רקע
ישראל אפרת
אָדָם וְתֹהוּ: פּוֹאֵמָה

יָצָאתִי בִּמְרוֹם הָרֵי־בֶּרְקְשִׁיר לַלֵּיל הַצּוֹנֵן

צְפוּף כּוֹכָבִים לְבָנִים וְחַדִּים מִנְּתִיבַת הֶחָלָב

עַד שׁוּלֵי הָרָקִיעַ, מְקוֹם בַּקַּרְקַע הִתְפַּלְּשׁוּ מַזָּלוֹת, –

מְגִלָּה כְּחֻלָּה וְקָרָה חֲרוּתַת הִירוֹגְלִיפִים:

סֻלָּמוֹת וּמְנוֹרוֹת, שַׁלְשֶׁלֶת וְגַרְזֶן וְתַרְוָד,

עִגּוּלִים, אוֹת שִׁין עַל תָּגֶיהָ, וְקַוִּים שְׁאוּגִים –

כְּמוֹ חַרְטוֹ שֶׁל עִוֵּר מְגָרֵד נוֹאָשׁוֹת וְאֵין פּוֹנֶה;

וְקוֹל הִתְפָּרֵץ מִלִּבִּי: מִי יוּכַל וְיוֹרֵנִי

כְּתָב זֶה שֶׁל כּוֹכָבִים, וְנִקְרָא וְנָבִין הַבָּאוֹת!

לוּ נִמְצְאוּ תָוִים אֵלֶּה עַל אֶבֶן אוֹ קִיר,

הָיוּ דוֹרוֹת עֲמֵלִים, דּוֹר מַנְחִיל עֲמָלוֹ אֱלֵי דוֹר

עַד מָצְאָם סוֹף־סוֹף הַמַּפְתֵּחַ לַקּוֹלוֹת הַדּוֹפְקִים;

וְלָמָּה יִגָּרַע הַכְּתָב עֵת הוּא זִיו וּבַשַּׁחַק?

רְאוּ, הֵם פּוֹצְרִים בִּקְרִיצוֹת־שַׁלְהָבוֹת: קִרְאוּנוּ!

וַאֲנַחְנוּ כֹּה נְבוֹכִים, וּלְשַׁד שִׁדְרָתֵנוּ – רְתֵת

מִפַּחַד הַקֵּץ, עוֹרִֵרְנוּהוּ מִשְּׁנָת בִּמְאוּרָתוֹ

בְּאֶצְבְּעוֹת סַקְרָנוּת מְחֻצֶּפֶת, עַד גְּדַל־נִצְחוֹנוֹת

מִדַּפֵּק לְחִנָּם עַל לִבֵּנוּ. הוֹרוּנוּ, כּוֹכָבִים,

אֵיךְ בָּאנוּ הֲלֹם? אָנָה נֵלֵךְ? מַה נְּיַחֵל?


שִׁיר אֶחָד    🔗

אָחַז אֱלֹהִים בַּתֹּהוּ וַחֲצָבוּ לִרְסִיסִים,

כְּלָאָם בְּתָאִים שֶׁל בְּלִימָה וַעֲשָׂאָם לְבֵנִים

לְבִנְיַן עוֹלָמוֹ. אֶחָד הָרָסִיס שֶׁנִּמְלַט

וְרִחֵף וְחִכָּה. וְאֵל יָצַר יְצוּרָיו וְטָבַע

כָּל אֶחָד בְּחוֹתֶמֶת כִּי־טוֹב; וְעֵת כִּלָּה כָל מְלַאכְתּוֹ,

וְעֵינוֹ הִקִּיפָה מְרוּצַת גַּלְגִּלִּים וּשְׁמָשׁוֹת

תּוֹךְ תְּהוֹם וְאֵין־סוֹף, כְּסוּסִים עִם רַעֲמוֹת־שַׁלְהָבוֹת

שֶׁרַחֲבֵי פִּרְאוּתָם מִצְטָרְפִים לְאֶחָד שֶׁל יֹפִי, –

בְּרֹן אֱלֹהִים ''טוֹב מְאֹד" עִם מַקְהֵלַת עוֹלָמוֹת, –

הִתְגַּנֵּב הָרָסִיס וַיִּתָּקַע בְּתוֹךְ עֵץ הַדָּעַת.

רָאָה הַבּוֹרֵא בַּחֲרָדָה מֶה עָשָׂה לוֹ תֹהוּ

בְּאֶמְצַע גַּן־עֶדְנוֹ עֵת עָמַד לְקַדֵּשׁ שַׁבַּתּוֹ,

אָסַר הַפְּרִי עַל אָדָם וְהֶחְמִיר אֶת עָנְשׁוֹ

וְחָזַר אֶל עָל, וְצֵל יָרַד עַל זִיו הַשַּׁבָּת.


שָׁרְצוּ יְצוּרִים בְּמַיִם בַּאֲוִיר וּבְיַבָּשָׁה.

דָּבְקָה כָל אֶבֶן בַּאֲחוֹתָהּ וְנַעֲשׁוּ רֵחַיִם

וְטָחֲנוּ יַחְדָּו אֶת קֶמַח הַדּוֹרוֹת הַלָּבָן,

וְהַנָּהָר הָאָפֵל אֶת קְצוֹת הַגַּלְגִּלִּים הֵנִיעַ:

הֵצִיץ הָרָסִיס בְּעַד סִיקוּס־אִילָנוֹ וְרָאָה

אָדָם וְחַוָּה מִתְהַלְּכִים עֲצוּמֵי־עֵינַיִם

לְאֹרֶךְ הַנָּהָר וּקְרֵבִים לְאִילָן הַדַּעַת,

הֵחֵל לְהַתְסִיס וְלִבְחוֹשׁ עֲסִיסִים בְּפִרְיוֹ.

קָח אֶת הַחֵשֶׁק הֶעָכוּר וּבִתְרוֹ לִשְׁנַיִם,

הִזָּה עַל חֶצְיוֹ נְטָפִים מְרִירִים כְּהַזּוֹת

אֵם גּוֹמְלָה תִינוֹקָהּ מִיץ־לַעַן עַל פִּטְמוֹת שָׁדֶיהָ,

וְזִלַּח עַל חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי רְסִיסֵי הַדַּעַת

עַד חָמְרוֹ הִזְדַּכֵּךְ וְנֶהְפַּךְ כְּיַיִן לִבְדֹלַח,

מִשְׁתַּקֵּף־מִצְטַחְצֵחַ בְּאַסְפַּקְלַרְיוֹת שֶׁל עַצְמוֹ,

מִתְגַּוֵּן בְּאַלְפֵי גְוָנִים, וְדַקִים עֲדָנָיו.

קָח אֶת הָרֶגַע הַקָּט שֶׁל חֶמְדָּה וּמְתָחוֹ,

וּדְרָכוּ בְכֹחַ עַד כְּפָפוֹ, וְעִגְּלוֹ עִגּוּלִים

מוֹלִיכִים אַט פְּנִימָה חֶלְזוֹנִית לַטַּבּוּר הַבּוֹעֵר,

וַיְהִי דֶרֶךְ וּטְפִיפָה וּמְחוֹלַת מַחֲנָיִם. תִּבְּלוֹ

בִּטְעָמִים מְגָרֵי עֵינַיִם שְׂפָתַיִם וּזְרוֹעוֹת,

כָּל אֵבֶר וְעָנְגּוֹ, כָּל אֵבֶר וְצַעֲרוֹ – טְעָמִים

מַאֲרִיכִים־מְקַצְּרִים הַכֹּחַ לָשֵׂאת כַּד הַיַּיִן

עַד הַגֵּו כֻּלוֹ נִחָר וְשׁוֹאֵג לַכַּד מֵחֲרֵרָיו.

