סִפְּרוּ שֶׁאַבּוּ־בַּכְּר מֻחַמָּד בֶּן אַלְאַנְבָּארִי¹ אָמַר: "יָצָאתִי מֵאַלְאַנְבָּאר² בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת אֶל עַמּוּרִיָּה³ בְּאֶרֶץ יָוָן, וְיָרַדְתִּי בְהַמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ בְּמִנְזַר הָאוֹרוֹת בִּכְפָר קָרוֹב לְעַמּוּרִיָּה. יָצָא אֵלַי נְצִיג הַמִּנְזָר, הָרֹאשׁ עַל הַנְּזִירִים, וְהָיָה שְׁמוֹ עַבְּדֻ אַלְמַסִיח, וְהִכְנִיסַנִי לַמִּנְזָר, וּמָצָאתִי בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נְזִירִים, וְכִבְּדוּנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים יָפָה. אַחַר־כָּךְ נָסַעְתִּי מֵהֶם לְמָחֳרָת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר רָאִיתִי שְׁקִידָתָם וְיִרְאַת־שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֵצֶל זוּלָתָם. גָּמַרְתִּי עִסְקִי שֶׁהָיָה לִי בְּעַמּוּרִיָּה וְחָזַרְתִּי אֶל אַלְאַנְבָּאר. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁנָה הַבָּאָה יָצָאתִי לָחֹג בְּמַכָּה. וּבְעוֹד אֲנִי מְסַדֵּר הַהַקָּפוֹת סְבִיב הַכַּעְבָּה כַּדָּת, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַבְּדֻּ אַלְמַסִיח מְסַדֵּר הַקָּפוֹת אַף הוּא וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵחֲבֵרָיו הַנְּזִירִים. כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה עַבְּדֻ אַלְמַסִיח הַנָּזִיר?” אָמַר: “לֹא כִי עֶבֶד אֱלֹהִים הַשּׁוֹאֵף אֵלָיו”. הִתְחַלְּתִּי מְנַשֵּׁק אֶת שְׂעַר־שֵׂיבָתוֹ כְּשֶׁאֲנִי בוֹכֶה. תָּפַסְתִּי בְיָדוֹ וְסַרְתִּי לְפִנָּה שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה סִּבַּת הִתְאַסְלֶמְךָ?” אָמַר לִי: "מִן הַפֶּלֶא בַפְּלָאוֹת הוּא, הַיְינוּ שֶׁחֲבוּרָה מִנְּזִירֵי הַמֻּסְלִמִים עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַכְּפָר שֶׁמִּנְזָרֵנוּ בְתוֹכוֹ. שָׁלְחוּ בָּחוּר שֶׁיִּקְנֶה לָהֶם מָזוֹן. רָאָה בַשּׁוּק נַעֲרָה נוֹצְרִית מוֹכֶרֶת לֶחֶם, וְהִיא מִן הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֶה. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ נִתְפַּתָּה אַחֲרֶיהָ. נָפַל מִתְעַלֵּף עַל פָּנָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶּׁפְּגָעוֹ, וְאָמַר: ‘לְכוּ לְעִנְיַנְכֶם, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם’. הוֹכִיחוּהוּ וְהִזְהִירוּהוּ, וְלֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם. הִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנוּ, וְנִכְנַס לַכְּפָר וְיָשַׁב לְיַד חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ, וְהִגִּיד לָהּ שֶׁהוּא אוֹהֹבֵ אוֹתָהּ. הִתְרַחֲקָה מִמֶּנוּ. נִשְׁאַר שְׁלשָׁה יָמִים בִּמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא אוֹכֵל כְּלוּם, וְרַק מַבָּטוֹ מְסֻמָּר אֶל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּלֵּק מֵעָלֶיהָ, הָלְכָה אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ וְסִפְּרָה לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו. הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁרוֹצְצוּ צַלְעוֹתָיו וּבִקְּעוּ אֶת רֹאשׁוֹ, וְהוּא עִם זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק. גָּמְרוּ בְּנֵי־הַכְּפָר בְּדַעְתָּם לְהָרְגוֹ. בָּא אֵלַי אָדָם מֵהֶם, וְהוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. יָצָאתִי אֵלָיו וּרְאִיתִיו מֻטָּל לָאָרֶץ, נָגַבְתִּי אֶת הַדָּם מֵעַל פָּנָיו וּנְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וְרִפֵּאתִי פְצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם. כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאָד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע־מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְדֻ־אַלְמַסִיח הַנָזִיר סִפֵּר: "נְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר וְרִפֵּאתִי אֶתֶ פְּצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם. כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר לְדַלְתָּהּ שֶׁל חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וְיָשַׁב סוֹכֶה בָהּ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה לִקִרְאָתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: ‘רְחַמְתִּיךָ, כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה לְהִכָּנֵס בְּדָתִי שֶׁאֶנָּשֵׂא לְךָ’? אָמַר: ‘יִשְׁמְרֵנִי אֲלֹהִים מִפְּשֹׁט דַּת הָאַחְדּוּת לְהִכָּנֵס בְּדַת הַשִּׁתּוּף’. אָמְרָה לוֹ: ‘קוּם וְהִכָּנֵס לְבֵיתִי וְהִתְאַחַדְתָּ עִמִּי וְהִסְתַּלֵּק לְךָ הוֹלֵךְ נְכֹחֹה’. אָמַר לָהּ: ‘לַאו. אֵינִי מְאַבֵּד יִרְאַת־שָמַיִם שֶׁל שְתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמוּרַת תַּאֲוָה שֶׁל הֶרֶף עַיִן אֶחָד’. אָמְרָה לוֹ: ‘אִם כָּךְ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִי’. אָמַר לָהּ: ‘אֵין לִבִּי נִשְׁמָע לִי’. הִפְנְתָה פָנֶיהָ מִמֶּנוּ. תָּפְסוּ אוֹתוֹ תִּנוֹקוֹת וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ‘הִנֵּה מָגִנִּי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת הַסֵּפֶר, וְהוּא מָגֵן לְעוֹשֵׂי־הַיָּשָׁר’⁴. יָצָאתִי מִן הַמִּנְזָר, וְהִטְרַדְתִּי מֵעָלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת, וְהֵרַמְתִּי רֹאשׁוֹ מִן הָאָרֶץ, וּשְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר: ‘אֱלֹהִים אַחֵד אוֹתִי עִמָּהּ בְּגַן־עֵדֶן’. נְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וּמֵת לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו. הוֹצֵאתִיו מִן הַכְּפָר וְחָפַרְתִּי לוֹ קֶבֶר וּקְבַרְתִּיו. כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְעָבַר חֶצְיוֹ, צָעֲקָה אוֹתָהּ נַעֲרָה, כְּשֶׁהִיא בְּמִטָּתָהּ צְעָקָה. נִתְאַסְּפוּ אֵלֶיהָ יוֹשְׁבֵי־הַכְּפָר וּשְׁאָלוּהָ לְסִפּוּרָהּ. אָמְרָה לָהֶם: 'בְּשָעָה שֶׁהָיִיתִי יְשֵׁנַה, נִכְנַס אֵלַי אִישׁ מֻסְלִם זֶה, תָּפַס בְּיָדִי וְהִסְתַּלֵּק עִמִּי לְגַן־עֵדֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ עִמִּי אֶל שְׁעָרוֹ שֶׁל גַּן־עֵדֶן, מְנָעַנִי שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וְאָמַר: ‘מְקֻדָּשׁ הַמָּקוֹם מֵהַכְנִיס בּוֹ כוֹפְרִים’. קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל יָדוֹ וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ מִן הָאַרְמוֹנוֹת וְהָעֵצִים. מַה שֶּׁאִי־אֶפְשָׁר לִי לְתָאֵר לָכֶם אוֹתוֹ. אַחַר־כָּך נְטָלַנִי לְאַרְמוֹן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאָמַר לִי: ‘הִנֵּה אַרְמוֹן זֶה לִי וָלָךְ וְאֵינִי נִכְנְסַ לְתוֹכוֹ אֶלָּא עִמֵּךְ, וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה לֵילוֹת תִּהְיִי אֶצְלִיִ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. אַחַר כָּךָ הוֹשִׁיט יָדוֹ לְעֵץ שֶׁעַל שַׁעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְקָטַף מִמֶּנוּ שְׁנֵי תַפּוּחִים, וְנָתַן לִי אוֹתָם וְאָמַר לִי: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’. אָכַלְתִּי אֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מְאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה סִפְּרָה: ‘כְּשֶׁקָּטַף אֶת שְׁנֵי הַתַּפּוּחִים, נָתַן לִי אוֹתָם, וְאָמַר: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶלֹא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’. אָכַלְתִּי אֶת הָאֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ, אַחַר כָּךְ תָּפַס בְּיָדִי וְיָצָא עִמִּי וְהוֹבִילַנִי לְבֵיתִי. וּכְשֶׁהֲקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי, הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם הַתַּפּוּחַ בְּפִי, וְהַתַּפּוּחַ הַשֵּׁנִי הַרֵי הוּא אִתִּי’. הוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוּחַ, וְהֵאִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ הָיָה כוֹכָב מַזְהִיר. הֵבִיאוּ אֶת הַנַעֲרָה אֶל הַמִּנְזָר, וְהַתַּפּוּחַ עִמָּה, וְסִפְּרָה לִי אֶת חֲלוֹמָהּ, וְהוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוחַ שֶׁלֹּא רָאִינוּ דוּגְמָתוֹ בְּכָל פֵּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. נָטַלְתִּי סַכִּין וּפִלַּחְתִּיו לְפִי מִסְפַּר חֲבֵרַי, וְלֹא רָאִינוּ נָעִים מִמֶּנוּ לְטַעַם וְלֹא טוֹב מִמֶּנוּ לְרֵיחַ. אָמַרְנוּ: ‘אֶפְשָׁר שָׂטָן הוּא שֶׁנִּרְאָה לָהּ לְהַטְעוֹתָהּ מִדָּתָהּ’. לְקחוּ אוֹתָהּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אַחַר־כָּךְ נִמְנְעָה מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, קָמָה מִמִּטָּתָהּ וְיָצְאָה מִבֵּיתָהּ, וְשָׂמָה פָנָיֶהָ אֶל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֻסְלִם, וְהֵטִילָה עַצְמָהּ עָלָיו וּמֵתָה, כְּשֶׁאֵין בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ יוֹדְעִים עַל אוֹדוֹתֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר, קָרְבוּ לַכְּפָר וּבָאוּ שְׁנֵי שֵׁיכִים וַעֲלֵיהֶם בִּגְדֵי שֵׂעָר וְאִתָּם שְׁתֵּי נָשִׁים לְבוּשׁוֹת כָּךְ, וְאָמְרוּ הַשְּׁנַיִם: ‘בְּנֵי־הַכְּפָר, הִנֵּה לֵאלֹהֵים יִתְעַלֶּה אֶצְלְכֶם קְדוֹשָׁה מִקְּדוֹשָׁיו, שֶׁמֵּתָה מֻסְלִמִית וַאֲנַחְנוּ נִקַּח אוֹתָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ מִבַּלְעֲדֵיכֶם’. חִפְּשׂוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אוֹתָה אִשָּׁה וּמְצָאוּהָ עַל הַקֶּבֶר מֵתָה, וְאְמרוּ: ‘חֲבֶרְתֵּנוּ הִיא זוֹ, וּמֵתָה בְדָתֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְהֵא’. אָמְרוּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘לֹא כִי מֻסְלִמִית מֵתָה, וַאֲנַחְנוּ נְקַבְלָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ’. גָבְרוּ הַתַּעֲצוּמוֹת וְהָרִיב בֵּינֵיהֶם. אָמַר אַחַד שְׁנֵי־הַשֵּׁיכִים: ‘הֲרֵי סִימָן לְהִתְאַסְלְמוּתָהּ בָּזֶה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ נְזִירֵי הַמִּנְזָר הָאַרְבָּעִים וְיִמְשְׁכוּהָ מִן הַקֶּבֶר, וְאִם יוּכְלוּ לַהֲרִימָהּ מִן הָאָרֶץ נוֹצְרִית הִיא, וְאִם לֹא יוּכְלוּ זֹאת, יִגַּשׁ אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְיִמְשְׁכֶנָּה, וְאִם תָּבוֹא עִמּוֹ, מֻסְלִמִית הִיא’. הִסְכִּימוּ לְכָךְ אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְנִתְאַסְּפוּ אַרְבָּעִים הַנְּזִירִים, וְחִזֵּק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּבָאוּ אֵלֶיהָ לְשֵׂאתָהּ וְלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְכָךְ. קָשַׁרְנוּ בְמָתְנֶיהָ חֶבֶל חָזָק וּמְשַׁכְנוּהָ וְנִקְטַע הַחֶבֶל וְאֵינָהּ נָעָה. נִגְּשׁוּ בְנֵי־הַכְּפָר וְעָשוּ כֵן, וְלֹא נָעָה מִמִּקוֹמָהּ. כְּשֶהָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים לַהֲנִיעָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, אָמַרְנוּ לְאַחַד שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘גֵּשׁ אַתָּה וְשָׂאֶנָה’. נִגַּש אֵלֶיהָ אֶחָד מֵהֶם וַעֲטָפָהּ בְּאַדַּרְתּוֹ וְאָמַר: ‘בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחְמָן וְהָרַחוּם וּבְכֹחַ דָּתוֹ שֶל שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם’. אַחַר־כָּךְ נְשָׂאָהּ בְּחֵיקוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַמֻּסְלִמִים אֶל מְעָרָה שֶהָיְתָה שָׁם. בָּאוּ שְׁתֵּי־ הַנָּשִים וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים. אַחַר־כָּךְ נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים וְהִתְפַּלְלוּ עָלֶיהָ וּקְבָרוּהָ בְּצַד קִבְרוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל זֶה. כְּשֶׁפָּרַשְׁנוּ זֶה עִם זֶה לְבַדֵּנוּ, אָמַרְנוּ: ‘הָאֱמֶת רְאוּיָה יוֹתֵר שֶׁנֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ⁵. וּכְבָר נִרְאֲתָהָ הָאֱמֶת גְּלוּיָה לָנוּ לָעֵינַיִם, וְאֵין מוֹפֵת עַל אֲמִתּוּת הָאִסְלָאם גָּלוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאִינוּ בְעֵינֵינוּ’: קִבַּלְתִּי אֶת דַּת הָאִסְלָאם וְקִבְּלוּהָ נְזִירֵי הַמִּנְזָר כֻּלָּם, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָר. אַחַר כָּךְ שָׁלַחְנוּ לְאַנְשֵׁי בָּבֶל וּבִקַּשְׁנוּ חֲכַם־דָּת שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ חֻקּוֹת הָאִסְלָאם וּמִשְׁפְּטֵי הַדָּת. וּבָא אֵלֵינוּ אָדָם חֲכַם־דָּת עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר וְלִמֵּד אוֹתָנוּ עֲבוֹדַת־הָאֱלֹהִים וּמִשְׁפְּטֵי הָאִסְלָאם, וְאָנוּ כַיּוֹם בְּשֶׁפַע שֶׁל טוֹבָה. וְלֵאלֹהִים הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה".

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר: