בּוֹ יֵשׁ לִגְעַר.

צִוְּתָה הַזְּקֵנָה לְהַכּוֹת בַּתֹּף לְמַסָּע, וְנָסַע הַצָּבָא וְנָסַע חַסַן בְּחֶבְרַת הַזְּקֵנָה, טוֹבֵעַ בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת, נִלְאֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים, כְּשֶׁהַזְּקֵנָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ־רוּחַ וּמְנַחַמְתּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מִתְאוֹשֵׁשׁ וְאֵינוֹ שׁוֹעֶה לְמַה שֶּׁהִיא מְדַבֶּרֶת אֵלָיו. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָרִאשׁוֹן מִשִּׁבְעַת הָאִיִים, וְהוּא אִי הָעוֹפוֹת. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו הָיָה חַסַן מְדַמֶּה שֶׁהָעוֹלָם כְּבָר נֶהְפַּךְ מֵעָצְמַת הַקּוֹלוֹת. כָּאַב לוֹ רֹאשׁוֹ וְנִטַּמְטֵם שִׂכְלוֹ וְנִסְתַּמְּאָה עֵינוֹ וְנֶאֶטְמוּ אָזְנָיו, וּפָחַד פַּחַד רַב, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֶרֶץ הָעוֹפוֹת כָּךְ הִיא, כֵּיצַד תִּהְיֶה אֶרֶץ חַיּוֹת־הַבָּר”. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה הַמְכֻנָּה כָאן בְּשֵׁם שַׁוָאהִי, בְּמַצָּב זֶה, צָחֲקָה עָלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, אִם כָּךְ מַצָּבְךָ מִן הָאִי הָרִאשׁוֹן, כֵּיצַד יִהְיֶה בְךָ כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֶל שְׁאָר הָאִיִּים? שָׁאַל מֵאֱלֹהִים וְנִכְנַע לְפָנָיו וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בַצָּרָה שֶׁהֵבִיא עָלָיו, וְיַגִּיעֶנּוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת אֶרֶץ הָעוֹפוֹת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ חַיּוֹת־הַבָּר. נִתְחַלְחֲלוּ קְרָבָיו כְּשֶׁשָּׁמַע צִוְחוֹתֵיהֶן וְצַעֲקוֹתֵיהֶן, וּמַה שֶּׁהִבְעִית אוֹתוֹ מִמַּרְאֵיהֶן, אֶלָּא שֶׁאִמֵּץ אֶת לִבּוֹ, עַד שֶׁעָבְרוּ אוֹתָהּ וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ הַשֵּׁדִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם חַסַן פָּחַד וְהִתְחָרֵט עַל שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָה אִתָּם. הִתְפַּלֵּל לְעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְנָסַע אִתָּם. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִפְטְרוּ מֵאֶרֶץ הַשֵּׁדִים וְהִגִּיעוּ אֶל הַנָּהָר וְחָנוּ תַחַת הַר עָצוּם וְנִשָּׂא. נָטוּ אָהֳלֵיהֶם עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהִנִּיחָה הַזְּקֵנָה לְחַסַן סַפְסַל שֶׁל שַׁיִשׁ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעֶשֶׁת זָהָב אָדֹם, לְיַד הַנָּהָר, וְיָשַׁב עָלָיו. קָרְבוּ הַצָּבָא וְהִצִּיבָה אוֹתָם הַזְּקֵנָה לְפָנָיו. הִצִּיבוּ אָהֳלֵיהֶם מִסָּבִיב לוֹ, וְנָחוּ שָׁעָה אַחַת. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְיָשְׁנוּ בֶטַח, שֶׁכֵּן הִגִּיעוּ לְאַרְצָם. וְהָיָה חַסַן שָׂם עַל פָּנָיו צָעִיף הַמְּכַסֶּה חֵלֶק פָּנָיו הַתַּחְתּוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִרְאוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֵינָיו. וְהִנֵה חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרוֹת מְהַלְּכוֹת קָרוֹב לְאָהֳלוֹ שֶׁל חַסַן. פָּשְׁטוּ בִגְדֵיהֶן וְיָרְדוּ לַנָּהָר. הָיָה חַסַן מִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּשֶׁהֵן רוֹחֲצוֹת, וְהָיוּ מְשַׂחֲקוֹת וּמִשְּׁתַּעְשְׁעוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶן, שֶׁכֵּן הָיוּ מְדַמּוֹת שֶׁמִּבְּנוֹת הַמְּלָכִים הוּא. נִשְׁתַּרְבֵּב שַׁרְבִיטוֹ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן פּוֹשְׁטוֹת שִׂמְלוֹתֵיהֶן, וְרָאָה מַה שֶׁבֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן צוּרוֹת מִצּוּרוֹת שׁוֹנוֹת: הָדָר, תָּמִיר בַּעֲתֶרֶת יַאֲמִיר. פְּשׂוּקוֹת שְׂפָתוֹת, שְׁלֵמוֹת יְשָׁרוֹת וּרְחָבוֹת. וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן דּוֹמָה לַיָּרֵחַ יָאִיר, וְשַׂעֲרָה כַּלַּיְלָה יַשְׁחִיר, שֶׁכֵּן הָיוּ בְנוֹת מְלָכִים. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל הָעֶרֶשׂ שֶׁהִצִּיבָה לוֹ הַזְּקֵנָה. כְּשֶׁגָּמְרוּ לְהִתְרַחֵץ, עָלוּ מִן הַנָּהָר עֲרוּמוֹת וְהֵן כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. וּכְבָר הִתְאַסֵּף כָּל צְבָא הַנְּעָרוֹת לִפְנֵי חַסַן, שֶׁכֵּן צִוְּתָה הַזְּקֵנָה לְהַכְרִיז בְּכָל הַצָּבָא, שֶׁיִתְאַסְּפוּ לִפְנֵי אָהֳלוֹ וְלִפְשֹׁט שִׂמְלוֹתֵיהֶן וְלָרֶדֶת בַּנָּהָר וּלְהִתְרַחֵץ בּוֹ, אֶפְשָׁר תְּהֵא אִשְׁתּוֹ בְתוֹכָן וְיַכִּירֶנָּהּ. וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹתֵיהֶן חֲבוּרָה אַחֲרֵי חֲבוּרָה, וְהוּא אוֹמֵר: “אֵין הִיא בֵין אֵלֶּה, גְּבִרְתִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה שָׁאֲלָה אֶת חַסַן בִּדְבַר הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁעָבְרוּ לְפָנָיו חֲבוּרָה אַחֲרֵי חֲבוּרָה, וְהוּא אוֹמֵר: “אֵין הִיא בֵין אֵלֶּה, גְּבִרְתִּי”. אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אַחֲרוֹנָה לְכֻלָּן נַעֲרָה, וּבְשֵׁרוּתָהּ שְׁלֹשִׁים מְשָׁרֶתֶת, כֻּלָּן שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, בְּתוּלוֹת. הֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶן בִּגְדֵיהֶן וְיָרְדוּ עִמָּהּ לַנָּהָר. הָיְתָה מִתְפַּנֶּקֶת עֲלֵיהֶן וּמַטִּילָה אוֹתָן לְתוֹךְ הַנָּהָר וּמַשְׁקִיעָה אוֹתָן בּוֹ. לֹא פָסְקָה נוֹהֶגֶת בָּהֶן כָּךְ שָׁעָה שֶׁל זְמָן. אַחַר־כָּךְ עָלוּ מִן הַנָּהָר וְיָשְׁבוּ. הִגִּישׁוּ לָהּ אֲלוּנְטִיוֹת שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמוֹת זָהָב. נָטְלָה אוֹתָן וְהִתְנַגְּבָה בָהֶן. הִגִּישׁוּ לָה בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים מִמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁדִים. נְטָלָתַם וְלָבְשָׁה אוֹתָם, וְקָמָה מְטוֹפֶפֶת בֵּין הַצָּבָא הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ חַסַן פָּרַח לִבּוֹ וְאָמַר: “זוֹ הִיא הַדּוֹמָה יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים לָעוֹף שֶׁרָאִיתִי בַיַּמָּה בְאַרְמוֹן אַחְיוֹתַי, הַנְּעָרוֹת, שֶׁהָיְתָה מִתְחַטְּאָה עַל בְּנוֹת לִוְיָתָהּ כָּמוֹהָ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “חַסַן, כְּלוּם זֹאת הִיא אִשְׁתְּךָ”? אָמַר לָהּ: “חֵי נַפְשֵׁךְ, גְּבִרְתִּי, אֵין זֹאת אִשְׁתִּי, וּמִיָּמַי לֹא רְאִיתִיהָ. וּבְכָל הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר רְאִיתִין בְּאִי זֶה אֵין כְּמוֹ אִשְׁתִּי, לֹא כְקוֹמָתָהּ וְלֹא כְגִזְרָתָהּ וְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “תָּאֵר אוֹתָהּ לִי וְהַגֵּד לִי אֶת כָּל תֵּאוּרֶיהָ שֶׁתְּהֵא דְּמוּתָהּ בְּדַעְתִּי, שֶׁכֵּן מַכִּירָהּ אֲנִי כָּל נַעֲרָה בְּאִיֵּי וָאק, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שָׂרַת צְבָא הַבָּנוֹת וְהַמּוֹשֶׁלֶת בָּהֶן, וּכְשֶׁתְּתָאֵר אוֹתָהּ לְפָנַי אֵדַע אוֹתָהּ, וַאֲבַקֵּשׁ תַּחֲבּוּלָה לְקַחְתָּהּ”. אָמַר לָהּ חַסַן: “הִנֵּה אִשְׁתִּי פָּנִים נָאִים לָהּ, וְקוֹמָה נֶהְדָרָה, חֲלָקָה וּמְלֵאָה לֶחְיָהּ. נָכוֹנוּ שָׁדֶיהָ וּבְרַק שָׁחוֹר לְעֵינֶיהָ26. עָבוֹת שׁוֹקֶיהָ וּלְבָנוֹת שִׁנֶּיהָ. מָתוֹק מִדְבָּרָהּ, מְחֻנָּן יְצוּרָהּ, כְּאִלוּ עָנָף נוֹטֶה בָרוּחַ הָיְתָה. נִפְלָאוֹת סְגֻלּוֹתֶיהָ וַאֲדֻמּוֹת שִׂפְתוֹתֶיהָ. שׁוּמָה עַל לֶחְיָהּ, וְאוֹת לָהּ עַל בִּטְנָהּ מִתַּחַת לְשָׁרְרָהּ. פָּנֶיהָ זֹהַר כְּמַעְגַּל הַסַּהַר. צָרוֹת מָתְנֶיהָ, וּכְבֵדוֹת עַגְבוֹתֶיהָ. יְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה רֻקָּהּ, כְּאִלּוּ אַלְכַּוְתָר אוֹ אַלסַּלְסַבִּיל27 הָיָה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הוֹסֵף עַל תֵּאוּרֶיהָ בָּרוּר יֶתֶר, יוֹסֵף אֱלֹהִים לְהַקְסִימְךָ בָּהּ”. אָמַר לָהּ חַסַן: "הִנֵּה אִשְׁתִּי פָּנֶיהָ חֲנוּנוֹת, עֵינֶיהָ בִּבְרַק שְׁחוֹר־אוֹר מְאִירוֹת, לְחָיֶיהָ מֵעַל לְצַוָּארָהּ אָרוֹך וָצַר, חֲלָקוֹת וּמְלֵאוֹת כַּכַּלָּנִית, פִּיהָ כְטַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי־אֹדֶם, וְשִׁנַּיִם יַזְהִיר בָּרְקָן עַד אֵין חֵפֶץ עוֹד בְּגָבִיעַ וְקַנְקָן. תֻּכְּנָה בְּהֵיכַל עֲדִינוּת וָרֹך, בֵּין שׁוֹקֶיהָ כִּסֵא הֲדַר הכַּלִיפִים עָרוּך. וְלָאָרוֹן זֶה לֹא יִדְמֶה כָּל מִקְדָּשׁ, אֵין לוֹ עֲרֹךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:

מִלָּה דַּעְתִּי אֵלֶיהָ אֻסָּרָה,

מֵאוֹתִיּוֹת נוֹדָעוּ מְחֻבָּרָה.

אַרְבַּע כָּפוּל חָמֵשׁ טֹל, וְשִׂים גַּם

שֵׁשׁ כָּפוּל עֶשֶׂר עַל יָדָם28.

בָּכָה חַסַן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר:

אִם מִפְּנֵי זְמַן בְּטוֹחַ תְּבַקֵּשׁ,

אַל תִּשְׂמַח בְּיוֹתֵר וְאַל תִּתְיָאֵשׁ.

הַאֲרֵךְ רוּחַ וּבְטַח וְאַל תִּתְהוֹלֵל, תִּשְׁתּוֹלֵל.

חֲשֹׁב: “הֲאִם לֹא הִרְחַבְנוּ29” עֵת בְּצָרָה אַתָּה נוֹפֵל?

וְאָמַר עוֹד:

אִם בָּגַד אֲהוּבְךָ מֶנּוּ אַל תְּהֵא סָר,

וּמִלַּת “שְׁכֹחַ” אֵלָיו אַל תֹּאמַר.

הַאֲרֵךְ רוּחַ וְאוֹיֵב לִקְבָרוֹת תּוֹבֵל,

כִּי אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ רוּחַ לֹא יַעֲזֹב אֵל.

הִרְכִּינָה לַזְּקֵנָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה שֶׁל זְמָן. אַחַר־כָּךְ נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ אֶל חַסַן וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר. אָכֵן בְּנִסָּיוֹן הָעֳמַדְתִּי עַל יָדְךָ, חַסַן, וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַכִּירְךָ, שֶׁכֵּן אִשָּׁה זוֹ שֶׁתֵּאַרְתָּ אוֹתָהּ לִי הִיא זוּגָתְךָ בְּעַצְמָהּ. וַאֲנִי הִכַּרְתִּיהָ בְּתָאֳרֶיהָ, וְהִיא בִתּוֹ הַבְּכִירָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַמּוֹשֶׁלֶת בְּאִיֵי וָאק כֻּלָּם. פְּקַח אֵפוֹא אֶת עֵינֶיךָ וְשִׁית לִבְּךָ לְעִנְיָנֶךָ, וְאִם יָשֵׁן אַתָּה, הָקִיצָה, שֶׁכֵּן לֹא יַעֲלֶה בְיָדְךָ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ לְעוֹלָם. וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵלֶיהָ לֹא תּוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן בֵּינְךָ וּבֵינָהּ מֶרְחָק כְּמוֹ בֵין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. חֲזֹר אֵפוֹא, בְּנִי, בְּקָרוֹב, וְאַל תַּשְׁלֵךְ נַפְשְׁךָ לַאֲבָדוֹן וְתַשְׁלִיכֵנִי עִמְּךָ. שֶׁכֵּן דּוֹמָה אֲנִי שֶׁאֵין הִיא מְנַת חֶלְקֶךָ, חֲזֹר אֵפוֹא מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ, שֶׁלֹּא תֹאבַדְנָה נַפְשׁוֹתֵינוּ”. וְהָיְתָה מְפַחֶדֶת עַל עַצְמָהּ וְעָלָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה בָּכָה בְכִי מַר עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. לֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה מִלִּזְלֹף עַל פָּנָיו מַיִם עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ. וְהָיָה בוֹכֶה עַד שֶׁהִתְרַטְּבוּ בְגָדָיו מִן הַדְּמָעוֹת מֵעֹצֶם הַצַּעַר שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בִּגְלַל דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, וּכְבָר נִתְיָאֵשׁ מֵחַיִּים. אַחַר כָּךְ אָמַר לַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, וְכֵיצַד זֶה אֶחֱזֹר אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן, וְלֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁלּא יִהְיֶה בְכֹחֵךְ לְהַגִּיעֵנִי לְחֶפְצִי וּבִפְרַט שֶׁאַתְּ מְפַקֶּדֶת צְבָא הַנְּעָרוֹת וְהַמּוֹשֶׁלֶת עֲלֵיהֶן?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, בְּחַר לְךָ נַעֲרָה מִנְּעָרוֹת אֵלּוּ, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת אוֹתָהּ לְךָ תְּמוּרַת אִשְׁתְּךָ, כְּדֵי שֶׁלּא תִפֹּל בְּיַד הַמְּלָכִים וְלֹא תִהְיֶה לִי כָל תַּחְבּוּלָה לְהַצִּילְךָ. מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שְׁמַע אֵפוֹא אֵלַי בְּנִי, וּבְחַר לְךָ אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶה מִבִּלְתִּי אוֹתָה נַעֲרָה, וַחֲזֹר אֶל אַרְצְךָ בִמְהֵרָה שָׁלֵם וְאַל תַּשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שֶׁלְּךָ, חֵי אֱלֹהִים שֶׁכְּבָר הִשְׁלַכְתָּ נַפְשְׁךָ בְּתוֹךְ צָרָה גְּדוֹלָה וְסַכָּנָה עֲצוּמָה, שֶׁלּא יוּכַל מִי שֶׁהוּא לְהַצִּילְךָ מִתּוֹכָן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְכִּין חַסַן אֶת רֹאשׁוֹ, וּבָכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל נָא תְחָרְפוּנִי, אָמַרְתִּי לִמְחָרְפַי

זוּלָתִי לְדִמְעָה לֹא נוֹצְרוּ עַפְעַפַּי,

שָׁטְפוּ עַל גְּדוֹתָן וְעָבְרוּ דִמְעוֹת עֵינִי

עַל לְחָיַי, מֵאָז אֲהוּבַי רָחֲקוּ מִנִּי.

עִזְבוּנִי בָאַהֲבָה כִלְּתָה לִי גֵו,

כִּי בָאַהֲבָה שִׁגְעוֹנִי אֲנִי אוֹהֵב.

יָסְפָה אֲלֵיכֶם אֲהוּבַי תְּשׁוּקָתִי,

וּמַה לָּכֶם כִּי לֹא תְרַחֲמוּ אוֹתִי?

אַחֲרֵי בְכִיתִי וּשְׁבוּעָתִי הִתְאַכְזַרְתֶּם,

וַתִּבְגְּדוּ בִידִידוּתִי וְאוֹתִי עֲזַבְתֶּם.

וּבְיוֹם פֵּרוּד בְּנָסְעֲכֶם לְמַסָּעֲכֶם,

הָשְׁקֵיתִי מַשְׁקֶה קָלוֹן לְרָחְקְכֶם.

הִמַּס מִתְּשׁוּקָה אֲלֵיהֶם, לִבִּי,

וְעֵינִי דְמָעוֹת הַזֵּל הַרְבִּי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַזְּקֵנָה לְחַסַן: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵאלֹהִים בְּנִי, שְׁמַע אֵלַי אֵפוֹא, בְּנִי, וּבְחַר לְךָ אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת מִבִּלְתִּי אִשְׁתֶּךָ, וַחֲזֹר שָׁלֵם אֶל אַרְצֶךָ”, הִרְכִּין חַסַן אֶת רֹאשׁוֹ וּבָכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־הַשִּׁיר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. לֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה מִלְּהַזְלִיף עַל פָּנָיו מַיִם עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, חֲזֹר אֶל אַרְצֶךָ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹסַעַת עִמְּךָ אֶל הָעִיר נוֹטְלִים אֶת נִשְׁמָתִי, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּלְכָּה, כְּשֶׁיִוָּדַע לָהּ זֹאת תִּנְזֹף בִּי עַל שֶׁהִכְנַסְתִּיךָ אֶל אַרְצָּהּ וְאִיֵּיהָ שֶׁאֵין אֶחָד מִבְּנֵי־הָאָדָם מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְתַהַרְגֵנִי עַל שֶׁנָּשָׂאתִי אוֹתְךָ עִמִּי וְהֶרְאֵיתִי לְךָ אֶת אֵלֶּה הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת שֶׁרָאִיתָ בַּנָּהָר, עִם זֶה שֶׁלֹּא נָגַע בָּהֵן אִישׁ וְלֹא קָרַב אֲלֵיהֶן בַּעַל”. נִשְׁבַּע חַסַן, שֶׁלּא הִסְתַּכֵּל בָּהֶן מִתּוֹךְ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה כְלָל וּכְלָל. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, חֲזֹר אֶל אַרְצְךָ, וַאֲנִי נוֹתֶּנֶת לְךָ מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת הַיָּקָר, שֶׁעַל־יָדָם תּוּכַל לְוַתֵּר עַל כָּל הַנָּשִׁים כֻּלָּן. שְׁמַע אֵפוֹא לִדְבָרַי וַחֲזֹר בְּקָרוֹב וְאַל תְּסַכֵּן נַפְשֶׁךָ, הִנֵּה יְעַצְתִּיךָ לְטוֹב לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דְּבָרֶיהָ בָּכָה וְהִתְפַּלֵּשׁ בְּלֶחְיוֹ בְּרַגְלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי וּמוֹשַׁלְתִּי וְנַחַת־רוּחִי, כֵּיצַד אֶחְזֹר אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְמָקוֹם זֶה, מִבְּלִי שֶׁאֶרְאֶה מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ? וְהֲרֵי קָרוֹב אֲנִי לִמְעוֹן הָאֲהוּבָה, וּמְצַפֶּה לְפָגְשָׁה בְּקָרוֹב. וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִי מַזָּל טוֹב בַּפְּגִישָׁה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי מַלְכַּת הַחֵן, חוּסִי עֲלַי אֲסִיר־

עִינַיִם, עֻזָּן עֹז מֶלֶך פָּרַס אַבִּיר.

עֲלַי רֵיחוֹת מֹר גָּבַר בִּשְׂמֵךְ,

וִיפִי פִרְחֵי שׁוֹשָׁן הִכְהָה זָהֳרֵךְ.

רֵיחוֹת זֶפִיר בְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ שָׁם,

וְרוּחוֹת קַלּוֹת אַךְ יָפִיצוּ רֵיחָם.

מְחָרְפִי, מֵחָרְפֵנִי וּמְיָעֲצֵנִי חֲדַל,

אָכֵן בָּאתָ בְעֵצָה לֹא תִתְקַבָּל.

אֵין עַל אַהֲבָתִי חֲרָפוֹת וּתְלוּנָה,

הֵן אֵין לְךָ בָּזֹאת כָּל תְּבוּנָה.

שָׁבוּנִי עֵינַיִם וְהֵן כָּלוֹת,

וַיַטִּילוּנִי בָאַהֲבָה רְצוֹנִי לַמְרוֹת.

דֶּמַע אֲפַזֵּר עֵת אֶחֱרֹז שִׁירָתִי

הֵא לְךָ בַּחֲרוּז וּבִלְעָדוֹ שִׂיחָתִי.

אֹדֶם לְחָיַיִם הֵמֵס לְבָבִי.

וְכָל אֲבָרַי גֶּחָלִים בָּעֲרוּ בִּי.

הַגִּידוּ לִי מָתַי שִׂיחָתִי אֶעֶזְבָה,

וּבְאֵיזוֹ שִׂיחָה לְבָבִי אַרְחִיבָה?

כָּל יְמֵי חַיַּי אֹהַב הַיָּפוֹת.

אַךְ אֵל אַחַר זֶה יִבְרָא חֲדָשׁוֹת.

כְּשֶׁגָּמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הַזְּקֵנָה. פָּנְתָה אֵלָיו וְהִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “יֵרָגַע רוּחֲךָ וְיִשְׁקֹט לִבְּךָ וְהָסֵר דְּאָגָה מִדַּעְתְךָ, שֶׁאֲנִי מְסַכֶּנֶת נַפְשִׁי עִמְּךָ עַד שֶׁתַּשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ, אוֹ שֶׁיַּשִׂיגֵנִי מוֹתִי”. נִרְגְּעָה רוּחוֹ שֶׁל חַסַן וְרָחַב לִבּוֹ וְיָשַׁב מְשׂוֹחֵחַ עִם הַזְּקֵנָה עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, נִתְפַּזְרוּ הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן; מֵהֶן מִי שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵיתָהּ בָעִיר וּמֵהֶן מִי שֶׁלָּנָה בָאֹהָלִים. לָקְחָה הַזְּקֵנָה אֶת חַסַן אִתָּהּ וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לָעִיר וּפִנְּתָה לוֹ מָקוֹם לְבַדּוֹ, שֶׁלּא יִרְאֶנּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹדִיעַ לַמַּלְכָּה וְתַהַרְגֶנּוּ וְתַהֲרֹג זֶה שֶׁהֱבִיאוֹ. הָיְתָה מְשַׁמַּשְׁתּוֹ בְעַצְמָהּ וְהָיְתָה מַפְחִידָה אוֹתוֹ מִפְּנֵי תָקְפּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא בוֹכֶה לְפָנֶיהָ וְאוֹמֵר: “גְּבִרְתִּי, בּוֹחֵר אֲנִי בְמָוֶת לְעַצְמִי, שֶׁקַּצְתִּי בַעוֹלָם הַזֶּה אִם אֵין אֲנִי נִפְגָּשׁ עִם אִשְתִּי וִילָדַי. וַהֲרֵינִי מְסַכֵּן נַפְשִׁי אוֹ שֶׁאֲנִי מַשִּׁיג חֶפְצִי אוֹ שֶׁאָמוּת”. הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה חוֹשֶׁבֶת בַּדְּרָכִים לְהַגִּיעֵהוּ וּלְהַפְגִּישֵׁהוּ עִם אִשְׁתּוֹ, וּבִדְבַר תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, שֶׁהִפְקִיר נַפְשׁוֹ לְמִיתָה, וְשֶׁאֵין לְעַכְּבוֹ מִמַּטְּרָתוֹ לֹא עַל־יְדֵי הַפְחָדָה וְלֹא עַל־יְדֵי זוּלַת זֶה וְשֶׁכְּבָר חֵרֵף אֶת נַפְשׁוֹ. וּבַעַל־הַמָּשָׁל אוֹמֵר: “הָאוֹהֵב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי נְטוּל אַהֲבָה”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁעַל אוֹדוֹתֶיהָ דִּבְּרָה הַזְּקֵנָה, מַלְכַּת הָאִי שֶׁהֵם חוֹנִים בּוֹ, וּשְׁמָהּ נוּרֻ־אלְהֻדָא. וְהָיוּ לְאוֹתָהּ מַלְכָּה שֵׁש אֲחָיוֹת נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, יוֹשְׁבוֹת אֵצֶל אֲבִיהֶן, שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּשִׁבְעַת הָאִיִּים וּגְלִילוֹת וָאק. וְהָיָה כִסֵּא־הַמֶּלֶךְ מַלְכוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶך בָּעִיר הַגְּדוֹלָה בְּעָרֵי אוֹתָהּ יַבָּשָׁה, וְהָיְתָה בִתּוֹ הַבְּכִירָה, הִיא נוּרֻ אלהֻדָא הִיא הַמּוֹשֶׁלֶת בְּאוֹתָהּ עִיר שֶׁחַסַן בְּתוֹכָהּ וּבְכָל גְּלִילוֹתֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה אֶת חַסַן נִשְׂרָף בִּתְּשׁוּקָתוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, קָמָה וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכָּה נוּרֻ אלהֻדָא, וְנִכְנְסָה אֵלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. וְהָיְתָה לַזְּקֵנָה זְכוּת אֶצְלָהּ, שֶׁכֵּן גִדְּלָה הִיא אֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ כֻּלָּן, וְהָיָה לָהּ שִׁלְטוֹן עַל הַכֹּל וְהָיְתָה מְכֻבָּדָה אֶצְלָם וּנְשׂוּאַת פָּנִים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הַמַּלְכָּה נוּרֻ אלְהֻדָא קָמָה לִקְרָאתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיבָתָהּ לְצִדָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ עַל דְּבַר נְסִיעָתָהּ. אָמְרָה לָהּ: “גְבִרְתִּי, נְסִיעָה מְבֹרָכָה הָיְתָה, וּכְבָר הֵבֵאתִי לָךְ עִמִּי מַתָּנָה, שֶׁאֲנִי שָׂמָה אוֹתָהּ לְפָנַיִךְ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, מַלְכַּת הַדּוֹר וְהַזְּמָן, הִנֵה הֵבֵאתִי עִמִּי מַשֶּׁהוּ נִפְלָא, וּרְצוֹנִי לְהַרְאוֹתוֹ לָךְ, שֶׁתְּסַיְּעִי עַל יָדִי לְמַלֵּא חֶפְצוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “וּמַה הוּא?” סִפְּרָה לָהּ סִפּוּרוֹ שֶׁל חַסַן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, כְּשֶׁהִיא רוֹעֶדֶת כְּקָנֶה בְיוֹם רוּחַ סְעָרָה, עֶד שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי בַת־הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר בִּקֵּשׁ חָסוּתִי אִישׁ עַל הַחוֹף, שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּא תַּחַת הַסַּפְסָל, וְנָתַתִּי לוֹ חָסוּתִי וְהֵבֵאתִיו אִתִּי בֵין צְבָא הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא נֶשֶׁק, בְּאֹפֶן שֶׁלּא הִכִּירוֹ גַּם אֶחָד, וְהִכְנַסְתִּיו לָעִיר”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לָהּ: וּכְבָר יֵרֵאתִי אוֹתוֹ בְתָקְפֵּךְ וְהוֹדַעְתִּיו עֹז גְּבוּרָתֵךְ וְכֹחֵךְ. אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר הָייתִי מְיָרְאָה אוֹתוֹ, הָיָה בוֹכֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים וְאוֹמֵר לִי: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתִּי וִילָדַי אוֹ שֶׁאָמוּת וְלֹא אֶחֱזֹר לְאַרְצִי מִבַּלְעֲדֵיהֶם’. וּכְבָר סִכֵּן נַפְשׁוֹ וּבָא אֶל אִיֵּי וָאק. וּמִיָּמַי לֹא רָאִיתִי מִבְּנֵי־הָאָדָם, לֹא אַמִּיץ לֵב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְלֹא גִבּוֹר לְכֹחַ, אֶלָּא שֶׁהָאַהֲבָה הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו תַּכְלִית הַהִשְׁתַּלְּטוּת".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת ותִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסִּפְּרָה הַזְּקֵנָה לַמַּלְכָּה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חַסַן, חָתְמָה בְמִלִּים אֵלּוּ: “וְלֹא רָאִיתִי מִבְּנֵי־הָאָדָם אַמִּיץ־לֵב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁהָאַהֲבָה הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו תַּכְלִית הַהִשְׁתַּלְּטוּת”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה אֶת דְּבָרֶיהָ וְהֵבִינָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חַסַן, כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל, וְהִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. אַחֶר־כָּךְ הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכְּלָה בַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: “זְקֵנָה רָעַת־הַמַּזָּל, כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁחִיתוּתֵךְ עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת זְכָרִים וּמְבִיאָה אוֹתָם עִמָּךְ אֶל אִיֵי וָאק וּמַכְנִיסָה אוֹתָם אֵלַי מִבְּלִי לְפַחֵד מִתָּקְפִּי? נִשְֹבַּעַת אֲנִי בְרֹאשׁ הַמֶלֶךְ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיְתָה בְיָדֵךְ זְכוּת זוֹ שֶׁגִּדַּלְתְּ אוֹתִי, הָיִיתִי מְמִיתָה אוֹתָךְ וְאוֹתוֹ תֵכֶף וּמִיָּד בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, שֶׁתִּהְיִי לְמוּסָר לַנּוֹסְעִים, אֲרוּרָה, שֶׁלּא יַעֲשֶׂה גַּם אֶחָד כַּמַּעֲשֶׂה הָרַע הַזֶּה שֶׁעָשִׂית, שֶׁלֹא הֵעִיז אֶחָד לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם צְאִי וְהַבִיאִי אוֹתוֹ לְפָנַי מִיָּד, שֶׁאֶרְאֶנּוּ”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מִלְּפָנֶיהָ נִדְהָמָה מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן תֵּלֵךְ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “כָּל הַצָּרָה הַזּוֹ הֵבִיא אוֹתָה אֱלֹהִים מִן הַמַּלְכָּה הַזֹּאת עַל־יְדֵי חַסַן”. הָלְכָה עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם וְדַבֵּר אֶל הַמַּלְכָּה, אַתָּה שֶׁקָּרֵב קֵץ חַיֶּיךָ”. קָם אִתָּהּ כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מַפְסִיקָה מִקְּרֹא בְשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן, וְהוּא אוֹמֵר: “אֱלֹהִים, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד בַּאֲשֶׁר חָרַצְתָּ וְהַצִילֵנִי מִפְּגָעֶיךָ”. הָלְכָה עִמּוֹ עַד שֶׁהִצִּיגָה אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלהֻדָא, וְצִיְּנָה לוֹ הַזְּקֵנָה בַדֶּרֶךְ מַה שֶׁיְדַבֵּר עִמָּהּ. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי נוּרֻ־אלְהֻדָא, רָאָה אוֹתָהּ עוֹטָהּ צְעִיף עַל פָּנֶיהָ עַד עֵינֶיהָ. נַשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יַתְמִיד אֱלֹהִים עֻזֵּךְ בְּשָׂשׂוֹן.

וְהֶעֱנִיק אֵל לָךְ בַּאֲשֶׁר לָךְ לְרָצוֹן.

וְהוֹסִיף לָךְ אֲדוֹנֵנוּ כָּבוֹד וְהָדָר,

וּתְמָכֵךְ הַיָּכֹל עַל אוֹיְבַיִךְ לִגְבַּר.

כֱּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, רָמְזָה הַמַּלְכָה לַזְּקֵנָה שֶׁתְּשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמָע תְּשוּבוֹתָיו. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הַמַּלְכָּה מַחֲזִירָה לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘מַה שִּׁמְךָ? וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה? וּמַה שֵׁם אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ שֶׁבָּאתָ בְגִינָם? וּמַה שֵׁם מוֹלַדְתְּךָ?’ אָמַר לָהּ אַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשָׂה לִבּוֹ אַמִּיץ, וְהָיָה בְעֶזְרוֹ הַמַּזָּל הַטּוֹב: “הוֹי מַלְכַּת הַדּוֹר וְהָעִתִּים וִיחִידָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים. בַּאֲשֶׁר לִי הִנֵה שְׁמִי חַסַן רַב־הַיָּגוֹן וְעִירִי בָּצְרָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתִּי, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שְׁמָהּ, וּבַאֲשֶׁר לִילָדַי, הִנֵּה הָאֶחָד שְׁמוֹ נָאצִר וְהַשֵּׁנִי שְׁמוֹ מַנְצוּר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה אֶת דְּבָרָיו וְשִׂיחוֹ אָמְרָה לוֹ: “מֵהֵיכָן לָקְחָה יְלָדֶיהָ עִמָּהּ?” אָמַר לָהּ: “הַמַּלְכָּה, מִמְדִינַת בַּגְדָּאד מֵאַרְמוֹן הַכַּלִיף”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אָמְרָה מַשֶּׁהוּ בְּשָׁעָה שֶׁטָּסָה?” אָמַר לָהּ: “הִיא אָמְרָה לְאִמִּי, כְּשֶׁיָּבוֹא בְּנֵךְ וְיֶאֶרְכוּ לוֹ יְמֵי הַפֵּרוּד לְהִפָּגֵשׁ וְיִכָּסֵף לִקְרַב עָדַי וִיזַעְזְעוּ אוֹתוֹ רוּחוֹת הַתְּשׁוּקָה אֵלַי, הִנֵּה יָבוֹא אֶל אִיֵי וָאק”. נִעְנְעָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אִלּוּ לֹא הָיְתָה רוֹצָה בְךָ לֹא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לְאִמְּךָ דְּבָרִים אֵלֶּה, וְאִלוּ לֹא הָיְתָה רוֹצָה בְךָ וְנִכְסֶפֶת לְקִרְבָתְךָ, לֹא הָיְתָה מוֹדִיעָה לְךָ אֶת מְקוֹמָהּ וְלֹא הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ לָבוֹא אֶל אַרְצָהּ”. אָמַר לָהּ חַסַן: גְּבִרְתִּי, הַמּוֹשֶׁלֶת בְּכָל מֶלֶךְ מוֹשֵׁל וּבְכָל קַבְּצָן שׁוֹאֵל, מַה שֶׁאֵרַע הִנֵּה סִפַּרְתִּי לָךְ וְלֹא הֶעֱלַמְתִּי דָבָר מִמֵּך, וַהֲרֵינִי חוֹסֶה בֵאלֹהִים וָבָךְ, אַל נָא תַעַשְׁקִינִי אֵפוֹא, רַחֲמִינִי וְצַפִּי לִשְׂכַר וּגְמוּל בְּגַן־עֵדֶן בַּאֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמִּי, וְסַיְעִי עַל יָדִי לְהִפָּגֵשׁ עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי, וְהָשִׁיבִי לִי אָשְׁרִי שֶׁאָבַד וְנַחַת־רוּחִי בִילָדַי, וְעִזְרִי לִי לִרְאוֹתָם”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְלוֹנֵן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹדֵךְ כָּל עוֹד תֶּהֱגֶה יוֹנָה, בְּכָל מְאֹדִי,

וְאַף גַּם אִם חֶפְצִי לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי.

בִּנְעִימוֹת חָלָפוּ כָּעֵת בָּם אֶתְהַפָּךְ,

מְצָאתִיך רַק אַתּ שֹׁרֶשׁ וְסִבָּה לְכָךְ.

הִרְכִּינָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ וְהֵנִיעָה אוֹתוֹ זְמַן אָרֹךְ. אַחַר־כָּך הֵרִימָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “כְּבָר רִחַמְתִּיךָ וְנָדָה אֲנִי לְךָ, וְהֶחֱלַטְתִּי לְהַצִּיג לְפָנֶיךָ כָּל נַעֲרָה שֶׁבַּמְּדִינָה וּבְאֶרֶץ אִיַּי, וְאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת אִשְׁתְּךָ, אֲנִי מוֹסֶרֶת אוֹתָה לְךָ. אַךְ אִם אֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ אֲנִי הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ וְתוֹלָה עַל שַׁעַר בֵּיתָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה”. אָמַר לָהּ חַסַן: “מְקַבֵּל אֲנִי זֹאת מִמֵּך, מַלְכַּת הַזְּמַן”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרַרְתֶּם תְּשׁוּקָתִי בָאַהֲבָה וִישַׁבְתֶּם,

וַתָּנִיפוּ מֵעֵינַי פְּצוּעוֹת שֵׁנָה וִישַׁנְתֶּם.

וַתִּכְרְתוּ אִתִּי בְרִית לִבְלִי דְחוֹת עוֹד,

וְכַאֲשֶׁר נֶאֱסַרְתִּי בְּכַבְלֵיכֶם בְּגַדְתֶּם בָּגוֹד.

אֲהַבְתִּיכֶם תִּינוֹק לֹא יָדַעְתִּי אַהֲבָה מַה הִיא,

אַל תַּהַרְגוּנִי כִּי עַל עָוֶל אֶקְבֹּל אֲנִי.

הַאִם לֹא תִּירְאוּ אֱלֹהִים מֵהֲרֹג אוֹהֵב אָהַב,

יָעִיר עֵת אֲנָשִׁים יָנוּמוּ, מַבִּיט אֶל כּוֹכָב?

בֵּאלֹהִים, עַמִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּתְבוּ אֵפוֹא

עַל לוּחַ קִבְרִי: “חוֹלֶה־אַהֲבָה זֶה פֹה”

אוּלַי נַעַר כָּמוֹנִי בְאַהֲבָה לוֹ צַר,

יִשָּׂא לִי שָׁלוֹם, קִבְרִי עֵת יַרְא.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר: “מַסְכִּים אֲנִי לַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵית, וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִיר”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוְּתָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא, שֶׁלֹא תִּשָּׁאֵר נַעֲרָה בַמְּדִינָה שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אֶל הָאַרְמוֹן וְתַעֲבֹר עַל פָּנָיו. צִוְּתָה הַמַּלְכָּה עַל הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי שֶׁתֵּרֵד בְּעַצְמָהּ אֶל הָעִיר וְתָבִיא כָל נַעֲרָה שֶׁבָּהּ בַּמְּדִינָה אֶל הַמַּלְכָּה לְאַרְמוֹנָהּ. הָיְתָה הַמַּלְכָּה מַכְנִיסָה אֶת הַנְּעָרוֹת לִפְנֵי חַסַן מֵאָה אַחֲרֵי מֵאָה עַד שֶׁלֹּא נוֹתְרָה בַמְדִינָה נַעֲרָה שֶׁלֹא הִצִּיגָה אוֹתָה לִפְנֵי חַסַן, וְלֹא רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ בְתוֹכָן. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ אוֹתָהּ בֵּין אֵלֶּה?” אָמַר לָהּ: “בְּחַיַּיִך, הַמַּלְכָּה, אֵין הִיא בְתוֹכָן”. גָּבַר כַּעֲסָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה עָלָיו וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “הִכָּנְסִי וְהוֹצִיאִי כָל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן וְהַצִּיגִי אוֹתָן לְפָנָיו”. כְּשֶׁהִצִּיגָה לְפָנָיו כָּל אֵלֶּה שֶׁבָּאַרְמוֹן לֹא רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ בְתוֹכָן, וְאָמַר לַמַּלְכָּה: “חֵי־רֹאשֵׁךְ, אֵין הִיא בְתוֹכָן”. כָּעֲסָה וְקָרְאָה לְאֵלֶּה שֶׁמִסָּבִיב לָהּ וְאָמְרָה: “טְלוּ אוֹתוֹ וְגָרְרוּ אוֹתוֹ, פָּנָיו לָאָרֶץ וְהַתִּיזוּ רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹא יָעִיז עוֹד מִי שֶׁהוּא אַחֲרָיו לָשֵׂאת עַיִן אֵלֵינוּ וְלַעֲבֹר אֵלֵינוּ אֶל אַרְצֵנוּ וְלִדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵנוּ וְאִיֵּינוּ”. גָּרְרוּ אוֹתוֹ הַנְּעָרוֹת עַל פָּנָיו. וְהֵטִילוּ שׁוּלֵי בִּגְדוֹ עָלָיו וְעָצְמוּ אֶת עֵינָיו וְעָמְדוּ בַחֲרָבוֹת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו מְצַפּוֹת לַפְּקֻדָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה שַׁוָאהִי אֶל הַמַּלְכָּה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהֶחֱזִיקָה בְשׁוּלֵי בִגְדָהּ וְהֵרִימָה אוֹתָם עַל רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לָהּ: “מַלְכָּה, בִּזְכוּתִי זוֹ שֶׁאָמַנְתִּי אוֹתָךְ, אַל תְּהִי נִמְהָרָה אִתּוֹ, וּבִפְרָט שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמִסְכֵּן זֶה נָכְרִי הוּא שְסִכֵּן נַפְשׁוֹ וְסָבַל מַה שֶּׁלֹּא סְבָלוֹ אַף אֶחָד לְפָנָיו וְהִצִּילֹו אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה מִן הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר חַיָיו אֲרֻכִּים. וּכְבָר שָׁמַע עַל דְּבָר יָשְׁרֵך וְנִכְנַס אֶל אַרְצֵךְ וּמְקוֹם מִבְטָחֵךְ. וֹכְשֶׁאַתְּ הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר עַל אוֹדוֹתַיִך עַל יְדֵי הַנּוֹסְעִים, שֶׁאַתְּ שׂוֹטֶמֶת אֶת הַנָּכְרִים וְהוֹרֶגֶת אוֹתָם. וַהֲרֵי הוּא עַל־כָּל פָּנִים תַחַת שִׁלְטוֹנֵךְ וַהֲרוּג חַרְבֵּךְ, וּבְכָל עֵת שֶׁתִּרְצִי שֶׁיַעֲמֹד לְפָנַיִךְ, אֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלַיִךְ. וְעוֹד זֹאת: אֲנִי לֹא הִבְטַחְתִּי לוֹ חָסוּתִי, אֶלָּא מִתִּקְוָתִי לִנְדִיבוּתֵךְ בִּגְּלַל זְכוּת זוֹ שֶׁלִּי אֶצְלֵךְ עַל שֶׁגִּדַּלְתִּיךְ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁעָרַבְתִּי לוֹ שֶׁתּוֹבִילִי אוֹתוֹ לְמִשְׁאַלְתּוֹ בְּדַעְתִּי אֶת יָשְׁרֵךְ וְרַחֲמַיִךְ. וְאִלְמָלֵא שֶׁיָּדָעְתִּי זֹאת מֵאִתֵּךְ לֹא הָיִיתִי מַכְנִיסָה אוֹתוֹ לְאַרְצֵךְ. אוֹמֶרֶת הָיִיתִי בְלִבִּי: ‘תִּרְאֶה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וְתִשְׁמַע מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר מִן הַשִׁירִים וְהַדִּבּוּרִים הַנָּאִים וְהַנִּמְלָצִים הַדּוֹמִים לַפְּנִינִים הַחֲרוּזוֹת עַל מַחֲרֹזֶת’. וְהֲרֵי זֶה כְבָר נִכְנָס אֶל אַרְצֵנוּ וְאָכַל מִצֵּידָתֵנוּ, וְחוֹבָה עָלֵינוּ אֵפוֹא לְכַבְּדוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת ועֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצִוְּתָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא לִטֹל אֶת חַסַן וּלְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, בִּקְּשָׁה הַזְּקֵנָה לְהַשְׁקִיטָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “וַהֲרֵי כְבַר נִכְנַס אֶל אַרְצֵנוּ וְאָכַל מִצֵּידָתֵנוּ, וְחוֹבָה עָלֵינוּ אֵפוֹא לְכַבְּדוֹ, וּבִפְרַט אַחֲרֵי שֶׁהִבְטַחְתִּיו לְהַפְגִישׁוֹ אִתָּךְ. וְאַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת שֶׁהַפְּרִידָה דָּבָר קָשֶׁה הִיא וְיוֹדַעַת שֶׁהַפְּרִידָה מָוֶת בָּהּ וּבִפְרַט פְּרִידָה מִילָדִים. וְהֲרֵי לֹא נִשְׁאֲרָה מִן הַנָּשִׁים גַּם אַחַת מִבַּלְעָדַיִךְ, הַרְאִי לוֹ אֵפוֹא פָנַיִךְ”. חִיְּכָה הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה: “מִנַּיִן לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בַעְלִי, וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ צֶאֱצָאִים מִמֶּנִּי, עַד שֶׁאַרְאֶה לוֹ פָנַי?” צִוְּתָה לְהָבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהִצִּיגוּהוּ לְפָנֶיהָ וְגִלְּתָה פָנֶיהָ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ חַסַן צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. לֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה מִדַּבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי זֶפִיר הַנּוֹשֵׁב מֵאֶרֶץ עִרָאק,

עַל קַצְוֵי אֶרֶץ קוֹרְאִים בָּהּ: “ואָק”

הוֹדַע לָאֲהוּבָה אוֹדוֹתַי וְתֹאמַר,

כִּי טָעַמְתִּי מִן הָאַהֲבָה טַעַם מָר.

חוּסִי וְרַחֲמִי, הוֹי אֲהוּבָתִי,

כִּי נָמַסָּה מֵעִנוּי־פֵּרוּד לִבָּתִי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ קָם וְהִסְתַּכֵּל בַּמַּלְכָּה וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, שֶׁנָּע לְקוֹלָהּ הָאַרְמוֹן, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. לֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה מִדַּבֵּר רַכּוֹת אֵלָיו עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. אָמַר לָהּ: “הֲרֵי מַלְכָּה זוֹ אוֹ שֶׁהִיא אִשְׁתִּי אוֹ שֶׁהִיא הַדּוֹמָה יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים לְאִשְׁתִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה שָׁאֲלָה אֶת חַסַן לְמַצָּבוֹ, וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי מַלְכָּה זוֹ אוֹ שֶׁהִיא אִשְׁתִּי אוֹ שֶׁהִיא הַדּוֹמָה יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים לְאִשְׁתִּי”. אָמְרָה הַמַּלְכָּה לַזְּקֵנָה: “הוֹי לָךְ אוֹמֶנֶת, נָכְרִי מְשֻגָּע הוּא אוֹ מְטֹרָף. שֶׁכֵּן מִסְתַּכֵּל הוּא בְפָנַי וְנוֹעֵץ מַבָּטוֹ בִּי”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “מַלְכָּה, זֶה יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הַצְדָּקָה, וְאַל תַּקְפִּידִי עָלָיו שֶׁכֵּן אוֹמְרִים בַּמָּשָׁל: 'אֵין תְּרוּפָה לְחוֹלֶה בָּאַהֲבָה נִפְגָּע, וְדוֹמִים וְשָׁוִים הֵם הוּא וּמְשֻׁגָּע”. בָּכָה חַסַן בְּכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֶה עִקְּבוֹתָם וּמִתְּשׁוּקָה אִמַּס, אָזוּב,

וְאֶשְׁפֹּךְ דְּמָעַי בִּמְקוֹם מִשְׁכָּנָם עָזוּב,

וְאֶשְׁאַל מֵאֵת אֲשֶׁר בְּפֵרוּדָם יִסְּרַנִי: אַחֲלַי

יְהִי בְשׁוּבָם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים חַסְדוֹ עָלַי.

אָמַר לָהּ חַסַן לַמַּלְכָּה: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵין אַתְּ אִשְׁתִּי, וְאוּלָם אַתְּ הִנָּךְ הַדּוֹמָה לָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים”. צָחֲקָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּהּ וְנָטְתָה לְצִדָּהּ וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, הֱיֵה מְיֻשָּׁב בְּדַעְתְּךָ, וּבְחַן אוֹתִי וְהָשֵׁב לִי תְשוּבָה עַל מַה שֶּׁאֶשְׁאַל אוֹתְךָ, וְהַנַּח אֶת שִׁגְעוֹנְךָ וּמְבוּכָתְךָ וְאָבְדָן עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיךָ, שֶׁהָרְוָחָה לְךָ קְרוֹבָה”. אָמַר לָהּ חַסַן: “גְּבֶרֶת הַמְּלָכִים וּמִפְלַט כָּל עָשִׁיר וְעָנִי, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁרְאִיתִיךְ נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי, שֶׁכֵּן אַתְּ הִנָּךְ אוֹ אִשְׁתִּי אוֹ הַדּוֹמָה יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים לְאִשְׁתִּי. שַׁאֲלִי אוֹתִי אֵפוֹא עַכְשָׁו כָּל מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה”. אָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא בְאִשְׁתְּךָ הַדּוֹמֶה לִי?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כָּל מַה שֶׁבָּךְ מִן הַיֹּפִי הַחֵן וּמִן הַנָּאֶה וְהָרֹךְ, כַּחֲטִיבַת גִּזְרָתֵך וְנֹעַם מִדְבָּרֵךְ וְאֹדֶם לְחָיַיִךְ וּבְלִיטַת שָׁדַיִךְ וְזוּלַת אֵלֶּה דּוֹמִים לָהּ”. פָּנְתָה הַמַּלְכָּה אֶל שַׁוָאהִי אֻם אַלדַּוָאהִי וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, הַחֲזִירִי אוֹתוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ אֶצְלֵךְ, וְשָׁרְתִי אוֹתוֹ עַצְמֵךְ, עַד שֶׁאֶחֱקֹר בְּעִנְיָנוֹ, וְאִם אִישׁ זֶה הוּא בַעַל מִדּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת הַשּׁוֹמֵר רֵעוּת וִידִידוּת, כִּי אָז מֻטָּל עֲלֵינוּ לְסַיֵּעַ לוֹ לְהַשִּׁיג חֶפְצוֹ, וּבִפְרָט שֶׁבָּא לְאַרְצֵנוּ וְאָכַל מִצֵּידָתֵנוּ, לַמְרוֹת מַה שֶּׁנָּשָּׁא וְסָבַל מִקְּשָיֵי הַנְּסִיעָה מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ וּמִתְּלָאוֹת הַבַּלָּהוֹת שֶׁל הַסַּכָּנוֹת, וְאוּלָם כְּשֶׁאַתְּ מְבִיאָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתֵךְ, צַוִּי עַל מְשָׁרְתַיִךְ לְטַפֵּל בּוֹ וְחִזְרִי אֵלַי מְהֵרָה. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא הַטּוֹב”. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָצְאָה הַזְּקֵנָה וְלָקְחָה אֶת חַסַן וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל מְעוֹנָהּ וְצִוְּתָה עַל נַעֲרוֹתֶיהָ וְעֲבָדֶיהָ וּמְשָׁרְתֶיהָ לְשַׁמְּשׁוֹ, וְצִוְּתָה אוֹתָם לְהָבִיא לוֹ כָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְשֶׁלֹא יִתְרַשְּׁלוּ מִמַּלֵּא אֶת כָּל הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ חָזְרָה אֶל הַמַּלְכָּה בִמְהֵרָה. צִוְּתָה עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲגֹר נִשְׁקָהּ וְשֶׁתִּקַּח אִתָּהּ אֶלֶף פָּרָשִׁים. מִלְּאָה הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי אֶת פְּקֻדָּתָהּ וְחָגְרָה נִשְׁקָהּ וְהֵבִיאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנֶיהָ וְהוֹדִיעָה לָהּ שֶׁאֶלֶף הַפָּרָשִׁים נְכוֹנִים, צִוְּתָה עָלֶיהָ לִנְסֹעַ אֶל מְדִינַת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אָבִיהָ, וְשֶׁתֵּרֵד אֵצֶל בִּתּוֹ מַנָאר אַלסַּנָא הַצְּעִירָה בְאַחְיוֹתֶיהָ וְתֹאמַר לָהּ: “הַלְבִּישִׁי אֶת שְׁנֵי יְלָדַיִךְ אֶת שִׁרְיוֹנֵיהֶם שֶׁעָשְׂתָה לָהֶם דּוֹדָתָן וְשִׁלְחִי אוֹתָם אֵלֶיהָ, שֶׁמִּתְגַעְגַּעַת הִיא עֲלֵיהֶם.” וְאָמְרָה לָהּ עוֹד: “מְצַוָּה אֲנִי עָלַיִךְ, אִמִּי, שֶׁתַּסְתִּירִי אֶת עִנְיָן חַסַן. וּכְשֶׁאַתְּ נוֹטֶלֶת אֶת הַשְּׁנַיִם מֵאִתָּהּ אִמְרִי לָהּ: “אֲחוֹתֵךְ מַזְמִינָה אוֹתָךְ לְבַקְּרָהּ”. וּכְשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָךְ אֶת שְׁנֵי יְלָדֶיהָ, וְיוֹצֵאת בְּעַצְמָהּ בְּמַטָּרָה לְבַקְּרֵנִי, הָבִיאִי אֶת הַשְׁנַיִם בִּמְהֵרָה וְעִזְבִי אוֹתָהּ לָבוֹא לִאִטָּהּ, וּבוֹאִי בְדֶרֶךְ אַחֶרֶת מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהִיא בָאָה בָהּ. וּתְהִי נוֹסַעַת לַיְלָה וְיוֹמָם, וְהִזָּהֲרִי שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת הָעִנְיָן גַּם לְאֶחָד כְּלָל וּכְלָל. שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְכָל הַשְּׁבוּעוֹת, שֶׁאִם אֲחוֹתִי אִשְׁתּוֹ הוּא וְיִתְגַלֶּה שֶׁיְּלָדֶיהָ יְלָדָיו הֵם, לֹא אֶמְנַע אוֹתוֹ מִלְּקַחְתָּהּ וְלֹא מִנְּסִיעָתָהּ עִמּוֹ עִם יְלָדֶיהָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְשְׁנֵים עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה אָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בֵאלֹהִים וּמְקַבֶּלֶת עַל עַצְמִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת, שֶׁאִם יִתְגַּלֶּה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, לֹא אֶמְנַע אוֹתוֹ מִקַּחְתָּהּ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא אַף אֲסַיֵּעַ עַל יָדוֹ לְרָכְשָׁהּ וְלַחֲזֹר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְאַרְצוֹ”. בָּטְחָה הַזְּקֵנָה בִדְבָרֶיהָ שֶׁלֹּא יָדְעָה מַה שֶּׁהִיא צוֹפֶנֶת בְּלִבָּהּ, שֶׁכֵּן צָפְנָה הַמְּבִישָׁה בְלִבָּהּ, שֶׁאִם לֹא תְּהֵא הִיא אִשְׁתּוֹ וְלֹא יִהְיוּ בָנֶיהָ דוֹמִים לוֹ, תַּהֲרֹג אוֹתוֹ. אָמְרָה לָהּ הַמַּלְכָּה לַזְּקֵנָה: “אִמִּי, אִם נָכוֹן הוּא מַה שֶׁאֲנִי מְנַחֶשֶׁת, הֲרֵי אֲחוֹתִי מַנָאר אַלסַּנַא הִיא אִשְׁתּוֹ, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, שֶׁכֵּן הַתֵּאוּרִים תֵּאוּרֶיהָ הֵם, וְכָל הַתֵּאוּרִים שֶׁהִזְכִּיר בִּדְבַר הַחֵן הַמְצֻיָּן וְהַיֹּפִי הַמַּזְהִיר אֵינוֹ בְנִמְצָא בְשׁוּם אַחַת זוּלַת אַחְיוֹתַי וּבְיִחוּד בַּצְּעִירָה בָהֶן”. נָשְׁקָה הַזְּקֵנָה אֶת יָדָהּ וְחָזְרָה אֶל חַסַן וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה. פָּרְחָה דַעְתּוֹ מִשִּׁמְחָה וְקָם לִקְרַאת הַזְּקֵנָה וּנְשָׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַל תְּנַשֵּׁק אֶת רֹאשִׁי, נַשְּׂקֵנִי בְפִי, וְאָשִׁית נְשִׁיקָה זוֹ מֶתֶק יְצִיאָתְךָ בְשָׁלוֹם וְתִשְׁקֹט רוּחֲךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ וְאַל יְהֵא חָזְךָ אֶלָּא רָחָב. וְאַל תְִּמְאַס לְנַשְּׁקֵנִי עַל פִּי, שֶׁכֵּן הִנְנִי אֲנִי הַסִּבָּה לִפְגִישָׁתְךָ אוֹתָהּ. יִיטְבוּ לִבְּךָ וְדַעְתְּךָ וְאַל תְּהֵא אֶלָּא חָזְךָ רָחָב וְלִבְּךָ שׁוֹקֵט וְנַפְשְׁךָ בוֹטַחַת”. נִפְרְדָה מִמֶּנוּ וְהָלְכָה לָהּ, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִי אַרְבָּעָה עֵדִים עַל אַהֲבָתִי אֶתְכֶם,

בְּעוֹד עֵדֵי כָל עִנְיָן רַק שְׁנַיִם הֵם:

הַלְמוּת לִבִּי וְחָלְחָלַת אַבָרַי

וּרְזוֹן גֵּוִי וְהֵאָלֵם שְׂפָתַי.

אַחַר־כָּך נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתִּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁתַּיִם לוּ גַם דָּמִים עֲלֵיהֶם בָּכוּ30

שְׁתֵּי עֵינַי, עַד לְהַכְרִיז כִּי כָלוּ הָלָכוּ,

עֲשִׂירִית מֵהַמַּגִּיעַ לָהֶם לֹא יְשַׁלְּמוּ יְסַלְּקוּ:

תִּפְאֶרֶת עֲלוּמִים וַאֲהוּבִים כִּי רָחֲקוּ.

לָבְשָׁה הַזְּקֵנָה נִשְׁקָהּ וְלָקְחָה עִמָּהּ אֶלֶף פָּרָשִׁים נוֹשְׂאֵי־נֶשֶׁק וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל הָאִי שֶׁבּוֹ אֲחוֹת הַמַּלְכָּה, וְנָסְעָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל אֲחוֹת הַמַּלְכָּה. וְהָיָה בֵין מְדִינָתָהּ שֶׁל נוּרֻ־אלְהֻדָא וּבֵין מְדִינַת אֲחוֹתָהּ דֶּרֶך שְׁלֹשָׁה יָמִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁוָאהִי אֶל הָעִיר וְעָלְתָה אֶל אֲחוֹת הַמַּלְכָּה אֶל מַנָאר אַלסַּנָא, נָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וּמָסְרָה לָהּ שָׁלוֹם מֵאֲחוֹתָהּ נוּרֻ־אלְהֻדָא, וְהוֹדִיעָה לָהּ עַל גַּעְגּוּעֶיהָ עָלֶיהָ וְעַל יְלָדֶיהָ, וְהִגִּידָה לָהּ שֶׁהַמַּלְכָּה נוֻּר־אלְהֻדָא טְרוּנְיָה לָהּ עָלֶיהָ עַל שֶׁאֵינָהּ מְבַקֶּרֶת אוֹתָהּ. אָמְרָה לָהּ הַנְּסִיכָה מַנָּאר אַלסַּנָא: “צָדְקָה מִמֶּנִּי אֲחוֹתִי וְאָכֵן לֹא מִלֵּאתִי חוֹבָתִי כְלַפֶּיהָ בָזֶה שֶׁאֵינִי מְבַקֵּר אוֹתָהּ, אוּלָם מְבַקְּרָהּ אֲנִי עַכְשָׁו”. צִוְּתָה לְהוֹצִיא אֶת אֹהָלֶיהָ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְלָקְחָה עִמָּהּ מַתָּנָה מֵאֲשֶׁר יִכְשַׁר לָהּ וּסְגֻלּוֹת־יְקָר. הִשְׁקִיף הַמֶּלֶך אָבִיהָ בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת הָאֹהָלִים מוּקָמִים וְשָׁאַל עַל כָּךְ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַנְּסִיכָה מַנָּאר הֵקִימָה אֶת אֹהָלֶיהָ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן מְבַקֶּשֶׁת הִיא לְבַקֵּר אֶת אֲחוֹתָהּ נוּרֻ־אלְהֻדָא”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ כָּךְ, צִיֵּד לָהּ צָבָא שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתָהּ אֶל אֲחוֹתָהּ וְהוֹצִיא מֵאוֹצְרוֹתָיו מִן הַהוֹן וּמִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וּמִן הַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מַה שֶּׁיִּלְאוּ לְתָאֵר. וְהָיוּ שֶׁבַע בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחָיוֹת לְאָב אֶחָד וּלְאֵם אַחַת, מִלְּבַד הַצְּעִירָה בָּהֶן. וְהָיָה שֵׁם הַבְּכִירָה נוּרֻ־אלְהֻדָא וְהַשְּׁנִיָּה נַגְ’ם אַלְצַּבָּא, וְהַשְּׁלִישִׁית שַׁמְסְ אלצֻ’חָא, וְהָרְבִיעִית שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר, וְהַחֲמִשִּׁית קוּתֻ אלְקֻלוּבּ, וְהַשִּׁשִּׁית שַׁרָפֻ־אלְבַּנָאת, וְהַשְּׁבִיעִית מַנָאר אַלסַּנָא, וְהִיא הַצְּעִירָה בָּהֶן, וְהִיא אֵשֶׁת חַסַן. וְהָיוּ אֵלּוּ אֲחָיוֹת לָהּ רַק מֵאֲבִיהֶן. נִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי מַנָּאר אַלסַּנָא. אָמְרָה לָהּ מַנָאר אַלסַּנָא: “כְּלוּם יֵשׁ לָךְ בַּקָּשָׁה, אִמִּי?” אָמְרָה לָהּ: “הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא אֲחוֹתֵךְ מְצַוָּה אוֹתָךְ לְהַחֲלִיף אֶת בִּגְדֵי יְלָדַיִך וּלְהַלְבִּיש אוֹתָם אֶת הַשִּׁרְיוֹנוֹת אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָהֶם וְשֶׁתִּשְׁלְחִי אוֹתָם אִתִּי אֵלֶיהָ, שֶׁאֶקָּחֵם וְאֶעֱבֹר אִתָּם לְפָנַיִךְ וַאֲבַשֵּׂר אוֹתָהּ בְּבוֹאֵךְ אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַנָאר־אָלסַּנָא אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֶיהָ, וְלֹא פָסְקָה רֹאשָׁהּ מֻרְכָּן זְמַן אָרֹךְ. אַחַר־כָּךְ הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ וְנָשְׂאָה אוֹתוֹ אֶל הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, נִתְחַלְחֲלוּ קְרָבַי וּפָעַם לִבִּי כְּשֶׁהִזְכַּרְתְּ אֶת יְלָדַי שֶׁכֵּן מִשָּׁעָה שֶׁיָּלַדְתִּי אוֹתָם לֹא רָאָה אֶת פְּנֵיהֶם גַּם אֶחָד, לֹא מִן הַשֵּׁדִים וְלֹא מִבְּנֵי־הָאָדָם לֹא נְקֵבָה וְלֹא זָכָר. וְשׁוֹמֶרֶת אֲנִי עֲלֵיהֶם אֲפִילוּ מִפְּנֵי הַזֶּפִיר בְּנָשְׁבוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, גְּבִרְתִּי? כְּלוּם חוֹשֶׁשֶׁת אַתְּ לָהֶם מִפְּנֵי אֲחוֹתֵךְ?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה לַגְּבִירָה מָנָאר אַלסַּנָא: “מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה, גְּבִרְתִּי? כְּלוּם חוֹשֶׁשֶׁת אַתְּ לָהֶם מִפְּנֵי אֲחוֹתֵךְ? יְהֵא נָא שָׁלוֹם לְשִׂכְלֵךְ. וַהֲרֵי אִם אַתְּ מַמְרָה אֶת פִּי הַמַּלְכָּה בִּפְקֻדָּתָהּ זוֹ, הֲרֵי לֹא תּוּכְלִי לָקוּם נֶגְדָּהּ וּלְהַמְרוֹתָהּ, שֶׁכֵּן תּוֹכִיחַ אוֹתָךְ עַל זֹאת. וְאוּלָם גְּבִרְתִּי יְלָדַיִך קְטַנִּים הֵם, וְהַצְּדָקָה יֵשׁ לִמְצֹא לָךְ בְּפַחֲדֵךְ עֲלֵיהֶם, וְהָאַהֲבָה מְבִיאָה לִידֵי כָךְ שֶׁיְּגוֹרִים רָעָה. וְאוּלָם בִּתִּי, אַתְּ יוֹדַעַת אֶת חֶרְדָּתִי וְאַהֲבָתִי לָךְ וְלִילָדַיִךְ. הֲרֵי גִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם עוֹד לִפְנֵי שֶׁגִּדַּלְתִּים, וַאֲנִי מְקַבֶּלֶת אוֹתָם לְיָדַי וְנוֹטַלְתָּם וּמַצִּיעָה תַחְתָּם לֶחְיִי וּפוֹתַחַת לִבִּי וְשָׂמָה אוֹתָם בְּתוֹכוֹ, וְאֵין אֲנִי זְקוּקָה לְכָךְ שֶׁתְּצַוִּינִי עֲלֵיהֶם בְּעִנְיָן זֶה. תִּשְׁקֹט רוּחֵךְ וְיֵרָגַע לִבֵּךְ וְשִׁלְחִי אוֹתָם אֵלֶיהָ. וְעַל הַיּוֹתֵר אַקְדִּים אוֹתָךְ בְּיוֹם אוֹ בְיוֹמַיִם”. לֹא הִרְפְּתָה מֵהַפְצִיר בָּהּ עַד שֶׁוִּתְרָה, שֶׁפָּחֲדָה מִזַּעַם אֲחוֹתָהּ, מִבְּלִי דַעַת אֶת הָצָּפוּן בַּתַּעֲלוּמָה, וְהִסְכִּימָה לִשְׁלֹחַ אוֹתָם עִם הַזְּקֵנָה. קָרְאָה לָהֶם וְהִכְנִיסָה אוֹתָם לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְסִדְּרָה אוֹתָם וְהֶחֱלִיפָה בִגְדֵיהֶם וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָם אֶת הַשִּׁרְיוֹנוֹת וּמָסְרָה אוֹתָם לַזְּקֵנָה. נָסְעָה אִתָּם כַּצִּפּוֹר בְּעוּפוֹ שֶׁלֹּא בַדֶּרֶךְ שֶׁתִּסַע בָּהּ אִמָּם, כְּמוֹ שֶּׁצִוְּתָה אוֹתָהּ הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא. עָבְרָה אִתָּם אֶת הַנָּהָר וְנִכְנְסָה לְעִיר, וְשָׂמָה פָנֶיהָ אִתָּם אֶל הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא דוֹדָתָם אֲחוֹת אִמָּם. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם הַמַּלְכָּה שָׂמְחָה בָהֶם וְחִבְּקָה אוֹתָם וְאִמְּצָה אוֹתָם אֶל חָזָהּ וְהוֹשִׁיבָה אֶת הָאֶחָד עַל רַגְלָהּ הַיְּמָנִית וְאֶת הַשֵּׁנִי עַל רַגְלָהּ הַשְּׂמָאלִית. פָּנְתָה אֶל הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: “הָבִיאִי כָעֵת אֶת חַסַן הֵנָּה, שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִּי לוֹ חָסוּתִי, וְחָשַׂכְתִּי אוֹתוֹ מֵחַרְבִּי, וּמָצָא מְקוֹם מִבְצָרִים בַּחֲצֵרִי, וְחָנָה בִשְׁכֵנוּתִי אַחֲרֵי שֶׁסָּבַל בַּלָּהוֹת וּתְלָאוֹת וְהִתְחַזֵּק עַל חַבְלֵי הַמָּוֶת אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלוֹך וְקָשֶׁה, אִם כִּי גַם עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִשְּׁתִיַּת כּוֹס הַמָּוֶת וּמִחִדָלוֹן נִשְׁמַת־אַפּוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא צִוְּתָה עַל הַזְּקֵנָה לְהָבִיא לְפָנֶיהָ אֶת חַסַן, אָמְרָה לָהּ: “הֲרֵי הוּא שֶׁסָּבַל בַּלָּהוֹת וּתְלָאוֹת וְהִתְחַזֵּק עַל חֶבְלֵי־הַמָּוֶת אֲשֶׁר הָלְכוּ הֲלוֹך וְקָשֶׁה, אִם כִּי גַּם עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִשְּׁתִיַּת כּוֹס הַמָּוֶת וּמֵחִדְלוֹן נִשְׁמַת אַפּוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כְּלוּם אַתְּ מְאַחֶדֶת אוֹתוֹ אִתָּם, כְּשֶׁאֲנִי מְבִיאָה אוֹתֹו לְפָנַיִךְ? וְאִם יִתְגַלֶּה שֶׁאֵינָם בָּנָיו, כְּלוּם תִּסְלְחִי לוֹ וְתַחֲזִירִי אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה אֶת דְּבָרֶיהָ כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה: “אוֹי לָךְ זְקֵנָה רַעַת־הַמַּזָּל, עַד מָתַי תַּעַקְבִי אוֹתִי בְעִנְיָן אִישׁ נָכְרִי זֶה, שֵׁהֵעִיז נֶגְדֵּנוּ וְגִלָּה צְעִיפֵנוּ וְחָשַׂף מַצָּבֵינוּ? כְּלוּם מְדַמֶּה הוּא שֶׁיָבוֹא לְאַרְצֵנוּ וְיִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ וִילַכְלֵךְ כְּבוֹדֵנוּ וְיַחֲזֹר אֶל אַרְצוֹ בְּשָׁלוֹם וְיִפְרַע לְשִׁמְצָה אֶת מַצָּבֵינוּ בְּאַרְצוֹ וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹ, וְתַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה עַל אוֹדוֹתֵינוּ אֶל כָּל הַמְּלָכִים בִּגְלִילוֹת הָאָרֶץ, וְיָפִיצוּ הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים שְׁמוּעָתֵנוּ בְּכָל הָרוּחוֹת וְיֹאמְרוּ: ‘בֶּן אָדָם נִכְנַס לְאִיֵי וָאק וְעָבַר בְּאֶרֶץ הַמְּכַשְּׁפִים וְהַיִּדְעוֹנִים וְדָרַךְ בְּאֶרֶץ הַשֵּׁדִים וְאֶרֶץ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף וְהָעוֹפוֹת וְחָזַר בְּשָׁלוֹם’ דָּבָר הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְעוֹלָם. וְנִשְׁבַּעַת אֲנִי בְבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וּבוֹנֵיהֶם וְרוֹקֵעַ הָאָרֶץ וּפוֹרְשָׂהּ וּבוֹרֵא הַבְּרוּאִים וּמוֹנֶה מִסְפָּרָם, שֶׁאִם אֵין הֵם יְלָדָיו, אֲנִי הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, וַאֲנִי, אֲנִי שֶׁמַּתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדַי”. גָּעֲרָה בַזְּקֵנָה עַד שֶׁנָפְלָה מִפַּחַד, וְגֵרְתָה בָהּ אֶת שׁוֹמֵר הַסָּף וְעֶשְׂרִים מַמְלוּךּ וְאָמְרָה לָהֶם: “לְכוּ עִם זְקֵנָה זוֹ וְהָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַנַּעַר שֶׁאֶצְלָהּ בְּבֵיתָהּ מְהֵרָה”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה עִם שׁוֹמֵר הַסַּף וְהַמַּמְלוּכִּים וּכְבָר הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְרָעֲדוּ קְרָבֶיהָ. הָלְכָה אֶל מְעוֹנָהּ וְנִכְנְסָה אֶל חַסַן. כְּשֶׁנִכְנְסָה אֵלָיו קָם לִקְרָאתָהּ וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְדַבֵּר אֶל הַמַּלְכָּה. כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ: ‘חֲזֹר אֶל אַרְצְךָ’. וְהֵנֵאתִי אוֹתְךָ מִכָּל זֶה. וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי? וּכְלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ: ‘נוֹתֶנֶת אֲנִי לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹא הִשִׂיג אוֹתוֹ אַף אֶחָד וַחֲזֹר אֶל אַרְצְךָ מְהֵרָה’, וְלֹא צִיַּתָּ לִי וְלֹא שָׁמַעְתָּ אֵלַי, אֶלָּא הִמְרֵיתָ אֶת דְּבָרָי וּבָחַרְתָּ בָּאֲבָדוֹן לִי וּלְךָ? וְהֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶׁבָּחַרְתָּ לְךָ, שֶׁכֵּן הַמָּוֶת קָרוֹב. קוּם דַּבֵּר אֶל פּוֹשַׁעַת וּפְרוּצָה זוֹ, הָעֲרִיצָה וְהָאַכְזָרִית”. קָם חַסַן, רוּחוֹ שְׁבוּרָה וְלִבּוֹ אָבֵל, מְפַחֵד וְאוֹמֵר: “הוֹי הַשָּלוֹם, הוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם אֱלֹהִים וַעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנִי מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלַי מִן הַצָּרוֹת, וְהָיָה מַחֲסֶה לִי הָרַחוּם בָּרַחֲמִים”. וּפָנָה וְהָלַךְ מִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים עִם עֶשְׂרִים הַמַּמְלוּכִּים וְשׁוֹמֵר־הַסַּף וְהַזְּקֵנָה. הִכְנִיסוּ אֶת חַסַן אֶל הַמַּלְכָּה וּמָצָא אֶת שְׁנֵי יְלָדָיו אֶת נָאצִר וְאֶת מַנְצוּר יוֹשְׁבִים בְּחֵיקָהּ כְּשֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת אִתָּם וּמְשַׁעַשְׁעָתָם. כְּשֶׁחָל מַבָּטוֹ עֲלֵיהֶם, הִכִּירָם וְזָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף מֵעָצְמַת הַשִּׂמְחָה בִילָדָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶּׁבְּשָׁעָה שֶׁחָל מַבָּטוֹ שֶׁל חַסַן עַל יְלָדָיו, הִכִּירָם וְזָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הִכִּיר שׁוּב אֶת יְלָדָיו, וְהִכִּירוּ אוֹתוֹ אַף הֵם. הֵנִיעָה אוֹתָם הָאַהֲבָה הַנְּטוּעָה בָלֵב, וְהִשְׁתָּמְטוּ מֵחֵיק הַמַּלְכָּה וְעָמְדוּ אֵצֶל חַסַן. וְשָׂם אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה הַדִּבֵּר בְּפִיהֶם לֵאמֹר: “הוֹי אָבִינוּ”. בָּכְתָה הַזְּקֵנָה וְכָל הַנִּמְצָאִים מֵרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּמֵחֶרְדָּתָם לָהֶם וְאָמְרוּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבֵּץ אֶתְכֶם יַחַד עִם אֲבִיכֶם.” וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר חַסַן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ חִבֵּק אֶת יְלָדָיו וּבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף שׁוּב. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חַיַּיִךְ, לִבִּי לֹא יוּכַל בְּהִפָּרֵד

עֲמֹד, וְלוּ גַם יְהִי מָוֶת בְּהִתְאַחֵד.

דְּמוּת־חֲזוֹנֵךְ לִי תַגִּיד: מָחָר פְּגִישָׁה תִהְיֶה.

אַךְ כְּלוּם עַד מָחָר עַל אַף אוֹיֵב אֶחְיֶה?

חַיַּיִך, גְּבִרְתִּי, מִיוֹם נִפְרַדְתִּי מִמֵּךְ,

אַחֲרַיִך לִי לֹא נָעֲמוּ כָל חַיִּים בִּלְתֵּךְ.

וְאִם מוֹתִי בְאַהֲבָתֵךְ עָלַי אֵל גָּזָר

הִנֵּה אָמוּת בָּהּ מוֹת קְדוֹשִׁים, יָקָר31.

וּצְבִיָּה בְפִנּוֹת לְבָבִי רָבָצָה,

דְּמוּתָּהּ כַּשֵּׁנָה מֵעֵינָי לִבְרֹחַ אָצָה.

אִם תְּכַחֵשׁ בִּפְנֵי שׁוֹפֵט כִּי שָׁפְכָה דָמַי

הִנֶּה אֹדֶם לְחָיֶיהָ הֵם הֵם עֵדַי.

כְּשֶׁנִתְבָּרֵר לַמַּלְכָּה שֶׁהֵם בְּנֵי חַסַן וְשֶׁאֲחוֹתָהּ הַגְּבִירָה מַנָאר אַלסַּנָא אִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁבָּא לְבַקְּשָׁהּ, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת ושִׁשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִתְבָּרֵר לַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלהֻדָא שֶׁבְּנֵי חַסַן הֵם הַתִּינֹוקוֹת וְשֶׁאֲחוֹתָה הַגְּבִירָה מַנָאר אַלסַּנָּא אִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁבָּא לְחַפְּשָׂהּ, כָּעֲסָה כַּעַס גָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְצָעֲקָה בִפְנֵי חַסַן, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רְחַקְתֶּם וְאַתֶּם הַקְּרוֹבִים בָּאֲנָשִׁים בְּקִרְבִּי,

וָתֵּעָלְמוּ וְאַתֶּם שׁוֹכְנִים בְּתוֹכֵי לִבִּי.

לֹא נָטָה לִבִּי לְזוּלַתְכֶם, חַי־אֵל,

וְאִם עֲשָׁקַנִי הַזְּמַן, הִנֵּה אֲיַחֵל.

יַעַבְרוּ הַלֵּילוֹת בְּאַהֲבָתְכֶם וְכָלוּ,

וּבְלִבִּי אֲנָחוֹת וְלֶהָבוֹת עָלוּ.

הָיִיתִי אִישׁ שָׁעָה הִתְרַחֵק לֹא סָבַל,

וְאֵיכָה עֲבֹר חֳדָשִׁים שְׂאֵת אוּכַל.

אֲקַנֵא בְרוּחַ קַלָּה עָלַיִךְ נָשְׁפָה,

וְקִנְאָה מָלֵאתִי בִגְלַל הָרַעֲנַנָה הַיָּפָה.

כְּשֶׁגָּמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ נָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר רָאָה אוֹתָם שֶׁכְּבָר הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ נִגְרָר עַל פָּנָיו. קָם מְהַלֵּך וְכוֹשֵׁל בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו, כְּשֶׁאֵין הוּא מַאֲמִין בְּהַצָּלָתוֹ מִתּוֹךְ מַה שֶּׁסָּבַל. וְהָיָה דָבָר זֶה קָשֶׁה בְעֵינֵי הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי וְלֹא יָכְלָה לְדַבֵּר אֶל הַמַּלְכָּה בְעִנְיָנוֹ מִשּׁוּם עֹז כַעֲסָהּ. כְּשֶׁיָּצָא חַסַן מִן הָאַרְמוֹן, נָבוֹך וְלֹא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ וּלְאָן יָבוֹא וּלְאָן יִפְנֶה. וְהָיְתָה צָרָה לוֹ הָאָרֶץ בְּכָל רָחְבָּהּ, וְלֹא מָצָא מִי שֶׁיְּשׁוֹחֲחֶנּוּ וִישַׁעַשְעֶנּוּ וְלֹא מִי שֶׁיְנַחֲמֵנּוּ וְלֹא מִי שֶׁיִוָּעֵץ בּוֹ וְלֹא מִי שֶׁיִּפְנֶה אֵלָיו וְיִמְצָא מִפְלָט אֶצְלוֹ, הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא אוֹבֵד, שֶׁכֵּן אֵינוֹ יָכֹל לִנְסֹעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי יִסַּע עִמּוֹ, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ יָכֹל לַעֲבֹר עַל פְּנֵי עֵמֶק הַשֵּׁדִים וְאֶרֶץ הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וְאִיֵּי הָעוֹפוֹת. הִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים וּבָכָה עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁנִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הִרְהֵר בִּילָדָיו וְאִשְׁתּוֹ וְעַל־דְּבַר בוֹאָהּ אֶל אֲחוֹתָהּ, וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁיֶאֱרַע לָהּ עִם הַמַּלְכָּה אֲחוֹתָהּ. הִתְחָרֵט עַל בּוֹאוֹ לַחֲצֵרוֹת אֵלּוּ וְעַל זֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לְקוֹל אַף אֶחָד. נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עִזְבוּ עֵינַי תִּבְכֶּינָה כִּי נִפְקַד אֲשֶׁר אֹהַב.