כֹּה הִשְׁלִיט הָאָדָם עַל תְּשׁוּקָה, וְאִטֵּט צְעָדֶיהָ

לַחֲזוֹת עַל דַּרְכָּהּ גִּלּוּיִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל דָּעַת.


אָכַל הָאָדָם הַפְּרִי מִיָּדָהּ שֶׁל חַוָּה,

קִמַּט אֶת מִצְחוֹ הַנָּמוּךְ עַל עֵינָיו הַסְּגוּרוֹת,

הוֹשִׁיט יָד כְּבֵדָה וּשְׂעִירָה לְשִׁכְמָהּ הַלָּבָן

שֶׁל חַוָּה אֲטוּמַת־תְּהִיָּה, וַתֵּפֶן וַתֵּלֵךְ.

אַךְ דֶּרֶךְ עַפְעַפָּיו סָפַג לְבַנְבַּנּוּת חֲמִימָה

מִתְנַעַנְעָה תּוֹכוֹ כְּפֶרַח מִתַּחַת לַמַּיִם,

מִתְפַּשְּׁטָה־מִתְכַּוְּצָה עִם תְּנוּדַת הָאֹפֶל בְּנַפְשׁוֹ.

הוֹרִיד אֶת מִצְחוֹ עַל עֵינָיו וְהִצְעִיד אֶת רַגְלָיו.

מְצָאָהּ עִם שְׁקִיעָה עַל בְּרֵכָה כִּמְחַכָּה לְבוֹאוֹ,

לָפַת אֶת חֶלְקַת צַּוָּארָהּ מִתַּחַת שְׂעַר רֹאשָׁהּ

עַד עָבַר בָּהּ רֶטֶט, וַתִּקְפֹּץ הַמַּיְמָה וַתַּפְחֵד

בַּרְבּוּרִים לְבַנִים שֶׁנָּמוּ וְרֹאשָׁם עַל גַּבָּם.


רָבַץ הָאָדָם עַל צִדּוֹ בַּלַּיְלָה הַמְכֻכָּב

וְיָדָיו וְרַגְלָיו מוּשָׁטוֹת כְּחַיָּה מְנַמְנֶמֶת.

צָפָה וְעָלְתָה מֵעָמְקוֹ הַדְּמוּת הַלְּבַנְבַּנָּה

דֶּרֶךְ אֶלֶף סִפּוּנִים וַעֲנָנִים עַד בָּאָה תּוֹךְ מֹחוֹ,

שָׁלְחָה יָד וְהִדְלִיקָה נֵר קָט לִפְנֵי מַרְאַת זִכְרוֹנוֹ.

הִתְחַלְחֵל הָאָדָם: מִי, אַתְּ? קָם וְקָפַץ עַל רַגְלָיו,

וְצָנַח מְאֻכְזָב עַל צִדּוֹ. וּתְמִיהוֹת בּוֹ כְּבֵדוֹת

כְּאֹרְחָה שֶׁל גְּמַלִּים נִרְדָּמִים הִשְׂתָּרְכוּ בְמַעְגָּל:


  חוּץ בָּא תּוֹךְ אֲנִי,

  וַאֲנִי עוֹד כָּמֵהַּ.

  הַאִם הַחוּץ שֶׁבָּאֲנִי

  לֹא הַחוּץ שֶׁבַּחוּץ?

  וּמָה הָאֲנִי וּמַה חוּץ,

  מִי מִשְּׁנֵיהֶם יְרַמֶּה?


  חוּץ עוֹבֵר וָמֵת,

  הוּא חַי בָּאֲנִי.

  עֵת יִגְוַע גַּם הוּא

  אֵיפֹה יְחִי,

  הָאֲנִי?


  וּמַה הוּא הָאֲנִי:

  חֶדֶר־צְלָלִים אוֹ אֵל?


וְאֶחָד הַגָּמָל בְּקוֹל גְּרָר־שֶׁל־מִטָּה יְנַסֵּר:


  הָאֲנִי הוּא דַּבַּשְׁתִּי

  הַנּוֹשֵׂא מַשָּׂאוֹת

  מִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי.


פִּתְאֹם קָפַץ הָאָדָם וְגָעָה לְתּוֹךְ גִּגּית הַלַּיְלָה,

וְכָל אֹרְחַת הַגְּמַלִּים גָּעֲתָה אִתּוֹ בְּמַעְגָּל.


הִיא בָאָה עִם שַׁחַר, וְזֶה מוּל זוֹ עָלוּ בַגַּלְגַּל.

עַתָּה פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה עֵינֵיהֶם וּמְלֵאוֹת יְקוֹד.

הוּא סוֹקֵר שָׁרְרָהּ וְשָׁדֶיהָּ וּבְשָׂרָהּ הַחִוֵּר

וּכְתֵפֶיהָ הָרָפוֹת שֶׁיָּכוֹל בְּכַפָּיו לְמוֹלֵל.

הִיא צוֹפָה בְּחָזוֹ הַשָּׂעִיר, בְּאֹמֶץ גֻּלְגָּלְתּוֹ,

וּבְשׁוֹקָיו מוּצָקִים כִּשְׁתַּיִם מַצָּבוֹת שֶׁל אַלּוֹן.

וְהַנָּהָר הָאָפֵל, יְקַר כָּל סוֹדוֹתָיו שֶׁל שַׁדַּי,

מִשְׁתָּאֵג: מִי הוֹרֵס בְּאוֹר אֶל עִמְקֵי תַעֲלוּמָה?

הֵם עוֹלִים מִשָּׁלָב לְשָׁלָב. כְּבָר נוֹגְעוֹת הַזְּרוֹעוֹת,

וְעֵינַיִם שׁוֹתוֹת, וַאֲבוּקַת־הַדַּעַת מוּרָמָה;

וְכָל הַהֲוָיָה מִתְעַוְּתָה־מִתְכַּוְּצָה מִבּוּשָׁה.

הָבְקְעוּ־חֻלְּלוּ קָדְשֵׁי קֳדָשָׁיו שֶׁל עוֹלָם!

כְּבָר הֵם עוֹמְדִים מִמַּעַל, מִתְחַבְּקִים מִתְהַדְּקִים בְּרֶטֶט,

כְּבָר הַשְּׁנַיִם אֶחָד, וְאַט אַט מִתְעַצְּמוֹת עֵינַיִם,

וְלוֹפֵת הָאֶחָד אֶת עַצְמוֹ, אֶת הַדְּמוּת מִבִּפְנִים.

וְשַׁאֲגַת חִלּוּל וְהֶרֶס מתְגּבְּרָה וְעוֹלָה, –

עַד כָּבְתָה הַדַּעַת, הַדְּמוּת מִבִּפְנִים מִסְתַּלֶּקֶת,

הַגַּלְגַּל הִתְנַעְנַע, וְהֵם נָפְלוּ לַנָּהָר הָאָפֵל.


