רקע
אלמוני/ת
אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַוִּכּוּחַ בִּדְבַר יִתְרוֹן הַמִּינִים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

אָמַר אַחַד בַּעֲלֵי־הַתַּרְבּוּת הַמְעֻלִּים: לֹא רָאִיתִי בַנָּשִׁים חֲרִיפָה לְשֵׂכֶל וְטוֹבָה לְבִינָה וּמֻשְׁפָּעָה בְמַדָּעּ, וּמְצֻיָּנָה בְכִשְּׁרוֹנוֹת וְנָאָה לִתְכוּנוֹת יוֹתֵר מֵאִשָּׁה דַרְשָׁנִית מִתּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד, סַיִּדַתֻּ אלְמַשָׁאִיךְ1 שְׁמָהּ. אֵרַע שֶׁבָּאָה לִמְדִינַת חַמָה2 בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ־מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַחַת3. וְהָיְתָה דוֹרֶשֶׁת לִפְנֵי בְנֵי־הָאָדָם מֵעַל כִּסֵּא דְּרָשׁוֹת שֶׁמַּרְפֵּא בְתוֹכָן. וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחָה חֲבוּרָה שֶׁל מְלֻמְּדֵי דַת וְאַנְשי־מַדָּע וְתַרְבּוּת, מַרְצִים לְפָנֶיהָ שְׁאֵלוֹת בְּחָכְמַת הַדָּת, וְדָנִים אִתָּהּ בְּעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ וּבְלִוְיָתִי חָבֵר מִבַּעֲלֵי־הַתַּרְבּוּת. כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ אֶצְלָהּ שָׂמָה לְפָנֵינוּ צַלַּחַת שֶׁל פֵּרוֹת, וְיָשְׁבָה הִיא מֵאַחֲרֵי מָסָךְ. וְהָיָה לָהּ אָח יְפֵה־הַצּוּרָה, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עָלֵינוּ לְשָׁרְתֵנוּ. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ הִתְחַלְנוּ מְדַיְּנִים בִּשְׁאֵלוֹת דָּת, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ שְׁאֵלָה בַהֲלָכָה בְּעִנְיַן שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ בָתֵּי־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַהֲלָכָה. הָיְתָה מַרְצָה תְשׁוּבָתָהּ וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָהּ. וְהָיָה בֶן לִוְיָתִי מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָחִיהָ וּמִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב אֵלֶיהָ, וְהִיא מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “דּוֹמָה אֲנִי, שָׁאַתָּה מֵאֵלֶּה הַמְבַכְּרִים אֶת הַגְּבָרִים עַל הַנָּשִׁים”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מַה?” אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה, וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמָּפְלֶה וּמוֹאֵס בָּזֶה שֶׁיֵשׁ מְפֶלה הֵימֶנוּ”. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם תִּנְהַג בְּישֶׁר הַוִּכּוּחַ, כְּשֶׁאֲנִי מִתְוַכַּחַת אִתְּךָ בִּשְׁאֵלָה זוֹ?” אָמַר: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הָרְאָיָה לְבִכּוּר הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”? אָמַר לָהּ: "מִן הַמָּסֹרֶת וּמִן הַשֵּׂכֶל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמָּסֹרֶת הִנֵּה מִן הַסֵּפֶר וּמִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְאוּלָם מִן הַסֵּפֶר, הַרֵי דִבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: "לַגְּבָרִים יִתְרוֹן עַל הַנָּשִׁים בַּאֲשֶׁר בִּכֵּר אֱלֹהִים אִישׁ עַל רְעוּתוֹ4. וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “וְאִם לֹא יִהְיוּ שְׁנֵי גְבָרִים וְהָיוּ גֶבֶר וּשְׁתֵּי נָשִׁים5. וּמַה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בְעִנְיַן יְרוּשָׁה: “וְכִי יִהְיוּ אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְהָיָה לַזָּכָר כְּחֵלֶק שְׁתַּיִם מִן הַנְּקֵבָה”6 וַהֲרֵי אֶלֹהִים יִשְׁתַּבַּח בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה בִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, וְהוֹדִיעַ שֶׁהַנְּקֵבָה עֶרְכָּהּ הַחֵצִי מִן הַזָּכָר, מִשּׁוּם שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ עָלֶיהָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וּמַה שֶׁמָּסְרוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שֶׁשָּׁת כֹּפֶר־נֶפֶש לִנְקֵבָה הַמַּחֲצִית מִכֹּפֶר־נֶפֶשׁ לְגֶבֶר. וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׂכֶל הִנֵּה הַזָּכָר הוּא הַפּוֹעֵל וְהֵנְקֵבָה שֶּׁבָּהּ פָּעוּל וְהַפּוֹעֵל יִתְרוֹן לוֹ עַל זוֹ שֶׁפּוֹעַלִים בָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “הֵיטַבְתָּ לְדַבֵּר, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הֶרְאֵיתָ טַעֲנָתִי נֶגְדֶּךָ בִּלְשׁוֹנֶךָ, וְהִבַּעְתָּ מוֹפֵת שֶׁהוּא נֶגְדֶךָ וְלֹא בַּעַדְךָ, וְהוּא שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, לֹא הִפְלָה אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה אֶלָּא מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת בִּלְבָד, וְאֵין מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר זֶה בֵּינִי וּבֵינְךָ. וְאוּלָם הֲרֵי שָׁוִים הֵם בִּבְחִינָה זוּ הַתִּינוֹק וְהַנַּעַר וְהָעֶלֶם וְהַזָּקֵן וְהַיָּשִׁישׁ, אֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם בָּזֶה. וְאִם כַּךְ הוּא שֶׁהַיִּתְרוֹן בָּא לוֹ אַךְ וְרַק מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת, הֲרֵי צָרִיךְ הָיָה שֶׁטִּבְעֲךָ יְהֵא נוֹטֶה לַזָּקֵן כְּמוֹ לָעֶלֶם וְרוּחֲךָ תִּמְצָא נַחַת בָּזֶה כְּמוֹ בָזֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת. וְאִם יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּינִי וּבֵינְךָ הֲרֵי זֶה אַךְ וְרַק מִן הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַשְּׁאִיפָה לְחֶבְרָה וְהַהִתְעַנְּגוּת, וּבָזֶה אֵין לְךָ הוֹכָחָה עַל יִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָאִשָּׁה”. אָמַר לָהּ: "גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁל הָעֶלֶם מִפְּאַת חִטּוּב הַגִּזְרָה וּוְרַד הַלֶּחִי וְחֵן הַחִיוּךְ וְנֹעַם הַדִּבּוּר? הֲרֵי לָעֶלֶם הַיִּתְרוֹן בְּאֵלֶּה וְנַעֲלֶה הוּא בָּהֶם עַל הַנָּשִׁים, וְהַסִּימָן לְכָךְ הוּא מַה שֶּׁמָּסְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָמַר: "אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּנְּעָרִים שֶׁלֹא צָמְחָה לָהֶם חֲתִימָת זָקָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָכֶם בָּהֶם מֵהֲעָפַת עַיִן עַל הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעֵינַיִם שֶבְּגַן־עֵדֶן. וְיִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה לֹא נֶעֱלַם גַּם מֵאֶחָד מִבְּנֵי־הָאָדָם. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ־נֻוָאס בְּעִנְיָן זֶה:

הִנֵּה הִנָּן הַקַּלּוֹת שֶׁבִּסְגֻלּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת,

הֱיוֹתִי שַׁלְּאֲנָן מִדְּווֹת דָּווֹת וּמִשְׁכַּב־הַיּוֹלְדוֹת.


וְאָמַר אַחֵר:

אָמַר הָאִמָאם אַבּוּ־נֻוָאס, וְהוּא בְחֻקַּת

פְּרִיצוּת וְהוֹלְלוּת לְרֹאשׁ וָרִאשׁוֹן הָפְקַד:

"הוֹי אֻמָּה רִתְמַת לְחִי נַעַר אוֹהֶבֶת, הִתְעַנָּגוּ

בְּתַעֲנוּגוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן לֹא יֻשָּׂגוּ.

וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְתָאֵר בְּתֵאוּרָהּ וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָהּ לְעֶלֶם".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.ַ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְהָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמַר7 : שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵׁיךְ אָמַר: "וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְתָאֵר בְּתֵאוּרָה וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָה לְעֶלֶם, בִּגְלַל זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִזֶּה שֶׁרָאוּי לְצַיֵּן. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

כַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם הַשֵּׁת בְּרוּחַ קַלָּה יְרַטֵט,

כֶּעָנָף בְּרוּחַ צְפוֹנִית יִתְנַדְנֵד.

וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה הָעֶלֶם נַעֲלֶה וְיָפֶה יוֹתֵר, לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֵלָיו אֶת הַנַּעֲרָה. וּדְעִי, יִשְׁמְרֵךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁהָעֶלֶם נוֹחַ לְנִהוּל, מַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַמְּבֻקָּשׁ מֵאִתּוֹ, יָפֶה לְחֶבְרָה וּבְמִדּוֹת. נוֹטֶה מִן הַמֶּרִי וְקָרוֹב לְצַיֵּת. וּבִפְרָט כְּשֶׁרִתְמַת לְחָיָיו צְמֵחָה וּשְׂפָמוֹ מַכְהֶה, וְאֹדֶם הַבְּחוּרִים זוֹרֶמֶת בְּלֶחְיוֹ, עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כַּיָּרֵחַ בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ תַּמָאם:

אָמְרוּ מוֹצִיאֵי דִּבָּה; כְּבַר נִגְלָה בַּלֶּחִי שַׂעֲרוֹ.

אָמַרְתִּי: אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ: לֹא מוּם הוּא בוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִמְרִיא בַּעֲגָבוֹת לְמַטָּה מוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ,

וַיַּכְהֶה מֵעַל טוּרֵי הַפְּנִינִים שְׂפָמוֹ,

וַיִּשָּׁבַע וֶרֶד, חֲמוּרָה שְׁבוּעָתוֹ,

אֲשֶׁר לֹא יָסִיר מִלֶּחְיוֹ פִּלְאוֹ,

דִּבַּרְתִּי אֵלָיו בְּעַפְעַפַּי בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים,

וַיְהִי מַעֲנֵהוּ, הֵשִׁיבוּ גַבּוֹתָיו אֲמָרִים.

יָפְיוֹ נַעֲלֶה עַל כָּל יְפִי יְדַעְתּוֹ.

וְשַׂעֲרוֹ שׁוֹמְרוֹ מִכָּל מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ.

הִמְתִּיקוּ וַיִּיפוּ יוֹתֵר כָּל סְגֻלּוֹת בּוֹ,

בְּהוֹפִיעַ שַׂעֲרוֹ וַיִּכְהֶה שְׂפָמוֹ,

וַיְהִי כָּל מְחָרְפִי עַל אַהֲבָתִי אוֹתוֹ,

בְּדַבְּרוֹ בִי וּבוֹ, אוֹמֵר: “יְדִידוֹ”.

וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַלְחַרִירִי

אָמְרוּ מְחָרְפִים: "מַה תְּשׁוּקָה עַזָּה זוֹ אֵלָיו,

כְּלוּם לֹא תִרְאֶה הַשֵּׂעָר כְּבָר צָמַח בִּלְחָיָיו?"

וָאֹמַר: חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ מוֹכִיחִי הִתְבּוֹנֵן

לַיּשֶׁר אֲשֶׁר בְּעֵינָיו, לֹא דִבֵּר כֵּן.

וּמִי יַעֲמֹד בְּאֶרֶץ לֹא צֶמַח בָּהּ,

וְאֵיךְ יִסַּע מִמֶּנָּה וְהָאָבִיב בָּא?


וְאָמַר אַחֵר

אָמְרוּ לִי מְחָרְפִים: “כְּבָר הִתְנַחֵם”. דִּבְּרוּ כָּזָב.

לֹא יִמְצָא נֶחָמָה כָּל אֲשֶׁר פְּגָעוֹ אַהַב.

כָּל עוֹד שׁוֹשָׁן הַלֶּחִי בָּדָד לֹא אֶשְׁלַו,

וְאֵיךְ אֶשְׁלַו וְהַשּׁוֹשָׁן הֲדַס סְבִיבוֹתָיו?


וְאָמַר אַחֵר

וְתָמִיר מַבָּטָיו וְרִתְמָה לִלְחָיָיו סָבִיב

לִרְצֹחַ בְּנֵי אָדָם יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.

שָׁפַךְ דָּמִים בְּחֶרֶב שֶׁל נַרְקִיסִים

אֲשֶׁר תְּלִי נְדָנָהּ מִן הַהֲדַסִּים


וְאָמַר אַחֵר

לֹא מִבְחָר יֵינָיו אוֹתִי הִשְׁכִּיר, וְאוּלָם

קְוֻצּוֹתָיו עָזְבוּ שִׁכּוֹרִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם.

קִנְּאוּ סְגֻלּוֹת הַחֵן זוֹ בְזוֹ, עֲדֵי הִתְאַוּוּ

כָּל הַסְּגֻלּוֹת, לוּ כְרִתְמַת לֶחְיוֹ הָיוּ.

וַהֲרֵי אֵלוּ מַעֲלוֹת הָעֶלֶם, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְנָשִׁים, וְרַב בָּזֶה לַעֲלָמִים תִּפְאֶרֶת יֶתֶר עֲלֵיהֶן וָמַעֲלָה". אָמְרָה לֹו: "יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּבָר קִבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ תְּנַאי שֶׁנִּתְוַכֵּחַ, וּכְבָר דִּבַּרְתָּ וְלֹא קִצַּרְתָּ, וְהֵבֵאתָ רְאָיוֹת לִדְבָרֶיךָ כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְתָּ. וְאוּלָם מֵעַתָּה כְּבָר נִתְבָּרְרָה הָאֱמֶת וְאַל תֵּט מִשְּׁבִילָהּ, וְאִם אִי אַתָּה מִסְתַּפֵּק בַּהוֹכָחָה בִכְלָלוּתָהּ, הֲרֵינִי מֵבִיאָה לְפָנֶיךָ בִּפְרָטוּתָהּ. בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כֵּיצַד אַתָּה מְבַכֵּר אֶת הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה, וּמִי הוּא שֶׁיִּתֵּן יִתְרוֹן לַטָּלֶה עַל פָּרַת־הַפָּר? וְאָכֵן הָעַלְמָה רַכָּה בְּמִדְבָּרָהּ יָפָה בְּגִזְרָתָהּ, וְהִיא כַעֲנַף הַהֲדָס. שִׁנֶּיהָ לְבָנוֹת כַּבַּבוּנָג, וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ כַּרְסָנִים, וּלְחָיַיִם כַּכַּלָנִיּוֹת וּפָנִים כַּתַּפּוּחַ וּשְׂפָתַיִם כַּיַּיִן וְשָׁדַיִם כָּרִמוֹנִים וִיצוּרֵי גֵוָהּ כָּעֲנָפִים, וְהִיא גִזְרָתָהּ מְחֻטָּבָה, וּמְתֻכָּן גֵּוָהּ וְחַדָּה כְּחֻדּוֹ שֶׁל חֶרֶב מַצְהִיר, וּמִצְחָהּ בָּהִיר וְגַבּוֹתֶיהָ נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת. וּכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת, פְּנִינִים רַעֲנָנוֹת נוֹטְפוֹת מִפִּיהָ, וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֶת הַלְּבָבוֹת בַּעֲדִינוּת רוּחָהּ, וּכְשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת דָּמִיתָ שֶׁאַגַּן הַסַּהַר יִשְׁלַח זָהֳרוֹ מִשְּׂפָתֶיהָ, וּכְשֶׁהִיא מַבִּיטָה, חֲרָבוֹת שְׁלוּחוֹת מִגַּלְגַּלֵי עֵינֶיהָ. בָּהּ נִשְׁלְמוּ כָל סְגֻלּוֹת הַחֵן, וּלְשִׁכְנָהּ יִדְרשׁ כָּל נוֹדֵד וְתוֹשָׁב. וְלָהּ שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, וּלְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית אָמְרָה, מְתָאֶרֶת אֶת הָעַלְמָה הַיָּפָה: “וּשְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, לְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ”. וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: "וְלָהּ חָזֶה כַּמְסִלָּה, מַעְבָּרָה בֵּין הָרִים בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי קֻפְסוֹת שֶׁל שֵׁן. וְלָהּ גֵּו עָדִין וָרַךְ דּוֹמֶה לַפֶּרַח הָרַעֲנָן, עָלָיו קִפּוּלִים יִתְפַּלְגוּ וְזֶה עַל זֶה יִתְרַפְּקוּ, וַחֲלָצַיִם עֲגֻלּוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים עֲשׂוּיִים פְּנִינִים, וְעַגְבוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ יַם שֶׁל בְּדֹלַח אוֹ הַרְרֵי אוֹר נִשָּׂאִים. וְלָהּ כַּפּוֹת רַגְלַיִם וְכַפּוֹת יָדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ זָהָב מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. מִסְכֵּן, וְהֵיכָן הֵם בְּנֵי־אָדָם לְעֻמַּת הַפֵּיוֹת? וּכְלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַמְּלָכִים הַמְּפַקְּדִים וְהָאֶפְרָתִים הַנִּכְבָּדִים לְעוֹלָם לַנָּשִׁים נִכְנָעִים, וַעֲלֵיהֶן בְּהִתְעַנֵּג נִשְעָנִים. וְהֵן אוֹמְרוֹת: “כְּבָר שָׁלַטְנוּ עַל כָּל עֹרֶף בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְנִקַּח שֶׁבִי אֶת הַלְּבָבוֹת כֻּלָּם”. וְהַנָּשִׁים כַּמָּה עֲשִׁירִים אֲשֶׁר הֶעֱנוּם, וְכַמָּה נִכְבָּדִים אֲשֶׁר הִשְׁפִּילוּם, וְכַמָּה אֲצִילִים אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּם. וְהַנָּשִׁים כְּבָר פִּתּוּ אֶת בַּעֲלֵי־הַתַּרְבּוּת וְשָׁבוּ אֶת לִבָּם, וְשָׂמוּ לְקֶלֶס אֶת הַחֲסִידִים בְּקִסְמָן, וְהֶעֱנוּ אֶת הָעֲשִׁירִים, וְעָשׂוּ אֶת הַמִּתְעַנְּגִים עַל טוּב אֲמֵלָלִים. וְעִם זֶה לֹא הוֹסִיפוּ בַּעֲלֵי־הַשֵּׂכֶל אֶלָּא לֶאֱהֹב אוֹתָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְהַעֲרִיצָן, וְלֹא חָשְׁבוּ זֹאת לְעַצְמָם לֹא עֶלְבּוֹן וְלֹא הַשְׁפָּלָה. וְכַמָּה הִמְרוּ בְנֵי־אָדָם אֶת רִבּוֹנָם עַל יָדָן, וְהִכְעִיסוּ אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת אִמָּם. כָּל זֶה מִנִּצְחוֹן אַהֲבָתָן עַל הַלְּבָבוֹת. כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ, מִסְכֵּן, שֶׁלָּהֶן יִבָּנוּ הָאַרְמוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶן יְשֻׁלְשְׁלוּ הַוִּילוֹנוֹת, וְלָהֶן יִקְנוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת וַעֲלֵיהֶן הַדְּמָעוֹת נִגָּרוֹת, וְלָהֶן יֻקַּח הַמֹּר הַנּוֹתֵן רֵיחוֹ, וְכָל עֲדִי וְעַנְבָּר, וּבִגְלָלָן יֶאֱסְפוּ הַצְּבָאוֹת וְיוּקְמוּ בַכְּפָרִים הַטִּירוֹת, וְאוֹצְרוֹת יֵאָגֵרוּ וְרָאשִׁים יֻתְּזוּ וְיוּסָרוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר: “הַנָּשִׁים הֵן בִּטּוּי לָעוֹלָם הַזֶּה” אֱמֶת אָמַר. וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ מִן הַמָּסֹרֶת הַקְּדוֹשָׁה, הִיא רַק הוֹכָחָה נֶגְדֶּךָ לֹא בַעַדְךָ מִשּׁוּם שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲלָמִים, שֶׁכֵּן בָּהֶם מֵעֵין שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן שֶׁבְּגַן־עֵדֶן”, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁזֶּה שֶׁמַּשְׁוִים אֵלָיו נַעֲלֶה עַל הַמָּשְׁוֶה. וְאִלוּלֵא שֶׁהַנָּשִׁים נַעֲלוֹת וְיָפוֹת יוֹתֵר לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֲלֵיהֶן זוּלָתָן. וּמַה שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַנַּעֲרָה הָשְׁוְתָה לָעֶלֶם, אֵין הַדָּבָר כָּךְ. וְלֹא הִיא אֶלָּא שֶׁהָעֶלֶם הֻשְׁוָה לַנַּעֲרָה, וְאוֹמְרִים: עֶלֶם זֶה דּוֹמֶה כְאִלּוּ נַעֲרָה הוּא. וּמַה שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיוֹת מִן הַשִּׁירִים, הֲרֵי לֹא צָמְחוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָרְגוּ וְסָטוּ מִן הַטֶּבַע בְּהַבָּעָתָם. וְאוּלָם הָעוֹבְרִים חֹק וְהַפּוֹרְעִים מוּסָר הַמַּמְרִים הֵם אֵלֶּה שֶׁגִּנָּה אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַנַּעֲלֶה, וְנָזַף בָּהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּתְבָּעִים וְאָמַר: “הֲתָבוֹאוּ אֶל הַזְּכָרִים מִן הָאָדָם וַעֲזַבְתֶּם אֶת אֲשֶׁר יָצַר לָכֶם אֱלֹהֵיכֶם מִבְּנוֹת זוּגְכֶם, אָכֵן עַם עוֹבְרִים חֹק אַתֶּם”8. וְאֵלֶּה הֵם הַמַּשְׁוִם אֶת הַנַּעֲרָה לָעֶלֶם, בִּגְלַל הֱיוֹתָם לְהוּטִים אַחֲרֵי הַפְּרִיצוּת וְהַמֶּרִי וְהַהֲלִיכָה אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם וְהַשָּׂטָן, עַד כְּדֵי לֹאמַר: “טוֹבָה הִיא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הַדְּבָרִים גַּם יַחַד”. וְאוּלָם הֵן הֵם הַסּוֹטִים בְּכָל הָאָדָם מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבּוּ־נֻוָאס הָרֹאשׁ לְכֻלָּם:

הַנַּעֲרָה הַתְּמִירָה אֲשֶׁר דָּמְתָה לְנַעַר,

לַבָּא עַל זָכוּר וּלְאֵשֶׁת אִישׁ גַּם יַחַד תִּכְשָׁר.

וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ בְּעִנְיַן יְפִי צְמִיחַת רִתְמַת הַשֵּׂעָר וְכֵהוּת הַשָּׂפָם, וְשֶׁהַנַּעַר מוֹסִיף בָּהֶם יֹפִי וָחֵן, הִנֵּה סַרְתָּ בָּזֶה מִן הַדֶּרֶךְ. שֶׁכֵּן רִתְמַת הַשֵּׂעָר תַּהֲפֹךְ אֶת הַיֹּפִי וְהַחֵן לִמְכֹעָר כְּמוֹ שֶׁאֶחָד הַמְּשׁוֹרְרִים בְּבָתֵּי־שִׁירָיו אָמַר:

נִגְלָה הַשֵּׂעָר בְּפָנָיו, וְנָקַם יִקַּח

לְאוֹהֲבוֹ אֲשֶׁר אוֹתוֹ קִפַּח,

וְלֹא אֶרְאֶה כְּעָשָׁן בְּפָנָיו,

אִם כִּי דָמוּ לְפֶחָם תַּלְתַּלָּיו.

וְכָל עָלֵהוּ9 חָרוּט שְׁחוֹר,

אֵי יִכְתֹּב עוֹד חֶרֶט, אִמְרוּ אָמוֹר.

אִם כָּזֶה עַל אֲחֵרִים יְבַכְּרוּ יַעַרְכוּ חִין,

אָכֵן אֵין הוּא אֶלָּא חֹסֶר בִּין.

כְּשֶגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה לָאִישׁ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר.”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית, אַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמְרָה: "יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, כֵּיצַד זֶה נֶעֱלַם מִמְּךָ, כִּי הֲנָאַת הַהִתְרוֹעֲעוּת הִיא עִם הַנָּשִׁים, וְכִי הָעֹנֶג הַקַּיָּם לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּהֶן? וַהֲרֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יָעַד לַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים בַּגַּן־עֵדֶן אֶת הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן, שָׂכָר לְמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְאִלּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי יִמָּצֵא בַּאֲחֵרִים מִזּוּלַת הַנָּשִׁים, הָיָה גוֹמֵל אוֹתָם בָּהֶם וּמַבְטִיחַ אוֹתָם לָהֶם. וְאַף גַּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, – אָמַר: “שְׁלשָׁה בָּעוֹלָם הֵם הָאֲהוּבִים לִי מִכֹּל: הַנָּשִׁים, הַבְּשָׂמִים וְקוֹרַת־רוּחִי בִּתְפִלָּתִי”. וְלֹא שָׁת אֱלֹהִים אֶת הַנְּעָרִים בְּגַן־עֵדֶן לִנְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו, אֶלָּא לְשָׁרְתָם, מִשּׁוּם שֶׁגַּן־עֵדֶן הוּא מְקוֹם הַהֲנָאָה וְהַתָּעֲנוּג, וְלֹא יִהְיוּ אֵלֶּה שְׁלֵמִים אֶלָּא בְּשֵׁרוּתָם שֶׁל הָעֲלָמִים. וְאוּלָם שִׁמוּשָׁם לְזוּלַת הַשֵּׁרוּת הוּא מִטֵּרוּף־הַדַּעַת וּמִן הַמֵּמִיט אָסוֹן, וְהִבִּיעַ רַעֲיוֹן זֶה הַמְּשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי־הַשִּׁיר הַמֻּפְלָאִים:

נְסִיגָה לְאָחוֹר הִיא תַאֲוַת הַגֶּבֶר לַגַּב.

בֶּן־חוֹרִין הוּא אֲשֶׁר בַּת חוֹרִין יֹאהַב.

מַה טּוֹב לַאֲשֶׁר לְיַד שְׁחוֹרַת עַיִן לֵילוֹ יְבַל,

לְיַד אִשָּׁה אֲשֶׁר מַבָּטָה לוֹ אשֶׁר יֶאֱצַל.

אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “בְּנֵי־אָדָם, כְּבָר הוֹצֵאתֶם אוֹתִי מִחֻקַּת הַנִּמּוּס וּגְבוּל הַנָּשִׁים הָאֲצִילוֹת לְמַה שֶּׁאֵינוֹ הוֹלֵם אֶת הַחֲכָמִים לְדַבֵּר, דְבָרִים בְּטֵלִים וּמְכֹעָרִים. וְאוּלָם לְבָבוֹת בְּנֵי חוֹרִים הֵם לַסּוֹדוֹת קְבָרִים, וְשִׂיחַת חַכָמִים מְסוּרָה לְנֶאֱמָנִים, וּלְפִי כַוָּנָתָם יֵחָשְׁבוּ בַּמַּעֲשִׂים. וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאלֹהִים הָאַדִּיר לִי וְלָכֶם וּלְכָל הַמֻּסְלְמִים, כִּי הוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם”. אַחַר כָּךְ שָׁתְקָה, וְלֹא עָנִינוִ לָהּ כְּלוּם אַחֲרֵי זֶה. יָצָאנוּ מִלְּפָנֵיהָ שְׂמֵחִים בַּאֲשֶׁר הֵפַקְנוּ תוֹעֶלֶת מִן הַוִּכּוּחַ אִתָּהּ, וּמִצְטָעֲרִים עַל פֵּרוּדָה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:


  1. הנשיאה בשיכים.  ↩

  2. בצפון ארץ־ישראל.  ↩

  3. הגרה והיא 1165/1166 אסה"נ.  ↩

  4. קראן פרשה ד פסוק לח.  ↩

  5. קראן פרשה ב פסוק רפב והענין בשתי נשים ממלאות מקום גבר אחד בעדות.  ↩

  6. קראן פרשה ד פסוק קעה.  ↩

  7. במקור המודפס ‘אמר’, צ"ל אמרה – הערת פרויקט בן־יהודה  ↩

  8. קראן פרשה כו פסוק קסה־קסו.  ↩

  9. עלהו, הכוונה לפניו.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53568 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!