לזכר אחות אמי, נ"ע, דודתי מרים מרקל מוזסזון־ורשבולובסקי

מחברת “היהודים באנגליא”, תרכט–נה

אִם אֶקְטַן מֵעֵטֵךְ, נָא קַבְּלִי מֵעֵטִי

זֵר פְּרָחִים עַל קִבְרֵךָ הֶעָזוּב, דּוֹדָתִי!

מַה קֶּבֶר? חַיַּיִךְ בְּגַן נִשְׁמָתִי

    בֵּין אָבוֹת, עַל לוּחוֹת־לְבָבָם חֲקוּקִים

    דִּבְרֵי־אֵל, וּבְמִצְחָם צֶלֶם־דְּמוּת אֱלֹהִים,

    שַׂגִּיאֵי־נְשָׁמוֹת, אַצִּילֵי־קְדוּמִים;

מַה הִבְרִיקוּ עֵינַי עֲלֵיהֶם בְּסַפְּרֵךְ!

וַתַּבְהִיר וַתַּזְהִיר תִּפְאַרְתָּם בְּעֵינֵךְ;

גַּם בִּקְצֹף לֹא בָגַדְתְּ בְּחַסְדֵּךְ וְחִנֵּךְ.

    חַי הַבַּיִת: קְרוֹבִים וְאוֹרְחִים וְהוֹרַי,

    וְשִׂיחָה וּקְרִיאָה וְשַׁח־מָט וְכָל שַׁי,

    וּצְחוֹק וְחִבָּה מִכָּל־עַיִן עָלַי.

בְּקָרְאֵךְ הֶאֱזַנְתְּ לִצְלִילֵי הַפְּסַנְתֵּר,

וְדוֹדִי בְּיָדָיו חֲמוּדוֹת לִי שִׁזֵּר

סַל־פְּרָחִים, כְּחֻלֵּי־בָר, צִיץ אֶל צִיץ, זֵר אֶל זֵר,

    יֵשׁ קָמוֹת הַדְּמוּיוֹת לְפָנַי בְצִלָּן,

    כֹּה קְרוֹבוֹת עַד אֶשְׁלַח אֶת יָדַי לְחַבְּקָן,

    וְנָפְלוּ וָאֶתְמַהּ אֶל חֲלַל הֵעָלְמָן.

אֲלֵיהֶם בַּחֲלוֹם אֶתְגַּעְגֵּעַ, אַמְרִיא,

שָׁם אֶרְאֵךְ מַזְהִירָה; לוּ בְחֶסֶד תֹּאמְרִי:

נִחַמְתָּנִי בְזֵר הַפְּרָחִים עַל קִבְרִי!

יוֹם־אָבִיב עִם נֵץ הַזֹּהַר

בַּת־רוֹעִים הָלְכָה בְשִׁיר;

לֵב שָׁלֵו, וִיפִי וָנֹעַר –

עָף שִׁירָהּ מִנִּיר אֶל נִיר:

כֹּה לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!

תִּירְסִיס¹ בְּעַד שָׁנִי־פִיהָ

חִישׁ הִפְקִיר עַד שְׁנֵי טְלָאִים,

עֵין־עָרְמָה מְעַט הֵנִיעָה

וְחָלְפָה בִצְחוֹק־שִׁירִים:

כֹּה לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!

זֶה הִבְטִיחַ סִרְטֵי־וֶרֶד,

אֶת־לִבּוֹ רוֹעֶה שְׁלִישִׁי,

אַךְ שָׂחְקָה בְלֵב וָסֶרֶט

כִּשְׂחוֹקָהּ בְּשֶׂה וּגְדִי:

רַק לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!

עֶרֶב בַּאֲדוֹם רָקִיעַ

נַדְתִּי דוֹם עַל־יַד חֹרְשָׁה;

דָּאמוֹן¹ נָח, חָלִיל מַשְׁמִיעַ,

עַל כָּל־צוּר שִׁירוֹ נִשָּׂא:

כֹּה לַה־לַה!

אֶל חָזֵהוּ מְשָׁכַנִי,

כֹּה נָשַׁק בִּמְלֹא־חֻמּוֹ;

“נָא חַלֵּל”, אָמַרְתִּי אָנִי,

וְהוֹסִיף עַל חֲלִילוֹ:

כֹּה לַה־לַה!

וּמֵאָז לֹא אֵדַע נַחַת,

וְשַׁלְוִי חָלַף, אָבַד;

סְבִיב אָזְנַי תָּמִיד פּוֹרַחַת

זֹאת שִׁירַת־חָלִיל לָעַד:

כֹּה לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!

נַעַר וֶרֶד חֵן רָאָה,

וֶרֶד עַל הָאָחוּ;

כֹּה רַעֲנָן וּכְלִיל חֶמְדָּה!

רָץ אֵלָיו, כִּי בוֹ רָצָה,

לִקְרָאתוֹ שָׂמַח הוּא!

שָׁנִי־וֶרֶד, וֶרֶד חֵן,

וֶרֶד עַל הָאָחוּ!

שָׂח הַנַּעַר: "אֶשְׁבָּרְךָ,

וֶרֶד עַל הָאָחוּ!"

שָׂח הַוֶּרֶד: "אֶדְקָרְךָ,

בַּל אָמוּשׁ מִזִּכְרוֹנְךָ,

אֵין חֶלְקִי עִמָּךְ הוּא!"

שָׁנִי־וֶרֶד, וֶרֶד חֵן,

וֶרֶד עַל הָאָחוּ!

רַע הַנַּעַר, כִּי שָׁבַר

וֶרֶד עַל הָאָחוּ;

קָם הַוֶּרֶד וְדָקַר,

כָּל־בִּכְיוֹ לוֹ לֹא עָזַר, –

זֶה חֶלְקוֹ וְכָךְ הוּא!

שָׁנִי־וֶרֶד, וֶרֶד חֵן,

וֶרֶד עַל הָאָחוּ!

בַּנִּיר הָלַכְתִּי

לְפִי תֻמִּי,

בִּמְאוּם לִפְגֹּעַ

הָיָה חֶפְצִי;

הָיָה שָׁם פֶּרַח,

יָפְיוֹ קָרֵב,

וְאֵין כָּמוֹהוּ

לִי כֹּה עָרֵב;

קָטְפוֹ רָצִיתִי,

מִהֵר וְשָׂח:

"שָׁרְשִׁי בָעֹמֶק

נִסְתָּר וְשָׁח;

בְּחֵיק הָאָרֶץ,

שָׁם יְסוֹדִי,

עַל כֵּן יַפְרִיחוּ

צִיצַי בִּיפִי!

שָׁבוֹב לֹא אֵדַע,

לֹא עֶדְנַת־גִּיל,

אַל תִּקְטְפֵנִי,

אוֹתִי תַשְׁתִּיל!"

בַּנִּיר הָלַכְתִּי

לְפִי תֻמִּי;

רוּחִי צָהָלָה:

רַק הָלְאָה, הָלְאָה,

זֶה כָּל־חֶפְצִי!

בַּחֹרֶשׁ נַדְתִּי

לְפִי תֻמִּי,

בִּמְאוּם לִנְגֹּעַ,

הָיָה חֶפְצִי;

רָאִיתִי פֶרַח

בַּצֵּל נִצָּב,

כְּכוֹכְבֵי־זֹהַר

זָרְחוּ עֵינָיו;

קָטְפוֹ רָצִיתִי

וַיָּרֶם קוֹל:

"הַאֶקָּטֵפָה

בַּעֲבוּר לִקְמֹל?"

וָאֶחְפְּרֵהוּ

עִם שָׁרָשָׁיו,

קַחְתִּיו הַבַּיְתָה

אֶל גַּן רָחָב,

בִּשְׁבִיל צָנוּעַ

שָׁם נְטַעְתִּיו,

עַתָּה יִפְרַח־לוֹ,

יִפְרַח וְיִיף!

אֱהִי־נָא דָּג קָטָן,

כֹּה חַי וְרַעֲנָן;

חַכָּה כִּי תַפִּילִי,

לֹא הַרְבֵּה תְחַכִּי לִי!

אֱהִי נָא דָּג קָטָן,

כֹּה חַי וְרַעֲנָן!

אֱהִי־נָא סוּס מָהִיר,

לִשְׁוֹת לָךְ בִּמְחִיר;

מֶרְכָּב לוּ הָיִיתִי,

שֵׂאתֵךְ מָה רָצִיתִי!

אֱהִי נָא סוּס מָהִיר

לִשְׁוֹת לָךְ בִמְחִיר!

אֱהִי־נָא פָּז חָרוּץ,

לְשָׁרֵת לָךְ אָרוּץ;

דְּבַר מַה אִם תִּקְנִי־לָךְ,

עוֹד זָהָב חִישׁ אַמְצִיא־לָךְ!

אֱהִי־נָא פָּז חָרוּץ,

לְשָׁרֵת לָךְ אָרוּץ!

לוּ רַק אַתְּ לִי רַעְיָה,

כָּל־יוֹם מִתְחַדְּשָׁה;

לָעַד אַחֲרַיִךְ

אֶשְׁמֹר עִקְּבוֹתַיִךְ!

לוּ רַק אַתְּ לִי רַעְיָה,

כָּל יוֹם מִתְחַדְּשָׁה!

לוּ אֱהִי קוֹף־מוּקְיוֹן,

מָלֵא צְחוֹק כְּרִמּוֹן;

אִם נַפְשֵׁךְ תִּשְׁתּוֹחֵחַ,

אֲשַׁעְשֵׁךְ, אֲשַׂמֵּחַ!

לוּ אֱהִי קוֹף־מוּקְיוֹן,

מָלֵא צְחוֹק כְּרִמּוֹן!

לוּ הָיִיתִי זָקֵן,

קָמוּט וְצוֹנֵן:

אִם אָז תְּסָרְבִי לִי,

כְּאֵב לֹא יְהִי לִי!