וְשֶׁמֶשׁ עֵת רָם יָשְׁבוּ־תָפְרוּ בְּדִמְעָה חֲגוֹרוֹת,

וְהַתֹּהוּ הִסְתַּכֵּל בְּחִיּוּךְ בְּעַד סִיקוּס־אִילָנוֹ.


שִׁיר שֵׁנִי    🔗

רֵאשִׁית הַדַּעַת – עֲרִיגָה,

רֵאשִׁית עֲרִיגָה – הָאִשָּׁה.

וְהַחֻלִיָה הַשְּׁנִיָּה מַה הִיא?

מֶרֶד וּמְרִי.

וְרֵאשִׁית הַמְּרִי – אֱלֹהִים.


קַיִן כְּסוּי־שֵׂעָר, שְׁפַל־מֵצַח וְאַלָּה בְיָדוֹ,

שַׁח־גַּב מֵעַכּוּזוֹ כַּאֲלַכְסוֹן בֵּין יָשׁוֹב וְעָמוֹד,

וְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת מְטַיְּפוֹת כְּמוֹ אוֹרְבִים לוֹ סָבִיב.

וְהֶבֶל חֲלַקְלַק וּוָרֹד וִישַׁר הָרַגְלַיִם,

מַחְמָלָם שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם כִּגְדִי חָבִיב וָרַךְ.

אַךְ הַגְּדִי כְבָר טֹרַף; וְקַיִן מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם,

נִרְדָּף מִקוֹל אֱלֹהִים לְלֹא הֶרֶף, וּשְׁדוּד־

קְטֹרֶת־הַמְּנוּחָה הָעוֹלָה לְכָל אִישׁ מֵאֲדָמָה.

וְנִזְקָק לוֹ כֶלֶב צָרוּעַ: אָנֹכִי אֶרְחָמְךָ.

לֵיל חַם וּדְחוּס־אֹפֶל. מֵזִיעַ הַקּוֹץ וְהַדַּרְדַּר

כְּעֵינַיִם שֶׁל גָּפְרִית יְרֻקָּה מַבִּיטוֹת בְּזַעַם.

וּפִתְאֹם חָזִיז! וְקוֹל גֻּלְגַּל וְנֻפַּץ בְּרַעַם.

קַיִן גָּהַר בֵּין צוּרִים וּסְלָעִים עַל גִּבְעָה מִזְדַּקְרָה

וְכֻלּוֹ מְזֻעְזָע מִפַּחַד וְעַזּוּת גַּם יָחַד:

"עוֹד פַּעַם, אֱלוֹהַּ?

עוֹד פַּעַם: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?

כְּמוֹ חַיָּיו מִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים וַאֲנִי תָמִיד הוֹרְגוֹ,

וְאַתָּה בָא תָמִיד בְּתְמִיהָה: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?

כַּמָּה זֶה כְבָר עֲנִיתִיךָ: אֲנִי לֹא הֲרַגְתִּיו.

אוֹתְךָ, רַק אוֹתְךָ, אֱלוֹהַּ, בִּקַּשְׁתִּי הֲרֹג.

וְסֶלַע, יָרִיתִי אֵלֶיךָ, נִקְלַע אֶל שָׁמֶיךָ.

אֵיךְ אֵדַע שֶׁפִּתְאֹם יַט שְׁבִילוֹ וְסַב אֲחוֹרַנִּית

וְעַל אָחִי הָרַךְ בְּכָל כָּבְדּוֹ הַסֶּלַע יָנוּחַ?

כִּי עוֹד הַיְקוּם בְּחִדּוּשׁוֹ וּכְבָר הַנְהָגָתְךָ גִּלִּיתָ:

מַשּׂוֹא־פָנִים, אִי־צֶדֶק, חִרְחוּר מְדָנִים בֵּין אַחִים.

וְאָנֹכִי חִבַּבְתִּיו. לֹא יָדַעְתִּי הֶיוֹתוֹ בַשָּׂדֶה.

וְכֹה נֶהֱרַג אָחִי, וְכָל אֶצְבַּע לִי שְׁלוּחָה בְּשִׂטְנָה:

הִנֵּה שָׁם הָרוֹצֵחַ,

הִנֵּה שׁוֹפֵךְ הַדָּם!

גַּם הַחַיּוֹת הַמְזַנְּקוֹת אֵלַי מִתּוֹךְ יַעַר בְּטֶרֶף

נֶעֱצָרוֹת מִסְּבִיבִי, נִצָּבוֹת כְּחוּג עֵינֵי־אֵשׁ,

לֹא תִקְרַבְנָה לְצַמֵּת אֶת חַיַּי, רַק צוֹפוֹת בְּזַעַף,

כְּמוֹ מֻזְהָרוֹת: יֵשׁ צֹרֶךְ לִשְׁמֹר מַה יֵּשׁ צֹרֶךְ לִשְׂנֹא.

לָמָּה זֹאת לִי עוֹלַלְתָּ, אֱלוֹהַּ?

הַאֵשׁ לְךָ אַחַת? עַל מָה לֹא רָצִיתָ קָרְבָּנִי?" –

וּבְרָקִים הִתְרוֹצְצוּ, רַעַם בְּלִי הֶרֶף הִתְגַּלְגֵּל.

קַיִן קָפַץ וּפָתַח בִּזְריקַת אֲבָנִים הַשָּׁמַיְמָה,

שֶׁנָּפְלוּ זוֹ עַל זוֹ וְהִתִּיזוּ רְשָׁפִים מִסְּבִיבוֹ,

וּקְרָב נִטַּשׂ בֵּין מַטָּה וּמָרוֹם, בֵּין אָדָם וָאֵל.

אֵל הִשְׁלִיךְ רְעָמָיו וּבְרָקָיו, וְאָדָם – אֶת סְלָעָיו,

וְהַכֶּלֶב הָאֻמְלָל הִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ קִטְעֵי יְלֵל. –

פִּתְאֹם חָבַט חָזִיז אַלּוֹן רָם וְהֶעֱלָהוּ בְּלַהַב.


קַיִן עָמַד מְרֻתָּק מוּל אַלּוֹן זֶה בוֹעֵר,

מוּל זוֹ חָיָּה עֲנָקִית שֶׁזְּרוֹעוֹת לָהּ צוֹמְחוֹת לִרְגָעִים

וּנְשִׁיקָתָהּ כִּלָּיוֹן, וְחִבּוּקָהּ כִּלְפִיתַת הַדֹּב.

זֹאת אוֹתָהּ הָאֵשׁ לָהּ קָרְבָּנוֹ לֹא זָכָה, וְאַחֶרֶת;

זֹאת אוֹתָה תַּעֲלוּמָה אַךְ בּוֹעִֵר בָּהּ יֹפִי אַכְזָרִי.

לוּ יָכֹל הִתְגַּנֵּב וֶאֱחֹז דֻּבָּה זוֹ בְּשׁוֹקָהּ

וְכָלְאָהּ בַּשְּׁבִי לִהְיוֹת עִמּוֹ לְעֶזְרָה בַּצָּר!

וְאֵי מְקוֹם כְּבוֹדָהּ, אֵי תָנוּם אֵת מְלֵאָה קֵבָתָהּ?

וְכַמָּה רְשָׁפִים מִצְטָרְפִים לְלָשׂוֹן שֶׁל אֵשׁ?

תֹּהוּ גִשֵּׁשׁ בְּמֹחוֹ, גֶּשֶׁם רַד כְּמַטְבְּעוֹת עַל טַס,

קַיִן נִכְנַס עִם כַּלְבּוֹ הַמְּצֹרָע לְנִקְרָה לְשֵׁנָה.


