רקע
גרשום שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: דביר ועם עובד; תש"ך 1960

הסמרטוטרים, שמופיעים במשעולנו לפרקים, מכריזים בניגון את הכרוז הידוע:

– סחבות, עצמות ובנים שובבים!..

נחת־רוח הם מתכּוונים לעשות בזה לאמהות, שדרכן לאיים על הילדים המַמרים בבעלי השקים הללו, ש“יקחום לתוך שקיהם וישאום אל אשר ישאום”.

מתוך שאלות שונות, שבני הקטן שאלני פעם בעקיפים בנוגע לכך, הכרתי בו, שהוא מאמין בדבר קצת. הכרתי את ענן־הפחד על לובן פניו. השתדלתי לעקור מלבו פחד זה, וכפי שנדמה לי אז, גם עלה הדבר בידי.

והנה בשבתי אתמול אל שולחן־הכתיבה, הרגשתי בו פתאום כשהוא עומד סמוך לי בלי־נוע ומביט אלי כמבקש חסות. ברגע הראשון לא הבינותי כלום, ברם תיכף עמדתי על הדבר. בפרוזדור עמד סמרטוטר ושאל, אם אין כאן מה למכור. הרי, שכל שידולי אז לא הועילו!

כן, הוא ירא, ירא למרות הכל. יודע הוא אחת: קטן הוא וחלש, ואין בכוחו להתנגד ולהגן על עצמו. ומה יעשה, אם יתננו הלה לתוך שקו באמת?! אין לו אֵמון באנשים הגדולים. הם מסוגלים לכל.

אימצתיו אלי אגב הגנה, לא מפני בעל השק שבפרוזדור, כי אם מפני דימונים אחרים לגמרי, שמחכים לו בעתיד המעורפל, הללו, שגם אבא לא יוכל להם, או שאבא זה לא יהיה אז עוד.


המלצות קוראים
תגיות