רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר נוּר אַלְדִּין עַלִי וְאַנִיס אַלְגַלִיס
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1969

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְּבָצְרָה מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְהַקַּבְּצָנִים, וְחוֹנֵן אֶת הַנְּתִינִים, וְנוֹתֵן מֵהוֹנוֹ לְכָל מַאֲמִין בְּמֻחַמָּד. יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם גַּם הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אֶחָד הַמְתָאֲרִים אוֹתוֹ:

מֶלֶךְ עֵת מַחֲנֶה עָלָיו מִשְׂתָּעֶרֶת,

יַכְרִית אוֹיֵב בְּכָל חֶרֶב גּוֹזֶרֶת.

וְכָתַב כְּתָב בַּחֲזוֹתָם יוֹם יִתְקֹף

אוֹתָם בַּחֲנִית וְחֶרֶב חוּמָה יִשְׁלֹף.

וּשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ מֻחַמָּד סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִשְׁנִים, שֵׁם הָאֶחָד מֵהֶם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְשֵׁם הַשֵּׁנִי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן. וְהָיָה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן הָאָצִיל בִּבְנֵי דוֹרוֹ וּמִנְהָגוֹ יָפֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָתָם אוֹתוֹ, וּבְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים בַּעֲצָתוֹ, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים לַאֲרִיכוּת יָמָיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה דוֹרֵשׁ טוֹב, שָׂם קֵץ לָרָע וְלָעָוֶל. וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי הָיָה בָּז לִבְנֵי-אָדָם, לֹא אָהַב אֶת הַטּוֹב, מֻפְלָא לְרֹעַ, כְּמו שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:

חֲזֹר אַחֲרֵי אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים,שֶׁכֵּן

אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים יוֹלִידוּ רַק אֲצִילִים,

וְהַנַּח אֶת הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים, שֶׁכֵּן

הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים יוֹלִידוּ רַק בְּזוּיִים.

וְהָיוּ בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אֶת אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, שׂוֹנְאִים אֶת אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בִּגְזֵרַת הַכֹּל-יָכֹל.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ, קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ:" חָפֵץ הָיִיתִי בְשִׁפְחָה שֶׁלֹּא תִמָּצֵא בְדוֹרָה יָפָה הֵימֶנָּה, הַיְנוּ שְׁלֵמָה בְחִנָּהּ, עוֹלָה עַל כֹּל בְּחִטּוּב אֵבָרֶיהָ וּמְהֻלָּלָה בְמִדּוֹתֶיהָ“. אָמְרוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה:”אֵין לְהַשִּׂיג כָּזֹאת אֶלָּא בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים". מִיָּד קָרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר-אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: "שָׂא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן ". מִלֵּא שַׂר-הָאוֹצָר אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה מֵעַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּלֵךְ יוֹם יוֹם לְשׁוּק-הָעֲבָדִים וִיצַוֶּה אֶת הַסַּרְסוּרִים בְּעִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר לוֹ. וְכֵן צִוָּה, שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שׁוֹם נַעֲרָה שֶׁמְּחִירָהּ לְמַעְלָה מֵאֶלֶף דִּינָר עַד שֶׁלֹּא תֻצַּג לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה. לֹא הָיוּ הַסַּרְסוּרִים מוֹכְרִים שׁוּם נַעֲרָה לִפְנֵי שֶׁהִצִּיגוּהָ לְפָנָיו.מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן, וְלֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו שׁוּם שִׁפְחָה.

אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁאַחַד הַסַּרְסוּרִים פָּנָה וּבָא לְבֵית הַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּמְצָאוֹ רָכוּב עַל סוּסוֹ וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. תָּפַס בְּאַרְכּוּבוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אֲשֶׁר הֶחֱזִיר אַחֲרֵי בְלוֹת הוֹד לַמַּלְכוּת,

אַתָּה הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לְהַצְלִיחַ לֹא חָדֵל,

הֶחֱיֵיתָ אֲשֶׁר מֵת בֵּין בְּנֵי-אָדָם מִנְּדִיבוּת

יְהִי מַאֲמַצְּךָ לִפְנֵי הָאֵל תָּמִיד מְהֻלָּל.

אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֲרֵי הַשִּׁפְחָה שֶׁיָּצָא הַצָּו הָרָם לְבַקְּשָׁהּ, נִמְצָאָה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:" הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנָי". נֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת וּבָא וְעִמּוֹ נַעֲרָה, גִּדּוּלָהּ נָאֶה וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, עֵינָהּ כֵּהָה-תְכֻלָּה וְלֶחְיָהּ סְגַלְגַּלָּה. דַּקָּה גִּזְרָתָהּ וּכְבֵדָה עַגְבָתָהּ. הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ בְּגָדֶיהָ וּמְתוּקוֹת מֵעָסִיס שִׂפְתוֹתֶיהָ. קוֹמָתָהּ הַקְּצוּבָה תָּשִׂים לְבוּז עֲנַף עֵץ רַעֲנָן וּמִדְבָּרָהּ רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר בְּעָבְרָה עַל פִּרְחֵי הַגָּן. כְּפִי שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרָהּ כְמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר

רַךְ הַמַּבָּע לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.

וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים:" הֲוֶינָה" וַתִּהְיֶינָה,

וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה,

הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה.

אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסְּפָה.

תַּלְתַּלֵּי רַקָּתָהּ לַיְלָה, אַךְ מִצְחָהּ

בְּהוֹפִיעָה עִם יוֹם, בּוֹ אוֹר שַׁחַר יִזְרָחָה.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁנֶה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו.

פָּנָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמַר לוֹ:" מַה מְּחִירָהּ שֶׁל שִׁפְחָה זוֹ?" אָמַר לוֹ:“הֶעֱרִיכוּ עֶרְכָּהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים, אַךְ אֲדוֹנֶיהָ נִשְׁבָּע שֶׁעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר אֵינָם אֲפִילוּ כְנֶגֶד הַפַּרְגִּיּוֹת שֶׁאָכְלָה וְלֹא כְנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁשָּׁתְתָה וְלֹא כְנֶגֶד בִּגְדֵי הַפְּאֵר שֶׁנִּתְּנוּ לְמוֹרֶיהָ. שֶׁכֵּן לָמְדָה כְתִיבָה תַמָּה וְדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן וְשָׂפָה וּפֵרוּשֵׁי הַקֻּרְאָן וִיסוֹדוֹת הַמִּשְׁפָּט וְדַעַת אֱלֹהִים וּרְפוּאָה וּתְכוּנָה וְלִפְרֹט עַל כְּלֵי נִגּוּן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה:" הָבֵא לְפָנַי אֶת אֲדוֹנֶיהָ“. הֵבִיא אוֹתוֹ הַסַּרְסוּר מִיָּד, וְהִנֵּה הוּא אִישׁ פַּרְסִי, שֶׁבָּלָה מִזֹּקֶן, עַד שֶׁעָשָׂהוּ הַזְּמַן חֲבִילַת עֲצָמוֹת בְּתוֹךְ עוֹר, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:”

הֶחֱרִידַנִי הַזְּמַן וְאֵיזוֹ חֲרָדָה,

וְהָעֵת עַזָּה, קָשָׁה יָדָהּ.

וָאֱהִי מְהַלֵּךְ לֹא הָיִיתִי חֵלֵכָה,

אַךְ כַּיּוֹם חֵלֵכָה, לֹא עוֹד אֶתְהַלֵּכָה.

אָמַר לוֹ:" מַסְכִּים אַתָּה לִטּוֹל מְחִיר נַעֲרָה זוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים מֵהַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי?" אָמַר הַפַּרְסִי:" מֵאַחֲרֵי שֶׁלַּשֻּׂלְטָאן הִיא, הֲרֵי מֵחוֹבָתִי לְהַגִּישָׁה לוֹ דוֹרוֹן בְּלִי מְחִיר“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת הַמָּמוֹן, וּכְשֶׁהוּבָא שָׁקַל אֶת הַדִּינָרִים לַפַּרְסִי. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ סוֹחֵר-הָעֲבָדִים אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר:” בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה, אֲדַבֵּר דְּבָרַי“. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:” הוֹצֵא אֵת אֲשֶׁר אִתְּךָ". אָמַר לוֹ: “סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן הַיּוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַךְ זֶה בָּאָה מִן הַדֶּרֶךְ וּפָגַע בָּהּ שִׁנּוּי הָאֲוִיר וְהוֹגִיעָה אוֹתָהּ הַנְּסִיעָה. מוּטָב שֶׁתַּנִּיחָה אֶצְלְךָ בְּאַרְמוֹנְךָ עֲשָׂרָה יָמִים עַד שֶׁתָּנוּחַ וְיִרְבֶּה חִנָּהּ, וְאַחַר-כָּךְ תַּכְנִיסֶנָּה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ הַמְפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וְתַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְיִיטַב לְךָ בִּגְלָלָהּ תַּכְלִית הַטּוֹב”. שָׁקַל הַמִּשְׁנֶה בְּדַעְתּוֹ אֶת דִבְרֵי הַסּוֹחֵר וּמְצָאָם נְכוֹחִים. הֱבִיאָה לְאַרְמוֹנוֹ וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר, וְקָצַב לָהּ מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוּ כָּל יוֹם מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְזוּלַת זֶה, וְשָׁהֲתָה מֶשֶׁךְ זְמַן בְּאוֹתָם תַּפְנוּקִים. וְהָיָה לוֹ לַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן בֶּן הַדּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּהַזְהִירוֹ, פָּנָיו מְאִירִים כַּיָּרֵחַ, וְלֶחְיוֹ בְּאֹדֶם זוֹרֵחַ, עָלֶיהָ שׁוּמָה כְּטִפַּת הָעִנְבָּר. תּוֹכָהּ יְרַקְרַק דַּק-הַשֵּׂעָר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וֶרֶד הַלְּחָיַּיִם וְעָקְצֵי רְמָחִים סְבִיבוֹ,

מִי לִבּוֹ יִשָּׂאֶנּוּ כִּי יִקְטֹף אוֹתוֹ?

אַל תִּשְׁלַח אֵלָיו יָד, שֶׁכֵּן זְמַן רָב

עַל שָׁלְחֵנוּ רַק עַיִן עוֹרְרוּ קְרָב.

הוֹי קְשֵׁה הַלֵּב וְרַךְ הַגֵּו,

הֵן מִזֶּה אֱלֵי זֶה תָּסֵב

אִלּוּ אֶל לִבּוֹ רֹךְ גֵּווֹ עָבָר,

לֹא דִכֵּא אוֹהֵב, לֹא לוֹ הִתְאַכְזָר,

הוֹי הַמְחָרְפֵנִי עַל אַהֲבָתִי, צַדֵּק

אֶת אֲשֶׁר גּוּפוֹ חֳלִי-אַהַב יָצֵק.

אֵין הָאָשָׁם בִּלְתִּי אִם בְּלִבִּי וְעֵינִי,

אִלּוּלֵא הֵם לֹא הָיִיתִי בְּעָנְיִי.

לֹא יָדַע הַנַּעַר בְּעִנְיָן שִׁפְחָה זוֹ,שֶׁכֵּן שִׁנֵּן לָהּ אָבִיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לָהּ:" בִּתִּי, דְּעִי שֶׁלֹּא קְנִיתִיךְ אֶלָּא שֵׁגָל לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן אַלזַיְנִי, וְלִי בֵּן שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מַעֲשֶׂה. הִשָּׁמְרִי אֵפוֹא עַל נַפְשֵׁךְ מִפָּנָיו וֶהֱוִי נִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא תַרְאִי לוֹ פָּנַיִךְ אוֹ שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מִדְבָּרֵךְ“. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִנִּיחָה וְהָלַךְ לוֹ. אֵרַע עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁבַּבַּיִת וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ שְׁפָחוֹת אֲחָדוֹת. לָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ הַמְּפֹאָרוֹת, וְנִתְּוָסֵף חִנָּהּ וְיָפְיָהּ. נִכְנְסָה אֶל אֵשֶׁת הַמִּשְׁנֶה וְנָשְׁקָה יָדָהּ. אָמְרָה לָהּ:” לִבְרִיאוּת אַנִּיס אַלגַ’לִיס, כֵּיצַד מָצָאת אֶת בֵּית-מֶרְחָצֵנוּ?" אָמְרָה:" גְּבִרְתִּי, לֹא חָסַרְתִּי בוֹ דָּבָר אֶלָּא רְאוֹת פָּנַיִךְ“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה גְבֶרֶת הַבַּיִת לַשְּׁפָחוֹת:” קֹמְנִָהּ וְנִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ“. מִלְּאוּ פְּקֻדָּתָהּ וְהָלְכוּ וּגְבִרְתָּן בְּתוֹכָן, וּמִנְּתָה עַל הַחֶדֶר שֶׁאֲנִיס אַלְגַ’לִיס בְּתוֹכוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת קְטַנּוֹת וְאָמְרָה לָהֶן:” אַל תִּתְּנֶינָה לְאִישׁ לָבוֹא אֶל הַנַּעֲרָה הֶחָדְרָה“. אָמְרוּ:” שָׁמַעְנוּ וּכִפְקֻדָּתֵךְ נַעֲשֶׂה ".

וּבְעוֹד אַנִיס אַלְגַ’לִיס יוֹשֶׁבֶת בַּחֶדֶר, נִכְנַס בֶּן הַמִּשְׁנֶה, עַלִי נוּר אַלְדִּין שְׁמוֹ, וְשָׁאַל לְאִמּוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, אָמְרוּ לוֹ שְׁתֵּי-הַשְּׁפָחוֹת:" נִכְנְסוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ“. שָׁמְעָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס אֶת קוֹלוֹ שֶׁל,, עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן הַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, אָמְרָה בְּלִבָּהּ:” מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה עִנְיָן עֶלֶם זֶה, שֶׁעָלָיו אָמַר לִי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא בָּא אֵלֶיהָ. חַי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי לִרְאוֹתוֹ". קָמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּשֶׁעִקְּבוֹת בֵּית-הַמֶּרְחָץ עֲדַיִן עָלֶיהָ, וְנִגְּשָׁה לְעֵבֶר דֶּלֶת הַחֶדֶר וְהִסְתַּכְּלָה בְּ עַלִי נוּר אַלְדִּין, וַאֲנָחוֹת וְתַעֲנוּגֵי אַהֲבָה. מָצַץ לְשׁוֹנָה וּמָצְצָה לְשׁוֹנוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ.

כְּשֶׁרָאוּ שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת אֶת אֲדוֹנָן הַצָּעִיר נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה. וְאוּלָם הַנַּעַר כְּבָר מִלֵּא חֶפְצוֹ וְיָצָא בוֹרֵחַ וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, נָס מֵאֵימַת תּוֹצְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבֶרֶת-הַבַּיִת צַעֲקַת שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת, קָפְצָה וְיָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ נוֹטְפוֹת זֵעָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבָּה לִצְעָקָה זוֹ שֶׁבֶּחָצֵר?” וּכְשֶׁקָּרְבָה אֶל שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁהוֹשִׁיבָתַן עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר, אָמְרָה לָהֶן:" אוֹי לָכֶן, מַה הַדָּבָר?" כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ אָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּא אֵלֵינוּ וְהִכָּה אוֹתָנוּ וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו. נִכְנַס אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְחִבֵּק אוֹתָהּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא זֶ אַנִיס אַלְגַ’לִיס ה שֶׁעָשָׂה אַחַר כָּךְ. וּכְשֶׁקָּרָאנוּ לָךְ בָּרַח".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה גְבֶרֶת-הַבַּיִת אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לָהּ:" מֶה הָעִנְיָן?" אָמְרָה:" גְּבִרְתִּי, יוֹשֶׁבֶת הָיִיתִי וְנִכְנַס אֵלַי פֶּתַע עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר וְאָמַר לִי: “אַתְּ הִיא זוֹ שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ אָבִי לִי?” אָמַרְתִּי:" הֵן" וְחַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁהֶאֱמַנְתִּי, שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת. מִיָּד בָּא אֵלַי וְחִבְּקַנִי“. אָמְרָה לָהּ:” כְּלוּם עָשָׂה בָךְ מַשֶּׁהוּ זוּלַת זֶה?" אָמְרָה:" הֵן, נָטַל מִמֶּנִּי שָׁלשׁ נְשִׁיקוֹת“. אָמְרָה: “אִם כָּךְ לֹא הִנִּיחַ אוֹתָךְ מִבְּלִי לְחַלֵּל כְּבוֹדֵךְ”. בָּכְתָה וְטָפְחָה עַל פָּנֶיהָ הִיא וְהַשְּׁפָחוֹת מִהְיוֹתָן מְפַחֲדוֹת עַל נוּר אַלְדִּין שֶׁלֹּא יִשְׁחָטֶנּוּ אָבִיו. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וְשָׁאַל לָעִנְיָן. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:” הִשָּׁבַע לִי שֶׁתִּשְׁמַע לְמַה שֶׁאֹמַר לְךָ“. אָמַר:” הֵן“. הִגִּידָה לוֹ מַה שֶׁעָשָׂה בְּנָהּ. הִתְאַבֵּל וְקָרַע בְּגָדָיו וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. אָמְרָה לוֹ:” אַל נָא תָּמִית אֶת עַצְמְךָ, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ מִמָּמוֹנִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מְחִירָהּ“. נָשָׂא רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:” אוֹי לָךְ, אֵין לִי חֵפֶץ בִּמְחִירָהּ. וְאוּלָם מְפַחֵד אֲנִי, שֶׁלֹּא יִטְּלוּ נִשְׁמָתִי וּמָמוֹנִי“. אָמְרָה לוֹ:” אֲדוֹנִי, מַה סִבַּת הַדָּבָר?" אָמַר לָהּ:" כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ…"

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:” כְּלוּם אֵין אַת יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ: “הֲרֵי מִשְׁנֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה מְדַמֶּה שֶׁהוּא אוֹהַבְךָ, נָטַל מִמְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְקָנָה בָּהֶם נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ. וּכְשֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, אָמַר לִבְנוֹ: “קָחֶנָּה לְךָ, רָאוּי אַתָּה לָהּ יוֹתֵר מִן הַשֻּׂלְטָאן”. לְקָחָהּ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ”. אָכֵן הַמֶּלֶךְ יֹאמַר: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר”. וְאוּלָם הוּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ: הֲרֵינִי מִתְנַפֵּל עָלָיו, בִּרְשׁוּתְךָ וּמֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֶיךָ“. וְהַמֶּלֶךְ יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת וְיִתְנַפֵּל עַל הַבַּיִת וְיִקַּח אֶת הַנַּעֲרָה וְיַצִּיגֶנָּה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. וְהוּא יַחְקֹר אוֹתָהּ וְלֹא תוּכַל לְכַחֵשׁ. אָז יֹאמַר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי דוֹרֵשׁ טוֹב לְךָ, וְאוּלָם אֵין לִי מַזָּל אֶצְלֶךָ”.וְהַמֶּלֶךְ יְשִׂימֵנִי לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, וְיַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לִבְנֵי-אָדָם, וַאֲקַפַּח אֶת חַיָּי“. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:” אַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר, וַהֲרֵי עִנְיָן זֶה נַעֲשָׂה בַּסֵּתֶר. הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בְּעִנְיָן זֶה". נִרְגַּע לִבּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמִּשְׁנֶה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי נוּר אַלְדִּין, הֲרֵי הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְתוֹצְאוֹת הָעִנְיָן, וְהָיָה מְבַלֶּה יוֹמוֹ בְּגַנִּים, וְאֵינוֹ בָא אֶלָּא בְסוֹף הַלַּיְלָה אֶל חַדְרֵי אִמּוֹ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ וְקָם לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ אָדָם.לֹא חָדַל מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי אָבִיו. אָמְרָה אִמּוֹ לְאָבִיו:" אֲדוֹנִי, כְּלוּם נְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעַר וּנְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעֲרָה? שֶׁהֲרֵי אִם יִמָּשֵׁךְ הַמַּצָּב כָּךְ עַל הַנַּעַר, יִבְרַח מִפָּנֵינוּ“. אָמַר לָהּ:” וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?" אָמְרָה לוֹ: הֱוֵה נֵעוֹר הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְׁלֵם עִמּוֹ וְתֵן לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת מְחִירָהּ“. נֵעוֹר הַמִּשְׁנֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וּכְשֶׁבָּא בְּנוֹ תְּפָשׂוֹ וּבִקֵּשׁ לְשָׁחֲטוֹ. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ:” מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ?" אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְשָׁחֲטוֹ”. אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו:" כְּלוּם נְקַלּוֹתִי עַד כְּדֵי-כָךְ בְּעֵינֶיךָ?" זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר לוֹ:" בְּנִי, וְכֵיצַד זֶה הָיוּ קַלִּים בְּעֵינֶיךָ הוֹנִי וְנַפְשִׁי?" אָמַר הַנַּעַר:" שְׁמַע נָא אָבִי מַה שֶּׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

סְלַח לְחַטָּאתִי שֶׁכֵּן לֹא חָדְלוּ חֲכָמִים

סְלוֹחַ לְחוֹטֵא סְלִיחָה גְמוּרָה לַאֲשָׁמִים.

מַה הוּא אֲשֶׁר יְצַפֶּה אוֹיִבְךָ, יִיחַל

וְהוּא בִשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה וְאַתָּה בְּרוּם הַמַּעַל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְפָּה הַמִּשְׁנֶה מֵחֲזֵה בְּנוֹ וְרִחֵם עָלָיו. קָם הַנַּעַר וְנָשַׁק יַד אָבִיו. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁתִּנְהַג בְּמֵישָׁרִים עִם אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ”. אָמַר:" אָבִי, וְאֵיךְ זֶה לֹא אֶנְהַג בָּהּ בְּמֵישָׁרִים?" אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אָנֹכִי אוֹתְךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּקַּח עָלֶיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת לִצְרֹר אוֹתָהּ, וְשֶׁלֹּא תִּמְכְּרֶנָּה”. אָמַר לוֹ:" אָבִי, נִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא אֶקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְשֶׁלּׁא אֶמְכְּרֶנָּה". נִשְׁבַּע לוֹ בִּשְׁבוּעָה עַל מַה שֶּׁאָמַר, וּבָא אֶל הַנַּעֲרָה וְשָׁהָה עִמָּהּ שָׁנָה. וְהִשְׁכִּיחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִלֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת עִנְיַן הַנַּעֲרָה. וְאוּלָם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, הֲרֵי הִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה.אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר דָּבָר בִּגְלַל עֹצֶם מַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן.

כְּשֶׁחָלְפָה הַשָּׁנָה, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה פַצְ’ל אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְיָצָא כְּשֶׁהוּא מֵזִיעַ. פְּגָעַתְהוּ צִנָּה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אָרְכוּ נְדוּדֵי-שְׁנָתוֹ וְגָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ. קָרָא לִבְנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ:" בְּנִי, מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל בֶּן-אָדָם קְצוּבִים, וִימֵי חַיָּיו עֲלֵי אֶרֶץ חֲתוּמִים, וְאֵין מִפְלָט לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִשְּׁתוֹת אֶת כּוֹס הַמָּוֶת". וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי שֶׁפָּסַח עָלָיו הַמָּוֶת הַיּוֹם, לֹא מָחָר יִפְסַח עָלָיו,

וְלַכֹּל מֵאִתָּנוּ בְרֵכַת הַכִּלָּיוֹן מְקוֹם מִשְׁתָּיו.

שָׁוֶה הוּא לַאֲשֶׁר הָיָה נִקְלֶה, הַנִּכְבָּד,

וְלֹא יִשָּׁאֵר הוֹד בֵּין הָאָדָם גַּם לְאֶחָד.

לֹא יִשָּׁאֲרוּ מְלָכִים גַּם לֹא מַלְכוּתָם,

וְאֵין נָבִיא אֲשֶׁר יִחְיֶה תָּמִיד לְעוֹלָם.

אַחַר-כָּךְ אָמַר:" בְּנִי, אֵין לִי שׁוּם צַוָּאָה לְצַוּוֹתְךָ אֶלָּא זוֹ שֶׁתִּירָא אֶת אֱלֹהִים וְתָשִׂים לֵב לְאַחֲרִית-דָּבָר, וַהֲרֵינִי מְצַוְּךָ עַל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס " אָמַר לוֹ: " אָבִי, מִי כָמוֹךָ! הֲרֵי מְפֻרְסָם הָיִיתָ בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, וְהָיוּ הַדַּרְשָׁנִים מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמְךָ מֵעַל בִּימוֹת בָּתֵּי-הַמִּסְגָּד“. אָמַר לוֹ:”מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְקַבְּלֵנִי בְרַחֲמִים". אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וְשִׁהֵק שִׁהוּק, וְנִכְתַּב בְּתוֹךְ עֲדַת הַמְאֻשָּׁרִים בְּגַן-עֵדֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן זְעָקָה, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, וְשָׁמְעוּ בְנֵי הַמְּדִינָה עַל-דְּבַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּבָכוּ אוֹתוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. קָם בְּנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהֵכִין צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וּבָאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבְנֵי-הַמְּדִינָה לְלַוּוֹתוֹ לְבֵית-עוֹלָמוֹ, וְהָיָה בְתוֹךְ הַבָּאִים לְהַלְוָיַת-הַמֵּת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי. נָשָׂא אֶחָד מֵהֶם קוֹלוֹ בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַהַלְוָיָה מִן הַבַּיִת בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר אָמַרְתִּי לָאִישׁ אֲשֶׁר נִגַּשׁ לְרָחֲצוֹ,

הֲלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלִי וַאֲנִי אַךְ טוֹב אֲיָעֲצוֹ:

הָסֵר אֶת מֵימֶיךָ וּרְחַץ אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר שָׁפָכוּ

עֵינֵי בְּנֵי-אֲצִילִים עֵת לוֹ סָפְדוּ, בָּכוּ.

וְהָסֵר אָסְפֵּי הַחֲנִיטָה הַרְחֵק מֵעָלָיו,

וַחֲנֹט אוֹתוֹ בְּבָשְׂמֵי שְׁבָחָיו.

וְצַו אֶת הַמַּלְאָכִים הַנִּכְבָּדִים לְשֵׂאתוֹ

לְכָבוֹד לוֹ. הֲלֹא תִּרְאֵם חוֹזְרִים לִקְרָאתוֹ.

לֹא יִשַּׁח צַוַּאר הָאֲנָשִׁים תַּחַת מַשָּׂאוֹ,

דַּי בַּחֲסָדָיו אֲשֶׁר אוֹתוֹ נָשָׂאוּ.

עָמַד עַלִי נוּר אַלְדִּין בְּאֶבְלוֹ הַכָּבֵד עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּבֵית אָבִיו, דָּפַק דּוֹפֵק עַל דַּלְתּוֹ. קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וּפָתַח הַדֶּלֶת, נִכְנַס אִישׁ מֵרֵעֵי אָבִיו וִידִידָיו. נָשַׁק יַד נוּר אַלְדִּין וְאָמַר: " אֲדוֹנִי, מִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן שֶׁכְּמוֹתְךָ לֹא מֵת. וַהֲרֵי דֶרֶךְ הִיא זוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהּ גַּם הַנָּבִיא אֲדוֹן הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וַעֲזֹב אֶת הָאֵבֶל“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהָלַךְ אֶל אוּלָם הָאוֹרְחִים וְהֶעֱבִיר אֵלָיו אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרְיךְ לוֹ. נִתְאַסְּפוּ אֵלָיו רֵעָיו וְלָקַח אֶת שִׁפְחָתוֹ. וְהָיוּ רֵעָיו עֲשָׂרָה מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים. הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה אַחֲרֵי מִשְׁתֶּה וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת וּמְפַזֵּר בְּיָד נְדִיבָה. יוֹם אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו סוֹכְנוֹ אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי מִי-שֶּׁאָמַר:" כָּל הַמּוֹצִיא בְּלִי חֶשְׁבּוֹן סוֹפוֹ עָנִי. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

אֶשְׁמֹר עַל מָעוֹתַי וְאֶחְשְׂכֵם

בְּדַעְתִּי כִּי חֶרֶב לִי וְצִנָּה הֵם.

הַאֲבַזְבְּזֵם עַל הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבַי,

וְאָמִיר עֲלֵי אֶרֶץ בְּרָע מַזַּל כּוֹכָבַי?

אֹכַל אוֹתָן לַהֲנָאָתִי וְאֶשְׁתֵּם,

וּלְאָדָם לֹא אֶתֵּן פְּרוּטָה מֵהֶם,

אֶשְׁמֹר עַל מָמוֹנִי מִפְּנֵי כָּל בָּזוּי

סוּרוֹ רָע, לְרֵעַ לִי לֹא רָאוּי.

טוֹב לִי זֶה מֵאֱמֹר לִמְלֻכְלָךְ

“תֵּן לִי פְרוּטָה, לְמָחָר חָמֵשׁ אָשִׁיב לָךְ”

וְיֵט מֵעָלַי וּפָנָיו מֶנִּי יַסְתִּיר,

וְנַפְשִׁי כְנֶפֶשׁ הַכֶּלֶב יַשְׁאִיר.

מָה עֲלוּבִים אֲנָשִׁים לֹא הוֹן לָהֶם,

וְלוּ כַשֶּׁמֶשׁ תַּזְהֵרְנָה מַעֲלוֹתֵיהֶם".

אַחַר-כָּךְ אָמַר: " אֲדוֹנִי, הַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת מְכַלּוֹת אֶת הַמָּמוֹן“. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין מִפִּי סוֹכְנוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר לוֹ:” אֵינִי שׁוֹמֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי-הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם הוֹן לִי וְנָדִיב לֹא אֱהִי,

לֹא תִּשָּׁלַח יָדִי וְלֹא תָקוּם רַגְלִי.

הָבוּ כִילַי הִשִּׂיג תְּהִלָּה בְקַמְצָנוּתוֹ,

וְהָבוּ מְבַזְבֵּז מֵת בְּבַזְבְּזָנוּתוֹ.

אָמַר לוֹ:" דַּע, הַסּוֹכֵן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי

שֶׁכָּל-עוֹד יִוָּתֵר עִמְּךָ דֵי אֲרוּחָתִי לַבֹּקֶר, אַחַת, לֹא תְעוֹרֵר בִּי דַאֲגַת אֲרוּחָתִי לָעֶרֶב“. הִסְתַּלֵּק הַסּוֹכֵן מֵעַל פָּנָיו לְדַרְכּוֹ, וְנָהַג עַלִי נוּר אַלְדִּין כְּמִנְהָגוֹ בִּנְדִיבוּת עִם בְּנֵי-אָדָם וּכְשֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא מִמְּיֻוָּדָעיו אוֹמֵר לוֹ:”דָּבָר זֶה נָאֶה הוּא" הָיָה אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי, מַתָּנָה הוּא לְךָ“, אוֹ כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ:” אֲדוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי נָאֶה הוּא", הָיָה אוֹמֵר: “מַתָּנָה הוּא לְךָ”.

לֹא פָסַק עַלִי נוּר אַלְדִּין מִלְּסַדֵּר לְמֵרֵעָיו וִידִידָיו מְסִבָּה בְּשַׁחֲרִית וּמְסִבָּה לְעֵת עֶרֶב, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, נָשְׂאָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָשַׁבְתָּ עַל יָמִים טוֹבָה, כָּל עוֹד לְךָ טוֹבוּ.

וְלֹא יָרֵאתָ רָעָה יָבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל

וְלִשְׁלוֹמוֹת הַלֵּילוֹת נָתַתָּ אוֹתְךָ יַעֲקֹבוּ,

אַךְ בְּעוֹד צַח הַלַּיִל, יֶאֱרַע אֲשֶׁר יֶאֱפָל.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת. קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין, וְהָלַךְ אַחֲרָיו אֶחָד מֵרֵעָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, רָאָה אוֹתוֹ סוֹכְנוֹ וְאָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין:" מָה הָעִנְיָן?" אָמַר לוֹ:" אֲדוֹנִי, אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי לְךָ מִכְּבָר בָּאֲךָ“. אָמַר:” וְכֵיצַד זֶה?" אָמַר דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר לְךָ עוֹד תַּחַת יָדִי כְּלוּם הַשָּׁוֶה אֲדַרְכְּמוֹן וְאַף לֹא פָחוֹת מֵאֲדַרְכְּמוֹן. וַהֲרֵי דִפְתְּרָאוֹת הַהוֹצָאוֹת שֶׁהוֹצֵאתָ וְדִפְתְּרָאוֹת קֶרֶן-הוֹנְךָ“. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְאָמַר:” אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים“. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו בַּסֵּתֶר- וְיָצָא לְרַגֵּל אוֹתוֹ- אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹכֵן, חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר אֲלֵיהֶם:” רְאוּ אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, שֶׁכֵּן עַלִי נוּר אַלְדִּין חֲסַר-כֹּל הוּא“. כְּשֶׁחָזַר אֲלֵיהֶם עַלִי נוּר אַלְדִּין, נִתְגַלָּה לָהֶם הַצַּעַר שֶׁבְּפָנָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אֶחָד מֵרֵעָיו עַל רַגְלָיו, הִסְתַּכֵּל בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי, אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת“. אָמַר עַלִי נוּר אַלְדִּין:”מַה הֲלִיכָה זוֹ עוֹשָׂה הַיּוֹם?" אָמַר לוֹ:" אִשְׁתִּי עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאִי-אֶפְשָׁר לִּי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת אֶצְלָהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לִרְאוֹתָהּ“. נָתַן לוֹ רְשׁוּת. קָם הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי נוּר אַלְדִּין, רְצוֹנִי לְבַקֵּר הַיּוֹם אֵצֶל אָחִי הַמָּל אֶת בְּנוֹ“. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַעֲרִים לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת בְּעָרְמָה וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ כֻלָּם, וְנִשְׁאַר עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּדָד. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָרָא לְשִׁפְחָתוֹ וְאָמַר:” אַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּלוּם אֵין אַתְּ רוֹאָה מַה שֶׁאֵרַע בִּי?" וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶׁאָמַר הַסּוֹכֵן. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, זֶה לֵילוֹת שֶׁהָיִיתִי מְהַרְהֶרֶת מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְדַּבֵּר עִמְּךָ בְּעִנְיָן הַמַּצָּב הַזֶּה, וְאוּלָם שְׁמַעְתִּיךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

אִם אָצַל לְךָ הָעוֹלָם טוֹבָה, הֶרֶב לָתֵת

מִמֶּנָּה לִבְנֵי-אָדָם בְּטֶרֶם תִּמָּלֵט

שֶׁכֵּן בְּבוֹאָהּ,לֹא נְדִיבוּת תְכַלֶּינָה,

וּבִפְנוֹתָהּ לָלֶכֶת, לֹא קַמְצָנוּת תַּחְזִיקֶנָּה.

וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתְךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר זֶה שָׁתַקְתִּי וְלֹא דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ. אָמַר לָהּ עַלִי נוּר אַלְדִּין: " אַנִיס אַלְגַ’לִיס, אַתְּ יָדַעְתְּ שֶׁלֹּא בִּזְבַּזְתִּי אֶת הוֹנִי אֶלָּא עַל חֲבֵרַי, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יַעַזְבוּנִי בְלִי מִשְׁעָן“. אָמְרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס: “חַי-אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ בָהֶם כָּל מוֹעִיל”. אָמַר נוּר אַלְדִּין:” הֲרֵינִי קָם מִיָּד וְהוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם וְדוֹפֵק בְּדַלְתוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁאַשִּׂיג מֵהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְקֶרֶן שֶׁאֶסְחַר בָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹזֵב אֶת הַשְּׂחוֹק וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים“. קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְלֹא פָּסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הָיוּ גָרִים עֲשֶׂרֶת יְדִידָיו כֻלָּם. נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְדָפַק בָּהּ. יָצְאָה אֵלָיו שִׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ:” מִי אַתָּה?" אָמַר לָהּ:" אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ עַלִי נוּר אַלְדִּין נִצָּב עַל הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר לְךָ: עַבְדְּךָ מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיךָ וּמְצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ“. נִכְנְסָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה לוֹ. גָּעַר בָּהּ וְאָמַר:” חִזְרִי וְאִמְרִי לוֹ: אֵין אֲדוֹנִי בַבַּיִת“. פָּנָה עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” אִם זֶה הוּא בֶּן-זְנוּנִים וְהִתְנַכֵּר, הֲרֵי אֵין זוּלָתוֹ בֶּן- זְנוּנִים ". נִגַּשׁ אֶל דַּלְתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי וְאָמַר כְּמָה שֶׁאָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, הִתְנַכֵּר גַּם הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר:

הָלְכוּ, כַּאֲשֶׁר עָמַדְתָּ עַל דַלְתָּם

אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּשָׂר צֳלִי זַנְתָּם.