קַיִן גָּח מִנְּקִיקוֹ. רָפַף בְּעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת

מוּל שֶׁמֶשׁ־צָהֳרָיִם. כֹּה וָכֹה הִבִּיט כְּדַרְכּוֹ

פֶּן חַיָּה בַּמָּאֲרָב אוֹ אִישׁ. גָּחַן, הִֵרִים שְׁנֵי סְלָעִים,

הִכָּם זֶה אֶל זֶה כְּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע,

אוֹ קָרָא לַאֲנָשִׁים מִקַּצְוֵי הָעוֹלָם לַאֲסֵפָה

בָּהּ בְּשׂוֹרָה חֲשׁוּבָה יְבַשֵּׂר. הוּא הִקִּישׁ עַד גִּצִּים

זִנְקוּ עַל זְרוֹעָיו, עַל פָּנָיו. הוּא כָרַע עַל בִּרְכָּיו

וְהִמְהִיר הַמְּחִי, אוּלַי זִיק יַדְבִּיק זִיק וִיהִי לַהַב.

הִשְׁתַּטַּח עַל קַרְקַע וְנִשְׁעַן בְּמַרְפֵּק וְהִקִּישׁ.

סַלָּמַנְדְּרָה אֲדֻמָּה הִתְיַצְּבָה מִמּוּלוֹ בְּלִי זִיז.

בִּרְקַב הַשַּׁלֶּכֶת בָּא לַהַב נָמוּךְ וְזָחַל

בִּשְׁבִיל צַר כְּמוֹ שְׁפִיפוֹן עַד שֹׁרֶשׁ מְיֻבָּשׁ שֶׁל אֹרֶן,

וְעָלָה וְלָחַשׁ, וְרוּחַ לִטְּפַתּוּ בְחִבָּה.

פִּתְאֹם קוֹל שֶׁל שׁוֹט, וְהַדֻּבָּה הַזּוֹרְחָה הוֹפִיעָה,

וַתְּקַפֵּץ בְּגִילָה מִבַּד אֱלֵי בַד שֶׁל הָאֹרֶן,

וּמֵאִילָן לְאִילָן, וְהָלְכָה וְגָדְלָה כָּל רֶגַע.

אָז הַיַּעַר יָרָה אֶת קְוֻצּוֹת עֲשָׁנוֹ עַל עֵינֶיהָ;

וְהִיא קִפְּצָה וְחִבְּקָה, וַיִּתְלַקַּח הַיַּעַר הַקַּדְמוֹן.

עִצִים בּוֹעֲרִים נָפְלוּ מִכָּל צַד; וַהֲמוֹן חַיּוֹת,

אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים שֶׁנְהַבִּים וְקַרְנֵי הַצְּבִי,

וְאֻמְלְלֵי־גָדְלָם בְּנֵי דִינוֹסוֹרִים זַחְלָנִים,

הִתְרוֹצְצוּ נְבוּכִים בְּסִבְכֵי הַיַּעַר הָאָדֹם

וְקוֹלוֹתָם הֶחֱרִידוּ אֲוִיר.

           קַיִן הֵישִׁיר קוֹמָתוֹ.

הוּא חִטֵּט מִסְתּוֹרֵי־הַשָּׁמַיִם מִלֵּב חַלָּמִישׁ,

וַיְגַל אֶת אֲזֵן־אֱלֹהִים, סוֹד חֲזִיזוֹ וְרַעֲמוֹ.

עַתָּה שַׁדַּי גַּם הוּא. עַתָּה יַקְרִיב

לָאֵלוּת שֶׁל עַצְמוֹ וְיִרְצֶה קָרְבָּנוֹ בְּאֵשׁ.

עַתָּה גּוּרִי לָךְ, תֵּבֵל, מִפְּנֵי קַיִן הָרוֹדֶה בָאֵשׁ!

הוּא הִבִּיט הַצִּדָּה בְּבוּז עַל הַכֶּלֶב הַמְּצֹרָע,

וְעַל גְּרוֹנוֹ שָׂם יַד. הַלָּה הֵרִים אֶת עֵינָיו הַטְּרוּטוֹת

בְּהוֹדָיַת אֵין חֵקֶר. קַיִן הִדֵּק אֶצְבָּעָיו

וְחִנְּקוֹ בִּן רֶגַע וֶהֱנִיפוֹ וּזְרָקוֹ לַלַּהַב. –

וַיִּפֶן זְקוּף־קוֹמָה וַיֵּצֵא אֶל תֵּבֵל.


שִׁיר שְׁלִישִׁי    🔗

קַיִן בָּנָה לוֹ עִיר. שְׁרִיקוֹת וּנְגֹהוֹת,

עַד נֶפֶשׁ קוֹפְצָה וְנִנְעֶצֶת עַל חֻדֵּי הַחוּשִׁים,

כְּמוֹ נֹכַח בְּליסְטְרוֹת מַתְמִידוֹת. אָז גָּוְעָה דְמָמָה,

גָּוְעָה אַהֲבָה שֶׁגָּדְלָה חֲשָׁאִית בַּלֵּב

נָבְטָה בְרֵיחוֹת וְגוֹנִים וְהִבְשִׁילָה פִּרְיָהּ

עַד קָטְפָה הַחַמָּה בְּעַצְמָהּ אֶת הַפְּרִי בְקַרְנֶיהָ –

הָעִיר פָּרְמָה עוֹרָהּ שֶׁל אַהֲבָה בִּהְיוֹתָהּ עוֹד גַּרְעִין

וּזְרָקַתָּה לָאֵשׁ שָׁם נֻפְּצָה כִּזְרַע־תִּירָס בַּתַּנוּר.

גָוַע דְּמִי, גָּוַע פְּנִים, גָּוַע אֵל.

וְעֵת גָּחוּ גְדוּדִים לַקְּרָב מִתּוֹךְ שַׁאַג שִׁעְמוּם,

הִתְנַפְּלוּ מְשַׁחֲרֵי־לַדַּעַת עַל עוֹלָם נִתְרוֹקֵן

תּוֹךְ בֻּלְמוּס־שִׁכָּרוֹן וּזְלִילָה לֹא תֵדַע רְוָיָה,

טַפֵּס אִישׁ עַל אִישׁ וְחַטֵּט וְנַקֵּר וּקְרֹעַ,

כִּזְבוּבִים עַל פֶּגֶר. –

כָּךְ דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת, וְהָרֶגַע הַמְרוֹמָם הוֹפִיע.


בֵּין אַרְבַּעַת כּוֹכְבֵי־עָשׁ עֲרוּכִים כְּמוֹ רִסְפָּק, שֶׁסּוּסָיו

נִשְׁתַּלְּחוּ לְמִרְעֶה וּמֻדְלֶה בַּאֲלַכְסוֹן הַמּוֹט,

יוֹשֵׁב אָדָם עַל יַד קְנֵה־מִשְׁקֶפֶת וּפְרוּעָה לוֹ בְּלוֹרִית

וְעֵינָיו עַגֻלּוֹת וּגְדוֹלוֹת, הֵן עַצְמָן כּוֹכָבִים,

וְשָׁבִיט עַל אָזְנוֹ תָּקוּעַ וּפִנְקָס בְּחֵיקוֹ.