לוּ הָיִיתִי זָקֵן,

קָמוּט וְצוֹנֵן!

אֱהִי נוֹחַ כִּגְדִי

וְגִבּוֹר כָּאֲרִי,

עֵין־חָתוּל בָּךְ אָשִׂימָה,

כְּשׁוּעָל כֵּן אַחְכִּימָה!

אֱהִי נוֹחַ כִּגְדִי,

וְגִבּוֹר כָּאֲרִי!

בְּכָל־דְּמוּת לִי תֻתַּן

אוֹתָךְ אֶחֱנַן,

כָּל־שַׁי כְּיַד מֶלֶךְ

אֶתֵּן אִם אֶהְיֶה לָךְ!

בְּכָל־דְּמוּת לִי תֻתַּן,

אוֹתָךְ אֶחֱנַן!

אַךְ אֲנִי לֹא אֶשְׁנֶה;

וְקַבְּלִינִי כָזֶה!

וְטוֹבִים אִם עָרְבוּ לָךְ,

בַּקְּשִׁי וְחָצְבוּ לָךְ!

כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁנֶה,

וְקַבְּלִינִי כָזֶה!

עַל הַגֶּבַעַ,

שָׁם יָשַׁבְתִּי

וְרָאִיתִי

צִפֳּרִים!

וַתִּשְׁרֹקְנָה

וַתִּדְלֹגְנָה

וַתִּבְנֶינָה

הַקִּנִּים.

וּבַכֶּרֶם,

שָׁם עָמַדְתִּי

וְהִבַּטְתִּי

בִּדְבוֹרִים;

הֵן רָגָשׁוּ

הֵן רָעָשׁוּ

וַתִּבְנֶינָה

הַתָּאִים!

עַל הָאָחוּ,

שָׁם עָמַדְתִּי

וְרָאִיתִי

פַּרְפָּרִים;

הֵמָה אָצוּ

וּמָצָצוּ,

כֹּה בְחֶמֶד

הֵם עוֹשִׂים!

וַיָּבוֹא שָׁם

דּוֹדִי הֶנְזֶל,

לוֹ שָׂמַחְתִּי

הַרְאוֹתָם:

אֵיךְ יִפְעֹלוּ

וְצָהַלְנוּ

וּפָעַלְנוּ

כְּמוֹתָם!

מַה הַיּוֹם לִי אֲבַקֵּשׁ

רָב־אוֹרְחִים בַּבַּיִת!

מַאֲכָלִים לִי יֵשׁ וָיֵשׁ,

דָּג, צִפֹּר וָצַיִד!

וְנִרְצוּ לַהַזְמָנוֹת

כָּל אֲשֶׁר נִקְרָאוּ;

    נַעַר, חִישׁ מַהֵר לִרְאוֹת,

    הָאוֹרְחִים אִם בָּאוּ?

יַלְדֵי־חֶמֶד לִי אֶחְשֹׁק,

אֵין תֻּמָּם יוֹדֵעַ

אֶפֶס, גַּם מַה טּוֹב לִנְשֹׁק

דּוֹד אָהוּב וָרֵעַ;

וְנִרְצוּ לַהַזְמָנוֹת

כַּאֲשֶׁר נִקְרָאוּ;

    נַעַר, חִישׁ, מַהֵר לִרְאוֹת,

    הָאוֹרְחִים אִם בָּאוּ?

גַּם אֲקַו לְבוֹא נָשִׁים,

נֶאֱמָנוֹת לַבַּעַל, –

כָּל־אֲשֶׁר יִקְדַּר, יִלּוֹן, –

לְמַעֲלָה וּלְמַעַל!

הֵן נִרְצוּ לַהַזְמָנוֹת

כִּי כֻלָּן נִקְרָאוּ!

    חוּשָׁה, נַעַר, חוּשׁ לִרְאוֹת

    אִם אוֹרְחֵינוּ בָּאוּ?

וְקָרָאתִי צְעִירִים,

לֹא קַלֵּי הַדַּעַת,

בָּם הָעֲנָוָה תִגְדַּל

עַל אַף נַחְלָה שׁוֹפַעַת!

הֵם נִרְצוּ לַהַזְמָנוֹת,

בִּמְיוּחָד נִקְרָאוּ;

    נַעַר, חִישׁ, מַהֵר לִרְאוֹת

    הָאוֹרְחִים אִם בָּאוּ?

וּכְבוּדִים, שֶׁעֵינֵיהֶם

כָּל־יְפִי תִמְצֶאנָה

בִּנְשֵׁיהֶם, לֹא מִן הַצַּד

בְּזָרוֹת תִּרְאֶינָה!

הֵם עָנוּ לַהַזְמָנוֹת

כַּאֲשֶׁר נִקְרָאוּ;

    אוּצָה, נַעַר, אוּץ לִרְאוֹת

    אִם אוֹרְחֵינוּ בָאוּ!

וָאֶקְרָא שָׁרִים, לִפְאֵר

זֶמֶר כִּי יַרְעִיפוּ,

שֶׁתָּמִיד אֶת אִישׁ רֵעָם

עַל שִׁירָם יַעְדִּיפוּ!

וְנִרְצוּ, עָנוּ כֻלָּם

כִּי כֻלָּם נִקְרָאוּ!

    נַעַר, חִישׁ הַבִּיטָה שָׁם

    הָאוֹרְחִים אִם בָּאוּ?

אַךְ לֹא אֵרֶא אֲנָשִׁים,

לֹא יָרוּץ אוֹרֵחַ;

הַַצֳּלִי נִשְׂרָף בָּאָח

הַמָּרָק רוֹתֵחַ!

לָנוּ שָׁוְא כְמַשְׁמָעָם

דִּבְרֵיהֶם נִשְׁמָעוּ!

    נַעַר, מַה דַּעְתְּךָ אַתָּה:

    הַעוֹד יֵשׁ וּבָאוּ!

רוּצָה נַעַר, אוּשְׁפִּיזִין

חֲדָשִׁים תִּקְרָא לִי:

בּוֹא יָבוֹא־נָא כָּל־דִּכְפִין,

זֹאת שִׂמְחָה נָאָה לִי!

כָּל הָעִיר שָׁמְעָה, עָלְצָה,

כִּי הַכֹּל נִקְרָאוּ!

    נַעַר, לֵךְ, הַדֶּלֶת פְּתַח:

    הִנֵּה, הִנֵּה כִּי בָאוּ!

חברת רעים מחליטה לאסוף לחברתם רק אורח

אשר עשה במשך היום איזה דבר־מצוה

ראש החברה

לַמַּכְבִּיר יִשְׁטֹף יֵינֵנוּ!

הָלְאָה, עֶצֶב! קוּם עֲנֵה –

אִם לִשְׁתּוֹת תִּרְצֶה בֵּינֵינוּ –

הֲמִלֵּאתָ חוֹב נָאֶה?

אחד

שְׁנַיִם זֶה אֶת זֶה אָהָבוּ,

צְעִירִים, רַכֵּי־שָׁנִים;

תְּמוֹל נָשְׁקוּ, הַיּוֹם רָהָבוּ,

וּלְמָחְרָת הָגוּ רִיבִים.

הִיא הִשְׁפִּילָה רֹאשׁ בְּכַעַס,

הוּא אֶת שְׂעָרָיו פָּרַע;

שַׂמְתִּי פֶשֶׁר, סֵדֶר אַעַשׂ,

וְעָלְזוּ חָתָן־כַּלָּה!

מקהלה

אַל תִּצְמָא לְיֵין הַשֶּׁצֶף!

הָבוּ כּוֹס לוֹ וּמְלֵאָה,

כִּי בָעֶצֶב וּבַקֶּצֶף

כְּבָר מִלֵּאתָ חָק־יוֹמְךָ!

שני

“לָמָּה, יְתוֹמָה, תֵּילִילִי?”

"אַלְלַי! אֶבְחַר לָמוּת,

כִּי חוֹרְגִי הָרַע הֵבִיא לִי

פַּת דִּמְעָה, גּוֹרַל עֱנוּת!"

אַךְ הִכַּרְתִּי הַבְּלִיַּעַל

וּתְבַעְתִּיו אֶל הַמִּשְׁפָּט;

וְשׁוֹפְטֵינוּ – אֵין בָּם מַעַל!

הַיְתוֹמָה עוֹד לֹא תֵּחָת!

מקהלה כמקודם

שלישי

יֶלֶד אֵין לוֹ אָח וָרֵעַ,

לֹא יֵדַעַ יָמִין וּשְׂמֹאל,

בּוֹ נָבָל, עָרִיץ מֵרֵעַ,

שָׂם יָדָיו, הֵרִים בּוֹ קוֹל.

אַךְ כְּגֶבֶר הִתְעוֹרַרְתִּי

וּמִלֵּאתִי חוֹב־אָדָם,

וְאֶת פְּנֵי הָמָן סָטַרְתִּי

בְּיָדִי עַד זוֹב הַדָּם!

מקהלה כמקודם

רביעי

קוֹרוֹתַי מִיָּד הִגַּדְתִּי:

לֹא עָשִׂיתִי כָל־מְאוּם,

לֹא חָרַדְתִּי, לֹא רָעַדְתִּי,

וּבְמִשְׁקִי לֹא אֵדַע נוּם!

גַּם מְאוּמָה לֹא נָטַשְׁתִּי

וָאֵצֵא יְדֵי חוֹבִי:

רָעֲבוּ כֻּלָּם, וְלַשְׁתִּי

וְאָכְלוּ, שָׂבְעוּ לָרֹב!

מקהלה כמקודם

חמישי

בָּא בַּר־נַשׁ, רָצָה לַמְּדֵנִי,

וְנוֹאַל, הָאֵל יִשְׁפֹּט!