כְּשֶׁגָּמַר כָּךְ שִׁירוֹ אָמַר:" אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְנַסָּם כֻּלָּם אוּלַי יִמָּצֵא בָהֶם אֶחָד שַׁיַּעֲמֹד לִי בִמְקוֹם כֻּלָּם. חָזַר עַל כָּל הָעֲשָׂרָה וְלֹא מָצָא בָהֶם גַּם אֶחָד, שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת. לֹא נִרְאָה עָלָיו אִישׁ מֵהֶם וְלֹא צִוָּה לָתֵת לוֹ כִכַּר לֶחֶם. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶה:

כָּעֵץ הוּא הַגֶּבֶר בִּשְׁעַת הַצְלָחָתוֹ,

וּבְנֵי-אָדָם סָבִיב לוֹ כָּל עוֹד בּוֹ תְּנוּבָתוֹ,

אַךְ אַחֲרֵי כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא יַשֵּׁר,

נְפוֹצוּ מֵעָלָיו וַיְבַקְּשׁוּ עֵץ אַחֵר.

כִּלָּיוֹן עַל כָּל בְּנֵי זֶה הַדּוֹר.

לֹא אֶמְצָא בָּעֲשָׂרָה אֶחָד טָהוֹר.

חָזַר אֶל שִׁפְחָתוֹ דוֹאֵג עַד מְאֹד. אָמְרָה לוֹ:“אֲדוֹנִי, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ לְמוֹעִיל בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר:" חַי-אֱלֹהִים, לֹא נִמְצָא בָהֶם מִי שֶׁהֶרְאָה לִי פָּנָיו“. אָמְרָה לוֹ:” אֲדוֹנִי, מְכֹר רָהִיטֵי הַבַּיִת חֵפֶץ אַחֲרֵי חֵפֶץ וְהוֹצֵא לְהוֹצָאוֹתֶיךָ“. מָכַר עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא נוֹתַר עִמּוֹ כְלוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמַר:” וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?" אָמְרָה לוֹ: " אֲדוֹנִי, יֵשׁ לִי עֵצָה, וְהִיא שֶׁתָּקוּם מִיָּד וְתוֹרִיֵדִני לַשּׁוּק וְתִמְכְּרֵנִי. וַהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָבִיךָ קָנָה אוֹתִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים. אוּלַי יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ עַל-יְדֵי מְחִיר מֵעֵין זֶה. וְאִם יִגְזֹר אֱלֹהִים לְקַבְּצֵנוּ יַחַד, נִפָּגֵשׁ עוֹד“. אָמַר לָהּ: " אַנִיס אַלְגַ’לִיס, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֵךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת”. אָמְרָה לוֹ:" וְאַף לִי לֹא. וְאוּלָם הַהֶכְרֵחַ הוּא הַשַּׁלִּיט, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַמְּצוּקוֹת בַּמַּצָּבִים תַּכְרֵחְנָה

לֶאֱחֹז בִּדְרָכִים לַנִּימוּס לֹא תַּתְאַמְנָה.

וְלֹא יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצָעִים,

אִם לֹא בִדְבָרִים לָאֶמְצָעִים כְּדָאִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַס בְּאַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּשֶׁדִּמְעוֹתֶיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁני בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עִמְדוּ צַיְדוּנִי לִפְנֵי פָּרְשְׁכֶם בְּמֶבָּט,

אֲחַזֵּק בוֹ לֵב, פְּרִישָׁה תַּכְרִיתוֹ כִּמְעָט.

אַךְ אִם קָשֶׁה עֲלֵיכֶם בָּזֶה אוֹתִי לְצַיֵּד,

הַנִּיחוּנִי בִּכְאֵבִי, וְנִטְלוֹ עֲלֵיכֶם בַּל יַכְבֵּד.

אַחַר כָּךְ הָלַךְ וּמְסָרָהּ לְכָרוֹז, וְאָמַר לוֹ:" הֱוֵה יוֹדֵעַ עֶרְכָּהּ שֶׁל זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ לְמָכְרָהּ“. אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז:” אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין:“הַשָּׁרָשִׁים נִכָּרִים”. הוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין זוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס שֶׁקְּנָאָהּ אָבִיךָ מִיָּדִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים?” אָמַר לוֹ:“הֵן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה הַכָּרוֹז אֶל הַסּוֹחֲרִים, וּמָצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאַסְּפוּ כֻלָּם. הִמְתִּין עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ כָל הַסּוֹחֲרִים וְנִתְמַלֵּא הַשּׁוּק בְּכָל מִינֵי שְׁפָחוֹת: תֻּרְכִּיּוֹת וִיוָנִיּוֹת וְתַּתָּרִיּוֹת וְגוּרְגִיּוֹת וְכוּשִׁיּוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַכָּרוֹז אֶת הַדֹּחַק שֶׁבַּשּׁוּק, קָם וְעָמַד וְאָמַר:" הוֹי סוֹחֲרִים, הוֹי רַבֵּי-הַהוֹן! לֹא כָּל עִגּוּל אֱגוֹז, וְלֹא כָל סְגַלְגַּל מוֹז, וְלֹא כָל אָדֹם בָּשָׂר, וְלֹא כָל לָבָן חֵלֶב כָּר, וְלֹא כָל שָׁחוּם גְדִי מְקֻלָּס הוּא, וְלֹא כָל פְּרִי תָּמָר הִנֵּהוּ. הוֹי סוֹחֲרִים, זוֹ הִיא הַפְּנִינָה הַיַּקִּירָה, לֹא יְסֻלָּא בְכָל הוֹן מְחִירָהּ. בְּכַמָּה אַתֶּם פּוֹתְחִים אֶת שַׁעַר מִכְרָהּ?" אָמַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים: “בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת”. פִּתְאֹם הוֹפִיעַ הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בַשּׁוּק, וְרָאָה אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין עוֹמֵד שָׁם. אָמַר בְּלִבּוֹ:" מָה עִנְיָנוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד כָּאן אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ כְּלוּם לִקְנוֹת בוֹ שְׁפָחוֹת?" נָתַן עֵינָיו וְשָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַכְרִיז בַּשּׁוּק וְהַסּוֹחֲרִים סְבִיבוֹתָיו. אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְלִבּוֹ:“דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְחֻסַּר-כֹּל, וְהוֹרִיד אֶת הַשִּׁפְחָה לְמָכְרָהּ”. הוֹסִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אִם אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, הֲרֵי כַּמָּה יְצַנֵּן זֶה אֶת מוֹקֵד לְבָבִי".

קָרָא לַכָּרוֹז. קָרַב אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “חָפַצְתִּי בְנַעֲרָה זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ”. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְסָרֵב לוֹ. הֵבִיא אֶת הַנַּעֲרָה וְהִגִּישָׁה לְפָנָיו. אָמַר לוֹ:" עַד לְכַמָּה עָלָה מְחִירָהּ?" אָמַר לוֹ:" אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר“. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחֲרִים כָּךְ, לֹא הֵעֵז עוֹד אִישׁ מֵהֶם לְהוֹסִיף לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִּינָר. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ בָהֶם כֻּלָּם, שֶׁכֵּן מַכִּירִים הָיוּ אֶת עֲרִיצוּת דַּרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה. נָתַן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי עֵינָיו בַּכָּרוֹז וְאָמַר לוֹ:” מַה סִּבַּת עֲמִידָתְךָ? לֵךְ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה עָלַי בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר“. הָלַךְ הַכָּרוֹז אֶל עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָלְכָה שִׁפְחָתְךָ בְלִי מְחִיר”. אָמַר לוֹ:” וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ?" אָמַר לוֹ:“אֲנַחְנוּ פָּתַחְנוּ שַׁעַר מְחִירָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר. בָּא עָרִיץ זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְנִכְנַס לַשּׁוּק, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַשִּׁפְחָה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו וְאָמַר לִי:” שְׁאַל אֶת פִּי בְעָלֶיהָ אִם הוּא נוֹתֵן לִי אוֹתָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר " וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁלְּךָ הִיא, וְאִם יִתֵּן לְךָ מְחִירָהּ מִיָּד, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה מֵחֶסֶד אֱלֹהִים עָלֶיךָ. וְאוּלָם יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁמִּדַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ הוּא שֶׁיִּכְתֹּב לְךָ שְׁטָר הַמְחָאָה אֶל אַחַד חַלְפָנָיו, וְאַחַר-כָּךְ יִשְׁלַח וְיַגִּיד:“אַל תִּתְּנוּ כְלוּם”. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם יֹאמְרוּ: “מָחָר נִתֵּן לְךָ” וְלֹא יַחְדְּלוּ מֵהַבְטִיחַ לְךָ וּמִדְּחוֹת אוֹתְךָ מִיּוֹם לְיוֹם, לַמְרוֹת מַה שֶׁאַמִּיץ־רוּחַ אַתָּה. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּקוּצוּ בִתְבִיעוֹתֶיךָ אוֹתָם, יֹאמְרוּ: “תֵּן לָנוּ אֶת שְׁטָר הַמְחָאָה”. וּכְשֶׁיִּקְּחוּ אֶת הַשְּׁטָר מִיָּדְךָ יִקְרָעוּהוּ, וְהָלַךְ מְחִיר הַנַּעֲרָה".

כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִין מִפִּי הַכָּרוֹז דְּבָרִים אֵלו, הִבִּיט בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה לַעֲשׂות אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ: “עֵצָה עִמִּי לְהַשִּׁיאֲךָ וְאִם אַתָּה מְקַבְּלָה יִהְיֶה מַזָּלְךָ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר: “בּוֹא אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְאֶמְצַע הַשּׁוּק וַחֲטֹף אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדִי וְדַבֵּר אֵלֶיהָ וְאֱמֹר לָהּ: אוֹי לָךְ, מֵעַתָּה הֲרֵי כְבָר קִיַּמְתִּי אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָך לַשׁוּק כְּמָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹצִיאֵךְ לַשׁוּק שֶׁיַּכְרִיז עָלַיִךְ הַכָּרוֹז’, וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עָרְמָה זוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַעַת בְּנֵי־אָדָם, וְיַאֲמִינוּ שֶׁלֹא הוֹרַדְתָּ אוֹתָה לַשּׁוּק אֶלָּא לְקַיֵּם שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ”. אָמַר לוֹ: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ” עָזַב אוֹתוֹ הַכָּרוֹז. בָּא לְאֶמְצַע הַשּׁוּק וְתָפַס בְּיַד הַנַּעֲרָה וְרָמַז לַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּעָלֶיהָ. הִנֵּה הוּא כְּבָר בָּא”. נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלְדִין אֶל הַכָּרוֹז, וְהוֹצִיא אֶת הַנַעֲרָה מִיָּדוֹ וְטָפַח עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: אוֹי לָךְ, הֲרֵי כְבָר הוֹרַדְתִּיךְ לַשּׁוּק וְקִיַמְתִּי אֶת שְׁבוּעָתִי. מֵעַתָּה לְכִי הַבַּיְתָה וְאַל תּוֹסִיפִי לַמְרוֹת פִּי, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִי בִּמְחִירֵךְ עַד שֶׁאֶמְכְּרֵךְ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיִיתִי מוֹכֵר אֶת רָהִיטֵי בֵּיתִי הָיוּ מְבִיאִים לִי כִּפְלֵי כִפְלַיִם מִכְּפִי שָׁוְיִךְ". כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בְּעַלִי נוּר אַלְדִין אָמַר לוֹ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם נִשְׁאַר אָצְלְךָ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִמְכִירָה אוֹ לִקְנִיָה? וּבִקַשׁ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לִתְקֹף אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עַלִי נוּר אַ דִין אֶת עֵינָיו אֶל הַסּוֹחֲרִים, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כֻלָּם וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי אֲנִי בְּיֶדְכֶם וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת דַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “חַי־אֱלֹהִים, אִלְמָלֵא אַתֶּם הָיִיתִי הוֹרְגוֹ”. רָמְזוּ כֻלָּם זֶה לָזֶה בִּקְרִיצַת עֵינַיִם וְאָמְרוּ: “עֲשֵׂה חֶשְׁבּוֹנְךָ עִמּוֹ. אֵין בֵּינֵינו אָדָם שֶׁיַּכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינְךְ וּבֵינוֹ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלדִין אֶל הַמִּשְׁנֶה בֶּן סָאוִי, וְהָיָה נוּר אַלדִין אַמִּיץ־לֵב. מָשַׁךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה מֵעַל אֻכָּפוֹ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שָׁם מִגְבֶּלֶת חֵמָר. נָפַל הַמִּשְׁנֶה לְתוֹכָהּ, הִתְחִיל עַלִי נוּר אַלדִּין מַכֵּהוּ בְּפָנָיו. פָּגְעָה מַכָּה בְשִׁנָּיו וְנִצְטַבַּע זְקָנו בְדָמוֹ. הָיוּ עִם הַמִּשְׁנֶה עֲשָׂרָה עֲבָדִים, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁעָשָׂה נוּר אַלדִין בַּאֲדוֹנָם מַעֲשִׂים אֵלֶּה, שָׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל יְדוֹת חַרְבוֹתֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לְשָׁלְפָן וּלְהִתְנַפֵּל עַל עַלִי נוּר אַלדִּין וּלְגָזְרוֹ לִגְזָרִים. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים לָעֲבָדִים: “הֲרֵי זֶה מִשְׁנֶה וְזֶה בֶּן מִשְׁנֶה, יִתָּכֵן מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶם וְנִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם גַם יַחַד נוֹטְרִים לָכֶם אֵיבָה, וְיִתָּכֵן גַּם שֶׁתִּפְגַּע מַכָּה בַאֲדוֹנְכֶם, וְאָז תָּמוּתוּ כֻּלְּכֶם יַחַד בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת. מִן הָעֵצָה הִיא אֵפוֹא שֶׁלֹא תַכְנִיסוּ רָאשֵׁיכֶם בֵּינֵיהֶם”. כְּשֶׁגָמַר עַלי נוּר אַלדִין לְהַכּוֹת אֶת הַמִּשְׁנָה, לָקַח לוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ וְהָלַךְ לַחַצְרוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה בֶּן־סָאוִי, הֲרֵי קָם מִיָּד וְנַעֲשֶׂה אֲרִיג בִּגְדוֹ שֶׁהָיָה לָבָן בִתְחִלָּתוֹ מְגֻוָּן בִּשְׁלֹשָה גונים: צֶבַע הַחֵמָר וְצֶבַע הַדָּם וְצֶבַע הָאֵפֶר. כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּכָך, נָטַל מַחְצְלֶת וְשָׂם אוֹתָךְ עַל עָרְפּוֹ וְלָקַח בְּיָדוֹ שְׁתֵי אֲגֻדּות חִלְפִי והָלַךְ, עַד שֶׁעָמַד מִתַּחַת לָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ הַשֻׂלְטָאן וְנִזְעַק: “הֵי מֶלֶךְ הַדּוֹר, עָשׁוּק אֲנִי, עֲשׁוּק אֲנִי”. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָצָא שֶׁהוּא מִשְׁנֵהוּ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ?” בָּכָה וְנֶאֱנַח וְנָשָא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֲיַעשְׁקֵנִי זְמַן וְאַתָּה בוֹ תְהֵא?

וְיֹאכְלוּנִי הַכְּלָבִים וְאַתָּה אַרְיֵה?

וְיִרְוֶה מִבְּרֵכָתְךָ, כָּל צִחֵה צָמָא

וְאֵצְמָא בְחָסוּתְךָ אַתָּה לְגֶשֶׁם דָמָה?

אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם יִמְצְאוּ אֶת אוֹהַבְךָ וּמְשָׁרֶתְךָ כָּל אֵלֶּה הַיִּסוּרִים?” אָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׁים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "יָצָאתִי הַיּוֹם לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי שִׁפְחָה מְבַשֶׁלֶת, וְרָאִיתִי בַשּׁוּק נַעֲרָה שֶׁלֹא רָאִיתִי יָפָה כְמוֹתָהּ בְּכָל יְמֵי־חַיַּי, וְחָפַצְתִּי לִקְנוֹתָהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן. וְשָׁאַלְתִּי על אוֹדוֹתֶיהָ אֶת הַכָּרוֹז וְעַל אוֹדוֹת אֲדוֹנֶיהָ. אָמַר הַכָּרוֹז: 'לְעַלִי בֶּן אַלְפַצִ’ל בֶּן כָאקָאן הִיא, שֶׁכֵּן נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן לְאָבִיו לִפְנֵי זְמַן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִינָר שֶׁיִקְנָה לוֹ בָהֶם נַעֲרָה יָפָה, וְקָנָה אוֹתָה נַעֲרָה, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְנָתַן אוֹתָהּ לִבְנוֹ. וּכְשֶׁמַּת אָבִיו אָחַז בְּנוֹ בְּדַרְכֵי־הַבִּזְבוּז עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַבִּנְיָנִים וְהַגַּנִּים וּכְלֵי־הַבַּיִת. וּכְשֶׁבִּזְבֵּז הַכֹּל, וְלֹא נוֹתַר עוֹד אֶצְלוֹ כְלוּם. הוֹרִיד אֶת הַנַּעֲרָה לַשוּק לְמָכְרָה, מְסָרָהּ לַכָּרוֹז לְהַכְרִיז עלֶיהָ.

הִרְבּוּ הַסוֹחֲרִים זֶה עַל מְחִיר זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ מְחִירָה לְאַרְבַּעת אֲלָפִים דִינָר. שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘הָרֵינִי קוֹנֶה אוֹתָה לַאֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהֲרֵי מֵעִקָּרָה בְמָמוֹנוֹ נִקְנְתָה’. אָמַרְתִּי: ‘בְּנִי טֹל מְחִירָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר’. כְּשֶׁשָמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: ‘זָקֵן מְנֻוָּל, לִיְהוּדִים וּלְנוֹצְרִים אֲנִי מוֹכְרָה וְאֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ’. אָמַרְתִּי: 'לֹא לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ אֶלָא לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אִישׁ חַסְדֵּנוּ. כָּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא חֵמָה וּמְשָׁכֵנִי וְהַפִּילַנִי מֵעַל הַסּוּס, וַאֲנִי זָקֵן מְאֹד. וְהָיָה מַכֶּה אוֹתִי בְּיָדוֹ, וְחוֹבְטֵנִי בְאֶגְרוֹפָיו עַד שֶׁהִנִּיחַנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי. וְהֲרֵי לא הִפִּיל אוֹתִי בְכָל זֶה אֶלָּא מַה שֶׁבָּאתִי לִקְנוֹת נַעֲרָה זוֹ לְמַעֲלָתְךָ". הִשְׁלִיך הַמִּשְׁנֶה אֶת עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְחַלְחֵל.

כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, קָם עוֹרֵק הַכַּעַס נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, פָּנָה אֶל הַנִּצָּבִים עָלָיו מֵרַבֵּי־הַמְּלוּכָה, וּמִיָּד עָמְדוּ לְפָנָיו אַרְבָּעִים שׁוֹלְפִי־חֶרֶב. אָמַר לָהֶם הַשֻּׂלְטָאן: "רְדוּ תֵיכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר עַלִי בֶּן כָאקָאן וּבוֹזְזוּהָ וְהִרְסוּהָ. וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי עִם הַנַּעֲרָה כְּשֶׁיְדֵיהֶם כָּבוּלוֹת, וְגוֹרְרוּ אוֹתָם על פְּנֵיהֶם וְהַצִּיגוּם לְפָנַי. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. יָרְדוּ פּוֹנִים לָלֶכֶת אֶל נוּר אַלדִּין.

וְהָיָה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן שוֹמֵר־סַף, עַלַם אַלדִּין סַנְגַ’ר שְׁמוֹ, וְהָיָה לְפָנִים מֵעָבְדֵי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן אָבִיו שֶׁל עַלִי נוּר אַלדִין. כְּשֶׁשָּׁמַע פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְרָאָה אֶת הָאוֹיְבִים מְכִינִים עַצְמָם לַהֲרֹג אֶת בֶּן אֲדֹנָיו, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינָיו. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיע לְבֵית עַלִי נוּר אַלדִּין. דָּפַק בַּדֶלֶת וְיָצָא עַלִי נוּר אַלדִּין, וּכְשֶׁרָאָהוּ הִכִּירוֹ וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ: "אֵין זֶה זְמַן שְׁאִילַת שָׁלוֹם וְלֹא עֵת דְבָרִים, שְׁמַע מַה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד,

וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.

עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי־שָׁם

וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.

אָמַר נוּר אַלדִּין: “עַלַם אַלדִּין, מֶה הָעִנְיָן?” אָמַר לוֹ: “קוּם וּבְרַח עַל נַפְשְׁךָ, אַתָּה וְהַנַּעֲרָה, מִשּׁוּם שֶׁאַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי טָמַן פַּח לְרַגְלְכֶם, וְאִם אַתֶּם נוֹפְלִים בְּיָדוֹ, הוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם, וּכְבָר שָׁלַח עֲלֵיכֶם הַשֻׂלְטָאן אַרְבָּעִים שׁוֹלְפִי־חֶרֶב, וַעֲצָתִי שֶׁתִּבְרְחוּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא עֲלֵיכֶם הַצָּרָה”. שָׂם סַנְגַ’ר אֶת יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ, וּכְשֶׁמָּצָא בְּתוֹכוֹ אַרְבָּעִים דִינָר נָתַן אוֹתָם לְנוּר אַלדִּין וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, קַח אֶת זֶה. וְאִלוּ הָיָה אִתִּי יוֹתֵר מִזֶה הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לְךָ. וְאוּלָם אֵין זוֹ שָׁעָה לְהִצְטַדֵק”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס עַלי נוּר אַלדִּין אֶל הַנַּעֲרָה וְהִגִיד לָהּ הַדָּבָר, וְיָבְשׁוּ כָמְעַט שְׁתֵּי יָדֶיהָ מִפַּחַד. מִיָּד יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְסָךְ אֱלֹהִים בַּעֲדָם בְּמָסַךְ חָסותו וְהַגִיעוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּמָצְאוּ סְפִינָה וְרַב־הַחוֹבְלִים עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַסְפִינָה וְאוֹמֵר: מִי שֶׁצָרִיךְ עוֹד לְהִפָּרֵד אוֹ לְהִצְטַיֵד אוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח אֵיזֶה דָבָר שֶׁהוּא יִזְדָּרֵז וִיבִיאֶנּוּ, שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ". אָמְרוּ כֻלָּם: “רַב־הַחוֹבְלִים, לֹא נִשְׁאַר לָנוּ עוֹד כְּלוּם לַעֲשׂוֹת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַב־הַחוֹבְלִים לַאֲנָשָׁיו: “הָבוּ הַתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְהוֹצִיאוּ הָעֳגָנִים”. אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלדִּין: “לְאָן, רַב-הַחוֹבְלִים?” אָמַר לוֹ: “לִמְעוֹן־הַשָׁלוֹם בְּבַגְדָאד”.

הִרְגִישָׁה שָׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִיע הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וְשִׁשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר שֶׁרַב־הַחוֹבְלִים אָמַר: לִמְעוֹן־הַשָׁלוֹם לְבַגְדָאד ". ירד עַלי נוּר אַלדִּין בַּסְּפִינָה וְיָרְדָה הַנַּעֲרָה וְהִתִּירוּ הַקְּלָעִים וְהִפְלִיגָה הַסְּפִינָה, כְּאִלוּ הִיא עוֹף בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שיר:

הִתְבּוֹנֵן לְאֳנִיָּה, יִקָּחֲךָ שְׁבִי מַרְאָהּ,

תַּעֲבֹר אֶת הָרוּחַ, שָׂשָׂה לָרוּץ אָרְחָהּ,

כְּאִלוּ הִיא צְפּוֹר פָּרְשָׂה כְנָפַיִם,

יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וַתַּגִיעַ אֶל הַמָּיִם.

הוֹלִיכָה אוֹתָם הַסְפִינָה, וְהָיָה הָרוּחַ טוב להם. זה שֶׁקָּרָה לְאֵלֶּה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַרְבָּעִים שֶׁשְּׁלָחָם הַשֻׂלְטָאן, הֲרֵי בָאוּ לְבֵית עַלִי נוּר אַלדִּין וְשִׁבְּרוּ הַדְּלָתוֹת וְנִכְנְסוּ וְשׁוֹטְטוּ בְכָל המְּקוֹמוֹת וְלֹא מָצְאוּ עִקְבוֹת הַשְּׁנַיִם, הָרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לַשֻׂלְטָאן. אָמַר: “חַפְּשׂוּ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם”. אָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לְבֵיתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד־פְּאֵר וְהִרְגִיע אֶת לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֹא יִקֹּם נִקְמָתְךָ אֶלָא אָנִי”, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה בְאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁאֵרִית טוֹבָה. צִוָּה הַשֻׂלְטָאן לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: “הוֹי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם! כְּבָר נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻׂלְטָאן צָו, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּפְגֹּש בְּעַלי נוּר אַלדִּין כָאקָאן וִיבִיאֵהוּ אֶל הַשֻׂלְטָאן, יַלְבִּישׁוּהוּ בֶגֶד־פְּאֵר וְיִתְּנוּ לוֹ אֶלֶף דִינָר. וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁיַסְתִּיר אוֹתוֹ אוֹ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹדִיע עַל הַדָּבָר, הֲרֵי רָאוּי הוּא לְמַה שֶׁתֶּאֱרַע לוֹ מִן הָרָעָה”. הָיוּ כָל בְּנֵי־הָאָדָם מְחַפְשִׁים אַחֲרֵי עַלי נוּר אַלדִּין וְלֹא מָצְאוּ עִקְּבוֹתָיו.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶה. וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן עַלי נוּר אַלדִּין וְנַעֲרָתוֹ, הֲרֵי הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לְבַגְדָאד. אָמַר רַב־הַחוֹבְלִים: “זוֹ הִיא בַגְדָאד הַמְּדִינָה, וְהִיא עִיר מִבְטַחִים שַׁאֲנַנָּה, כְּבָר חָלַף עָבַר מֵעָלֶיהָ הַחֹרֶף בְּקָרָתוֹ. וְקָרַב אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְהֵנֵצּוּ עֵצֶיהָ וְזָרְמוּ פְלָגֶיהָ”. עָלָה נוּר אַלדִּין וְנַעֲרָתוֹ עִמּוֹ מִן הַסְּפִינָה, וְנָתַן לְרַב־החוֹבְלִים חֲמִשָּׁה דִינָרִים. הָלְכוּ קְצָת וְהוֹביל אוֹתָם הַגּוֹרָל בֵּין הַגַּנִּים. הִגִּיעוּ לְמָקוֹם אֶחָד וּמְצָאוּהוּ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ וְנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. וּבְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ שַׁעַר הַגָּן. אֶלָּא שֶׁהָיָה נָעוּל. אָמַר נוּר אַלדִּין לַנַעֲרָה: “חַי־אֱלֹהִים, מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”. אָמְרָה לו: “אֲדוֹנִי, בּוֹא וְנֵשֵׁב קְצָת אַל אִצְטַבָּאוֹת אֵלּוּ”. עָלוּ וְיָשְׁבוּ על הָאִצְטַבָּאוֹת. אַחַר־כָּך רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וִידֵיהֶם וְהִתְעַנְּגוּ עַל הָרוּח הַנּוֹשֶׁבֶת וְנִרְדְמוּ. יִתְהַדַּר זֶה שֶׁאֵין לְפָנַיו שֵׁנָה. וְהָיָה גַן זֶה מְכֻנֶּה בְשֵׁם גַּן הַטִּיוּל, וּבוֹ אַרְמוֹן הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם אַרְמוֹן הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר, וְהוּא לַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. וְהָיָה הַכֵַּלִיף סָר אֶל הַגַּן הַזֶּה בְשָׁעוֹת שֶׁהָיָה צַר לְלִבּוֹ, וְנִכְנָס אֶל אוֹתוֹ הָאַרְמוֹן וְיוֹשֵׁב בּוֹ. הָיוּ לְאַרְמוֹן שְׁמוֹנִים חַלּוֹנוֹת, וּשְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת תְלוּיוֹת בּוֹ, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מָנוֹרַת־נֵרוֹת זָהָב גְדוֹלָה. וּכְשֶׁהָיָה הַכַלִיף סָר לְתוֹכוֹ הָיָה מְצַוֶה אֶת הַנַעֲרוֹת לָשִׁיר כְּדֵי שֶׁיִּרְוַח לְלִבּוֹ וְתָסוּר דַּאֲגָתוֹ. וְהָיָה לַגַּן שוֹמֵר זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים שְׁמוֹ. וּלְעִתִּים כְּשֶׁהָיָה זֶה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹתָיו וּמָצָא עַל־יַד הַשַּׁעַר טַיָּלִים וְאִתָּם נָשִׁים קָלּוֹת־דַּעַת, הָיָה כועֵס כַּעַס גָּדוֹל, וְאוּלָם הָיָה מִתְאַפּק. עַד שֶׁבָּא בְּאַחַד הַיָּמִים הַכַלִיף אֶל הַגָּן וְסִפֵּר לוֹ אֶת זֹאת. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עַל שַׁעַר הַגָּן, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, עָשה בוֹ כְחֶפְצֶךָ”.

וְקָרָה בְּאוֹתוֹ הַיוֹם שֶׁיָּצָא הַשֵּיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, וּמָצָא אֶת הַשְּׁנַיִם עַל שַׁעַר הַגַּן יְשֵׁנִים. מְכֻסִּים בְּאַדֶּרֶת אַחַת. אָמַר: “כְּלוּם אֵין אֵלֶּה יוֹדְעִים שֶׁהַכַלִיף, נָתַן לִי רְשׁוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֶמְצָא אוֹתוֹ בַגַּן, אַהַרְגֶנּוּ? וְאוּלָם אֵינִי מַלְקֶה אוֹתָם אֶלָא מַלְקוֹת קָשׁוֹת, כְּדַי שֶׁלֹּא יָעֵז עוֹד אָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הַגָּן”. כָּרַת כַּפַּת תְּמָרִים טְרִיָּה וְיָצָא אֲלֵיהֶם הֵרִים יָדוֹ עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף לֹבֶן בֵּית שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַלְקוֹתָם, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “אַבִּרָאהִים, כֵּיצַד זֶה תַלְקֶה אוֹתָם, וְאִי אַתָּה יוֹדַע מָה אִתָּם? שֶׁמָּא נָכְרִים הֵם אוֹ עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁהַגּוֹרָל הִתְעָם לְכָאן? הֲרֵי אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פְּנֵיהֶם וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם”. הֵסִיר את הָאַדֶּרֶת מֵעַל פְּנֵיהֶם וְאָמַר: “זוּג הָדוּר הוּא זֶה, וְאֵין הוּא נָאֶה שֶׁאַלְקֵם”. חָזַר וְכִסָּה אֶת פְּנֵיהֶם, וְנִגַּש אֶל רַגְלוֹ שֶׁל עַלִי נוּר אַלדִין וְהִתְחִיל מְשַׁפְשְׁפָהּ. פָּקַח נוּר אַלדִּין אֶת עֵינָיו וּמָצָא לְרַגְלָיו אִישׁ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים בַּעַל הַדְרַת־פָּנִים וְנִכְבָּד. הִתְבַּיֵּשׁ עַלי נוּר אַלדִּין וְאָסַף רַגְלוֹ וְיָשַׁב הָכֵן וְתָפַס בְּיַד הַיָּשִׁישׁ וְנָשַק אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן אַתֶּם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זָרִים אֲנַחְנוּ”, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בְּנִי. דַּע שֶׁהַנָּבִיא, יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשִׂים לוֹ שָׁלוֹם, צִוָּה עַל כִּבּוּד הַגֵּר”, הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲלֹא תָקוּם וְתִכָּנֵס לַגַּן וְתִּסְתַּכֵּל בּוֹ שֶׁיִּרְחַב לְלִבְּךָ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “גַּן זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “יְרֻשָּׁה הוּא לִי שֶׁיְרַשְׁתִּיו מִמִּשְׁפַּחְתִּי”. וְלֹא הָיְתָה כַוָּנָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בִּדְבָרָיו אֵלֶּה אֶלָּא שֶׁיִשְׁקְטוּ וְיִבְטְחוּ וְיִכָּנְסו לַגָּן.

כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דְבָרָיו, הוֹדָה לוֹ וְקָמוּ הוּא וְנַעֲרָתוֹ, וְהַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים לִפְנֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַגָּן. וְהָיָה הַשַׁעַר מְקֻמָּר כְמָבוֹא מְכֻפָּף קְשָׁתות, עֲלֵיהֶן גְּפָנִים מְדֻלוֹת, וְעִנְבֵיהֶן גְּוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים: אֲדֻמֵּיהֶם כָּאֹדֶם וּשְׁחֹרֵיהֶם כָּעֵץ הַהָבְנִים. נִכְנְסוּ תַּחַת עָרִיס וּמָצְאו בְתוֹכוֹ עֵצִים נוֹשְׂאֵי פֵּרוֹת הַיּוֹרְדִים יְחִידִים וְזוּגוֹת, וְעַל הָעֳפָאִים צִפָּרִים פּוֹצְחוֹת שִׁיר, וּסְנוּנִית זְמִירֹות תָּעִיר, וְהַכַּנָּרִי יְמַלֵּא אֶת הַגַּן בְּקוֹלוֹ נָתַן, וְהַשַּׁחְרוּר בֶחָלִיל כִּלְשׁוֹן אָדָם בַּעֲלִיל, וְהַתּוֹר הוֹגֶה כְּאַנְחַת בַיַּיִן שׁוֹגֶה, וְהָעֵצִים הָעֲבֻתִּים פְּרִי מַאֲכָל בָּשֵׁל לְמַכְבִּיר טְעוּנִים, וַעֲרוּכִים בִּשְׁנֵי טוּרִים נְתוּנִים. וְהָיָה שָׁם הַמִּשְׁמִישׁ כַּקָּפוּר צַח, ואַחֵר גַּרְעִינוֹ מָתוֹק כַּשָּׁקֵד רַךְ, וּמִישְׁמִישׁ מִכַרָאסָאן מוֹצָאָיו, וְהַשָּזִיף בִיפִי צְבָעָיו וְהַגַּדְגְּדָנָה לָבָן מִשֵׁן גְּוָנָהּ וְהַתְּאֵנָה אֲדַמְדֶמֶת וּלְבָנָה, וּפְרָחִים כָּאַלְמֻגּים עֲרוּכִים וְכַפְנִינִים וְכִלְחִי הָעֲלָמוֹת וְרֻדּוֹת הַשּׁוֹשַׁנִים, וְדָמוּ הַסְגֻלִּיוֹת הַצְּהֻבּוֹת לְגָפְרִית מֵעֲלֶיהָ אוֹרוֹת לְעֵת לַיְלָה תְּלוּיוֹת, וְהַהֲדַס וְהַקִּרְפְּלוֹן וְהָאֵזוֹבְיון וְהַכַּלָּנִית עָלֶיהָ בְּדִמְעוֹת עָנָן עֲנוּדוֹת, וְהַבַּבּוּנָג מְשַׂחֵק בְּטוּרֵי שִׁנָּיו וְהַנַּרְקִיס נוֹשֵׂא אֶל הַשּׁוֹשַנָּה שְׁחֹרוֹת עֵינָיו, וְהָאֶתְרוֹג כְּאִלוּ הוּא גָבִיעַ, וְהַלִּימוֹן כְּכַדוּר זָהָב מוֹפִיעַ. וְעַל הָאֲדָמָה כְּמוֹ פָּרוּשׂ יָצִיעַ וּבְכָל צִבְעֵי הַפְּרָחִים מַזְהִיר. וּבָא הָאָבִיב וּבְיִפְעָתוֹ אֶת הַמָּקוֹם הֵאִיר, וּמְשַׁקְשֵׁק הַנָּהָר וְהָעוֹף שָׁר, וְהָרוּחַ זֶפִיר זְמַן נוֹח מֵעִיר.

הִכְנִיס אוֹתָם הַשִׁיךְ אִבְּרָאהִים לָאוּלָם הָרָם וְהִסְתַּכְּלוּ בְּיָפְיוֹ של אוֹתוֹ אוּלָם וּבְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאוֹתָן הַמְנוֹרוֹת מֵאַחֲרֵי אוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת שֶׁשְּׂבָכוֹת לָהֶן, נִזְכַּר נוּר אַלדִּין בַּמְּסִבּוֹת שֶׁעָרַךְ בְּיָמִים עָבָרוּ וְאָמַר: “מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”, וְיָשְׁבוּ וְהִגִּישׁ לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַאֲכָל וְאָכְלוּ דַיָּם. רָחֲצוּ יְדֵיהֶם, וְנִגַּש נוּר אַלדִּין אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְקָרָא לְנַעֲרָתוֹ וּבָאָה אֵלָיו, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים מִכָּל פֶּרִי. אַחַר־כָּךְ פָּנָה עַלי נוּר אַלדִּין אֶל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, כְּלוּם אֵין אִתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה? הֲרֵי דֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לִשְׁתּוֹת אַחֲרֵי אָכְלָם”. הֵבִיא הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַיִם חַיִּים קָרִים וּנְעִימִים, אָמַר לוֹ: “יַיִן אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ נוּר אַלדִין: “הן”. אָמַר: “יִשְׁמָרְני אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ, זֶה לִי שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – קִלֵּל אֶת שׁוֹתוֹ וְאֶת דּוֹרְכוֹ וְאֶת נוֹשְׂאוֹ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “שְׁמַע לִשְׁתֵּי מִלִּים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”, אָמַר לוֹ: “אִם לֹא תְהֵא דוֹרֵךְ היַּיִן וְלֹא שוֹתוֹ וְלֹא נוֹשְאוֹ, כְּלוּם אָחוּל עָלֶיךָ קִלְלָתוֹ בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: "קַח אֵפוֹא שְׁנֵי דִינָרִים אֵלּוּ וּשְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנים אֵלֶּה וּרְכַב על חֲמוֹר זֶה. וַעֲמֹד מֵרָחוֹק לִפְנֵי חֲנות שֶׁל יַיִן, וּכְשֶׁתִּמְצָא מִי שֶׁהוּא קוֹנֶה יַיִן בַּחֲנוּת, קְרָא לוֹ וֶאֱמֹר אֵלָיו: “קַח שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה לְךָ וּקְנֵה בְאֵלֶּה שְׁנֵי הַדִּינָרִים יַיִן וּטְעַן אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְאָז לֹא תְּהֵא לֹא שׁוֹתֶה וְלֹא וְלֹא1 נוֹשֵׂא וְלֹא דוֹרֵךְ וְלֹא קוֹנֶה, וְלֹא יָחוּל עָלֵיךָ כְּלוּם מִן הַחָל עַל כָּל עוֹשָׂה אֵלֶּה”.

צָחַק הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “חַי־אֱלֹהִים, בְּנִי, מֵעוֹלָם לֹא מָצָאתִי חָרִיף מִמְּךָ וּדְבָרִים מְתוּקִים יוֹתֵר מִדְּבָרֶיךָ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “הֲרֵי בְּנֵי חָסוּתָךְ אָנוּ, וְאֵין עָלֶיךָ אֶלָּא לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵנוּ, הָבֵא אֵלֵינוּ אֵפוֹא מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: "הֲרֵי אוֹצַר מְזוֹנוֹתַי לְפָנֶיךָ וּהוּא הָאֹסֶם הַמְזֻּמָן לִנְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים. הִכָּנֵס לְתוֹכוֹ וְטֹל מִמֶּנוֹ מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּש, וְיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִמַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, נִכְנַס עַלִי נוּר אַלדִּין לָאֹסֶם וְרָאָה בְתוֹכוֹ כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח מִשְׁבָּצִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה. הוֹצִיא מַה שֶּׁרָצָה וְיָצַק אֶת הַיַּיִן בַּקַּנְקַנִּים וּבַבַּקְבּוּקִים. הָיוּ הוּא וְהַנַּעֲרָה מוֹשִׁיטִים כּוֹס זֶה לְזוֹ, כְּשֶׁהֵם מִשְׁתָּאִים לְמַה שֶּׁרָאוּ עֵינֵיהֶם, וְהֵבִיא לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יַיִן וּפֵרוֹת, וְיָשָׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מֵהֶם. לא פָסְקו מִלִּשְׁתּוֹת, כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, עַד שֶׁתָּקַף הַיַּיִן עֲלֵיהֶם וְאָדְמוּ לְחַיֵיהֶם וְהֵפִיקוּ הוֹלְלוּת עֵינֵיהֶם וְנִתְפּרְעוּ קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בְּלִבּוֹ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב מֵרָחוֹק? וּמִשּׁוּם מַה לֹא אֵשֶׁב אִתָּם? וּמָתַי זֶה יִזְדַּמֵּן לִי לָבוֹא בְחֶבְרָתָם שֶׁל מֵעֵין אֵלֶה הַשְּׁנַיִם הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים?” נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְיָשַׁב בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּה. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בְחַיַּי שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֵינוּ”, נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֲלֵיהֶם, מָזַג נוּר אַלדִּין כּוֹס וְהִבִּיט בְּשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁתֵה לְמַעַן תֵּדַע מַה נָעִים טַעְמוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה לִי שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵעֵין זֶה”. הִסִּיע נוּר אַלדִּין דַּעְתּוֹ מִמֶנוּ וְשָׁתָה הַכּוֹס, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַצִיצָה בוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, הַבֵּט נָא אֶל זֶה וּרְאֵה מַה מִנְהָג נָהַג בִּי”. אָמַר לָהּ: גְבַרְתִּי, מַה לוֹ?" אָמְרָה: “תָּמִיד הוּא נוֹהֵג בִּי כָּךְ, שׁוֹתָה שָׁעָה וְנִרְדָּם, וָאַנִי נִשְׁאֶרֶת בּוֹדֵדָה בְּאֵין לִי מֵרֵעַ שֶׁיִתְרוֹעֵעַ עִמִּי עַל כּוֹסִי. וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת, מִי זֶה יוֹשִׁיט לִי כּוֹס? וּכְשֶׁאֲזַמֵּר מִ2 הוּא יִשְׁמַע לְזִמְרָתִי?” אָמַר לָהּ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ לִבּוֹ וְנָטְתָה נַפְשׁוֹ אֵלֶיהָ כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ: “חַי־אֱלֹהִים אֵין הוּא נָאֶה לְמֵרֵעַ לִנְהֹג כָּךְ”. מָזְגָה הַנַּעֲרָה כוֹס וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמְרָה לוֹ: “בְּחַיַּי, טֹל כּוֹס זוֹ וּשְׁתֶנָּה, וְאַל תַחְזִירֶנָּה אֶלָּא קַבְּלֶנָה וַעֲשֵׂה לִי נַחַת-רוּחַ”. שָׁלַח הָשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת יָדוֹ וְנָטַל הכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ. מָזְגָה לוֹ שְׁנִיָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָה לוֹ בְיָדָהּ וְאָמְרָה לֹו: “הֲרֵי עוֹד זֹאת לְךָ”. אָמַר לָהּ: “חַי אֱלֹהִים לֹא אוּכַל לִשְׁתּוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר רַב לִי בְזוֹ שֶׁשָּׁתִיתִי אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה”. נָטַל הַכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ. נָתְנָה לוֹ שְׁלִישִׁית, לְקָחָהּ וּבִקֵּש לִשְתּוֹתָהּ. הִתְנוֹדֵד נוּר אַלדִּין וְיָשָׁב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי נוּר אַלדִּין הִתְנוֹדֵד וְיָשַב וְאָמַר לו: הוֹי שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וְכִי לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ לִפְנֵי שָׁעָה לִשְׁתּוֹת וְסֵרַבְתָּ וְאָמַרְתָּ: “זֶה לִי שְׁלֹש עֶשְׂרֶה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת?” אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מְבֻיָּשׁ: “חַי אֱלֹהִים אֵין בִּי חֵטְא. הִיא הִפְצִירָה בִּי”. צָחַק נוּר אַלדִּין וְיָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ בְסוֹד: “שְׁתֵה וְאַל תַּשְׂבִּיע את שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַרְאָה אוֹתְךָ בּוֹ”. הָיְתָה הַנַּעֲרָה מוֹזֶגֶת כּוֹס וּמַשְׁקָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ וַאֲדוֹנֶיהָ מוֹזֵג וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה. הֵצִיץ בָּהֶם שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַה הוּא מִשְׁתֶּה־רֵעִים זֶה? עַל שׁוּם מַה אֵין אַתֶּם מַשְׁקִים אוֹתִי, וַהֲרֵי כְבָר נַעֲשֵׂיתִי רֵעַ לְמִשְׁתְּכֶם?” צָחֲקו שְׁנֵיהֶם לִדְבָרָיו עַד שֶׁנִּתְעַלְפוּ. שָׁתוּ וְהִשְׁקוּהוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִמִּשְׁתֵַּה הַיַּיִן עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שֵׁיךְ אִבְּרָהִים, בִּרְשׁוּתְךָ. הַאִם אָקוּם וְאַדְלִיק נֵר מֵאֵלֶה הַנֵּרוֹת הָעֲרוּכִים?” אָמַר לָהּ: “קוּמִי, אֶלָּא שֶׁלֹא תַדְלִיקִי אֶלָּא נֵר אֶחָד”. קָמָה וְעָמְדָה על רַגְלֶיהָ וְהַחֵלָה בַנֵר הָרִאשׁוֹן וְהָלְכָה וְהוֹסִיפָה עַד שֶׁהִדְלִיקָה שְׁמוֹנִים נֵרוֹת, וְיָשְׁבָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר נוּר אַלדִין: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַה חֶלְקִי אִתָּךְ? כְּלוּם לֹא תַרְשֶׁה לִי לְהַדְלִיק מְנוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמְּנוֹרוֹת?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוּם וְהַדְלֵק מְנוֹרָה אַחַת וְאַל תִּפֹּל עָלַי לְמַעֲמָסָה, אַתָּה הַשֵּׁנִי”. קָם וְהִדְלִיק, הֵחֵל בָּרִאשׁוֹנָה בָּהֶן וְהוֹלֵךְ וּמוֹסִיף עַד שֶׁהִדְלִיק שְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָקַד הַמָּקוֹם. אָמַר לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּכְבָר גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן: “אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אַמִּיצֵי לֵב אַתֶּם יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. קָם וּפָתַח כָּל הַחלּוֹנוֹת כֻּלָּם וְיָשַׁב אִתָּם לִשְׁתּוֹת וּלְהַנְעִים זְמִירוֹת, וְהָיָה הַמָּקוֹם מַזְהִיר וּמֵאִיר.

וְגָזַר אֱלֹהִים הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵע, וְהַמְסוֹבֵב סִבָּה לְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הַכַלִּיף יוֹשֵׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַחַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים עַל עֵבֶר נְהַר חִדֶּקֶל. הִשְׁקִיף לְעֵבֶר הַנָּהָר וְרָאָה אֶת אוֹרוֹת הַמְּנוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת נוֹצְצִים מִן הַנָּהָר, וְאָמַר: “הַבְהִילוּ אֵלַי אֶת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי”. לֹא עָבַר אֶלָא כְּהֶרֶף עַיִן, וּכְבָר עָמַד גַ’עְפָר לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים. אָמַר לוֹ: “כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, כְּלוּם תַּעֲמֹד בְּשֵׁרוּתִי וְאֵינְךָ מוֹדִיעֵנִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בַּגְדָאד?”. אָמַר לו גַ’עְפָר: “וּמַה הַסִּבָּה לְדִבּוּרִים אֵלוּ?” אָמַר לוֹ: “אִלּוּלֵא שֶׁנִּטְּלָה מְדִינַת בַּגְדָאד מִיָּדַי, לֹא הָיָה אַרְמוֹן הַמַּרְאוֹת מַזְהִיר בְּאוֹר הַמְּנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְלא הָיוּ חַלּוֹנוֹתָיו נִפְתָּחִים. אוֹי לְךָ, מִי הוּא זֶה שֶׁהִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, אִם לֹא שֶׁנִּטְּלָה הַכַלִיפות מִיָּדִי?” אָמַר גַ’עְפָר, וּכְבָר הִתְחַלְחֵל בְּכָל קְרָבָיו: “וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד לְךָ שֶׁאַרְמוֹן הַמַרְאוֹת הֻדְלְקוּ בוֹ הַמְנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְשֶׁנִפְתְּחוּ חַלוֹנוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “גֶּשׁ הֵנָּה אֵלַי וּרְאֵה”. נִגַּש גַ’עְפָר אֶל הַכַלִיף וְהִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַגָּן, וּמָצָא אֶת הָאַרְמוֹן כְּאִלּוּ הוּא אֲבוּקַת־אֵשׁ שֶׁאוֹרָהּ גָּבַר עַל אוֹרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ. בִּקֵּשׁ גַ’עְפָר לְהָסִיר הָאַשְׁמָה מֵעַל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ מִטַּעַם וְנִמּוּק שֶׁעִמּוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּבָר אָמַר לִי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר לֵאמֹר: ‘אֲדוֹנִי גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לְשַׂמַּח נֶפֶשׁ יְלָדַי בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיֵּי נְשִׁיא־המַאֲמִינִים’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה בַּקָשָׁתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶה?’ אָמַר לִי: ‘שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁתִּטֹּל לִי רְשׁוּת מִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁאָמוּל אֶת בָּנַי בְּאַרְמוֹן’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘עֲשֵׂה כְחֶפְצְךָ בְשִׂמְחַת יְלָדֶיךָ. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הֲרֵינִי פּוֹנֶה אֶל נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים וּמוֹדִיעֵהוּ זאת’. נִפְטַר מִמֶּנִי בְכָךְ, וְשָׁכַחְתִּי לְהוֹדִיעֲךָ”. אָמַר הַכַלִיף: “הוֹי גַ’עְפָר, הָיָה בְךָ חֵטְא אֶחָד שֶׁחָטָאתָ לִי, מֵעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ שְׁנֵי חֲטָאִים, שֶׁכֵּן חָטָאתָ בִשְׁתֵּי פָנִים: הָאַחַת שֶׁלֹא הוֹדַעְתַּנִי עַל־כָּךְ, וְהַשֵּׁנִית שֶׁלֹּא מִלֵּאתָ אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁכֵּן לֹא בָא אֵלֶיךָ וְהִגִּיד לְךְ דְבָרים אֵלּוּ, אֶלָּא כַאֲמַתְלָא לְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן לִתְמִיכָה לוֹ לְחֶפְצוֹ וַהֲרֵי לֹא נָתַתָּ לוֹ כְלוּם וְלֹא הוֹדַעְתָּ אוֹתִי, שֶׁאֶתֵּן לוֹ אָנִי”. אמר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, שָׁכַחְתִּי”. אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת אֲבוֹתַי וְאָבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁאֵינִי מַשְׁלִים לֵילִי זֶה אֶלַּא אֶצְלוֹ, שֶׁאָדָם כָּשֵׁר הוּא, דוֹאֵג לְאַנְשֵׁי־אֱמוּנָה וּלְפַקִירִים וְעוֹרֵךְ לָהֶם מְסִבּוֹת, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁכֻּלָּם אֶצְלוֹ בְלַיְלָה זֶה. וְאֵין זֹאת אֶלָא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו, אֶפְשָׁר יְבָרְכֵנוּ אֶחָד מֵהֶם בִּבְרָכָה שֶׁתַּגִיע אֵלֵינוּ עַל יָדָהּ טוֹבָה בָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּצְמַח לִי תוֹעֶלֶת מֵעִנְיָן זֶה בִּהְיוֹתִי אֶצְלוֹ וְיִשְׂמַח הוּא וַאֲהוּבִיו”. אָמַר גַ’עְפָר: “הֲרֵי רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה כְּבָר עָבַר וְהֵם עוֹמְדִים לְהִתְפַּזֵּר בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר הַכַלִיף: “אֵין הִיא אֶלָא שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים אֶצְלָם”. שָׁתַק גַ’עְפָר, כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה.

קָם הַכַלִיף עַל רַגְלָיו וְקָם גַ’עְפָר לְפָנָיו וּמַסְרוּר עִמָּם וְהָלְכוּ שְׁלָשְׁתָּם שְׁקוּעִים בְּהִרְהוֹרִים. יָרְדוּ מִן הָאַרְמוֹן וְחָצוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת, כְּשֶׁהֵם מִתְחַפְּשִׂים בִּדְמוּת סוֹחֲרִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֲרוֹ שֶׁל הַגַּן הַנִּזְכָּר. נִגַּש הַכַלִיף וְרָאָה אֶת הַגַּן פָּתוּחַ וְתָמַהּ וְאָמַר: “רְאֵה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, כֵּיצַד הִנִּיחַ אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁכָּזוֹ וְאֵין זֶה מִנְהָגוֹ”. נִכְנְסוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַגַּן, וְעָמְדוּ בְּתַחְתִּית הָאַרְמוֹן. אָמַר הַכַליף: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לֶאֱרֹב לָהֶם לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹלֶה אֶצְלָם, כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה בַּמָּה הֵם עוֹסְקִים וְאֶרְאֶה אֶת אַנְשֵׁי־הָאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן לֹא שָׁמַעְנוּ כָּל קוֹל מֵהֶם וְלֹא שֶׁל פַקִיר הַמַּזְכִּיר שֵׁם אַללָּהּ”, הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וְרָאָה עֵץ אֲגוֹז גָּבוֹהַּ וְאָמַר: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לַעֲלוֹת עַל אִילָן זֶה, שֶׁעֲנָפָיו קְרוֹבים לַחַלּוֹנוֹת, וְאֶתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם”. עָלָה הַכַלִיף עַל הָעֵץ, וְלא פָסַק מִלְּטַפֵּס מֵעָנָף לְעָנָף עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעָנָף שֶׁמִּמּוּל לַחַלּוֹן וְיָשַׁב עָלָיו. הִבִּיט דֶרֶךְ חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְרָאָה עֶלֶם וְעַלְמָה הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי אַגָּנוֹת הַסַּהַר – יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבְּרָאָם וְצָר צוּרָתָם – וְרָאָה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב וְכוֹס בְּיָדוֹ וְהוּא אוֹמֵר: "גְבֶרֶת־הַחֵן, אֵין שִׂמְחָה בְּמִשְׁתֵּה חֶמֶר שֶׁאֵין עִמּוֹ זֶמֶר, כְּלוּם לֹא שָׁמַעַתְּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

בִּגְבִיעִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים הַקִּיפֶנוּ,

וּמִיַּד הַיָּרֵח הַמֵּאִיר קָחֶנּוּ.

אַךְ אַל תֵּשְׁתְּ בְּלי נֹעַם זְמִירוֹת,

שֶׁאַף הַסּוּסִים רָאִיתִי שוֹתִים רַק לְקוֹל צְפִירוֹת.

כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף בְּעֵינָיו מַעֲשִׂים אֵלּוּ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, עָמַד עוֹרֵק הַזַּעַם נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְיָרַד וְאָמַר: "גַ’עְפָר, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי הֲלִיכוֹת־יְשָׁרִים מֵעֵין אֵלּוּ שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה. עֲלֵה אַף אַתָּה עַל אִילָן זֶה וְהִסְתַּכֵּל שֶׁלֹא יִפְסְחוּ עָלֶיךָ בִּרְכוֹת הַיְשָׁרִים ".כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי נְשִׁיא־הַמַאֲמִינִים, נָבוֹךְ בָּעִנְיָן וְעָלָה לִמְרוֹמֵי הָאִילָן, וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל רָאָה אֶת נוּר אַלדִּין וְאֶת הַשֵּׁיךְ וְאֶת הַנַּעֲרָה, וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַחֲזִיק אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ. כְּשֶׁרָאָה גַ’עְפָר בְּעֵינָיו מַצָב זֶה הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁאָבוּד הוּא. יָרַד וְעָמַד לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “גַ’עְפָר. הַתְּהִלָה לֵאלֹהִים שֶׁשָׂם אוֹתָנוּ מִן הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַנִּגְלָה שֶׁל הַדָּת הַטְּהוֹרָה וְשָׁמַר אוֹתָנוּ מֵרָעָתָהּ של דֶרֶךְ הַנִּסְתָּר הַמְזֻיֶפֶת”. וְלֹא יָכֹל גַ’עְפָר לְדַבֵּר דָּבָר מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה. הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בְּגַ’עְפָר וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי הוּא זֶה שֶׁהוֹבִיל אֶת אֵלֶה לְמָקוֹם זֶה, וּמִי הוּא זֶה שֶׁהִכְנִיסָם לְאַרְמוֹנִי? וְאוּלָם מִיָמַי לֹא רָאֲתָה עֵינִי כַּנַּעַר הַזֶּה וְכַנַּעֲרָה הַזֹּאת לְיֹפִי וּלְחֵן, לְקוֹמָה וּלְגִזְרָה”. אָמַר גַ’עְפָר, וְהוּא מְבַקֵּש לְרַצּוֹת אֶת הַכַלִיף: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, נְשִׂיא המַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, בֹּא וַעֲלֵה עִמִּי לְעָנָף זֶה שֶׁמִּמּוּלָם שֶׁנִּסְכֶּה בָהֶם”. עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָעֵץ וְסָכוּ בָהֶם.

שָׁמְעוּ אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אוֹמֵר:“גְּבִרְתִּי, עָזַבְתִּי אֶת כְּבוֹדִי, הָיָה לְאַיִן בְּמִשְׁתֵּה הַיָּיִן. וְאוּלָם זֶה לֹא יֶעֶרַב בְּלִי נְגִינת־מֵיתָרים וְלֹא יִיטָב”. אָמְרָה לוֹ אַנִּיס אַלְגַ’לִיס: “אִלּוּ הָיָה אִתָּנוּ מַשֶׁהוּ מִכְּלֵי הַנְּגִינָה, הָיָה מִשְׁתֵּנוּ שָלֵם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מְבַקֵּש הָיִיתִי לָדַעַת מַה בִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת”. אמר גַ’עְפָר: “אֵינִי יוֹדֵע”. נֶעֱלַם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וְחָזַר מִיָּד וְנֵבֶל עִמּוֹ. הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וּמָצָא שֶׁכְּלִי־נְגִינָתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אִסְחָאק מֵרֵעוֹ לְמִשְׁתָּה הוּא. אָמַר הַכַלִיף: חַי אֱלֹהִים, אִם תְּזַמֵר הַנַּעֲרָה וְלֹא תֵּיטִיב זַמֵּר, הֲרֵינִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם עַל עֵץ. אַךְ אִם תֵּיטִיב לְזַמֵּר, אֲנִי סוֹלֵחַ לָהֶם וְאֵינִי תוֹלֶה אֶלָּא אוֹתְךָ בְּלְבָד", אמר גַ’עְפָר: “אֱלֹהִים, נָא עֲשֵׂה שֶׁלֹא תֵיטִיב זַמֵּר”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר: “כְּדֵי שֶׁתִּתְלֶה אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ וְנִשְׁתַּעֲשַָׁעַ אִישׁ בְּחֶבְרַת רֵעֵהוּ”. צָחַק הַכַלִיף.

נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִתְקִינָה מֵיתָרָיו, וּפַרְטָה עָלָיו עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבַּרְזֶל הָיָה נִתָּךְ וְנִמָּח וְאַף פֶתִי הָיָה לִבּוֹ נִפְתָּח, וְנָשְׂאָה קוֹלָה בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

קֵרוּבֵנוּ בְּרִחוּק הוּמַר

וְנֹעַם פְּגִישָׁתֵנוּ הָפַךְ לְאַכְזָר

רְחַקְתָּם וַנִּרְחַק, וְלֹא עָמְדוּ בְמִבְחָן צְלָעֵינוּ

מִתְּשׁוּקָה אֲלֵיכֶם, וְלֹא יָבְשׁוּ זָוִּיוֹת עֵינֵינוּ.

רָגַז אוֹיֵב כִּי הִתְמַסַּרְנוּ לְאַהֲבָה, וַיִתֵּן

אוֹתָנוּ בְמָצוֹק, וּזְמַן אַחֲרָיו עָנָה: “אָמֵן”.

אֵין פַּחְדֵּנוּ כִּי בִמְעוֹנְכֶם תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ

וְאוּלָם פַּחְדֵּנוּ פֶּן תִּפְשְׁעוּ בָנּו.

אָמַר הַכַלִיף: חַי אֱלֹהִים, גַ’עְפָר, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל מַרְעִיד שֶׁכָּזֶה". אָמַר גַ’עְפָר: “וּבְכֵן חָלַף עָבַר זַעֲמוֹ שֶׁל הַכַלִיף?” אָמַר: “הֵן”. יָרְדוּ מִן הָאִילָן הוּא וְגַ’עְפָר. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “בִּרְצוֹנִי לַעֲלוֹת וְלָשֶׁבֶת אֶצְלָם וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַנַעֲרָה מְזַמֶּרֶת לְפָנָי”. אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים, אִם תַּעֲלֶה אֲלֵיהֶם יִתָּכֵן מְאד שיִבָּעֲתוּ, וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יָמוּת מִפַּחַד.” אָמַר הַכַלִיף: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּמְצָא לִי תַּחְבּוּלָה, שֶׁנַּעֲרִים עֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן שֶׁלֹא יֵדְעוּ אֲמִתַּת הָעִנְיָן וְשֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בָנוּ בְשָׁעָה שנִכָּנֵס אֲלֵיהֶם”. הָיוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר מְהַלְּכִים עַל שְׂפַת נְהַר חִדֶּקֶל וּמְעַיְּנִים בַּדָּבָר. מָצְאוּ דַיָּג עוֹמֵד וְדָג דָגִים וְהָיָה הַדָּיג עוֹמֵד בְּתַחְתִּית חַלוֹנוֹת הָאַרְמוֹן. הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ לָדוּג מַה שֶׁיִתְפַּרְנֵס בּוֹ. וּכְבָר קָרָא הַכַלִיף פַּעַם לִפְנֵי־כֵן לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא קוֹל שָׁאוֹן זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ תַּחַת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן”? וְאָמַר לו הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוֹל דַיָּגִים הַדָּגִים הוּא”. אָמַר לוֹ: “רֵד וֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד בְּמָקוֹם זֶה”. נִמְנְעוּ הַדַּיָגִים מִלָּדוּג בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בָּא דַיָג אֶחָד. כַּרים שְׁמוֹ, וּמָצָא אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן פָּתוּחַ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “שְׁעַת הֶסַּח־הַדַּעַת הִיא זוֹ וְיִתָּכֵן שאֶשְׁתַּמֵשׁ בִּזְמַן זֶה לָדוּג”. נָטַל רִשְׁתּוֹ וֶהֱטִילָהּ בַּנָּהָר וּלְפֶתַע פִּתְאֹם מָצָא אֶת הַכַלִיף כְשֶׁהוּא לְבַדוֹ עוֹמֵד לְיָדוֹ. הִכִּירוֹ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “הוֹי כַּרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ וְרָאָה אֶת הַכַלִיף, חָרַד לִבּוֹ וְאָמַר: “הוֹי נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים לֹא עָשִׂיתִי זֹאת מִתּוֹךְ לַעַג לַפְּקֻדּה, אֶלָּא שֶׁהַדַּלוּת וְהַדְּאָגָה לִבְנֵי־בֵיתִי הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לִידֵי מַה שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “דּוּג לְשֵׁם מַזָּלִי”. נִגַּשׁ הַדַּיָג כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶת עַד שֶׁהִשְׁתַּטְּחָה מְלֹא שִׁטְחָהּ וְשָׁקְעָה בַּמְצוּלָה. מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְהֶעֱלָה בָהּ מִמִּינֵי הַדָּגִים לְאֵין סְפֹר. שָׂמַח הַכַלִיף בְּכָךְ וְאָמַר לוֹ: “כּרים, הָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ”. הֵסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו. וְהָיָה עָלָיו חָלוּק שֶׁל צֶמֶר גַּס שֶׁהָיוּ בּוֹ מֵאָה טְלָאִים, וּבְתוֹכוֹ מִן הַכִּנִים שֶׁזְּנָבוֹת לָהֶן וּמִן הַפַּרְעוֹשִׁים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לִנְסֹעַ וְלַעֲבֹר בָּהֶן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. וְהֵרִים מֵעַל רֹאשׁוֹ אֶת מִצְנַפְתּוֹ, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁלֹּא הִתִּירָהּ. וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁמָּצָא סְמַרְטוּט הָיָה כּוֹרְכוֹ עָלֶיהָ. וּכְשֶׁהֵסִיר הֶחָלוּק וְהַמִּצְנֶפֶת פָּשַׁט הַכַלִיף מֵעַל גּוּפוֹ שְׁנֵי בְּגָדִים מִן הַמֶּשִׁי הָאַלֶכְּסַנְדְרוֹנִי וְהַבַּעַל־בַּכִּי וּבֶגֶד תַּחְתּוֹן וּמְעִיל רְחַב הַשַּׁרְוֻלִּים וְאָמַר לַדַּיָג: “טֹל אֵלֶּה וּלְבַש אוֹתָם”. לבש הַכַלִיף אֶת חֲלוּקוֹ שֶׁל הַדַּיָג וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם עַל פָּנָיו מַסְוֶה, וְאָמַר לַדַּיָג: “לֶךְ לְךָ אַתָּה לְעֶסְקֶךָ”. נָשַׁק אֶת רַגְלֵי הַכַּלִיף וְהוֹדָה לוֹ וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

חַסְדְּךָ עָלַי לְהוֹדוֹת אֵין בְּכֹחִי דַי.

הֵן מִכָּל טוּב הִרְבֵּיתָ לְהַשְׁפִּיע עָלָי.

אוֹדְךָ כָּל עוֹדִי חַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי

מִקִּבְרָן עַצְמוֹתַי לְךָ תַּבַּעְנָה תוֹדָתִי.

לא כִלָּה הַדַּיָג אֶת שִׁירוֹ עַד שֶׁרָחֲשׁוּ הַכִּנִּים עַל עוֹרוֹ שֶׁל הַכַּלִיף. הָיָה תוֹפְסָן בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית מֵעַל לְעָרְפּוֹ וְזוֹרְקָן. אָמַר: “דַּיָג, אוֹי לְךָ, מָה רַבּוֹת הֵן הַכְּנִים בְּחָלוּק זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו בְּשָׁעָה זוֹ הֵן מַכְאִיבוֹת אוֹתְךָ, וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁיַעֲבֹר עָלֶיךָ שָׁבוּעַ, לֹא תַרְגִישׁ עוֹד בָּהֶן וְלֹא תִתֵּן דַעְתְִּךָ עֲלֵיהֶן”. צָחַק הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם אֶלְבָּשׁ חָלוּק זֶה כָּל אוֹתוֹ זְמַן?” אָמַר לוֹ הַדַּיָג: “חָפֵץ הָיִיתִי לְהַגִּיד לָךְ דָבָר, וְאוּלָם בּוֹש אֲנִי מִפְּנֵי הַדְרַת הַכַלִיף”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶׁאִתְּךָ”. אָמַר לוֹ: “מחֲשָׁבָה נִצְנְצָה בְדַעְתִּי, שֶׁמְבַקֵשׁ אַתָּה לִלְמֹד אוּמָנוּת הַדִּיּוּג, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְיָדְךָ אוּמָנוּת שֶׁתָּבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת. וְאִם זֶהוּ מְבֻקָּשְׁךָ הָרֵי חָלוּק זֶה יָאֶה לְךָ”. צָחַק הַכַלִיף לְדִבְרֵי הדַּיָג. פָּנָה הַדַּיָג וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְנָטַל הַכַלִיף אֶת קֻפַּת הַדָּגִים, שָׂם עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִיֶּרֶק הָעֶשֶׂב וּבָא בְכָךְ אֵצֶל גַ’עְפָר וְעָמַד לְפָנָיו. נִדְמָה לוֹ לְגַ’עְפָר שֶׁכַּרִים הַדַּיָג הוּא וּמִדַּאֲגָתוֹ לוֹ אָמַר: “כָּרִים, מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ שֶׁהַכַלִיף כָּאן הַלַּיְלָה בַּגָּן, וְאִם יִרְאֶה אוֹתָךְ הָלַךְ צַוָּארֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַבּוֹ. הִכִּירוֹ גַ’עְפָר בִּצְחוֹקוֹ וְאָמַר לוֹ: “שֶׁמָּא אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר הַכַלִיף: “הֵן, גַ’עְפָר. וְאִם אַתָּה, הַמִּשְׁנָה שֶׁלִּי, וּבָאנוּ יַחְדָּו אֲנִי וְאַתָּה לְכָאן, לֹא הִכַּרְתַּנִי, אֵיךְ יַכִּירֵנִי הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּמַה גַּם כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר? הִשָּׁאֵר אֵפוֹא כָּאן עַל מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

הִתְקָרֵב הַכַלִיף לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן וְדָפַק עָלָיו. קָם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “מִי בַּדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי, שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים”, אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לו: “אֲנִי כַּרִים הַדַּיָג. שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹרְחִים אֶצְלְךָ, וְהֵבֵאתִי לְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַדָּגִים, וְאָכֵן יָפִים הֵם”. וְהָיוּ נוּר אַלדִין הוּא וְהַנַּעֲרָה מְחַבְּבִים דָּגִים, וּכְשֶׁשָׁמְעוּ דְבַר הַדָּגִים שָׁמְחוּ שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמְרוּ לַשֵׁיךְ: “אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לוֹ וְתֵן לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵינוּ עִם הַדָּגִים שֶׁעִמּוֹ”. פָּתַח שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנָס הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת הַדַּיָּג, וּפָתַח בִּשְׁאִילַת־שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בָּרוּךְ־הַבָּא, לִיסְטִים וְגַנָּב וְקוּבִיוּסְטוּס, גַּשׁ וְהַרְאַנוּ הַדָּגִים שֶׁאִתָּךְ”. הֶרְאָה אוֹתָם לָהֶם, הִסְתַּכְּלוּ וּמְצָאוּם חַיִים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, דָגִים אֵלֶּה יָפִים הֵם, מִי יִתֵּן וְנִטַּגְּנוּ” אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “חַי אֱלֹהִים, אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”, וְאָמַר לַכַלִיף: “מִשּׁוּם מַה לֹא הֵבֵאתָ לָנוּ דָגִים אֵלּוּ מְטֻגָּנִים? קוּם וְטַגְנֵם לָנוּ וַהֲבִיאֵם”. אָמַר הַכַלִיף: “על רֹאשִׁי, הֲרֵי אֲנִי מְטַגְּנָם וּמְבִיאָם”. אָמַר לוֹ: “הִזְדָּרֵז בְּטִגּוּנָם וּהַבֲאָתָם”. קָם הַכַלִיף וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר ואָמַר לוֹ: “הוֹי גַ’עְפָר, דָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי אֶת הַדָּגִים מְטֻגָּנִים”. אָמַר לוֹ: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, תֵּן אוֹתָם לִי וַאֲנִי אֲטַגְּנֵם". אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֲטַגְּנֵם אֶלָּא אֲנִי בְעֶצֶם יָדָי”.