הוּא מַצְמִיד אֶת עֵינָיו אֶל עֵין הַמִּשְׁקֶפֶת וְצוֹפֶה

בְּעַרְפְּלֵי־זֹהַר רְחוֹקִים בְּסוֹף כָּל הָעוֹלָם;

וְנִשְׁעָן לַאֲחוֹרָיו, שָׂם זְרוֹעוֹ עַל מוֹט הָעֲגָלָה

וּמִשְׁתַּקַּע בְּהָגוּת: כָּךְ, בּוֹרְחִים לַעֲבָרִים הָאֵדִים

בְּפַחַז חָזֵיז. וְכָךְ הוֹלֵךְ הַיְקוּם וּמִתְרַסֵּק

כִּפְצָצָה חֲרִישִׁית,

כְּעָבִיט הַמֻּגְחָן וּמַרִיק אֶת שְׁפָכָיו הָאַיְנָה,

כְּצֶמַח שֶׁמְהִירוּת־הִתְעַנְּפוֹ הִתְנַפְּצוּת הִיא אִטִּית.

עוֹד קָט וְאֵינֶנּוּ. אוּלַי יֵשׁ קֶצֶב וּתְקוּפוֹת.

הַפַּעַם הָעוֹלָם מִתְפַּשֵּׁט, וְאַחַר יִתְכַּוֵּץ.

וְכָל הַהֲוָיָה לֵב דּוֹפֵק וְחַי.

לֵב שֶׁל מִי?

לְבַב אֱלֹהִים?

        חִישׁ קִפֵּד אֶת הַחוּט.

כִּי חִבֵּב לֶחֶם־הַסְּפָרוֹת הַקָּשֶׁה הַיָּבֵשׁ,

וְהָגוּת רַכְרַכָּה וּצְמִיגָה מַתְפִּיחָה עַד טִשְׁטוּשׁ

אֶת תָּאֵי הַמֹּחַ וּשְׁרִירָיו. הוֹרִיד שְׁבִיטוֹ וְכָתַב

בַּפִּנְקָס אַחֲרוֹנוֹת הַשּׁוּרוֹת, יְקָרוֹת כְּחוֹף

לוֹ קְרֵבָה אֳנִיָּה מִסּוּפוֹת מָה רַבּוֹת וּתְעִיּוֹת –

שִׁלּוּמִים לְעָמָל. הוֹצִיא שְׁעוֹן־זָהָב מְכִּיסוֹ

וּפָתַח כַּפָּרְתּוֹ. עַתָּה עוֹרֶכֶת חַוָּה קְצֵה־שֻׁלְחָן

וְרוֹתְחָה לוֹ חָלָב שֶׁיִּשְׁתֶּה וְתֶעֱרַב לוֹ שְׁנָתוֹ.

כָּל־כָּךְ בּוֹ הִפְצִירָה הַלֵּיל: אַל תַּעַזְבֵנִי. אֵיךְ תֵּדַע

אֶת רוּחוֹ הַחוֹגֵג בְּסַיְּמוֹ אֶת סֵפֶר הָעוֹלָם?

כֹּה אָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְחַוָּה הֵן מֵרֹאש הִדְרִיכַתּוּ.

מַה פְּתַיּוֹת הַנָּשִׁים בְּחָשְׁבָן לִמְשֹׁךְ בַּחֲזָרָה

הַכַּד אֲשֶׁר פַּעַם הִגִּישׁוּ לְשִׂפְתֵי הַגֶּבֶר!

אָז קָם כֻּלּוֹ נוֹרָא וְזוֹהֵר, וְסִפְרוֹ הַכָּבֵד

מִתַּחַת שֶׁחְיוֹ. וְהַלְלוּהוּ כָל צִבְאוֹת שָׁמָיִם!

אֶל חִפָּה אֶת הַיְקוּם, כְּמוֹ כַלָּה, בִּצְעִיף־מֶשִׁי לָבָן,

אָדָם הֶעְפִּיל וְהֵרִים אֶת הַלּוֹט, חָשַׂף פְּנֵי הַהֲוָיָה.

אַל תִּשְׁאֲלוּ: תּוֹרָה מַאי כְּתִיב בָּהּ? גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

וְהַכְּתָב כְּתָב חַרְטֻמּים, רַק תְּרֵיסַר מַלְאָכִים יָבִינוּ.

אַל תִּשְׁאֲלוּ: אֵיךְ גּוֹרַל הָאֱנוֹשׁ תְּשַׁפֵֵּר וּתְרוֹמֵם?

קָשֶׁה הָאֱגוֹז, לֹא יְפֻצַּח בְּמַלְתְּעוֹת בַּרְזֶל.

וְהַגַּרְעִין לַקֵּבָה לֹא יִסְכֹּן, וּפְרִי עֵץ הַדַּעַת

מִצַּמֶרֶת הָעֵץ וּפִסְגָּתוֹ לַאֲכִילָה לֹא נִתַּן. –

הוּא נֶאֱחַז בְּחֶבֶל־כּוֹכָבִים מִדַּלְדֵּל מֵעַל עַיִשׁ

וְקָפַץ לָעַיִשׁ הַקָּטָן, מִשָּׁם אֶל הַצִּיר,

וּמִצִּיר אֶל כֵּס־קַסִּיּוֹפֵּיָה שֶׁכִּמְעַט הוּא עַל קַרקַע,

וַיִּצְנַח לָאָרֶץ וְעַפְרוֹת כּוֹכָבִים עַל בְּגָדָיו,

עַל פַּרְעוֹת קָדְקֳדוֹ הַקָּמוֹת, עַל רֹחַב כִּתְפוֹתָיו,

עֶל גַּבּוֹת עַפְעַפָּיו וּשְׂפָמוֹ. וַיֵּלֶךְ בָּאֹפֶל

בְּסִמְטָה מְקוֹם דַּלּוּת תְּמָרֵר וְתַמְרִיד הַנֶּפֶשׁ.

שְׁכוּרֵי־יַיִן יְשֵׁנִים עַל מַעֲלוֹת. מַנְגִּינַת בֵּית מַרְזֵחַ.

אִשָּׁה סוֹבְבָה צְבוּעָה. אִזְמֵל מְרַפְרֵף

וְאִישׁ נִכְוָץ וְנוֹפֵל.

אָדָם הָלַךְ מְעֻלַּף הֲגִיגָיו.

וּפִתְאֹם הִזְדַּקֵּר מִתַּחַת לְאַפּוֹ בַּר־נָשׁ

שְׁחוּז חֹטֶם וְקוֹל, פְּנֵי צִפּוֹר, שֶׁלֶף שָׂב שֶׁל זָקָן,

מְהַדֵּס עַל קַבּוֹ, וּבְכַפָּיו הַחוֹבְרוֹת נָח דְּבָר־מָה

כְּאוֹצַר־יְקָר: "אֲדוֹנִי,

רְאֵה, זֶה הַלֵּב מִתּוֹךְ אִישׁ עַתָּה נִרְצַח חִלַּצְתִּי.

רְאֵה, מְפַרְפֵּר עוֹד הַלֵּב. אֲבַקֶשְׁךָ, שִׂימֶנּוּ

תַּחַת קּנֵה־הַמִּשְׁקֶפֶת". אָדָם נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו: “זֶהוּ אָיֹם!”