בְּטַעְנוֹת־מַעְנוֹת יַלְאֵנִי,

וְקוֹרְאִים לוֹ פַּטְרִיּוֹט!

וְאֶקֹּב אִמְרָה נִבְעֶרֶת,

וּלְדַרְכִּי־מֵאָז אֶפְנֶה!

כְּסִיל, כַּבֵּה עֵת אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

וּלְאַחַר שְׂרֵפָה קוּם בְּנֵה!

מקהלה כמקודם

אחד מן החברה

כָּל־אֶחָד הַיּוֹם יַבִּיע,

מָה עָלָה לוֹ לַעֲשׂוֹת;

כִּי הַזֶּמֶר קוֹל יָרִיעַ –

סִפּוּרוֹ יִתֵּן הָאוֹת!

זֶה חֻקֵּנוּ מִשָּׁמַיִם:

מִתְחַמְּקִים פֹּה לֹא נִסְבֹּל;

אַךְ נָבָל חוֹבֵק יָדַיִם,

הַגִּבּוֹר אוֹהֵב לִפְעֹל!

מקהלה

אַל נִצְמָא לְיֵין הַשֶּׁצֶף,

הָבוּ כוֹס, אַף מְלֵאָה!

כִּי בָעֶצֶב וּבַקֶּצֶף

כְּבָר גָמַרְנוּ לְכָלָה!

שלושה קולות

לְכָל־שָׂר פָּנִים נַסְבִּירָה

וּנְבָרְכוֹ בַעֲלִיזוּת;

רַק נַרְגָּן – אוֹתוֹ נַשְׁאִירָה,

לֹא נָדוּן אוֹתוֹ לִזְכוּת!

כִּי נִירָא בִזְהוּם־עֵינַיִם,

בְּקַדְרוּת לַחוּץ נִרְאָה,

וּבִזְעוּם הָעַפְעַפַּיִם,

רוּחַ רֵיק אוֹ לֵב רָשָׁע!

מקהלה

אֵין יִצְמָא לְיֵין הַשֶּׁצֶף!

אַךְ אַל יַעֲבֹר הַסַּף

מִי כָל־עֶצֶב וְכָל־קֶצֶף

לֹא יַשְׁלִיךְ מֵאֲחוֹרָיו.

אֶזְכֹּר אוֹתְךָ עֵת זִיו חַמָּה זוֹרֵחַ

    מֵעֵין הַיָּם;

אֶזְכֹּר אוֹתְךָ בִּרְטֹט צַלְמֵי יָרֵח

    בְּמֵי אֲגָם;

אֶרְאֶה אוֹתְךָ עֵת בִּשְׁבִילִים בָּרֹחַק

    עוֹלֶה עָפָר,

בְּאִישׁוֹן־לֵיל, בִּרְעֹד בִּנְתִיב הַדֹּחַק

    אִישׁ הֵלֶךְ זָר;

אֶשְׁמַע אוֹתְךָ עֵת עִם הֶמְיַת הָרוּחַ

    הַגַּל יֵרוֹם;

בִּדְמִי חֹרְשָׁה לָךְ לְהַקְשִׁיב אַשׂוּחַ

    עֵת כֹּל יִדּוֹם;

אִתְּךָ אֲנִי; וְלוּ תִּרְחַק כִּפְלַיִם

    קָרוֹב אַתָּה;

הַשֶּׁמֶשׁ רַד, עוֹלִים כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

    הוֹ לוּ תוֹפַע!

הַס וָשֶׁקֶט עַל הַמַּיִם,

לְלֹא רֶטֶט נָח הַיָּם;

הַמַּלָּח רוֹאֶה בְּעֶצֶב:

כָּל סָבִיב חָלַק, נִרְדָּם;

מִכָּל־עֵבֶר אֵין כָּל־רוּחַ,

דְּמִי הַמָּוֶת, דְּמִי זְוָעוֹת!

בְּמֶרְחָק מַבְהִיל, תָּמוּהַּ,

גַּל לֹא נָד, גַּל לֹא יִרְתֹּת.

לִבִּי דָּפַק! סוּסִי בִּן־קֶשֶׁב!

וּכְדֵי חָשְׁבִי וּכְבָר נִהְיָה!

כְּבָר אֶת הַגַּיְא נִדְנֵד הַנֶּשֶׁף

וּבֶהָרִים הַלֵּיל נִתְּלָה!

בִּלְבוּשׁ אֵדִים כְּבָר מִתַּמֶּרֶת

אַלָּה כִּנְפִיל אַבִּיר־צוּרִים;

מֵאַת עֵינֵי־עֵיפָה פּוֹעֶרֶת

הַחֲשֵׁכָה מִן הַסְּבָכִים.

יָרֵחַ דַּל – פָּנָיו הִשְׁקִיפוּ

מֵרִכְסֵי־עָב בְּעַד הַלּוֹט;

רוּחוֹת כַּנְפֵי־דְמָמָה הֵנִיפוּ,

סָבִיב אָזְנַי הָמוּ אֵימוֹת.

צִבְאוֹת־מָגוֹר הַלֵּיל שׁוֹלֵחַ,

אַךְ חַי רוּחִי וּמִתְאוֹשֵׁשׁ!

מַה־לַּהַט בְּעוֹרְקַי קוֹדֵחַ,

מַה בְּלִבִּי עַזָּה הָאֵשׁ!

אוֹתָךְ רָאִיתִי; מֵעֵינַיִךָ

טַל גִּיל שָׁלֵו עָלַי נִתַּךְ;

לִבִּי כֻּלּוֹ דָּבַק אֵלַיִךְ,

כָּל־נְשִׁימָה נָשַׁמְתִּי לָךְ.

אֲוִיר־אָבִיב, כַּדְכֹּד וָבַהַט,

קָסַם עַל חֵן פָּנַיִךְ זִיו,

וּמְלֹא־חֶמְדֵּךְ עָלַי הִשְׁפַּעַתְּ:

לוֹ בַל אֶשְׁוֶה, וְקִוִּתִיו!

אוּלָם עִם שַׁחַר הִדְאִיבוּנִי

צוּקוֹת לִבִּי בִּפְרִידָתֵךְ:

נְשִׁיקוֹת־פִּיךְ מַה הֶעְדִּינוּנִי,

וּמַה מַּעְצִיב יְגוֹן־עֵינֵךְ!

הָלַכְתִּי; קַמְתְּ, רֹאשֵׁךְ מַשְׁפֶּלֶת;

שַׂמְתְּ אַחֲרַי מַבָּט רוֹטֵב;

אַף כֵּן, אַשְׁרֵי אָהוּב בַּחֶלֶד,

אַשְׁרֵי, חֵי־שַׁחַק, הָאוֹהֵב!

עֵינֵךְ, יוֹנָה, שְׂאִי־נָא

אֶל שֶׁפַע הַפֹּארוֹת,

שִׁרְיוֹן פֵּרוֹת רְאִי־נָא

בִּירַק צִנֵּי קְלִפּוֹת.

מִכְּבָר גָּמְלוּ לַלֶּקֶט,

וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם;

עָנָף, הַנָּע בְּשֶׁקֶט,

בְּנַחַת מְנִיעָם.

אוּלָם מִפְּנִים יָפוּחַ,

יִבְגֹּר גַּרְעִין שָׁחֹם,

שׁוֹאֵף לִנְשֹׁם הָרוּחַ,

שׁוֹאֵף לְאוֹר הַיּוֹם.

רַק הַקְּלִפָּה מַפְצֶלֶת

וּמַטָּה אָץ הַפְּרִי;

כֵּן אֶל חֵיקֵךְ נוֹפֶלֶת

כָּל עֲרֵמַת־שִׁירִי.

חוֹלְמָה עַל רֹךְ יָצוּע,

נִים־וְלֹא־נִים, קִשְׁבִי;

עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,

חֵיל כּוֹכָבִים מַשְׂגִּיא

בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ;

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ

יִשְּׂאוּנִי אֶל רוֹם עִלְאִי

מִגֵּיְא־אֲווֹת פָּרוּעַ;

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

מִגֵּיא־אֲווֹת פָּרוּעַ

אוֹתִי בְעֹז תִּדְחִי,

תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ;

נוּמִי מַה עוֹד תֹּאבִי?

תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ,

רַק בַּחֲלוֹם תִּקְשְׁבִי;

הוֹי, עֲלֵי רֹךְ יָצוּעַ

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

שׁוּב בִּדְמִי קוּרֵי זִיוֵךְ

גַּיְא, חֹרְשָׁה עָטִית,

אַף הַפַּעַם בְּקִסְמֵךְ

גַּם נַפְשִׁי פָדִית.

רַחֲמִים עֵינֵךְ תַּרְעִיף

עַל נְאוֹת שָׂדַי,

כְּאוֹהֵב נֶאְמָן מַשְׁקִיף

עַל גּוֹרַל חַיַּי.

הֵד כָל־גִּיל וּכְאֵב הוֹמֶה

נֶצַח בִּקְרָבַי;

כֹּה אָנוּד וָאִדַּדֶּה

בֵּין שִׂמְחָה וּדְוָי.

צוּפָה, צוּפָה, נַחַל חֵן,

לֹא אֶשְׂבַּע שְׂמָחוֹת!

כֵּן אֵמוּן חָלַף וְכֵן

אַהַב וּנְשִׁיקוֹת.

פַּעַם הֵן הָיָה גַם לִי

שֶׁפַע הַחֶדְוָה!

מַה תִּדְוֶה לָעַד, לִבִּי,

לֹא תֵדַע שִׁכְחָה?