סָר הַכַלִיף אֶל סֻכָּתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר וְחִפֵּשׂ בָּהּ וּמָצָא כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי הַטִּגּוּן עַד הַמֶּלַח וְהַאֵזוֹב וְזוּלַת זֶה. נִגַּשׁ לַכִּירַיֹם וְשָׁפַת אֶת הַמַּחֲבַת וְטִגֵּן אוֹתָם יָפֶה. כְּשֶׁגָּמַר טִגוּנָם עָרַך אוֹתָם עַל עֲלֵי מוּז, נָטַל לִימוֹן מִן הַגַּן וְהֶעֶלָה הדָּגִים וְהִנִּיחָם לִפְנֵיהֶם. נִגְּשׁוּ הָעֶלֶם וְהָעַלְמָה וְהַשֵּׁיךְ אִבְרָאהִים וְאָכְלוּ. כְּשֶׁגָּמְרוּ רָחַצוּ יְדֵיהֶם. אָמַר נוּר אַלדִין: “חַי־אֱלֹהִים, הַדַּיָג. חֶסֶד עָשִיתָ עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”.

הוֹשִׁיט יָדוֹ לְכִיס מְעִילוֹ וְהוֹצִיא שְׁלֹשָה דִינָרִים מִן הַדִּינָרִים שֶׁנָּתַן לוֹ סַנְג’ר בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר: “דַּיָּג, חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּירְךָ קֹדֶם לָזֶה שֶׁבָּא עָלַי לפְנֵי־כֵן הָיִיתִי עוֹקֵר אֶת מַר הַדַּלּוּת מִלִּבָּךָ. וְאולם כָּך הוּא לְפִי הַמַּצָּב”. וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַדִּינָרִים לַכַלִיף. נְטָלָם הַכַלִיף וּנְשָׁקָם וְשָׁם אוֹתָם בְּכִיסוֹ. וְאוּלָם הַכַּלִיף הֲרֵי לֹא בִקֵּש אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֵיטַבְתָּ עַמִּי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלַי, וְאוּלָם שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵרֹב חַסְדָּךְ הִיא, שֶׁהַנַּעֲרָה הַזֹּאת תְּזַמֵּר לָנוּ שִׁיר אֶחָד שֶׁאֶשְׁמָעֶנוּ”. אָמַר עַלִי נוּר אַלדִּין: “הוֹי אַנִיס אַלְגַלִיס”. אָמְרָה: “הִנֵּנִי”. אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בְּחַיַּי שֶׁתְּזַמְרִי לָנוּ מַשֶׁהוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל דַיָג זֶה הַמְבַקֵשׁ לְשָׁמְעֵךְ”. כְּשֶׁשָּמְעָה אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנֶיהָ, נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְקִינָה אֶת מֵיתָרָיו, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ:

וְרַכָּה בַשָּׁנִים לַנֵּבֶל אֶצְבְּעוֹתֶיה שָׁלָחָה –

וַיְהִי אַךְ נָגְעָה בוֹ וְהַנְּשָׁמָה פָרָחָה.

וַתְּרַפֵּא בְזִמְרָתָה חֵרֵשׁ, לוֹ אֹזֶן כָּרָתָה

וְאִלֵּם אָמַר: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ” לְשֵׁמַע שִׁירָתָהּ.


אַחַר כָּךְ פָּרְטָה על נִימָה מַחֲרִידָה וּמַפְלִיאָה עד לְטֵרוּף־הַדַּעַת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


כִּי סַרְתֶּם אֶל אַרְצֵנוּ לָנוּ לְכָבוֹד,

ויִמַח חֶשְׁכַת לֵיל-אֹפֶל זָהָרְכֶם הוֹד.

וְאָמֵן לִי יָאֶה כִּי מִשְׁכָּנִי נַפְתִּי,

מֹר וּמֵי וֶרֶד וְקָפוּר בּוֹ הִרְעַפְתִּי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגַּשׁ הַכַלִיף וְנִרְעַד,

וְגָבְרָה עָלָיו הִתְרַגְשׁוּתוֹ: עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר: חַי אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה הוּא, וְהָאֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה הוּא". אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “דַיָג. הַאִם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ נַעֲרָה זוֹ וְדֶרֶך פָּרְטָהּ עַל הַמֵּיתָרִים?” אָמַר הַכַלִיף: “אָמְנָם כֵּן הוּא, חַי אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “הֲרֵי מַתָּנָה הִיא לְךָ מֵאִתִּי, מַתְּנַת נָדִיב שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מִמַּה שֶׁנָּתַן”. קָם נוּר אַלדִּין וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְהֶחֱזִיק בְמַעֲטֵה גְלִימָה וְהִטִּילָהּ עַל הַכַלִיף, כְּשֶהוּא בִּדְמוּת הַדַּיָג, וְצִוָּהוּ לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַנַּעֲרָה וְלָצֵאת. הֵצִיצָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם הוֹלֵךְ אַתָּה מִבְּלִי פְּרִידָה? אִם כָּךְ נִגְזַר וְאֵין מָנוֹס מִזֶּה, הֲרֵי תַּמְתִּין עַד שֶׁאֶפָּרֵד מֵאִתְּךָ!” נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלוּ:

וְאִם מעֵינַי נִסְתַּרְתֶּם, מְקוֹמְכֶם נָכוֹן

בְּתוֹך נַפְשִׁי, בֵּין הַצְּלָעוֹת וָקֶרֶב יִשְׁכֹּן

וַאֲצַפֶּה לָרַחֲמָן כִּי פְּזוּרֵינוּ יִקְבֹּץ,

וְזֶה חֶסֶד אֶלֹהִים יִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר יַחְפּץ.

אַחַר־כָּךְ הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה:

לוּ נִתַּן לְחַי לִשְׂחוֹת בִּפְלָגָיו דְמָעוֹת

הָיִיתִי רִאשׁוֹנָה בְּדִמְעוֹתָיו לִשְׂחוֹת.

הוֹי בֶּן כָאקָאן, שְׁאַלָתִי וְתִקְוָתִי אָתָּה.

הוֹי זֶה שֶׁאַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי לֹא נָשָׁתָה.

הֵן כְּבָר לַאֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ פָּשָׁעְתָּ

בְּגִינִי, וַתַּעֲזֹב מוֹלֶדֶת, מִמֶּנָּה נִתָּעְתָּ.

אַל נָא נֹחַם עַל הִפָּרְדִי אֶת אֲדוֹנִי יֹאכַל,

הֵן נְתַתָּנִי לְנָדִיב רַב הַמַּהֲלָל.


כְּשֶׁאָמְרָה שִׁירָה עָנָה לְעֻמָּתָה נוּר אַלדִּין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר:


נִפְרְדָה מִמֶנִי בְּיוֹם פֵּרוּד וַתֹּאמַר,

וְהִיא מִכְּאֵב פֵּרוּד בוֹכָה מָר:

”מַה תַּעֲשֶׂה, אַחֲרֵי רָחֲקִי, בָּדָד?

אָמַרְתִּי: אִמְרִי זֹאת לַקַּיָם לָעַד".

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרֶיהָ: “נְתַתָּנִי לְנָדִיב”, גָדְלָה נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, וְהָיָה קָשֶׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו לְהַפְרִיד בֵּין הַשְּׁנַיִם. פָּנָה אֶל הָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה מְפַחֵד בִּגְלַל פֶּשַׁע שפָּשַׁעְתָּ אוֹ שֶמָּא חַבְתָּ חוֹב לְמִי שֶׁהוּא?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “דַיָּג, אָמְנָם עִנְיָן נִפְלָא הוּא שֶׁאֵרַע לִי וּלְנַעֲרָה זוֹ וּמוּזָר, וְאִלוּ נִכְתָּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיוֹת הָעֵינַיִם, הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.

אָמַר הַכַלִיף: “הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ עִנְיָנְךָ וְתַגֵּד לָנוּ דְבָרְךָ, אֶפְשָׁר תִּצְמַח לְךָ מִתּוֹךְ זֶה תְּשׁוּעָה, שֶׁכֵּן תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִין: „דַיָּג, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁמַע מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ בְדֶרֶךְ שִׁיר אוֹ בְדֶרֶךְ סִפּוּר פָּשׁוּט?" אָמַר הַכַלִיף: “הַסִּפּוּר הַפָּשׁוּט רַק דִּבּוּרִים הוּא, וְאוּלָם הַשִׁיר הוּא מַחֲרֹזֶת של פְּנִינִים”. הִרְכִּין נוּר אַלדִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְחִבֵּר וְסִדֵּר בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי יְדִידַי, נָדְדָה שְׁנָתִי

לְרָחֲקִי מֵאַרְצִי, וְרָבְתָה דַאֲגָתִי.

הָיָה לִי אָב רַחֲמָן

וַיֵּעָדַר, בַּקְּבָרוֹת שָׁכַן.

וַיֶּאֶרְעוּנִי אַחֲרָיו רַבּוֹת רָעוֹת,

עֲדֵי כְּבֵדִי פָתְתוּ פָתוֹת.

קָנִיתִי לִי מִן הַיָּפוֹת נַעֲרָה,

כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן לְגִזְרָה.

עָלֶיהָ כָּל יָרַשְׁתִּי בִּזְבַּזְתִּי

בְּמִשְׁתּוֹת לְרֵעִים נָהַגְתִּי, אָחַזְתִּי.

הוֹצֵאתִיהָ לִמְכֹּר וִיגוֹנִי גָבָר,

מִצַּעַר פֵּרוּד כְּאֵבִי נֶעְכָּר.

וּבְהַכְרִיז עָלֶיהָ בַּשּׁוּק כָּרוֹז,

הִרְבָּה בִּמְחִירָה זָקֵן לְרָע יָעֹז.

וַתִּבְעַר חֲמָתִי בוֹ מְאֹד עַל כָּכָה

וְיָדִי מִיָּדָם אֵלַי אוֹתָהּ מַשָׁכָה.

וּבְזַעֲמוֹ הַנָּבָל יָדוֹ כי שָׁלַח

כִּי זַעַם הַכּוֹפְרִים בּוֹ הִתְלַקַּח.

וְאוֹלָם הַמּוֹשֵׁל צִוָּה לְשִׂימֵנִי בַּמַּאֲסָר

אַךְ שׁוֹמֵר הַיָּשָׁר אֶל מְעוֹנִי סָר,

וַיִרְמֹז לִי לְהַרְחִיק מֵאַרְצִי נְדֹד

לְהִמָּלֵט עַל־אַף מְקַנֵּא מְאֹד.

וַנַּעֲזֹב בֵּיתֵנוּ, וְלַיְלָה לָנוּ כְסוּת,

מְבַקְּשִׁים בְּבַגְדָאד לָנוּ חָסוּת

ובְאֵין בְּיָדִי עוֹד כָּל אוֹצְרוֹת הוֹן

בִּלְעָדֶיהָ, נְתַתִּיהָ לַדַּיָג דוֹרוֹן.

דַּע, אֶת אֲהוּבַת לִבִּי הִקְרַבְתִּי לְךָ שָׁי

לְךָ נָתַתִּי, אֶת דָּם קְרָבָי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר הַכַלִיף: „אֲדוֹנִי נוּר אַלדִּין, בָּאֵר לי עִנְיָנֶךָ". הִגִּיד לוֹ נוּר אַלדִּין עַל דְּבַר מַצָּבוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁהֵבִין הַכַלִיף אֶת הַמַּצָּב, אָמַר לוֹ: “לְאָן פָּנִיךְ מוּעָדוֹת עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “אֶרֶץ אֱלֹהִים רַחֲבַת יָדַיִם הִיא”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֲרֵינִי כּוֹתֵב לְךְ פִּתְקָא שֶׁתִּמְסֹּר אוֹתָהּ לַשֻׂלְטָאן מֻחַמָּד אִבְּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָה, שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף אָמַר לְעַלִי נוּר אַלדִּין: “הָרֵינִי כוֹתֵב לְךָ פִתְקָא שֶׁתִּמְסֹר אוֹתָהּ לַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”. אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלדִּין: “כְּלוּם יֵש בָּעוֹלָם דַּיָג הָעוֹמֵד בַּחֲלִיפַת מִכְתָּבִים עָם הַמְלָכִים? הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁלֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם”. אָמַר לו הכַלִיף: “נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, וְאוּלָם אֲנִי אַגִיד לְךְ סִבַּת־הַדָּבָר. דַּע שֶׁאֲנִי וָהוּא לָמַדְנוּ בְּבֵית סֵפֶר אֶחָד מִפִּי חָכָם אֶחָד מֵחַכְמֵי־הַדָּת, וַאֲנִי הָיִיתִי הַמְּצֻיָּן בְּכִתָּתוֹ. אַחַר־כָּךְ עָלָה מַזָּלוֹ וְנַעֲשָׂה שֻׂלְטָאן, וַאֲנִי שָׂמַנִי אֱלֹהִים דַיָּג. וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי אֵלָיו בַּקָּשָה שֶׁלֹּא מִלֵּא אוֹתָהּ. וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו בְּכָל יוֹם בַּקָּשָׁה הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְבָרָיו, אָמַר לו: “כְּתֹב שֶׁאֶרְאֶה”. לָקַח קֶסֶת וְקוּלְמָס וְכָתַב אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים” לֵאמֹר: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מִכְתָּב זֶה מֵהָארוּן אַלרְרַשִׁיד בֶּן אַלְמַהְדִי לִכְבוֹד מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי הַכָּלוּל בַּחֲסָדַי שֶׁשַּׂמְתִּיו מוֹשֵׁל בִּשְׁמִי בְחֵלֶק מִמַּמְלַכְתִּי, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁמּוֹלִיךְ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ הוּא עַלִי נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן הַמִּשְׁנֶה. וּבְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ אֶצְלְכֶם תֵּרֵד מִן הַמַּלְכוּת וְתוֹשִׁיבֶנּוּ בִמְקוֹמְךְ, שֶׁכֵּן כְּבָר הִשְׁלַטְתִּיו עַל מַה שֶׁמִּנִּיתִי אוֹתְךָ עָלָיו קֹדֶם לָכֵן, וְאַל תַּמְרֶה פְקֻדָּתִי, וְשָׁלוֹם”. מָסַר לְעַלִי נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן אֶת הַמִּכְתָּב. נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ, וְיָצָא מִיָד לְדַרְכּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל עַלִי, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַכַלִיף, הֲרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּשֶׁהוּא בִּדְמוּת הַדַיָג, וְאָמַר לוֹ: “הוֹי בָּזוּי שֶׁבַּדַּיָגים, הֵבֵאתָ לָנוּ שְׁנֵי דָגִים הַשָּׁוִים עֶשְׂרִים גְּרוּשׁ, וְנָטַלְתָּ שְׁלשָׁה דִּינָרִים, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִטֹּל גַּם אֶת הַנַּעֲרָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו גָּעַר בּוֹ וְנָתַן אוֹת לְמַסְרוּר וְהוֹפִיעַ וְהִתְנַפֵּל עָלָיו. וּכְבָר שָׁלַח גַ’עְפָר קֹדֶם לָכֵן נַעַר מִנַּעֲרֵי הַגָּן אֶל שׁוֹעֵר הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ חֲלִיפַת־בְּגָדִים לִנְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֶעֱלָה אֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף. פָּשַׁט הַכְלַיף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ עָלָיו, וְלָבַשׁ אוֹתָה הַחֲלִיפָה. וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא, וְהַכַלִיף עוֹמֵד מְצַפֶּה לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְעַת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם יָשֵׁן אֲנִי אוֹ עֵר”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמָּצָּב שָׁאַתָּה בוֹ”? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְהִפִּיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלוּ:

סְלַח לְחֵטְא בּוֹ מָעַד צַעֲדִי, וּמְחַל,

כִּי עֶבֶד לִנְדִיבות פְּנֵי אֲדוֹנָיו יְחַל.

על חֵטְא חָטָאתִי הִנְנִי כַּדִּין לְהוֹדוֹת,

וְאִי הַסְלִיחָה וְהַחֶסֶד עָלֶיךְ לְהַפְלוֹת?

סָלַח לוֹ הַכַלִיף וְצִוָּה עַל הַנַּעֲרָה שֶׁתּוּבַל לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִיעָה לָאַרְמוֹן הִקְצָה לָהּ הַכַלִיף דִּירָה לָהּ לְבַדָּהּ, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ מִי שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתָה, וְאָמר לָהּ: “דְעִי שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת אֲדוֹנֵךְ וּמְנִיתִיו לְשֻׂלְטָאן עַל בָּצְרָה, וְאִם יִרְצֶה הַשֵׁם נְשְׁלַח לוֹ לְבוּשׁ מַלְכוּת וּנְשַׁלַּח אוֹתָךְ אֵלָיו יַחַד עִם זֶה”

זֶהוּ מַה שֶּׁקָרָה אֶת אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶּׁקָרָה אֶת נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן, הֲרֵי לֹא פָסַק מִלִּנְסוֹע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבָצְרָה וְעָלָה לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. שָׁמַע אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו נָשַׁק הָאָרֶץ הוֹצִיא אֶת הָאִגֶּרֶת וּמְסָרָהּ לוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת כְּתֹבֶת הָאִגֶּרֶת בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וּנְשָׁקָהּ שָׁלֹש פְּעָמִים וְאָמַר: “שוֹמֵעַ אֲנִי וּמְמַלֵּא פְקֻדַּת אֱלֹהִים וּנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. הִזְמִין אֶת אַרְבַּעַת הַקָאצִ’ים וְאֶת הַנְּסִיכִים וּבִקֵּשׁ לָרֶדֶת מִן הַמַּלְכוּת. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בָא. נָתַן לוֹ הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִגֶּרֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ קְרָעָהּ לִגְזָרִים וּנְטְלָהּ בְּפִיו וְלָעַס אוֹתָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס: “אוֹי לְךָ, מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּזֶה?” אָמַר לוֹ: “זֶה לֹא בָא לֹא בְחֶבְרַת הַכַלִיף וְלֹא בְחֶבְרַת מִשְׁנֵהוּ, וְרַק תַּעְתּוּעֵי שָׂטָן הֵם וְשֶׁל רַמַּאי. בָּא לְיָדוֹ גִּלָּיוֹן שֶׁעָלָיו כְתַב הַכַלִיף וְזִיֵּף אוֹתוֹ וְכָתַב עָלָיו מַה שֶׁרָצָה. וּמִשּׁוּם מַה תֵּרֵד מִן הַשִּׁלְטוֹן, כָּל עוֹד לֹא שָׁלַח אֵלֶיךָ הַכַלִיף שָׁלִיחַ בִּכְתָב מַלְכוּת? וְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמּוֹ שוֹמֵר־סַף אוֹ מִשְׁנֶה, וַהֲרֵי הוּא בָא יְחִידִי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ?” אָמַר לוֹ: שְׁלַח עִמִּי אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה וַאֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְקַבֵּל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ לְתוֹךְ רְשׁוּתִי וּמְשַׁלְּחוֹ בְיַד שוֹמֵר סַף לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְאִם אֱמֶת דְבָרָיו, יָבִיא אֵלַי כְּתָב מִן הַמַּלְכוּת וּתְעוּדָה, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שׁוֹלְחוֹ אֵלֵינוּ עִם שוֹמֵר־הַסַּף, וַאֲנִי גוֹבֶה חוֹבִי מִזֶּה שֶׁחָב לִי".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה וְנִתְקַבְּלו עַל דַּעְתּוֹ, קָרָא לַנְּעָרִים וְהִפִּילוּהוּ לָאָרֶץ וְהִכּוּהוּ עַד שֶׁנִּתְעָלֵף. צִוָּה לָשִׂים כְּבָלִים בְּרַגְלָיו וְקָרָא לְפְקִיד בֵּית־הַסֹּהַר. כְּשֶׁבָּא נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל פְּקִיד בֵּית־סֹהַר זֶה קֻטַיְט. אָמַר לוֹ: " קֻטַיְט, רְצוֹנִי שְׁתִּטֹּל אֶת זֶה וְתָטִיל אוֹתוֹ לְגֹב מִן הָגֹבִים שֶׁאֶצְלְךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וּתְהֵא מְעַנֵּהוּ יוֹמָם וָלַיְלָה". אָמַר פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר “שָמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִכְנִיס פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר אֶת עֲלִי נוּר אַלדִּין לְבֵית הָאֲסוּרִים וְנָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת. אַחַר־כָּך צִוָּה לְכַבֵּד אִצְטַבָּה שֶׁמֵּאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וּלְנַקּוֹתָה וּלְהַצִּיעָה כַּר וָכֶסֶת, וְהוֹשִׁיב אֶת נוּר אַלדִּין עָלֶיהָ, וּפְתַּח אֲסוּרָיו וְהֵיטִיב עִמּוֹ. הָיָה הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ כָּל יוֹם שָׁלִיחַ אֶל פְּקִיד בֵּית הַסֹּהַר לְצָוּוֹתוֹ לְיַסֵּר אֶת נוּר אַלדִּין, וּפְקִיד בֵּית־הַסֹּהַר מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלוּ הָיָה מְעַנֶה אוֹתוֹ, בָּה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹהֵג אִתּוֹ בְּרַחֲמִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם. כְּשהִגִיעַ הַיוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד בָּאָה מַתָּנָה מֵעִם פְּנֵי הַכַלִיף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה הַשֻׂלְטָאן מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו. נוֹעַץ בַּמִּשְׁנִים וּבַנְסִיכִים. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “שֶׁמָּא מַתָּנָה הִיא זוֹ לַשֻׂלְטָאן הֶחָדָש?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי: “הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הָיָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ בְּיוֹם בּואוֹ”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים הִזְכַּרְתָּ אוֹתוֹ לִי. רֵד וַהֲבִיאֵהוּ שֶׁאַתִּיז רֹאשׁוֹ”, אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”, קָם וְאָמַר: “רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: 'כָּל הַמְבַקֵּש לִרְאוֹת בְּהַתָּזַת רֹאשׁוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין עלי בֶּן כָאקָאן יָבוֹא וְיִרְאֶה, וְיָבוֹאוּ כָל בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם לִרְאוֹת בּוֹ וַאֲרַפֵּא בְכָךְ אֶת לִבִּי וַאֲכַבֶּה אֶת אֵשׁ קִנְאָתִי”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “עֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבָא אֶל הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז כְּפִי מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ. כְּשֶׁשָׁמְעוּ בְנֵי־אָדָם אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, הִתְעַצְבוּ כֻלָּם וְאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְחֶנְוָנִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים אִישׁ לְאָחִיו כְּדֵי לִתְפֹּס לָהֶם מְקוֹמוֹת לִרְאוֹת בַּדָּבָר, וְהָיוּ מִקְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ. יָרַד הַמִּשְׁנֶה וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים עִמּוֹ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמַר לוֹ קֻטַיְט פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר: “מַה תְּבַקֵּשׁ, אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר: “הוֹצֵא אֵלַי תָּלוּי זֶה”. אָמַר פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר: “הֲרֵי הוּא בַמְּגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים מֵרֹב מַה שֶׁהִכִּיתִיו”. נִכְנָס אֵלָיו פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר וּמְצָאוֹ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:

מִי בְצָרָתִי יַעַזְרֵנִי עָזוֹר,

כִּי רַב חָלְיִי וַיִּיקַר הַמָּזוֹר.

וְגָלוּת כִּלְתָה לְבָבִי וּקְרָבָי,

וּזְמַן הָפַךְ לְאוֹיְבִים לִי אוֹהֲבָי.

בְּנֵי אִישׁ, הֲיֵשׁ בָכֶם יָדִיד יְרַחֲמֵנִי

יָחוּשׁ בְּמַצָבִי, אוֹ לִקְרִיאָתִי יַעֲנֵנִי.

אָכֵן הַמָּוֶת עִם אֵימוֹתָיו בְּעֵינַי יֵקַל

כִּי מִתִּקְוָתִי לְטוּב חַיִּים נִשְׁאַר מָעַל.

הוֹי אֵלִי, חֵי הַמְאַשֵּׁר, הַמַּזְהִיר הַנִּבְחָר,

אֲדוֹן כָּל מֵלִיץ־יֹשֶר, יָם כָּל יְקָר –

אֵלֶיךָ אֶקְרָא: הַצִּילֵנִי, לַעֲוֹנִי כַפֵּר,

וְצָרָתִי וּמְצוּקָתִי מֵעָלַי הָסֵר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַסֵיר מֵעָלָיו פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר אֶת בְּגָדָיו הַנְקִיִּים וְהִלְבִּישׁוֹ שְׁנֵי בְגָדִים מִלֻכְלָכִים וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַמִּשְׁנֶה. הִסְתַּכֵּל בּוֹ נוּר אַלדִּין וְרָאָה שֶׁהוּא אוֹיְבוֹ שֶׁלֹּא חָדַל מִבַּקֵשׁ לַהֲמִיתוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ כָּכָה וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם כָּרַתָּ עִם הַזְמן בְּרִית! וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

מָשְׁלוּ בְרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,

אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.

הוֹסִיף וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, דַע שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוּא הָעוֹשֶה כָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”. אָמַר לוֹ: עַלִי, כְּלום לְיָרְאֵנִי בִדְבָרִים אֵלֶּה אַתָּה אוֹמֵר? הֲרֵי הַיוֹם אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי בָּצְרָה, וְאֵינִי שָׁת לֵב לַעֲצָתְךָ, אֶלָּא נוֹהֵג לְפִי דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הַנַּח לַזְּמַן לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר הַגּוֹרָל יַחְרֹץ.

וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:

מִי שֶׁחַי אַחֲרֵי אוֹיְבוֹ רַק יוֹם,

כְּבָר הִשִּׂיג חֶפְצוֹ עַד תֹּם.

צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת נְעָרָיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל גַבֵּי פִּרְדָּה. אָמְרוּ הַנְּעָרִים לְעַלִי נוּר אַלדִּין – וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם –: “תֵּן לָנוּ וְנִרְגֹּם אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְנִגְזְרֶנּוּ לִגְזָרִים, וְאֲפִלּוּ אִם אָנוּ מִתְחַיְּבִים בְּנַפְשֵׁנוּ”. אָמַר לָהֶם עַלי נוּר אַלדִּין: „אַל תַּעֲשׂוּ כֵן לְעוֹלָם, כְּלוּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֵין מָנוֹס לִי מִן הָעֵת נִקְבָּעָה,

וְלֹא אָמוּת כָּל עוֹד לֹא נִמְלָא צְבָאָהּ

לוּ הִכְנִיסוּנִי לְתוֹךְ גֹבָם לְבָאִים,

לֹא יְכַלּוּנִי כָּל עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִי חַיִּים".

אַחַר כָּךְ הִכְרִיזוּ עַל נוּר אַלדִּין: “זֶהוּ הַקַּל שֶׁבָּעֳנָשִׁים לְמִי שֶׁמְּזַיֵף בְּשֵׁם הַכַלִיף מִכְתָּב לַשֻּׂלְטָאן”. וְלֹא חָדְלוּ לְשׁוֹטֵט עִמּוֹ בְּבָצְרָה עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ תַּחַת חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְשָׂמוּ אוֹתוֹ עַל עוֹר־הַדָּמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו הַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: אֲנִי רַק עֶבֶד מְמַלֵּא פְּקֻדָּה, וְאִם יֵשׁ לוֹ בַּקָּשָה הַגִּידָה לִי וַאֲמַלְּאֶנָּה לְךָ, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לְךָ מֵחַיֶּיךָ אֶלָּא עַד כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא הַשֻּׂלְטָאן פָּנָיו מִן הַחַלּוֹן.

בְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלּוּ:

הֲיֵשׁ בָּכֶם יָדִיד וְרַחוּם יַעַזְרוּנִי?

בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, נָא עֲנוּנִי.

הֵקִיץ לִי הַקֵּץ, זְמַן חַיַּי עָבָר,

הַאֵין לִי רַחוּם, מֵאֱלֹהִים יִקַּח שָׁכָר,

יִרְאֶה מַצָּבִי וְצָרָתִי מֵעָלַי יָגֵל,

יַשְׁקֵנִי מַיִם סִבְלוֹתַי להָקֵל?

בָּכוּ עָלָיו בְנֵי־הָאָדָם אִיש בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ, וְקָם הַתַּלְיָן וְלָקַח מְעַט מַיִם לְהַגִּישׁוֹ לוֹ. נִגַּש הַמִּשְׁנֶה מִמְּקוֹמוֹ וְהִכָּה בְכַד הַמַּיִם בְּיָדוֹ וְשָׁבַר אוֹתוֹ וְגָעַר בַּתַּלְיָן וְצִוָּהוּ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָשַׁר הַתַּלְיָן אֶת עֵינֵי עַלִי נוּר אַלדִּין, וְהֵרִימוּ בְנֵי־הָאָדָם קוֹל צְעָקָה עַל הַמִּשְׁנֶה וְהֵקִימוּ עָלָיו שָׁאוֹן, וְרַבּוּ הַדִּין וְהַדְּבָרִים בֵּינֵיהֶם. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ עָלָה אָבָק וְעָנָן כָּבֵד מִלֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַשֻׂלְטָאן, וְהוּא יוֹשֵׁב בָּאַרְמוֹן, אָמַר לָהֶם: “צְאוּ וּרְאוּ מַה הַדָּבָר?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “נַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה תְּחִלָּה”. אָמַר לוֹ הַשֻׂלְטָאן: “הַמְתֵּן אַתָּה, עַד שֶׁנִּרְאֶה מַה הַדָּבָר”. וְהָיָה אָבָק זֶה, אֲבַק גַ’עְפָר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. וְהָיְתָה סִבַּת בּוֹאָם, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁאַר שְׁלֹשִים יוֹם מִבְּלִי שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ שֶׁל גּוֹרָלוֹ שֶׁל עַלי בֶּן כָאקָאן, וְאִישׁ לֹא הִזְכִּיר אוֹתוֹ אֵלָיו, עַד שֶׁעָבַר בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל־פְּנֵי חַדְרָהּ שֶׁל אַנִיס אַלְגַ’לִיס, וְשָׁמַע בִּכְיָתָהּ, שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

שִׁוִּיתִיךָ לְנֶגְדִּי אִם רָחוֹק אַתָּה אוֹ קָרוֹב,

וּלְשוֹנִי זִכְרוֹנְךָ עַד נֵצַח לֹא תַעֲזֹב,

וְהָלַךְ בִּכְיָהּ וָרָב. פָּתַח הַכַלִיף אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֶדֶר, וְרָאָה אֶת אַנִיס אַלְגַ’לִיס בּוֹכִיָּה. כְּשֶׁרָאתָה אֶת הַכַלִיף נָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי הַטּוֹב לְמוֹלֶדֶת, שָׁרְשׁוֹ זַךְ.

וַעֲנַף פְּרִי תְּנוּבָה: נֵצֶר צַח,

אַזְכִּירְךָ כִּי טוּבְךָ הִבְטִיחַ הַבְטָחָה,

וְחָלִילָה לְךָ אֲשֶׁר תִּשְׁכָּחָהּ.

אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מִי אָתְּ?” אָמְרָה: “מַתְּנַת עַלי בֶּן כָאקָאן לְךָ אָנִי, וּמְצַפָּה שֶׁתְּקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי לְשַׁלְּחֵנִי אֵלָיו עִם מִנְחַת־כָּבוֹד. וְהָרֵי לִי זֶה שְׁלֹשִים יוֹם שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי טַעַם שֵׁנָה”. מִיָּד בִּקֵּשׁ הַכַלִיף אֶת גַ’עְפָר לָבוֹא לְפָנָיו וְאָמַר: “מִזֶּה שְׁלֹשִים יוֹם לֹא שָׁמַעְתִּי מְאוּמָה עַל דְבַר עַלִי בֶּן כָאקָאן, וְאֵינִי חוֹשֵׁב אֶלָּא שֶׁהֲרָגוּהוּ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּחַיֵּי רֹאשִׁי וּבְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי, שֶׁאִם גָּרְמוּ לוֹ רָעָה, אֲנִי מַשְׁמִיד אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַיָּקָר לִי בִּבְנֵי אָדָם. רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע אַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד לְבָצְרָה וְתוֹדִיעֵנִי בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי עִם עַלִי בֶּן כָאקָאן”. מִלֵּא פְקֻדָּתוֹ וְנָסַע מִיָּד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ גַ’עְפָר הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אֶת כָּל הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה וְאֶת הֲמוֹן הָעָם אָמַר: “מַה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה?” סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּעִנְיַן עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן. כְּשֶׁשָּמַע גַ’עְפָר דִּבְרֵיהֶם נִזְדָּרֵז וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ עַל דְּבַר הָעִנְיָן שֶׁבִּגְלָלוֹ בָא, וְשֶׁאִם נַעַשְׂתָה לְעַלִי נוּר אַלְדִּין רָעָה, יַשְׁמִיד אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לָהּ. תָּפַס אֶת הַשֻּׂלְטָאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְצִוָּה לְשַׁחְרֵר אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת בִּמְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי. עָמַד בְּבָצְרָה שְׁלשָׁה יָמִים מוֹעֵד שֶׁאוֹרֵחַ נוֹהֵג לִשְׁהוֹת בְּבֵית-מְאָרְחוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ בֹּקֶר הַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּנָה עַלִי בֶּן כָאקָאן לְגַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת פְּנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר גַ’עְפָר לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן, “הִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיוֹצְאִים לְבַגְדָּאד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַשַּׁחַר וְרָכְבוּ כֻלָּם וְעִמָּם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. הָיָה עַלִי נוּר אַלְדִּין יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ שֶׁל גַ’עְפָר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם. וְנִכְנְסוּ אֶל הַכַלִּיף. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרוֹ שֶׁל נוּר אַלְדִּין. מִיָּד נִגַּשׁ הַכַלִּיף אֶל עַלִי בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ:" טֹל חֶרֶב זוֹ וְהַתֵּז בָּהּ אֶת רֹאשׁ שׂוֹנַאֲךָ“. תְּפָסָהּ וְנִגַּשׁ אֶל אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי. נָשָׂא אֵלָיו זֶה עֵינָיו וְאָמַר לוֹ:” הֲרֵי אֲנִי נָהַגְתִּי לְפִי טִבְעִי וְאַף אַתָּה נְהַג לְפִי טִבְעֲךָ". הִשְׁלִיךְ נוּר אַלְדִּין אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַכַלִּיף וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאֵה הִנֵּה עֲקָבַנִי”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִנֵּה עֲקָבַנִי בְעָקְבָּה כָּךְ

שֶׁכֵּן אֶת הָאָצִיל יַעֲקֹב מַעֲנֶה רַךְ.

אָמַר לוֹ הַכַלִּיף: אִם כֵּן הַרְפֵּה מִמֶּנּוּ". אַחַר-כָּךְ אָמַר לְמַסְרוּר: “מַסְרוּר, קוּם אַתָּה וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. קָם מַסְרוּר וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִּיף לְעַלִי בֶּן כָאקָאן: “שְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל”. אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בְּמַלְכוּת בָצְרָה, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לַחֲזוֹת בִּפְנֵי כְבוֹדֶךָ”. אָמַר הַכַלִּיף: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַנַּעֲרָה, וְעָמְדָה לְפָנָיו. הֵיטִיב עִם שְׁנֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲמֹד עִמּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגָהוּ הַמָּוֶת.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד:“וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וִילָדָיו”. אָמַר הַמֶּלֶךְ:" וְכֵיצַד הָיָה זֶה". פָּתְחָה וְאָמְרָה:


  1. כך במקור. צ“ל ”ולא“ רק פעם אחת. הערת פב”י.  ↩

  2. כך במקור. צ“ל: ”מי“ הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות