רקע
יוהאן וולפגנג פון גתה
פאוסט בחדר הלמודים (פאוסט, חלק ראשון)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: גרמנית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: תרשיש; 1950

פאוסט חוזר מטיולו ואתו הכלב טפף, (הנקרא כן בגלל הליכתו המטופפת).

הכלב הוא גלגול השד מפיסטופליס.


התרגום מוקדש לד"ר משה זמורה


פאוסט

עָזַבְתִּי גַיְא, שָׂדוֹת שָׁאְנָנוּ,

עָטָם הַלֵּיל בְּתַרְדֵּמָה

וּבְחֶרְדַת־קֹדֶשׁ יָעִיר־בָּנוּ

קוֹל רַחַשׁ נֶפֶשׁ רוֹמֵמָה.

נִדַּם שְׁאוֹן אֲווֹת פָּרוּעַ

עִם כָּל פַּחְזוּת פְּעוּלוֹתָם;

בַּלֵּב חִבַּת־אָדָם תָּזוּעַ,

חִבַּת־הָאֵל בַּלֵּב תִּפְעַם.


הַרְגִּיעָה, טַפָּף; אַל רוּץ פֹּה וָהֵנָּה!

עַל הַסַּף מַה תָּרַח בְּאַפְּךָ?

שְׁכַב אַחֲרֵי הַתַּנּוּר, הֵרָדֵמָה,

מֵיטַב כָּרַי שָׁם אַצִּיעַ לְךָ!

כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ עֲלֵי הַר וּמֹורָד

שִׁעְשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִקְפִיצוֹתֶיךָ,

כֵּן גַּם אֲנִי אֲשַׁלֵּם גְּמוּלֶךָ

וּתְהִי לִי אוֹרֵחַ שָׁקֵט וְנִכְבָּד.


הָהּ, עֵת יָאִיר מִצְעַר חַדְרֵנוּ

שֵׁנִית הַנֵּר בְּחִין חֻמּוֹ,

הָאוֹר בּוֹקֵעַ בְּחֻבֵּנוּ,

בַּלֵּב אֲשֶׁר מַכִּיר עַצְמוֹ;

אָז מֵחָדָשׁ בִּינָה דוֹבֶרֶת,

תּוֹחֶלֶת מֵחָדָשׁ צוֹמְחָה,

כְּמִיָה לְמֵי־חַיִּים גּוֹבֶרֶת:

הָהּ, לְמַעְיְנֵי־חַיִּים נִכְמַהּ!


אַל נַהַם טַפָּף! לִצְלִילֵי קוֹל קָדוֹשׁ,

עַתָּה אֶת כָּל נִשְׁמָתִי הִפְעִימוּ,

קוֹלוֹת פֶּרֶא־חַיָּה הַתְאֵם לֹא יַתְאִימוּ!

לֻמַּדְנוּ, כִּי לַעַג יָפִיחַ אָדָם

בְּכֹל לֹא יָבִין,

וְעַל כָּל דָּבָר טוֹב, דְּבַר הָדָר מְרוֹמָם

יָלוֹן, אִם אוֹתוֹ יְיַגֵּעַ וְיֵלֶא;

אִם הַכֶּלֶב כָּמוֹהוּ יִרְטַן בְּמוֹ אֵלֶּה?


אַךְ כְּבָר אַרְגִּישׁ, וְלֹא אוּכַל לִמְנוֹעַ,

כִּי תַּם הַנַּחַת מֵחָזִי לִנְבּוֹעַ!

וּמַה כֹּה חִישׁ הַנַּחַל יַכְזִיבֵנוּ,

וְאָנוּ, הָהּ, נִגְוַע בְּצִמְאוֹנֵנוּ!

רָב נִסְיוֹנִי בָּאֵלֶּה שִׁבְעָתַיִם;

אַךְ חֶסְרֹון זֶה – נוּכַל לוֹ וּנְמַלְּאֶנוּ:

נִכְסַפְנוּ לְבִרְכַּת גִּלּוּי שָׁמַיִם,

וְאֵין בָּהִיר מִלַּהַב אֵשׁ קָדְשָׁהּ

בְּזֹהַר בְּרִית־הַחֲדָשָׁה!

מֵאִיץ בִּי מַה, כִּי אֶת דַּלְתָּהּ אָרִימָה,

וּמְקוֹר הַקֹּדֶשׁ זֹאת הַפַּעַם

בְּישֶׁר־דַּעַת, בְּטוּב־טַעַם

בִּשְׂפַת־עַמִּי הָאֲהוּבָה אָשִׂימָה.

כָּתוּב: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּאֲמָר”:

וּכְבָר אֶתְקַשׁ! מִי לִי יָקוּם בַּצָר?

כֹּה לֹא אוּכַל לָרִים מַאֲמָר עַל נֵס!

תִּרְגּוּם אַחֵר עָלַי פֹה לְחַפֵּשׂ,

אִם אוֹר־אֱמֶת עֲלֵי שִׂכְלִי זָרוּחַ;

כָּתוּב, אֵפוֹא: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הָרוּחַ”;

אֶפֶס, בְּרֹאשׁ טוּרֶיךָ הִזָּהֵר

פֶּן בַּמֵּרוֹץ הַחֶרֶט יִמָּהֵר!

הַאֲף הָרוּחַ הוּא הַכֹּל יִיצַר, יִבְרָא?

הָיָה לִכְתֹּב: “בְּרֵאשִׁית הָיְתָה גְּבוּרָה”;

אוּלָם, עוֹד זֹאת כּוֹתֵב הִנֵּנִי,

חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, כִּי דְבַר־מָה יְנִיאֵנִי!

פִּתְאוֹם אֵאוֹר, וּבְבִינָתִי חוֹסֶה,

אֶבְטַח לִכְתֹּוב: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּעֲשֶׂה”!


אִם יַחַד בְּחַדְרִי פֹה נִתְאָרֵחַ,

טַפָּף, חֲדַל מֵהִתְיַפֵּחַ,

חֲדַל מִנְּבּוֹחַ!

חָבֵר כָּזֶה, מַתְמִיד לַטְרִיחַ,

לִסְבּוֹל אֶצְלִי עוֹד אֵין בִּי כֹחַ!

אֶחָד יַעֲזוֹב אֶת הַתָּא:

אֲנִי אוֹ אַתָּה!

חֹק־אֹרְחִים אֵפֵר1 רַק בִּמְרִי נַפְשִׁי:

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, נְתִיבְךָ חָפְשִׁי!


אַךְ מָה עֵינַי יִרְאוּ פֹה?

הֲסִדְרֵי בְרֵאשִׁית הוּפְרוּ פֹה?

הַחֶזְיוֹן־שָׁוְא הוּא, אִם אֱמֶת חַיָה?

הַטַּפָּף אֵיךְ גָּדַל, אֵיךְ רָחָב הָיָה!

בְּעֹז אֶת גּוּפוֹ מֵרִים!

אֵין עוֹד דְּמוּתוֹ כְּתֹאַר דְמוּת כְּלָבִים!

אֵי מִפְלָצָה הֵבֵאתִי לְבֵיתִי?

הִנּוֹ כְּסוּס יְאוֹר מוּל מַבָּטִי!

עֵינָיו לַבּוֹת, שִׁנָּיו מוֹרָא!

אָמְנָם עָמַדְתִּי עַל כַּנְךָ!

בְּשֵׁד כָּזֶה, חֲצִי יְלוּד־שְׁאוֹל,

בְּמִפְתְּחֵי שְׁלֹמֹה2 אֶמְשׁוֹל!

הרוחות

אֶחָד כָּלוּא בִּפְנִים! עִמְדוּ בַחוּץ;

אַף אֶחָד אַחֲרָיו בַּל יָרוּץ

כְּשֻּׁעָל כָּבוּל בַּפַּחַת

רוֹעֵד שָׁם תַּן מִשַּׁחַת!

אַךְ שִׁמְרוּ אֵלָיו,

דְּאוּ שָׁם, שׁוּבוּ עָתָּה,

דְּאוּ מַעְלָה וָמָטָה,

וְְיֶחְלַץ, יִמָּלֵט מִכְּבָלָיו!

אִם תּוּכְלוּ, תַּעֲזְרוּהוּ,

בִּשְׁבִי אַל תִּתְּנוּהוּ,

כִּי לֹא אַחַת הִצִּילָנוּ,

עָזַר לְכֻלָּנוּ!

פאוסט

אֶפְתַּח פִּי עַל הַיְצוּר כִּי אֶדְפֶנּוּ,

בִּלְחִישַׁת הָאַרְבַּע אֲכַשְּׁפֶנּוּ!

"סַלַמַנְדֶּר3 נוֹגֵהַּ,

אוּנְדִּינֵי נֶעְקֶמֶת,

סִילְפֵי נֶעְלֶַמֶת,

קֹבּוֹלְדְ מִתְיַגֵּעַ!

אֲשֶׁר לֹא יְדָעֵהוּ

כָּל יְסוֹד לְמִינֵהוּ,

כֹּחוֹתָם וּסְגוּלֹותָם, –

אֵין שְׁלִיטָה לְכָמוֹהוּ

עַל רוּחוֹת הַתֹּהוּ!

הִמַּס בְּגַעַשׁ־אֵשׁ,

סַלַמַנְדֶּר!

הִקָּוִי בְגַל רוֹעֵשׁ,

אוּנְדִּינֵי!

כְּמֶטֶאוֹר יָפְיֵךְ הַרְאִינִי,

סִילְפֵי!

עַל שְׁלוֹם הַבַּיִת חוּס,

אִינְקֻבּוּס, אִינְקֻבּוּס!

בּוֹא הֲלוֹם, הַקֵּץ חֲתוֹם!

מִכָּל הָאַרְבַּע

אֵין אֶחָד בַּחַיָּה!

קוֹרֵץ בִּי שֵׁן, שׁוֹכֵב שָׁלֵו;

טֶרֶם שָׁלַחְתִּי בוֹ כְאֵב!

אַךְ אוֹסִיף אֲאֹרֶךָּ,

קָשׁוֹת אַשְׁבִּיעֶךָּ!

"אִם בָּאתָ הֲלוֹם

פָּלִיט מִן הַתְּהוֹם,

שׁוּר נֵס זֶה! הֲתִרְאֵהוּ?

לְפָנָיו יִכָּנֵעוּ

גְּדוּדֵי הָעֵיפוֹת!"

אֵיךְ הִתְנַפַּח! שְׂעָרוֹתָיו סְמוּרוֹת!

"יְצוּר מְנֻדֶּה,

הֲתִקְרָא שֵׁם זֶה?

לֹא בַּזְּמָן נוֹלָד,

לֹא יְבֻטָא לָעָד!

בְּכָל הַשְּׁחָקִים זָרוּחַ,

בְּיַד זֵדִים פָּצוּחַ!"

אַחֲרֵי הַתַּנּוּר כָּלוּי,

כַּפִּיל מְנֻפַּח וְצָבוּי!

אֶת כָּל הָאוּלָם מְמַלֵּא;

עוֹד מְעַט וּלְאֵדֵי עֲרָפֶל יִתְפַּשֵּׁט!

"אַל לַתִּקְרָה תַעֲלֶה!

שְׁכַב לְרַגְלֵי קוֹנְךָ, הִשָּׁקֵט!

רְאֵה, לֹא חִנָּם אֲאַיְמֶךָ!

בְּלַהַט קָדוֹשׁ אֶשְׂרְפֶךָ!

אַל לָךְ חַכּוֹת

לָאוֹר מְשֻׁלָּשׁ־הַנְּגֹהוֹת!

אַל לָךְ חַכּוֹת

לַעֲזַת תַּחְבּוּלוֹת כִּשּׁוּפַי!"

מיפסטופיליס. מופיע מאחורי התנור, בהנדף הערפל, בלבוש תלמיד נודד.

הָרַעַשׁ מָה? מָה אֲדוֹנִי יְצַו עָלַי?

פאוסט

הַזֶּה הָיָה כָּל סֵתֶר הַטַּפָּף?

תַּלְמִיד נוֹדֵד? נִדּוֹן זֶה מְשַׁעְשֵׁעַ!

מפיסטו

אֶתֵּן כָּבוֹד לַשַּׂר הַמְאֻלָּף!

הֵצַקְתָּ בִּי עֲדֵי הָזֵעַ!

פאוסט

מַה שֵּׁם לְךָ?

מפיסטו

    זוֹ שְׁאֵלָה דַלָּה

בְּפִי אָדָם הַבָּז לְכָל מַאְמָר,

וְאַךְ, בּוֹרֵחַ מִכָּל דְּמוּת נִרְאָה,

עִמְקֵי מָהוּת חוֹקֵר בְּכָל דָּבָר!

פאוסט

הֵן בְשָׂרֵי מֶמְשַׁלְתְּכֶם

אֶת הַמָהוּת נִלְמַד מִשְּׁמוֹתֵיכֶם,

וּתְהִי נִכֶּרֶת בַּכִּנּוּי מִדַּי

כְּרוּחַ־שֶׁקֶר, בַּעַל־זְבוּב אוֹ אַשְׁמְדַי!

אַחַת הִיא! וְאִם כֵּן, שַׂח מִי אַתָּה?

מפיסטו

חֶלְקוֹ שֶׁל כֹּח זֶה אֲשֶׁר בַּכֹּל

מַתְמִיד הָרַע לִדְרשׁ וְרַק הַטּוֹב לִפְעוֹל.

פאוסט

דְּבָרְךָ נִשְׁמַע כְּסוֹד־חִדָּה טָמִיר?

מפיסטו

אֲנִי הָרוּחַ הַשּׁוֹלֵל תָּדִיר!

וְכֵן אֶצְדַּק: כִּי כָל דָּבָר נוֹלָד –

הֲלֹא רָאוּי לוֹ כִּי יֹאבַד!

עַל כֵּן מוּטָב לוּ אֶפֶס לֹא יְהִי!

אִם כֵּן, הַכֹּל לוֹ שֵׁם תָּשִׂימוּ פֶּשַׁע,

אוֹ חַבָּלָה, אוֹ בְּקִצּוּר, כָּל רֶשַׁע, –

הוּא סוֹד תְּכוּנָתִי, הוּא יְסוֹדִי!

פאוסט

אָמַרְתָּ ‘חֵלֶק’ וָאֶרְאֶה שָׁלֵם אוֹתָךְ!

מפיסטו

אֶמֶת צְנוּעָה אָמַרְתִּי לָךְ:

אִם הָאָדָם, הַהוּא עוֹלָם קָטָן,

כְּעַל שְׁלֵמוּת עַל מָהוּתוֹ יְתַן, –

חֶלְקִי בַחֵלֶק שֶׁהָיָה הַכֹּל בְּרֵאשִׁית;

חֵלֶק הַחשֶׁךְ, אֶת הָאוֹר הוֹלִיד,

גְּאוֹן הָאוֹר, אֲשֶׁר לָאֵם עֵיפָה

עַל הַמֶּרְחָב, עֶרְכָּהּ מֵאָז, צוֹרֵר עַתָּה!

אַף לֹא יִצְלַח: גַּם יֶרֶב מַאְמָצִים,

יִשְׁאַר כָּלוּא, דָּבוּק בְּמוֹ גוּפִים!

מֵעַל גּוּפִים יִזּוֹל, גּוּפִים יַשְׁפִּיעַ הוֹד,

וְגוּף עוֹכֵב אֶת מֵרוּצוֹ;

וְכֵן אֲקַו, כִּי לֹא רָחוֹק קִצּוֹ

וְהוּא עִם הַגּוּפִים יֹאבַד אָבוֹד!

פאוסט

כֵּן תַּפְקִידֶךָ הֲרָמוֹת אַשְׁגִּיחַ:

הֵן בִּגְדוֹלוֹת מְאוּמָה לֹא תַצְלִיחַ,

עַל כֵּן פָּנִיתָ לִקְטַנּוֹת!

מפיסטו

אָמְנָם, בָּזֶה דַלּוּ הַתּוֹצָאוֹת!

זֶה אֲבַק־מָה, הַחֶלֶד הָאִטֵּר,

אֲשֶׁר אֶל מוּל הָאֶפֶס יִתְעַמֵּר, –

עַל אַף הַכֹּל אֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי,

לִגְבּוֹר עָלֵהוּ לֹא הִשְׂכַּלְתִּי

בְּרַעַשׁ, גַּל, שְׂרֵפָה וָפָרֶץ:

שָׁקֹט שְׁקֵטִים בַּסּוֹף כַּיָּם כָּאָרֶץ!

וְזֹאת אָלַת אָלוֹת, כָּל חַי מֵאִישׁ עַד עָשׁ,

בָּאֵלֶּה שָׁוְא כָּל אֹמֶץ כֹּחוֹתַי!

זֶה כַּמָּה כְבָר קָבַרְתִּי בְיָמַי,

וְלָעַד חוֹזֵר, זוֹרֵם דָּם רַעֲנָן, חָדָשׁ!

עַד לְאֵין סוֹף! בִּי שִׁגָּעוֹן יָפוּחַ!

מִמַּיִם, מֵעָפָר, מֵרוּחַ

שׁוֹרְצִים צִיצֵי חַיִּים עַד לְהַפְלִיא

בַּקַּר, בַּחַם, בַּלַּח וּבַיָּבֵשׁ!

לוּלֵא חָשַׂכְתִּי לִי שִׁלְטוֹן הָאֵשׁ,

אָז לֹא נִשְׁאָר דָּבָר לִתְחוּם מָשְׁלִי!

פאוסט

לָכֵן בִּפְנֵי אֵיתַן הָעוֹלָמִים,

זֶה הַמְרַפֵּא בְחֶסֶד־יְצִירָה,

תִּבְעַט בְאֶגְרֹף קַר, אֶגְרֹף שֵׁדִים

הַמִּתְקַמֵּץ לַשָּׁוְא עָקוּר גְּבוּרָה!

לֵךְ שְׁלַח יָדְךָ בְמַעֲשֶׂה אַחֵר,

בֵּן תֹּהוּ פֶּלְאִי־תַהְפּוּכוֹת!

מפיסטו

אַף זֹאת בְּשִׁקּוּל־דַּעַת נְבָרֵר,

אִם אֶצְלְךָ אוֹסִיף עוֹד לְבַקֵּר,

אוּלָם עַתָּה אֵלֶךְ־נָא בִרְשׁוּתֶךָ!

פאוסט

לָמָּה תִשְׁאַל רְשׁוּת, לִי לֹא נִרְאֶה!

עַתָּה הִכַּרְתִּי אֶת פָּנֶיךָ,

וְנָא בַקֵּר אֶצְלִי כָּל עֵת תִּרְצֶה!

הִנֵּה חַלּוֹן, הִנֵּה הַשַּׁעַר,

גַּם שְׁבִיל הָאֲרֻבָּה לְךָ נָהִיר!

מפיסטו

בִּי אֶתְוַדֶּה! לָצֵאת מִתּוֹך הַמַעַר

עוֹצֵר עָלַי עִכּוּב זָעִיר:

חוֹתֶמֶת שֶׁל שְׁלֹמֹה בַּסַּף מוּנַחַת.

פאוסט

הַפֶּנְטַגְּרַמָּא מֵצִיקְךָ?

הַגֵּד אֵפוֹא, הוֹ בֶּן הַשַׁחַת,

אֵיךְ בָּאתָ פֹּה אִם זֶה מְעַכְּבְךָ?

רוּחַ כַּזֶּה – שׁוֹלָל אֵיךְ הוֹלִיכוּהוּ?

מפיסטו

הֵיטֵב הַבִּיטָה: לֹא כַחֹק צִירוּהוּ:

זֹאת הַזָּוִית, הַמֵּצִיצָה לָחוּץ,

הֲלֹא תִרְאֶה, פָּצְתָה אֶת פִיהָ!

פאוסט

אֵין זֹאת, כִּי לִי צִחֵק מִקְרֶה מַצְלִיחַ:

נִמְצָא הַשֵּׁד, אֲסוּר־בֵּיתִי, אָלוּץ!

זֶהוּ מַזָּל הַבָּא בְּלִי מְשִׂים!

מפיסטו

הַכֶּלֶב לֹא שָׂם לֵב בִּקְפּוֹץ לִפְנִים;

עַתָּה שֻׁנּוּ פְנֵי הַדְּבָרִים בַכֹּל:

הַשֵּׁד לָצֵאת הַבַּיִת לֹא יָכוֹל!

פאוסט

אַךְ מַה בְּעַד הַצֹהַר לֹא תָנוּעַ?

מפיסטו

חֹק־בַּל־יַעֲבוֹר הוּא לְכָל שֵׁד וָרוּחַ:

בִּמְקוֹם זָחְלָם לִפְנִים, שָׁם גַּם צֵאתָם;

נָבוֹא כִּבְנֵי־חוֹרִין, נֵצֵא כַאֲנוּסִים.

פאוסט

הַאַף לַתֹּפֶת חֹק וְנִמוּסִים?

זֹאת אַשַׁבַּח! אִם כֵּן, גַּם יֵשׁ לִכְרוֹת

בְּרִית עִמָּכֶם, וּבְרִית בַּל תִּשָּׁבַת?!

מפיסטו

מִכָּל נַבְטִיחַ תֵּהָנֵה כַדָת,

כָּל מְאוּמָה מִמֶּנּוּ לֹא נִצְבוֹט;

אַךְ אֵלֶּה בְפַחְזוּת לֹא תִפָּעַלְנָה;

בְּבוֹא הַיּוֹם אֶת הַתְּנָאִים נִקְבַּע;

וּבְכָל לְשׁוֹן־כְּנִיעָה עַתָּה אֶשְׁאַל־נָא,

וּתְנֵנִי־נָא לָצֵאת לְעֵת עַתָּה!

פאוסט

אוּלָם שְׁהֵה עוֹד רֶגַע; אַל תָּגוֹז

עַד תְּבַשֵּׂר טוֹבוֹת לְהַעְלִיזֵנִי!

מפיסטו

עַתָּה הַרְפֵּנִי; וְלָשׁוּב אֶחְפּוֹז,

אָז כִּרְצוֹנְךָ תִּדְרשׁ וְתִשְׁאֲלֵנִי!

פאוסט

הֵן לֹא רָדַפְתִּי אַחֲרֶיךָ;

אַתָּה הוּא שֶׁקָּרַבְתָּ אֶל הַפַּח!

אֶת הַשָּׂטָן אִם צַדְתָּ, אַל תִּזְנַח,

כִּי לֹא מַהֵר יָבוֹא שֵׁנִית עָדֶיךָ!

מפיסטו

אִם רַק אָוִיתָ, הִנְנִי מוּכָן

לִשְׁהוֹת אִתְּךָ, וּבְדִידוּתְךָ אָפֵרָה,

אוּלָם בִּתְנָאי כִּי אֶת מֵרוּץ הַזְּמָן

בְּכִשּׁוּפַי לְךָ, בְלַהַט אֲקַצֵּרָה.

פאוסט

לָזֹאת אֶשְׂמַח, לֹא אֶעֶצְרֶךָ,

אַךְ לוּ תָשִׁיב לִבִּי אָמָנוּתֶךָ.

מפיסטו

אֶת רוּחֲךָ, יָדִיד וָרֵעַ,

בְּרֶגַע זֶה אַצְלִיחַ לְהַשְׂבֵּעַ

מִשִׁעְמוּמֵי כָל שְׁנַת חוּלִין!

חֵן שִׁיר לְךָ רוּחוֹת יָשִׁירוּ,

תְּמוּנוֹת־יְפִי לְךָ יָאִירוּ,–

אֵינָם שַׁעְשׁוּעַ רֵיק־מִלִּין!

יַחְלִיק נִחוֹחַ אֶת אַפֶּךָ,

מַעֲדָנִים יַרווּ חִכֶּךָ,

וּבְכָל חוּשֶׁיךָ גִּיל תָּפִיק!

אֵין מַה בַּהֲכָנוֹת לַכְבִּיר:

יַחְדָּו הִנֵּנוּ: פִּתְחוּ שִּׁיר.

שיר הרוחות

מוּשׁוּ מִמַּעַל,

אָהֳלֵי־אֹפֶל!

יֶרֶב יַגִּיהַּ

נֹעַם רָקִיעַ

כֹּחַל חִנּו!

לוּ יִנָּדֵפוּ

עֲנַנֵי־לָיְלָה,

זִיו יְעַפְעֵפוּ

זָהֳרֵי־מַעְלָה;

חַמּוֹת רַקּוֹת־נֹגַהּ

בָּהֶם נִשְׁקָפוֹת!

הוֹד שְׁאָר־רוּחַ

עַל בְּנֵי רוֹם מָשׁוּחַ;

נִיעָתָם מְרַפְרֶפֶת,

עוֹבֶרֶת, רוֹחֶפֶת,

קִידַת כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ

בָּאָה וְחוֹלֶפֶת!

כְּסוּתָם מִתְנוֹסֶסֶת,

שׁוּלֶיהָ פּוֹרֶשֶׂת,

כַּסּוֹת נְאוֹת־דֶשֶׁא,

כַּסּוֹת סֻכַּת־שֹׂבֶךְ,

בָּהּ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ,

הוֹגֵי חַיֵּי־נֶצַח,

דּוֹדִים יִתְוָעֵדוּ!

שֹׂבֶךְ וָשׂבֶךְ!

גֶפֶן סוֹרַחַת,

נֶטֶל הַכֶּרֶם

נִגָּר אֱלֵי יֶקֶב

מָלֵא וְגָדוּשׁ!

נִגְּרִים בִּמְלֹא־זֶרֶם

יִבְלֵי שֶׁצֶף־יַיִן

בְּנַחַל וָעַיִן

בֵּינוֹת אַבְנֵי־חֵפֶץ

זַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת!

בָּעֹרֶף עָזָבוּ

רָמוֹת, וְסָבָבוּ,

לְיַמִּים יִתְפַּשֵּׁטוּ

סָבִיב שִׁפְעַת־יֶרֶק,

עֲדִי הַגְּבָעוֹת!

צִפּוֹר מְשַׁעְשַׁעַת

חֵשֶׁק גּוֹמַעַת,

עָפָה לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ,

עָפָה אֶל הַטֹּהַר,

אֶל אִיֵי־הַזֹּהַר,

תּוֹעִים וְנָדִים,

וְשָׁם נַאֲזִינָה

רוֹן־יַחַד יַרְנִינוּ;

נִרְאֶה עַל הָאָחוּ

יִרְקוֹדוּ, יִשְׂמָחוּ,

לַדְּרוֹר יִתְפַּזֵּרוּ,

לַחֹפֶשׂ יִדְאוּ!

אֵלֶּה יָעוּפוּ

מֵעַל הֶהָרִים,

אֵלֶּה יָצוּפוּ

מֵעַל אֲגַמִים,

אֵלֶּה יִרְחָפוּ!

אֵלוּ וָאֵלוּ

לִמְשׂוֹשׂ הַחַיִּים,

אֵלוּ וָאֵלוּ

לָרֹחַק יִשְׁאָפוּ,

אֶל חֵיק כּוֹכְבֵי־אַהַב,

שִׁפְעַת חֲסָדִים.

מפיסטו

הוּא נָם! יָפֶה שַׁרְתֶּם, יְפֵי יִלְדֵי הָרוּחַ!

כַּנְפֵי שִׁירְכֶם בְּנַחַת הִקְסִימוּהוּ!

זֹאת אִמְרַתְכֶם אֶגְמוֹל עוֹד, חֵי שֵׁדִים!

לֹא, לֹא אַתָּה הָאִישׁ לִתְפֹּשׂ אֶת שַׂר־הַתְּהוֹם!

הִשְׁקוּהוּ מֶתֶק חֶזְיוֹנוֹת חֲלוֹם,

שִׁקְּעוּהוּ בְיִבְלֵי הַשִּׁגָּעוֹן!

אַךְ זֶה הַסַּף כִּי יְשֻׁבַּר,

זָקוּק אֲנִי עַתָּה לְשֵׁן עַכְבָּר!

בְּלִי חָשָׂךְ אֶת הָאֶחָד אַשְׁבִּיעַ:

כְּבָר הֶאֱזִין, כְּבָר רִשְׁרוּשֹׁו הִשְׁמִיעַ!


שַׁלִּיט הָעַכְבָּרִים, חֲפַרְפָּרִים,

שַׂר פַּרְעשִׁים, זְבוּבִים וּצְפַרְדְּעִים,

פּוֹקֵד עָלֶיךָ פֹּה לָבוֹא הָכֵן

וְאֶת הַסַּף לִגְרוֹד בְּחוּד הַשֵּׁן

כְּמוֹ שַׁמְנִי עָלָיו יִטּוֹף!

הִנֵּה קוֹפֵץ, קָפוֹץ־טָפוֹף!

חִישׁ מַעֲשֶׂיךָ; הַזָּוִית הַמְּעַכֶּבֶת

יָשָׁר מוּלִי בִקְצֵה הַסַּף שׁוֹכֶבֶת!

עוֹד נְשִׁיכָה וְתָמָה הַתַּרְמִית!

שָׂא, פָאוּסְטוּס, חֲלוֹמְךָ, עַד נִתְרָאֶה שֵׁנִית!


פאוסט

הֲמֵחָדָשׁ חֲלוֹם הִשְׁלַנִי?

הֲכֹה מַחְנֶה מָלֵא רוּחוֹת פָּלַט,

עַד חֶזְיוֹן שָׁוְא אֶת הַשָּׂטָן הֶרְאַנִי

וְעַד טַפָּף מִמִּשְׁכְּנִי נִמְלַט?


  1. אֵפֵר: כך במקור (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  2. מפתחי שלמה: אחד מסמלי המגיה  ↩

  3. סלמנדר, אונדיני, סילפי, קובולד: שמות רוחות, אחד לכל יסוד  ↩

המלצות קוראים
תגיות