כְּבָר מָעֲטָה נֶחֱמָתִי, וְצָרָתִי הָלְכָה הָלוֹךְ וָרָב,

וְכוֹס תְּלָאוֹת רָחוֹק שְׁתִיתִיו עַד תֻּמּוֹ, הָרֵק.

וּמִי הוּא אֲשֶׁר עַל הִפָּקֵד אֲהוּבָיו יוּכַל הִתְחַזֵּק?

פְּרַשְׂתֶּם מַצַּע הַתּוֹכֵחָה בֵינִי וּבֵינֵיכֶם, גּוֹלֵל,

הוֹי מַצַּע הַתּוֹכֵחָה, מָתַי מֵעָלֵינוּ תִּתְקַפֵּל?

נָדְדָה שְׁנָתִי וַתִּישְׁנוּ בְדַבֶּרְכֶם בִּי.

כִּי שָׁכַחְתִּי אַהֲבָתְכֶם, בְּעוֹד שִׁכְחָה שָׁכַח לִבִּי.

הַאֵין זֹאת כִּי לִבִּי לְאִחוּדְכֶם יִבְעַר,

וְאַתֶּם הָרוֹפְאִים וּמְזוֹרִי אִתְּכֶם לְמִשְׁמָר?

הֲלֹא תִּרְאוּ אֲשֶׁר בְּרָחַקְכֶם חָל בִּי.

נְקֵלֹּתִי בְעֵינֵי אֲשֶׁר יִשְׁוֶה וַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁוֶה לִי.

צָפַנְתִּי אַהֲבָתְכֶם, וּתְשׁוּקָה אוֹתָהּ תַּחְשׂף,

וְלִבִּי בְאֵש אַהֲבָה נֶצַח אוֹתוֹ תִשְׂרֹף.

חוּסוּ אֵפוֹא עָלַי וְרַחֲמוּנִי עוֹד,

כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים בַּסֵּתֶר וּבַסּוֹד.

מִי יִתֵּן וְיָמִים יְאַחֲדוּנִי עִמָּכֶם,

הֵן אַתֶּם תְּשׁוּקַת לִבִּי וְנַפְשִׁי תֶאֱהַבְכֶם.

לִבִּי פָצוּעַ מִפֵּרוּד, וּמִי אוֹדוֹתֵיכֶם

יוֹדִיעֵינִי דָבָר, יְסַפֵּר עַל שְׁכוּנְכֶם.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ לֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁיָּצָא מִחוּץ לָעִיר. מָצָא אֶת הַנָּהָר וְהָלַךְ עַל שְׂפָתוֹ מִבְּלִי דַעַת לְאָן יִפְנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן חַסַן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן אִשְׁתּוֹ מַנָאר אַלסַּנָא, הִנֵּה בִקְּשָׁה לִנְסֹעַ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, אַחֲרֵי הַיּוֹם שֶׁנָּסְעָה בוֹ הַזְּקֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהֶחֱלִיטָה לִנְסֹעַ, נִכְנַס אֵלֶיהָ שׁוֹמֵר־סַף אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת ושִׁבְִעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה מַנָאר אַלסַּנָא לִנְסֹעַ, נִכְנַס אֵלֶיהָ שׁוֹמֵר־סַף אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שׁוֹלֵחַ לָךְ שָׁלוֹם וְקוֹרֵא אוֹתָךְ לָבוֹא לְפָנָיו”. קָמָה, שָׂמָה פָנֶיהָ עִם שׁוֹמֵר־הַסַּף אֶל אָבִיהָ לִרְאוֹת מַה הוּא חָפֵץ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ, הוֹשִׁיבָהּ לְצִדּוֹ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, דְּעִי שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה הַזֶּה חֲלוֹם, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לָךְ מִמֶּנוּ וּמְפַחֵד שֶׁיַגִּיעַ לָךְ מִנְּסִיעָתֵךְ זוֹ צַעַר אָרֹך”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מַה, אָבִי? וּמַה הוּא שֶׁרָאִיתָ בַחֲלוֹם?” אָמַר לָהּ: “רָאִיתִי כְּאִלּוּ נִכְנַסְתִּי לְבֵית־אוֹצָר, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ הוֹן עָצוּם וַאֲבָנִים טוֹבות וְאַבְנֵי־יְקָר רַבּוֹת, וּכְאִלּוּ לֹא מָצָאוּ חֵן בְּעֵינַי מִכָּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר כֻּלּוֹ וְלֹא מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת כֻּלָּן אֶלָּא שִׁבְעָה גַרְגִּירִים, וְהֵן הַמֻּבְחָר מִמַּה שֶׁבְּתוֹכוֹ. בָּחַרְתִּי מִשֶׁבַע הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אַחַת, וְהִיא הַקְּטַנָּה בָהֵן וְהַיָּפָה מִכֻּלָּן, וְהָעֲצוּמָה לְאוֹר. וּכְאִלּוּ נָטַלְתִּי אוֹתָהּ בְּכַף יָדִי בַאֲשֶׁר מָצָא יָפְיָהּ חֵן בְּעֵינַי וְיָצָאתִי עִמָּהּ מִבֵּית־הָאוֹצָר. כְּשֶׁיָצָאתִי מִפִּתְחוֹ פָּתַחְתִּי יָדִי כְשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ וְהָפַכְתִּי בָאֶבֶן הַטּוֹבָה, וְהִנֵּה עוֹף זָר בָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, שֶׁאֵין הוּא מֵעוֹפוֹת אַרְצֵנוּ, וְעָט עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם וְחָטַף אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה מִיָּדִי וְחָזַר עִמָּה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִמֶּנּוּ בָא. הִשִּׂיגוּנִי צַעַר וְיָגוֹן וּמְצוּקָה, וְנִבְהַלְתִּי בֶהָלָה עֲצוּמָה שֶׁעוֹרְרָה אוֹתִי מִן הַשֵּׁנָה. הִתְעוֹרַרְתִּי כְשֶׁאֲנִי עָצוּב וּמִצְטָעֵר עַל אוֹתָהּ אֶבֶן־טוֹבָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִן הַשֵּׁנָה קָרָאתִי לַפּוֹתְרִים וְלַמְפָרְשִׁים וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת חֲלוֹמִי. אָמְרוּ לִי: ‘הֲרֵי לְךָ שֶׁבַע בָּנוֹת, מְאַבֵּד אַתָּה אֶת הַצְּעִירָה בָהֶן, וְהִיא תִלָּקַח מֵאִתְּךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ מִבְּלִי רְצוֹנְךָ’. וְהֲרֵי אַתְּ הַצְּעִירָה בִבְנוֹתַי וְהַיְקָרָה לִי בָהֵן וְהַכְּבוּדָה בְעֵינַי מִכֻּלָּן. וְהִנֵּה אַתְּ נוֹסַעַת אֶל אֲחוֹתֵךְ וְלֹא אֵדַע מַה שֶׁיִּקְרֶה לָךְ מִמֶּנָּה. אַל תֵּלְכִי אֵפוֹא אֶלָּא שׁוּבִי אֶל אַרְמוֹנֵךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַנָאר אַלסַּנָא אֶת דִּבְרֵי אָבִיהָ, פָּעַם לִבָּהּ וְחָשְׁשָׁה לִילָדֶיהָ. הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה אוֹתוֹ אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא הִתְכּוֹנְנָה לְקַבְּלֵנִי כְאוֹרַחַת וְהִיא מְצַפָּה לְבוֹאִי אֵלֶיהָ שָׁעָה שָׁעָה, שֶׁזֶּה לָהּ אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאַתְנִי, וְאִם אֲנִי נִמְנַעַת מִבַּקֵּר אוֹתָה תִּכְעַס עָלַי. וְהֲרֵי שְׁהוּתִי אֶצְלָה יְהֵא לְכָל הַיּוֹתֵר חֹדֶשׁ יָמִים, וְאָבוֹא אֶצְלֶךָ. וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַחֲדֹר אֶל אַרְצֵנוּ וְיַגִּיעַ לְאִיֵּי וָאק? וּמִי זֶה יַגִּיעַ אֶל הָאָרֶץ הַלְּבָנָה וְהָהָר הַשָּׁחוֹר וְיַגִּיעַ לְאֶרֶץ הַכֹּפֶר וְטִירַת הַבְּדֹלַח? וְכֵיצַד זֶה יַעֲבֹר דֶּרֶך עֵמֶק הָעוֹפוֹת וְאַחֲרָיו אֶת עֵמֶק הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וְאַחֲרָיו אֶת עֵמֶק הַשֵּׁדִים, וְיִכָּנֵס אֶל אִיֵּינוּ? וְאִלּוּ נִכְנַס אֵלֵינוּ נָכְרִי, הָיָה טוֹבֵעַ בְּיַם הַשַּׁחַת. יֵרָגַע אֵפוֹא רוּחֲךָ וְיִשְׁקֹט לִבְּךָ, שֶׁאֵין יְכֹלֶת לְאֶחָד לִדְרֹךְ בְּאַרְצֵנוּ”. לֹא פָסְקָה מִלְּרַצּוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁהִטָּה לָהּ חַסְדּוֹ בְּהַרְשׁוֹתוֹ לָהּ לִנְסֹעַ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה לֹא פָסְקָה מִלְּרַצּוֹת אֶת אָבִיהָ עַד שֶׁהִטָּה לָהּ חַסְדּוֹ בְּהַרְשׁוֹתוֹ לָהּ לִנְסֹעַ. צִוָּה עַל אֶלֶף פָּרָשׁ שֶׁיִּסְּעוּ אִתָּהּ לְלַוּוֹתָהּ עַד הַנָּהָר וְיַמְתִּינוּ בִמְקוֹמָם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְדִינַת אֲחוֹתָהּ וְתִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אֲחוֹתָהּ. צִוָּה אוֹתָם לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָהּ עַד שֶׁיִקָּחוּהָ וְיַחֲזִירוּ אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ. וְצִוָּה עָלֶיהָ אָבִיהָ שֵּׁתֵשֵׁב אֵצֶל אֲחוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים, וְתַחֲזֹר בִּמְּהֵרָה. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָמָה וְיָצְאָה, וְיָצָא אָבִיהָ עִמָּהּ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה. וּכְבַר רָשְׁמוּ דִּבְרֵי אָבִיהָ רִשְׁמָם בְּלִבָּהּ וְחָשְׁשָׁה לִילָדֶיהָ. אַךְ אֵין מוֹעִיל בָּהִתְבַּצְּרוּת, בַּזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַתְקָפַת הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה. שָׁקְדָה עַל נְסִיעָתָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַנָּהָר וְתָקְעָה אֹהָלֶיהָ עַל שְׂפָתוֹ. עָבְרָה אֶת הַנָּהָר וְעִמָּהּ אֲחָדִים מִנַּעֲרֶיהָ וּבְנֵי־לִוְיָתָה וּמִשְׁנֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה לִמְדִינַת הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא עָלְתָה אֶל הָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה אֵלֶיהָ. רָאֲתָה אֶת שְׁנֵי יְלָדֶיהָ בוֹכִים אֶצְלָהּ וְצוֹעֲקִים: “הוֹי אָבִינוּ”. יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינֶיהָ וּבָכְתָה. אִמְּצָה אוֹתָם אֶל חָזָהּ וְאָמְרָה לָהֶם: “כְּלוּם רְאִיתֶם אֶת אֲבִיכֶם? וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיְתָה בָאָה הַשָּׁעָה שֶׁעָזַבְתִּי אוֹתוֹ בָהּ. וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁהוּא בִמְעוֹנוֹת הָעוֹלָם־הַזֶּה, הָיִיתִי מוֹבִילָה אֶתְכֶם אֵלָיו”. נֶאֶנְחָה עַל עַצְמָהּ וְעַל בַּעְלָהּ וְעַל בִּכְיָם שֶׁל יְלָדֶיהָ וְנַשְׂאָה קוֹלָהּ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲהוּבִי, לַמְרוֹת הַמֶּרְחָק וְהַקְּשִׁי הָרָב.

אֶכָּסֵף אֵלֶיךָ בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ וְאֹהַב.

וְעֵינִי אֶל מוֹלַדְתְּכֶם שׁוֹעָה, פּוֹנָה,

וְלִבָּתִי עַל יָמֵינוּ אֲבוּדִים בִּיגוֹנָהּ.

כַּמָּה לֵילוֹת בִּלִּינוּ מִבְּלִי לַחֲשׁשׁ, לַחֲשֹׁד,

אוֹהֲבִים מְאֻשָּׁרִים בְּאֹמֶן וְרֹךְ עַד מְאֹד.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אֲחוֹתָהּ מְאַמֶּצֶת אֶת יְלָדֶיהָ אֶל לִבָּהּ וְאוֹמֶרֶת: “אֲנִי הִיא שֶׁגָּרַמְתִּי לְעַצְמִי וְלִילָדַי זֹאת וְהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי”, לֹא נָתְנָה לָה אֲחוֹתָהּ נוּרֻ־אלְהֻדָא שָׁלוֹם אֶלָּא אָמְרָה לָהּ: “פְּרוּצָה, מֵאַיִן לָךְ אֵלֶּה שְׁנֵי הַיְלָדִים? כְּלוּם נִשֵּׂאת מִבְּלִי יְדִיעַת אָבִיךְ אוֹ זָנִית? וְאִם זָנִית, הֲרֵי יֵשׁ לְהַעֲנִישֵׁךְ קָשֶה לְמַעַן תִּשְׁמַעְנָה הַבְּרִיוֹת וְיִירָאוּ. וְאִם נִשֵּׂאת מִבְּלִי יְדִיעָתֵנוּ, מִשּׁוּם מַה עָזַבְתְּ אֶת בַּעֲלֵךְ וְלָקַחְתְּ אֶת יְלָדַיִךְ וְהִפְרַדְתְּ בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם וּבָאת אֶל אַרְצֵנוּ?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא אָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ מַנַאר־אַלסָּנַא: “וְאִם נִשֵּׂאת מִבְּלִי יְדִיעָתֵנוּ, מִשּׁוּם מֶה עָזַבְתְּ אֶת בַּעֲלֵךְ וְלָקַחְתְּ אֶת יְלָדַיִךְ וְהִפְרַדְתְּ בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם וּבָאת אֶל אַרְצֵנוּ? וּכְבָר הִסְתַּרְתְּ אֶת יְלָדַיִך מֵאִתָּנוּ. כְּלוּם מְדַמָּה אַתְּ שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים זֹאת? וֵאלֹהִים הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת כְּבָר גִּלָּה לָנוּ אֶת עִנְיָנֵךְ וְחָשַׂף מַצָּבֵךְ וְהֶרְאָה בָּרוּר אֶת עֶרְיָתֵךְ” צִוְּתָה אֶת שׁוֹמְרֶיהָ שֶׁיִתְפְּסוּהָ. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וּכְפָתוּהָ וּכְבָלוּהָ בְכַבְלֵי בַּרְזֶל. הִכְּתָה אוֹתָהּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת עַד שֶׁחָתְכָה אֶת גוּפָהּ וְתָלְתָה אוֹתָהּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתָהּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כָּתְבָה מִכְתָּב אֶל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל לְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ, אוֹמֶרֶת לוֹ: “הִנֵּה הוֹפִיעַ בְּאַרְצֵנוּ גֶבֶר מִבְּנֵי־הָאָדָם, וַאֲחוֹתִי מַנָאר אַלסַּנָא טוֹעֶנֶת שֶׁנִשְּׂאָה לוֹ בְהַתֵּר וְיָלְדָה לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים. וּכְבָר הִסְתִּירָה אוֹתָם מֵאִתָּנוּ וּמֵאִתְּךָ, וְלֹא גִלְּתָה לָנוּ דָבָר עַל עַצְמָהּ עַד שֶׁבָּא אֵלֵינוּ אוֹתוֹ גֶבֶר שֶׁהוּא מִבְּנֵי־הָאָדָם וְחַסַן שְׁמוֹ, וְהִגִּיד לָנוּ שֶׁהוּא נָשָׂא אוֹתָהּ, וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ מֶשֶׁך זְמַן אָרוֹךְ וְאַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת יְלָדֶיהָ וְהָלְכָה בְלִי יְדִיעָתוֹ, וְהִגִּידָה לְאִמּוֹ בִשְׁעַת לֶכְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: ‘אִמְרִי לִבְנֵךְ שֶאִם יִתְעוֹרְרוּ בוֹ כִסוּפִים יָבוֹא אֵלַי אֶל אִיֵּי וָאק’. תָּפַשְׂנוּ אֶת הָאִישׁ אֶצְלֵנוּ, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁתָבִיא אוֹתָהּ אֶצְלִי אוֹתָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ, וְהִצְטַיְּדָה וּבָאָה. וּכְבָר צִוִּיתִי אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁתָּבִיא אֵלַי אֶת יְלָדֶיהָ בָרִאשׁוֹנָה. הִקְדִימָה וְנָסְעָה אִתָּם אֵלַי לִפְנֵי בּוֹאָהּ הִיא, וְהֵבִיאָה אוֹתָם הַזְּקֵנָה לִפְנֵי בוֹאָהּ. שָׁלַחְתִּי אֶל הַגֶּבֶר שֶׁטָּעַן שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא. כְּשֶׁנִכְנַס אֵלַי וְרָאָה אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים הִכִּירָם. וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁיְּלָדָיו הֵם וְשֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, וְנוֹדָע לִי שֶׁדִּבְרֵי הָאִישׁ אֶמֶת הֵם, וְאֵין לָבוֹא בְטַעֲנוֹת עָלָיו, וְרָאִיתִי כִּי הַכִּעוּר וְהַחֶרְפָּה בַאֲחוֹתִי הֵם, וְחָשַׁשְׁתִּי לְחִלּוּל כְּבוֹדֵנוּ בְּעֵינֵי תוֹשָׁבֵי הָאִיִּים. וּכְשֶׁנִּכְנְסָה אֵלַי זוֹ הַפּוֹשַׁעַת וְהַבּוֹגֶדֶת, כָּעַסְתִּי עָלֶיהָ וְהִכִּיתִיהָ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת וּתְלִיתִיהָ בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ. הִנֵּה הוֹדַעתִּי לְךָ עִנְיָנָהּ וְהַפְּקֻדָּה לְךָ הִיא, וּמַה שֶׁתְּצַוֶּה עָלֵינוּ, נַעֲשֶׂה. וְהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁעִנְיָן זֶה חִלּוּל לִשְׁמֵנוּ הוּא וְחֶרְפָּה לָנוּ. וְחֵי אַתָּה, שֶׁאֶפְשָׁר הוּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִשְׁמְעוּ תוֹשָׁבֵי הָאִיִּים אֶת הַדָּבָר נִהְיֶה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בָהֶם. וְצָרִיךְ אֵפוֹא שֶׁתָּשִׁיב לָנוּ תְשׁוּבָה בִמְהֵרָה”. מָסְרָה אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד שָׁלִיחַ, וְנָסַע עִמּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל נִתְמַלֵּא חֵמָה גְדוֹלָה עַל בִּתּוֹ מַנָאר־אַלסֶּנָא וְכָתַב אֶל בִּתּוֹ נוּרֻ־אלְהֻדָא מִכְתָּב שֶׁהוּא אוֹמֵר לָהּ בּוֹ: “אֲנִי כְבָר מָסַרְתִּי דִינָהּ בְיָדֵךְ, וְדָמָהּ נָתַתִּי לְמִשְׁפָּטֵךְ. וְאִם הָעִנְיָן הוּא כְפִי שֶׁסִּפַּרְתְּ, הִרְגִי אוֹתָהּ מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ בִּי בְדִינָהּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִכְתַּב אָבִיהָ וְקָרְאָה אוֹתוֹ שָׁלְחָה אֶל מַנָאר־אַלסַּנָא וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לְפָנֶיהָ, כְּשֶׁהִיא טוֹבַעַת בְּדָמָהּ, כְּפוּתָה בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ וּכְבוּלָה בְּכַבְלֵי בַרְזֶל כְּבֵדִים, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל שְׂעָרוֹת, גַּס. הֶעֱמִידוּהָ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה וְעָמְדָה בְזוּיָה וּשְׁפָלָה. כְּשֶׁרָאֲתָה עַצְמָהּ בְּשִׁפְלוּת עֲצוּמָה זוֹ וְהַקָּלוֹן הָרָב, הִרְהֲרָה בְמַה שֶּׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בוֹ מִן הַיְקָר, וּבָכְתָה בְכִי מַר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהַי, הִנֵּה אוֹיְבִים יְבַקְּשׁוּ הַשְׁמִידִי,

וַיִּתְיַמְּרוּ כִּי אֲנִי אֵין מִפְלָט לִי.

אַךְ לְךָ אֲצַפֶּה פָּעֳלָם לְבַטֵּל

אֱלֹהַי, מִפְלָט כָּל־מְפַחֵד וּמְיַחֵל.

בָּכְתָה בְכִי מַר עַד שֶׁנָּפְלָה מִתְעַלֶּפֶת, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִסְכִּין לִבִּי לְצָרָה, וָאַסְכִּין לָהּ עַד מְאֹד

אַחֲרֵי סוּרִי וָאֶרְחַק – אָצִיל יִשְׁמֹּר יְדִידוֹת.

וְדַאֲגָתִי לֹא סוּג אֶחָד הִיא לִי.

הַתְּהִלָּה לָאֵל מֶנָּה אֲלָפִים אִתִּי.

אַחַר כָּךְ הוֹסִיפָה עוֹד לָשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְיֵשׁ פֻּרְעָנוּת אֲשֶׁר יַד אִישׁ קָצְרָה

נֶגְדָּהּ, וְאֶת אֱלֹהִים מוֹצָא לְהֲסִירָהּ.

תָּצִיק, וְכַאֲשֶׁר הֻדְּקוּ טַבְּעוֹתֶיהָ עַד מְאֹד,

נִצַּלְתִּי עֵת דִּמִּיתִי כִּי הַצָּלָה אֵין עוֹד.

הִרְגְִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצִּוְּתָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא לְהָבִיא אֶת אֲחוֹתָהּ, מַנָאר אַלסַּנָא לְפָנֶיהָ, הוּבְאָה לְפָנֶיהָ כְפוּתָה, וְאָמְרָה אוֹתָם בָּתֵּי־שִׁיר. הֵבִיאָה לָהּ הַמַּלְכָּה סֻלַּם־עֵץ וְהֵטִילָה אוֹתָהּ עָלָיו לְאָרְכָּהּ וְצִוְּתָה עַל הַסָּרִיסִים לְקָשְׁרָהּ בּוֹ מִגַּבָּהּ, וּפָרְשָׂה הִיא בְעַצְמָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ וְקָשְׁרָה אוֹתָן בַּחֲבָלִים. פָּרְעָה אֶת רֹאשָׁהּ וְכָרְכָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ סְבִיב הַסֻּלָּם; שֶׁכְּבָר פָּקַע כָּל רֶגֶשׁ שֶׁל רַחֲמִים עָלֶיהָ מִתּוֹךְ לִבָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה מַנָאר־אַלסַּנָא עַצְמָהּ בְּמַצָּב זֶה מִן הַשִּׁפְלוּת וְהַקָּלוֹן, צָעֲקָה וּבָכְתָה, וְלֹא חָשׁ לְעֶזְרָתָהּ גַּם אֶחָד. אָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, כֵּיצַד נַעֲשָׂה לִבֵּךְ קָשֶׁה לִי, וְאֵין אַתּ מְרַחֶמֶת לֹא עָלַי וְלֹא עַל שְׁנֵי הַתִּינוֹקוֹת הָאֵלֶּה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרִים אֵלֶּה נִתּוֹסֵף קְשִׁי לִבָּהּ יוֹתֵר וְגִדְּפָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “פְּרוּצָה, אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁיְּרַחֵם אוֹתָךְ. וְכֵיצַד אָחוּס עָלַיִךְ, בּוֹגֶדֶת?” אָמְרָה לָהּ מָנָאר־אַלסַּנָא כְּשֶׁהִיא שְׂרוּעָה: “מוֹסֶרֶת אֲנִי דִינִי עִמָךְ לַאֲדוֹן הַשָּׁמַיִם, בְּזֶה שֶׁאַתְּ מְחָרֶפֶת אוֹתִי בִגְלָלוֹ בְעוֹד אֲנִי נְקִיָּה מִמֶּנּוּ. לֹא זָנִיתִי וְרַק בְּהַתֵּר נִשֵׂאתִי לוֹ. וֵאלֹהַי יוֹדֵעַ אִם אֱמֶת דְּבָרַי אִם לֹא. וְלִבִּי כוֹעֵס עָלַיִךְ עַל קְשִׁי לִבֵּךְ הָרַב כְּלַפַּי. וְכֵיצַד זֶה תִטְפְּלִי עָלַי אַשְׁמַת זְנוּת מִבְּלִי שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת. וְאוּלָם אֱלֹהַי יַצִּילֵנִי מִיָּדֵךְ. וְאִם אֱמֶת הוּא מַה שֶּׁהֶאֱשַֹמְתְּ אוֹתִי מִן הַזְּנות, הִנֵּה יַעֲנִישֵׁנִי אְלֹהִים עָלָיו”. הִרְהֲרָה הַמַּלְכָּה בְלִבָּהּ, כְּשָׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אֲחוֹתָהּ, וְאָמְרָה לָהּ: "כֵּיצַד זֶה תְּדַבְּרִי אֵלַי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? "אַחַר־כָּךְ קָמָה עָלֶיהָ וְהִכְּתָה אוֹתָהּ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. הִזְלִיפוּ עַל פָּנֶיהָ מַיִם עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה. וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וּמִקְּשִׁי הַכְּבָלִים וּמֵרֹב מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִן הַקָּלוֹן. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאִם פָּשַׁעְתִּי עָוִיתִי,

וְדָבָר אָסוּר עָשִׂיתִי,

מִמַּה שֶּׁעָבַר אֲנִי בִּתְשׁוּבָה שָׁבָה,

וּמְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה אֲלֵיכֶם אֶקְרָבָה.

כְּשֶׁשָׁמְעָה נוּרֻ־אלְהֻדָא אֶת שִׁירָהּ כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה לָהּ: “כְּלוּם תִּשְׂאִי, אַתְּ פְּרוּצָה, שִׁירִים בְּאָזְנַי, וְתִתְנַצְּלִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַחֲטָאִים הַגְּדוֹלִים? הָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁתַּחְזְרִי אֶל בַּעֲלֵךְ, שֶׁאֶרְאֶה לָעַיִן פְּרִיצּוּתֵךְ וְעַזּוּת־פָּנַיִךְ, שֶׁכֵּן מִתְפָּאֶרֶת אַתְּ בְּמַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַפְּרִיצּות וְהַתּוֹעֵבָה וְהַחֲטָאִים הַגְּדוֹלִים”. צִוְּתָה אֶת הַמְּשָׁרְתִּים לְהָבִיא לָהּ עֲנַף עֵץ־תָּמָר, וְהֵבִיאוּ לָהּ. הִפְשִׁילָה אֶת שַׁרְוּולֶיהָ מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְהוֹרִידָה עָלֶיהָ מַכּוֹת מֵרֹאשָׁהּ וְעַד כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא שׁוֹט עָבוֹת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ מַכִּים בּוֹ אֶת הַפִּיל הָיָה אָץ לִבְרֹחַ מַהֵר. וְהוֹרִידָה מַכּוֹת עַל גַּבָּהּ וּבִטְנָהּ וְכָל אֲבָרֶיהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי כָךְ מִן הַמַּלְכָּה, יָצְאָה בוֹרַחַת מִלְּפָנֶיהָ בוֹכָה וּמְקַּלֶּלֶת אוֹתָהּ. נָתְנָה נוּרֻ־אלְהֻדָא בְקוֹלָהּ אֶל הַסָּרִיסִים וְאָמְרָה לָהֶם: “הָבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי”. הֱבִיאוּהָ אֵלֶיהָ וְתָפְסוּ אוֹתָהּ וְהֶעֱמִידוּהָ לְפָנֶיהָ. צִוְּתָה לְהָטִיל אוֹתָהּ לָאָרֶץ, וְאָמְרָה: “גִּרְרוּהָ עַל פַּנֶיהָ וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ”. גָּרְרוּ אוֹתָהּ וְהוֹצִיאוּהָ מִלְּפָנֶיהָ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחַסַן, הִנֵּה קָם מְאַמֵּץ כֹּחוֹ וְהָלַךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּפָנָה אֶל הָעֲרָבָה נָבוֹךְ וְדָאוּג, שֶׁכְּבָר נִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים. וְהָיָה מְהֻמָּם עַד לְלֹא הַבְחִין בֵּין לַיְלָה לְיוֹם מֵעָצְמַת מַה שֶּׁפְּגָעָהוּ. לֹא פָסַק מִלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לְאִילָן. מָצָא עָלָיו פִּתְקָה תְלוּיָה. הוֹשִׁיט חַסַן אֶת יָדוֹ וּנְטָלָהּ וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְהִנֵּה כְתוּבִים בָהּ בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

תִּכַּנְתִּי עִנְיָנְךָ בְּעוֹדְךָ

עֻבָּר בְּבֶטֶן אִמְּךָ,

וְעוֹרַרְתִּי חִבָּתָהּ אֵלֶיךָ,

עַד אֲשֶׁר הֵיטִיבָה לְאַמְּצֶךָ.

וַאֲנִי אָסִיר מֵעָלֶיךָ

אֶת אֲשֶׁר יְצַעֶרְךָ וְיַדְאִיגֶךָ.

הכָּנַע לָנוּ אֵפוֹא וְהִתְנַשֵּׂא

נַחֲזִיק בְּיָדְךָ בַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

כְּשֶׁגָּמַר לְִקְרֹא אֶת הַפִּתְקָה הָיָה בָטוּחַ בְּהַצָּלָתוֹ מִן הַצָּרָה וּבְהַצְלָחָתוֹ לְהִתְאַחֵד עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. הָלַךְ צְעָדִים מִסְפָּר וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בוֹדֵד בִּמְקוֹם צִיָּה מָלֵא סַכָּנָה שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד שֶׁיִתְרוֹעֵעַ לוֹ. פָּרַח לִבּוֹ מִבְּדִידוּת וּמִפַּחַד, וְנִתְחַלְחֲלוּ קְרָבָיו מִמְּקוֹם אֵימוֹת זֶה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

זֶפִיר – בֹּקֶר. אִם בְּאֶרֶץ אֲהוּבַי תַּעֲבֹר,

שֶׁפַע שְֹלוֹמוֹת לָהֶם מֶנִּי נָא מְסֹר.

וֶאֱמֹר לָהֶם כִּי אֲנִי לְאַהֲבָה מְמֻשְׁכָּן

וְכִסּוּפִי מֵעַל לְכָל כִּסּוּפִים הוּכָן.

אוּלַי תִּשַּׁב מֵהֶם נְשִׁימַת אַהַב,

לְהַחֲיוֹת אוֹהֵב בְּעַצְמוֹתָיו רָקָב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא חַסַן אֶת הַפִּתְקָה, הָיָה בָּטוּחַ בְּהַצָּלָתוֹ מִן הַצָּרָה וּבְהַצְלָחָתוֹ לְהִתְאַחֵד עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּכְשֶׁהָלַך שְׁנֵי צְעָדִים מָצָא אֶת עַצְמוֹ בוֹדֵד בִּמְקוֹם צִיָּה מָלֵא סַכָּנָה, שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד שֶׁיִתְרוֹעֵעַ לוֹ, וּבָכָה בְכִי מַר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּאוֹתָם בָּתֵּי־שִׁיר. הָלַךְ עוֹד צְעָדִים מִסְפָּר עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וּמָצָא שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים מִיַּלְדֵי הַמְּכַשְּׁפִים וְהַיִּדְעוֹנִים וְלִפְנֵיהֶם קָנֶה שֶׁל נְחשֶׁת קָלָל, שֶׁקְּמֵיעוֹת חֲרוּתוֹת עָלָיו, וּלְיַד הַקָּנֶה כִּפָּה קְטַנָּה שֶׁל עוֹר מְחֻבָּרָה מִשְׁלֹשָׁה טְרִיזִים וְעָלֶיהָ פִּתּוּחֵי שֵׁמוֹת וְחוֹתָמוֹת בִּפְלָדָה. וְהַקָּנֶה וְהַכִּפָּה מֻשְׁלָכִים עַל הָאָרֶץ, וּשְׁנֵי הַיְּלָדִים רָבִים בֵּינֵיהֶם וּמַכִּים זֶה אֶת זֶה בִגְלָלָם, עַד שֶׁזָּרַם הַדָּם בֵּינֵיהֶם. זֶה אוֹמֵר: “לֹא יִטֹּל אֶת הַקָּנֶה אֶלָּא אֲנִי”, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: “לֹא יִטֹּל אֶת הַקָּנֶה אֶלָּא אָנִי”. נִכְנַס חַסַן בֵּינֵיהֶם וְהִצִּילָם אִישׁ מֵאָחִיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה סִּבַּת רִיבְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: דּוֹד, שְׁפֹט בֵּינֵינוּ, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוֹבִילְךָ אֵלֵינוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ בְצֶדֶק“. אָמַר לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי סִפּוּרְכֶם וְאֶשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ הַשְּׁנַיִם אַחִים לְאָב וְאֵם אָנוּ. וְהָיָה אָבִינוּ מִן הַמְכַשְׁפִים הַגְּדוֹלִים. וְהָיָה גָר בִּמְעָרָה שֶׁבְּהַר זֶה. מֵת וְעָזָב לָנוּ כִּפָּה זוֹ וְקָנֶה זֶה: וְאָחִי אוֹמֵר: “לֹא יִטֹל קָנֶה זֶה אֶלָּא אֲנִי”, וַאֲנִי אוֹמֵר: ‘לֹא יִטֹל קָנֶה זֶה אֶלָּא אָנִי’. שְׁפֹט אֵפוֹא בֵּינֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ אִישׁ מֵאָחִיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: “מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקָּנֶה וּבֵין הַכִּפָּה? וּמַה עֶרְכָּם? הֲרֵי הַקָּנֶה יַחֲשֹׁב הָרוֹאֶה שֶׁהוּא שָׁוֶה שֵׁשׁ פְּרוּטוֹת וְהַכִּפָּה תִּשְׁוֶה שָׁלֹשׁ פְֹרוּטוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲלוֹתֵיהֶם”, אָמַר לָהֶם: “וּמַה הֵם מַעֲלוֹתֵיהֶם?” אָמַר לוֹ: “בְּכָל אֶחָד מֵהֶם סוֹד נִפְלָא, וְהוּא שֶׁהַקָּנֶה שָׁוֶה כָּל מִסֵּי הַהַכְנָסָה שֶׁל אִיֵי וָאק עַל כָּל גְּלִילוֹתֵיהֶם, וְכֵן הַכִּפָּה”. אָמַר לוֹ חַסַן: “בְּנִי, גַלֵּה לִי סוֹדָם”. אָמַר לוֹ: “דוֹד, סוֹדָם עָצוּם, שֶׁכֵּן חַי אָבִינוּ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵש שָׁנִים מְטַפֵּל בְּתִכּוּנָם עַד שֶׁתִּכֵּן אוֹתָם תַּכְלִית הַתִּכּוּן, וְשָׁת בְּתוֹכָם אֶת הַסּוֹד הַצָּפוּן וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שִׁמּוּשִׁים נִפְלָאִים, וּפִתַּח בָּהֶם כְּדֻגְּמַת גַּלְגַל הַשָּׁמַיִם הַסּוֹבֵב, וְשָׁת בְּתוֹכָם אֶת כָּל הַקְּמֵיעוֹת. וּכְשֶׁגָּמַר32 תִּכּוּנָם, הִשִּׂיגָהוּ הַמָּוֶת שֶׁאֵין מָנוֹס לְאַף אֶחָד מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַכִּפָּה הִנֵּה סוֹדָהּ בָּזֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁשָֹּׁם אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, הוּא נַעֲשָׂה נֶעֱלָם מֵעֵינֵי הַאֲנָשִׁים כֻּלָּם וְלֹא יִרְאֵנוּ אֶחָד כָּל עוֹד הִיא עַל רֹאשׁוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַקָּנֶה הִנֵּה סוֹדוֹ בָזֶה שֶׁכָּל הָרוֹכֵשׁ אוֹתוֹ, שׁוֹלֵט בְּשֶׁבַע עֵדוֹת מִן הַשֵּׁדִים, שֶׁכֻּלָּם מְשַׁמְּשִׁים קָנֶה זֶה, וְכֻלָּם שׁוֹמְעִים לִפְקֻדָּתוֹ וְשִׁלְטוֹנוֹ. וְכָל מִי שֶׁרָכַשׁ אוֹתוֹ וְהוּא בְיָדוֹ, הִנֵּה כְּשֶׁהוּא מַכֶּה בוֹ בָאָרֶץ, יִהְיוּ מְלָכֶיהָ נִכְנָעִים לוֹ, וְכָל הַשֵּׁדִים כֻּלָּם בְּשֵׁרוּתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, מְנַצֵּחַ אֲנִי עַל־יְדֵי קָנֶה זֶה וְכִפָּה זוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וַאֲנִי רָאוּי לָהֶם יוֹתֵר מֵהֶם”. מַעֲרִים אֲנִי לְקַחְתָּם מֵהֶם, כְּדֵי לְהִסְתַיֵּעַ בָּהֶם בְּהַצָּלָתִי וְהַצָּלַת אִשְׁתִּי וִילָדַי מִן הַמַּלְכָּה הָעֲרִיצָה הַזֹּאת, וְנִסַּע מִמְּקוֹם־עֲרִיצּות זֶה שֶׁאֵין לְשׁוּם בֶּן־אָדָם הַצָּלָה וּמָנוֹס מִמֶּנּוּ. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹא הוֹבִילַנִי אֱלֹהִים אֶל שְׁנֵי נְעָרִים אֵלֶּה, אֶלָּא שֶׁאֶקַּח לִי מֵהֶם אֶת הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה”. הֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל שְׁנֵי הַנְּעָרִים וְאָמַר לָהֶם: “אִם רוֹצִים אַתֶּם שֶׁאַכְרִיעַ בָּעִנְיָן, הֲרֵי אֶבְחַן אֶתְכֶם, וּמִי שֶׁיְּנַצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ יִטֹּל אֶת הַקָּנֶה, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה חַלָּשׁ יִטֹּל אֶת הַכִּפָּה. וּכְשֶׁאֲנִי בוֹחֵן אֶתְכֶם וּמַבְחִין בֵּינֵיכֶם, יוֹדֵעַ אֲנִי, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מִכֶּם רָאוּי לוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “דּוֹד, מוֹסְרִים אָנוּ לְיָדְךָ לִבְחֹן אוֹתָנוּ וְלִשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּבְחַר”. אָמַר לָהֶם חַסַן: “כְּלוּם תְּצַיְּתוּ לִי וּתְמַלְּאוּ אַחֲרֵי דְּבָרַי?” אָמְרוּ לוֹ: הֵן". אָמַר לָהֶם חַסַן: “נוֹטֵל אֲנִי אֶבֶן וּמַשְׁלִיכָהּ, וְכָל שֶׁיַּקְדִּים מִכֶּם אֶת אָחִיו וְיִטְּלֶנָּה, לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, יִטֹּל אֶת הַקָּנֶה, וּמִי שֶׁיְּפגֵּר אַחֲרָיו וְלֹא יַשִּׂיגֶנָּה יִטֹּל אֶת הַכִּפָּה”. אָמְרוּ לוֹ: “מְקַבְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ וּמַסְכִּימִים לָהֶם”. נָטַל חַסַן אֶבֶן וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בְּכָל כֹּחוֹ, עַד שֶׁנֶעֱלְמָה מִן הָעֵינַיִם. נִזְדָּרְזוּ הַנְּעָרִים אַחֲרֶיהָ, מִתְחָרִים. כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ נָטַל חַסַן אֶת הַכִּפָּה וְחָבַשׁ אוֹתָהּ, וְלָקַח אֶת הַקָּנֶה בְיָדוֹ וְהִסְתַּלֵק מִמְּקוֹמוֹ לִרְאוֹת אִם אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּעִנְיַן סוֹד אֲבִיהֶם. הִקְדִּים הַנַּעַר הַצָּעִיר אֶת אָחִיו אֶל הָאֶבֶן וּנְטָלָהּ וְחָזַר עִמָּהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁחַסַן בּוֹ, וְלֹא מָצָא לוֹ כָל סִימָן. קָרָא לְאָחִיו וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן הָאִישׁ הַשּׁוֹפֵט בֵּינֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם עָלָה לִמְרוֹמֵי שָׁמַיִם אוֹ יָרַד לְתַחְתִּית אָרֶץ”. חִפְּשׂוּ אַחֲרָיו וְלֹא רָאוּהוּ, בְּעוֹד חַסַן עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. חֵרְפוּ זֶה אֶת זֶה וְאָמְרוּ: “הָלְכוּ הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה, וְאֵין הֵם לֹא לִי וְלֹא לְךָ, וְהֲרֵי מַמָּשׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר לָנוּ אָבִינוּ. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ שָׁכַחְנוּ מַה שֶּׁהִגִּיד לָנוּ”. חָזְרוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם, וְנִכְנַס חַסַן לַמְּדִינָה כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ אֶת הַכִּפָּה, וְהַקָּנֶה בְיָדוֹ, מִבְּלִי שֶׁיִרְאֶה אוֹתוֹ גַם אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁשַּׁוָאהִי דַ’אתּ אַלדַּוָאהִי33 בוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ חֲבוּשׁ הַכִּפָּה, וְלֹא רָאַתְהוּ. הָלַךְ עַד שֶׁקָּרַב אֶל מַדָּף שֶׁמִּמְּרַאֲשׁוֹתֶיהָ וְעָלָיו זְכוּכִית וְחַרְסִינָה. טִלְטֵל אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְנָפַל מַה שֶּׁעָלָיו לָאָרֶץ. צָעֲקָה שַׁוָאהִי דַ’את אַלדַּוָאהִי וְהִכְּתָה עַל פָּנֶיהָ. קָמָה וְהֶחֱזִירָה מַה שֶׁנָּפַל לִמְקוֹמוֹ וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵינִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא שָׁלְחָה אֵלָי שָׂטָן שֶׁעָשָׂה עִמִּי מַעֲשֶׂה זֶה. שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּצִּילֵנִי מִיָּדָהּ וְיוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם מִזַּעֲמָהּ. אֱלֹהִים, אִם עָשְׂתָה עִם אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא אֲהוּבָה עַל אָבִיהָ, מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים אֵלֶּה מִן הַמַּכּוֹת וְהַתְּלִיָּה, כֵּיצַד יִהְיוּ מַעֲשֶׂיהָ עִם זָר לָהּ כָּמוֹנִי, כְּשֶׁתִּכְעַס עָלָיו?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי דַ’אתּ אַלדַּוָאהִי אָמְרָה: “אִם עִם אֲחוֹתָהּ עָשְׂתָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים אֵלֶּה מִן הַמַּכּוֹת וְהַתְּלִיָּה, כֵּיצַד יִהְיוּ מַעֲשֶׂיהָ עִם זָר לָהּ כָּמוֹנִי כְשֶׁתִּכְעַס עָלָיו?” אָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ הַשָּׂטָן בְּאֶרֶךְ־הָאַפָּיִם, טוֹבוֹת הוּא גּוֹמְלָן, עֲצוּם הָעִנְיָן, הָאַדִּיר הַשֻּׂלְטָאן, בּוֹרֵא הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים כֻּלָּם, וּבְזֶה שֶׁחָקוּק עַל טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁתְּדַבֵּר אֵלַי וְתַעֲנֶה אוֹתִי”. עָנָה לָהּ חַסַן וְאָמַר: “אֵין אֲנִי שָׂטָן. חַסַן הַשָּׁקוּעַ בְּאַהֲבָתוֹ, הָטָּרוּד בְּדַאֲגָתוֹ וְהַשָּׁרוּי בִּמְבוּכָתוֹ, אָנִי”. הֵסִיר הַכִּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ וְנִתְגַלָּה לַזְּקֵנָה. הִכִּירָה אוֹתוֹ וּפָרְשָׁה עִמּוֹ לְבַדּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְשִׂכְלְךָ שֶׁעָבַרְתָּ לְכָאן? לֵך וְהִתְחַבֵּא, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה פּוֹשַׁעַת זוֹ בְאִשְׁתְּךָ מַה שֶׁעָשְׂתָה מִן הָעִנּוּיִים וְהִיא אֲחוֹתָהּ. כֵּיצַד אֵפוֹא כְשֶׁתִּמְצָאֲךָ אַתָּה?” סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְאִשְׁתּוֹ, וְעַל הַמְּצוּקָה וְהָעִנּוּיִים וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בָהֶם. וְכֵן סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מִן הָעִנּוּיִים וְאָמְרָה: “הַמַּלְכָּה הִתְחָרְטָה עַל שֶׁשִּׁלְּחָה אוֹתְךָ חָפְשִׁי, וּכְבָר שָׁלְחָה מִי שֶׁיְבִיאֲךָ אֵלֵיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ כִכָּר זָהָב וְהִיא שָׂמָה אוֹתוֹ בִמְקוֹמִי אֶצְלָהּ. וְנִשְׁבְּעָה שֶׁאִם מְבִיאִים אוֹתְךָ חֲזָרָה הִיא הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ וְהוֹרֶגֶת אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ”. בָּכְתָה הַזְּקֵנָה וְהֶרְאֲתָה לְחַסַן מַה שֶׁעָשְׂתָה הַמַּלְכָּה בָּהּ. בָּכָה חַסַן וְאָמַר: “כֵּיצַד הַדֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל מֵחֲצֵרוֹת אֵלֶּה וּמִן הַמַּלְכָּה הָעֲרִיצָה הַזֹּאת? וּמַה הִיא הַתַּחְבּוּלָה שֶׁתּוֹבִילֵנִי לְהַצִּיל אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת יְלָדָי, שֶׁאֶחֱזֹר אִתָּם לְאַרְצִי?” אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: אוֹי לְךָ, הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ". אָמַר לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַצִּילָהּ וּמַצִּיל אֶת יְלָדַי מִמֶּנָּה בְעַל־כָּרְחָהּ” אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “וְכֵיצַד זֶה תַצִּיל אוֹתָם מִמֶּנָּה בְעַל־כָּרְחָהּ? לֵךְ וְהִתְחַבַּא, בְּנִי, עַד אֲשֶׁר יִתֵּן אֱלֹהִים רְשׁוּת לְכָךְ”. הֶרְאָה לָהּ חַסַן אֶת הַקָּנֶה וְאֶת הַכִּפָּה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם הַזְּקֵנָה שָׁמְחָה בָהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה לוֹ: “יִשְׁתַּבַּח הַמְחַיֶּה אֶת הָעֲצָמוֹת אַחֲרֵי הֵרַקְבָן34, בְּנִי. לֹא הָיִיתָ אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ אֶלָּא מִן הָאוֹבְדִים. וּמֵעַתָּה, בְּנִי, כְּבָר נִצַּלְתָּ אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ, שֶׁכֵּן מַכִּירָה אֲנִי אֶת הַקָּנֶה וּמַכִּירָה אֶת בְּעָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הַשֵּׁיךְ שֶׁלִּי שֶׁלִּמְּדַנִי כְשָׁפִים. וְהָיָה מְכַשֵּׁף עָצוּם. שָׁהָה מֵאָה וְחָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה עַד שֶׁתִּכֵּן קָנֶה זֶה וְכִפָּה זוֹ. וּכְשֶׁגָּמַר לְתַכְּנָם הִשִּׂיגוֹ הַמָּוֶת שֶׁאֵין מָנוֹס מִמֶּנּוּ. וּשְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר לִילָדָיו: ‘בָּנַי, שְׁנֵי אֵלֶּה אֵין הֵם מֵחֶלְקְכֶם. וְאוּלָם יָבוֹא אִישׁ זָר בָּאָרֶץ וְיִקַּח אוֹתָם מִכֶּם בְּעַל־כָּרְחֲכֶם, וְלֹא תֵדְעוּ כֵיצָד יִקָּח אוֹתָם’. אָמְרוּ לוֹ: ‘אָבִינוּ, הַגֵּד לָנוּ כֵּיצַד יַגִּיעַ לָקַחַת אוֹתָם?’ אָמַר לָהֶם: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ’. וְכֵיצַד זֶה הִגַּעְתָּ, בְּנִי, לְקַחְתָּם?” סָח לָהּ כֵּיצַד לְקָחָם מִשְּׁנֵי הַיְלָדִים. כְּשֶׁסִּפֶּר לָהּ, שָׂמְחָה בְכָךְ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַחֲרֵי שֶׁהִשַּׂגְתָּ אֶת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ, שְׁמַע מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ: אֲנִי אֵינִי נִשְׁאֶרֶת עוֹד אֵצֶל פּוֹשַׁעַת זוֹ אַחֲרֵי מַה שֶׁהֵעֵזָּה נֶגְדִי וְהִתְעַלְּלָה בִי, וְהֲרֵינִי נוֹסַעַת מֵאִתָּהּ אֶל מְעָרַת הַמְכַשְּׁפִים לָגוּר אִתָּם וְלִחְיוֹת עִמָּהֶם עֶד שֶׁאָמוּת. וְאַתָּה בְּנִי, חֲבשׁ אֶת הַכִּפָּה וְקַח אֶת הַקָּנֶה בְיָדְךָ וְהִכָּנֵס אֶל אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם בּוֹ, וְהַךְ בָּאָרֶץ בַּקָּנֶה וֶאֱמֹר: ‘מְשַׁמְּשֵׁי שֵׁמוֹת אֵלֶּה’, וְעָלוּ אֵלֶיךָ מְשַׁמְּשֵׁי קָנֶה זֶה. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה אֵלֶיךָ אֶחָד מֵרָאשֵׁי־הַשְּׁבָטִים, צַו עָלָיו מַה שֶׁתַּחְפֹּץ וְתִבְחַר”. נִפְרָד מִמֶּנָּה וְיָצָא וְחָבַשׁ אֶת הַכִּפָּה וְלָקַח אֶת הַקָּנֶה עִמּוֹ וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁאִשְׁתּוֹ בוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ בְּמַצָּב שֶׁל כְּלָיָה תְּלוּיָה עַל הַסֻּלָּם וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ קְשׁוּרוֹת בּוֹ, וְעֵינָהּ בּוֹכִיָה. וְלִבָּהּ אָבֵל בַּגָּרוּעַ שֶׁבַּמַּצָּבִים, אֵינָהּ יוֹדַעַת דֶּרֶך לְהִנָּצֵל. וִילָדֶיהָ תַחַת הַסֻּלָם מְשַׂחֲקִים, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶם וּבוֹכָה עֲלֵיהֶם וְעַל עָצְמָהּ, בִּגְלַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מִן הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיהָ, וְהִיא סוֹבֶלֶת מִן הַהִתְעַלְּלוּת הַקָּשָׁה בִּגְלַל הָעִנּוּיִים וְהַמַּכּוֹת הַמַּדְאִיבוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּגָּרוּעַ שֶׁבַּמַּצָּבִים שָׁמַע אוֹתָהּ נוֹשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא נוֹתְרָה בִלְתִּי נְשִׁימָה תוֹהָה,

וְעַיִן בָּבָתָהּ בּוֹהָה,

וְגַעְגּוּעִים יִשְׂרְפוּ בַאֵשׁ לִבּוֹ,

שׁוֹתֵק וְהַדִּבֵּר אֵין בּוֹ.

יָנוּד לוֹ אוֹיֵב מֵאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן.

אוֹי לַאֲשֶׁר שׂוֹנֵא עָלָיו יְקוֹנֵן.

כְּשֶׁרָאָה חַסַן מַה שֶּׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ מִן הָעִנּוּי וְהַשִּׁפְלוּת וְהַקָּלוֹן, בָּכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר וְרָאָה אֶת שְׁנֵי בָנָיו מְשַׂחֲקִים בְּשָׁעָה שֶׁאִמָּם הִתְעַלְּפָה מֵרֹב הַכְּאֵב, הֵסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ. קָרְאוּ: “הוֹי אָבִינוּ”. חָזַר וְכִסָּה רֹאשׁוֹ. הִתְעוֹרְרָה אִמָּם מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, לְקוֹלָם, וְלֹא רָאֲתָה אֶת בַּעְלָהּ, וְרָאֲתָה רַק אֶת יְלָדֶיהָ בוֹכִים וְקוֹרְאִים: “הוֹי אָבִינוּ”. בָּכְתָה כְשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָם מַזְכִּירִים אֶת אֲבִיהֶם וְנִשְׁבַּר לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ וְנִכְרְתוּ קְרָבֶיהָ וְקָרְאָה מִצַּעַר מִתּוֹךְ כָּבֵד שֶׁנִּתְבַּקַּע וְלֵב דּוֹאֵג: “הֵיכָן אַתֶּם וְהֵיכָן אֲבִיכֶם?” זָכְרָה אֶת הַזְּמַנִּים כְּשֶׁהָיוּ מְקֻבָּצִים יַחַד וְזָכְרָה מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם אַחֲרֵי שֶׁעָזְבוּ אוֹתוֹ וּבָכְתָה בְכִי מַר, עַד שֶׁפָּצְעוּ דִמְעוֹתֶיהָ אֶת לְחָיֶיהָ וְרָטְבָה הָאֲדָמָה, וְנַעֲשׂוּ לְחָיֶיהָ טוֹבְעוֹת בְּדִמְעוֹתֶיהָ מֵרֹב בְּכִי, וְאֵין לָהּ יָד חָפְשִׁיָה שֶׁתִּמְחֶה בָהּ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ מֵעַל לְחָיֶיהָ. וְשָׂבְעוּ הַזְּבוּבִים מֵעוֹרָהּ מִבְּלִי שֶׁתִּמְצָא לָהּ עוֹזֵר מִלְּבַד הַבְּכִי, וְהַנֶּחָמָה בִּנְשִׂיאַת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יוֹם רָחַקְתִּי אַחֲרֵי הִפָּרְדִי, אֶזְכֹּרָה.

בְּהַפְנוֹתִי לָלֶכֶת נְהָרוֹת, דִּמְעָתִי נִגָּרָה.

נִהֲגָם הַגַּמָּל עַל הַגְּמַלִּים, וְאֵין בִּי

אֹרֶך־רוּחַ וְלֹא כֹחַ וְלֹא עִמִּי לִבִּי.

חָזַרְתִּי מִבְּלִי דַעַת הַדֶּרֶךְ וּמִבְּלִי הִתְעוֹרֵר

מֵאַהֲבָתִי עַזָּה, מִכְּאֵבִי, מִכִּסּוּפִי בוֹעֵר.

וַאֲשֶׁר הֵצַר לִי מִכֹּל, כִּי בְשֹוּבִי, אֵלַי בָא

שָׂמֵחַ לְאֵידִי, וְהוּא כְמוֹ עוֹטֶה עֲנָוָה.

הוֹי נֶפֶשׁ, אִם רָחַק אוֹהֵב, הִתְרַחֲקִי

מִנְּעִימוֹת הַחַיִּים, לְהִשָּׁאֵר אַל תִּשְׁתּוֹקְקִי.

אָשִׂיחָה אַהֲבָתִי בְסַלְסְלִי בְמַנְגִּינוֹת,

כְּאִלּו הָיִיתִי אַלאַצְמָעִי,35 מַפְלִיאוֹת.

הִרְגְִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִכְנַס חַסַן אֶל אִשְׁתּוֹ, רָאָה אֶת יְלָדָיו וְשָׁמַע אֶת בָּתֵּי־הַשִּׁיר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. פָּנְתָה אִשְׁתּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל לִרְאוֹת סִבַּת צַעֲקַת יְלָדֶיהָ וּקְרִיאָתָם לַאֲבִיהֶם, וְלֹא רָאֲתָה אַף אֶחָד. כְּשֶׁלֹא רָאֲתָה אַף אֶחָד, תָּמְהָה עַל שֶׁהִזְכִּירוּ יְלָדֶיהָ אֶת אֲבִיהֶם בְּשָׁעָה זוֹ. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְחַסַן, הִנֵּה כְשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירָהּ בָּכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כַּגֶּשֶׁם. נִגַּשׁ אֶל הַיְלָדִים וְהֵסִיר אֶת הַכִּפָּה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִכִּירוּהוּ וְקָרְאוּ: “הוֹי אָבִינוּ”. בָּכְתָה אִמָּם כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָם מַזְכִּירִים אֶת אֲבִיהֶם וְאָמְרָה: “אֵין תַּחְבּוּלָה בִפְנֵי מַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהִים”. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “פֶּלֶא הוּא, מַה הִיא הַסִּבָּה שֶׁהֵם מַזְכִּירִים אֶת אֲבִיהֶם בְּשָׁעָה זוֹ וּקְרִיאָתָם לוֹ?” נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת מֵאֵין הַלְּבָנָה זָרָחָה.

עֵינִי, שִׁפְעִי דִמְעָה בִזְרָמִים נִשְׁפָּכָה.

נָסְעוּ וְאֵיךְ אַחֲרֵיהֶם אַאֲרִיךְ רוּחִי?

נִשְׁבַּעְתִּי, לֹא לִבִּי וְלֹא שִׂבְרִי בְּתוֹכִי.

הוֹי הַנּוֹסְעִים וּמִשְׁכָּנָם תּוֹךְ קְרָבַי

הַאִם אַחֲרֵי זֶה אֲדוֹנַי תָּשׁוּבוּ אֵלַי?

מַה הִזִּיק לוּ שָׁבוּ וּבְחֶבְרָתָם אֲאֻשָּׁר.

וְקוֹנְנוּ לְשִׁפְעַת דִּמְעִי וּכְאֵבִי נֶעְכָּר?

זָרְמוּ עָבִים יוֹם רָחֲקוּ מֵעֵינַי.

אֶתְמַהּ כִּי לֹא כָבְתָה אֵשׁ צְלָעַי.

הִשְׁתּוֹקַקְתִּי כִי יִשָּׁאֲרוּ, אַךְ הַגּוֹרָל לִי הִתְעַקֵּשׁ.

וַיְהִי בַפֵּרוּד לְאַל אֶת אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אֲהוּבַי נָא שׁוּבוּ עָדַי,

אָכֵן רַב הוּא אֲשֶׁר זָרַם מִדְּמָעַי.

לֹא יָכֹל חַסַן לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, אֶלָּא הֵסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ זָעֲקָה זְעָקָה שֶׁהֶחֱרִידָה אֶת כָּל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? כְּלוּם מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתָּ, אוֹ מִן הָאָרֶץ עָלִיתָ?” נִתְמַלְּאוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וּבָכָה גַם חַסַן. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי גֶבֶר, אֵין זוֹ שְׁעַת בְּכִי וְלֹא עֵת תּוֹכָחוֹת. כְּבָר בִּצַּע הַגּוֹרָל כַּאֲשֶׁר גָּזַר וְעִוֵּר אֶת הָעֵינַיִם וְקָרָה אֲשֶׁר נִכְתַּב וְנִרְשַׁם כַּאֲשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים בְּקַדְמֵי עוֹלָם. מֵאַיִן בָּאתָ? לֵךְ וְהִתְחַבֵּא שֶׁלֹא יִרְאֶה אוֹתְךָ אֶחָד וְיוֹדִיעַ לַאֲחוֹתִי בְּכָךְ, וְתִשְׁחַט אוֹתִי וְתִשְׁחַט אוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ חַסַן: “גְּבִרְתִּי וּגְבֶרֶת כָּל מַלְכָּה, סִכַּנְתִּי נַפְשִׁי וּבָאתִי לְכָאן. וְאוֹ שֶׁאֲנִי מֵת אוֹ שֶׁאֲנִי מַצִּיל אוֹתָךְ מִמַּה שֶּׁאַתְּ שְׁרוּיָה בוֹ, וְנוֹסֵעַ אֲנִי וְאַתְּ וִילָדֵינוּ אֶל אַרְצִי עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל פּוֹשַׁעַת זוֹ אֲחוֹתֵךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו חִיְכָה וְגַם צָחֲקָה וְהָיְתָה נָעָה בְרֹאשָׁהּ זְמַן אָרֹך וְאָמְרָה לוֹ: “רְחוֹקָה הִיא, רוּחִי, רְחוֹקָה הִיא שֶׁיַּצִּילֵנִי מִי שֶׁהוּא מִמַּה שֶּׁאֲנִי שְׁרוּיָה בוֹ, אִם לֹא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ וְסַע וְאַל תָּטִיל עַצְמְךָ לַאֲבָדּוֹן, שֶׁכֵּן לָהּ צָבָא עָצוּם שֶׁלֹא יוּכַל מִי שֶׁהוּא לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְנַנִּיחַ שֶׁלְּקַחְתַּנִי וְיָצָאתָ, הִנֵּה כֵּיצַד תַּגִּיעַ אֶל אַרְצְךָ? וְכֵיצַד תִּנָּצֵל מֵאִיִּים אֵלֶּה וּקְשָׁיֵי הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה? הֲרֵי כְבָר רָאִיתָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָאִיתָ מִן הַמֻּפְלָאֹת וְהַמּוּזָרוֹת וְהַבַּלָּהוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁלֹא יִנָּצֵל מֵהֶם גַּם אֶחָד מִן הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד, לֵך אֵפוֹא מְהֵרָה וְאַל תּוֹסִיף לִי צַעַר עַל צַעֲרִי וּדְאָגָה עֶַל דַּאֲגָתִי, וְאַל תִּתְיַמֵּר שֶׁתַּצִּילֵנִי, שֶׁהֲרֵי מִי הוּא שֶׁיוֹבִילֵנִי אֶל אַרְצְךָ בְּדֶרֶךְ אֵלֶּה הָעֲמָקִים וְהָאָרֶץ הַצְּמֵאָה וְהַמְּקוֹמוּת הַמְּמִיתִים?” אָמַר לָהּ חַסַן: “חַיַּיִךְ, אוֹר עֵינִי, אֵינִי יוֹצֵא מִכָּאן וְאֵינִי נוֹסֵעַ אֶלָּא אִתָּךְ”. אָמְרָה לוֹ: “גֶּבֶר, כֵּיצַד תּוּכַל לַעֲשוֹת הַדָּבָר הַזֶּה? מֵאֵיזֶה מִין אַתָּה? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר. וַאֲפִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹלֵט בְּשֵׁדִים וְרוּחוֹת וּמְכַשְּׁפִים וְחֲיָלוֹת וְשׁוֹמְרִים, לֹא יוּכַל גַּם אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמְּקוֹמוֹת אֵלֶּה. הִמָּלֵט אֵפוֹא עַל נַפְשְׁךָ בְּשָׁלוֹם וְהַנִּיחֵנִי. אֶפְשָׁר יְחַדֵּשׁ אֱלֹהִים אַחֲרֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה עִנְיָנִים”. אָמַר לָהּ חַסַן: “גְּבֶרֶת הַיָּפוֹת, אֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לְהַצִּילֵךְ בְּקָנֶה זֶה וּבְכִפָּה זוֹ”. סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ עִם שְׁנֵי הַנְּעָרִים. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם וְשָׁמְעָה שִׂיחָתָם. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְכָּה חָבַשׁ אֶת הַכִּפָּה. אָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ: “פְּרוּצָה, מִי הוּא זֶה שֶׁהָיִית מְשׂוֹחַחַת עִמּוֹ?” אָמְרָה לָהּ: “וּמִי הוּא אֶצְלִי שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי, זוּלַת שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֵלֶּה?” נָטְלָה אֶת הַשׁוֹט וְהִתְחִילָה לְהַכּוֹת אוֹתָהּ, כְּשֶׁחַסַן עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל. לֹא פָסְקָה מִלְּהַכּוֹתָהּ עַד שֶׁנִתְעַלְּפָה. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לְמָקוֹם אַחֵר. הִתִּירוּ אֲסוּרֶיהָ וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ אֶל מָקוֹם אַחֵר. יָצָא חַסַן אִתָּם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוֹבִילוּהָ אֵלָיו. הִטִּילוּ אוֹתָהּ מִתְעַלֶּפֶת וְעָמְדוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּכְבָר נִחַמְתִּי עַל חֲבִילָתֵנוּ נִתְפָּרְדָה,

נֹחַם, וְדִמְעָה מֵעֵינִי יָרְדָה.

וָאֶדֹּר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל

לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.

וְאֹמַר לִמְקַנְּאִים: מוּתוּ נֶאֱנָחִים.

חַי־אֵל כִּי הִשַּׂגְתִּי מִבְטָחִים.

שֶׁפַע שִׂמְחָה עֲבָרַנִי עֲדֵי כִי

עֹצֶם שִׁמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.

עַיִן מַה לָּךְ כִּי הָיָה לְמִנְהָג לָךְ הַבְּכִי?

גַּם בְּשִׂמְחָה גַּם בְּאֵבֶל דִּמְעָה תִּשְׁפְּכִי.

כְּשֶׁגָמְרָה אֶת שִׁירָהּ יָצְאוּ מֵאֶצְלָהּ הַנְּעָרוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵסִיר חַסַן אֶת הַכִּפָּה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “רְאֵה גֶּבֶר, מַה שֶּׁבָּא עָלַי כָּל זֶה כֻּלּוֹ עַל שֶׁהִמְרֵיתִיךָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְמִצְוָתְךָ וְיָצָאתִי מִבְּלִי רְשׁוּתְךָ. אַל תִּשָּׂא עָלַי טִינָא עַל שֶׁחָטָאתִי. וְדַע שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מַכִּירָה בְעֶרֶךְ הָאִישׁ עַד שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, וְאָכֵן חָטָאתִי וְשָׁגִיתִי. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁיִסְלַח לִי עַל מַה שֶׁיָּצָא מֵאִתִּי. וְאִם יְאַחֵד אֱלֹהִים חֲבִילָתֵנוּ, לֹא אָמְרֶה עוֹד פִּיךָ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַּוֶה אַחֲרֵי זֹאת עַד עוֹלָם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל חַסַן בִּקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לִסְלֹחַ לָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשָּׂא עָלַי טִינָא עַל שֶׁחָטָאתִי לְךָ. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁיִּסְלַח לִי”. כָּאַב עָלֶיהָ לֵב חַסַן וְאָמַר לָהּ: “לֹא בָךְ הָאָשָׁם. וְלֹא שָׁגִיתִי אֶלָּא אָנִי כְּשֶּׁנָּסַעְתִּי וְהִנַּחְתִיךְ אֵצֶל מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר עֶרְכֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יְקָרָה אַתְּ וְלֹא מַעֲלָתֵךְ. וּדְעִי אֲהוּבַת לִבִּי וּפְרִי קְרַבַי וְאוֹר עֵינַי, שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח שָׁת לִי הַכֹּחַ לְהַצִּילֵךְ. וּמֵעַתָּה כְלוּם רוֹצָה אַתְּ שֶׁאוֹבִילֵךְ אֶל מְעוֹן אָבִיךְ וּתְמַלְּאִי אֶצְלוֹ אֶת אֲשֶׁר קָבַע לָךְ אֱלֹהִים, אוֹ תִסְּעִי לְאַרְצֵנוּ. מֵאַחֲרֵי שֶׁהַצָּלָתֵךְ קְרוֹבָה לָבוֹא?” אָמְרָה לוֹ: “וּמִי יוּכַל לְהַצִּיל בִּלְעֲדֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם? לֵךְ אֵפוֹא לְאַרְצֶךָ וְהַנַּח שְׁאִיפָתְךָ שֶׁאִי־אַתָּה מַכִּיר סַכָּנוֹת אֲרָצוֹת אֵלֶּה. וְאִם אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִי, הִנֵּה לְבַסּוֹף תִּרְאֶה”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עָלַי וְאִתִּי אֲשֶׁר לְךָ לְרָצוֹן, כָּל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ.

וּמַה לְּךָ עָלַי כּוֹעֵס וְסָר מִנִּי מִתְעַקֵּשׁ?

וְעִם כָּל אֲשֶׁר קָרָה, חָלִילָה כִּי אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ הָיָה

לְפָנִים מִן הָאַהֲבָה, יִשָּׁכַח אוֹ תָבוֹא עָלָיו כָּלָה.

מוֹצִיא לַעַז קָם בְּצִדֵּנוּ, אוֹתָנוּ לֹא עָזַב.

וּבִרְאוֹתוֹ הִתְרַחֲקוּת עָלֵינוּ קָם וַיִּתְיַצָּב.

אַךְ טוֹבוֹת אֶחֱשֹׁב עָלֶיךָ, אֶבְטַח וְאַאֲמִין,

וְאִם נִבְעַר וַיְדַבֵּר וַיּוֹצִיא דִבָּה מַלְשִׁין,

נַסְתִּיר סוֹד בֵּינֵינוּ, נִשְׁמְרוֹ מִכָּל מִשְׁמָר,

וְאִם גַּם חֶרֶב מִשְׁפָּט שְׁלוּפָה בְּתוֹכָחוֹת תִּבְעַר.

אֶשָׁאֵר יוֹמִי כֻלּוֹ בְתוֹךְ כִּסוּפַי,

אוּלַי מְבַשֵׂר בְּרָצוֹן מִמְּךָ יָבוֹא אֵלַי.

בָּכְתָה הִיא וִילָדֶיהָ. שָׁמְעוּ הַנְּעָרוֹת בִּכְיָתָם וְנִכְנְסוּ עֲלֵיהֶם, וְלֹא רָאוּ אֶת חַסַן אִתָּם. בָּכוּ הַנְּעָרוֹת מֵרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְקִלְּלוּ אֶת הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא. הֶאֱרִיך חַסַן אֶת רוּחוֹ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְהָלְכוּ הַשּׁוֹמְרִים הַמְמֻנִּים עָלֶיהָ אֶל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ קָם וְאָזַר חֲלָצָיו וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהִתִּיר אֲסוּרֶיהָ וְנָשַׁק רֹאשָׁהּ ואִמְצָהּ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ בֵּין עֵינֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה אֲרֻכִּים הָיו גַעְגּוּעֵינוּ לְחַצְרוֹתֵינוּ וּלְקִבּוּץ חֲבִילָתֵנוּ שָׁם. כְּלוּם פְּגִישָׁתֵנוּ זוֹ בַחֲלוֹם הִיא אִם בְּהָקִיץ?”. נָשָׂא הוּא אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְנָשְׂאָה הִיא אֶת הַבֵּן הַצָּעִיר וְיָצְאוּ מִן הָאַרְמוֹן, וּכְבָר הוֹרִיד עֲלֵיהֶם אֱלֹהִים מָסָךְ, וְהָלְכוּ לָהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִחוּץ לָאַרְמוֹן, נִתְעַכְּבוּ לְיַד הַשַּׁעַר הַנִּסְגָּר עַל בֵּית־מוֹשָׁב הַמַּלְכָּה. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם, רָאוּ אוֹתוֹ נָעוּל.

אָמַר חַסַן: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. אָכֵן אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. וְנִתְיָאֲשׁוּ מִן הַהַצָּלָה. אָמַר חַסַן: “הוֹי הַמֵּסִיר צַעַר”, וְסָפַק יָד עַל יָד וְאָמַר: “כָּל דָּבָר הֵבֵאתִי בְחֶשְׁבּוֹן וְהִתְבּוֹנַנְתִּי לְתוֹצְאוֹתָיו מִלְבַד זֶה. שֶׁכֵּן אִם יָאִיר עָלֵינוּ הַיּוֹם, הֵם תּוֹפְשִׂים אוֹתָנוּ. וּמָה הַתַּחְבּוּלָה בְעִנְיָן זֶה?” נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתִּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חָשַׁבְתָּ עַל יָמִים טוֹבָה, כָּל עוֹד לְךָ טוֹבוּ,

וְלֹא יָרֵאתָ רָעָה יָבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל,

וְלִשְׁלוֹמוֹת הַלֵּילוֹת נָתַתָּ אוֹתְךָ יַעֲקֹבוּ,

אַךְ בְּעוֹד צַח הַלַּיִל יֶאֱרַע אֲשֶׁר יֶאֱפָל

בָּכָה חַסַן וּבָכְתָה אִשְׁתּוֹ לְבִכְיוֹ וּלְמַה שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ מִן הַקָּלוֹן וְהַכְּאֵב. פָּנָה חַסַן אֶל אִשְׁתּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יָקוּם עָלַי גּוֹרָלִי כְּאִלּוּ אֲנִי אוֹיְבוֹ,

וְכָל יוֹם בְּפֶגַע יִפְגְּשֵׁנִי בוֹ.

וְאִם טוֹב אֲבַקֵּשׁ, הִפּוּכוֹ יָבִיא לִי גּוֹרָלִי

וְאִם צַח לִי יוֹם, מִשְׁנֵהוּ עָכוּר לִי.

נָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְנַכֵּר לִי גוֹרָלִי וְלֹא יָדַע כִּי נַעֲלֶה

אֲנִי, וְכָל פֶּגַע וְאָסוֹן אַךְ נִקְלֶה,

וָאֶהִי, מַה רַבָּה פֻרְעָנוּת אֵיבָתָהּ תַּרְאֵנִי,

וַתְּהִי, אֵיך אֹרֶךְ־רוּחַ לָהּ הֶרְאֵיתִי אֲנִי.

אָמְרָה לָהּ אִשְׁתּוֹ: “אֵין לָנוּ מִפְלָט אֶלָּא כְשֶׁנָּמִית עַצְמֵנוּ וְיָנַח לָנוּ מֵעָמָל קָשֶׁה זֶה, שֶׁאִם לֹא כֵן נִסְבֹּל בַּבֹּקֶר עִנּוּיִים מַדְאִיבִים”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁקוֹל קוֹרֵא מִחוּץ לַשַּׁעַר: “חַי־אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי מַנָאר אַלסַּנָא, אֵינִי פוֹתַחַת לָךְ וּלְבַעְלֵךְ חַסַן אֶלָּא אִם אַתְ תְּצַיְּתִי לִי לַאֲשֶׁר אֹמַר לָכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה מִמֶּנוּ, שָׁתְקוּ וּבִקְּשׁוּ לַחֲזֹר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ בוֹ. וְהִנֵּה הַקּוֹל אוֹמֵר: “מַה לָּכֶם שֶׁאַתֶּם שׁוֹתְקִים וְאֵינְכֶם מְשִׁיבִים לִי תְּשׁוּבָה?” הִכִּירוּ אֶת בַּעַל־הַקּוֹל, הַיְנוּ שַׁוָאהִי דַ’אתּ אַלדַּוָאהִי, אָמְרוּ לָהּ: כְּכָל אֲשֶׁר תְּצַוִּי עָלֵינוּ נַעֲשֶׂה, וְאוּלָם פִּתְחִי לָנוּ אֶת הַשַּׁעַר שֶׁשָּׁעָה זוֹ לֹא עֵת דְּבָרִים הִיא". אָמְרָה לָהֶם: “אֵין אֲנִי פוֹתַחַת לָכֶם עַד שֶׁלֹא תִּשָּׁבְעוּ לִי שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים אוֹתִי עִמָּכֶם וְלֹא תַעַזְבוּנִי אֵצֶל פְּרוּצָה זוֹ. וְכָל אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם יָבוֹא עָלַי. וְאִם תֵּצְאוּ בְשָׁלוֹם אֵצֵא בְשָׁלוֹם וְאִם תֹּאבְדוּ אֹבַד עִמָּכֶם. שֶׁכֵּן פּוֹשַׁעַת וּמִתְחַכֶּכֶת36 זוֹ נוֹהֶגֶת בִּי בּוּז, וּבְכָל שָׁעָה תִתְעַלֵֹל בִּי בִגְלַלְכֶם. וְאַתְּ בִּתִּי יוֹדַעַת אַתְּ אֶת עֶרְכִּי”. כְּשֶׁהִכִּיר אוֹתָהּ בָּטְחוּ בָהּ וְנִשְׁבְּעוּ לָהּ שְׁבוּעָה שֶׁתּוּכַל לִסְמֹךְ עָלֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ שְׁבוּעָה שֶׁיָּכְלָה לִסְמֹךְ עָלֶיהָ, פָּתְחָה לָהֶם אֶת הַשַּׁעַר וְיָצְאוּ. כְּשֶׁיָצְאוּ מָצְאוּ אוֹתָהּ רוֹכֶבֶת עַל כַּד שֶׁל חֶרֶס אָדֹם, רוֹמִי, וּבְצַוָּארוֹ שֶׁל הַכַּד חֶבֶל שֶׁל סִיב הַתֹּמֶר, וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל מִתַּחַת לָהּ וְרָץ מַהֵר וּבְכֹחַ יוֹתֵר מִמְּרוּצַת סְיָח מִנַגְ’ד.37 נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה לָהֶם: “לְכוּ אַחֲרַי וְאַל תִּירְאוּ מִכְּלוּם שֶׁכֵּן בְּקִיאָה אֲנִי בְאַרְבָּעִים שַׁעֲרֵי כְשָׁפִים, שֶׁבַּפָּחוּת שֶׁבְּשַׁעֲרֵיהֶם אֲנִי הוֹפֶכֶת מְדִינָה זוֹ לְיָם סוֹעֵר מַכֶּה גַלִּים, וְעוֹשָׂה כְשָׁפִים לְכָל נַעֲרָה שֶׁבָּהּ עַד שֶׁהִיא נַעֲשָׂה דָג. וְכָל זֶה הָיִיתִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי שֶׁיָאִיר הַבֹּקֶר, וְאוּלָם לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם מִן הָרָעָה הַזֹּאת, מִפַּחַד מִפְּנֵי אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ וּבְשִׂים לֵב לְאַחֲיוֹתֶיהָ, שֶׁעֹז בְּיָדָן מֵרֹב הַשּׁוֹמְרִים וְהַקְּבוּצוֹת וְהַמְּשָׁרְתִים אֲשֶׁר אִתָּן. וְאוּלָם לְבַסּוֹף אֲנִי מַרְאֶה לָכֶן אֶת נִפְלָאוֹת כִּשׁוּפַי. לְכוּ אֵפוֹא אִתִּי בְבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח חַסַן הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ בְטוּחִים בְּהַצָּלָתָם.

הִרְגְִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ חַסַן וְאִשְׁתּוֹ וְהַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי בְטוּחִים בְּהַצָּלָתָם יָצְאוּ מִן הָאַרְמוֹן אֶל מִחוּץ לָעִיר. נָטַל חַסַן אֶת הַקָּנֶה בְּיָדוֹ וְהִקִּישׁ בּוֹ בָאֲדָמָה וְאִמֵּץ לִבּוֹ וְאָמַר: “מְשָׁרְתֵי שֵׁמוֹת אֵלֶּה, בּוֹאוּ אֵלַי וְהוֹדִיעוּ לִי עַל דְּבַר אֲחֵיכֶם”. נִבְקְעָה הָאֲדָמָה וְיָצְאוּ מִתּוֹכָה שִׁבְעָה שֵׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת עִפְרִית. כָּל שֵׁד מֵהֶם רַגְלָיו תְּקוּעוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ בָעֲנָנִים. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְִפְנֵי חַסַן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאָמְרוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד: “לְשֵׁרוּתְךָ הִנְנוּ אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל בָּנוּ. וּלְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנוּ הִנְנוּ נְכוֹנִים לִפְקֻדָּתְךָ, שׁוֹמְעִים וּמְצַיְּתִים. וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ ֲרֵי אָנוּ מְיַבְּשִׁים לְךָ אֶת הַיַּמִּים, וּמַעְתִּיקִים לְךָ אֶת הֶהָרִים מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם”. שָׂמַח חַסַן בְּדִּבְרֵיהֶם וּבִמְהִירוּת הֵעָנוֹתָם לוֹ. נִתְאַמֵּץ לִבּוֹ וְחָזְקָה רוּחוֹ וְכֹחַ הַחְלָטָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “מִי אַתֶּם? וּמַה שִּׁמְכֶם? וּלְמִי מִן הַשְּׁבָטִים אַתֶּם מִתְיַחֲסִים? וּמֵאֵיזוֹ עֵדָה אַתֶּם? וּמֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה, וּמֵאֵיזֶה גְּדוּד?” נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שֵׁנִית וְאָמְרוּ פֶה אֶחָד: “אָנוּ שִׁבְעָה מְלָכִים, שֶׁכָּל מֶלֶךְ מֵאִתָּנוּ מוֹשֵׁל בְּשִׁבְעָה שְׁבָטִים מִן הַשֵּׁדִים וְהַשְּׂטָנִים וְהָרוּחוֹת מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד, הִנְנוּ מוֹשְׁלִים אֵפוֹא בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שְׁבָטִים מִכָּל עֵדוֹת הַשֵּׁדִים וְהַשְּׂטָנִים וְהַמָּארִדִים, בִּגְדוּדִים וּבְשׁוֹמְרִים הַטָּסִים וְצוֹלְלִים וְשׁוֹכְנֵי הֶהָרִים וְהָעֲרָבוֹת וְהַמִּדְבָּרוֹת וּבְיוֹשְׁבֵי הַיַּמִּים. צַוֵּה עָלֵינוּ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, שֶׁאָנוּ מְשָׁרְתִים לְךָ וָעֲבָדִים, וְכָל מִי שֶׁקָּנֶה זֶה בִרְשׁוּתוֹ מוֹשֵׁל בִּכְתֵפֵינוּ כֻּלָּנוּ, וְהִנְנוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵיהֶם שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכֵן אִשְׁתּוֹ וְהַזְּקֵנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר חַסַן לַשֵּׁדִים: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שֶׁתַּרְאוּ לִי אֶת גְּדוּדֵיכֶם וְצִבְאוֹתֵיכֶם וְשׁוֹמְרֵיכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “אִם אָנוּ מַרְאִים לְךָ אֶת גְּדוּדֵינוּ, חוֹשְׁשִׁים אָנוּ לְךָ וּלְאֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ, שֶׁכֵּן צְבָאוֹת רַבִּים הֵם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְצוּרוֹתֵיהֶם וּבְמַרְאָם וּבְצִבְעָם וּבִפְנֵיהֶם וּבְגוּפוֹתֵיהֶם. מֵאִתָּנוּ יֵשׁ רֹאשִׁים בְּלִי גוּפוֹת וְיֵשׁ מֵאִתָּנוּ גוּפוֹת בְּלִי רָאשִׁים. וְיֵשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁהֵם בְּתֹאַר חַיּוֹת־טוֹרְפוֹת, וּמֵאִתָּנוּ בִּדְמוּת אֲרָיוֹת. וְאוּלָם אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ מַצִּיגִים לְפָנֶיךָ בָרִאשׁוֹנָה אֶת אֵלֶּה שֶׁהֵם בְתֹאַר הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת. וְאוּלָם אֲדוֹנֵנוּ, מָה אַתָּה מְבַקֵּש מֵאִתָּנוּ בְשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לָהֶם חַסַן: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׂאוּ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת הָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה מִיָּד אֶל מְדִינַת בַּגְדָאד”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם. אָמַר לָהֶם חַסַן: “מִשּׁוּם מַה אֵין אַתֶּם מְשִׁיבִים לִי תְשׁוּבָה?” אָמְרוּ לוֹ פֶּה אֶחָד: “אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל בָּנוּ, אָנוּ מִבְּנֵי דוֹרוֹ שֶׁל הָאָדוֹן שְׁלֹמֹה בֶּן־דָוִד – עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, הִנֵּנוּ. וּכְבָר הִשְׁבִּיעַ אוֹתָנוּ שֶׁלֹא נִשָּׂא אַף אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם עַל גַּבָּם. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא נָשָׂאנוּ גַם אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם עַל כְּתֵפֵינוּ וְלֹא עַל גַּבֵּנוּ. וְאוּלָם אָנוּ רוֹתְמִים לְךָ מִיָּד מִסּוּסֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁיּובִילוּ אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ, אוֹתְךָ וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ”. אָמַר לָהֶם חַסַן: “וְכַמָּה הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ וּבֵין בַּגְדָאד?” אָמְרוּ לוֹ: “דֶּרֶך שֶׁבַע שָׁנִים לַפָּרָשׁ הַזָּרִיז”. תָּמַהּ חַסַן עַל כָּךְ וְאָמַר לָהֶם: “וְכֵיצַד בָּאתִי אֲנִי לְכָאן בְּפָחוֹת מִשָּׁעָה אַחַת?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה, עוֹרֵר עָלֶיךָ אֱלֹהִים רַחֲמֵי לֵב עוֹבְדָיו הַיְשָׁרִים. וְלוּלֵא כֵן לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ לַחֲצֵרוֹת אֵלּוּ וַאֲרָצוֹת אֵלּוּ, וְלֹא הָיִיתָ רוֹאָן לְעוֹלָם בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן הַשֵׁיךְ עַבְדֻ אלְקֻדוּס הוּא שֶׁהִרְכִּיבְךָ עַל הַפִּיל וְהִרְכִּיבְךָ עַל הַסּוּס הַמֵּבִיא אשֶׁר שֶׁעָבַר אִתְּךָ בִשְׁלֹשָׁה יָמִים דֶּרֶךְ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים לַפָּרָשׁ הַזָּרִיז. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ שֶׁמְּסָרְךָ לְדַהְנָשׁ, הִנֵּה הֶעֱבִיר אוֹתְךָ בְּיוֹם אֶחָד וְלַיְלָה מַהֲלָךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְזֶהוּ בְבִרְכַּת אֱלֹהִים הָאַדִּיר, שֶׁכֵּן הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוָיְשׁ הוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אָצָף בֶּן בַּרַכְיָה. הַיּוֹדֵעַ אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. וּמִבַּגְדָאד עַד אַרְמוֹן הַנְּעָרוֹת שָׁנָה, וְאֵלֶּה הֵן שֶׁבַע הַשָּׁנִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵיהֶם תָּמַהּ תְּמִיהָה עֲצוּמָה וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הַמֵּקֵל אֶת הַקָּשֶׁה, וּמְאַמֵּץ אֶת הַנִּשְׁבָּר וְּמְקָרֵב אֶת הַרָחוֹק וּמַשְׁפִּיל כָּל עָרִיץ קְשֵׁה־עֹרֶף, אֲשֶׁר הֵקֵל לָנוּ כָל דָּבָר וְהוֹבִילַנִי לַחֲצֵרוֹת אֵלּוּ, וְשִׁעְבֵּד לִי אֶת הַבְּרוּאִים הַלָּלוּ, וְקִבֵּץ אוֹתִי יַחַד עִם אִשְׁתִּי וְילָדַי, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם יָשֵׁן אֲנִי אוֹ עֵר, וְאִם אֲנִי פִקֵּחַ אוֹ שִׁכּוֹר”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “כְּשֶׁאַתֶּם מַרְכִּיבִים אוֹתִי עַל סוּסֵיהֶם, בְּכַמָּה יָמִים יוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לְבַגְדָאד?” אָמְרוּ: “נוֹבִיל אוֹתְךָ בְּפָחוֹת מִשָּׁנָה, אִם יִהְיוּ הַעִנְיָנִים קָשִׁים וְהַצָּרוֹת וְהַבַּלָּהוֹת, וְתַעֲבֹר עֲמָקִים צְמֵאִים וּמִדְבָּרוֹת שׁוֹמְמִים וַעֲרָבוֹת וּמְקוֹמוֹת אֲבַדּוֹן הַרְבֵּה, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַבְטִיחַ אוֹתְךָ מִפְּנֵי תוֹשָבֵי אִיִּים אֵלֶּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁדִים אָמְרוּ לְחַסַן: “אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַבְטִיחַ אוֹתְךָ מִפְּנֵי תוֹשָׁבֵי אִיִּים אֵלֶּה וְלֹא מִפְּנֵי רָעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְלֹא מִפְּנֵי מְכַשְּׁפִים וְיִדְעוֹנִים אֵלֶּה. יוּכַל הֱיוֹת שֶׁהֵם יִגְבְּרוּ עָלֵינוּ וְיִקְּחוּ אֶתְכֶם מֵאִתָּנוּ, וְנִתְיַסֵּר עַל יָדָם. וְכָל מִי שֶׁתַּגִּיעַ אֵלָיו הַשְׁמוּעָה אַחֲרֵי זֶה יֹאמַר לָנוּ: 'אַתֶּם הָאֲשֵׂמִים, כֵּיצַד זֶה הֵעַזְתֶּם בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וּנְשָׂאתֶם אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵאַרְצוֹ וּנְשָׂאתֶם גַּם אֶת בִּתּוֹ אִתְּכֶם? וְאִלּוּ הָיִיתָ לְבַדְּךָ עִמָּנוּ הָיָה הַדָּבָר קַל עָלֵינוּ. וְאוּלָם זֶה שֶׁהוֹבִילְךָ לְאִיִּים אֵלֶּה יָכֹל לְהוֹבִילְךָ אֶל אַרְצְךָ וּלְקַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ יַחַד עִם אִמְּךָ בִּמְהֵרָה בְקָרוֹב. הֱיֵה אֵפוֹא אַמִּיץ בְּרוּחֲךָ וְהִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים וְלֹא תִירָא. וַהֲרֵי אָנוּ לְפָנֶיךָ עַד שֶׁנוֹבִילְךָ לְאַרְצְךָ”. הוֹדָה לָהֶם חַסַן עַל כָּךְ וְאָמַר לָהֶם: “יִגְמָלְכֶם אֱלֹהִים טוֹב”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם: “מַהֲרוּ לְהָבִיא אֶת הַסּוּסִים”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. דָּפְקוּ בָאָרֶץ בְּרַגְלֵיהֶם וְנִבְקְעָה. נֶעֶלְמוּ בָהּ שָׁעָה אַחַת וּבָאוּ חֲזָרָה, וְהִנֵּה עָלוּ וְאִתָּם שְׁלֹשָׁה סוּסִים עַל אֻכָּפֵיהֶם וְרִסְנֵיהֶם וּבְרֹאשׁ כָּל אֻכָּף שַׂקַּיִם, בְּאֶחָד מֵהֶם נֹאד מָלֵא מַיִם. וְהַשֵּׁנִי מָלֵא צֵידָה. הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַסּוּסִים. רָכַב חַסַן עַל סוּס וְלָקַח יֶלֶד לְפָנָיו וְרָכְבָה אִשְׁתּוֹ עַל הַסּוּס הַשֵּׁנִי וְלָקְחָה יֶלֶד לְפָנֶיהָ. יָרְדָה הַזְּקֵנָה מַעַל כַּד הַחֶרֶס וְרָכְבָה עַל הַסּוּס הַשְּׁלִישִׁי. נָסְעוּ וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. עָקְפוּ אֶת הַדֶּרֶךְ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הָהָר, כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹתֵיהֶם אֵינָן פּוֹסְקוֹת מֵהַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים. נָסְעוּ כָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ תַחַת הָהָר. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים רָאָה חַסַן לְפָנָיו הַר כְּעַמּוּד, וְהוּא אָרֹךְ כֶּעָשָׁן הָעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. קָרָא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן, וְשָׂם מַחֲסֵהוּ בֵאלֹהִים מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר. וְנִתְגַּלֶּה אוֹתוֹ הַשְּׁחוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּכָל אֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֵלָיו. כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לוֹ מָצְאוּ אוֹתוֹ שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִית. רֹאשׁוֹ כְכִפָּה עֲצוּמָה וְנִיבָיו כַּקְּרָסִים. חִכּוֹ כָּרְחוֹב בֵּין בָּתִּים, נְחִירָיו כַּקַּנְקַנִּים וְאָזְנָיו כְּמָגִנִּים שֶׁל עוֹר. פִּיו כַּמְּעָרָה וְשִׁנָּיו כְּעַמּוּדִים שֶׁל אֶבֶן, יָדָיו כְּמִזְרִים וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים. וְהָיָה רֹאשׁוֹ בָעֲנָנִים וְרַגְלָיו תְּקוּעוֹת בָּאָרֶץ מִתַּחַת לֶעָפָר. כְּשֶׁרָאָה חַסַן אֶת הָעִפְרִית, גָּחַן זֶה וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “חַסַן, אַל תִּירָא מִפָּנַי. אֲנִי נְשִׂיא יִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ זוֹ. וְזֶהוּ הָאִי הָרִאשׁוֹן לְאִיֵּי וָאק. וַאֲנִי מֻסְלִם מִן הַמַּאֲמִינִים בֶּאלֹהִים אֶחָד. שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדֹותֵיכֶם, וְיָדַעְתִּי בִדְבַר בּוֹאֲכֶם. וּכְשֶׁהֻגַּד לִי עַל עִנְיַנְכֶם, נִכְסַפְתִּי לִנְסֹעַ מֵאֶרֶץ הַמְּכַשְּׁפִים אֶל אֶרֶץ זוּלָתָהּ, רֵיקָה מִתּוֹשָׁבִים, רְחוֹקָה מִבְּנֵי־הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים, שֶׁאֶחְיֶה בָהּ בָּדָד, יְחִידִי וְאֶעֱבֹד אֶת אֱלֹהִים עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ קֵץ יָמַי. וּבִקַּשְׁתִּי לְהִלָּווֹת אֲלֵיכֶם וְלִהְיוֹת מַנְחֶה אֶתְכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ עַד שֶֹתֵּצְאוּ מֵאִיִּים אֵלֶּה. וַאֲנִי אֵין אֲנִי נִרְאֶה אֶלָּא בַלַּיְלָה. יִשְׁקֹט אֵפוֹא לִבְּכֶם בַּאֲשֶׁר לִי, שֶׁכֵּן מֻסְלִם אֲנִי כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם מֻסְלִמִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הָעִפְרִית שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהָיָה בָּטוּחַ בָהַצָּלָה. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב. סַע אִתָּנוּ אֵפוֹא בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים”. נָסַע הָעִפְרִית לִפְנֵיהֶם וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים וּמְשַׂחֲקִים, וְשָׁקַט לִבָּם וְרָחַב חָזָם. הָיָה חַסַן מְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ וּמַה שֶׁסָּבַל. וְלֹא פָסְקוּ מִנְסֹעַ כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ עַד לַבֹּקֶר, וְהַסּוּסִים מַסִּיעִים אוֹתָם כַּבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם, הוֹשִׁיט כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת יָדוֹ לַשַּׂקַּיִם שֶׁלוֹ וְהוֹצִיא מֵהֶם מַשֶּׁהוּ וְאָכַל אוֹתוֹ, וְהוֹצִיא מַיִם וְשָׁתָה.

שָׁקְדוּ עַל הַנְּסִיעָה, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ, וְהָעִפְרִית לִפְנֵיהֶם, וּכְבָר עִקֵּף לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל דֶּרֶך אַחֶרֶת, שֶׁאֵין עוֹבְרִים בָּהּ, עַל שְׂפַת הַיָּם. לֹא פָסְקוּ מִלַּעֲבֹר בְּדֶרֶךְ עֲמָקִים וּמִדְבָּרוֹת בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים. וּבַיּוֹם הָאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם, וְהֶחֱשִׁיךְ מִפָּנָיו אוֹר הַיּוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ חַסַן הָיָה כְּאִלּוּ נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו וְעָלָה חִוָּרוֹן בְּפָנָיו. וּכְבָר שָׁמְעוּ שָׁאוֹן מַחֲרִיד. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה אֶל חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵלֶּה הֵם צִבְאוֹת אִיֵּי וָאק, וּכְבָר הִדְבִּיקוּ אוֹתָנוּ וְעַכְשָׁו יִתְפְּשׂוּ אוֹתָנוּ בַּיָּד” אָמַר לָהּ חַסַן: “מַה אֶעֱשֶׂה, אִמִּי?” אָמְרָה לוֹ: “הַךְ בָּאָרֶץ בַּקָּנֶה”. עָשָׂה כָךְ, וְעָלוּ אֵלָיו שִׁבְעַת הַמְּלָכִים וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אַל תִּירָא וְאַל תְּהֵא מִצְטָעֵר”. שָׁמַח חַסַן עַל דִּבְרֵיהֶם וְאָמַר: “יְהִי מִטּוּבְכֶם נְשִׂיאֵי הַשֵּׁדִים וְהַעִפְרִיתִים, הֲרֵי זוֹ שַׁעְתְּכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “עֲלֵה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ וּמִי שֶׁאִתְּךָ עַל הָהָר, וְהַנִּיחוּ לָנוּ אִתָּם, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁאִתְּכֶם הַצֶּדֶק וְעִמָּם הַשָּׁוְא, וֵאלֹהִים יַגְבִּירֵנוּ עֲלֵיהֶם”. יָרַד חַסַן הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדַיו וְהַזְּקֵנָה מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים, וְשָׁלְחוּ אֶת הַסּוּסִים וְעָלוּ עַל קְצֵה הָהָר.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁחַסַן וְאִשְׁתּוֹ וִילָדַיו וְהַזְּקֵנָה עָלוּ אֶל קְצֵה הָהָר. אַחַר־כָּךְ בָּאָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא עִם צִבְאוֹתֶיהָ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. סוֹבְבוּ עֲלֵיהֶם הַמְפַקְּדִים וְעָבְרוּ אוֹתָם בַּמַּעֲרָכָה קְבוּצָה קְבוּצָה. וּכְבָר נִפְגְּשׁוּ הַצְּבָאוֹת וְהִתְנַגְּשׁוּ שְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת וְנִתְלַקְּחוּ הָאִשִּׁים, וְנִגְּשׁוּ אַמִּיצֵי הַלֵּב בָּאֲנָשִׁים, וּבָרְחוּ מוּגֵי־הַלֵּב חַלָּשִׁים. וְיָרוּ הַשֵּׁדִים מִפִּיּוֹתֵיהֶם זִקֵּי לֶהָבוֹת הַשְׁלֵךְ, עַד בּוֹא הַלַּיְלָה הַחֲשֵׁךְ, וְנִפְרְדוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת וְנִבְדְּלוּ שְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת. וּכְשֶׁיָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְיָשְׁבוּ הָכֵן בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם הִדְלִיקוּ אִשִּׁים. עָלוּ שִׁבְעַת הַמְּלָכִים אֶל חַסַן וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהוֹדָה לָהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם בְּנִצָחוֹן וּשְׁאָלָם לְמַצָּבָם עִם הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא. אָמְרוּ לוֹ: “לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנֵינוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים, וְאָנוּ הָיִינוּ הַיּוֹם הַגּוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, וּכְבָר תָּפַשְׂנוּ מֵהֶם בְּעֶרֶךְ אַלְפַּיִם וְהָרַגְנוּ מֵהֶם בְּרִיּוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה מִסְפָּרָם. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ וְיִרְחַב לִבְּךָ”. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וּפָנוּ וְהָלְכוּ אֶל תַּחֲנַת צִבְאוֹתָם לְשָׁמְרָהּ. וְלֹא פָסְקוּ לְהַדְלִיק אִשִּׁים עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר בְּאוֹרוּ וְהִזְהִיר. רָכְבוּ הַפָּרָשִׁים עַל הַסּוּסִים הָעַזִּים וְהִכּוּ זֶה בָזֶה בָּחֲרָבוֹת מֻשְׁחָזִים, וְדָקְרוּ זֶה אֶת זֶה בָּרְמָחִים הַחֻמִּים, וּבִלּוּ הַלַּיְלָה עַל גַּבֵּי הַסּוּסִים, מִתְנַגְּשִׁים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ כְּהִתְנַגֵּש הַיַּמִּים הִתְנַגֵּשׁ, וְהִתְלַקְּחָה בֵינֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה לַהֲבַת אֵשׁ. וְלֹא פָסְקוּ מִירִיַּת חִצִּים וּמַאֲבָק עַד אֲשֶׁר נֶהֶדְפוּ צִבְאוֹת וָאק וְנִשְׁבָּר עֶזוּזָם וְאָפַס עֻזָּם וּמָעֲדָה רַגְלָם. וּבְכָל אֲשֶׁר בָּרָחוּ, תּוֹקְפֵיהֶם לִפְנֵיהֶם הָלָכוּ. וּפָנוּ עֹרֶף לְהִמָּלֵט, וְנִשְׁעֲנוּ עַל הַבְּרִיחָה לְהִפָּלֵט. נֶהֶרְגוּ רֻבָּם וְלֻקְּחָה בַּשֶּׁבִי הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא הִיא וּגְדוֹלֵי מַלְכוּתָהּ וּפָמַלְיָתָהּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּאוּ שִׁבְעַת הַמְּלָכִים לִפְנֵי חַסַן וְהִצִּיבוּ לוֹ כִסֵּא־מַלְכוּת מִשָּׁיִשׁ רָקוּעַ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְיָשַׁב עָלָיו. הֶעֱמִידוּ לְיָדוֹ כִּסֵּא מַלְכוּת שֵׁנִי לַגְּבִירָה מַנָאר־אלסַּנָא אִשְׁתּוֹ. וְאוֹתוֹ כִסֵּא מַלְכוּת מִשֶׁנְהָב רָקוּעַ זָהָב נוֹצֵץ הָיָה. וְהִצִּיבוּ לְצִדּוֹ כִּסֵּא מַלְכוּת אַחֵר לַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי דַ’אתּ אַלדַּוָאהִי. הִגִּישׁוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים לִפְנֵי חַסַן וּבְתוֹכָם אֶת הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא, כְּשֶׁיָּדֶיהָ כְפוּתוֹת וְרַגְלֶיהָ כְבוּלוֹת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה אָמְרָה לָהּ: “אֵין עָנְשֵׁךְ, פְּרוּצָה וַעֲרִיצָה אֶלָּא שֶׁיַּרְעִיבוּ שְׁנֵי כְלָבִים וְיִקְשְׁרוּ אוֹתָם אִתָּךְ בְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים וְיוֹבִילוּם אֶל הַיָּם עַד שֶׁיִקָּרַע עוֹרֵךְ וְאַחַר־כָּךְ יַחְתְּכוּ מִבְּשָׂרֵךְ38 וְתִטְעֲמִי בָזֶה מַה שֶּׁעָשִׂית בַּאֲחוֹתָךְ מַעֲשִׂים אֵלּוּ, פְּרוּצָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְּׂאָה בְּהַתֵּר עַל פִּי חֻקַּת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין נְזִירוּת בָּאִסְלָאם, וְהַנִּשּׂוּאִין הֵם מִחֻקּוֹת הַשְּׁלִיחִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְלֹא נוֹצְרוּ הַנָּשִׁים אֶלָּא לַגְּבָרִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה חַסַן לַהֲרֹג אֶת הַשְּׁבוּיִים כֻּלָּם. צָעֲקָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “הִרְגוּ אוֹתָם, וְאַל תַּשְׁאִירוּ מֵהֶם עַד אֶחָד”. כְֹשֶׁרָאֲתָה הַּנְּסִיכָה מַנָאר אַלסַּנָא אֶת אֲחוֹתָהּ בְּמַצָּב זֶה, כְּשֶׁהִיא כְבוּלָה וּשְׁבוּיָה, בָּכְתָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “וּמִי הוּא זֶה שֶׁלָּקַח אוֹתָנוּ שְׁבִי וְנָצַח עָלֵינוּ בְאַרְצֵנוּ אָנוּ?” אָמְרָה לָהּ: “עִנְיָן עָצוּם הוּא, שֶׁכֵּן הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁחַסַן שְׁמוֹ כְּבָר הִכְנִיעַ אוֹתָנוּ וְהִשְׁלִיטוֹ אֱלֹהִים בָּנוּ וּבְכָל מַמְלַכְתֵּנוּ, וְגָבַר עֲלֵינוּ וְעַל מַלְכֵי הַשֵּׁדִים”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “לֹא נָתַן לוֹ אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה עֲלֵיכֶם, וְלֹא הִדְבִּירְכֶם תַּחְתָּיו וְלֹא הִפִּיל אֶתְכֶם בַּשֶּׁבִי אֶלָּא עַל־יְדֵי אוֹתָם כִּפָּה וְקָנֶה”. נִתְבָּרֵר הַדָּבָר לְנוּרֻ־אלְהֻדָא שֶׁחַסַן הִצִּיל אֶת אִשְׁתּוֹ עַל־יְדֵי אֵלֶּה.

הִתְרַפְּסָה לִפְנֵי אֲחוֹתָהּ עַד שֶׁנִּתְרַכֵּךְ לָהּ לִבָּה, וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ חַסַן: “מָה אַתָּה חָפֵץ לַעֲשׂוֹת בַּאֲחוֹתִי? הֲרֵי הִיא בְיָדְךָ, וְהֲלֹא הִיא לֹא עָשְׂתָה רָעָה שֶׁתַּעֲנִישָׁהּ עָלָיו”. אָמַר לָהּ: “דַּי רָעָה הוּא בָזֶה שֶׁעִנְּתָה אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “כָּל רָעָה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי אֶפְשָׁר לְהַצְדִּיק. אוּלָם אַתָּה כְבָר שָׂרַפְתָּ אֶת לֵב אָבִי בְּהֵעָדְרִי. וְאֵיךְ יִהְיֶה מַצָּבוֹ אַחֲרֵי אֲחוֹתִי?” אָמַר לָהּ חַסַן: “הָעִנְיָן מָסוּר לְדַעְתֵּךְ וּמַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה עֲשִׂי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוְּתָה הַנְּסִיכָה מַנָאר אַלסַּנָא לְהַתִּיר אֶת הַשְּׁבוּיִים כֻּלָּם. וְהִתִּירוּם בִּגְלַל אֲחוֹתָהּ וְכֵן אֶת אֲחוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ, וְהָיְתָה בוֹכָה. וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה שָׁעָה זְמַן. אָמְרָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא לַאֲחוֹתָהּ: “אֲחוֹתִי, אַל תִּשְּׂאִי עָלַי טִינָא בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָךְ”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה מַנָאר־אַלסַּנָא: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי זֶה הָיָה עַל פִּי מַה שֶׁנִּגְזָר עָלַי”. יָשְׁבוּ הִיא וַאֲחוֹתָהּ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת וְשׂוֹחֲחוּ. אַחַר־כָּךְ הִשְׁלִימָה מַנָאר אָלסַּנָא בֵּין הַזְּקֵנָה וּבֵין אֲחוֹתָהּ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְנִרְגַּע לִבָּן. פִּטֵּר מֵעָלָיו חַסַן אֶת הַצָּבָא שֶׁהָיָה בְּשֵׂרוּת הַקָּנֶה וְהוֹדָה לָהֶם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְנִצְחוֹנוֹ עַל אוֹיְבָיו. סִפְּרָה הַגְּבִירָה מַנָאר־אַלסַּנָא לַאֲחוֹתָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם בַּעְלָהּ חַסַן, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמַה שֶּׁסָבַל בִּגְלָלָהּ, וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי שֶׁמַּעֲשִׂים אֵלֶּה מַעֲשָׂיו, וְכֹחַ זֶה כֹחוֹ, וְאָזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים עֹז גְּבוּרָה עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַרְצֵנוּ וּתְפָשָׂךְ וְשָׁבָה אוֹתָךְ וְהָדַף אֶת צְבָאֵךְ וְהִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַמּוֹשֵׁל בְּכָל מַלְכֵי הַשֵּׁדִים כֻּלָּם – צָרִיך שֶׁלֹּא לְקַפֵּחַ אֶת זְכוּתוֹ”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: "חַי־אֱלֹהִים, אֲחוֹתִי, צָדַקְתְּ בְּמַה שֶּׁסִּפַּרְתְּ לִי עַל כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁסָּבַל אִישׁ זֶה. וּכְלוּם כָּל זֶה בִגְלָלֵך, אֲחוֹתִי?

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסִּפְּרָה אֲחוֹתָהּ לַמַּלְכָּה עַל דְּבַר עֹז־רוּחוֹ שֶׁל חַסַן, אָמְרָה לָהּ: “חַי־אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לְקַפֵּחַ זְכוּתוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה, וּבִפְרַט אַחֲרֵי שֶׁהוּא מֻכְתָּר בְּמִדּוֹת יָפוֹת אֵלֶּה. כְּלוּם עָשָׂה כָל זֶה בְגִינֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”. בִּלּוּ אֶת הַלַּיְלָה מְשׂוֹחֲחוֹת עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בִּקְּשׁוּ לִנְסֹעַ וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה. נִפְרְדָה מַנָאר־אַלסַּנָא מִן הַזְּקֵנָה אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִימָה בֵינָה וּבֵין אֲחוֹתָהּ נוּרֻ־אלְהֻדָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכָּה חַסַן בַּקָּנֶה בָאָרֶץ, וְעָלוּ אֵלָיו מְשַׁמְּשָׁיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל שֶׁרוּחֲךָ שְׁקֵטָה. צַו עָלֵינוּ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁנְּמַלֵּא אוֹתוֹ לְךָ מַהֵר מֵהֶרֶף־עַיִן”. הוֹדָה לָהֶם עַל דִּבְרֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “יִגְמָלְכֶם אֱלֹהִים טוֹב”. הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “רִתְמוּ לָנוּ שְׁנֵי סוּסִים אַבִּירִים הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּסּוּסִים”. עָשׂוּ מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתָם כְּרֶגַע וְהִגִּישׁוּ לוֹ שְׁנֵי סוּסִים בְּאֻכָּפֵיהֶם. רָכַב חַסַן עַל סוּס אֶחָד מֵהֶם וְלָקַח אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל לְפָנָיו וְרָכְבָה אִשְׁתּוֹ עַל הַסּוּס הַשֵּׁנִי וְלָקְחָה אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן לְפָנֶיהָ. רָכְבָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא הִיא וְהַזְּקֵנָה וּפָנוּ וְהָלְכוּ כֻלָּם לְאַרְצָם. נָסְעוּ חַסַן וְאִשְׁתּוֹ לְיָמִין וְנָסְעָה הַמַּלְכָּה נוּרֻ־אלְהֻדָא הִיא וְהַזְּקֵנָה לִשְׂמֹאל. לֹא פָסְקוּ חַסַן מִנְּסֹעַ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים וְאַחֲרֵי הַחֹדֶשׁ הִשְׁקִיפוּ עַל עִיר וּמָצְאוּ בִסְבִיבוֹתֶיהָ פֵּרוֹת וּנְהָרוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל אוֹתָם הָעֵצִים יָרְדוּ מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וּבִקְּשׁוּ לָנוּחַ. יָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ, וְהִנֵּה סוּסִים רַבִּים בָּאִים וּקְרֵבִים אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם חַסַן קָם עַל רַגְלָיו קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם. וְהִנֵּה הֵם הַמֶּלֶךְ חַסּוּן מוֹשֵׁל אֶרֶץ הַכְּפָר וְטִירַת הָעוֹפוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ חַסַן אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק יָדָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל. יָשְׁבוּ הוּא וְחַסַן עַל הַמַּצָּעִים תַּחַת הָעֵצִים. וְאַחֲרֵי שֶׁנָּתַן שָׁלוֹם לְחַסַן וּבֵרְכוֹ לְהַגִּיעוֹ בְשָׁלוֹם וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, אָמַר לוֹ: “חַסַן, סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. סִפֵּר לוֹ חַסַן כָּל זֶה. הִשְׁתָּאָה לוֹ הַמֶּלֶךְ חַסּוּן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי לֹא הִגִּיעַ מִי שֶׁהוּא אֶל אִיֵי וָאק וְחָזַר מֵהֶם מֵעוֹלָם, אֶלָּא אַתָּה. אָכֵן נִפְלָא עִנְיָנְךָ, וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”. קָם הַמֶּלֶךְ וְרָכַב עַל סוּסוֹ וְצִוָּה עַל חַסַן שֶׁיִרְכַּב וְיִסַּע עִמּוֹ וְעָשָׂה כֵן, לֹא פָסְקוּ מִנְסֹעַ עַד שֶׁבָּאוּ לָעִיר, וְנִכְנְסוּ לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ. יָרַד הַמֶּלֶךְ חַסּוּן וְיָרַד חַסַן הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו אֶל מְעוֹן הָאוֹרְחִים. כְּשֶׁיָרְדוּ שָׁהוּ אֶצְלוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּמִשְׂחָק וְגִיל, אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ חַסּוּן לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹ, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. רָכְבוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אִתָּם, וְנָסְעוּ עֲשָׂרָה יָמִים. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַחֲזֹר, נִפְרַד מֵחַסַן, וְנָסְעוּ חַסַן הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ. כְּשֶׁהָיָה אַחֲרֵי הַחֹדֶשׁ, רָאוּ מְעָרָה גְדוֹלָה. קַרְקָעָהּ נְחֹשֶׁת־קָלָל. אָמַר חַסַן לְאִשְׁתּוֹ: “הִסְתַּכְּלִי בִמְעָרָה זוֹ. מַכִּירָה אַתְּ אוֹתָהּ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה בְתוֹכָהּ שֵׁיךְ, אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ שְׁמוֹ, וְהוּא עָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד גָּדוֹל. שֶׁכֵּן הוּא הוּא זֶה שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְהַכָּרָה בֵינִי וּבֵין הַמֶּלֶךְ חַסּוּן”. הָיָה מְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בִּדְבַר אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ, וְהִנֵּה יָצָא הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ מִפֶּתַח הַמְּעָרָה. כשֶׁרָאָה אוֹתוֹ חַסַן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו. נָתַן לוֹ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ שָׁלוֹם, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ לְהַגִּיעוֹ בְשָׁלוֹם וְשָׂמַח בּוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ וְהִכְנִיסוֹ לַמְּעָרָה. וְיָשַׁב אִתּוֹ. סִפֵּר לַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְאִיֵּי וָאק. הִתְפַּלֵּא הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר: “הוֹי חַסַן, כֵּיצַד הִצַּלְתָּ אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ?” סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּר הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ אוֹתוֹ סִפּוּר תָּמַהּ וְאָמַר: “הוֹי חַסַן, הוֹי בְּנִי, אִלְמָלֵא קָנֶה זֶה וְכִפָּה זוֹ לֹא הָיִיתָ מַצִּיל אֶת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “כֵּן, אֲדוֹנִי” וַעֲדַיִין הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁדּוֹפֵק דָּפַק בְּדֶּלֶת הַמְּעָרָה. יָצָא הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ וּפָתַח הַדֶּלֶת וּמָצָא אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס שֶׁכְּבָר בָּא, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַפִּיל. נִגַּש הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְחִבְּקוֹ וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ בְשָׁלוֹם. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ לְחַסַן: “סַפֵּר לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, חַסַן”. הִתְחִיל חַסַן מְסַפֵּר לַשֵּׁיךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית עַד שֶֹהִגִּיעַ לְסִפּוּר הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁחַסַן סִפֵּר לַשֵּׁיך עַבְּדֻ אלְקֻדוּס וְהַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ, שֶׁיָּשָׁב וְשׂוֹחֵחַ אִתָּם בָּמְּעָרָה, כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסִפּוּר הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס לְחַסַן: “בְּנִי, בַּאֲשֶׁר לְךָ, הִנֵּה כְבָר הִצַּלְתָּ אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ, וְאֵין לְךָ עוֹד צֹרֶךְ בָּהֶם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ הֲרֵי הָיִינוּ הַסִּבָּה לְהַגִּיעֲךָ אֶל אִיֵּי וָאק וּכְבָר עָשִׂיתִי עִמְּךָ טוֹבָה בְּגִין בְּנוֹת אָחִי. שׁוֹאֵל אֲנִי אֵפוֹא מִטּוּבְךָ וּמֵחַסְדְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַקָּנֶה וְתִתֵּן לַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ אֶת הַכִּפָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ לֹאמַר: “אֵינִי נוֹתֵן אוֹתָם לָכֶם”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי שְׁנֵי שֵׁיכִים אֵלּוּ עָשׂו עִמָּדִי חֶסֶד גָּדוֹל, וְהֵם הֵם שֶׁהָיוּ הַסִּבָּה לְהַגִּיעִי לְאִיֵּי וָאק, וְאִלְמָלֵא הֵם לֹא הָיִיתִי מַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, וְלֹא הָיִיתִי מַצִּיל אֶת אִשְׁתִּי וִילָדָי, וְלֹא הָיוּ בָאִים לִיָדִי קָנֶה זֶה וְכִפָּה זוֹ”. הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “הֵן, נוֹתֵן אֲנִי אוֹתָם לָכֶם. וְאוּלָם, אֲדוֹנַי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי יָבוֹא אֵלַי עִם צָבָא אֶל אַרְצֵנוּ וְיִלָּחֲמוּ בִי וְלֹא אוּכַל לַהֲדֹף אוֹתָם אֶלָּא בַקָּנֶה וּבַכִּפָּה”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְדֻ־אלְקֻדוּס לְחַסַן: “בְּנִי, אַל תַּחֲשֹׁש, שֶׁאָנוּ נִשָּׁאֵר לְךָ שׁוֹמְרִים וּמָגִנִּים בְּמָקוֹם זֶה, וְכָל מִי שֶׁיָּבֹוא אֵלֶיךָ מֵאֵצֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתְּךָ נַהֲדֹף אוֹתוֹ מִפָּנֶיךָ, וְאַל תַּחֲשֹׁש לִכְלוּם כָּל עִקָּר. תֵּרָגַע רוּחֲךָ וְיִרְחַב לִבְּךָ. אֵין עָלֶיךָ כָּל פַּחַד”. כְּשֶׁשָּׁמַע חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁיךְ תָּקְפָה אוֹתוֹ בוּשָׁה וְנָתַן אֶת הַכִּפָּה לַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ וְאָמַר לַשֵּׁיךְ עַבּדֻ־אלְקֻדוּס: “הִלָּוֶה אֵלַי אֶל אַרְצִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת הַקָּנֶה”. שָׂמְחוּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים בְּכָךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְצִיְּדוּ אֶת חַסַן בְּהוֹן וְאוֹצְרוֹת מַה שֶּׁיִּלְאוּ לְתָאֵר. עָמַד אֶצְלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ. הֵכִין עַצְמוֹ הַשֵּׁיךְ עַבּדֻ־אלְקֻדוּס לִנְסֹעַ עִמּוֹ. כְּשֶֹרָכַב חַסַן עַל בְּהֶמְתּוֹ וְרָכְבָה אִשְׁתּוֹ עַל בְּהֶמְתָּהּ, צִפְצֵף הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס, וְהִנֵּה פִּיל עָצוּם קָרֵב וּבָא אָץ בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְהָאֲחוֹרִיוֹת מִלֵּב הָעֲרָבָה. לָקַח אוֹתוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס וְרָכַב עָלָיו, וְנָסַע הוּא וְחַסַן וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלרְרֻוַיְשׁ, הִנֵּה נִכְנַס אֶל הַמְּעָרָה. לֹא פָסְקוּ חַסַן וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס לִנְסֹעַ, עוֹבְרִים אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כְּשֶׁהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס מַנְחֶה אוֹתָם בַּדְּרָכִים הַקַּלּוֹת וְהַקַּפַּנְדְרִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם. שָׂמַח חַסַן עַל קִרְבָתוֹ לְאֶרֶץ אִמּוֹ וְעַל חֲזָרַת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו אֵלָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ חַסַן לַחֲצֵרוֹת אֵלֶּה אַחֲרֵי בַלָּהוֹת וּקְשָׁיִים אֵלֶּה, הִלֵּל אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶפְשָׁר אֱלֹהִים בְּקָרוֹב יְאַחֲדֵנוּ,אֲסוּפִים,

וְהָיִינוּ יַחְדָּו חֲבוּקִים, כְּנוּפִים,

וְאַגִּיד לָכֶם הַמֻּפְלָא מֵאֲשֶׁר קָרָנִי,

וַאֲשֶׁר מִכְּאֵב הַפְּרִיצָה מְצָאָנִי,

וַאֲרַפֵּא עֵינִי בְּהַבִּיטִי אֲלֵיכֶם,

כִּי מִתְגַּעְגֵּעַ הַלֵּב עֲלֵיכֶם.

צָפַנְתִּי שִׂיחָה אִתִּי בַּלֵּבָב

לְהַגִּיד לָכֶם עֵת נִפָּגֵשׁ יַחְדָּו.

וְאִם אוֹכִיחֲכֶם עַל אֲשֶׁר מֵאִתְּכֶם לִי בָא,

הִנֵּה תִכְלֶה תוֹכֵחָה וְנִשְׁאֲרָה אַהֲבָה.

כְּשֶׁגָּמַר חַסַן אֶת שִׁירוֹ, הִתְבּוֹנֵן. וְהִנֵּה כְבָר נִרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם הַכִּפָּה הַיְרֻקָּה וְהַמַּזְרֵקָה וְהָאַרְמוֹן הַיָּרֹק, וְנִגְלָה לָהֶם הַר הָעֲנָנִים מֵרָחוֹק. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס: “חַסַן, הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹבָה, שֶׁאוֹרֵחַ אַתָּה הַלַּיְלָה אֵצֶל בְּנוֹת אָחִי”. שָׂמַח חַסַן בְּכָךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְכֵן אִשְׁתּוֹ. חָנוּ לְיַד הַכִּפָּה וְנָחוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. אַחַר־כָּךְ רָכְבוּ וְנָסְעוּ עַד אֲשֶׁר קָרְבוּ לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו, יָצְאוּ לִקְרָאתָם הַנְּעָרוֹת וּפְגָשׁוּם וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לָהֶם וּלְדוֹדָן, וְנָתַן לָהֶן דּוֹדָם שָׁלוֹם וְאָמַר: “בְּנוֹת אָחִי, הִנֵּה אֲנִי כְבָר בִּצָּעְתִּי אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל חַסַן וְעָזַרְתִּי לוֹ לְהַצִּיל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו”. נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ וְשָׂמְחוּ בוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת וּלְקִבּוּצוֹ יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. וְהָיָה אֶצְלָן יוֹם חַג. נִגְּשָׁה אֲחוֹת חַסַן הַקְּטַנָּה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה בְכִי רַב, וְכֵן חַסַן, בָּכָה עִמָּהּ עַל אֹרֶךְ הַבְּדִידוּת. הִתְאוֹנְנָה לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁסָּבְלָה מִכְּאֵב הַפְּרִידָה וַעֲמַל קְרָבֶיהָ וּמַה שֶּׁסָּבְלָה בְסִבַּת הֱיוֹתוֹ רָחוֹק וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְלֹא הִבִּיטָה עֵינִי אַחֲרֵי רָחַקְתָּ הַבֵּט

אֶל אֶחָד, מִבְּלִי אֲשֶׁר דְּמוּתְךָ תֵּט,

וְלֹא עָצַמְתִּי עַיִן בְּשֵׁנָה מִבְּלִי רְאוֹתֶךָ,

כְּאִלּוּ בֵין עַפְעַף וָעַיִן אַתָּה, פָּנֶיךָ.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אָמַר לָהּ חַסַן: “אֲחוֹתִי, אֵין אֲנִי מוֹדֶה לְמִי שֶׁהוּא עַל עִנְיָן זֶה אֶלָּא לָךְ מִכָּל הַאֲחָיוֹת. יְהִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּעֶזְרֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ עָלַיִך”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בִנְסִיעָתוֹ מֵרֵאשִׁיתָהּ וְעַד אַחֲרִיתָהּ, וּמַה שֶׁסָּבַל, וּמַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְכֵיצַד הִצִּיל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו. וְכֵן סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁרָאָה מִן הַפְּלָאוֹת וְהַבַּלָּהוֹת וְהַקְּשָׁיִים, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאֲחוֹתָהּ הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת לְשָׁחֲטוֹ וּלְשָׁחֲטָהּ וְלִשְׁחֹט אֶת יְלָדֶיהָ, וְשֶׁלֹא הוֹצִיאָם מִיָּדָהּ בְּשָׁלוֹם אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. סִפֵּר לָהּ גַּם סִפּוּר הַקָּנֶה וְהַכִּפָּה וְשֶׁהַשֵּׁיךְ אַבּוּ אלרְרֻוַיְשׁ וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלְקֻדוּס בִּקְשׁוּ אוֹתָם מִמֶּנּוּ, וְשֶׁלֹא נָתַן אוֹתָם לָהֶם אֶלָּא בְגִינָהּ. הוֹדְתָה לוֹ עַל כָּךְ, וּבֵרְכָה אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים. אָמַר לָהּ: “לֹא אֶשְׁכַּח כָּל מַה שֶׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַטּוֹב מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר חַסַן אֶל הַנְּסִיכוֹת סִפֵּר לַאֲחוֹתוֹ מַה שֶׁסָּבַל וְאָמַר: “לֹא אֶשְׁכַּח כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַטּוֹב מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. פָּנְתָה אֲחוֹתוֹ אֶל אִשְׁתּוֹ מַנָאר אַלסַּנָא וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְאִמְּצָה אֶת בָּנָיו אֶל לִבָּה. אָמְרָה לָהּ: “בַּת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, כְּלוּם לֹא הָיוּ בְלִבֵּךְ רַחֲמִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִפְרַדְתְּ בֵּינוֹ וּבֵין יְלָדָיו וְשָׂרַפְתְּ אֶת לִבּוֹ? כְּלוּם הָיִית מִתְכַּוֶּנֶת בְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁיָּמוּת?” צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כָּזֹאת שָׁפַט אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּמִי שֶּׁעוֹקֵב אֲנָשִׁים יַעֲקֹב אוֹתוֹ אֱלֹהִים”. הֵבִיאוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְאָכְלוּ יַחַד וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם. שָׁהוּ עֲשָׂרָה יָמִים בְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. וְאַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הִצְטַיֵּד חַסַן לַמַּסָּע. קָמָה אֲחוֹתוֹ וְצִיְּדָה אוֹתוֹ בְהוֹן וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת מִמַּה שֶּׁיִלְּאוּ לְתָאֵר. אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ לְשֵׂם פְּרִידָה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. רָמַז עָלֶיהָ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֵין נֶחָמַת הָאוֹהֲבִים בִּלְתִּי אִם רְחוֹקָה,

וְאֵין פֵּרוּד אֲהוּבִים בִּלְתִּי אִם מְצוּקָה,

וְאֵין קַשְׁיוּת הַלֵּב וְהָרִחוּק בִּלְתִּי אִם יִסּוּרִים,

וְאֵין חֲלָל אַהֲבָה רַק כְּמֵתִים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵׁם מְסוּרִים.

מַה אָרֹך הַלַּיְלָה לְאוֹהֵב נִפְרָד

מֵאֲהוּבָתוֹ, וַיִּשָׁאֵר יָחִיד, בָּדָד.

דִּמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ תֵּרֵד יָרֹד,

וְאָמַר לַדִּמְעָה: הֲיֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד?

נָתַן חַסַן לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלְקֻדוּס אֶת הַקָּנֶה וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְהוֹדָה לְחַסַן עַל כָּךְ. וְאַחֲרֵי שֶׁנְּטָלוֹ מִמֶּנוּ רָכַב וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ. רָכַב חַסַן הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מֵאַרְמוֹן הַנְּעָרוֹת, שָׂם פָּנָיו אֶל אַרְצוֹ וְנָסַע בָּעֲרָבָה הַשּׁוֹמְמָה זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְעֲשָׂרָה יָמִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בַּגְּדָאד מְעוֹן הַשָֹלוֹם, בָּא אֶל חֲצֵרוֹ מִן הַדֶּלֶת הַסּוֹדִית הַנִּפְתַּחַת לְעֵבֶר הַמִּדְבָּר וְהָעֲרָבָה, וְדָפַק בַּדֶּלֶת. וְהָיְתָה אִמּוֹ מֵאֹרֶךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ זֶה כְבָר נוֹטֶשֶׁת שֵׁנָה, וְאוֹחֶזֶת בְּאֵבֶל וּבְכִי וְתַאֲנִיָּה עַד שֶׁחָלְתָה. וְלֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת כָּל מַאֲכָל וְלֹא עָרְבָה לָהּ שֵׁנָה, וְהָיְתָה אַךְ בּוֹכָה בַלַּיְלָה וּבַיּוֹם, וְאֵינָהּ מַפְסִיקָה מִקְּרֹא בְשֵׁם בְּנָהּ, שֶׁכְּבָר הִתְיָאֲשָׁה מִשּׁוּבוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁעָמַד לְיַד הַדֶּלֶת שָׁמַע אוֹתָהּ בּוֹכָה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בֵּאלֹהִים, אָנָא אֶת חוֹלְכֶם רַפְּאוּ,

כִּי גוּפוֹ נִרְזָה וְלִבּוֹ שָׁבוּר הוּא.

וְאִם הוֹאַלְתֶּם בִּי לִדְבַּק, מִכֶּם נְדִיבוֹת,

הִנֵּה הָאוֹהֵב מוּצָף בְּשֶׁפַע טוֹבוֹת.

אַל הִתְיָאֵש מִקִּרְבַתְכֶם כִּי אֶל כֹּל יוּכַל

כִּי הַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר קָשֶׁה יִסֹּב וְיוּקַל.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ שָֹמְעָה אֶת בְּנָהּ חַסַן קוֹרֵא עַל הַדֶּלֶת: “אִמָּא, הִנֵּה הַיָּמִים כְּבָר הוֹאִילוּ לְקַבְּצֵנוּ יַחְדָּו”. כּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו, הִכִּירָה אוֹתוֹ, וּבָאָה אֶל הַדֶּלֶת מַאֲמִינָה וְלֹא מַאֲמִינָה. וּכְשֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת רָאֲתָה אֶת בְּנָהּ עוֹמֵד הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עִמּוֹ. צָעֲקָה מֵעָצְמַת שִׂמְחָתָהּ וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. לֹא פָסַק חַסַן מִדַּבֵּר אֵלָיהָ רַכּוֹת עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה. אַחַר־כָּךְ קָרְאָה לִנְעָרָיו וַעֲבָדָיו וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְהַכְנִיס כָּל מַה שֶׁאִתּוֹ בֶחָצֵר. הִכְנִיסוּ אֶת הַמִּטְעָנִים לַבַּיִת. נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. קָמָה אִמּוֹ לִקְרָאתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה רֹאשָׁהּ וְרַגְלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “בַּת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אִם שָׁגִיתִי בְמִנְהָגִי אִתָּךְ, הֲרֵינִי מִתְפַּלֶּלֶת לִסְלִיחַת אֱלֹהִים הָאַדִּיר”. פָּנְתָה אֶל בְּנָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מַה סִּבַּת הֵעָדְרוּת אֲרֻכָּה זוֹ?” וּכְשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל זֹאת, סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת לְשֵׁמַע מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ. לֹא פָסַק מִדַּבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, חַי־אֱלֹהִים, פָּזִיז הָיִיתָ בְעִנְיָן הַקַּנֶה וְהַכִּפָּה, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹמְרָם לְךָ וּמַשְׁאִירָם אֶצְלֶךָ, הָיִיתָ כוֹבֵשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, בְּנִי, שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ”. בִּלּוּ אֶת הַלַּיְלָה בְתַעֲנוּגוֹת וּנְעִימוֹת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הֶחֱלִיף מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים וְלָבַשׁ לְבוּשׁ מִן הָאָרִיג הַיָּפֶה בְיוֹתֵר. יָצָא אֶל הַשּׁוּק, וְהָיָה קוֹנֶה מִן הָעֲבָדִים וּמִן הַשְּׁפָחוֹת וְהָאֲרִיגִים וְכָל דָּבָר יָקָר מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים וְהַמַּצָּעִים וּמִן הַכֵּלִים רַבֵּי־הַמְּחִיר שֶׁאֵין לִמְצֹא כְמוֹתָם אֵצֶל הַמְּלָכִים, וְקָנָה חֲצֵרוֹת וְגַנִּים וּמְקַרְקְעִין וְזוּלַת זֶה. הָיוּ שְׁרוּיִים הוּא וִילָדָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאִמּוֹ בְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְתַעֲנוּגוֹת. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח אֲדוֹן הָעוֹלָם הַנִּרְאֶה וְהַבִּלְתִּי נִרְאֶה, וְהוּא הַחַי וְהַקַּיָּם אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.



  1. כך במקור, צ“ל עת' – הערת פב”י  ↩

  2. לפי הוצאות האביכט בזבז חסן את ממונו שירש מאביו.  ↩

  3. מלה שאולה מיוונית: xeros < xerion יבש; אבקת־פלאים שהאלכימאים טענו כי באמצעותה יהפכו מתכת לזהב.  ↩

  4. שכח המסַפר שהראשון נמכר.  ↩

  5. שם נערה רגיל בשירה הערבית העתיקה, לילה.  ↩

  6. חרוזים אלה כתב הפרסי להודיע שלקח את חסן ולא יחיה עוד.  ↩

  7. פרושו הרם והנשא וראה לעיל “הארמון הרם והנשא”.  ↩

  8. כך במקור המודפס, צ“ל גַּנּוֹת – הערת פב”י  ↩

  9. קראן פרשה יב פסוק נג.  ↩

  10. לראש־חדש אחרי צום חודש רמצ'אן יצפה כל מסלם.  ↩

  11. היינו עשרים וחמש אלף הלוחמות הנזכרות לפני כן.  ↩

  12. כך במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

  13. “אחת־כך” במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

  14. הארון אלררשיד היה הכליף החמשי לכליפי בית עבאס, ואולם הדור הששי לעבאס.  ↩

  15. כך במקור – הערת פב"י  ↩

  16. ואק או ואקואק נמצא לדעת הערבים, בקצוי העולם והכוונה לאיי יפן.  ↩

  17. “חאג”, ו“חאג'ה” בערבית, ופונים בזה דרך כבוד לאיש או אשה באים בימים.  ↩

  18. כך במקור – הערת פב"י  ↩

  19. השוה הפתגם העברי: הפורש ממך כפורש מן החיים.  ↩

  20. נוסח אחר במקום רעה, רוח זפיר.  ↩

  21. כך במקור – הערת פב"י  ↩

  22. הדילמים שכנו בצפון פרס, ונחשבו לגבורי מלחמה.  ↩

  23. עין תכלת כעור הוא ואף נחשב לעין־רעה בין הערבים.  ↩

  24. פרושו אם האסונות, שם הנזכר בספור עמר אלנעמאן ובניו.  ↩

  25. ואק־ואק כמו מלת קריאה ערבית “ואה” להתפלאות. לפי האמת מלה סינית ווקואק שפרושו ארץ הגמדים, שם לעג ליפנים.  ↩

  26. נוסח נוסף: “שחורות כפוך עיניה וורדות שפתותיה” – וזוהי תוספת מאחרת יותר  ↩

  27. נהרות בגן־עדן בשמים.  ↩

  28. אות כ – 20. אות ס' – 60 – ביחד המלה כֻס.  ↩

  29. הכונה לפרשה צד בקראן.  ↩

  30. הכוונה שגם דמע דמים לא יהיה בו די להביא לידי הבעת אהבתו וצער פרודו.  ↩

  31. הוא מדמה מותו למות על קדוש השם.  ↩

  32. “וכשנמר” במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

  33. בעלת האסונות  ↩

  34. קראן פרשה לו פסוק עח  ↩

  35. משורר ערבי ופילולוג במאה השמינית, בימי הארון אלררשיד.  ↩

  36. הכוונה מוציאה זרע לבטלה, מעשה אונן.  ↩

  37. בערב הפנימית, המצויינה בסוסיה.  ↩

  38. ויאכילו בו את הכלבים  ↩

המלצות קוראים
תגיות