רֵד, רַשְׁרֵשׁ, נָהָר, בַּגַּיְא,

אַל תַּנַח־תֶּחְלַשׁ;

רֵד, רַשְׁרֵשׁ וּלְשִׁירוֹתַי

נִגּוּנִים לְחַשׁ,

אִם בְּלֵיל הַסְּתָו תַּרְעִים,

בְּשָׁאוֹן תִּגְאֶה,

אוֹ אִם יֶרֶק־נִצָּנִים

בָּאָבִיב תַּרְוֶה!

אַשְׁרֵי נָס לְלֹא טִינָה

מֵהֲמוֹן הָעָם,

יְדִידוֹ בַחֵיק יִשָּׂא

וְאִתּוֹ יִטְעַם

כָּל־אֲשֶׁר, – וְלֹא יַרְגִּישׁ,

לֹא יֵדַע לַכִּיר, –

אֶת חַדְרֵי לְבַב הָאִישׁ

בַּלֵּילוֹת מַסְעִיר.

הַמַּרְעִיף מִזְּבוּל עֶלְיוֹן,

כָּל־צוּקָה וּכְאֵב תַּרְגִּיעַ,

אֵת מֻכֵּה־מִשְׁנֵה־יָגוֹן

בְּמִשְׁנֵה־רִוּוּי תַשְׂבִּיעַ!

הוֹ, יָגַעְתִּי נוּד לֹא יֶרֶף!

מַה־לִּי כָּל גִּילִי, רָגְזִי?

טַל הַשֶּׁלֶו,

בּוֹא, הוֹ בּוֹא אֱלֵי חָזִי!

בנסיעה על הנהר עברו בקרבת גבע

ועליו אנדרטה לאיש אביר

רוֹם עַל מִגְדָּל עַתִּיק עוֹמֵד

שָׁם רוּחַ הַנָּדִיב;

מִדֵּי סִירָה בַּיְאוֹר תֵּרֵד,

לָהּ בִּרְכָתוֹ יַטִּיף!

"רְאִי, זֶה הַשָּׁרִיר עָצַם,

הַלֵּב חָזַק, סָעַר,

רַגְלִי אָמְצָה, רָתַח הַדָּם,

הַכּוֹס מָלְאָה שֵׁכָר!

חֲצִי חַיַּי גָּעַשׁ גָּעוֹש,

חֶצְיָם עָנְגוּ רַכּוֹת;

וְאַתְּ, סִירָה, סִירַת־אֱנוֹשׁ,

סְעִי לְלֹא פוּגוּת!"

הַיָּם גָּעַשׁ, הַגַּל הִכָּה,

שָׁם הַדַּיָג יָשַׁב;

הִבִּיט שָׁלֵו אֶל הַחַכָּה,

מַחְרִישׁ עַד קֹר־לֵבָב.

וּכְדֵי שִׁבְתֹּו, וּכְדֵי חֶרְדּוֹ,

פִּסְגַּת הַגַּל חֻצְּתָה,

מִשֶּׁצֶף מַיִם אֶל מוּלוֹ

עַלְמָה טְלוּלָה עָלְתָה.

זִמְּרָה אֵלָיו, דִּבְּרָה אֵלָיו:

"מָה אֶת־בָּנַי תָצוּד

בִּכְלִי אָדָם, בְּעָרְמֹותָיו,

בְּלַהַט־רוֹם לָמוּת?

מַה־טּוֹב לַדָּג, הוֹ לוּ תֵדַע,

שָׁם עַל קַרְקַע הַיָּם,

אָז בְּגַפְּךָ תֵּרֵד אַתָּה!

רַק שָׁם תַּבְרִיא, אָדָם!

הַאֵין הַחֶרֶס מִתְהַנֵּה,

אוֹ סַהַר בַּמְּצוּלוֹת,

וּבְנֶשֶׁם־גַּל בְּהוֹד־מִשְׁנֶה

מִשָּׁם לָרוֹם זוֹרְחוֹת?

הֲלֹא פִּתּוּךָ שְׁמֵי הַתְּהוֹם,

רְווּיֵי זִיו־תְּכֶלְתָּם?

לֹא תִסְחָבְךָ דְּמוּתְךָ הֲלוֹם

אֶל טַל נִצְחִי בַּיָּם!"

הַיָם גָּעַשׁ, הַגַּל הִכָּה,

אֶת כַּף־רַגְלָיו הִרְטִיב;

לִבּוֹ כָּמַהּ, לִבּוֹ נִשָּׂא

כִּלְחֵן רַעְיָה חָבִיב;

דִּבְּרָה אֵלָיו, זִמְּרָה אֵלָיו,

וְלֵב הָעֶלֶם גָּז;

הֶן־הִיא מָשְׁכָה, הֶן־הוּא עֻלַּף

וְלֹא נִרְאָה מֵאָז.

מִי אָץ מְאַחֵר בְּלֵיל זוֹעֵף?

עִם בְּנוֹ הַנַּעַר הָאָב רוֹכֵב;

אוֹחֵז בַּיֶּלֶד עַל אֶזְרוֹעוֹ,

בְּחֹם לוֹחְצֵהוּ אֱלֵי לִבּוֹ.

“מַה, בְּנִי, בְּפַחַד, פָּנֶיךָ תַּחְבִּיא?”

"אִם לֹא תִרְאֶה שַׂר־הַיַּעַר, אָבִי?

לְשַׂר־הַיַּעַר זָנָב וָזֵר!"

“יַלְדִּי, אֵין זֹאת רַק אֵד עוֹבֵר!”

"קוּם, יֶלֶד חֶמֶד, בּוֹא לֵךְ אִתִּי,

שַׁעְשׁוּעֵי־נֹעַם תִּשְׂחַק אֶצְלִי,

פִּרְחֵי תִפְאֶרֶת שָׁם בַּגָּדָה,

שָׁם אִמִּי תִתֵּן לָךְ עֲדִי שַׂלְמָה!"

"אָבִי, הַאֲזִינָה, לִבִּי מַה־פָּחַד,

מַה שַּׂר־הַיַּעַר מַבְטִיחַ בַּלָּאט!"

"הַרְגִּיעָה, הוֹ הַרְגִּיעָה, רָחִים:

בֵּין עֲלֵי־חֹרֶב רוּחַ יָהִים!"

"בּוֹא, יֶלֶד חֶמֶד, לֵךְ אַחֲרַי,

יַלְדּוֹתַי תַּרְעַפָנה חִנָּן לָךְ שַׁי,

יַלְדוֹתַי תִּרְקֹדְנָה בִּמְחוֹל הַלֵּילוֹת,

תָּשֹׁרְנָה, תִּדְלֹגְנָה בִּקְסֹם חֲלוֹמוֹת!"

"אָבִי, הֲרָאִיתָ? אָבִי, הֲתִשְׁמַע

בְּנוֹת שַׂר־הַיַּעַר בִּדְמִי חֹרְשָׁה?"

"יַלְדִי, יַלְדִּי, רָאִיתִי אָמְנָם:

זִקְנֵי עַרְבֵי־נַחַל מַרְאִים לִבְנָם!"

"חָשַׁקְתִּי בָךְ! אֶכְסֹף אֶת יְפִי־תָאָרְךָ,

וְאִם לֹא תֹאבֶה לִי, אֶקַּח בְּחָזְקָה!"

"אָבִי, הַצִּילֵנִי, עַתָּה לִי הֵצִיק,

יַד שַׂר־הַיַּעַר עָלַי תָּעִיק!"

הָאָב רוֹעֵעַ, יָאוּץ לֹא יַנַּח,

אוֹחֵז בְּיָדֵיהוּ יַלְדּוֹ הַנֶּאְנָח;

מַשִּׂיג בֵּיתוֹ בְּחַת וּרְתֵת,

עֲלֵי יָדֵיהוּ הַיֶּלֶד מֵת.

אַל תְּגַל, רַק לַצָּנוּעַ,

כִּי הָעָם נִמְהָר לִלְעֹג;

אֶל הֶחָי שִׁבְחִי שָׁלוּחַ,

לְמִיתַת־יְקוֹד יַעְרֹג!

בְּרַוְחַת לֵילוֹת חִשְׁקֶךָ,

בָּהּ נוֹצַרְתָּ, בָּהּ הוֹלַדְתָּ.

רַחַשׁ פֶּלְאִי יַפְעִימֶךָ

עֵת אוֹרַת הַנֵּר שָׁקָטָה!

לֹא יוֹסִיפוּ יַבְהִילוּךָ

צִלְלֵי מַחְשָׁךְ בִּשְׁבִי,

חִשְׁקֵי־פֶתַע יִסְעָרוּךָ

רוֹם, אֱלֵי זִוּוּג עִלְאִי!

כָּל־מֶרְחָק לֹא יַפְחִידֶךָ;

עַל כָּנָף תָּאוּץ, אָסוּר!

וּבִכְסֹף לָאוֹר לִבֶּךָ

תִּשָּׂרֵף, פַּרְפָּר, בַּנּוּר!

וְעַד זֹאת נַפְשָׁךְ קָנְתָה,

זֹאת ‘בְּמוּתְךָ הֱיֵה’,

הֵן רַק גֵּר עָכוּר אַתָּה

בְּעוֹלָם כֵּהֶה!

פאוסט חוזר מטיולו ואתו הכלב טפף, (הנקרא כן בגלל הליכתו המטופפת).

הכלב הוא גלגול השד מפיסטופליס.

התרגום מוקדש לד"ר משה זמורה

פאוסט

עָזַבְתִּי גַיְא, שָׂדוֹת שָׁאְנָנוּ,

עָטָם הַלֵּיל בְּתַרְדֵּמָה

וּבְחֶרְדַת־קֹדֶשׁ יָעִיר־בָּנוּ

קוֹל רַחַשׁ נֶפֶשׁ רוֹמֵמָה.

נִדַּם שְׁאוֹן אֲווֹת פָּרוּעַ

עִם כָּל פַּחְזוּת פְּעוּלוֹתָם;

בַּלֵּב חִבַּת־אָדָם תָּזוּעַ,

חִבַּת־הָאֵל בַּלֵּב תִּפְעַם.

הַרְגִּיעָה, טַפָּף; אַל רוּץ פֹּה וָהֵנָּה!

עַל הַסַּף מַה תָּרַח בְּאַפְּךָ?

שְׁכַב אַחֲרֵי הַתַּנּוּר, הֵרָדֵמָה,

מֵיטַב כָּרַי שָׁם אַצִּיעַ לְךָ!

כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ עֲלֵי הַר וּמֹורָד

שִׁעְשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִקְפִיצוֹתֶיךָ,

כֵּן גַּם אֲנִי אֲשַׁלֵּם גְּמוּלֶךָ

וּתְהִי לִי אוֹרֵחַ שָׁקֵט וְנִכְבָּד.

הָהּ, עֵת יָאִיר מִצְעַר חַדְרֵנוּ

שֵׁנִית הַנֵּר בְּחִין חֻמּוֹ,

הָאוֹר בּוֹקֵעַ בְּחֻבֵּנוּ,

בַּלֵּב אֲשֶׁר מַכִּיר עַצְמוֹ;

אָז מֵחָדָשׁ בִּינָה דוֹבֶרֶת,

תּוֹחֶלֶת מֵחָדָשׁ צוֹמְחָה,

כְּמִיָה לְמֵי־חַיִּים גּוֹבֶרֶת:

הָהּ, לְמַעְיְנֵי־חַיִּים נִכְמַהּ!

אַל נַהַם טַפָּף! לִצְלִילֵי קוֹל קָדוֹשׁ,

עַתָּה אֶת כָּל נִשְׁמָתִי הִפְעִימוּ,

קוֹלוֹת פֶּרֶא־חַיָּה הַתְאֵם לֹא יַתְאִימוּ!

לֻמַּדְנוּ, כִּי לַעַג יָפִיחַ אָדָם

בְּכֹל לֹא יָבִין,

וְעַל כָּל דָּבָר טוֹב, דְּבַר הָדָר מְרוֹמָם

יָלוֹן, אִם אוֹתוֹ יְיַגֵּעַ וְיֵלֶא;

אִם הַכֶּלֶב כָּמוֹהוּ יִרְטַן בְּמוֹ אֵלֶּה?

אַךְ כְּבָר אַרְגִּישׁ, וְלֹא אוּכַל לִמְנוֹעַ,

כִּי תַּם הַנַּחַת מֵחָזִי לִנְבּוֹעַ!

וּמַה כֹּה חִישׁ הַנַּחַל יַכְזִיבֵנוּ,

וְאָנוּ, הָהּ, נִגְוַע בְּצִמְאוֹנֵנוּ!

רָב נִסְיוֹנִי בָּאֵלֶּה שִׁבְעָתַיִם;

אַךְ חֶסְרֹון זֶה – נוּכַל לוֹ וּנְמַלְּאֶנוּ:

נִכְסַפְנוּ לְבִרְכַּת גִּלּוּי שָׁמַיִם,

וְאֵין בָּהִיר מִלַּהַב אֵשׁ קָדְשָׁהּ

בְּזֹהַר בְּרִית־הַחֲדָשָׁה!

מֵאִיץ בִּי מַה, כִּי אֶת דַּלְתָּהּ אָרִימָה,

וּמְקוֹר הַקֹּדֶשׁ זֹאת הַפַּעַם

בְּישֶׁר־דַּעַת, בְּטוּב־טַעַם

בִּשְׂפַת־עַמִּי הָאֲהוּבָה אָשִׂימָה.

כָּתוּב: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּאֲמָר”:

וּכְבָר אֶתְקַשׁ! מִי לִי יָקוּם בַּצָר?

כֹּה לֹא אוּכַל לָרִים מַאֲמָר עַל נֵס!

תִּרְגּוּם אַחֵר עָלַי פֹה לְחַפֵּשׂ,

אִם אוֹר־אֱמֶת עֲלֵי שִׂכְלִי זָרוּחַ;

כָּתוּב, אֵפוֹא: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הָרוּחַ”;

אֶפֶס, בְּרֹאשׁ טוּרֶיךָ הִזָּהֵר

פֶּן בַּמֵּרוֹץ הַחֶרֶט יִמָּהֵר!

הַאֲף הָרוּחַ הוּא הַכֹּל יִיצַר, יִבְרָא?

הָיָה לִכְתֹּב: “בְּרֵאשִׁית הָיְתָה גְּבוּרָה”;

אוּלָם, עוֹד זֹאת כּוֹתֵב הִנֵּנִי,

חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, כִּי דְבַר־מָה יְנִיאֵנִי!

פִּתְאוֹם אֵאוֹר, וּבְבִינָתִי חוֹסֶה,

אֶבְטַח לִכְתֹּוב: “בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּעֲשֶׂה”!

אִם יַחַד בְּחַדְרִי פֹה נִתְאָרֵחַ,

טַפָּף, חֲדַל מֵהִתְיַפֵּחַ,

חֲדַל מִנְּבּוֹחַ!

חָבֵר כָּזֶה, מַתְמִיד לַטְרִיחַ,

לִסְבּוֹל אֶצְלִי עוֹד אֵין בִּי כֹחַ!

אֶחָד יַעֲזוֹב אֶת הַתָּא:

אֲנִי אוֹ אַתָּה!

חֹק־אֹרְחִים אֵפֵר¹ רַק בִּמְרִי נַפְשִׁי:

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, נְתִיבְךָ חָפְשִׁי!

אַךְ מָה עֵינַי יִרְאוּ פֹה?

הֲסִדְרֵי בְרֵאשִׁית הוּפְרוּ פֹה?

הַחֶזְיוֹן־שָׁוְא הוּא, אִם אֱמֶת חַיָה?

הַטַּפָּף אֵיךְ גָּדַל, אֵיךְ רָחָב הָיָה!

בְּעֹז אֶת גּוּפוֹ מֵרִים!

אֵין עוֹד דְּמוּתוֹ כְּתֹאַר דְמוּת כְּלָבִים!

אֵי מִפְלָצָה הֵבֵאתִי לְבֵיתִי?

הִנּוֹ כְּסוּס יְאוֹר מוּל מַבָּטִי!

עֵינָיו לַבּוֹת, שִׁנָּיו מוֹרָא!

אָמְנָם עָמַדְתִּי עַל כַּנְךָ!

בְּשֵׁד כָּזֶה, חֲצִי יְלוּד־שְׁאוֹל,

בְּמִפְתְּחֵי שְׁלֹמֹה² אֶמְשׁוֹל!

הרוחות

אֶחָד כָּלוּא בִּפְנִים! עִמְדוּ בַחוּץ;

אַף אֶחָד אַחֲרָיו בַּל יָרוּץ

כְּשֻּׁעָל כָּבוּל בַּפַּחַת

רוֹעֵד שָׁם תַּן מִשַּׁחַת!

אַךְ שִׁמְרוּ אֵלָיו,

דְּאוּ שָׁם, שׁוּבוּ עָתָּה,

דְּאוּ מַעְלָה וָמָטָה,

וְְיֶחְלַץ, יִמָּלֵט מִכְּבָלָיו!

אִם תּוּכְלוּ, תַּעֲזְרוּהוּ,

בִּשְׁבִי אַל תִּתְּנוּהוּ,

כִּי לֹא אַחַת הִצִּילָנוּ,

עָזַר לְכֻלָּנוּ!

פאוסט

אֶפְתַּח פִּי עַל הַיְצוּר כִּי אֶדְפֶנּוּ,

בִּלְחִישַׁת הָאַרְבַּע אֲכַשְּׁפֶנּוּ!

"סַלַמַנְדֶּר³ נוֹגֵהַּ,

אוּנְדִּינֵי נֶעְקֶמֶת,

סִילְפֵי נֶעְלֶַמֶת,

קֹבּוֹלְדְ מִתְיַגֵּעַ!

אֲשֶׁר לֹא יְדָעֵהוּ

כָּל יְסוֹד לְמִינֵהוּ,

כֹּחוֹתָם וּסְגוּלֹותָם, –

אֵין שְׁלִיטָה לְכָמוֹהוּ

עַל רוּחוֹת הַתֹּהוּ!

הִמַּס בְּגַעַשׁ־אֵשׁ,

סַלַמַנְדֶּר!

הִקָּוִי בְגַל רוֹעֵשׁ,

אוּנְדִּינֵי!

כְּמֶטֶאוֹר יָפְיֵךְ הַרְאִינִי,

סִילְפֵי!

עַל שְׁלוֹם הַבַּיִת חוּס,

אִינְקֻבּוּס, אִינְקֻבּוּס!

בּוֹא הֲלוֹם, הַקֵּץ חֲתוֹם!

מִכָּל הָאַרְבַּע

אֵין אֶחָד בַּחַיָּה!

קוֹרֵץ בִּי שֵׁן, שׁוֹכֵב שָׁלֵו;

טֶרֶם שָׁלַחְתִּי בוֹ כְאֵב!

אַךְ אוֹסִיף אֲאֹרֶךָּ,

קָשׁוֹת אַשְׁבִּיעֶךָּ!

"אִם בָּאתָ הֲלוֹם

פָּלִיט מִן הַתְּהוֹם,

שׁוּר נֵס זֶה! הֲתִרְאֵהוּ?

לְפָנָיו יִכָּנֵעוּ

גְּדוּדֵי הָעֵיפוֹת!"

אֵיךְ הִתְנַפַּח! שְׂעָרוֹתָיו סְמוּרוֹת!

"יְצוּר מְנֻדֶּה,

הֲתִקְרָא שֵׁם זֶה?

לֹא בַּזְּמָן נוֹלָד,

לֹא יְבֻטָא לָעָד!