"אַךְ פֶּלִאי, וְנֶהְדָּר מֵגַּלְגַּל אוֹ מַזָּל שֶׁל מַעְלָה.

מַה תּוֹכוֹ, אֲדוֹנִי?" "שַׁסְתּוֹמִים וּשְׁרִירִים לְהַשְׁאִיב

הַדָּם אֶל רַהֲטֵי הַגּוּף". "הַרְבֵּה יוֹתֵר, אֲדוֹנִי.

שִׂים עָלָיו מְשְׁקֶפֶת". "מְאוּם אָז לֹא אֶרְאֶה מִלְּבַד

מָה אֶרְאֶה בְּעֵירֹם עַפְעַפַּי", “אַךְ הַטָּמִיר, הַפְּנִים!”

“לָזֶה אֵין עוֹד כְּלִי”. "חֲבָל, כָּל הַכֵּלִים הִמְצֵאתָ.

וְחָקַרְתָּ שָׁמַיִם עַד תֹּם: כִּימָה, כְּסִיל וּבְנֵי עַיִשׁ.

גַם בַּלֵּב קֻפְּלוּ שְׁחָקִים, נוֹסַף לָהֵמָּה

שְׁאוֹל, כָּל מְדוֹרֵי שְׁאוֹל!

חָקַרְתָּ כָּל גַּלְגַּל, כָּל כּוֹכָב: תִּרְכָּבְתָּם וּנְתִיבָם.

הֲיַרְגִּישׁ הַכּוֹכָב כְּאֵב, אוֹ הֲתֵבְךְּ עֵין־גַּלְגַּל?

הִנֵּה גַלְגַּל בְּכַפִּי. רְאֵה, אֵיךְ יִתְקַלַּע! –הַמְתִּינָה,

יַקִּירִי, עוֹד קָט וְתָנוּחִ, תָּנוּחַ בְּלִי סוֹף –

גַלְגַּל זֶה דָּפַק־חָתַר וְחָרַג מִכְּבָלִים

אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם אוֹ לַסַּהַר, וּבִכְאֵב וּבִבְכִי,

הַהִתְוֵיתָ מַעְגָּלוֹ, אֲדוֹנִי? יָדַעְתִּי הֶהָרוּג, –

אִישׁ פּוֹחֵז, בְּלִיַּעַל. אַךְ הַאֲמִינָה: אָבִיו אִישׁ יָשָׁר.

וְאֵיךְ נִכְנַס הָרַע אֶל הַלֵּב? מְֵאַיִן זוֹ רִמָּה

הַחוֹדְרָה וְזוֹלְלָה מִבִּפְנִים עַד תָּאֵי כָל הַנֶּפֶשׁ

מוּצָפִים רַעַל יָרֹק, וְיָדַיִם נֶאֱחָזוֹת בְּסַכִּין

כְּטוֹבֵע בְּקֶרֶשׁ, וְכָל תַּאֲוָה רַק דָּם, לִשְׁפֹּךְ דָּם!

הַתוּכַל עֲנוֹת? לֹא, בִּזְבַּזְתָּ חַיֶּיךָ בִּמְרוֹמִים

עַל עַרְפִלִּים מַסְרִיחִים רְחוֹקִים, וְהַחַיִּים הִפְקַרְתָּ

לְהִשָּׁרוֹת בִּמְרִירוּת וְרֶשַׂע וְצַעַר. חֲבָל!

בִּזְבַּזְתָּ שְׁנוֹתֶיךָ, אֲדוֹנִי. חֲבָל, מַה חֲבָל!"


אָדָם קִנַּח בְּחֵמָה אֶת הָרֹק דִּבְרֵי אִישׁ זֶה

עַל פָּנָיו הִרְבִּיצוּ. עָמַד הִבִּיט עוֹד אַחֲרָיו,

אֶל הָאִישׁ הַהוֹלֵךְ וְרָחֵק וּבְכַפָּיו אוֹצָרוֹ

וְקַבּוֹ יְנַקֵּשׁ עַל קַרְקַע: חֲבָל וַחֲבָל!

אָז נִפְנָה הַבַּיְתָה. שָׂם סִפְרוֹ הַכָּבֵד עַל שֻׁלְחָן,

וַיֵּשְׁתְּ כּוֹס חֲלָבוֹ הַחַם, וְלֹא עָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ.


שִׁיר רְבִיעִי    🔗

שִׁבְעִים זְקֵנִים סְבִיב שֻׁלְחַן־תּוֹלַעְנָה אֲרַכְרַךְ,

וְאָדָם בָּרֹאשׁ. שִׁבְעָה יָמִים וְלֵילוֹת יָשָׁבוּ

בְּקָדְקֳדִים מֻרְכָּנִים

כְּשִׁבְעִים עַמּוּדִים הַשַּׁחִים תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂא.

כִּי עִיר תּוּבַל קַיִן הִתְנַפְּלָה בִקְרָב עַל עִיר קַיִן.

וְאָבוֹת וּבָנִים כְּבָר נִסְפּוּ לָרֹב בַּמַּעֲרָכָה,

אֵין בַּיִת בְלִי אֵבֶל, וְיוֹם הַנִצָּחוֹן עוֹד בּוֹשֵׁשׁ.

אֵיךְ נוּכַל וְנַךְ תּוּבַל קַיִן? אֵיךְ נִגְדַּע אֶת קַרְנוֹ?

שִׁבְעָה יָמִים וְלֵילוֹת, וְאָז פָּתַח אָדָם וְאָמַר:

– “יֵשׁ לִגְזֹל סוֹד אַחֲרוֹן מֵאֵל”. כֻּלָּם צָפוּ חֲרָדוֹת.

"תָּאִים שֶׁל בְּלִימָה הַיְקוּם. כָּל הַיֵּשׁ בָּנוּי אַיִן.

וּבְכָל תָּא רְסִיס תֹּהוּ. רָסִיס אֶחָד כִּי נִשְׁלַח וְשָׂפָק".

– “הַאִם לֹא סַכָּנָה אִם נַחְתֹּר בְּחוֹמַת הֲוָיָה?”

– "רַק אֶחָד רָסִיס, וְאֵל עַצְמוֹ לֹא יַרְגִּישׁ חֶסְרוֹנוֹ.

אַחַר נַדְבִּיק מוֹדָעָה עַל חוֹמָה: סַכָּנָה, אַל גַּעַת!"

וּגְבָרִים נִלְקָחִים, מִתְעוֹפְפִים קִרְעֵי מִשְׁפָּחוֹת,

וְזוּגוֹת בְּכָל תַּחֲנָה בִּנְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה יִתָּלוּ.

וַיְהִי לֵיל. טַיָּס הִפְלִיג בָּאֲוִיר עִם חֲבִילַת הַיְקָר,

טָס שָׁעָה עַל שָׁעָה בַּכְּחוֹל שֶׁמִּמַּעַל לֶעָבִים,

וּסְבִיבוֹ כּוֹכָבִים כְּמוֹ רֹן. רַק מִתּוֹךְ הַחֲבִילָה

קוֹל דְּפִיקַת דְּבַר־מָה שְׁדוּד־מְנוּחָה: עַד אָן תִּשְׁמְרֵנִי

כָּאן טָמוּן וְחָבוּשׁ כְּאֶתְרוֹג בְּקֻפְסַת הַכֶּסֶף?

תְּנֵנִי לִגְלֹש עַל קַרְקַע, לְחַלֵּץ עַצְמוֹתַי!

וְהַטַּיָּס טָס הָלְאָה. מֵאַחֲרָיו כְּבָר רָדַף קַו־שַׁחַר,

אַךְ הוּא מִהֵר לָרוּץ תּוֹךְ הַלֵּיל. סֶדֶק נִבְעָה בְּעָנָן,

וַיִּגְחַן וַיִּצֶף. הָךְ כַּפְתּוֹר הִפִּיל מַטְמָנְתּוֹ,

וְנִרְתַּע אֶל עָל. –

רְעָמִים הִתְלַהֲמוּ כְּמוֹ כָל הָעוֹלָמוֹת הִשְׁתַּבְּרוּ;

וְיָם שֶׁל שַׁלְהֶבֶת הִזְדַּקֵּף וְגָעָשׁ הַשָּׁמַיְמָה,

בּוֹ גַלֵּי־שִׁגָּעוֹן הִתְאַחֲזוּ בִּקִידָה כְּשֵׁדִים,

אוֹ סוֹבְבוּ שְׁכוּרֵי־חֶדְוָה כְּכַנְפֵי הַטַּחֲנָה,

עַד חָוְרוּ כוֹכָבִים מִמַּעַל וְחָלוּ וְקָאוּ

אֶת זִרְמַת זַהֲרִירָם אֶל תּוֹךְ הַקַּלַחַת הַתָּפְתִּית.

וְכָל מָקוֹם הוּא חָזוֹן לְעַצְמוֹ בְּבִימַת הַזַּעֲוָה,

וְכָל רֶגַע עֲלִיַּת הַפַּרְגּוֹד וּתְמוּרַת עֲלִילָה.

וְהִנֵּה הַגַּלִּים קָפָאוּ, הָרְתִיחָה שָׁכָכָה,

וּפֶרַח שֶׁל אֵשׁ עֲנָקִי שִׁלַּח רַחֲבֵי־עָלָיו

מִכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת. תִֹפְאֶרֶת כֹּה רַבָּה לַתֹּהוּ,

וְאִתָּהּ גַּם דְּבַר־מָה הַמַּחְלֶה הַלֵּב עַד הָקִיא!

וְאַט־אַט הַכֹּל דָּהָה וַיְהִי לְגוּשׁ עָנָן לְבַנְבַּן,

כִּפִטְרִיָּה גְדוֹלָה, יָד שְׁלוּחָה לְמַעְלָה עִם אֶגְרוֹף,

וְתוֹכוֹ עוֹד עָמְדָה שַׁלְהֶבֶת אֲדֻמָּה כִשְׁקִיעָה,

כְּעַיִן זוֹעֶפֶת שֶׁל נָקָם לֹא יֵדַע עוֹד שָׂבְעָה.

וּבֹקֶר עַגְמוּמִי אַט עָלָה. שָׁב טַיָּס הַבַּיְתָה

כַּאדֹנָי מֵהֲפֵכַת עֲמוֹרָה וּסְדוֹם.

וְרֶגֶשׁ נִצָּחוֹן לֹא אָרַךְ. הַלֵּיל הֵחֵל חוֹגֵג

בִּרְקִידוֹת־רְחוֹבוֹת וְזָרִים מִתְחַבְּקִים בְּשִׂמְחָה,

וְתַהֲלוּכַת אֲבוּקוֹת סְבִיב בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם. אַךְ מַהֵר

הַלֵּיל הִתְיַגֵּע, נָטַל סַהֲרוֹ וּפָרַשׁ לִשְׁנָת.

וּבְבִגְדֵי־פְאֵר לְיַד שֻׁלְחֲנוֹת־חַג יָשְׁבוּ מְסֻבִּים

הֲלוּמֵי חֲתַת: קוֹל תֹּהוּ

דּוֹפֵק בַּשְּׁבִי בְּלִבְנֵי כָל הַיְקוּם וַאֲרִיחָיו,

וּכְבָר יֵשׁ הַמַּפְתֵּחַ, רְאֵה, הוּא כְבָר מֻנָּח עַל שֻׁלְחָן,

וְסֶכֶל אוֹ רֶשַׁע לֹא יֶחְסַר לִפְתֹּחַ הַשֶּׁבִי.

זֶה לֹא הָיָה רַק פַּחַד נְקָמָה. אֵי הָיָה נִצָּחוֹן

לֹא הִתְרַתֵּם בִּמְהֵרָה בְּעֶגְלַת־הַנְּקָמָה שֶׁל תְּבוּסָה?

וְכָל כֶּתֶר – עֲרַאי, וּפַעֲמוֹנָיו מַמְתִּיקִים בִּצְלִילָם

אֶת חֶרְדַּת הַמָּחָר. לֹא, עָמֹק וְעָמוּם רַב־יוֹתֵר

הַפַּחַד תְּקָפָם, עַד נָסוֹג הַשֵּׂכֶל הָאוֹרִי

וְנֶאֱלַם דּוּמִיָּה בְּיוֹם חַגּוֹ שֶׁהָפַךְ מִשְׁבַּתָּיו;

רַק הַמַּיִם הָאֲפֵלִים בַּנֶּפֶשׁ הִרְגִּישֹוּ וְקָפְאוּ.

זֹאת הָיְתָה מוּעָקָה כְבֵדָה שֶׁפִּעְפְּעָה קִירוֹת,

וּבָאָה וְהִכְהֲתָה מְנוֹרוֹת, וְחָדְרָה וְחִנְּקָה

הָרַעַד הַחַם שֶׁל הַחַיִּים בְּתָאִיּוֹת הַגּוּף.

זֹאת הָיְתָה הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה בִּקְצֵה כָל הָעוֹלָם,

שֶׁנִּפְתְּחָה פִּתְאֹם לַקֹּר וְלַכְּפוֹר שֶׁל הָאַיִן,

עַד עָבְרָה בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ צְמַרְמֹרֶת בַּלְּשַׁד.

דּוּמָם יָשְׁבוּ הַמְּסֻבִּים וְאֶחָד־אֶחָד הִתְפַּזְּרוּ.


וְהַמּוּעָקָה נָמַסָּה וַתְּהִי לְהִתְמַרְמְרוּת רוֹגְנָה

כְּלַפֵּי אָדָם מְכֻכַּב־עֵינַיִם וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים.

וּבֹקֶר יוֹם אֶחָד הִקִּיפוּ וְהָלְכוּ סְבִיב בֵּיתוֹ

נְעָרִים וּזְקֵנִים, וְנָשִׁים יַד־תִּינוֹק עַל שָׁדָן,

וְחַיָּלִים שֶׁשִּׁלְּמוּ דְּמֵי קְדִימָה אֶבְרֵיהֶם הַצְּעִירִים

בִּמְחִיר עוֹלָם בְּלִי פַחַד נִשְׁקָף בְּשָׁמָיו:

– עַל מֶה עֲכַרְתָּנוּ?

וּבִפְנִים יָשָׁב אָדָם וְגָמַע חֲלָבוֹ הַחַם

וְסִפֵּר לְחַוָּה אֵיךְ קַיִן נְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ

וְצִפָּה אֶת חָזוֹ בְּסִרְטֵי־צִבְעוֹנִים וְתָוִים.

הוּא חִיֵּךְ תַּמְרוּרִים: "וַאֲנִי לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם מָחָר

יִשְׁלַח לִי אֶקְדָּח לְשַׁי". חַוָּה יָשְׁבָה מִמּוּלוֹ,

וְעַגְמוּמִית בְּעֵינֶיהָ הַצְּעִירוֹת־הַשְּׁחוֹרוֹת, וּתְמִיהָה

בְּכַפָּהּ הַשְּׁטוּחָה: "מַדּוּעַ? הִצַּלְתָּ הָעִיר,

וּצְעִיף כָּל הַיְקוּם הֲרִימוֹתָ?" "אוּלַי סוֹף־סוֹף הֵם צוֹדְקִים.

אוֹתָהּ בְּתוּלָה עֲנֻגָּה נוֹזֶפֶת עֵת נוֹגְעִים בִּצְעִיפָהּ".

הִיא צָפְתָה לַמֶּרְחָק: “שָׁגִינוּ אִם כֵּן?” אָדָם לִטֵּף

אֶת יָדָהּ: "לֹא, חַוָּה. לוּ פִתְאֹם הִתְנַדֵּף הֶעָבָר

וְהֻצַּגְנוּ עִם בְּרֵאשִׁית, שׁוּב הָיִיתִי חוֹטֵף אֶת הַפְּרִי

מִתּוֹךְ יָדֵךְ הַטּוֹבָה וְנוֹעֵץ בּוֹ שִׁנָּי. וְאוּלָם – "

הוּא נִגַּשׁ לַחַלּוֹן וּפְתָחוֹ וְהִבִּיט בָּאֲסַפְסוּף

וְחָשַׁב עַל מַלְכֵי מִצְרַיִם שֶׁהָרְגוּ אַרְדִּיכְלֵי

פִּירָמִידוֹת, מְלַאכְתָּם עֵת כִּלּוּ.

קוֹל זוֹעֵף הִתְבַּדֵּל וְעָלָה: “כְּלָא שׁוּב אֶת הַתֹּהוּ!”

הוּא חִשַּׁב לַעֲנוֹת: מָה אִם תֹּהוּ יְמָאֵן הִכָּלֵא?

אֶבֶן כְּבֵדָה פָּגְעָה בְמִצְחוֹ וְנָפָל לַאֲחוֹרָיו.


דּוּמָם שָׁכַב עַל עַרְשׂוֹ וִימִינוֹ בְּיַד־רוֹפֵא בַעַל זָקָן.

פְּנֵי דוֹנַג, עֵינַיִם עֲצוּמוֹת, תַּחְבּשֶׁת עַל מֵצַח,

וּפְרוּעָה הַבְּלוֹרִית. כָּל חַיָּיו נָסוֹגוּ לְעָמְקָם

לְשֵׁם יִחוּד שְׁאֵלָה חֲמוּרָה. אַפְלוּלִית מִסָּבִיב,

מִוִּילוֹנוֹת מוּרָדִים, כִּלְהָרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ לְמַטָּה

מְקוֹם נִתָּק הָאֲנִי מִן הַנֶּפֶשׁ וְעוֹבֵר לָעוֹלָם.

חַוָּה עָמְדָה בַפִּנָּה וְעֵינֶיהָ מְבֹהָלוֹת.

וּמָתוּחַ בַּחֶדֶר הַדְּמִי, כְּמוֹ סְביב כָּל אָנוּשׁ,

מִתִּקְוָה הַמּוֹשְׁכָה הָרְגָעִים וַחֲרָדָה הוֹדָפְתָּם.

זְבוּב הִתְחַבֵּט בְּזִמְזוּם עַל וִילוֹן אָז עִם עֶרֶב.

אָדָם פָּקַח אֶת עֵינָיו, וְהֵן טְהוֹרוֹת וּרְחוּצוֹת

כְּכוֹכְבֵי עַרְבַּיִם, כְּמַבָּטים רִאשׁוֹנִים שֶׁל תִּינוֹק,

וּבִקֵּשׁ הִתְרוֹמֵם. חַוָּה נִגְּשָׁה וְהֵרִימָה רֹאשׁוֹ.

הוּא פָנָה לַחֶדֶר הָרֵיק כְּמוֹ הִתְאַסְּפוּ אֲנָשִׁים:

“שָׁכַחְנוּ בַדֶרֶךְ הַלֵּב… הָבָה נִמְצָא הַלֵּב…”

עֵינָיו נִסְגְּרוּ אַט, דִּמְעָה עָלְתָה לְאַחַר הִסָּגְרָן.

חַוָּה נָתְנָה קוֹל צְוָח, רֹאשׁוֹ נִשְׁמַט עַל הַכָּר.

*

עַתָּה נִשְׁעָן אָנֹכִי עַל גָּדֵר שֶׁל גֶּשֶׁר.

נָהָר עָטוּף אַפְלוּלִית מְלַקֵּק זִיז סֶלַע.

וּצְפַרְדֵּעַ יְחִידָה בְּקוֹל עָב כְּשֶׁל שׁוֹר: בְּלֹם!

אֵיךְ אֶבְלֹם, יַקִּירָה, וְרֶנֶן וְשַׁוְעָה בְּקִרְבִּי:

לָדַעַת כִּי הַיְקוּם בְּכָל אֲרִיחָיו וּלְבֵנָיו הוּא שֵׁד,

תֹּהוּ וָשֵׁד וַחֲרִיגָה עֲצוּמָה לְהֶרֶס;

וְלִבְנוֹת בָּאֶמְצַע מֵחֶזְיוֹנוֹת וַעֲרִיגוֹת וּתְפִלּוֹת,

כְּקוֹרַלִּים בּוֹנִים מִפְּנִינֵי עַצְמוֹתָם, אִי יָרֹק וֶאֱנוֹשִׁי,

וּלְהַרְחִיבוֹ אַט־אַט עַד הַיְקוּם כֻּלּוֹ יַהֲפֹךְ

אֱנוֹשִׁי וּלְבָבִי וְחַם! –

מַה נִּשָּׂא עַל כָּתֵף, הָהּ עֵינַיִם זְרוּחוֹת שֶׁל מַעְלָה,

גְּאֻלָּה אוֹ שׁוֹאָה? –

רְאֵה, מָה אִי־מְנוּחָה בַמָּרוֹם! פֹּה וְשָׁם בְּלִי כָל עָנָן

נִמְחֶה אֶשְׁכּוֹל־כּוֹכָבִים וְנִגְלֶה, כְּמוֹ יֶלֶד מִשְׁתַּעֲשַׁע

בְּמַחַק עַל לוּחַ קִרְטוֹן, אוֹ מִישֶׁהוּ כֹּה זָקֵן,

עַד זְקָנוֹ מִשְׂתָּרַע כְּכֶסֶף־אַבְנֵט בַּשָּׁמַיִם,

שָׁם מוֹחֵק וּמְתַקֵּן וְהַמַּשְׁוָיָה הַגְּדוֹלָה עוֹד אֵינָהּ.

וּרְאֵה, פִּתְאֹם עָבַר הַמַּחַק עַל כָּל הַכּוֹכָבִים,

וְהַשַּׁחַק אַפְרוּרִי וְעִוֵּר. –

מְפֻלָּץ נִשְׁאַרְתּי בָאֹפֶל וָאֵלֵךְ לִמְלוֹנִי,

וְכֶלֶב בַּמֶּרְחָק הִתְנַבַּח וְעָבַר לִילָלָה.


תשרי תש"ו

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53406 יצירות מאת 3180 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!