בְּכָל הַשְּׁחָקִים זָרוּחַ,

בְּיַד זֵדִים פָּצוּחַ!"

אַחֲרֵי הַתַּנּוּר כָּלוּי,

כַּפִּיל מְנֻפַּח וְצָבוּי!

אֶת כָּל הָאוּלָם מְמַלֵּא;

עוֹד מְעַט וּלְאֵדֵי עֲרָפֶל יִתְפַּשֵּׁט!

"אַל לַתִּקְרָה תַעֲלֶה!

שְׁכַב לְרַגְלֵי קוֹנְךָ, הִשָּׁקֵט!

רְאֵה, לֹא חִנָּם אֲאַיְמֶךָ!

בְּלַהַט קָדוֹשׁ אֶשְׂרְפֶךָ!

אַל לָךְ חַכּוֹת

לָאוֹר מְשֻׁלָּשׁ־הַנְּגֹהוֹת!

אַל לָךְ חַכּוֹת

לַעֲזַת תַּחְבּוּלוֹת כִּשּׁוּפַי!"

מיפסטופיליס. מופיע מאחורי התנור, בהנדף הערפל, בלבוש תלמיד נודד.

הָרַעַשׁ מָה? מָה אֲדוֹנִי יְצַו עָלַי?

פאוסט

הַזֶּה הָיָה כָּל סֵתֶר הַטַּפָּף?

תַּלְמִיד נוֹדֵד? נִדּוֹן זֶה מְשַׁעְשֵׁעַ!

מפיסטו

אֶתֵּן כָּבוֹד לַשַּׂר הַמְאֻלָּף!

הֵצַקְתָּ בִּי עֲדֵי הָזֵעַ!

פאוסט

מַה שֵּׁם לְךָ?

מפיסטו

    זוֹ שְׁאֵלָה דַלָּה

בְּפִי אָדָם הַבָּז לְכָל מַאְמָר,

וְאַךְ, בּוֹרֵחַ מִכָּל דְּמוּת נִרְאָה,

עִמְקֵי מָהוּת חוֹקֵר בְּכָל דָּבָר!

פאוסט

הֵן בְשָׂרֵי מֶמְשַׁלְתְּכֶם

אֶת הַמָהוּת נִלְמַד מִשְּׁמוֹתֵיכֶם,

וּתְהִי נִכֶּרֶת בַּכִּנּוּי מִדַּי

כְּרוּחַ־שֶׁקֶר, בַּעַל־זְבוּב אוֹ אַשְׁמְדַי!

אַחַת הִיא! וְאִם כֵּן, שַׂח מִי אַתָּה?

מפיסטו

חֶלְקוֹ שֶׁל כֹּח זֶה אֲשֶׁר בַּכֹּל

מַתְמִיד הָרַע לִדְרשׁ וְרַק הַטּוֹב לִפְעוֹל.

פאוסט

דְּבָרְךָ נִשְׁמַע כְּסוֹד־חִדָּה טָמִיר?

מפיסטו

אֲנִי הָרוּחַ הַשּׁוֹלֵל תָּדִיר!

וְכֵן אֶצְדַּק: כִּי כָל דָּבָר נוֹלָד –

הֲלֹא רָאוּי לוֹ כִּי יֹאבַד!

עַל כֵּן מוּטָב לוּ אֶפֶס לֹא יְהִי!

אִם כֵּן, הַכֹּל לוֹ שֵׁם תָּשִׂימוּ פֶּשַׁע,

אוֹ חַבָּלָה, אוֹ בְּקִצּוּר, כָּל רֶשַׁע, –

הוּא סוֹד תְּכוּנָתִי, הוּא יְסוֹדִי!

פאוסט

אָמַרְתָּ ‘חֵלֶק’ וָאֶרְאֶה שָׁלֵם אוֹתָךְ!

מפיסטו

אֶמֶת צְנוּעָה אָמַרְתִּי לָךְ:

אִם הָאָדָם, הַהוּא עוֹלָם קָטָן,

כְּעַל שְׁלֵמוּת עַל מָהוּתוֹ יְתַן, –

חֶלְקִי בַחֵלֶק שֶׁהָיָה הַכֹּל בְּרֵאשִׁית;

חֵלֶק הַחשֶׁךְ, אֶת הָאוֹר הוֹלִיד,

גְּאוֹן הָאוֹר, אֲשֶׁר לָאֵם עֵיפָה

עַל הַמֶּרְחָב, עֶרְכָּהּ מֵאָז, צוֹרֵר עַתָּה!

אַף לֹא יִצְלַח: גַּם יֶרֶב מַאְמָצִים,

יִשְׁאַר כָּלוּא, דָּבוּק בְּמוֹ גוּפִים!

מֵעַל גּוּפִים יִזּוֹל, גּוּפִים יַשְׁפִּיעַ הוֹד,

וְגוּף עוֹכֵב אֶת מֵרוּצוֹ;

וְכֵן אֲקַו, כִּי לֹא רָחוֹק קִצּוֹ

וְהוּא עִם הַגּוּפִים יֹאבַד אָבוֹד!

פאוסט

כֵּן תַּפְקִידֶךָ הֲרָמוֹת אַשְׁגִּיחַ:

הֵן בִּגְדוֹלוֹת מְאוּמָה לֹא תַצְלִיחַ,

עַל כֵּן פָּנִיתָ לִקְטַנּוֹת!

מפיסטו

אָמְנָם, בָּזֶה דַלּוּ הַתּוֹצָאוֹת!

זֶה אֲבַק־מָה, הַחֶלֶד הָאִטֵּר,

אֲשֶׁר אֶל מוּל הָאֶפֶס יִתְעַמֵּר, –

עַל אַף הַכֹּל אֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי,

לִגְבּוֹר עָלֵהוּ לֹא הִשְׂכַּלְתִּי

בְּרַעַשׁ, גַּל, שְׂרֵפָה וָפָרֶץ:

שָׁקֹט שְׁקֵטִים בַּסּוֹף כַּיָּם כָּאָרֶץ!

וְזֹאת אָלַת אָלוֹת, כָּל חַי מֵאִישׁ עַד עָשׁ,

בָּאֵלֶּה שָׁוְא כָּל אֹמֶץ כֹּחוֹתַי!

זֶה כַּמָּה כְבָר קָבַרְתִּי בְיָמַי,

וְלָעַד חוֹזֵר, זוֹרֵם דָּם רַעֲנָן, חָדָשׁ!

עַד לְאֵין סוֹף! בִּי שִׁגָּעוֹן יָפוּחַ!

מִמַּיִם, מֵעָפָר, מֵרוּחַ

שׁוֹרְצִים צִיצֵי חַיִּים עַד לְהַפְלִיא

בַּקַּר, בַּחַם, בַּלַּח וּבַיָּבֵשׁ!

לוּלֵא חָשַׂכְתִּי לִי שִׁלְטוֹן הָאֵשׁ,

אָז לֹא נִשְׁאָר דָּבָר לִתְחוּם מָשְׁלִי!

פאוסט

לָכֵן בִּפְנֵי אֵיתַן הָעוֹלָמִים,

זֶה הַמְרַפֵּא בְחֶסֶד־יְצִירָה,

תִּבְעַט בְאֶגְרֹף קַר, אֶגְרֹף שֵׁדִים

הַמִּתְקַמֵּץ לַשָּׁוְא עָקוּר גְּבוּרָה!

לֵךְ שְׁלַח יָדְךָ בְמַעֲשֶׂה אַחֵר,

בֵּן תֹּהוּ פֶּלְאִי־תַהְפּוּכוֹת!

מפיסטו

אַף זֹאת בְּשִׁקּוּל־דַּעַת נְבָרֵר,

אִם אֶצְלְךָ אוֹסִיף עוֹד לְבַקֵּר,

אוּלָם עַתָּה אֵלֶךְ־נָא בִרְשׁוּתֶךָ!

פאוסט

לָמָּה תִשְׁאַל רְשׁוּת, לִי לֹא נִרְאֶה!

עַתָּה הִכַּרְתִּי אֶת פָּנֶיךָ,

וְנָא בַקֵּר אֶצְלִי כָּל עֵת תִּרְצֶה!

הִנֵּה חַלּוֹן, הִנֵּה הַשַּׁעַר,

גַּם שְׁבִיל הָאֲרֻבָּה לְךָ נָהִיר!

מפיסטו

בִּי אֶתְוַדֶּה! לָצֵאת מִתּוֹך הַמַעַר

עוֹצֵר עָלַי עִכּוּב זָעִיר:

חוֹתֶמֶת שֶׁל שְׁלֹמֹה בַּסַּף מוּנַחַת.

פאוסט

הַפֶּנְטַגְּרַמָּא מֵצִיקְךָ?

הַגֵּד אֵפוֹא, הוֹ בֶּן הַשַׁחַת,

אֵיךְ בָּאתָ פֹּה אִם זֶה מְעַכְּבְךָ?

רוּחַ כַּזֶּה – שׁוֹלָל אֵיךְ הוֹלִיכוּהוּ?

מפיסטו

הֵיטֵב הַבִּיטָה: לֹא כַחֹק צִירוּהוּ:

זֹאת הַזָּוִית, הַמֵּצִיצָה לָחוּץ,

הֲלֹא תִרְאֶה, פָּצְתָה אֶת פִיהָ!

פאוסט

אֵין זֹאת, כִּי לִי צִחֵק מִקְרֶה מַצְלִיחַ:

נִמְצָא הַשֵּׁד, אֲסוּר־בֵּיתִי, אָלוּץ!

זֶהוּ מַזָּל הַבָּא בְּלִי מְשִׂים!

מפיסטו

הַכֶּלֶב לֹא שָׂם לֵב בִּקְפּוֹץ לִפְנִים;

עַתָּה שֻׁנּוּ פְנֵי הַדְּבָרִים בַכֹּל:

הַשֵּׁד לָצֵאת הַבַּיִת לֹא יָכוֹל!

פאוסט

אַךְ מַה בְּעַד הַצֹהַר לֹא תָנוּעַ?

מפיסטו

חֹק־בַּל־יַעֲבוֹר הוּא לְכָל שֵׁד וָרוּחַ:

בִּמְקוֹם זָחְלָם לִפְנִים, שָׁם גַּם צֵאתָם;

נָבוֹא כִּבְנֵי־חוֹרִין, נֵצֵא כַאֲנוּסִים.

פאוסט

הַאַף לַתֹּפֶת חֹק וְנִמוּסִים?

זֹאת אַשַׁבַּח! אִם כֵּן, גַּם יֵשׁ לִכְרוֹת

בְּרִית עִמָּכֶם, וּבְרִית בַּל תִּשָּׁבַת?!

מפיסטו

מִכָּל נַבְטִיחַ תֵּהָנֵה כַדָת,

כָּל מְאוּמָה מִמֶּנּוּ לֹא נִצְבוֹט;

אַךְ אֵלֶּה בְפַחְזוּת לֹא תִפָּעַלְנָה;

בְּבוֹא הַיּוֹם אֶת הַתְּנָאִים נִקְבַּע;

וּבְכָל לְשׁוֹן־כְּנִיעָה עַתָּה אֶשְׁאַל־נָא,

וּתְנֵנִי־נָא לָצֵאת לְעֵת עַתָּה!

פאוסט

אוּלָם שְׁהֵה עוֹד רֶגַע; אַל תָּגוֹז

עַד תְּבַשֵּׂר טוֹבוֹת לְהַעְלִיזֵנִי!

מפיסטו

עַתָּה הַרְפֵּנִי; וְלָשׁוּב אֶחְפּוֹז,

אָז כִּרְצוֹנְךָ תִּדְרשׁ וְתִשְׁאֲלֵנִי!

פאוסט

הֵן לֹא רָדַפְתִּי אַחֲרֶיךָ;

אַתָּה הוּא שֶׁקָּרַבְתָּ אֶל הַפַּח!

אֶת הַשָּׂטָן אִם צַדְתָּ, אַל תִּזְנַח,

כִּי לֹא מַהֵר יָבוֹא שֵׁנִית עָדֶיךָ!

מפיסטו

אִם רַק אָוִיתָ, הִנְנִי מוּכָן

לִשְׁהוֹת אִתְּךָ, וּבְדִידוּתְךָ אָפֵרָה,

אוּלָם בִּתְנָאי כִּי אֶת מֵרוּץ הַזְּמָן

בְּכִשּׁוּפַי לְךָ, בְלַהַט אֲקַצֵּרָה.

פאוסט

לָזֹאת אֶשְׂמַח, לֹא אֶעֶצְרֶךָ,

אַךְ לוּ תָשִׁיב לִבִּי אָמָנוּתֶךָ.

מפיסטו

אֶת רוּחֲךָ, יָדִיד וָרֵעַ,

בְּרֶגַע זֶה אַצְלִיחַ לְהַשְׂבֵּעַ

מִשִׁעְמוּמֵי כָל שְׁנַת חוּלִין!

חֵן שִׁיר לְךָ רוּחוֹת יָשִׁירוּ,

תְּמוּנוֹת־יְפִי לְךָ יָאִירוּ,–

אֵינָם שַׁעְשׁוּעַ רֵיק־מִלִּין!

יַחְלִיק נִחוֹחַ אֶת אַפֶּךָ,

מַעֲדָנִים יַרווּ חִכֶּךָ,

וּבְכָל חוּשֶׁיךָ גִּיל תָּפִיק!

אֵין מַה בַּהֲכָנוֹת לַכְבִּיר:

יַחְדָּו הִנֵּנוּ: פִּתְחוּ שִּׁיר.

שיר הרוחות

מוּשׁוּ מִמַּעַל,

אָהֳלֵי־אֹפֶל!

יֶרֶב יַגִּיהַּ

נֹעַם רָקִיעַ

כֹּחַל חִנּו!

לוּ יִנָּדֵפוּ

עֲנַנֵי־לָיְלָה,

זִיו יְעַפְעֵפוּ

זָהֳרֵי־מַעְלָה;

חַמּוֹת רַקּוֹת־נֹגַהּ

בָּהֶם נִשְׁקָפוֹת!

הוֹד שְׁאָר־רוּחַ

עַל בְּנֵי רוֹם מָשׁוּחַ;

נִיעָתָם מְרַפְרֶפֶת,

עוֹבֶרֶת, רוֹחֶפֶת,

קִידַת כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ

בָּאָה וְחוֹלֶפֶת!

כְּסוּתָם מִתְנוֹסֶסֶת,

שׁוּלֶיהָ פּוֹרֶשֶׂת,

כַּסּוֹת נְאוֹת־דֶשֶׁא,

כַּסּוֹת סֻכַּת־שֹׂבֶךְ,

בָּהּ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ,

הוֹגֵי חַיֵּי־נֶצַח,

דּוֹדִים יִתְוָעֵדוּ!

שֹׂבֶךְ וָשׂבֶךְ!

גֶפֶן סוֹרַחַת,

נֶטֶל הַכֶּרֶם

נִגָּר אֱלֵי יֶקֶב

מָלֵא וְגָדוּשׁ!

נִגְּרִים בִּמְלֹא־זֶרֶם

יִבְלֵי שֶׁצֶף־יַיִן

בְּנַחַל וָעַיִן

בֵּינוֹת אַבְנֵי־חֵפֶץ

זַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת!

בָּעֹרֶף עָזָבוּ

רָמוֹת, וְסָבָבוּ,

לְיַמִּים יִתְפַּשֵּׁטוּ

סָבִיב שִׁפְעַת־יֶרֶק,

עֲדִי הַגְּבָעוֹת!

צִפּוֹר מְשַׁעְשַׁעַת

חֵשֶׁק גּוֹמַעַת,

עָפָה לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ,

עָפָה אֶל הַטֹּהַר,

אֶל אִיֵי־הַזֹּהַר,

תּוֹעִים וְנָדִים,

וְשָׁם נַאֲזִינָה

רוֹן־יַחַד יַרְנִינוּ;

נִרְאֶה עַל הָאָחוּ

יִרְקוֹדוּ, יִשְׂמָחוּ,

לַדְּרוֹר יִתְפַּזֵּרוּ,

לַחֹפֶשׂ יִדְאוּ!

אֵלֶּה יָעוּפוּ

מֵעַל הֶהָרִים,

אֵלֶּה יָצוּפוּ

מֵעַל אֲגַמִים,

אֵלֶּה יִרְחָפוּ!

אֵלוּ וָאֵלוּ

לִמְשׂוֹשׂ הַחַיִּים,

אֵלוּ וָאֵלוּ

לָרֹחַק יִשְׁאָפוּ,

אֶל חֵיק כּוֹכְבֵי־אַהַב,

שִׁפְעַת חֲסָדִים.

מפיסטו

הוּא נָם! יָפֶה שַׁרְתֶּם, יְפֵי יִלְדֵי הָרוּחַ!

כַּנְפֵי שִׁירְכֶם בְּנַחַת הִקְסִימוּהוּ!

זֹאת אִמְרַתְכֶם אֶגְמוֹל עוֹד, חֵי שֵׁדִים!

לֹא, לֹא אַתָּה הָאִישׁ לִתְפֹּשׂ אֶת שַׂר־הַתְּהוֹם!

הִשְׁקוּהוּ מֶתֶק חֶזְיוֹנוֹת חֲלוֹם,

שִׁקְּעוּהוּ בְיִבְלֵי הַשִּׁגָּעוֹן!

אַךְ זֶה הַסַּף כִּי יְשֻׁבַּר,

זָקוּק אֲנִי עַתָּה לְשֵׁן עַכְבָּר!

בְּלִי חָשָׂךְ אֶת הָאֶחָד אַשְׁבִּיעַ:

כְּבָר הֶאֱזִין, כְּבָר רִשְׁרוּשֹׁו הִשְׁמִיעַ!

שַׁלִּיט הָעַכְבָּרִים, חֲפַרְפָּרִים,

שַׂר פַּרְעשִׁים, זְבוּבִים וּצְפַרְדְּעִים,

פּוֹקֵד עָלֶיךָ פֹּה לָבוֹא הָכֵן

וְאֶת הַסַּף לִגְרוֹד בְּחוּד הַשֵּׁן

כְּמוֹ שַׁמְנִי עָלָיו יִטּוֹף!

הִנֵּה קוֹפֵץ, קָפוֹץ־טָפוֹף!

חִישׁ מַעֲשֶׂיךָ; הַזָּוִית הַמְּעַכֶּבֶת

יָשָׁר מוּלִי בִקְצֵה הַסַּף שׁוֹכֶבֶת!

עוֹד נְשִׁיכָה וְתָמָה הַתַּרְמִית!

שָׂא, פָאוּסְטוּס, חֲלוֹמְךָ, עַד נִתְרָאֶה שֵׁנִית!

פאוסט

הֲמֵחָדָשׁ חֲלוֹם הִשְׁלַנִי?

הֲכֹה מַחְנֶה מָלֵא רוּחוֹת פָּלַט,

עַד חֶזְיוֹן שָׁוְא אֶת הַשָּׂטָן הֶרְאַנִי

וְעַד טַפָּף מִמִּשְׁכְּנִי נִמְלַט?

לְבָבִי כָבֵד,

נוּחִי נָדַד,

עוֹד לֹא אֶמְצְאֶנּוּ

לְעוֹלְמֵי עַד!

בְּאֵינוֹ אִתִּי

שָׁם לִי קִבְרִי,

כָּל־עוֹלָם

עָלַי יֵשָׁם.

רֹאשִׁי, רֹאשִׁי

עָלַי סְחַרְחַר;

רוּחִי, רוּחִי

עָלַי נִשְׁבָּר.

לְבָבִי כָבֵד,

נוּחִי נָדַד,

עוֹד לֹא אֶמְצְאֶנּוּ

לְעוֹלְמֵי עַד!

אֵלָיו אַבִּיטָה

בְּעַד אֶשְׁנַבִּי,

אֵלָיו אֵצֵאָה

מֵחַדְרִי;

מַה יִּצְעַד־הוֹד,

צַלְמוֹ מֶה עָדִין!

אֵיךְ יִצְחַק־נֹעַם,

מַבָּטוֹ מֶה חָסִין!

זֶה לַחַשׁ פִּיהוּ

כְּקֶסֶם דַּק!

אֵיךְ יָד יִלְחַץ,

וְאֵיךְ יִשַּׁק!

לְבָבִי כָבֵד,

נוּחִי נָדַד,

עוֹד לֹא אֶמְצְאֶנּוּ

לְעוֹלְמֵי עַד!

חָזִי נִשָּׂא

לִקְרַאת לִבּוֹ!

הוֹ, לוּ יָכֹלְתִּי

תָּפֹשֹׂ אוֹתוֹ,

כְּרֹב חִשְׁקִי

נָשֹׁק שְׂפָתָיו,

הִמֵּס וּגְוֹעַ

בִּנְשִׁיקוֹתָיו!

נָא חֹנִּי,

עַתִּירַת־עֹנִי,

נְטִי חַסְדֵּךְ אֶל עֱנוּתִי!

דְּקוּרַת־אֵבֶל,

בְּאַלְפֵי־סֵבֶל

מָרוֹם בִּגְוֹע בְּנֵךְ תִּרְאִי!

לָאָב תַּשְׁקִיפִי,

נַאְקוֹת תָּעִיפִי,

עֲלֵי סִבְלוֹ־סִבְלֵךְ תִּנְהִי!

מִי יֶהֱגֶה

אֵיךְ יֶהֱמֶה

מוֹחִי בִרְתֵת וָחַת?

אֵיךְ קִירוֹת לִבִּי יָנוּעוּ,

מַה יִכְסֹפוּ, אֵיךְ יָזוּעוּ,

אַתְּ יוֹדַעַת, אַתְּ בִּלְבַד!

אֵיפֹה אָנוּד, אֵלְכָה־לִי,

אוֹיָה, אוֹיָה, אוֹיָה־לִי,

תָּעִיק צוּקַת חֻבִּי!

כִּמְעַט בָּדָד אָחְבָּאָה,

אֶדְמַע, אֶדְמַע, אֶדְמָעָה,

כּוֹאֵב, נִשְׁבָּר לִבִּי!

עֲצִיצֵי חֲלוֹנִי הִרְוִיתִי

בְּאֶגְלֵי־דֶמַע, אָח!

עֵת אֶת פְּרָחַי בָרִיתִי

בִּדְמִי הַבֹּקֶר לָךְ!

רָב אֶל חַדְרִי הַחֶרֶס

עִם שַׁחַר זִיו עָרֵב,

וּכְבָר עֲלֵי הָעֶרֶשׂ

בִּמְלֹא עָצְבִּי אֵשֵׁב!

עִזְרִי, אִסְפִי בָשְׁתִי, מוּתִי!

הוֹ חֹנִּי,

עַתִּירַת־עֹנִי,

נְטִי חַסְדֵּךְ אֶל עֱנוּתִי!

עוֹרְקֵי חַיִּים דּוֹפְקִים מַחְלִיפֵי־כֹּחַ,

זַהֲרוּרֵי־רַחַף לְבָרֵךְ בְּנַחַת;

אַתְּ, אֶרֶץ, גַּם הַלֵּיל כּוֹנַנְתְּ בּוֹטַחַת

וְאֶל רַגְלַי נוֹשְׁמָה רְווּיַת־נוֹחַ;

רֵאשִׁית מַעֲשֵׂךְ סְבִיבַי חֶדְוָה שׁוֹזֶרֶת,

וּבְכִשּׁוּפֵךְ רָצוֹן חָסִין עוֹרֶרֶת

לִשְׁאֹף לִמְרוֹם־חַיִּים, שַׂגִּיאֵי־רוּחַ.

בְּדִמְדוּמָיו נִחְשָׂף הַיְקוּם וַיָּעַר,

מִקּוֹל הֲמוֹן חַיִּים יָהוֹם הַיַּעַר;

מִגַּיְא אֶל גַּיְא עוֹד עֲרָפֶל שָׁטוּחַ,

אַךְ בְּרַק־שְׁחָקִים לָעֲמָקִים שׁוֹקֵעַ,

וּבַד וָחֹטֶר מִתְנַעְרִים זָקָפוּ

מִתְּהוֹם־אֵדִים, אוֹתָם בִּשְׁנָת אָפָפוּ;

גָּוָן־גָּוָן מֵעַל הַנִּיר בּוֹקֵעַ,

בּוֹ צִיץ וָנֵץ פְּנִינֵי־רְתֵת הִתִּיכוּ;

כְּעֵדֶן־גַּן כָּל־סְבִיבוֹתַי הִפְרִיחוּ!

שָׂא עַיִן רוֹם! הָרִים פּוֹרְצֵי רָקִיעַ –

שִׂיאָם לִקְרַאת מוֹעֵד־הַהוֹד הֵרִיעַ:

זוֹכֶה רִאשׁוֹן בְּאוֹר־עוֹלָם לִשְׂמֹחַ,

בַּזִיו, עָדֵינוּ אַחַר כֵּן יָשֹׁחַ,

וִיהִי אוֹר צַח וְזֹהַר חַי זָרוּע

בִּנְאוֹת כָּל־גֶּבַע יְרֻקֵּי־שִׁפּוּעַ!

הַקֶּסֶם רַד, מִקַּו אֶל קַו נִצֵּחַ!

הִנֵּה יָצְאָה! אַךְ אוֹי לִי כִּי נִכְוֵיתִי

וְאֶת עֵינַי, חֲדוּר כְּאֵב, הִפְנֵיתִי.

אַף כֵּן הוּא, אִם תִּקְוָה בְּגַעְגּוּעֶיהָ

עַד שִׂיא חֶפְצָהּ בְּבִטָּחוֹן הֶעְפִּילָה

וַתַּרְא: נִשְּׂאוּ פִּתְחֵי מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ!

עַתָּה, מִנְּוֵה־הַנֶּצַח לוֹ נוֹחִילָה,

פָּרַץ שִׁטְפוֹן־לַבּוֹת וְהִדְהִימָנוּ;

לַפִּיד־אֵשׁ־הַחַיִּים לַצִּית רָצִינוּ, –

מַה יַּם־נוּרִים, מַה־לַּהַב אֲפָפָנוּ?!

אִם אֵשׁ שִׂנְאָה, אוֹ אֵשׁ חִבָּה תַּעְטֵנוּ,

תַּחְלִיף, תַּסְעִיר יָגוֹן וְחֶדְוַת־זֹהַר?

עַד שׁוּב נַפְנֶה לָאֲדָמוֹת עֵינֵינוּ

לְהִצָּעֵף בְּמַעְדַּנֵי הַנֹּעַר!

מֵאֲחוֹרַי יִשְׁאַר אֵיפוֹ הַחֶרֶס!

הָאֶשֶׁד, יַךְ צוּרִים בְּזִרְמֵי־הֶרֶס, –

אֵלָיו בְּעֹנֶג מִתְגַּבֵּר אַשְׁגִּיחַ:

מִזִּיז אֶל זִיז מַפְּלֵי מֵימָיו יָגִיחַ,

וּלְאֶלֶף נְהָרוֹת זוֹרֵם בְּשֶׁצֶף,

אֵל רוֹם רָקִיעַ קֶצֶף יַז עַל קֶצֶף!

אַךְ מַה יָּפָה, מִגַּעַשׁ־זֶה נוֹגַהַת,

רוֹקְמָה הַקֶּשֶׁת חִלּוּפֵי חַיֶּיהָ!

הֶן בְּהִירִים, הֶן נְמֵסִים תָּוֶיהָ,

סְבִיבָהּ לוֹט־גֶּשֶׁם דַּק וְקֹר זוֹרַעַת!

בָּזֹאת נִגְלֵית נִשְׁמַת־אָדָם שׁוֹאֶפֶת;

בָּהּ כִּי תֶּהְגֶּה, תָּבִין וְתוֹסֶף־דַּעַת:

בִּרְאִי־גְּוָנִים חָזוּת־חַיִּים נִשְׁקֶפֶת.

סירינות

אַל שִׂנְאָה! קִנְאָה־לַשַּׁחַת!

נֶאֱסֹף כָּל עֶדְנֵי־נַחַת

תַּחַת שְׁמֵי מָרוֹם פְּזוּרִים;

עַל הָאָרֶץ, עַל הַמַּיִם

גִּיל־בְּרָכוֹת וְחֵן־כִּפְלַיִם

אֶל כָּל אִישׁ וָאִישׁ נַקְדִים!

מפיסטו

שִׁיר חָדָשׁ הוּא, לַחַן פֶּלְאִי!

מִגָּרוֹן, מִנִּים כָּל־כֶּלִי

צְלִיל סָבִיב לִצְלִיל רוֹמְשִׂים!

מֶלֶל־זֶה לֹא יַלְבִּיבֵנִי!

בָּאָזְנַיִם תִּגְרְדֵנִי,

אַךְ לַלֵּב לֹא אַכְנִיסְךָ!

ספינקסים

אַל תִּשָּׂא שֵׁם לֵב לַתֹּהוּ!

צְרוֹר שֶׁל עוֹר קָמוּט, הֲלֹא־הוּא

טוֹב יַתְאִים אֶל פַּרְצוּפְךָ!